13 העיקרים - חלק א' - הקדמת הרב דסלר זצ"ל

 

- - - לא מוגה! - - - 

נציבי יום, לעילוי נשמת מרים מריון, בת אייזה בת ים,

ולעילוי נשמת כל מי שאין שיאמר עליהם קדיש.

שמותיהם יוצרונות בצרוניים בתוך שאר נפטרי עמו ישראל ונאמר אמן.

לעילוי נשמת יהודה צבי ברבי משה,

יצחק דויטש מנוחתו עדן.

אמן.

ורפואת דודה נעמי בת עווד, רפואה שלמה מהר.

אמן.

אנחנו מתחילים סדרה על 13 עיקרים,

שזה עיקרי האמונה שחייב כל יהודי להאמין בהם, ותכף נבין מה זה אומר.

אבל לפני כן, היות וזה מדובר בעניין אמונה,

אז נביא את דברי הגאון הרב דסלר, זכר צדיק וברכה,

שעל הפסוק שכון ארץ ורעה אמונה הוא אמר שמעתי מגדולים

שהמשמעות של רעה אמונה מלשון מרעה.

כמו שהצאן לועס במרעה כל היום,

ולא מסתפק בזמנים קבועים לאכילה,

כך צריך להתעסק באמונה ולהתחזק בה מדי יום ביומו.

ומי שמתרפא,

נחלשת אצלו האמונה ואינה שולטת עליו ומכוונת את דרכיו.

אז לכן, ורעה אמונה,

כמו מרעה

שהבהמות אוכלות כל הזמן בלא זמנים קבועים,

ככה גם אתה צריך להתחזק באמונה תדיר יום מיומו.

טוב, ועכשיו אנחנו פותחים בעניין 13 העיקרים,

ולפני כן נאמר

שלימד אותנו הגריז בשם אביב הגרח מבריסק,

זכר צדיקים וברכה.

מה ההבדל שיש בין התורה כולה

ל-13 העיקרים?

כי צריך להבין מה בעיניי הוא.

הרי הכופר באו...

עוד אחת מהתורה

הוא אפיקורוס.

אז מה החידוש שיש בשלוש עשרה העיקרים?

מסביר הגרח,

בתורה,

אם אדם לא יודע חלק מהתורה,

כי הוא לא למד את זה,

אין בזה חסרון באמונה.

יש לו חסרון בידיעה, אבל אין לו חסרון באמונה.

אבל בשלוש עשרה עיקרים יש חיוב לדעת אותם.

ואם אינו יודע אותם,

אז חסר לו באמונה.

ועכשיו הוא מיישב

מה שמקשה ספר העיקרים על הרמב״ם.

כי הרמב״ם אמר את השלוש עשרה האלה, תכף נשמע דברים קשים מאוד,

מי שלא מאמין בכל השלוש עשרה עיקרים.

אז הספר העיקרים מקשה על הרמב״ם.

למה הוא מונה שלוש עשרה עיקרים?

הלא די בשלושה מהם.

זאת אומרת, אדם צריך להאמין במציאות השם,

בתורה מן השמיים

ובשכר ועונש.

זה היו ההרצאות הראשונות שלי מבוססות על השלוש האלה.

ואת היתר,

נדע מאלה השלוש.

אז למה הוא פרס את זה על שלוש עשרה עיקרים?

אומר הגרח,

לפי הביאור שהוא אמר,

מתורץ.

אם היו נכללים כולם בתוך השלושה,

היה דינם ככל התורה.

ואי דעה בהם

לא היה נחשב חסרון באמונה.

אבל מכיוון שיש חיוב על האדם לדעתם,

ואם לא ידע אותם יחסר לו באמונה.

לכן הרמב״ם מפרט כל אחד ואחד לחוד.

כי אם מתוך השלושה העיקרים יוצאים השלוש עשרה, מי אמר שכל אחד ידע להוציא מהשלושה השלוש עשרה?

אז אם הוא לא ידע,

אז זה נחשב כאילו זה תורה.

כמו שהתורה כוללת הרבה דברים, כמו שעשרת הדיברות כוללים את כל התרי״ג.

אבל לא כל אחד יודע להוציא את זה משם.

ומי שלמד תורה ולא ידע חלק מן התורה,

אז זה לא לחשוב שהוא חסר באמונה.

אבל אם הוא לא ידע להוציא,

יהיה לו חסר באמונה,

כי צריך לדעת שאת השלוש עשרה האלה חייבים לדעת.

ואם לא יודעים אותם זה חסרון באמונה.

אז לכן פירט אותם הרמב״ם.

שלא יהיה ספק,

אדם צריך לדעת את השלוש עשרה האלה ולהאמין באמונה שלמה.

טוב, ויש אחד שמתפאר שהוא לא מקיים את השלוש עשרה, ולא אומר אותם, ולא הכל, וזה וכל זה.

כן,

מי שמכיר, מכיר, יודע.

קושיות שנשארו אצל הרמב״ם, אצלו זה פשיטה.

כן.

אז דברי ריבותינו קודם כל על שלוש עיקרים.

אברבנאל,

בפרשת יתרו אומר,

כל השלוש עשרה עיקרים שזכר הרב המורה,

הרמב״ם, במורה נמוכים,

בפירוש לפרק חלק,

כולם תלמדם מהדיבורים האלה.

כולם מונחים בעשרת הדיברות.

זה הוא אומר בפרשת יתרו.

רבי משה קורדוברו אומר,

בעניין מציאות האל והאחדות,

שהשם אחד,

בעניין תורה מן השמיים,

ונבואת משה,

ברוב עיקרי הדת,

בהיות הנער

יודע קרוא אבי ואמי.

ילד שהגיע לגיל שהוא כבר יודע להגיד, אבא, אמא,

יחנכו כבר בהם

בשלוש עשרה עיקרים,

ויגלו לו את הפשט של הדברים.

עוד,

עוד

ללמד אותו בהיותו משגיח,

ואפילו השגחה פרטית,

שהוא היה, הווה ויהיה,

הוא מהווה את כל ההוויות,

שאינו גשם,

שהקדוש ברוך הוא לא גשמי חלילה,

ולהגיד לו שכר ועונש.

והם יגידוהו ויכניסוהו בענייני פינות התורה מעט מעט לפי שכלו,

כאשר יאכל שאת.

זאת אומרת, אומר הרמק הקדוש,

עניין חשוב להכניס את האמונה לילד מרגע שהוא יודע להגיד אבא ואימא לאט לאט לפי שכלו את שלוש עשרה העיקרים.

זה כמו ששאלו

את הסטייפלר הקדוש,

שאלו אותו באיזה תלמוד תורה לעדיף

לשים את הילד?

אז הוא אמר, איפה שם ל' יודע לצייר את הגהנם.

לא כמו טראמפ שהוא לא יודע מה זה גהנם.

הוא מאיים כל הזמן שייפתחו שערי הגהנם ועוד לא פתח שער אחת.

המהרשע אומר,

בכמה דברים קדושים מצינו מספר הזה 13,

כגון 13 מידות של רחמים של הקדוש ברוך הוא,

13 מידות שהתורה נדרשת בהם,

וגם הרמב״ם הניח עיקרים אלה כמניין זה.

וזה אומר המהרשע.

התוספות יום טוב.

והוסיפו באלו הארצות

הקדמונים שלפנינו

לומר אחרי השיר יגדל אלוהים חי,

ואין זה כי אך לבעבור שהוא מיוסד על ה-13 עיקרים שזכרם הרמב״ם

בפירוש המשניות שלו קודם פרק חלק.

וכדי שכל אחד ואחד יהיו שגורים בפיו,

ובלבבו כן יחשוב,

וידמה וידע

שעל אלו העיקרים יסמוך לבבו ויבין,

כי זה כל האדם יאמינם,

ואז הוא בעל דת,

ולא זולתם.

אם אדם לא מאמין באחד מהם,

או לא יודע אותם, ולא סומך לבבו ומבין אותם,

הוא לא דתי.

הוא לא בעל דת,

ולא זולתם. תכף תשמעו מה אומר הרמב״ם, זה מפחיד.

השל״ה הקדוש אומר,

עיקרי הדת

הם שלוש עשרה.

זכרם הרמב״ם במשנה בפרק חלק.

ואחר כך ארשום איך שלוש עשרה עיקרים רמוזים בשלוש עשרה מידות.

ואפרש העניין בשורשו על פי האמת בסודות הקבלה.

אז זאת אומרת הרמב״ם למי שאומר שהוא לא ידע קבלה,

אז הוא כיוון

לסודות הקבלה בלי לדעת קבלה.

אבל יש מי שאומר

שבסוף ימיו הוא כן נודע לו מעניין הקבלה,

ומביאים ראיות

שבתחילת ספרו, היד החזקה, הוא אומר כל מיני דברים בענייני הרקיעים, ויש להם שכל ודעת ועניינים שזה לא יכולים להבין בלי קבלה.

אז יש שם מי שאומר את הדברים, יש לו כנראה על מה לסמוך.

החפץ חיים אומר,

עוד אמרתי לעורר בזה את אחינו בית ישראל על עניין חשוב,

והוא כידוע ממנהג שהנהיגו הקדמונים לומר

בכל יום אחר התפילה את 13 עיקרי הדת.

וזה מה שמופיע, אני מאמין, באמונה שלמה וכו'.

וזה מיוסד על מאמר חכמים זיכרונם לברכה במכות יג',

בא חבקוק

והעמידן על אחת,

וצדיק באמונתו יחיה.

זה נקרא צדיק,

מי שמאמין ב-13 העיקרים ומקיים אותם כלשונם.

ועל כן, בימינו אלה, אומר החפץ חיים,

שהאמונה נתרופפה בעוונותינו הרבים.

מצווה רבה על כל אחד ואחד להתחזק בזה ולומר אותם בכל יום אחר התפילה,

כמו שנהגו אבותינו מלפנים.

מופיע במכתבי החפץ חיים, מכתב יח.

החזון איש אומר בקובץ איגרות,

חלק א' איגרת יד,

רב הרגלי לערוך את החיים בוודאות גמורה של 13 העיקרים

שעם ישראל עליהם.

נטעו.

אתה רוצה לערוך את החיים שלך בוודאות גמורה,

אז אתה צריך להתנהג על פי השלוש עשרה העיקרים האלה.

ככה עם ישראל נטעו.

טוב,

נתחיל.

הנוסח של שלוש עשרה העיקרים נתפס בסידורי התפילה כבר מאות בשנים,

לא נודע מי חיבר אותו,

והוא מעין קיצור דברי הרמב״ם בהקדמה לפרק חלק.

אבל בדברי הרמב״ם עצמו יש פרטים נוספים שלא נזכרו במפורש בנוסח הקצר.

אז יש פה מה שכתוב, מה העיקר,

ובסוגריים, פה נמצא נוספות מדברי הרמב״ם,

מלבד מה שהורחיב הרבה יותר בעניין נבואת משה רבנו, שפה לא נגיד את הכול, כי זה מופיע בפרקים שלמים ביד החזקה.

אז העיקר הראשון,

אני מאמין באמונה שלמה

שהבורא יתברך שמו.

הוא בורא ומנהיג לכל הבירואים,

והוא לבדו עשה ועושה ויעשה לכל המעשים.

והרמב״ם מוסיף, וכל הנמצאים צריכים את השם ותלויים בו.

והשם יתברך לא צריך לשום נמצא מן הנמצאים.

בקיום כל הבריאה רק על ידי שהבורא מקיים אותה בכל רגע.

זה העיקר הראשון, שחייב אדם להאמין באמונה שלמה.

העיקר השני, אני מאמין באמונה שלמה.

שהבורא יתברך שמו הוא יחיד,

ואין יחידות כמוהו בשום פנים,

והוא לבדו אלוהינו היה, הווה ויהיה.

והרמב״ם מוסיף,

זה הכל על בסיס הרמב״ם, רק פה זה חסר, אז אנחנו מוסיפים. כשאני אומר מוסיף, זה מה שמוסיף בפרק חלק.

ואין עוד מלבדו,

והוא יחיד באחדות שאין כמותה,

ולא כשאר האחדים שאפשר לחלק אותם לחלקים.

כל דבר היום בבריאה, אתה יכול לחלק אותו לחצי.

את החצי לחצי.

את החצי לחצי.

את החצי לחצי.

חצי לחצי.

הקב'ה הוא לא אחד שאפשר לחלק אותו,

והוא לא אחד שיש אחריו שניים כמוהו, הוא אחד באחדות גמורה שאין דומה לה.

העיקר השלישי.

אני מאמין

באמונה שלמה שהבורא יתברך שמו אינו גוף,

ולא ישיגוהו משיגי הגוף,

ואין לו שום דמיון כלל.

והרמב״ם מוסיף בחלק, ולא יקרוהו מקרי הגוף כלל,

כגון עמידה, ישיבה, הליכה, דיבור וכל הדברים האלה.

זה, צריך להאמין באמונה שלמה.

ואם בן אדם חלילה מגשם את הקב'ה ורואה איזה מין ציור כזה וזה של אלוקים,

אז לפי הרמב״ם הוא אפיקוירס ומין וכו' וכו'. דברים קשים.

אני דיברתי בהרצאות, פתחתי את זה יותר, והסברתי

שלא יכול להיות שהקב'ה יהיה גוף.

כי אם זה גוף, אז הוא מוגבל.

אם הוא מוגבל, אז מישהו יגביל אותו.

כי אם הוא לא יכול לצאת מגבולותיו,

אז יש מישהו שמגביל אותו בגבול הזה, והוא לא יכול לזוז מהגבול הזה, אז בסופו של דבר יש מישהו מעליו.

והסברנו את זה בקיצור, הרחבנו בשביל שאנשים יבינו ולא יטעו.

עוד מעט זה יהיה בכמה שפות.

כן.

גם הסינים צריכים לדעת, וההודים צריכים לדעת.

סוף העולם.

אז לפחות שיהיו כמה אנשים שידעו משהו.

העיקר הרביעי,

אני מאמין באמונה שלמה שהבורא יתברך שמו הוא ראשון והוא אחרון.

והרמב״ם, והוא ברא את הכל יש מאין.

זה מתקשים אנשים להבין איך בוראים יש מאין.

אבל זה הקב'ה.

ואין דבר ראשון או קדמון מלבדו.

שוב פעם, הרחבנו את זה בדוגמאות.

העיקר החמישי, אני מאמין באמונה ש...

למה שהבורא יתברך שמואל לא לבדו ראוי להתפלל,

ואין ראוי להתפלל לזולתו.

והרמב״ם, ואסור לעבוד לזולתו,

ואפילו למלאכים,

אפילו כשהוא רוצה על ידי עבודתם להתקרב לבורא יתברך.

והאיסור הזה הוא בכלל איסור עבודה זרה.

אם יש להתפלל זה רק לא לבדו.

ולא עובדים את זולתו, גם בעבודה לא עובדים את זולתו.

לכן אדם יכול לצאת בחצי היום.

אף אחד לא יכול להגיד לו לא.

כי לי בני ישראל עבדים, עבדי הם.

אדם החליט בחצי היום, לא רוצה לעבוד, הולך הביתה.

אתה לא יכול לחייב אותו.

העיקר השישי,

אני מאמין באמונה שלמה שכל דברי נביאים אמת.

והרמב״ם, נביא הוא אדם שמגיעה אליו הידיעה על ידי נבואה מהבורא יתברך.

אם נביא אמר דבר ולא התקיים, הוא נביא שקר.

הוא חייב מיתה.

אז נביא שאומר את דבר השם ומתקיימים הדברים,

זה ראייה

שמי ששולט על הבריאה

ועל כל מה שמתרחש בה,

וגם אומר לטראמפ, תגיד שאתה מסכים לשבועיים הפוגה,

כי לב מלכים ושרים ביד השם,

זה הכל מאיתו יתברך.

זה לא הוא מחליט.

כי הוא החליט קודם לפתוח את הגיהינום,

ואחר כך הוא החליט להשאיר אותו סגור.

מה קרה לך?

אתה לא יודע מה אתה מדבר.

מה קרה?

אז הקדוש ברוך הוא מחליט מה הקצב יהיה, איך יהיה.

בינתיים ישראל תקפו בלבנון,

התפנו כמה מטוסים

בגלל הפסקת חרטא.

ובקיצור,

יש מי שמנהל את המערכה למעלה, לא פה למטה,

למטה זה קלום, אבל זה הולך להסתבך בהמשך

לגוג ומגוג.

כי אנחנו קרובים מאוד מאוד מאוד לגאולה.

אז אני מאמין באמונה שלמה שכל דברי הנביאים הם אמת.

כל מה שאני אמרתי במשך ארבעים וחמש שנה,

התקיים.

מאיפה ידעתי? מנביאים.

הם אמרו את הדברים, אני רק ציטטתי.

זה לא נראה מתי שאמרתי כי זה היה מוקדם מאוד,

אבל רואים שהכל מתממש.

לא ייפול דבר אחד מדברם.

הקב'ה יודע מה התוכנית,

הוא אמר להם, הם אמרו לנו, ואני אמרתי לכם, זה הכול.

העיקר השביעי,

אני מאמין באמונה שלמה שנבואת משה רבנו עליו השלום הייתה אמיתית,

ושהוא היה אב לנביאים,

לקודמים לפניו ולבאים אחריו

ברמב״ם, ולעולם לא יגיע אדם למדרגתו,

והוא הגיע בחייו לדרגת מלאך.

אפילו המשיח, שיהיה גדול מאברהם, יצחק ויעקב,

כתוב שהוא יהיה קרוב למשה בנבואה. הוא יהיה יותר חכם משלמה המלך,

אבל

הוא יהיה קרוב למשה בנבואה. לא יגיע למדרגתו של משה רבנו בנבואה.

העיקר השמיני, אני מאמין באמונה שלמה,

שכל התורה מצויה עתה בידינו היא הנתונה למשה רבנו עליו השלום.

וכל התורה שבידינו קיבל משה רבנו מאת הבורא בין תורה שבכתב אומר הרמב״ם ובין תורה שבעל פה.

ואין בתורה אפילו תיבה אחת, מילה אחת, שאמר מעצמו

לפירוש התורה שבכתב ושבעל פה הוא כמו שפרשו לנו חכמים, זכרונם לברכה. צריך להאמין בזה במאה אחוז.

העיקר התשיעי,

אני מאמין באמונה שלמה שזאת התורה לא תהיה מוחלפת

ולא תהיה תורה אחרת

מאת הבורא יתברך.

והרמב״ם, ולא יוסיף השם על התורה ולא יגרע מהתורה

כפי מה שפרש למשה רבנו בתורה שבעל פה.

וכדאי לראות את הווידאו מועדון הזום,

ששם הקשה כופר אחד,

מי אמר שהתורה אמת, אולי של הנוצרים,

אולי של המוסלמים,

אז סתרתי אותו ככה.

והבאתי ראיות על פי העיקר הזה שהתורה הזאת לא תהא מוחלפת ולא תשתנה, לא יוסיפו עליה ולא יורידו ממנו.

העיקר העשירי,

אני מאמין באמונה שלמה שהבורא יתברך שמו יודע כל מעשה בני אדם מכל מחשבותם,

שנאמר היוצר יחד ליבם המבין אל כל מעשיהם.

מדהים.

ועיני השם, אומר הרמב״ם,

פקוחות על מעשה בני אדם לתת להם כגמול מעשיהם.

יש את האיגרת של רבי שמשון מונסטרופולי שאומרים בערב פסח.

יש ספר,

שמש ומגן,

שכתב הרב סטהון מקובל אלוקי,

שהוא מבאר כל דבר ודבר שכתוב שם.

הוא מביא ראיות מן התורה

שהפירוש של הרב שמשון מונסטרופולי,

כתוב שהוא יפרש את האיגרת הזאת,

מוכיח את זה מפסוקים,

שהוא היה מיועד מן השמיים לפרש

את האיגרת הזאת.

מדהים.

נו,

אז התורה ידעה מראש

שבזמן מן הזמנים הארי הקדוש יגיד משהו.

רבי שמשון מן השמיים מיועד לפרש את האיגרת והפסוקים,

הרי ליקא מידא דלור מיזה באורייתא כבר אנחנו יודעים.

אז כתוב בדיוק, הוא מביא את הפסוקים,

איך זה מוכיח שרק רבי שמשון יכול להגיד את הפירוש הזה.

זה לא יאומן כי סופר.

העיקר האחד עשר,

אני מאמין באמונה שלמה שהבורא יתברך שמו גומל טוב לשומרי מצוותיו

ומעניש לעוברי מצוותיו.

והרמב״ם, השכר הגדול ביותר הוא העולם הבא,

בעונש הגדול ביותר

ייכרט

מן העולם הבא.

וזה הכרת,

היכרת תיכרת

בעולם הזה ולעולם הבא.

העיקר השנים עשר.

אני מאמין באמונה שלמה בביאת המשיח ואף על פי שהתמהמה עם כל זה.

זה אחכה לו בכל יום שיבוא.

אומר הרמב״ם, בלא יקבע במחשבתו זמן נביעתו.

ובימיו תהיה לישראל גאולה שלמה ורוב טובה.

ויהיה למלך המשיח יתרון ומעלה וכבוד יותר מכל המלכים שהיו.

ואין מלך לישראל אלא מבית דוד ומזרע שלמה בלבד.

שלמה המלך מלך בעליונים, בתחתונים, בכל.

נבוכדנצר שלט אפילו בחיות, בכל,

שלט בכל העולם.

כל אלה המלכויות שהיו,

אין כדוגמתם.

גורנישט, מיט גורנישט,

ליד

מלכותו של מלך המשיח.

וכבר למדנו בהרחבה שזה תלוי אם אנחנו נזכה להתאחד ולעשות תשובה,

אז זה יהיה אחישנה,

ואם לא זה יהיה בעיטה,

ונתנו דרשה על זה בהקבלת ריבו השנה תשפו,

ושמה ביארנו את הכל בהרחבה.

העיקר השלוש עשרה,

אני מאמין באמונה שלמה שתהיה תחיית המתים

בעת שיעלה רצון מאת הבורא את ברשמו ויתעלה זכרו לעד ולנצח נצחים.

והרמב״ם מוסיף שמה בחלק,

ומבואר כבר בתורה שבכתב,

שבתחיית המתים תחזור הנפש לגוף,

והגוף המת יחזור לחיות.

בדיוק אותו גוף.

איך ששמו אותו, ככה הוא יקום.

לא היה לו שיניים, בלי שיניים.

לא היה לו רגל, בלי רגל.

אחרי חצי שעה,

שזוהו כולם,

כל אחד מזהה את מי שצריך,

כולם יהיו שלמים באיבריהם כמו שהיה במעמד הר סיני.

ואלה הם שלוש עשרה העיקריים, תחזרו עליהם היטב,

תבדקו ותבחנו אם אתם מאמינים במאה אחוז בכל מה שכתוב,

כי אם לא,

אז הרמב״ם קובע שאתם אפיקורסים וכופרים

ועוד דברים חמורים.

אני לא אגיד עכשיו.

עכשיו,

כל השלוש עשרה עיקרים שמנה הרמב״ם,

כולם כלולים ומתייחדים באמונת אמיתת ייחודו,

ותקנו ריבותינו הקדמונים לאומרם בכל יום אחר סדר תפילת שחרית,

כאן נתפס בסידורים,

ואהבו זהירים מאוד מאוד לאומרם בכל יום בכוונה,

ויהיה לשון זה של השלוש עשרה אני מאמין,

כפי שנתפס בסידורים, רגיל

על לשונכם ושגור אצלכם,

באופן שאי אפשר לחזור עליהם במחשבה תכף ומייד,

כי עיקר האמונה תלויה במחשבה ובאובנתא דליבה.

בהבנת הלב.

אז גם אם אתה הולך בדרך ואתה חושב

באחד מהשלוש עשרה, או בכל השלוש עשרה, או שאתה אומר את זה, או שאתה אומר יגדל, אלוהים, חי וכו' וכו',

אתה מקיים, חביבי,

מצוות אמונה.

אתה מקיים מצווה בכל רגע.

ובכל פעם שמעלה את המחשבה בשלוש עשרה יקרים אלו,

ובקבלת אמונה זו בליבו ובמוחו,

הוא מקיים כמה מצוות האמורות בתורה שתלויות בלב.

אז אפשר להרוויח הרבה תוך כדי הליכה באוטובוס בכל מקום.

אין לך, אתה לא יודע בעל פה משניות,

אתה לא יודע כלום, אבל זה אתה כן יודע, אז תגיד, הריני מאמין, וזה, זה, זה.

אפילו במחשבה, אפילו אם לא מוציא בשפתיו,

יותר טוב אם יוציא בשפתיו,

אבל אם לא,

אם אתה מוציא בשפתיים,

ואתה יושב באוטובוס,

אז יכול להיות שמישהו יגיד לך, מה אתה מלמל כל הזמן?

אז אתה אומר לו, יש שלוש עשרה יקרים, ותוך כדי, ואתה כבר מזכה את הרבים גם,

וכן הלאה.

אז הנה, יש לכם את זה, ואנחנו בעיקר השנים-עשר.

אז אני מאמין

באמונה שלמה באמונה שלמה,

בביאת המשיח, אני מאמין,

אני מאמין באמונה שלמה.

בביאת המשיח אני מאמין ואף על פי

שיתמהמה עם כל זאת

חכה לו, חכה לו וכל יום שיבוא, וכל יום שיבוא

על פי

שיתמהמה עם כל זאת

חכה לו, חכה לו וכל יום שיבוא, וכל יום שיבוא, דגה דגה דם

אני מאמין באמונה שלמה בביאת המשיח

אני מאמין, טה, טה, טה, אני מאמין באמונה שלמה בביאת המשיח אני מאמין באף על פי שעם כל זה

החכה לו, החכה לו, וכל יום שיבוא, וכל יום שיבוא, דג אדום בענב על פי שיתמהמה עם כל זה,

החכה לו, החכה לו, וכל יום שיבוא, וכל יום שיבוא.

אתם רואים אפשר להשאיר ולקיים מצוות

ואתה מקיים אחד משלושה עיקרים.

אז שיהיה לנו עשרו חג שמח,

ומיד אחרי זה שבת ישתבח הבורא,

ישמחו במלאכותך שומרי שומרי שומרי שומרי שבת וקורא עונג שבת ישמחו במלאכותך

שומרי שומרי שומרי שומרי שבת וקורא עונג שבת,

אהה מקדשי מקדשי שביעי שבת,

אהה מקדשי מקדשי מקדשי שביעי שבת, שבועות שלום.

כבד את אביך ואת אמך דאורייתא לאסונה התרועה לקדוש ברוך הוא לאסונה התרועה,

התנא הקדושי שבתותיו דובבות בקבר.