פרפראות וחידושים לפרשת כי תצא חלק ב' תשפ"ו

- - - לא מוגה! - - - 

נציב יום בלחש

רפואה שלמה בכל האיברים והגידים

בפרט בגם ברגליים, בילדים, מסכור, זיווגים, מגונים, בריאות איתנה, מהרה, אמן. אמן.

פרפרות וחידושים,

פרשת כי תצא, חלק ב',

שנת תשפוא.

בעיה, אם לא חפצת בה ושילחת לנפשה.

אומר רשי, כתוב מבשרך שסופך לשנותה.

הכתוב הזה מבשר אותך שבסוף אתה תשנא אותה,

את היפת תואר.

הראם, רבי אליהו מזרחי,

מקשה.

מאיפה דרשו חכמים

שסופו לשנוא אותה?

איפה בפסוק יש פה יתור לשון שילמד?

אלא לפי הכלל שלמדנו,

כל מקום שנאמר ויהי זה לשון צער, וכל מקום שנאמר והיה זה לשון שמחה.

התקשו ריבותינו, למה נקטה התורה והיה לשון שמחה לגבי הגירושין בשל נחתה לנפשה.

ממתי בגירושין יש שמחה?

מכאן הסיקו שהכתוב מבשרך שסופך לשנותה,

ולכן בשורה טובה היא לא.

בדומה לזה נאמר בהמשך

והיה הבן הבכור לשניאה.

גם כאן מבשרה כתוב

שהבן הבכור יהיה לשנואה, אדם שנשא שתי נשים אחת אהובה ואחת צנואה.

ומה כתוב?

והיה הבן הבכור לשניאה, והיה זה שמחה.

כי זו בשורה טובה לשנואה שהבן שלה יהיה בכור.

זה מובא מספר משך חוכמה, והחלק הזה

שני זה מטעם הדקרא של הרב קניאבסקי

לתת לו פי שיניים, בכור מקבל פי שיניים

כתב על הטורים

באותיות של בכור בית כף ריש יש כפילות

ביחידות

בעשרות

במאות

בית

זה יחידות, כף זה עשרות, ריש זה מאות

יש כפילות

כל אות היא כפולה מהקודמת

בית היא כפולה מאלף

כף היא כפולה מיוד

וריש היא כפולה מקוף

ממש בכור

לתת לו פי שיניים,

האותיות שלו אומרות את הדין

לי כמידי דה לא רמיזה באורייתא

בן שורר ומורה, ירדה תורה לסוף דעתו של בן שורר ומורה שסופו ללסתם את הבריות

ולהורגם ולבסוף משכח תלמודו,

זה ירושלמי בסנהדרין חטא זר

אז זאת אומרת כתוב

כשהתורה יורדת לסוף דעתו, מה יקרה איתו בסוף?

הוא לא ימצא את מבוקשו כל הכמויות שהוא אוכל, בשר, שותה יין, לא יהיה לו

אז הוא יצטרך לגנוב,

לשדוד,

ללסתם

וכמובן לא כל אחד ייתן לו ללסתם ויקומו לריב איתו, הוא יכול להרוג אנשים גם

ולבסוף כתוב גם משכח תלמודו

רבי אהרון קוטלר מסביר ששכחת התלמוד היא הסיבה

לירידה הצפויה במעשיו של בן שורר ומורה

אלמלא המשכח תלמודו אפשר שהמאור בתורה

הם מחזירו למוטב

על סמך הסיכוי הזה של חזרה למוטב אז לא היו דנים אותו על שם סופו

אבל הואיל והוא עתיד לשכוח את תלמודו

כי מצד ההתנהגות כיום

רואים שהוא עתיד להתרחק וללכת אחר רצונותיו,

הוא ישקע ללא תקווה לתקומה.

נמצא שההידרדרות החמורה ביותר של בן סורר ומורה שבגללה הוא נסכל,

זה שלבסוף הוא משכח את תלמודו.

הגם

שסופו ללסתם את הבריות ולהרוג אותם,

מכל מקום עדיין זה לא מוכרח שאין לו תקווה.

רק אם ברור שהוא יגיע למצב שהוא ישכח את תלמודו,

אין סיכוי שהוא ישתנה לטובה.

אבל אם הוא לא שכח את תלמודו עדיין הוא יכול לחזור בו.

אבל כיוון שברור שבסופו הוא ישכח את תלמודו, אין לו תקנה ולכן מוטב שימות זכאי ואל ימות חייו.

זה אומר בי אהרן קוטלר.

ועוד בעניין זה,

כן?

אמרו חכמים זיכרונם רכה ואל ימות חייו.

מוטב שימות זכאי ואל ימות חייו, לא אמרו.

מוטב שימות זכאי ולא ילסתם ולא יהרוג את הבריות.

לא, לא לזה דאגו.

דאגו שהוא לא ימות חייו, זאת אומרת זה יותר חמור מהתוצאות הנוראות של מעשיו.

וזה אומר, מאיצה לבלאזר, תקשיבו טוב.

למות חייו?

זה הרבה יותר גרוע מהתוצאות של ליסטום והריגה.

שאלה ידועה,

ישמעאל כתוב עליו, כי שמע אלוהים אל כל הנער באשר הוא שם.

ורשי אומר לפי מעשים שהוא עושה, עכשיו הוא נידון,

ולא לפי מה שהוא עתיד לעשות.

למה?

כי מלאכי השרת קטרגו ואמרו לקדוש ברוך הוא.

מי שעתיד זרעו להמית את בניך של ישמעאלים הם קידמו את עם ישראל עם נודות נפוחים בלי מים

וכשבאו לשתות בצמא נכנס להם האוויר לתוך הגרון לתוך הריאות והם מתו

אז זה זרעו של ישמעאל

אז למה לא דנים אותו על שם סופו שבסוף זרעו יהרוג את בני ישראל?

הקדוש ברוך הוא ענה למלאכים לפי מעשיו של עכשווה נידן

אז מדוע בבן סורר ומורה אומרים על שם סופו הוא נידון?

מה זה אפליות?

הרב יעקב אידלשטיין זכר צדיק ברוך הוא אמר שהוא

שמע מרבי אליהו דסלר זכר צדיק ברוך הוא

כל הדין הזה שעל שם סופו הוא נידון

זה נובע ממידת רחמים

זאת אומרת הקדוש ברוך הוא לא רוצה שהוא יגיע למצב שהסוף שלו יהיה כזה

שהוא יהיה רוצח וכולי

אז ממידת הרחמים הוא ממית אותו זכאי

מתי זה בן סורר ומורה? מגיל 13 עד 13 ושלושה חודשים בלבד

אז הוא עוד לא הספיק לחטוא

בן 13 רק התחיל עכשיו את המצוות

מוטב שימות זכאי ולא ימות חייו זה מידת הרחמים

אבל זה שייך רק בישראל אומר הרב דסלר לא בגויים

ממילא על ישמעאל אין מידת רחמים

לכן לא דואגים לו עכשיו

שימות זכאי

בשביל שלא ימות אחר כך חייו וכולי

זה אומר הרב דסלר אבל יש לנו פה בעל הפלואי

בעל הפלואי תמה בכלל מה הקושייה

מה מערבבים את ישמעאל עם בן סורר ובכלל מה מה מה מה מה מה

מה הוא קופץ מה הוא קופץ כן למה הוא אומר אין אצל ישמעאל בכלל

על ת'דין הזה של ימות זכאי ועל ימות חייו כי הוא מת זכאי

הוא שם בתשובה

כמו שהקדוש ברוך הוא הבטיח לאברהם אבינו תיקבר בשיבה טובה ורשי אומר בשרו שיעשה ישמעאל תשובא בימיו יעשה תשובא בימיו

וגם מצינו בפטירת אברהם אבינו ויקברו אותו יצחק הקטן מישמעאל בניו

ישמעאל הגדול שלוש עשרה שנה

אומר רשי מכאן שעשה ישמעאל תשובה שהסכים לתת ליצחק

להיות הראש

אז הוא שואל מה לקחו את ישמעאל בכלל

ויש עוד, שפתי החכמים אומר בכלל עוד דבר

הוא אומר

ישמעאל היה קטן

והוא לא התחיל בכלל באותם דברים שעתידים זרעו להמית את ישראל בצמא

אבל בין סורר ומורה מדובר באחד שהתחיל כבר לאכול תרטימר בשר ולוג יין

אז זה התחיל ממש

וזה כבר ההרגל ימשיך

זה בכלל לא התחיל אז מה אתה מכניס אותו בכלל

למשוואה הזאת זה בכלל לא שווה

אבל מעודד מצא שהשאלה של המלאכים

איך אתה משאיר אותו כשעתידים בניו

להרוג את הבנים שלך

עם המים שהם כאילו ייתנו להם מים ולא ייתנו להם מה אתה רוצה לתת להם

לו מים עכשיו?

מגיע לו מים?

הוא צמא, כן, הוא צמא, גם הם יהיו צמאים, הבנים שלך

אבל הוא לא ייתן להם מים, אז למה אתה נותן לו מים?

זה כאילו הייתה שאלה של המלאכים אבל זה לא הולך לפי הקושייה פה, יש לך עוד משהו נוסיף?

אה זה סליחה, זה מעודד מעביר לפרל

כי יהיה לאיש בן סורר ומורה

הגמרא בסותה כה אומרת ש...

בן שורר מורה שרצו אביו ואימו למחול לו,

מוחלין לו ואינו נהרג.

וכל הדין שנהרג זה רק אם אביו מביא אותו לבית דין, אבל אם הוא לא מביא אותו הוא לא נהרג.

אומר השם משמואל,

אם אביו מחל לו זה מראה שהוא עדיין לא התייאש מהבן ולכן אם לא מתייאשים מהחינוך

אז הבן בסוף לא יידרדר ויגיע למצב שהוא יהיה חייב ולכן אין טעם להרוג אותו

ואין את הטעם שימות זכאי ולא ימות חייב כי הוא לא ימות חייב, כי האבא מרגיש שהבן יש לו תקנה. זה תלוי בהורים אם הביאו אותו לבית דין או לא הביאו אותו לבית דין.

ועכשיו תשמעו דבר

הורגמו כל אנשי עירו באבנים זה בלשון רבים, הורגמו ומת

וביערת רע מקרבך זה בלשון יחיד.

אחרי שיוצא גזר דין של סקילה

והוא מת

למי אומרים וביערת רע מקרבך?

לאבא שלו.

אתה גרמת שהוא יהיה בן סורר ומורה, למה לקחת עייפת תואר?

אתה גרמת שלקחת עייפת תואר ובא לך בן סורר ומורה,

לכן וביערת הורו ניקרבךו.

אתה עם התאווה הזאת שלך והכול אתה היית גורם במעשה הזה.

ונסיים בדבר נפלא מאוד, נפלא מאוד,

מבהיל על הרעיין.

כתוב כי יהיה באיש חטא משפט מוות והומת וטלית אותו על עץ.

כשהרמק הקדוש נפטר, ריבו של הארי הקדוש,

הספיד אותו הארי הקדוש ואמר את הפסוק הזה עליו בהספד.

נאמר וכי יהיה באיש חטא משפט מוות והומת וטלית אותו על עץ.

כולם היו בהלם.

להגיד כזה פסוק על צדיק קדוש שעמוד של אש הלך לפניו בעת הלבן.

איך אפשר להגיד דבר כזה?

אז הוא הסביר.

מה זה חטא?

חטא זה חסר, חסר.

החטיא את המטרה.

אמרה בת שבע לדוד,

אני ובני חטאים חסרים. הבטחת לו לשלמה את המלוכה, נכון? עכשיו שלום רוצה לקחת.

אז אתה תקיים את ההבטחה.

אם לא, אני ובני חטאים נהיה חסרים מההבטחה שהבטחת.

אז חטאים, חטא זה חסר, חסרון.

עכשיו ההסבר הוא ככה.

נחי יהיה באיש, חטא משפט מוות,

ויהיה חסר לו הדין של משפט מוות, הוא לא צריך

למות בכלל.

נחי יהיה באיש, איש זה אדם חשוב.

חטא, חסר של משפט מוות,

והוא מת.

כולם שואלים,

אז למה הוא מת?

כזה צדיק,

איך הוא מת?

אומר הארי הקדוש, וטלית אותו על עץ, תתלה את הסיבה בעץ הדעת.

שהאדם הראשון אכל והביא גזירה שכולם ימותו מעפר באת ולעפר תשוף.

הָּהָהָהְהְהְהְהְהָהְהְהָּּכָּל יוֹדוּךָהְהְהְכּוּיְשָׁבְעֽוּכָ־הָהְהְכָוֹּיַהְהְהְכְּוֹהְגֵאְ אְֶהְהְהְהְהְכְל יֵאְמְרוַהְהְנְְאְהְהְהְהְהְהְהְכְָכ�

‫הכל יודוך, והכל ישבחוך,

‫והכל, והכל, והכל יאמרו,

‫אין קדוש כשם, הכול יודוך,

‫והכל ישבחוך, והכל, והכל,

יאמרו, אין קדוש כשם, הרי נין,

‫מכוון לקיים את צנחון, ‫אם דאורייתם בשמחה דאורייתם, ‫לעשות נחת רועה לקדוש ברוך ‫ולעשות נחת מתנה קדוש,

‫שיהיו ספצותיו טובות מקבר רבי חנין.