13 העיקרים - חלק ז' - ביאור 'יגדל אלהים חי' השל"ה הקדוש זצ"ל

 

- - - לא מוגה! - - - 

נציבי יום,

ציון רונן בן ציפיה.

יזכה לבריאות הנפש והגוף, שפע הברכה והצלחה, עלייה ברוחניות וגשמיות,

נחל מכל יוצא חלציו, יישוב הדעת, חוכמה ביניהו הדעת, הם כל ישראל אחריו. אמן, כן יהי רצון.

אמן.

לעילוי נשמת,

יהודה צבי ברבי משה יצחק דויטש,

נוחתו עדן,

אמן.

אמן.

תפואה שלמה לדודה נעמי בת עווד,

בכלל חולם מול ישראל, אמן.

אמן.

13 עיקרים,

חלק זן.

והפעם הביאור של תפילת יגדל,

אלוהים חי, וישתבח לרבי ישעיה הורוביץ,

זכר צדיק וברכה, בעל השלה הקדוש.

וכך הוא פותח ואומר, עיקרי הדת הם 13 זכרם הרמב״ם במשנה בסנהדרין, פרק יוד, משנה א',

והם

מציאות השם באחדותו,

בהרחקות הגשמיות,

ושהוא קדמון, ושראוי לעובדו ולא לזולתו.

והנבואה,

נביאי האמת והצדק,

ונבואת משה רבנו עליו השלום ותורה מן השמיים,

ושלא תשתנה התורה בידיעת השם

ושכר ועונש ומשיח ותחיית המתים.

על זה מיוסד השיר המשובח, יגדל אלוהים חי.

בעתה עפרי שם, אחת אל אחת,

ויתבהר השיר המשובח

של יגדל.

העיקר הראשון,

מציאות השם,

נמצא בהן עט אל מציאותו,

ונקרא מחויב המציאות,

ובפי המון המקובלים אינסוף,

האינסוף ברוך הוא.

והוא עילת כל העילות וסיבת כל הסיבות,

דהיינו שורש לכל מה שקורה בעולמות כולנו.

וממציאותו,

מציאות כל הוויה רוחנית וגשמית.

בהשתלשלות האצילות ובריאת הבריאה ויצירת היצירה ועשיית כל נעשה, זה ארבע עולמות,

הביע.

ובו הוא קיום מציאותם.

כי איום מציאותם זה תלוי בו.

ואילו נעלה על ליבנו

ביטול

כל הנמצאים זולתו,

לא בטלה מציאותו בעבורה.

כי אין צריך לזולתו.

והנמצאים צריכים אליו,

והוא היווה אותם,

והוא מחיה אותם.

בחפצו הפשוט כוננם,

ובחפצו יעדרו.

מה שהוא רוצה הוא עושה,

והכל תלוי בו.

זה עיקר ראשון מציאות השם.

העיקר שני,

אחדותו.

אחד ואין יחיד כי ייחודו נעלם וגם אין סוף לאחדותו.

אחדות אחד האמת,

לא כאחד המין הכללי,

ולא כאחד המין הפרטי,

ולא כאחד המורכב

הנחלק לאחדים,

ולא כגוף הפשוט

המקבל החילוק,

ולא כאחד המניין

בקיצור,

לא משום סוג של אחד שיש בהם את כל הדברים האלה מורכבים ונחלקים וכו'.

זה שאמר אחד ואין יחיד כי ייחודו.

בסוד האחדות הזה,

במה שאנו עוסקים,

ובסוד שמותיו יתברך

שהם לדין ולרחמים הם באחדות האמיתית.

כמו שאנחנו אומרים, שם הוויה רחמים, שם אלוקים דין.

אז סוד האחדות,

שגם בסוד השמות

שהם לדין ורחמים, הם באחדות אמיתיתית.

כמו שנאמר, שמע ישראל, אדוני אלוהינו,

אדוני אחד.

אדוני זה רחמי,

אלוהינו זה דין, תדע לך שזה אדוני אחד.

זה הכל באחדות גמורה.

רק הפעולות הנמשכים מהם,

מהשמות הקדושים האלה.

בהשתלשלות העולמות

מצד המקבלים לפי כוחם.

נעשה חלוקה מצד המקבלים,

אבל מצד בחינת מקורם הם בלי סוף ובלי תכלית.

ושם אין שייך לומר אפילו תיבה של אחד.

כי האד אתנן בספר יצירה,

ולפני אחד מה אתה סופר?

כי סוד האצילות

הוא בסוד אחד יחיד ומיוחד.

ושייך חיבור ולא פירוד,

אבל בשורשם לא שייך לומר אפילו חיבור

לרוב ההיעלם בעצם הפשוט.

וזה שסיים וגם אין סוף לאחדותו,

שהוא נשמה לנשמות.

דהיינו, שמותיו הם נשמות העולמות.

והוא נשמה להם.

והם בערכו

המבדיל

כמו ערך הגוף, בערך הנשמה, רק לסבר את האוזן.

העיקר השלישי,

הרחקת הגשמיות.

אין לו דמות הגוף ואינו גוף.

כאן נאמר לא ראיתם כי לא ראיתם כל תמונה.

וזה העיקר סובב והולך

עד אל על.

לומר שאף שהמשלנו, במשל, סוד שמותיו,

נגד מציאותו המחויב,

כערך גוף לנשמה.

אין המשל דומה לנמשל,

כי חס ושלום אין לו דמות הגוף ואינו גוף,

ולא ישיגוהו משיגי הגוף ומקרב

כמו התנועה,

אין לו דבר כזה,

והעמידה, אין לו דבר כזה.

כמו שאר שינויים,

אלא דיברה תורה כלשון בני אדם,

אבל יש לדברים סוד.

העיקר הרביעי,

שהוא קדמון.

קדמון לכל דבר.

מעונה אלוהי קדם.

קדימה מוחלטת.

כתוב, אני ראשון ואני האחרון.

מאמר אין רשיון.

ראשית לראשיתו

כי יש הוא ראשית

אבל יש ראשית לראשיתו

אבל הוא אין ראשית לראשיתו

על דרך משל

ראש חודש ניסן

הוא ראשון לחודשים הבאים אחריו

אבל בשנה שעברה היה ראשית לראשיתו

לכן שנה לפני שנה

ראובן הוא ראשון לשמעון ולוי

אבל יש לו ראשית

יעקב היה ראשון לפניו להביא אותו לעולם

וכן למעלה מיעקב

אמנם השם יתברך ראשון מאין ראשית לראשיתו

עוד באתי להשכילך בינה באלו שני עיקרים

דהיינו מה שדיבר למעלה נמצא ואין עת אל מציאותו

ומה שזכר בכאן כדמותו

אז הנה מצאתי כתוב בכתבי הקודש של הארי

זיכרונו נחיה עולם הבא ראה יונת אלם פרק ב'

כאשר דיבר ממעלת ורוממות

והעלם אין סוף

אמר וזה לשונו

ובאלה העיונים העליונים בתכלית הרוממות והעלם

התחיל התואר המורגל בפי החכמים לקרוא בשם אין סוף

שהוא בגימטריה אור

וכן כל אחד דרשינן באצילות העלם בגילוי

יאוט לפי סדר הלימוד הראוי ברומו של עולם

אין סוף

דהיינו שנייחס לשניהם

אין סוף

לעלמו של כתר עליון

לעפוק את תואר זה של אין סוף

וזולתו מהתוארים

מבעל הרצון יתברך שמו המרומם על כל ברכה וטילה

שלא הורשנו להתבונן בו כלל ועיקר

אלא להניח בפשיטות חיוב מציאותו

ומצאתי במגילת סתרים דמורנו הרב מנחם עזריה

בהקדמה ליונת אלם בזה לשונו

כתב הרב הגדול הרמב״ם זיכרונו לחיי עולמיים

צריך לדע שאל יתעלה קדמו

עד

אין השפעתם אלא מאת השם, עד כאן

עיין שם.

לפי זה נפרש,

נמצא באין עת על מציאותו,

על עילות רצונו שנמצא מכל מקום,

אין עת למציאותו כי הוא למעלה מזמן,

ואף למעלה מסדר זמנים,

והוא אחד מתייחד עם האצילות,

וקדמון לכל דבר,

והוא מדבר מבעל הרצון קדמון המוחלט,

ואלה דברים שיש בהם

סודות שאנחנו לא מבינים.

העיקר החמישי, ראוי לעובדו ולא לזולתו,

שאין לעבוד ולהתפלל לזולתו, כי לא לבדו יתברך יהיה אתה העבודה והגדולה.

לא לזולתו,

כי כולם ברואים,

ואין להם יכולת זולתו.

הוא יתברך כל יכול,

ולא ייבצר ממנו מאומה.

זה שאמר,

הינו אדון עולם

לכל נוצר,

יורה גדולתו ומלכותו.

העיקר השישי זה הנבואה.

שפע נבואתו נתנו אל אנשי סגולתו ותפארתו,

כי למען טובו משפיע שפע נבואתו על איש

או אנשים ממין האדם

ועל אותם הראויים לכך,

והישרים בעיניו,

כדי ליישר את המין האנושי

בדרך אשר הלכו בה ואת המעשה אשר יעשו

היום שאין נביאים,

הייסורים

הם הנביאים.

זאת אומרת, הם מעוררים את האדם. פעם היה הנביא מעורר את האדם. היית הולך אל הנביא, אומר לו, תשמע, יש לי ככה, הוא קורא לי ככה, וזהו, זה הוא אומר.

הנביא אומר לו, בשביל שעשית ככה וככה וככה, אז בא לך ככה וככה.

ואז היה מתקן.

היום אין, פסקה הנבואה מישראל,

והייסורים הם הנביאים שבאים להודיע לך בדיוק

באיזה איברים אתה חסר,

מה צריך לתקן,

וכו' וכו'.

אבל כל זה בשביל ליישר את בני האדם.

כל הנבואה ניתנה בשביל ליישר את בני האדם.

וגם רואים שיש קשר בין ה...

הקדוש ברוך הוא, לבין

העיקר השביעי,

נבואת משה רבנו

לא קם כמשה,

נאמר זה האיש משה גדול מאוד,

והאיש משה גדול מאוד

בנבואה

על כל הנביאים שהיו מהעולם ועד העולם,

וכל שאר הנביאים שהיו לפניו ואפילו האבות

באשר קמו אחריהם, כולם הם תחתיו במעלה.

הוא היה בחיר אלוהי יעקב,

שנתן על ידו תורה לישראל, תורת אמת

משיבת נפש,

והשיג מידיעתו יתברך מה שלא השיג שום אדם.

ומעלת נבואתו נבדרת בארבעה דברים משאר נביאים שלמדנו כבר.

העיקר השמיני,

תורה מן השמיים.

תורת אמת נתן.

תורת השם מן השמיים היא הנמצאת עתה בידינו, והיא כולה,

כולה מהשם יתברך.

הגיעה למשה רבנו על השלום בהגעה הנקראת דיבור.

משה רבנו עליו השלום כדמות הסופר,

כתב וחקק מפי השם יתברך, מבראשית עד לעיני כל ישראל.

כולה כתבה משה מפי הקדוש ברוך הוא.

בין הפרש בין פסוק אנוכי אדוני אלוהיך לפסוק ותמנע עתה פי לגש.

זו אותה קדושה בדיוק,

והכל ניתן מאת השם.

וכדומה לזה,

אלא כולה שווה.

דיבורי השם ומאמריו

הם כל פסוקיה ודבריה,

וכן פירושה מקובל בעל פה באופן עשיית מצוותיה.

גם כן הלכה למשה מאדוני בסיני.

ומשה אמר לנו,

ונאמן הוא בשליחותו,

ככתוב, בכל ביתי נאמן הוא.

העיקר התשיעי.

לא יחליף האל ולא ימיר דתו.

לא תחלף תורת משה רבנו עליו השלום.

ולא תצא תורה מאם השם יתברך זולתה.

ולא יהיה בה לא תוספת ולא גרעון.

לא בכתב

ולא בעל פה. לא בתורה שבכתב ולא בעל פה.

בעל תורת השם.

השם יתברך נאמר, לא תוסיף עליו ולא תגרע ממנו.

ומה שנאמר בירמיה ל״א ל״, הנה ימים באים נאום ה׳ וקראתי את בית ישראל ואת בית יהודה ברית חדשה,

לא כברית אשר קראתי את אבותם,

ויום החזיקי בידם להוציא אמרץ ישראל, אשר המה הפרו בריתי,

באנוכי בעלתי בנו, מה שם, זאת אומרת,

בברית החדשה כבר לא יהיה שום חטאים ועוונות וכו' וכו'. וזה השתמשו בפסוק הזה,

כאילו הנוצרים להגיד הנה ברית חדשה,

כאילו זה הם.

העיקר העשירי זה השגחת השם.

צופה ויודע שתארנו,

זו הידיעה שהשם יתברך משגיח ויודע מעשה בני אדם,

ואינו מעלים עינם מהם,

כמו שנאמר, גדול העצה ורב העליליה,

אשר עיניך פקוחות על כל דרכי בני אדם.

ונאמר בעמוס הנביא, הוא מגיד לאדם מסכו,

ומה שאמר מביט לסוף דבר בקדמותו,

מבואר בכאן סוד ידיעה ובחירה שאינם סותרים זה את זה.

כי אם הוא יודע מראש מה יהיה, אז איפה הבחירה?

כבר דיברנו בזה בהרצאות.

ואינם סותרים זה את זה.

וכבר ביארתי בארוחה בהקדמת תולדות אדם,

לעיל אות רצדי ד',

ש״ב,

יעוין שם, ואז תבין מה שאמר, מביט לסוף דבר בקדמותו.

העיקר אחת עשר,

שכר ועונש.

ואמר כמפעלו,

כרשעתו,

מורה למה שהערכתי למעלה בהקדמת תולדות אדם,

בעוד קוף ע' ב',

כי השכר והעונש

אינם הסכמיים.

רק טבעיים.

כי שכר מצווה היא המצווה בעצמה,

ושכר העבירה היא עבירה בעצמה.

וזה שאומר כמפעלו וכרשעתו.

וזה שדייקו ריבותינו זיכרונו למלכה בלשוניהם ואמרו

בעולם הבא צדיקים יושבין בעטרותיהם בראשיהם ונהנים מזיו השכינה.

לא אמרו בעטרות

בראשיהם.

אלא בעטרותיהם.

רצונם לומר מה שהם עשו בעצמם.

כי כמעשהו בחול, כן, מעשהו בשבת.

אז אתה אומר, ככה יהיה. מה שאתה הכנת, זה מה שאתה תאכל.

שכר מצווה מצווה,

והכול נעשה בדיוק במעשיך.

כן?

מי שעושה טובה אומר הרמב״ם,

תבואהו טובה וברכה, ומי שעושה רעה, תבואהו זה.

הוא פועל, הוא מפעיל בעצם את הדברים.

בעצמו.

העיקר השנים-עשר, בית המשיח,

ישלח לקץ ימין משיחנו,

מצמח דוד,

לגאול את עמו ישראל מיד האומות,

ותשוב הממלכה לישראל.

לא יעבדו עוד להם,

וישובו בית ישראל לאדמתם

לשם טוב ולתהילה יותר מההצלחות הראשונות.

כל מה שהיה בעולם.

גם משיח השם יתברך,

אשר ימלוך אז יעבדו האומות,

ויבואו בבריתו,

וישם בארץ משפט צדק,

ונבנתה עיר השם,

יהיה קודש לאדוני,

ולא ינטש,

ולא יהרס עוד לעולם עמו.

כאן נאמר,

וירד מיעקב

והאביד שריד מעיר.

ואז יעלו משיעים בהר ציון,

ישפוט את ארעשיו,

וכן ישלוט בכל לשון ואומה,

בסוד קבצך, אדוני אלוהיך מכל עמים אשר יפיצך, אדוני אלוהיך שמה,

ויהיה אז שם אדוני אחד,

בכל בית ישראל ידעו אותו ויתנו לו הודיה,

ברוך אדוני מציון, שוכן ירושלים, הללויה.

העיקר השלוש עשרה,

תחיית המתים.

ואף אם כבר נרקבו ונפרדו לארבעה,

כי אדם

מורכב מאש מים עפר רוח,

אם הם נפרדו,

כמו שהמציאים מטיפה קטנה את האדם,

כן ימציאים מדבר הנשאר מיסודיו.

בכל זה שישלימו חוקם בתורה ומצוות.

וישמח אדוני במעשיו

ולגמול טוב אפילו

לגוף האדם, כי הוא היה שותף בכל המצוות שהוא עשה.

במעשים טובים אשר באבלי עולם קנו,

זה יהיה בסוד,

ורבים משני אדמת עפר יקיצו, לא כולם.

ויכירו וידעו

כי אתה דיין אמת,

ויכירו וידעו כי אתה דיין אמת בדין ממית ומחייב,

וזכרך לדור בדור,

היה, הווה ויהיה.

אלה השלושת העיקריים שנגדל שמביא אשלה הקדוש.

טוב, ואני רוצה להשמיע לכם

קטע

של אמונה וביטחון ברמה גבוהה ביותר

של אישה שהגיעה להרצאה,

ולאחר מכן

היא חוזרת ומספרת מה קרה

לאחר מכן.

ערב טוב, כבוד הרב.

ערב טוב.

יש לי ככה לדבר איתך, אני כל כך מתרגשת,

כי מיום חמישי, כשידעתי שאתה בא לכפר יונה,

אמרתי שאני רוצה שתשמע אותי.

אני הייתי חרדית,

יש לי שישה ילדים, אני נשואה עם שישה ילדים.

הייתי עם כיסוי ראש עד לפני חמש שנים, שזרקתי את הקול והכנסתי טלוויזיות הביתה.

הילדים שלי לומדים בתלמודי תורה,

ובחודש האחרון פקדו אותי הרבה דברים לא נעימים.

עכשיו, יש לי בקשה מכבוד הרב,

יש לי בקשה להגיד לך אישית שאני לא יכולה להגיד לפני כל קהל הכבוד הקדוש הזה,

אבל יש לי בקשה שאני כל כך מבקשת ממך שאם כבוד הרב יכול להגיע אליי הביתה,

לתת לי ברכה לילדים ולבעל ולבית, אני אעשה כל מה שהרב ירצה.

ולמה צריך להגיע עד לבית?

כי יש לי, אני אומרת לך עוד פעם, יש לי ארבע טלוויזיות בבית, וזה יהיה רק עם,

כמו שהיה בפיצוץ מבוקר, רציתי.

זאת אומרת, אם נפוצץ אותן ואני אצלם, אני מוכן לבוא. את תפוצצו אותן. לא, הילדים, לא אני.

הילדים רוצים את זה. הם רוצים לפוצץ?

כן.

הם לא רוצים את הטלוויזיות.

יפה מאוד. ואת שמה כיסוי ראש עכשיו והולכת בתשובה שלמה? כן.

עכשיו לוקחת עליי. כי זה פה בכפר יונה? פה בכפר יונה.

עשינו עסק, עשינו עסק, תן למוזיקה,

תן למוזיקה, יא חביבי.

שמכוון את כל הנתיבים,

מדליק לנו ראש של כוכבים,

בורקו לעולה,

מושיח את ידינו,

נותן ברכה על פני האדמה,

הוא המשיב לי את הנשבה,

הוא יודע כל נפש שומע בקשת גדולה,

ואין כמוהו אין, כן, ברכה.

ברוך אתה אדוני אלוהינו מלך העולם אשר חיינו, קיימנו והגיענו לזמן הזה.

אמן.

די, די, די, די.

כבר כבר כאן המצביעה, יא חביבי, אתם על המפה עכשיו.

נגמר, במה זה פיצוץ מבוקר ארבע בפלוויזיות,

הילדים עושים חגיגה עכשיו.

יש פטישים מספיק?

טוב.

רגע,

שיחת טלפון בבקשה.

הלו.

שלום, כבוד הרב. שלום.

השם ישמור אותך, אמן. אמן.

מדברת מעליך דוד מכפר יונה.

אני הייתי בהרצאה שלך לפני שנה וארבעה חודשים.

הגעתי להרצאה כי הייתי בצרה צרורה, ששלוש שנים רוצים לזרוק אותנו מהבית.

עם שישה ילדים,

בעל שלא מרגיש טוב, ממש, לזרוק ולפנות אותנו מהבית לרחוב.

הגעתי להרצאה שלך,

ביקשתי מהקדוש ברוך הוא שישלח לי שלח נאמן,

וזה אתה היית.

עליתי לשידור ואמרתי לך, הרב, יש לי בעיה שאני לא יכולה לספרט אותך פה.

אני מבקשת ממך שתגיע אליי הביתה ואני צריכה ברכה ממש מיוחדת.

אמרת לי, תקחי על עצמך מה שאני אגיד.

מה שאני אבקש, אמרתי, מה שתבקש, הרב, וקרה נס גדול גדול גדול מאוד.

לקחתי על עציני כיסוי ראש, כמו

ביקשת ממני בלב שלם.

הגעת אליי הביתה אחרי ההרצאה,

נכנסת אלינו, הוצאנו ארבע טלוויזיות גדולות מתוך הבית,

שהיו מחוברים לכבלים, השם ירחם עלינו.

שברנו אותם,

ואז שמת את הידיים על הראש של בעלי ואתה אמרת לנו,

אתם לא תצאו מהבית הזה, אתם תישארו פה בזכות מה שאשתך עשתה.

ובאמת ככה יאהבו עלינו מאז,

עוד איזה עוד שבעה חודשים שכבר הגיע יום הפינוי ואמרתי אין בורא עולם הרב, הצדיק גוזר, הקדוש ברוך הוא יקיים,

אין עוד מלבדו.

אתה שלחת לי שלח כזה נאמן, חייב להיות כונס.

הגיע חודש מאי,

הגיעו לפה בפרק שהוצאה לפועל, 30 ניידות היו פה,

מלא שוטרים ושוטרות שמנסים להוציא אותנו מהבית.

ועמדתי ודבקתי באמונה שכלום לא יהיה, עמד לידי השוטר.

אמר לי, גברת חג'אג',

את לפני פינוי, אני מבקש שאתה תצאת מהבית. אמרתי לו, לא יהיה פינוי, על מה אתה מדבר בכלל?

אין פינוי בבית הזה.

אמר לי, לא יעזור לכם שום דבר, עכשיו אני מכניס את הצוות שלי, יש לו הוצאה לפועל, ומפנית לך את הדברים.

כבר הוציאו את הילדים שלי מהבית. הייתי בחודש שביעי להיריון ולקחתי את הכול בשקט. אמרתי, אין, לא יהיה כלום. אבא של השמאמה, אתה תעשה פה את הנט הגדול פה לעיני כולם.

וככה זה היה בדיוק.

הגיע הזמן שלפנים כבר את כל הבית בחוץ.

כל הבית בחוץ. עוד לא נכנסו לסלון כל הספרי קודש שהיו שם.

ישבתי במיטה והתחלתי לבכות לבורא עולם. אמרתי לו, בורא עולם,

בשביל הילדים הצדיקים שלי, תשאיר לנו את הבית הזה.

חזרתי בתשובה מלאה.

הכפדה שברוך הוא שלח לי שליח, נאמן שזה הרב אמנון יצחק.

אין כמוהו.

אבא שזה בשמיים.

הכול ישתנה מרגע זה.

הוא עמד לידי השוטר ואומר לי, מה את ממלמלת?

מה את מדברת?

עוד דקה את כבר בחוץ.

אמרתי לו, אל תדאג. הכניסו את הבן שלי בין עשר שממש התפרע בחוץ.

אמרתי לו, אל תדאג.

הם סתם מפנים, אבל תראה תוך כדי דקה הכול נכנס לבפנים.

ובאותו רגע אומר לי השוטר, תגידי, למי את מדברת בכלל? אמרתי לו, אני?

הקדוש ברוך הוא לא ייתן לנו לצאת מפה.

הוא אומר לי, חושבת שהוא קובע?

אמרתי לו, ברור שהוא קובע.

מי אתה דחש להגיד שהקדוש ברוך הוא לא קובע?

ואז

הגיע סתום משום מקום

טלפון לשוטרת,

דיבר ודיבר ודיבר, ואמר לו,

להחזיר מיד את כל הדברים הביתה.

הם לא יוצאים משם.

יש ביטול של הצו פינוי.

ולפני חודש, חודשיים בערך,

גם ילדתי בן זכר, שיהיה בריא,

שקוראים לו ישראל היום,

וגם קיבלנו את החתימה של הבית שלנו.

אז בזכות התשובה המלאה שהקדוש ברוך הוא זיכה אותי,

בזכותך אהב,

שליח כזה, מה שהשם שעשו את זה,

זה בהסכמה.

אתה לבורא עולם ולך הרבא בוא נבחק.

אני זוכר את המקרה, אתה יכול למצוא את זה בכפר יונה?

זה ב-24.08.

0.9, 2009. והלכנו תהלוכה אלייך הביתה.

כמו ירידת מצרים היו את סיבוב הבית.

כולם הגיעו אליי הביתה. ואתם גרים בפינה שמה. נכון הרב, נכון, ונכנסת לתוך הבית. ונבהלתי שראיתי עוד טמפלוויזיה ועוד טמפלוויזיה ועוד ועוד. ארבע.

ועוד. ומי פיצץ אותם?

מי פיצץ? אני, בעלי והילדים.

איי, איי, איי.

וירקדו שמה בחוץ.

והיום ישנות הביתה, והילדים, והילדים בתלמודי תורה.

וברוך השם, תדע להשם שזיכה אותנו, שיזכה את כל עם ישראל לרב הזה, שהשם ימלא את כל מישורות ליבך לטובה.

אמן.

אמן. שתרבו נחת ותגדלו את כל המשפחה על דרך התורה הצרופה לנו מהר סיני,

ולא יאונה לכם כל רע, ותצליחו גם להרחיב את המקום.

אמן. אמן. וברכה מיוחדת אני רוצה לבעלי, שממש יתחזק עכשיו נועם בן ארקיס, שימשיך להתחזק גם לדברת התורה. נועם בן ארקיס ישכה להיות תלמיד חכם אמיתי.

אמן. אמן. אמן. אמן, אהב. כל טוב. תודה. תודה רבה לך. תודה.

שלוש עשרה עיקריים.

בום. טראח.

ולא יאמר לי ספר. אמונה כזאת

בדקה האחרונה עוד להגיד. לבן שלה.

אבל תשכח מזה, אדוני.

אנחנו לא יוצאים מפה.

הנה הקדוש ברוך הוא.

והילדים שלו חוזרים אליו.

מה הוא יפקיר אותם, יזרוק אותם בערוץ.

לא שייך.

מישהו מאמין ופותח

זה ספרו.

ישמחו במלאכותך שומרי שומרי שומרי שבת בקורם עונג שבת

ישמחו במלאכותך שומרי שומרי שבת בקורם עונג שבת

העם מקדשם, מקדשם, מקדשם, מקדשם, מקדשם שביהי שמה

שיהיו ספטונות אדומות בקבר.