פרפראות וחדושים להגדה של פסח תשפו - חלק ח'

 - - - לא מוגה! - - - 

נציבי יום לעילוי נשמת מרים מריון בת איזה בתיה ולכל אלה שאין מי שיאמר עלם קדיש תהיה נשמותם צרונות צרול חיים בתוך שער נפטרי עמו ישראל אמן אמן אמן לעילוי נשמת יהודה צביא ברבי משה יצחק דויץ' מנוחתו עדן אמן לרפואת הדודה נעמי בת עבד מנוחת רפואה שלמה אמן

פרפראות וחידושים בהגדה של פסח חלק ח' תשפ"ו

בשמחת שבע ברכות נפלה זכות גדולה שהצדיק הגאון הקדוש רבי חיים מצנז טרח לבוא ולהשתתף והוא היה מקפיד מאוד על כל תג וקוץ ודברי רבותינו זכרונו לך ולכן כשאומרת הגמרא בברכות ו' כל הנה מסעודת חתן ואינו משמחו עובר בחמש קולות שמח את החתן סיפר לו מעשה ידוע מפורסם מנהג הצדיקים ללך בלילות הסדר ברחובות העיירה להזין לקולות הבוקעים מבתי ישראל ולהתות אוזן לבטא הכפריים ולשמוע כיצד הם עורכים את הסדר. אף אני נהגתי באחת השנים כך. יצאתי לרחובה של עיר והנה חלפתי ליד אחד הבתים. שמעתי מתוכו בעל הבית מכריז בקול מכת דם בשבילי. מכת דם בשביל שרשלי, מכת ספרדע בשבילי, מכת ספרד בשביל שר לשלי. הבעלתי. איך ייתכן שאדם כזה אומר דבר כזה? התקרבתי לחלון וראיתי שהוא יושב מול האגדה וקורא את 10 המכות ונוהגים לשפוך יין מהגביה בעת האמירה ובתו הקטנה נרדמה אז האבא הדר לקיים בעבורה את מצוות שפיכת היין מגביה שהוא חשב שזה המצוות החשובות ביותר בלילה. אז כדי לא להתבלבל הוא קרא בהתעמה מכת כינים בשבילי, מכתנים בשביל שר הל שלי, מכת ערוב בשבילי וכן הלאה. המעשה הזה משעשע ועל ידו רצה לשמח את החתן אבל ברור שזה לא שיחת חולין והוא לא מספר מעשיות בעלמה בכל דיבור יש רמזים נפלים אז אם נתבונן בדבר נבין שבאמת כל מכה ומכה מיועדת הייתה גם בעבור ישראל. וכך אמרו בזוהר הקדוש על הפסוק ונגף אדוני את מצרים נגוף ורפו. תניה אמר רבי יוסי בהוא ממש לאשתך דינה למצרים בהוא ממש אשתך רחמי לישראל נגוף למצרים ורפו לישראל כל מכה שנגף השם את המצרים היה ברפואה לישראל באותה פעולה ממש מביא הקדוש ברוך הוא דבר והיפוכו מכה למצרים ורפואה לישראל. רפואה זו הייתה רפואה גשמית ורחנית. בשעה של הכו מצרים במכה כדי להחליש את כוח הרע שבהם, באותו זמן הזדכחו ישראל מהפגם הזה שכנגדו כובנה מכה. וכך היה גם בחולי הגשמי. כיוון שחולי הגוף באים כתוצאה מחטאי אדם שהם מולידים מחלות הופגעים ככתוב תייסרך רעתך כאשר הביא בורא מכה על המצרים בבחינת נגוף חלשת כוחרה ממילא נעשה רפו לישראל גם ברוחניות וגם בגשמות ורמז נפלא נתן לעניין זה במכת דם. הרב הקדוש רבי משה חיים אפרים מסדליקו בדגל מחנה אפרים כותב חכמים זכרונות שממכת דם העשירו ישראל כי המצרים הוכרחו לקנות מים בכסף מלא והדבר הזה רמוז בשם של המכה דם דם זה גם כסף וכאן רואים דם למצרים ודם ליהודים. בנבואה קטנה נזרקה מפיו של אותו כפרי והוא לא ידע מה אני בא. דם בשבילי דם בשביל שר הלה. בכל מכה זכו אף ישראל להרווחה, לבריאות ולישועה. מעשה נוסף שלא הרבה מכירים, כולם שמעו את השם של הצדיק רבי יצחק לבי מברדיצ'ו, לוי יצחק בברדיצ'ו, נכנסה עליו משלחת נכבדה ו אלה היו פרנסי קהילת ברדיצ'ו מעטירה שהם חיפשו רב מורם לקהילתם. ברדיצ'וב הייתה ער עיר והם בישראל. לא כל תלמיד חכם הגון היה ראוי לשבת על כסרבנותה. אז הם חיפשו גדול גדול משכמו והמעלה מוכתר במידות טובות ובהירת חטא. ושידע להנהיג את העיר בדרך תורה המסורה ולהלוך נגד רוחו של כל אחד ואחד. בין השמות היה רבי לוי יצחוק אב בית דין דפינסק אמרו להם שהוא נמנע על החסידים אך ל לפרנסים האלה לא הפריע הדבר אבל כול כולם מלאו פיהם בתהילתו גאון מופלג צדיק נשגב עניב כל ועבודתו בעבודת השם אה לא נראתה כמוה מאות בשנים טוב אז נכבדי הקהילה הגיעו לטהות על קנקנו של הרב המדובר זה היה בחודש ניסן היו הרבה עיכובים, הפשרת שלגים והדרכים נחסמו לעתים. בקיצור, רק בערב פסח הגיעה משנחת לביתו ולא הייתה להם ברירה ונעלצו לעשות את החג בביתו של הרב. כשאגב כך נקראתה לפניהם הזדמנות פז לעקוב מקרוב אחר הליכותיו של הרב המיועד. את ליל הסדר אצל הרב הקדוש לא ניתן היה לטאר. התלהבות עצומה דבקות עילאית כולו כולו בקודש של הרב חוצב לאבות ניסא בחלל האוויר פניו בערו כללפידים וזרחו באור שלא מעל מהדן בדברי התורה וחסידות כספירים ונוקבים עד השיטין משהו תענוג תענוג רוחני צרו רוב כמותו לא יכלו לאחל לעצמם אפילו בגן עדן אבל במהלך הסדר היו להם כמה דברים מוזרים איך קוראים לו אתם יודעים סנגורן של ישראל נכון במהלך עשרת המכות פני הצדיק פתאום הרצינו מוחים לקרוא את 10 המכות דום הפריץ לובומרסקי שונא ישראל וגירש יהודים מאחוזותיו לכן נלקה בדם צפרדע הגרף ינובי שגזר עונש מלכות על חוכר הפונדק היהודי על עבל בכפו לכה בצפרדע פנים השופט פופוב המחייב בדין כל יהודי שבא לפניו לקינים ערוב הכומר מהעיר הסמוכה שמסית נגד היהודים מלקה בערוב וככה הוא מונה את 10 המכות ומחלק אותם לשונאי ישראל שבסביבה. כל המסובים משתעים נבוכים לנוכח המחזה המוזר. עם זאת, מאחר שקודם לכן כבר זכו לראות כשאיש אלוהים קדוש הוא, אז נצרו את התמיעה בלב. אחרי החג הם נפרדו לשלום רבי לוי יצחוק ונשעו לבתם ברגשות מעורבים. מאחד הם זכו לראות דמותו ונוחו כי גדול בישראל הוא אבל בעכות הוא נראה להם מתלוצץ אז הם החליטו שיספרו לבני העיר דברים כהווייתם ושיכריעו בדבר אם לקחת אותו או לא. יצאה משלחת לדרכה ברדיצ'ובה והנה מחלונות הקרקרה נשקפה אחוזתו של הגרף יאנוביץ' אותו אציל שרבי לוי יצחוק הזכיר את שמו וקילל אותו במכת צפרדע ככל שהתקרבו לשטח האחוזה גילו משהו מוזר מתרחש בה ככל שהקרכרה התקרבה הסרחון היה אז והיק בהפעם למרבה התדהמה האחוזה כולה שוממה ואין בה איש כשהתקרבו לבארות המים נפטרה אחידה הבארות הבאשו ברחם נדף למרחו עד שלא נותרה לדריח אחוזה ברירה מלבד לנטוש אותה והתבר שלפני זמן קצר פשטה תה להקת ספרדעים עצומה על ארמונו של הגרף ומלאת האחוזה כולה. הגרף ניסה להדביר אותם במתב האמצעים העומדים לרשותו דבר לא הועיל והוא נאלץ לברוח המשיכו חברי המשלחת בדרכם ועצרו לחניית ביניים בעיר הסמוכה והנה הגיע לאוזני משמועה של השופט המקומי גוי רשע שונא ישראל מובהג בשם פופוב נתקף לפתע בכני שגרמו לו לגרדת קשה במאום להועיל להיפתר מהם תדהמה תקפה אותם לנגד עיניהם ראו איך כל דברי הצדיק מתקים שלמותם ועוד בתרם הגיעו לברטיצ'וב התפרסם שהכומר המפורסם שנהג להשית נגד היהודים נטרף על ידי דוב שזינק עליו היער הגדול מיותר לציין שכתב הרבנות הוגש לרבי לוי יצחק במהירות אפשרית חתוב בידי תושבי העיר וזכתה ברדיצ'וב שישב באיש האלוהים עד סוף ימיו ובעפרה הוא נתמן ועל שמה נקרא רבי לוי יצחוק מברדיצ'וב זה סנגורן של ישראל הסנגור צריך גם לדאוג שלא יהיו מזיקים כן כן ושמחת בחגך [שירה] והיית אך שמח ושמחת בחגך והיית השמח ושמחת [שירה] בחגה והיית שמע דגדום בה ושמחת בחגך ויתח שמעד הגדום ושמחת בחגך והיית אך שמח ושמחת בחגך והיית אך שמח ושמחת [שירה] בחגך שמעד הגדום בסמחת בחגך היית שמעד הגדום בה מועדים לשמחה תזכו לשונים רבות מועדים טובים