פרפראות וחדושים לחג הפסח תשפ''ו - חלק ה'

 - - - לא מוגה! - - - 

תורמי הנציב יום תרמו להקמת שכינתה מעפר ושיזכו להיות שלמים במידות ובדעות ושתהיה בהם אהבת השם ויראתו כל הימים מתוך בריאות אתנה ושמחה להם לילדיהם בתוך כלל ישראל הקדושים אמן >> אמן אמן >>

פרפראות וחידושים לחג הפסח חלק ה שנת תשפו

"וַיְנַעֵר יְהֹוָה אֶת מִצְרַיִם בְּתוֹךְ הַיָּם" (שמות יד, כז) הסדר של קריעת ים סוף היה שבני ישראל עברו בתוך בתוך הים אחר כך הקדוש ברוך הוא הטביע את המצרים אז צריך להבין למה בתפילת שחרית אנחנו אומרים וים סוף בקעתא בזדים טבעתה וידידים עברו ים קודם זהדים טבעתה ואחר אחר כך ידידים העברת הסדר היה להפך לא אז הרמבם בלכות יסודי התורה פרק ח הלכה א' כותב עיקר קריעת הים היה כדי להטביע את המצרים וזה לשונו היה צריך להשקיע את המצרים קרע את הים והצלילן בתוכו. אם כן, יש לומר שעיקר הקריעה להשקיע את המצרים. אז לכן מקדימים וזדים טיבתא שזה העיקר. לפי זה נפלא הלשון. סוף בקעת בשביל וזה דין טבעת אז לכן עושה את זה קודם כי זה העיקר אבל בתפילת ערבית שם לא אומרים וים סוף בקטא שמה כתוב המעביר בניו בן גזרי ים סוף ואת רודפיהם בעת את צונאיהם בתום טיבע אז זה לפי הסדר המעביר את בניו בין גזרי ים סוף ואחר כך כתוב את רותפיהם וצונאים בתור טיבע וכך גם מובן המשך התפילה בשחרית וזדים טבעתה וידידים עברו ויכסו מים צריהם אחד מהם לא נותר למה חוזרים עוד פעם ואומרים זאת אם זה דין טבעת למה אומרים עוד פעם ויחסו מים צריהם אלא המשמעות כך את ים סוף בקעת בשביל שזה דין טבעת בשביל לטבע אותם ואחר כך מספרים לנו את השתלשלות הדברים שהייתה לפי הסדר של האירועים שידידים עברו ים ואחר כך ויכסו מים צריהם אז קודם אומרים לנו את העיקר מה היה הכוונה בכל הקריאה למשוך את המצרים לשלם להם מידה כנגד מידה ואז מספ מספרים לנו איך היה המצב באמת לפי סדר האלוהים. טוב, זה פירוש אחד. עכשיו הרב שטינמן, זכר צדיק ברכה, >> בספרו הילד השחר מיישב את התפילה של השחרית. הוא אומר בספר הרוקח מובא שבזמן קריעת ים סוף המים הלכו עד ארץ מצרים ושתפו את המצרים שנשארו במצרים. היה צונמי. הלך אסף את כל המסרים שנשארו במצרים להביא אותם אל הים. כל הבלתי מעורבים הוא אסף את כולם והביא אותם אל הים כדברי הפסוק פסוק כה כי אדוני נלחם להם במצרים כותב רש"י בארץ מצרים כשם שאלו לוקים על הים כך לוקים אותם שנשארו במצרים וחזרו המים לים סוף והכיסו את המצרים שרטפו אחרי ישראל אז גם אלה שרטפו וגם אלה שהיו בלתי מעורבים הביאו אותם לשם לפי זה מסביר הרב שטיילמן וים סוף בקעתה ואז המים הלכו לארץ מצרים בהזדים שנשארו שם טבעת ובו בזמן ידידים עברו ים [שירה] ואחר כך חזרו המים יאמסו ויכסו מים צר מפה רואים שאין דבר כזה בלתי מעורבים אם הם שתקו אפילו שהם לא רטפו פיזית והם לא נכנסו בשביעי באוקטובר עצם זה שהם שתקו ולא מנעו ולא גערו ולא מחו ולא שום דבר עוצהלו אין בלתי מעורבים היה מלאך אסף את כולם והביא אותם בדיוק כמו הרוטפים אז שתדעו את זה כן זה כבר כתוב בתורה שהבלתי מעורבים מעורב והרב הגאון רבי יצחק פויזן היה בשיעור אצל הרב שטיילמן והוא שמע אותו מוסיף שלפי זה אפשר להבין את הגמרא בבומס דף עו מובא שם שלא נשארו מצרים מימי פרעה ור"ש"י כתב שם בדיבור המתחיל הנך שהם מתו וטבעו בימי פרעה מקשה הרשבו הרי נשארו המצרים שנשארו במצרים בזמן שטבעו המצרים בים הרי לא כל המצרים רטפו אחר ישראל אך לפי הרוקח מובן שהמים הגיע הגיעו עד ארץ מצרים, שתפו את כולם. וכן כתב בבאור הגרא באבן העזר סימן ד סעיף קטן יח ליישב את דברי הרש בו. לפי זה אפשר לבאר בברכת בתפילת ערבית ואת רודפיהם ואת שונאיהם בתחומות טיבה. למה כפול? למה רוטפיהם ושונאיהם? אלא את רוטפיהם טבע בים סוף ואת צונאיהם שנשארו במצרים הבלתי מעורבים הביאו המים אותם לימצוף וגם טבע אותם אז לכן נכתב שני הדברים במושב זקנים על התורה מיישב את נוסח התפילה בשחרית כך בשעה שהיו ישראל בתוך הים כבר נכנסו המצרים לתוכו ורצו להרוג את הבני ישראל. מה עשה הקדוש ברוך הוא? הפך את היבשה שעברו עליה בני ישראל לטית. ואז בזדים טיבעת בתית ולא יכלו המצרים להתקרב לישראל עדיין לא כיסא עליהם הים עד שיעלו כל בני ישראל ורק אחרי שיצא האחרון חזרו המים למקומם עכשיו התפילה מדוייקת בתחילה כתוב איזה דין טיפה תה איפה? בתוך התית וזה בשעה שישראל עברו ים ואחרי שהם חצו את כל הים ויצאו בצד השני באותה שעה ויכסו מהמצריהם כולם זהו מסודר וישוב הים לפנות בוקר לאתנו תנאי יתנה הקדוש ברוך הוא עם הים שיקרע לפני בני ישראל. אין דרכו של ים לקרע. מה פתאום? הוא שוטף וזורם והכל תנאים מששת ימי בראשית. ותמהו המפרשים. לכאורה היה צריך להזכיר את התנאי בעת הבקיעה. תנאי תנה שיקרע לפני בני ישראל. אז איפה צריך להזכיר את התנאי? לא וישוב הים לפנות בוקר לאתנו. לא כשהוא שב אלא כשהוא נקרע. כשהוא שב זה הסיום כבר. איפה הנקרא? התנאי היה על נקרע. יש לי השם שכל עניין תנאי הוא שאם לא יקיים התנאי יהיה מעשה בטל. אם יש תנאי על משהו ולא מתקיים התנאי, כל המעשה בטל. ואם כן, אם לא היה הים מקבל ומקיים התנאי להיקרע מפני בני ישראל, היה בטל תכף המאמר שיהיה כאן ים, כי כל מציאות הים בתנאי שהוא יקרע. ואם הוא מבטל את התנאי, הוא לא התקיים, בטל. והיה שוב חוזר להיות יבשה לעולם. אתה רוצה להיות ים בתנאי שאתה תקרע לפני בני ישראל, לא תקיים, אתה לא קיים. זהו. בזה שקיבל הים את התנאי והוא נקרע לפני בני ישראל, אז נתקיים המעשה ונשאר ים. זה היה התנאי. אם הוא עומד בזה, הוא יהיה ים, לא, הוא ישאר יבשה. אם כן, בזה שחזר הים לאתנו, ברור שהוא קיים את התנאי. לא צריך להגיד את זה בזמן הקריעה. וישוב הים לפנות בוקר לא תנו, זה בגלל שהוא קיים את התנאי לתנאו. אבל בבקיעה נכרע שזה מצד קיום התנאי. כי אפילו אם לא היה רוצה לקיים התנאי היה נעשה לי הבשה. זה אומר אור החיים הקדוש. ביוש אדוני ביום ההוא מה דגש ביום ההוא? למה כתוב ביום ההוא? כותב בספר חנוכת התורה, העולם מקשים, למה לא אמרו ישראל שירה תכף כשיצאו ממצרים? מה זה לא מספיק לצאת לחירות אחרי 210 שנה? זה לא מספיק להגיד שירה. אנשים יוצאים מהכלא אחרי שנתיים שלוש אומרים שירה למה לא אמרו שירה? צריך לומר בגמרא מסכת קידושין תזן עבד שברח לפני שש צריך להשלים השש שנים מה פירוש ברח ברח אבל אתה חייב בשש אבל אם מת האדון הוא אינו צריך להשלים וידוע שישראל יצאו מצרים קודם הזמן של 400 שנה אם כן דינם כמו עבד שברח לפני שש והם צריכים להשלים אך כשראו שמתו המצרים אז הם נשתחררו לגמרי ולכן אמרו שירה תכף זה שאמר הכתוב ויוש אדוני ביום ההוא דייקה את ישראל מיד מצרים פירוש היום היה להם הישועה קודם לכן לא היה להם משעת יציאה הוא מפרש שכתוב מה הייתה הישועה דווקא היום ולא קודם ויר ישראל את מצרים מת על שפת הים אז פתורים הם מלהשלים ואז דווקא אמרו שירה בשמחה רבה כי כל זמן שאדם בורח עדיין רטפים אחריו זה לא נגמר אבל אם מת נגמר לכן אמרו שירה דווקא לפי זה יש להוסיף המגן אברהם בסימן סז כתב על הדין שצריך להזכיר יציאת מצרים כל יום הרי אנחנו מחוייבים במצוות עשה דאורייתא בבוקר ובערב להזכיר יציאת מצרים ולכוון לקיים מצוות עשה דאורייתא אז הוא אומר המגן אברהם שאפשר לקיים את זה גם באמירת שירת הים. ככה אומר המגן אברהם. אבל בהגעות חתם סופר חלק וטעמו משום שהתורה הקפידה לזכור יום צתנו ממצרים. בשירת הים אין בו יציאת מצרים וכך נקת גם רבי עקיבא איגל אבל אפשר לבאר את דעת המגן אברהם שבשירת הים מוזכר מפלת המצרים וזה זה גמר היציאה יציאת מצרים עוד לא נגמר עד שמת מתו המצרים על ידי שראו ישראל את מצרים מתים וכך יש להם את הישועה בשלמות ואין להם לפחד יותר מהמצרים אז זה נחשב אצל המגן אברהם יציאת מצרים מושלמת ובעצם המהירת שירת הים אתה יוצא ידי חובה בזכירת יציאת מצרים ויר ישראל מצרים מת על שפת הים. למה צריך להגיד איפה הם ראו אותם? אפשר להגיד ויר ישראל מצרים מת. רבי יוסף מסלוצק מבאר רש"י פירש שהים פלט את מצרים כדי שלא יאמרו ישראל כמו שאנו עולים מצד אחד של הים כך הם עולים מצד אחר ועוד מביאים חכמים זכרונן המרכה שכל אחד מישראל הכיר את נוגסו והיה היה מצביע עליו ושמח בנקמת השם במצרים. כן, יש שמאלנים שהם ממש מזועזעים שאם מישהו מישראל אומר שצריך לנקום באיראנים או לנקום בחמס או לנקום, זה לא דרך ארץ. רק לנקום במתנחלים ולנקום בחרדים זה מותר ואף מצווה. כן והנה אמרו חכמים זכרום ברכה ביבמות קכא הטובע בים כאשר פולתו לאחר שעה פניו משתנות ואין אפשרות להכירו אמנם בשוט מרשם פוסק כי עם פלטו הים על שפתו אף שלא ראו העדים מיד כיוון שהוא מונח על שפת הים וגלי הים עוברים עליו כל העת הרי הוא כמונח במים ואינו משתנה לכן אמרה התורה ויר ישראל את מצרים מת כל אחד מישראל ישראל הכיר את הנוגס ואף שלא ראהו מיד אלא לאחר חיפוש בין כל המתים עם כל זאת הכירו למה משום שזה היה על שפת הים וגלי הים עוברים עליו והרי זה כמונח בים שלא משתנה צורתו זה רבי יוסף מסלוצק המריל דיסקים על התורה מביא את היונתן בן עוזיאל שכתב כשהיים שהים כשפלט מצרים הם עדיין לא מתו ממש הם גססו בקשה מהרל זה אומר רבי יונתן בן עוזיא המהר המהרל מקשה מנליה מנין לא זה שהם גססו על הו פשטות לשון המקרא קרא משמע שכבר היו מתים כשהיו על שפת הים ויר ישראל מצרים מת על שפת הים אלא בהיאור בדבר הרי אם טבעו בים והים פלט אז הפנים משתנות לאחר שעה אם כן איך היו מכירים את המצרים שהיו משתעבדים בהם. לכן נעשה נס שנפלטו מן הים כשהם עדיין חיים גוססים ומתו על שפת הים כדי שיוכלו להכיר אותם לאחר מיתתם. אז זה פירוש לפי המהריל דיסקין. ויר ישראל את היד הגדולה אשר עשה אדוני במצרים ויראו העם ויראו העם את אדוני ויראו העם את אדוני מה זה ויר ישראל את היד הגדולה מה זה יד גדולה הם ראו יד גדולה מה זה ויר ישראל את היד הגדולה בל ישראל את היד הגדולה בספר לב אריה מביא בשם אחד מהגדולים לבאר את העניין אומר ככה הפסוק בספר שמות פרק ב' פסוק ה כתוב תשלח את המטה ותיקחיה. בטיה שלחה את האמה שלה לקחת את התיבה וכתוב שנתערכה ידע 60 אמה ו ניתה להיד הגדולה. על כן אומר הכתוב ויר ישראל עכשיו יא בבי מסתכלים על ההתחלה איך זה התחיל ויר ישראל את היד הגדולה אשר עשה אדוני במצרים הנס הזה שבת פרעה הצילה את משה רבנו במצרים ואמינו באדוני משה שעבדו שכל הניסים הגדולים נעשו כדי להצילו לחיותו כדי שיהיה הגואל והמושיע של עם ישראל אז השביעי באוקטובר וואי וואי וואי היום בנורא כמו הגזירה שהייתה במצרים מה היה במצרים להטביע את הילדים להרוג אותם. 70 באוקטובר היה גם כן השם ירחם להרוג יהודים וכולי. אבל מה יצא מזה? שאין את כל הדמויות המצחיקות שהיו פה בסביבה כמו נסרלה וסנוואר וחמיני וכל החבר'ה הרעים. אין יותר כאלה. זהו. ואין סוריה ואין לבנון ואין איראן ואין ולאט לאט הכל מסתדר או ויר ישראל את היד הגדולה אשר עשה אדוני במצרים צריך להסתכל איך הקדוש ברוך הוא מגלגל דברים בהתחלה אתה לא מבין ואתה חושב שהוא הפכיר אותנו ועזב אותנו ואתה לא מבין מה החשבונות של שמיים ואיך הדברים מתגלגלים אז עם ישראל הביטו איך זה התחיל כמו במגילת אסתר >> היה להם גם רמז שלחה את היד בין הסוף וכולם בים סוף >> כן סוף וסוף נכון נכון יפה מאוד אז זאת אומרת רואים שכל ההיסטוריה לא רואים בהתחלה וראית את אחורי ופניי לא יראו אתה יכול לראות רק אחרי אבל לפני אתה לא יכול לדעת מה אני מתכנן אז תהיה סבלן חכה ותראה יר ישראל את היד הגדולה ישמחו במלכותך שומרי שומרי שומרי שבת וכל עונג שבת ישמחו במלכותך שומרי שומרי שומרי שבת וקור עונק שבת מקדש [שירה] מקדש מקדש שביעי שבת עם מקדש מקדש מקדש שביעי שבת הרי אני מכוון קיים מצוות חכמים דאורייתא בשמחה דאורייתא גומל נפשו חס דאורייתא כבד את אביך ואת אמך דאורייתא לעשות נחת רוח על הקדוש ברוך הוא לעשות נחת רוח על התנא קדוש שיהיו ספתותיו דובות בקברי ‏Ja.