הדרכים לקיום מצות האמונה על פי הגאון הרב דסלר זצ"ל

- לא מוגה! - 

נציבי יום בזכות קבוצת שערי תשובה נציבי יום 96 לתינוקת רחל רחלי בת דבורה הצלחה גדולה בניתוח הלב פתוח שתעבור לשלום ותזכה לחיים בריאים ארוכים והניתוח יצליח ב-100% אמן אמן אמן לזכות קבוצת שערי תשובה נציב יום 94 להשבת הילדה חטופה הימנות כסאו בת בנד שיהיהון ותחזור הביתה לחק משפחתה בריאה ושלמה במהרה בימינו אמן אמן אמן שרה בת דנה רחל חזרה בתשובה בריאות הנפש והגוף ותחזור לדרך השם אמן אמן

דרכים לקיום מצוות האמונה על פי הגאון רבי אליהו אליעזר דסלר זכר צדיק לברכה משגיח ישיבת פונביז'

ישראל מאמינים בני מאמינים ויודעים שהשם יתברך ברא את העולם ומנהיג אותו תמיד אבל יש מצווה מיוחדת בתורה לעסוק באמונה תמיד וזוהי מצוות אנוכי אדוני אלוהיך הראשונה בעשרת הדיברות וכך כתב הרדבז בעניין האמונה שיקבע אותה בליבו ובנפשו תמיד זאת אומרת שלא יסור ממנו עניין האמונה לא שישזכר בזה פעם וזה צריך להאמין צריך זה תמיד מי שאינו עוסק בתמידות לברר, ללמד את עצמו את האמונה בשם יתברך, הוא באמת לא ידע אותה. והוא לא מקיים מצוות אנוכי אדוני אלוהיך כהיל קטה. ובשביל לקיים אותה יש חמישה דרכים בקיום מצוות האמונה. הדרך הראשונה היא דרך של חינוך שיחנך אדם את עצמו לעסוק באמונה גם באופן חיצוני בזה שהוא מרגיל את עצמו לומר תמיד ברוך השם אבל לא לפלוט את זה ממש נחשוב מה הוא אומר כשהוא מתכוון לעשות עשות משהו תמיד יגיד אם ירצה השם כי זה לא תלוי בו שום דבר אתה לא יכול לעשות בלי שירצה השם אז לכן אתה תמיד אומר את התנאי הזה אם ירצה השם וגם כשאתה עושה משהו אז אתה תמיד תגיד שזה יהיה בעזרת השם כי אם לא תהיה עזרה מת השם לא תצליח אז זה פעולות חיצוניות שגורמות לך להאמין ולהיות תמיד במצב של אמונה שאתה יודע שאתה תלוי בשם בכל דבר ודבר וגם במצוות התפילה לדקדק כי אם אדם מתפלל בלי כוונה הוא לא מבטא אמונה. למה? כי אם אתה אומר רפאנו השם ונרפא ואתה מתכוון אז אתה באותו רגע יודע שהרפואה תלויה אך ורק בשם. אבל אם אתה פולט את זה ככה לא אתה לא מאמין במה שאתה מדבר אתה לא מאמין מה שדבר כשאתה אומר ברכנו אז אתה צריך לדעת שבלי הברכה של הקדוש ברוך הוא לא יהיה פרנסה לא יהיה גשמים לא יהיה לא יהיה לא יהיה שום דבר אבל אם אתה מחדיר לך עם הכוונה שהכל תלוי בידו יתברך למה אנחנו מתפללים להחדיר לעצמנו שהכל תלוי ביד השם. כל מה שאנחנו אומרים זה תלוי ביד השם. אם לא נגיד את התפילה הרי הוא יודע את צרכנו ומה חסר לנו. לא צריך להזכיר לו. הוא שומר עלינו מגן ודואג והכל בלעדנו. אז למה מתפללים? שנדע שבאמת הכל מאיתו יתברך ולא מעוצם ידי וכוחי וקשקושי. גם במצוות שאדם מקיים, אם חסרה בהם כוונה פנימית, הוא מקיים את ציווי השם. אבל אם הוא מתכוון הוא מחזק את האמונה בשם בדרך חיצונית וזה מביא את האדם להיות ירה שלא לעבור עבירה כי הוא רגיל לשמור על ציווי השם יתברך ולהתרחק ממה שזה נגד רצונו יתברך. כל זה עדיין רק בדרגה של חינוך והרגל. זה השיטה הראשונה שעל ידי מעשים חיצוניים ואמירות חיצוניות אדם מחנך ומרגיל את עצמו לאמונה. אבל זה עדיין רק חיצונית. זה אמונה חיצונית. הדרך השנייה פנימית יותר וזה דרך של התבוננות. כשמתבונן אדם בפלאי הבריאה הוא מברר לעצמו שהם מעשה השם ורואים בהם גילוי חוכמתו האינסופית. כמאמר הכתוב מרבו מרבו מעשך אדוני על ידי התבוננות מתחזקת האמונה הפנימית אף שאין במדרגה עדיין להכיר את הקדוש ברוך הוא מכל דבר שסביבו כי כתוב שהקדוש ברוך הוא וקונה הכל, הכל זה קנייניו, הכל בל מכל קול. על כל פנים יתפעל האדם מנפלאות הטבע ומהסדר הנפלא הקיים בבריאה. וההתאמה בין כל חלקי הבריאה. כל דבר מתאים עם חברו והכל הולך לתכלית אחת לקיום העולם והאדם. אז זאת אומרת אתה לא צריך הרבה אם יש לך עציץ בבית רק להסתכל על הפרח. איך הוא צומח, איזה צבעים, איזה סימטריה, מה הדברים האלה. אתה שם זרע באדמה, פתאום יוצא לך ממנו, מה זה דברים מיליונים סוגים של פרחים וצבעים ושילובים מבהיל על הרעיון. דגים. איך איזה טעם איזה כל הפירות כל הירקות כל אתה מתבונן בזה זה מכניס לך תמיד תראה איך הקדוש ברוך הוא דאג לך לכל דבר ודבר ואלה שמבינים קצת אומרים שבמלפון יש ויטמינים כאלהו ובעגבניה יש זה וכל זה המרכיבים שבונים את גוף האדם. אם חסר לך פירות וחסר לך חלבונים וחסר לך זה אתה נחלש ואתה נהיה אם אתה לוקח אתה מבין אבוקדו וזה אתה מחדיל לך ברזל וזה ופה ושם מי דאג לכל זה שכל אלה יוב לקיים את עצמך אתם יודעים שהקדוש ברוך הוא כשברא את העולם הוא נתן כוח בכל הפירות והירקות לקיים את האדם 1000 שנה ככה חיו אז 930 וזה 900 965 ואיך הם החזקו מעמד הפירות כל מה שאתה מתייגע ופורק מהגוף ונחלש הגוף גוף הנותן ליעף כוח איך אתה אוכל יש בזה בדיוק השלמה של הכל וזה מחזיק את הבן אדם אבל יש קללה מאז כן השם צמצם את החיים ל-120 שנה ויש קללה אין ברכה בפירות ובזה זה לא הפירות של פעם וזה לא כמו שהיה בארץ ישראל פעם אז לכן זה לא מביא את ה-100% כבר אבל אם אדם מתבונן בדברים זאת אומרת לא רק לחנך ברגילות חיצונית כמו שאמרנו אלא קצת להתבונן להכניס את זה פנימית אז זה דרך שנייה בשביל לקנות אמונה ולקיים אנוכי כי אדוני אלוהיך ממש באופן תמידי וגם התבונן אדם בעולם הפנימי שלו אם הוא רואה את יצר הרע ותחבולותיו איך הוא רואה שהמצפון שלו נלחם עם כוחות הרע וזה מה זה מה זה כל היום מלחמה עמוד מחשבות, דוחם, מקבל, מסכים, לא מסכים, כדאי, לא כדאי, פי איזה פעלתנות הראש עובד כל הזמן. מה זה מה התכלית בזה? אלא מפה רואים שצריך להגביר את הטוב על הרע. אם לא יהיה בעל חי, צריך להגביר הטוב על הרע. בזה רואים שזה נועד למטרה אחת. כך מגלים רוחניות. אם אתה לא ננחם בזה, אתה ממש בהמה. אז לומדים אמונה מהתבוננות באדם עצמו, לא רק פיזית מה שאמרנו קודם, אלא גם ברוחניות שלו פנימה שיש מלחמות ותהיות ושאלות וקושיות ותירוצים ומסקנות וכל מיני דברים כאלה. אז זאת אומרת צריך לשים לב לדברים האלה כן ו ככה קונים בדרך שנייה מבשרי אחזה אלוה עכשיו יש דרך שלישית זה דרך של קדושה ולדרך של קדושה עולים על ידי שלושה גדרים הגדר הראשון זו מידת האמת. אדם צריך לחנך את עצמו להיות נאמן בליבו שיוד תמיד על האמת. ישרב לקבל שקר כאמת. זו בחינת האמונה שנאמרה על אברהם אבינו עליו השלום. בן חמיה אמר בתפילתו, "ומצאת את לבבו, נאמן לפניך." הלב של אברהם אבינו היה נאמן לאמת שהוא הכיר. אם זו האמת לא זז ממנה. היה נאמן לאמת שהוא הכי. אז זה גדר ראשון. לקנות את מידת האמת ולא להסכים לשקר שיהיה כאמת. הגדר השני זה לעסוק בשבירת היצר. להרגיל עצמו לפרוש מתאוות העולם במקום שהוא לא מצווה. כמו שפירש רש"י, קדושים תהיו, פרושים תהיו. קדוש זה פרוש פורש מן התאוות. כשמסלקים את הרע מן הלב ממילא יכולים לראות את אורו של הקדוש ברוך הוא. אם אתה לא מסלק אתה רואה את האור של הסופגניה, של השניצל, של הזה, זה האורות שאתה רואה. אבל אם אתה מסלק את הגשמיות, אז בוקע האור הרוחני. אז זה הגדר השני. הגדר הראשון בקניית הקדושה זה אמת והגדר השני לשבור את היצר והתאוות והגדר השלישי לעסוק בקדושה לא רק על ידי פרישות אלא דבקות בתורה בהתלהבות מתי מגיעים ענייני קדושה ללב האדם כשהוא עוסק בהם בהתפעלות והתרגשות. על כן צריך אדם להרגיש תמיד חידוש בלימוד. אם אין התפעלות והתרגשות שאתה פוגש דבר חדש, כשהלב חש בדבר חדש, זה עושה בו רושם. ולא ישוף ממנו. אני פעם ראיתי אף בית דין של סתמר בקבלת שבת. מבוגר היה בטח 80 בערך. לא האמנתי למראה עיניי דבר כזה כשהוא היה שר לך דודי לקראת שבת. וואי וואי וואי הוא היה קופץ באוויר הוא היה אדום אדום משהו לא ראיתי דבר כזה בחיים שלי כל ה לך דודי מדהים ואדם בהתלהבות אמיתית לא משחק כאילו קופצים זה אדום הוא נהיה אדום כן, זה נקרא קדושה והיא באה מתוך התלהבות, לא רק פרישות ומאכלים את האבות, אלא על ידי שאדם מתחדש מהלימוד, מהמצוות, מהכל. וזה מה שאמרו חכמים זכרונם לברכה בקריאת שמע. על הפסוק אשר אנוכי מצווך היום. מה אני מצווך היום? איפה מצווך היום? זה היה במעמד הר סיני. מה זה שאנחנו אומרים כל יום אשר אנוכי מצבך היום? לא יהיו בעיניך כדיוק תגמה. ישנה שאין האדם סופנה אלא כחדשה שהכל רצין לקראתה. זה לשון רש"י בדברים וו. זאת אומרת שהמצוות שאני מצווה אותך לא יהיו בעיניך כמו מצוות מלך ישנה. כאילו איזה מצווה כזאת שהוא ציווה פעם ואתה לא שומר אותה, לא סופן אותה אצלך, אלא תמיד מצווך היום כאילו אתה עומד במעמד הר סיני ומקבל אותה כחדשה שכל דבר חדש אדם רץ לקראתו. זה נקרא גדר של קדושה על ידי התלהבות. אולם אין חידוש הזה מוכרח להיות חדש ממש עבור השכל. לא תגיד שאני יכול להרגיש קדושה רק שיש לי חידוש ממש בתורה או שפתאום נגלה לי איזה מצווה מסוימת או איזה לא הוא אומר לא מוכרח אפילו אם אתה יודע דבר מסוים כבר יודע אותו ואפילו כבר התרגשת ממנו בעבר אלא עכשיו נהיה לך עוד פעם הרגשה פנימית מאותו עניין כמו לדוגמה פסח עשינו כבר פסח אבל שאנחנו מגיעים לסדר זה מתחדש אצלנו מחדש זה משהו לא יאומן כיסופר כן או אתרוג וארבע מינים וזה אז זאת אומרת אם יש לך הרגשה עכשיו פני פנימית יותר. זה נקרא כבר חידוש ללב. כל דרגה בפנימיות היא עולם חדש. והיא מורגשת בלב כאילו לא ראית את זה מעולם. אבל מי שהלב שלו אטום והוא לא מתפעל משום דבר, הכל עושה את זה ככה, מצוות אנשים מלומדה, הוא לא מסוגל לעלות בעלייה רוחנית. מי שמחדש חידושי תורה, מחדש חידושי תורה, אבל לא מתפעל מהם, ישאר עם הארץ. אם החידושים לא עושים עליו רושם, יש לו חסרון לשאיפה ודחיפה להתעמק בלימוד. מה זה משנה? חידוש לא חידוש זה צריך ללמוד. ועם הארץ ישאר לא יכול. אין לו מנוע שיניע אותו. אבל אם הוא לומד תורה ומתפעל, הוא עולה במדרגות האמונה. כי אור התורה הוא מפתח הכי גדול לאמונה. אתה כל פעם מתפעל, רואה איך חוכמת התורה, חוכמת האלוקים, הקדוש ברוך הוא מדבר איתך. מה זה התורה? זה דיבור של הקדוש ברוך הוא אלינו והוא אומר לנו אנחנו בשיחה איתו הלו כן הוא מודיע לנו את מה שהוא רוצה וסודות ודברים וגילויים מדהים טוב אז זה הדרך השלישית בדרך של קדושה אמת ביטול הרע והתלהבות זה שלושת הגדרים הדרך השלישית יש דרך רביעית לקנות אמונה ביטחון בשם יתברך בפועל כל דרכיך יהיו על פי הביטחון תדע שהקדוש ברוך הוא דואג לכל צרכיך בכל עת ולכן אתה יכול לחיות היום בלי דאגת המחר. מי שדאג לך היום ידאג לך מחר. מי שדאג לך שלשום ידאג לך מחרת. מי שדאג לך בבטן שעוד לא היה לך שכל בכלל ומטיפונת עשה אותך ככה בן אדם אותך לאמיר העולם וסיפק לך את צרכיך במקום אפל שמה וסידר לך מזרון מים ודאג לך תמין שלא יהיה לך אפילו יציאות תמיד שלא תהיה בתוך הג לך הכל וזה אתה יצאת ככה וכולם הם ברחו אותך ועטפו אותך ונשקו אותך מי ידאג לך כל זה אז מה הוא הביא אותך בשביל מה בשביל לזרוק אותך לפח הוא מתפח אותך הוא דואג לך אל תדאג וצריך לדעת שכל יום יש השפעה חדשה מן השמיים וזה כשמתבוננים, איך עברנו את היום אתמול? אז זה הזדמנות חדשה להכיר את השם עוד פעם. כל יום זה להכיר אותו עוד פעם. להביט איך הוא טיפל בי היום, איך הוא עשה לי. אבל ברור שבלי להקדים אמונה אי אפשר להגיע לביטחון. מי שבוטח ודאי הוא מאמין, אבל מי שמאמין לא תמיד בוטח. אבל צריך להאמין. רק מי שמאמין הוא יכול לפתוח. אם אתה לא מאמין שיש יש מיש משגיע, על מה תפתח? צריך להקדים אמונה. אבל אם אדם מתמיד להתנהג בביטחון בכל מעשיו, דרגת האמונה שלו מתבהרת כל הזמן. הנה, הוא רואה בפועל שהוא חי על פי האמונה, בלי תרדה, בלי חשש, בלי פחד. הוא מובטח שהקדוש ברוך הוא דואג לו. כשאדם טולע עיניו בקדוש ברוך הוא הוא משתחרר מהכבלים הטבעיים שאם לא תעבוד לא יהיה לך מה לאכול ואם לא זה לא יהיה לך זה ואז הוא רואה בחוש השגחה פרטית על כל צעד וש כן יש לנו פה דוגמה גלעד שהוא שמע ממני מני איזה דרשה והוא השתכנע והחליט שהוא מפסיק לעבוד ומה יהיה עם כסף ומה עם שכירות ומה יהיה ז בלי שאלות החליט מאותו יום פתאום כל מי שחייב לו כסף ולא רצה לשלם משלם והחזירו לו ונתנו לו והכל בתוך חודש הוא כבר עוד מעט מתחתן נמצא שידוך ונהיה הכל בלי שום בעיה מלכי סופר הוא יושב לפנינו זה לא תגידו סיפור מפעם זה כמו שאומרים היום בבוקר מי שבוטח רואה שהקדוש ברוך הוא מנהיג אותו על כל צעד ושועל בלי שום השתדלות ממש אז ככה משתחררים מהמבט הטבעי וחיים אמונה ממש והדרך החמישית זה התעסקות בדבקות גמורה ותמידית בשם יתברך על ידי זה רואים את הקדוש ברוך הוא ממש בתוך הלב ככתוב שיויתי אדוני לנגדי תמיד כל מקום שאתה מתבונן אתה רואה את השם בכל מעשה, בכל התקלות, בכל פגישה, בכל דיבור, בכל מראה, בכל שמיעה, בכל אתה רואה שהיו השם בי תמיד. זוהי הדרגה היותר נעלהסקות באמונה. זה כבר אתה מגיע לדרגה מה זה שיביתי השם גדול וזה לא רחוק מאיתנו. אדור מה דיבור? כאילו להדבק בהשם שהוא אומר ש לא שאתה משווה את השם לנגד עיניך בכל דבר ועניין נראה שזה דרגה גבוהה מאוד והוא אומר שהיא דרגה גבוהה מאוד אבל אם אנחנו בברכה כל ברכה שאנחנו אומרים זה שיביתי השם ברוך אתה שאני אומר אתה זאת אומרת שאתה הקדוש ברוך הוא לפניי הוא פה ברוך אתה. על מי אני מדבר? לא על ההוא וברוך אתה. אז אם אדם מכוון ומתכוון הוא יודע שהשם נמצא לידו. אם הוא לא לידו הוא לא יוכל להרים את הוא לא יוכל לשתות, הוא לא יוכל לזוז, הוא לא יכול כלום. אז הוא רואה את השם על כל דבר ודבר. מה שזימן לו, מה שהרחיק ממנו, מה שנתן לו, מה שלא נתן לו. הכל זה מאת השם עם שכל, עם היגיון לפי חשבון. מה ראוי לך, מה לא, מה כדאי לך, מה לא. הוא יודע יותר טוב ממך. מה טוב לך? אדם שחי ככה לא מתלונן. מה אני יש להתלונן? מה אני מבין בכלל? מה יותר טוב בשבילי? מה לא יותר טוב בשבילי? אני מונח בידיים שלו כגמול עלה אמו. כך אמר דוד מלכנו. ככה הוא חי. כמו שתינוק לא דואג, הוא יודע רק לעשות ואז הוא מקבל הכל אפילו יותר ממה שהוא התכוון כי הם לא יודעים מה הוא התכוון. אז ישר בודקים אם צריך להחליף, בודקים אם הוא אכל, בודקים מחם לו, קר לו, מגרד לו בואי כמה בדיקות עושים בשביל הועז אומרת בן אדם אם הוא חי ככה באמונה אשרה לחלקו הרי אני מכוון לקיים מצוות חכמים דאורייתא ושמחת דאורייתא גומשחס דאורייתא קבד את אביך מך דאורייתא עשונח לקדוש ברוך הוא לעשות נחת לתנא הקדוש שיוספתותיו דובבות בכבר רבי חנני שומרס ד