ספר חוכמת המצפון ימים נוראים
תאריך פרסום: 20.09.2012, שעה: 06:06
19-9-12
הגאון רבי יצחק בלאזר זלה"ה שואל, לכאורה היה יותר מועיל ליום הדין, שיום הכיפורים יהיה לפניו, כדי שיכנסו לדין בראש השנה אחרי מחילת עוונות של יום הכיפורים, יותר טוב לבוא לדין לראש השנה אחרי מחילת עוונות, ולמה קבע ה' יתברך את ראש השנה דוקא לפני יום הכיפורים? ואמר, שאם אמנם שלראש השנה היה מועיל שיהיה יום הכיפורים לפניו, אולם ליום הכיפורים נדרשת ההכנה שנוצרת ע"י ראש השנה. הוא אומר בעצם השאלה זה נכון, היה עדיף להכנס עם מחילת עוונות ליום הדין, אבל יום הכיפורים דרוש להגיע עם הכנה של ראש השנה, ההכנה שהיא נוצרת ע"י ראש השנה. אם כיפור יקדים לראש השנה לא יהיה את ההכנה הנדרשת והנצרכת ליום הכיפורים בשביל לעשות תשובה כמו שצריך ויתכפר העוונות ואז לבוא לדין. עם מה תבוא ליום הכיפורים בשביל להיות מכופר? אתה צריך לבוא עם אימת הדין של ראש השנה ליום הכיפורים, בשביל לעשות תשובה אמיתית בשביל שתכופר.
ראש השנה צריך ליצור באדם מצב שהוא מוכן לתשובה. בראש השנה חשים מלכות שמים בחוש, עכשיו אנחנו מדברים על אנשים אמיתיים, לא אלה שבאים ראש השנה צריכים לעבור אותו. בראש השנה חשים מלכות ה' בחוש, פחד הדין, משפט, כל אלה מורגשים ביום הזה, אצל אלה שמרגישים. וכשעוברים את היום הזה קרובים אח"כ לתשובה ומסוגלים למחילת עוונות של יום הכיפורים. אבל יש להבין מפני מה אצלנו, הלואי ויחזיק רושם של ראש השנה עד יום הכיפורים, הלואי שיחזיק הרושם עד יום הכיפורים. היינו צריכים להיראות היום אחרת לגמרי, אחרי יום הדין ואחרי הקבלות, "וידע כל פעול כי אתה פעלתו ויבין כל יצור כי אתה יצרתו ויאמר כל אשר נשמה באפו ה' אלהי ישראל מלך ומלכותו בכל משלה" פשששש איזה דברים גבוהים, זה מה שאנחנו רוצים, מבקשים שמלכות ה' תהיה על כל העולם כולו, וגם עלינו. נו, ואנחנו מרגישים שהשתנינו משהו מלפני ראש השנה לעכשיו? יומיים אחרי.
אם כן מה קיבלנו על עצמנו עכשיו בשביל להעמיד מלכותו יתברך בעולם? מה התחייבנו לעצמנו וכלפי שמיא איך אנחנו נמליך את ה' יתברך מעכשיו, מראש השנה שקיבלנו כאילו מלכות שמים עלינו ועל כל העולם כולו, איפה התחייבנו קיבלנו והתחלנו לעשות ולהמליך את ה' בעולם, נו, איפה?
ש. לא שומעים
הרב: קודם כל זה נפלא מאוד, בנוסף זה נפלא מאוד, אבל מה עם ה-22 שעות? זה יפה, אבל הלאה, מה עם עוד 22 שעות? נמליכך מלך, אפשר להגיד למלך שעתיים אני שלך, מה שתבקש הכל בסדר, לא מדבר, אני רק איתך, מה הלאה? נראה. נשתדל לעשות משהו עוד כמה דברים וזה פה ושם, בעזרת ה', בעזרת ה'.
בואו תשמעו, יש להבין מפני מה אצלנו הלואי, הלואי, ויחזיק הרושם של ראש השנה עד יום הכיפורים. מי יודע מה נשאר אפילו לשחרית של מחר, התפילה של שחרית של יום שני זה כמו התפילה של שחרית של יום ראשון שאז מדקדקים על כל מילה ועל כל זה. כל רפיונות התפילה שמלפני ראש השנה עלולים להמצא כבר ביום שני של ראש השנה, כמו שהתפללנו כל השנה מתפללים כבר את התפילה השניה בראש השנה. מעריב, ערבית של מוצאי ראש השנה כבר אחר לגמרי, כבר פג הרושם, והוא רחום יכפר עוון ולא ישחית והרבה..... נו, ברכו את ה' המבורך. ........ חזרנו לשגרה. השתחררנו. זהו, היה יפה, מספיק, פחדנו כאילו יומיים, עכשיו אנחנו משוחררים עד שנה הבאה יש שקט.
ואילו על פי דרכי התורה ראש השנה צריך ליצור את יום הכיפורים, את ההכנה לתשובה, הפחד של היום, המלכות, המשפט, הדין, כל זה זה הכנה לתשובה עכשיו לעשות. אז מה סיבת השינוי של המצב, מה קרה? מה השתנה עכשיו?
הענין היה פשוט להבין עכשיו אבל אם נקדים קודם יסוד נורא, נורא, יסוד נורא נורא שאמר הסבא זלה"ה, והדברים ראויים למי שאמרם.
אנחנו בעצמנו לא היינו חושבים לעולם שהדברים מגיעים עד כדי כך, אחרי מעמד הר סיני, נאמר כך, "ואשמיעם את דברי למען ילמדו ליראה אותי כל הימים אשר הם חיים על האדמה", ואשמיעם את דברי למען ילמדו ליראה אותי כל הימים אשר על פני האדמה. ואשמיעם את דברי למען ילמדו ליראה אותי כל הימים על פני האדמה. מה זה? "ואשמיעם את דברי למען ילמדו ליראה אותי כל הימים אשר הם חיים על האדמה". מה זה, מה אומר הפסוק?
ש. שה' לימד את עם ישראל תורה בשביל שיהיה להם יראת שמים
הרב: מה זה הוא לימד אותם תורה בשביל שיהיה להם יראת שמים
ש. לא היה יראת שמים לפני ש...
הרב: איך זה נעשה? ואז מה?
ש. יש יראת שמים
הרב: אה, מעצם ההשמעה יש יראת שמים?
שואל הסבא, וכי יראה מצות עשה שהזמן גרמא שצריך להשמיענו שתהיה כל הימים? מה, יראה זה זמן תלוי בזמן? צריך להיות כל הימים, אז למה צריך להגיד לי פסוק, למה צריך להגיד לי פסוק "ואשמיעם את דברי למען למען ילמדו ליראה אותי כל הימים, בלי זה לא הייתי יודע שיראה צריך להיות כל הזמן? מה זה מצוה שהזמן גרמה?
אז הוא אומר, פירש כל הימים מדבר על למעלה, לא מכאן ולהבא, הוא אומר ככה, יראה צריכים תמיד, ואשמיעם את דברי, השמעת הדברים היו למען ילמדו ליראה אותי כל הימים, מעצם זה שהשמעתי את דברי, מעצם זה הם ילמדו ליראה אותי כל הימים, בלי זה שאשמיעם את דברי הם לא היו לומדים ליראה אותי כל הימים כי זה היה פג להם בין רגע, אלא אני עשיתי להם מעמד שיוכלו תמיד להתבונן עליו ולחשוב ולראות ולהזכר בשביל שזה יחזיק את היראה. מעמד הר סיני נעשה כדי שכל הימים ילמדו ליראה את ה', ז"א אם זה לא היה בשביל שילמדו לא היה מקום גם במעמד הר סיני כאילו, מעמד הר סיני מיועד למען ילמדו ליראה אותי כל הימים, בלי זה אין מה שיחזיק.
ז"א, גם דור שחיו את המעמד הנורא הזה, לא תשאר להם היראה אחרי מעמד הר סיני מאליה, ואם רצונם שתתמיד בהם היראה הזאת עליהם לשוב להתבונן במעמד הזה וללמוד ליראה, אחרי שראית את כל זה צריך לחזור להתבונן כל הזמן וללמוד לירא את ה', כי רושם מה שראית ילך וידעך. למען ילמדו ליראה אותי כל הימים, איך לומדים? שחוזרים ומתבוננים במעמד הזה. אחד מעשר זכירות זה לזכור את מעמד הר סיני, לחזור על החויה של מעמד הר סיני. הרושם הטבעי של המעמד כוחו יפה רק לשעתו, כדי שענין המעמד יהיה קנין בנפש ויפעל הרושם גם להבא, נחוץ לשבת ללמוד, להתבונן בדבר שיהיה קנין בקרב האדם. ז"א שהמעמד יהיה חויה חדשה בכל יום, לכן כתובה "אשר אנכי מצווך היום" כל יום זה יהיה כאילו אתה מקבל את התורה במעמד הר סיני מחדש. וכל זה נכלל במה שאמרו חז"ל, לא יגעת ומצאת אל תאמין, בלי יגיעה אל תאמין שיישאר בידך שום דבר, שום דבר, הכי מעמד הר סיני, אם לא תיגע להשאיר את הרושם אצלך אל תאמין, כל מה שבא לאדם מבחוץ באופן של מצאת, מצאת, נגיד באת נכנסת לאיזה דרשה, יו, אתה יודע מה שמעתי היום, איזה דרשה פצ'פפפ... יגעת על זה או לא יגעת, לא, קיבלת את זה מוכן אל תאמין שישאר בידך. אתה תזכור את זה ווארט, אתה תגיד כן הרב ההוא פסססס פיצוץ אני אומר לך איך הוא מדבר מה הוא אומר, כן, שום דבר אם הוא לא יחזור וישנן ויפנים ויכניס ויקבל ויעשה ויחיה, לא מתקיים שום דבר. ובלא תוספת יגיעה עצמית, בלי תוספת יגיעה עצמית בדבר אל תאמין שקנית אותו, יעבור זמן מה ואתה תאבד הכל.
כבר איבדנו את ראש השנה. כבר אנחנו לא בדרגה וברמה ובהרגשה של יום הדין, זה ברור לנו, נכון, אנחנו מרגישים שאנחנו ביום חול רגיל, זהו, איפה ראש השנה? זה רק היה שלשום, אין כבר ראש השנה, איפה הוא נעלם? איפה הוא נעלם? אם לא יגעת אין מצאת אין, זה כבר לא מצוי, נגמר, וכל מטרת ראש השנה שיהיה הכנה ליום הכיפורים, שאימת הדין המלכות הקבלות, כל מה שעברנו, המשפט, הפחד, כל זה הכנה בשביל שנעשה תשובה כמו שצריך לעשות תשובה שיום הכיפורים מכפר.
ש. כבוד הרב, אפשר אולי לתרץ באופן אחר את הקושיה של הסבא מקלם, להגיד דבר דבר .... שצריך כל הזמן לעשות לה רוח כדי שתמשיך ... והגית בו יומם ולילה, אז איך תירא כל הימים ע"י והגית בו יומם ולילה.....
הרב: אם זה ככה אז כל מה שלמדנו כל השנה הם היו צריכים להיות בדרגת ראש השנה, ואנחנו בראש השנה מרגישים אחרת מה שלמדנו קודם, ואחרי שאנחנו איך קוראים לו עוברים את ראש השנה חוזרים להיות איך שהיינו קודם, אז איפה זה מכין אותנו? זה לא מכין אותנו.
הדברים האלה נאמרו על מעמד הר סיני, ועל דור המדבר, עליהם נאמר "ואשמיעם את דברי למען ילמדו ליראה אותי כל הימים", לאחר כל מה שהם עברו עד שהם הגיעו למעמד הר סיני, עוד לפני קריעת ים סוף היו שלמים, והבחינה לדבר שאפילו המצרים הגיעו להכרה מכח המכות, עד ששלחו את ישראל לעבדם, כל שכן עם ישראל שהם היו הנגאלים, ועוד לפני היציאה נאמר ויאמן העם, מאמינים בני מאמינים, ומכח האמונה הם יצאו למדבר שממה, "זכרתי לך חסד נעורייך אהבת כלולתייך לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה" וה' משבח אותם במעשה הזה, מיליונים אנשים זקנים צעירים טף ונשים בכל מיני מצבי בריאות יצאו למדבר שממה, לא שאלו מהיכן נחיה אלא סמכו על ה' באמונתם, ואחרי כל זה קריעת ים סוף, ויראו ויאמינו, ומה שראו על הים חמישים ניסים ואח"כ המדבר וניזונו מהמן ושלו ובאר, ואחרי כל ההכנה למעמד הר סיני, וראו מראות נשגבים כאלה ונפתחו השמים והתחתונים, אחרי כל זאת אומרת התורה "למען ילמדו ליראה". בלי תוספת התבוננות לימוד ויגיעה עצמית יעבור זמן מה והרושם יעבור. אין מעמד הר סיני. זה היה איזה מאורע היסטורי, אם אדם לא ידאג לשמר את זה ולעבוד על זה וללמוד את זה ולהמציא את זה כל הזמן מחדש, נורא הדבר. נורא הדבר. נורא הדבר. אז מה נדבר אצלנו, מה השאלה למה פג רושם ראש השנה, מה השאלה אצלנו? אמנם עברנו יום כזה, אבל מעמד הר סיני לא ראינו, הכנה מוקדמת ביציאת מצרים לא עברנו, לא הגענו לראש השנה הזה אחרי יציאת מצרים, ומה הפלא שאם לא נשים עצמנו להתבונן ללמוד לעצמנו את אשר ראינו ביום הדין מה שאנחנו עושים כרגע, כרגע אנחנו עושים את זה, להתבונן מה היה פה, לשנן בקרבנו מלכויות זכרונות שופרות ופחד הדין, יעבור זמן מועט, כל שהרגשנו כלא היה. העצה זה מה אדם עשה, מה קיבל על עצמו אם אדם לא הכניס את עצמו לעול והתחייבות אז הכל הלך, אל תדחה, אם אתה דוחה כן אני אני יש לי כוונות אני לא רוצה להתחייב אתה יודע לך תדע בלי נדר.... אז מה מה מה, מה יישאר? מה יישאר?
ונאמר על אנשים שאינם עורכים מחשבות להתבונן תמיד ביראת ה', ככה אומר רבינו יונה בלשונו הקדוש והטהור, ונאמר על האנשים שאינם עורכים מחשבות להתבונן תמיד, תמיד ביראת ה', "ותהי יראתם אותי מצות אנשים מלומדה" כל מי שלא לומד כל יום יראת ה' ולומד מוסר כל יום כל יום כל יום כל יום להפיק מזה את הדברים הנאמרים, עליו נאמר "ותהי יראתם אותי מצות אנשים מלומדה על כן הנני יוסיף להפליא את העם הזה הפלא ופלא" כך פסק רבינו יונה. ועכשיו אפשר להגיד אפילו שיש לו מקור, ואשמיעם את דברי למען ילמדו ליראה אותי כל הימים אשר הם חיים על פני האדמה, כל הימים צריך ללמוד ליראה, אם לא - זה מצות אנשים מלומדה. בלי לערוך מערכות שלמות, מחשבות והתבוננות ביראת ה' לא תתכן היראה. היא לא נקנית בשום פנים בלי לימוד התבוננות ויגיעה, זה לא רק לומדים, צריך לחשבן, להתבונן איפה אני בתמונה לפי מה שקראתי עכשיו ולמדתי, איפה אני, איפה אני, איפה, להתבונן ולהגיע למסקנה ולהתייגע איך לממש את היראה. ומה שיש בלי התבוננות מתמדת אין זו אלא יראה מלומדה. ז"א אם בן אדם לדוגמא החליט שהוא לא רוצה יותר להסתכל בעריות, הוא מבין שזה אסור ופסול וגמרנו, אז אם הוא לא ילמד עכשיו ספרים שמדברים על זה כגון טהרת הקודש וכו', ויתבונן ויבצע את זה בפועל, אז איפה, מה מה איפה היראה שלו מפני החטא הזה, רק החטא הזה, איפה העבודה שלך, איפה הגעת עכשיו להכרה התבוננות ופעולה בשטח, שהיראה הזאת מתבצעת, איפה זה? ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם, ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם, ולא תתורו.... להגיד זה לא בעיה, ומה הלאה?
ש. הרב מדבר על תרגול
הרב: זה לא רק תרגול,
ש. צריך לתרגל כמה דברים
הרב: קודם כל צריך לראות את הגיהינום בעיניים, אמרו אחורי ארי ולא אחורי אישה, בא לך ללכת אחרי אריה? לא, אז שלא יבוא לך גם אחרי אישה. מאותה סיבה שאתה מפחד מהאריה אתה צריך לפחד לפחות מהאישה. אז יש לנו ציור כזה, אמרו לנו חכמים מה הציור ואנחנו לא מציירים ככה, ז"א שאנחנו לא מפחדים לא מאריה ולא מאישה, כלום לא מפחדים, אז איפה היראה? זה דבר אחד, נכון? לשון הרע, אדם מפסיד את כל רכושו הרוחני בלשון הרע, לא הפסיד בית, הפסיד את המשכורת שעל זה הוא יהרוג אנשים אם מישהו יגע לו ברכוש ואם הוא יראה מישהו נכנס לו לאוטו מתחיל לנהוג והוא יקפוץ על החלונות בלי שכל אפילו שההוא יכול לגרור אותו, כמו שהיו מקרים ואנשים ה' ירחם מה היה בסופם. נו, אז חוטפים לך את הרכוש, חוטפים לך את הרכוש, אתה תשתוק? חוטפים לאשתך את הארנק, אתה תשתוק? ואתה זורק את כל העולם הבא, קח, אומר לשון הרע, קח את העולם הבא שלי, קח, קח את כל המצוות. עבדת עבדת עבדת - קח, ואפילו לא דואג להחזיר. למה רק אם תעשה תשובה ותפייס אותו תוכל להחזיר ממנו את מה שהפסדת אצלו את כל הרכוש שלך, אם לא אתה משחק אותה יעני.
ש. דוקא אותו אחד שהוא דיבר אליו
הרב: נו אז מי ילך לשני? בעל לשון הרע זה אין לו חלק לעולם הבא, אבל לשון הרע מפסידים בלי להיות בעל. נו, מי יעשה תרגילי יראה כאלה? זה מצות אנשים מלומדה. לכן צריך כל בן אדם ללמוד מוסר, לקום מהמוסר ולקיים מה שכתוב.
ש. בלשון הרע אחד מפסידים את כל העולם הבא?
הרב: אם אתה אמרת על בן אדם כך וכך ורצית לפגוע בו ע"י לשון הרע, אתה מפסיד אצלו את הכל. אבל אם תעשה תשובה ותפייס אותו והכל, היה אחד ניגש אלי לפני כמה זמן ואמר לי שהוא מבקש מחילה, אמרתי לו תשמע, זה לא פשוט למחול לך כי אני צריך להחזיר לך עכשיו הכל, הוא לא הבין מה אני מדבר, אז אמרתי לו עד שקיבלתי אוצרות כאלה בחינם, תשמע לשחרר אותם, פגעת בי, אמרת ככה והכל, קניתי את זה בזכות, עכשיו אתה רוצה שאני אשחרר לך את זה? אז ויתרתי לו. ויתרתי לו.
ש. לרב יש מחסנים.
הרב: אז צריך לדעת מה זה יראה. והקשה הסבא זלל"ה אמרו לעולם יעסוק אדם בתורה ובמצוות שלא לשמה שמתוך שלא לשמה בא לשמה. אם כן, מפני מה חמור כל כך עונש יראה מלומדה? למה העונש של יראה מלומדה הוא חמור כל כך? ואמר הוא ז"ל, משלא לשמה באים לידי לשמה, אבל מיראה מלומדה לא מגיעים אף פעם ללשמה, לא כל שלא לשמה מביא ללשמה, שלא לשמה שכולו רצון ותאווה אין לו תקוה, עבודה שלא לשמה, אם אתה עובד את ה' אבל לא לשמה, אתה עובד אותו שלא לשמה אבל אתה עובד אותו, סופה לבוא לידי לשמה, כי העבודה היא להגיע ללשמה רק בדרך של הלא לשמה, אבל בן אדם שכולו רצון ותאוה איזה תקוה יש לו? וכאשר ביאר זאת מסילת ישרים בפרק הטהרה, יראה מלומדה אינה בגדר עבודה שלא לשמה, לכן חמור העונש שלה על כן הנני יוסיף להפליא את העם הזה הפלא ופלא בגלל ותהי יראתם אותי מצות אנשים מלומדה, אבל למדנו שלא לשמה מביא לשמה, אז למה פה מקבלים עונש שיוסיף להפליא הפלא ופלא? כי מלומדה של יראה לא מביא לכלום, כי צריך ללמוד ללמוד את זה למען ילמדו ליראה אותי כל הימים, צריך ללמוד את זה, זה לא סתם הלא לשמה הרגיל שבעבודת ה', בלי התבוננות ביראה כמו שאומר רבינו יונה, ונאמר על האנשים שאינם עורכים מחשבות להתבונן תמיד ביראת ה' ותהי יראתם אותי מצות אנשים מלומדה ועל זה בא העונש, בשונה משלא לשמה בא לשמה, כי בשלא לשמה לשמה אתה עובד את ה' אבל אתה לא יכול להתחיל ישר בלשמה כי אתה לא במדרגה הזו, אז אתה מתחיל עם הלא לשמה ואתה תגיע לשמה, אבל ביראה לא שייך, ביראה חייב להיות תמיד התבוננות ביראת ה', מאיפה למדנו? מהפסוק גם שאמר הסבא.
ש. אז כל אחד בדרגה של לשמה?
הרב: מה זה כל אחד, כל אחד מה?
ש. לגבי תורה ומצוות הרב אומר שלא כל אחד בדרגה של לשמה, אז לכן מתחיל שלא לשמה, אבל לגבי יראה
הרב: חייב להיות ביראת ה' בהתבוננות תמיד תמיד
ש. אבל הרב אומר שזה לא דבר קטן...
הרב: בשביל זה אומרים לך שאתה צריך לערוך מחשבות תמיד ביראת ה' תמיד, לכן
ש. ז"א להתחיל עם לשמה, אי אפשר להתחיל בלי לשמה
הרב: כל יום אתה צריך ללמוד ולהתבונן מחדש ביראת ה'. אם לא זה לא מחזיק. אפילו מעמד הר סיני לא מחזיק. זה נקרא ליראה.
ש. זה ממש בעיה
הרב: בעיה כן, יש הרבה בעיות.
ש. ... זה לא פשוט
הרב: לקבוע שעה מוסר לפחות כל יום, אלפי פעמים אמרתי לקבוע כל יום מוסר שעה לפחות. אז אנחנו משתדלים אתה רואה בבוקר כבר להתחיל עם מוסר וגם אחרי התפילה משהו בשביל שיהיה לנו צידה ליום. אבל זה בקושי מחזיק עד סוף ה יום. רק אם בן אדם אמיתי ורציני ולוקח את הדברים, "קחו עמכם דברים ושובו אל ה'" שהוא לוקח את הדברים איתו, לא משאיר אותם בבית המדרש, לוקח אותם איתו, ושב לה' על פי מה שהוא למד, וכל יום אתה מבין, מגבר ומתגבר את עצמו, אז יש לו סיכוי שהבן אדם ישתנה, יהפוך להיות בן אדם שונה מיום ליום. אבל אם לא, אצלו הלימוד זה כאילו מן זכות כזאת, צריך ללמוד תורה, צריך למלא את הפונקציה של שעה, חצי שעה, לא משנה מה, עשיתי את זה יש לי את זה שלום, יש לי, למדתי תורה היום. מה זה למדתי תורה? מה זה מעבירים שעון? אתה צריך ללמוד ולקיים. לא מעבירים שעון, צריך להשתנות, תשמעו את הדרשה שאמרתי אתמול על רבי עקיבא. רבי עקיבא, למה אצלו היה החזרה בתשובה רק אחרי הקל וחומר שהוא ראה את המים ששחקו את האבנים, למה לא לפני כן? מה הקל וחומר עזר לו? מה הקל וחומר עזר לו? עד גיל ארבעים.
ש פתאום הוא התחיל להתבונן
הרב: קודם כל אתה אומר נקודה שאתה נוגע ונקודה שאתה לא נוגע, מה שהוא התבונן ברגע שזה אבל הוא גם התבונן לפני כן, ובגלל ההתבוננות שלפני כן הוא הגיע למסקנה שהוא לא יכול, רק ההתבוננות של אותם מים היא שגרמה לו להשתנות, והשאלה מה היה לפני הקל וחומר ומה התחדש לו אחרי הקל וחומר. אבל אני אגיד לכם את זה אחרי התפילה בלי נדר.
בינתיים, בזמן מלחמת ששת הימים הרבה אנשים התחילו להניח תפילין התחילו זה התחילו זה התחיל זה התחילו זה, אבל אחרי שנגמר כל הזה יורדים אנשים, ההתפעלות יורדת וזה פה ושם וזהו. למה? כי אם אין יגיעה, אם לא יגעת יראת שמים לא קונים מהתפעלות, יראת שמים לא קונים את זה ככה בדרך אגב, יראת שמים זה עבודה אצל הגדולים כל שכן אצל הקטנים, יראת שמים צריך לעבוד.
עוד כתב רבינו יונה בעיקרי התשובה, האדם המתייצב על דרך לא טוב תמיד וגבר על חטאיו דורך כל יום ושונה באיוולתו, וכל עת אוהב הרע, ומכשול עוונו ישים נוכח פניו, התאוה והיצר, מה עם אדם כזה? ראשית תשובת האיש הזה לעזוב דרכו ומחשבתו הרעה, אז לעזוב את המעשים בפועל זה דרכו וגם מחשבתו הרעה, לקיים ולקבל עליו לבל יוסיף לחטוא.
משל בזה, מי שאוחז שרץ ובא ל טבול ולהטהר אפשר? אי אפשר. צריך להניח קודם כל את השרץ בצד, אח"כ יטבול ויטהר. מה זה השרץ? זה המחשבה, אם אתה נכנס עם מחשבות לא טהורות אז השרץ בראש, צריך להסיר את השרץ קודם כל לעזוב את החטא, להשליך את השרץ, והחרטה והוידוי זה המקווה, זה הטבילה. החרטה והוידוי, אבל בלי שרץ, צריך להוציא את המחשבה, יעזוב רשע דרכו, אומר הרמב"ם, ואיש אוון מחשבותיו, צריך להוציא גם את המחשבות.
חידוש של הסבא מה שלמדנו זה היה בדור המדבר, שה' עשה את כל המעמד למען ילמד ליראה אותי כל הימים, שיהיה לו כל הימים על מה להסתכל בשביל שיחזיק יראה, אבל במצב שלנו שהתאוה והיצר הם המנהיגים שלנו והלב מלא בתאוות העולם הזה, מה יועיל לנו לרמות את עצמנו? פשוט שאין בכח התעוררות להפוך את ליבנו בלי שנתבונן ונהפוך בדבר בעצמנו. גם כאשר הלב מתוקן וגם כשהוא מוכשר לקבל חכמה בלי התבוננות לא תיוולד היראה, לא כל שכן אם הלב מושחת ומקולקל ומלא חטא, ועבירה גוררת עבירה, בודאי ובודאי שהדבר פשוט שלא תיווצר יראה בלי שנשים את עצמנו להתבונן יום יום שעה מוסר לפחות ולקיים.
התורה קבעה את ראש השנה כהכנה ליום כיפור, אולם כדי שאצלנו יפעל ראש השנה לקרב אותנו לתשובה נחוץ עכשיו עמל ויגיעה, בראש השנה עומדים וזועקים מלכות, מלכות, נמליכך מלך, אבל זה לא נגמר בזה שצועקים את זה, צריך לראות שבחיים אנחנו נחיה עם המלכות הזאת.
רבי ישראל מסלנט אמר, והיה חוזר על זה החפץ חיים הרבה, היה אומר שרבי ישראל היה אומר, כשאומרים שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד, אז מכוונים אחד - אל יחיד ומיוחד מולך בשבעה רקיעים וארץ וארבע רוחות השמים, ושוכחים להמליך אותו גם על עצמנו. אז אומרים שהוא אחד, ממליכים אותו על כל העולם ולא עלינו, וממשיכים. לא, צריך לכוון גם עלינו, שהוא מולך בשבעה רקיעים, ארץ ועלינו גם, זה הבעיה. וסיפרנו פה את המעשה עם הבעל התניא שהיה בבית האסורים והבריחו לו תפילין וראה אותו יום אחד השר ולא אמר לו והתחיל השר הגוי לרעוד ככה ככה, אז החסיד שהיה איתו בתא אמר לו למה הוא רעד? אז אמר לו הוא ראה את התפילין אז הוא רעד, אז הוא אמר לו אבל אני גם כן עם תפילין אני לא ראיתי שהגויים מפחדים ממני, למה הוא רעד? הוא אמר לו רבי אליעזר אומר, "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך" אלו תפילין שבראש, אז הוא אומר, אם התפילין שלך הם בראש אז יראו ממך, אבל אם זה מעל הראש אז הם לא מפחדים ממך. צריך שהתפילין יהיו בתוך הראש, שאתה מבין מה אתה נושא על ראשך, אז אם אתה מבין ואתה מצייר את האלקים ואת יציאת מצרים וארבע פרשיות שמתוארות וכו' וכו' ואתה יודע על מה מדברים אז אנשים יפחדו ממך, אבל אם לא מי יפחד ממך?
אז לכן רבותי, ראש השנה זה הכנה לתשובה ליום הכיפורים, ועם הרשמים של יום הדין והפחד והמלכויות והכל, כל זה עכשיו צריך להפוך ולתרגם את זה לשפת המעשה שאנחנו נתבונן ביראה ונמשיך אותה עד ראש השנה בתשובה גמורה עם קבלות אמיתיות איך אנחנו ממליכים את הקב"ה עלינו ועל כל העולם כולו ממש, שידע כל פעול כי אתה פעלתו. אז אחרי התפילה אני אגיד לכם מה היה עם רבי עקיבא ואיך הוא קיבל, ומי שיבוא למודיעין עילית היום באחד עשרה שאני נותן הרצאה, אז אני אסביר לו שמה מה היה ביום הדין, מה היה דינו. אני יכול להגיד לכל אחד פה מה היה דינו ביום הדין ומה נגזר עליו. אם אתם רוצים לדעת מה נגזר עליכם אז תבואו למודיעין עילית, אל תבוא.
רבי חנניה בן עקשיא אומר, רצה הקב"ה לזכות את ישראל...
![מיקס קליפים [2025]](/storage/thumb/videos/V025401_150.jpg)
![הכל יודוך | הרב אמנון יצחק [שיר]](/storage/thumb/videos/V015560_150.jpg)
![ושמחת בימיך | הרב אמנון יצחק [שיר]](/storage/thumb/videos/V015558_150.jpg)
![מחרוזת שירי קפ"ז | הרב אמנון יצחק [שיר]](/storage/thumb/videos/V014860_150.jpg)
![[שיר] נאד נפוח • ביצוע: הרב אמנון יצחק](/storage/thumb/videos/V014415_150.jpg)
