עובדות והנהגות מדהימות - חלק ב' - הרב אביגדור מילר זצ"ל

 

- - - לא מוגה! - - - 

נציבי יום,

לרפואת נפתלי בן יחיא, יוסף ראדה,

שהמחלה תצא ממנו ותעבור בזריזות לארדואן.

אמן.

משפחת מרחבי,

יזכו לשפע רוחני וגשמי,

זרע חי וקיים,

השם יברח, יציל אותם מכל צרה וצוקה,

יזכו לגאולה שלמה מהרה, מתוך בריאות שלמה ואיתנה, אמן.

אמן.

עובדות והנהגות מדהימות,

המשך להרצאה אתמול בבני ברק,

חלק ב'.

אנחנו מדברים מהגאון,

רבי אביגדור מילר, זכר צדיק וברכה,

שאהב את השם מאוד מאוד מאוד והרחבנו בזה אתמול.

בין הדברים הוא אמר שאחת השיטות

שאדם יכול להשתמש, להגיע להרגשה אמיתית,

מוחשית, לאהוב את השם בהתלהבות,

היא שיטת האוטוסוגסטיה,

שזה שכנוע עצמי.

שידול.

איך עושים את זה?

אדם שרוצה לשכנע את עצמו במשהו,

חוזר בקול,

באוזני עצמו,

על משפט מחזק,

כדי להשיב אל הלב ולהגיע לשכנוע עצמי שהדברים שהוא אומר אמיתיים.

והוא השתמש בזה הרבה.

וביסס את זה

על דברים שמופיעים בכתבי המפרשים,

כמו הבעל החינוך ומסילת ישרים,

שאומרים שפעולות חיצוניות

משפיעות על הפנימיות של האדם.

אז אם אדם יצהיר

שהוא אוהב את השם ברגש,

ויחזור על זה כמה פעמים,

זה ייצור בתוכו הרגשה אמיתית

של אהבת השם.

בנהג לדרבן אנשים לומר,

אני אוהב אותך השם,

אפילו אם אתה...

עדיין לא חש כך,

אבל במשך הזמן האמירות האלה,

עם התבוננות תוך כדי האמירה,

יעשו רושם

ויהפכו להיות הרגשה אמיתית.

פעם הוא היה בבר מצווה משפחתית,

והוא דיבר דברי תורה ודיבר על אהבת השם.

וזה מעניין, אנחנו אומרים כל הזמן,

פעמיים ביום, ואהבת מאוד בלילה על השינה,

ואהבת את השם בכל לבבך,

ואהבת ואהבת,

איפה זה מתבטא?

איפה זה מתבטא?

אז הוא דיבר על זה.

ואז הוא קרא לקהל,

אתם רוצים לומר לי שאף פעם לא אמרתם לשם שאתם אוהבים אותו?

מה, לא אמרתם?

אז בואו נגיד כולם.

אני אוהב אותך, השם.

אני יודע שאתם תרגישו מוזר,

אבל אם תעשו זאת, בכל זאת זה ישנה את הקשר שלכם עם השם.

מה אתם אומרים? גם אנחנו נגיד.

אני אוהב אותך, השם.

אבל בואו נחשוב על זה גם.

אני אוהב אותך, השם.

זה שאנחנו יכולים להגיד זה מספיק בשביל לאהוב אותו. יש כאלה לא יכולים לדבר, נכון?

אז נגיד עכשיו עם הבנה שיש לנו אהבה מהשם שנותן לנו להגיד את זה.

אני אוהב אותך, השם.

זה לא מסובך,

אבל לאט-לאט

זה ישנה אותנו.

אז פעם, בליל שישי,

הוא ביקש מכל הקהל לומר איתו.

והייתה שם קבוצה של חסידים

שלא אמרו.

לא אמרו.

בסוף ניגש אחד והתנצל.

הוא הסביר לו שהם לא הרגישו בנוח להגיד את זה באנגלית.

I love you God.

לא, לא. חסידים, הוא אומר, זה לא מתאים לנו להגיד כזה דבר.

אז הוא הסכים איתה.

אמר, ודאי, אתם צריכים להגיד בשפה שלכם, לא כמו שאני אמרתי, בשפה שלכם.

אז הם אמרו, איכהב דיר לייב.

אני אוהב אותך, ריבונו של אילון.

בסדר.

אפשר להגיד בתימנית,

במרוקאית, בכל השפות, אין בעיה.

מדי פעם היה קורא לאחד הנכדים

ומבקש לספר לו על אחד מהחסדים שעשה עימו השם.

ולאחר שהנכד סיפר

חסד שעשה איתו השם,

אמר לו תחזור איתי ותאמר אני אוהב אותך השם.

ואז כמה פעמים על החסד אתה סיפרת לי עכשיו שהשם עשה לך חסד.

אז אתה צריך לאהוב אותו, מי שעושה לך חסד אתה לא אוהב אותו.

והיה לו קו מנחה

תמיד לדבר אל השם,

כמו הסבתות שלנו,

היו מדברות במטבח,

עם הבורא עולם וכל דבר, מבקשות ממנו.

כמו שאומרים קו פתוח,

בלי הכנות, בלי כלום.

אפילו בבישול, בזה.

לא מצאת מלח, איפה זה?

מדברות, מדברות איתו כל הזמן.

אז הוא היה לו גם קו פתוח,

היה מדבר עם הקדוש ברוך הוא.

כשאתה מדבר עם הקדוש ברוך הוא, אתה יוצר קרבה.

הרי למה אנחנו צריכים להגיד מאה פעמים ברכות?

בשביל להיות בקשר עם הקדוש ברוך הוא. ברוך אתה, ברוך אתה, ברוך אתה, להיות בקשר.

אז עכשיו, אם אתה פותח שיחה עם הקדוש ברוך הוא, בלי הקדמות, בלי זה, בלי זה,

אז אתה מחובר לקדוש ברוך הוא, מי שמחובר לקדוש ברוך הוא מחובר לחיים.

מחובר לחיים. זה מקור החיים.

אם אתה מחובר למקור החיים, אתה חי.

וזה כמו אדם שיש לו חבר טוב, אז כל פעם הוא מספר לו מה היה ומה זה, מה נשמע, איך היה אתמול, מה היה היום,

מה אתה עושה היום? אתה יודע, כל הזמן דבר איתו, נכון? עם החבר הזה.

עם הקדוש ברוך הוא החבר שלך, דבר איתו.

ככה הוא היה מתנהג כל הזמן. דבר איתו כל הזמן, כל הזמן.

עם כל זה,

שהסברנו אתמול בדרשה, באריכות,

את הדרך המפורסמת שלו,

שהוא היה מחזק ומטפח את האהבה לשם בהתבוננות בפלאי הבריאה,

בפרחים,

באדמה,

בשמיים, בכוכבים, בדגים, בכל דבר,

זה עדיין לא התקרב לחתירה תמידית

שהוא ביקש.

להשיג את אהבת הבורא בלימוד התורה,

במיוחד בלימוד הגמרא.

אתמול הבאנו דוגמה שהתפעל מנה מאוד אלחנן.

הוא אמר דוגמה,

כשאנחנו אוכלים תפוח,

צריך להרגיש את כל ההטבה של הקדוש ברוך הוא שעשה לנו תפוח.

בצבע אדום, חזק,

ריחני,

חשחש,

ואיך הוא נכנס,

ואיך הוא טעים.

וזה,

תוך כדי שאתה אוכל אותו ואתה מרגיש את ההטבה שהקדוש ברוך הוא עשה לך, כמו קיבלת מילקי ממשפחת מרציאנו.

אז איך שזה נכנס לגרון, אתה זוכר שעשו לך את הדבר הזה?

אז הוא אמר, אם היו כותבים

את הגמרא על תבליות שוקולד,

ואחרי שאתה גומר את הדף, אתה אוכל את השוקולד,

לא היית שוכח את הטעם של הגמרא הזאת.

לא, איזה גמרא טעימה, היית מחכה לדף הבא, לא?

כך הוא היה מצייר ציורים בשביל שיתחבר ויוקיר

טובה להשם ויאהב אותו על החסד שנותן לו ללמוד ולהבין ולהסכים.

הוא דיבר

תמיד על הנער שהתאהב בגמרא כשהוא מתכוון על עצמו.

זאת הייתה חוויה שמחת ביותר שקיימת.

הוא ניצל כל הזדמנות לצלול לתוך מימי הים התלמודי ולהתחמם לאורו.

וזו הייתה

האהבה שלו הגדולה להשם יתברך.

ודרך חשובה ומרכזית להוסיף ולהתקרב עוד לקדוש ברוך הוא ולחזק את הקשר אליו על ידי הלימוד,

שזה חוכמת האלוקות.

השם מדבר איתך, כשאתה קורא תורה אתה מדבר

את מה שהשם אמר,

והשם אומר כנגדך גם כן.

בשעה שאתה לומד תורה,

השם לומד כנגדך.

וכך הוא מתאר את הקשר הזה.

המשנה באבות אומרת,

מי שלומד תורה לשמה נקרא ריע.

חבר.

מי שלומד תורה הוא חבר של הקדוש ברוך הוא.

נקרא ריע.

נקרא, נקרא אהוב,

הוא אהוב אצל הקדוש ברוך הוא.

שני אנשים שאין להם שום דבר משותף,

לא נקראים חברים,

אבל אנשים שיש ביניהם דמיון כלשהו

ושטחי ההתעניינות שלהם משותפים,

יכולים לחשיב את עצמם כחברים.

ככל שיש לך יותר מן המשותף עם מישהו,

ככה אתה יכול להיות יותר חבר קרוב אליו.

מי שלומד תורה נחשב החבר של הקדוש ברוך הוא,

ממש,

נקרא רע,

חבר.

אם נבין

שאנחנו יושבים מול ספר פתוח ולומדים תורה,

השם מחשיב אותנו אהוביו.

לא היינו צריכים לסגור את הספר בכלל.

בשעה שאתה לומד, השם אוהב אותך, אוהב אותך.

אתה החבר הכי קרוב אליו עכשיו.

ומי שיושב ליד הספר הוא יותר אהוב ממי שלא יושב ליד הספר.

והרגישו כשהוא למד,

הרגישו שהוא לומד עם החבר הכי קרוב שיש לו.

זה היה החבר הכי קרוב שיש לו.

לא היה לו הרבה חברים,

אבל הוא חבר אחד שהוא לא עזב אותה אף פעם,

הקדוש ברוך הוא.

תמיד חיפש עוד דרכים איך הוא יאהב את השם יותר.

והוא למד שהמקור רב העוצמה שניתן ממנו לשאוב אהבה לשם

זה המחשבה

על ההרגשה

שהשם מרגיש כלפינו.

כמה השם אוהב אותנו.

אם אתה רוצה לאהוב את השם,

תתבונן כמה הוא אוהב אותך.

ככל שאדם מרגיש

את אהבת השם כלפיו,

יכול להחזיר רגשי אהבה.

השם אוהב אותנו אהבה אינסופית.

אוהב את עמו.

ללא גבול.

הוא אוהב כל אחד כבן יחיד.

וזה נהג לדבר תמיד,

לעורר את עם ישראל שידעו כמה השם אוהב אותם.

והוא ציין ככה,

התנ״ך משתמש במונח

אלוהי ישראל

לא פחות מ-165 פעם.

כתוב בתנ״ך אלוהי ישראל.

גם הגויים שפותחים את התנ״ך

מוצאים 165 פעם אלוהי ישראל, הוא האלוהים המיוחדים בישראל.

שמא ישראל אדוני אלוהינו.

כי אם השם כל כך מתהדר להזכיר לנו שהוא האלוהים שלנו במיוחד,

אז זה אומר שהוא אוהב אותנו מאוד מאוד מאוד מאוד.

הגישה שלו לתנ״ך

ולהיסטוריה של עם ישראל התרכזה סביב האהבה הגדולה שיש לקדוש ברוך הוא לבנים

העיקריים צאצאי האבות הקדושים.

וזה פתח לו

מעיין של אהבה לשם הגברנו.

הקדוש ברוך הוא שברא את כל העולמות כולם.

יש לו מלאכים בגובה 75 מיליון קילומטר,

ואתה בקושי מטר שבעים,

ונמצא אי שם למטה, מי רואה אותך בכלל.

והוא אומר שהוא אוהב אותך, והוא אוהב אותך, והוא אוהב אותך. והוא הגדול בגדולים אומר שהוא אוהב אותך,

אוהב אותך, אוהב אותך. איך לא תחזיר לו אהבה?

זה לא סתם הוא אוהב אותך, הוא נותן לך חיים,

הוא נותן לך עיניים ואוזניים והכול, הוא נותן לך הכל,

הכל עולם לא.

כשהוא ברא את הדם הראשון, הוא ברא אחד.

יכול היה על הפתחה למרום מיליון, מיליארד.

למה הוא צריך לחכות מאחד ולחכה שיהיה עוד קצת ועוד קצת?

את כל העולם הוא ברא בשביל אחד.

אם היה לך, נגיד, אבא עשיר או דוד

מאמריקה, ממנסי,

והיה פתאום

אומר לך, תשמע, השארתי לך איזה מתנה מחוץ לדלת.

ואתה יוצא, אתה לא רואה, הוא אומר, לא, לא, למטה יותר.

איפה למטה? הוא אומר, בכביש.

ואז כשאתה יוצא, אתה רואה למבורגיני,

עם עטיפה כזאת, כמו שעוטפים, עם פפיון כזה, וזה, וזה, וזה,

וכתוב באהבה.

וואי, וואי, איזה השתוללות, איזה קפיצות, איזה שמחה,

איזה טלפונים לכולם, ולהגיד, תשמע,

קיבלתי מתנה, אתה לא יודע מה זה.

השם נתן לנו את כל העולם כולו.

לא למבורגיני.

אתה הולך, רואה אגם, למי הוא עשה את האגם? לך.

אוקיינוס, למי הוא עשה? לך.

שמש, למי הוא עשה? לך.

דשא בכל מקום, למי הוא עשה? לך. שיהיה לך יפה בעיניים.

פרחים, למי הוא עשה? לך.

לא צריך להביא פרחים לשבת הביתה.

לצא החוצה, כל הפרחים שלך.

כל זה הוא עשה בשבילך.

לא מגיעה אהבה להחזיר לקדוש ברוך הוא על כל הדברים היפים האלה שהקדוש ברוך הוא שלך. איך אתה לא אוהב אותם?

הקשר שלו

עם השם היה מקור להנאה, הנאה ואושר גדול ביותר.

הוא התרגש והתלהב

וחזר פעמים רבות שיש לו קשר עם השם.

כל הקשרים עם בני האדם זה זמני.

זה משתנה לפי מצבים וזה.

ואי אפשר להישאר בהתלהבות כל הזמן וזה וזה.

אתה רואה אחד אחרי הרבה זמן, אתה אומר מה נשמע וזה וזה.

גם השני שאתה רואה אותו, אהלן.

זהו, נגמר. אין את אותה התלהבות,

אתה מבין.

פעם שלישית יכול להיות שגם לא תשים לב שהוא עבר שם.

כן.

אולי תגיד לו, מתי אתה נוסע עוד פעם? שנתלהב ממך עוד פעם?

כן, כי כבר זה נדוש.

אבל אצלו זה היה התלהבות עצומה כל הזמן.

כל המעשים שהוא עשה היו מתוך מחשבה על הקדוש ברוך הוא החבר הכי טוב שיש לו.

בכל מעשה הוא התכוון למען השם,

עם השם,

מאת השם,

וביסס את זה על הפסוק

שאמרה חווה אחרי הלידה של הבן הראשון קין,

קניתי איש את השם.

המפרשים מביאים שלושה פירושים.

מה זה הפירוש קניתי איש עט?

אז הם אומרים עט,

שלושה פירושים.

למען,

קניתי איש למען השם.

פירוש שני, קניתי איש

עם השם.

פירוש שלישי, קניתי איש מאת השם.

זאת אומרת,

כשחווה אומרת שהיא הולידה את קין למען השם,

והיא השתתפה ביצירה של הילד הזה עם השם,

ושקיבלה אותו מאת השם.

אלה שלושה היבטים שצריך לנהוג מי שחי ומתהלך תמיד עם השם.

צריך לעשות תמיד הכל למען השם.

צריך להבין שניתנה לנו זכות להיות שותף

עם השם,

ולהגיע גם להכרה שכל מה שיש לנו,

וכל מה שאנחנו מצליחים

ומשיגים ופועלים זה מתנה

מאת השם.

אז איך לא נודה לשם?

הכל יודוך והכל ישבחוך והכל יאמרו והכל יאמרו אין קדוש כשר.

הכל ידעוך והכל ישבחוך והכל יאמרו והכל יאמרו אין קדוש כשר הכל ידעוך והכל

הכל ישבחוך,

והכל והכל והכל והכל יאמרו,

אין קדוש כשם,

הכל ידויכה,

והכל ישבחוך,

והכל והכל והכל יאמרו,

אין קדוש כשם.

הרי אני מחמל,

מקיים צוות חכמים דאורייתא, בשמחה דאורייתא.

גומל נפשו איש חסד דאורייתא.

כבד את אביך ואת אימך דאורייתא.

לעסוד נחתרו על הקדוש ברוך הוא.

ולעסוד נחתרו על התנא הקדוש,

שיהיו שפתותיו דובמות בכיר.