טוען...

אסון הגאוה | הרב אמנון יצחק

 בית מדרש 'קהילות פז', בני ברק
 תאריך פרסום: 03.06.2013, שעה: 08:13



"לכן אתה וכל עדתך הנועדים על ה' ואהרן מהו כי תלינו עליו". במדרש, המחלוקת הזו אינה כנגדנו אלא כנגד הקב"ה, כך אמר לו משה, אילו אהרן אחי נתן לעצמו את הכהונה יפה עשיתם שנתרעמתם עליו, עכשיו הקב"ה נתן לו שהגדולה והגבורה והמלכות שלו, כל מי שעומד על אהרן על הקב"ה הוא עומד. ככה אמר משה לקרח. 

רואים מכאן כוחן של מידות רעות שמסוגלים להביא עד שאול תחתית ממש. ונראה שמידת הגאוה היתה הסיבה לכל מעשיו של קרח, מידת הגאוה הביאה אותו לידי שאר המידות הרעות כקנאה וכבוד וכולם נבעו מחמת הגאוה.

כשנתבונן בפרשה איך מידת הגאוה הביאה את קרח עד כדי מחלוקת עם הקב"ה, נוכל לראות בעליל כמה חמורה מידה זו, ומה פשוט דברי חכמים ז"ל שהמתגאה הרי הוא כופר. כמו שכתוב בסוטה ה', "וישלח משה לקרוא לדתן ולאבירם בני אליאב ויאמרו לא נעלה", למרות שהם חלקו על משה רבינו, משה רבינו ברוב ענווה שלו שלח לקרוא להם לבוא אליו. ועיין בחכמים ז"ל, בילקוט שמעוני ט"ז, שאמרו, דתן ואבירם, אמרו דתן ואבירם, יודעים אנו שמקומנו בגיהינום ולא נעלה, ומכל מקום איננו יכולים לפרוש מן המחלוקת, ורואים מכאן עד היכן מגיע כוח המידות, שמסוגל לאבד עצמו לדעת. והמידה מלפפת אותו ואינו יכול לפרוש ממנה. 

ואל נאמר שאנו טהורים ממידות אלה, כי זאת לנו למודעי שהמידות הרעות טמונים עמוק במצפוני בני אדם, וכל זמן שלא עקר את המידה משרשה המידה נמצאת בקרבו ופועלת את פעולתה באופן מתמיד, רק כל זמן שלא בא לידי נסיון נמצאת המידה רק בכח ולא יוצאה אל הפועל. אז כל זמן שאדם לא עמד בנסיון שצריך לברור האם יש לו את המידה של גאוה או לא, אז היא נמצאת אצלו בפוטנציאל, בכח, אבל היא עדיין לא יוצאה אל הפועל, אבל המידה לא נעלמת, היא עומדת וממתינה לשעת הנ סיון לפרוץ ולצאת החוצה ולהראות את כוחה. לפעמים א נחנו תמהים על אנשים שבעינינו הם תמיד רגועים ופתאום אתה רואה את הקליפה שיש עליהם, איך הם מתפרצים בשגעון, זה נמצא, השאלה בשעת הנסיון זה יוצא או לא יוצא. בשלשה דברים אדם ניכר, בכיסו בכוסו ובכעסו. 

וראה מה שכתב הרמח"ל במסילת ישרים י"א, בביאור מידת הגאוה וזה לשונו: הנה כלל ענין הגאוה הוא זה שהאדם מחשיב עצמו בעצמו, הוא מחשיב את עצמו בעצמו, לא שמחשיבים אותו, הוא מחשיב עצמו בעצמו, ובלבבו ידמה לו כי לא נאוה תהילה, וזה יכול להמשך מסברות רבות מתחלפות, כי יש מי שיחשיב את עצמו בעל שכל, יש מי שיחשיב את עצמו נאה, יש מי שיחשיב את עצמו גדול, יש מי שיחשיב את עצמי חכם, כללו של דבר כל אחד מן הדברים הטובים שבעולם אם יחשוב האדם שישנו בו הרי הוא מסוכן מיד ליפול בשחת זו של גאוה. כיון שמחשיב עצמו לבעל מעלה, לכן חושב שמגיע לו תמורת מעלתו, וכל התוצאות הנובעות מהגאוה הם מפני זה, ולא תהיה התולדה היוצאת מן המחשבה הזאת אחת בלבד, אלא תולדות רבות ומשונות תצאנה ממנה - מן הגאוה, ולכל אחד משפיעה מידת הגאוה באופן אחר, אבל שורש כולם נובע מחמת הגאוה. וזה ראינו לגבי קורח, החשיב עצמו לאדם גדול, והחשיב עצמו ליחסן שהרי הוא בן יצהר, משום כך הביאה אותו הגאוה לחשוב שמגיעה לו הנשיאות, ונתקנא בנשיאותו של אליצפן בן עוזיאל. 

יש עוד לראות איזה תולדות משונות יכולות לצאת מכח הגאוה, כמו שמובא במדרש, קורח היה הולך כל הלילה ומדבר דברי ליצנות עם ישראל, לכאורה, איך זה מתאים הנהגה זו הראויה לליצים ולפשוטי עם שאדם גדול כקורח ילך ויעשה ליצנות בלילה, אלה הן הדברים שאין קץ לכל התולדות שיכולות להיות נובעות מכח הגאוה הנמצאת בו, והנה כל דברי המסילת ישרים נאמרים באדם שמחשיב עצמו לבעל מעלה, ומכח מעלתו הוא בא להתגאות, ובאמת יש לו במה להתגאות, כי בעל מעלה הוא, אבל מצבנו גרוע מזאת, שאיננו כלל בעלי מעלה, ואין לנו במה להתגאות, ומכל מקום מתגאים. אז אנו במצבנו זה כמו שאמרו חכמים ז"ל, שלשה הקב"ה שונאן ואחד מהן - דל גאה. אדם שהוא דל, דל בחכמה, דל באמצעים, דל, והוא גאה, כי גאווה כח הוא באדם אפילו ללא סיבה וטעם, וגאוה זו גרועה כל כך שהקב"ה שונאו, תועבת ה' כל גבה לב, ועל זה צריך עבודה ועמל לעקור את המידה הגרועה הזו. אמנם גאוה זו איננה בכלל כללי הגאוה, פשוט שיכול לעקרה, ומשום הכי מאוסה כל כך גאוה זו עד שהקב"ה שונאו. 

רבי לויטס איש כפר יבנה אומר, מאד מאד הוי שפל רוח שתקות אנוש רימה, כתב הרמב"ן בפירוש המשניות, שהענווה היא ממעלות המידות, והיא ממוצעת בין הגאוה ושפלות הרוח. היינו שענוה עדיין אין זה המעלה הראויה, אלא העיקר הנדרש הוא שפלות הרוח, וכבר ביארנו שאדם צריך שיטה מעט לאחד מן הקצוות עד שיעמוד באמצע המעשים. אבל במידה זו לבדה, בין שאר המידות, ז"א בגאוה, לגודל חסרון זאת המידה אצל החסידים ודעתם בנזקה, רחקו ממנה עד הקצה האחרון. כל המידות צריך להיות ממוצע, ענווה היא ממוצעת, אבל החסידים האמיתיים ידעו את הנזק של הגאוה שלא חיפשו את האמצע אלא הלכו לקצה האחרון כמו שאמר רבי לויטס "מאד מאד הוי שפל רוח שתקות אנוש רימה", שאדם יזכור תמיד שתאכל אותו תולעת, אז במה יש לו להתגאות? אחרי שטומנים אותו באדמה רואים כמה אדם אומלל. חתיכת בשר שתהיה מאכל לתולעים, אז מה אתה מתגאה, במה אתה מתגאה? 

וראיתי באחד מספרי המידות שנשאל לאחד מן החשובים החסידים, ונאמר לו איזה יום ששמחת בו יותר מכל ימיך, ככה אומר הרמב"ם, אז הוא מספר לו יום שהייתי הולך בספינה והיה מקומי בפחות שבמקומות של הספינה, והיו בספינה סוחרים ובעלי ממון, ואחד מאנשי הספינה קם להשתין, ואהי נקל בעיניו עד שגילה ערוותו להשתין עלי, ותמהתי מהתחזק תכונת העזות שבנפשו, וחי ה' לא כאבה נפשי למעשהו כלל, ושמחתי שמחה גדולה שהגעתי לגבול שלא יכאיבני ביזוי ההוא ולא הרגישה נפשי אליו. זה נקרא השתוות המידות, שכבר שום דבר לא מפריע לאדם. זה מעשה בחסיד. יש אומרים שהרמב"ם כשכתב את זה, זה סיפור שהיה איתו. 

זוהי המידה הראויה לחסידים החשובים שבאו לדרגת שפלות הרוח, שאפילו בשעה שקיבל בזיון גדול כל כך, אינו מרגיש כלל בבזיונו ואינו שם לב לזה כלל. ובאותה שעה חושב רק על מאיסות גודל מידת העזות שיכול אדם להגיע אליה, שישתין על אדם הנחשב נקל בעיניו, זה מה שנאמר "מאד מאד הוי שפל רוח", לא להסתפק במידת הענוה הממוצעת, אלא להגיע עד שפלות הרוח. 

באמת קשה להבין איך יכול להגיע אדם למידה כזאת של שפלות הרוח שלא ירגיש הגוף כלל בבזיונו ובהשפלתו, ונראה שלמעלה זו יכול להגיע רק מי שכל מציאותו היא הנפש שהיא חלק אלוה ממעל, ואין לו בעולמו אלא את הריבונו של עולם, ומלבד זאת לא נוגע לו מאומה, ולכן לא משנה לו יחס בני אדם אליו ואינו מרגיש כלל בהשפלת בני אדם, כל מאוויו ושאיפתו רק להדבק בבוראו.

ובאמת זה יכול להיות סימן שאם מרגיש בבזיונו ובהשפלתו הרי מוכח שגופו שליט עליו, שכל הרגשות האלה נובעות רק מכח הגוף, אמנם כשהנפש מושלת באדם אז לא יכולים לפגוע בו כלל, לכן החסיד החשוב לא שם ליבו כלל להשפלת הסוחר, ורק התבונן עד היכן מגיעה העזות בבני אדם. 

הנה, מי שזוכה להגיע לאמונה השלמה, ומכיר שהוא נברא ואין לו מעצמו מאומה, יהיה קל לו מאד להתרחק מהגאוה, ולכן תיקנו לנו את ברכת "אלהי נשמה שנפחת בי... אתה בראת אתה יצרתה וכו' ואתה עתיד ליטלה ממני ואתה עתיד להחזירה בי", בקיצור, אנחנו בסה"כ קורצנו מחומר, באופן זמני אנחנו פה, והקב"ה עושה בנו כרצונו. וגם שאר ברכות השחר, לדעת ולהודות שה' פוקח עיוורים וסומך נופלים ומלביש ערומים ואין לנו כלום, שום דבר אין לנו, הכל מאיתו יתברך ובלעדיו אין לנו כלום, הכל להשריש בקרבנו שהאדם נברא וכל המציאות שלו זה רק מתנה מה' יתברך, ולכן אין לו במה להתגאות, צריך להתרחק מהגאוה. 

ומרן הגאון רבי ישראל סלנטר זצ"ל היה אומר שהלימוד בסוגיות העוסקות בענינים אלו הם דרך להשתלמות, אם אדם רוצה להגיע לשלמות צריך ללמוד את הסוגיות הנוגעות למידות הללו. ולכן טוב ללמוד את הגמרא בסוטה המבארת ענין הגאוה, ועל ידי זה זוכים להתרחק מהגאוה, ובאים לידי ענוה ושפלות הרוח. 

ורואים שקרח שהיה עשיר הכי גדול, הכי גדול בעולם, שליש מכל הממון של העולם היה לו, היה פיקח, היה לו רוח הקודש, אבל לא הסתפק, והגאוה הביאה אותו לשאול תחתית, ועד עכשיו הוא צועק, משה אמת ותורתו אמת והם בדאים, שקרנים, רמאים, והוא הגיע למצב של כפירה בקב"ה. כשמשה אמר לו אתה לא יוצא נגדנו, המחלוקת איננה נגדנו אלא כנגד הקב"ה. 

אז רואים שאם אדם לא ייזהר ממידת הגאוה ולקורח היה במה להתגאות, כי הוא היה פיקח והיה לו רוח הקודש והוא היה עשיר והוא היה מיוחס והוא היה הכל, כן, אז אפילו אם יש לך במה, אסור להתגאות, מידה הכי מגונה שה' שונא אותה. אז אדם צריך להזהר, ואם הוא לא נזהר אז הוא נופל בשאול תחתית והעונש הכי גדול זה שאדם יהיה תלמיד חכם גדול ויתגאה על הבריות ויפסיד את הכל לסטרא אחרא, שום דבר לא ישאר לו, כלום כלום כלום מכל התורה שלום, כלום, כך אומר רבינו בחיי. הדבר הכי גרוע שיכול להיות זה הגאוה, שאדם יכול להפסיד את כל מה שיש לו בגאוה. אז צריך לעבוד כל הזמן לברוח מהמידה הזאת, לא לשחק אותה עניו, להיות ממש. אבל בשביל להיות עניו צריך להיות קודם כל שפל רוח מאד, ז"א שיהיה מוכן להיות מבוזה ובזוי וכשיתרגל בזה יוכל להגיע למידת המיצוע - ענוה. אבל חסידים רוצים להשאר למטה, בשפלות הרוח. איך היה הלל שהיה גדול בישראל ובא אליו טיפש בערב שבת, ומבלבל לו את המח עם שאלות כשהוא באמצע המקלחת, והוא יוצא אליו כל פעם, ההוא צועק, מי זה הלל, מי כאן הלל, מי כאן הלל, כאילו חבר שלו, מי כאן הלל, כן בני מה השאלה שלי, שואל אותו על רגליים של איזה עם משונה שואל אותו כל מיני שטויות, למה הראש של אלה כמו אבטיח ולמה זה ככה, וכל פעם הוא שואל אותו מחדש אחרי שהוא נכנס למקלחת, נכנס עוד פעם מי כאן הלל, מי כאן הלל, עוד פעם יוצא הלל, כן בני מה, שואל שאלה עוד פעם, למה העיניים שלהם ככה, עונה לו, חוזר להתקלח, עוד פעם מי כאן הלל, מי כאן הלל, אם היו עושים לנו כזה דבר יבבי, כד חרס הוא היה מקבל בראש. אז מה זה, זה ענוה שאין כדוגמתה, הוא היה עניו כמו משה רבינו, הוא חי 120 שנה כמו משה רבינו, הוא היה ראוי להיות כמו משה רבינו, הענווה של הלל, ההוא בסוף עוד קילל אותו את הלל, שלא ירבו כמותך בישראל, אומר לו למה? אומר לו הפסדתי בגללך 400 זוז, הוא התערב שהוא יצליח להכעיס אותו, הוא לא הצליח, אמר לו כדאי לך להפסיד 400 ועוד 400 ושהלל לא יקפיד עליך, למה הוא יעלם. אז ז"א, ענווה זה ההצלה של הבן אדם, גאוה זה ההפסד שלו, הוא מפסיד הכל, הכל הוא מפסיד, הכל. אתה יכול לעבוד להיות זה וזה יהיה מוצדק, מוצדק, גאון, תלמיד חכם, הכל, הכל הולך לסטרא אחרא. הנה, יש לנו יותר מקרח? אין יותר מקרח, ואיבד את הכל בגלל הגאוה. ירבעם בן נבט איבד הכל בגלל הגאוה. אחיתופל איבד הכל בגלל הגאוה, אין לו חלק לעולם הבא. גאוה זה צריך זהירות, זהירות יתרה. 

רבי חנניה בן עקשיא אומר, רצה הקב"ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצוות....

  •    שיתוף   

הכרת הטוב לרב שליט"א

  • 04.02 11:11

    כבוד הרב, מאור עינינו, אין דף, עט ודיו היכולת להכיל את אשר ליבנו מבקש לומר. ב"ה בזכותכם רואים אנו עד כמה גדול אלוקי ישראל, כמה גדול אלוקי הרב אמנון יצחק, יה"ר שהשי"ת ישמרכם מכל מרעין בישין, וכל אויביכם שהם אויבי התורה הקדושה, שיפלו תחת רגליכם, אכי"ר. קשה ועצוב לראות את התופעה של קריעת מודעות, ואי אפשר להתרגל לכך. מר ממש. ואשרי הבחור שמדביק מחדש. כבוד הרב מלמד שאין אדם מלאך – אלא חצי אדם וחצי מלאך. אך כבוד הרב עצמו – אדם כמלאך. אתמול זכיתי למעט ביזיונות. שעת ניסיון קשה מאוד, אך ב"ה בזכותכם נשארתי שפויה לגמרי. יהי רצון שבזכות הבזיון שקבלתי ונתתי ברכת הדיוט למשפחה שהגיעה מרחוק לישועה – שיהיו להם בשורות טובות. בשורה משמחת נוספת, גיסי הניח ציצית ובירך, ואשתו ואנשים מסביב שמחו מאוד וענו אמן. ועוד כמה דברים יפים אירעו ביום שני. האוכל של א. מ. מטובל בטוב טעם ונדיבות, יה"ר שימשיכו ויצליחו, אמן. שוב אודה לכבוד הרב ולכל העמלים במלאכה – יהי רצון שהשם יתברך יגשים כל משאלות ליבכם לטובה. ותודה מיוחדת גם לרבנית היקרה, שאם לא אודה לה – הרי זו כפיות טובה ממש. ודבר אחרון היום בבוקר עברנו מהמקום, ששמו שלט ענק של מורינו והלב היה מלא שמחה לראות. יה"ר שנזכה ברחמים לקבל פני משיח צדקנו במהרה, אמן.

  • 02.02 15:57

    שלום כבוד הרב, נשלח סרטון של אדם שאינו מוכר, המסביר בקצרה ותוקף בחריפות את התנהלות מועצת הרבנות, בטענה שהיא גורמת להכשלת הציבור בענייני נבלות וטריפות. אמנם הדברים ידועים לרבים, אך ייתכן שהצפייה בסרטון תועיל גם לכמה תמימים שעדיין אינם מודעים למציאות, ותפתח את עיניהם (לקליפ "אתה מוריד לנו את האמונה ברבנים" shofar.tv/videos/10084).

  • 01.02 12:27

    הקנאות הטהורה והכנה של כבוד הרב שליט"א כלפי ה' יתברך נדירה ומייצגת את אהבתו וביטולו המוחלט להשי"ת. כבוד הרב מהווה דוגמה למחויבות מוחלטת לתורה ולקיום מצוות, ופועל אך ורק לשם שמים, ביושר ובאומץ. תודה להשי"ת שזוכים לראות דרך זו בפועל. שבת שלום ומבורך (הרב אמנון יצחק בראיון אחד על אחד אצל אלעזר שטורם ערוץ TOV).

  • 01.02 12:23

    ב"ה זה וסגולת "עבדו" אלו סגולות שממש עובדות חזק... ניסיתי את הסגולה הזאת לא רק על פרנסה אלא על עוד דברים ועובד ממש טוב. תודה כבוד הרב על הסגולות שאתה נותן לנו, על החיזוקים בתשובה, על כל שעה ושעה שאתה זמין עבורנו, יה"ר שהשי"ת יברך אותך בכל הברכות הכתובות בתורה (אמן) אתה כמשה רבנו של הדור שלנו!

  • 01.02 12:21

    בוקר טוב. ב"ה ראיון מרתק ומעשיר – כל מילה של הרב נאמרת בקפידה, בקול מדוד ובדיוק. ניכר שליטה ברוח, התנהגות מרתקת ודקויות שמלמדות רבות, מעבר לדברי התורה המיוחדים והנדירים שמועברים. נוכחותו של הרב בדורנו מהווה מקור חיזוק, ברכה והשראה, במיוחד בזמנים מאתגרים. תודה על ההקשבה, ההכלה, הברכות והעצות – הכל נאמר מתוך לב טהור ומסירות אמיתית. שבת שלום (הרב אמנון יצחק בראיון אחד על אחד אצל אלעזר שטורם ערוץ TOV).

  • 01.02 11:36

    ב"ה זכינו בכבוד הרב, תלמיד חכם מופלג, סיני ועוקר הרים "וְצַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם" (משלי י, כה) יראת השמים, הטהרה והעמידה על האמת ניכרות בכל דבריו. זכותו תגן על כל עם ישראל, אמן (הרב אמנון יצחק בראיון אחד על אחד אצל אלעזר שטורם ערוץ TOV). יהי רצון שהשי"ת יברך את כל העוסקים עמו בהפצת תורה ואמונה, בכל ברכות התורה. שבת שלום וחג שמח.

  • 01.02 11:13

    בסיום הראיון אמר המראיין: „אני לא התחנפתי אליך.” דווקא משפט זה הדגיש את ייחודיות הדברים שנאמרו: "אצלי אתה לא מצטרף למניין... זה שולחן ערוך ...!" הרב בחר לומר את האמת בבהירות וביושר, ללא התחנפות וללא ויתור, מתוך נאמנות מוחלטת להלכה ולדרך התורה. גם כאשר הדברים אינם קלים לשמיעה – הם נאמרים בכבוד, בצלילות ובאחריות. ראיון שממחיש כיצד אמירת אמת נקייה משאירה רושם עמוק ויוצרת כבוד אמיתי (הרב אמנון יצחק בראיון אחד על אחד אצל אלעזר שטורם ערוץ TOV).

  • 01.02 11:10

    כבוד הרב היקר, ב"ה עכשיו זכיתי לצפות בראיון, לראות לא רק לשמוע וכל רגע התמוגגתי ושמחתי באיזה רב זכינו לדבוק כמה חוכמה ושנינות. קןדם כל אין מתאים יותר מכבודו להביאו לערוץ שהמראיין כינה אותו ״קול האמת״ אכן רבנו הוא הוא קול האמת שאפשר להשתמש בדמות רבנו כלוגו ״האמת״ שנשמע 40 שנה + ויישמע לנצח אמן. לא צריך להיות מומחה בשפת גוף להבחין איך הרב יושב נינוח בשילוב ידיים שנשאל שאלות והתשובות נשלפות במהירות, שנינות, חינניות בחדות מיוחדת במינה בחיוך ובחן שהשי"ת חננו… מצא חן בעיני ה׳. רק איש אמת כרבנו יושב נינוח ורגוע… כי רק איש אמת שמדבר מהלב שפיו וליבו שוים יושב רגוע מחייך ושולף תשובות חדות כמו תער... זה אחת הסיבות מיני רבות שגרמו לי לדבוק ברבנו כשפגשתי לראשונה ביוטיוב… שעונה בשלוף 40 שנה לאלפי שואלים שמפתיעים בשאלות והתקלות לכאורה, נסיונות שווא להתקלות יותר נכון… …ולא שהרב יודע את השאלות מראש ומסוננים גם עבורו מראש בפתקים חחח חחח ב"ה הרב עומד אמיץ חזק ובלי פחד מול כל שאלה שתשאל כי אמת יש אחת!!! המראיין סיכם את זה ב 4 מילים, כששאל את רבנו על ספייקס (ספק) והרב ענה ״ספק זה עמלק״ - ״אי אפשר להתמודד איתך״ ב-4. המילים האלה המראייין סיכם את עוצמתו של הרב את החוכמה והבינה והשכל החד והחריף שהשי"ת חננו... שאף אחד לא יכל ולא יכול ולא יוכל על רבינו "בֵּן פֹּרָת יוֹסֵף בֵּן פֹּרָת עֲלֵי עָיִן" (בראשית מט, כב). אלפי מיליוני סרטונים של שו״ת ביוטיוב יעידו על כך שכל מי שניסה לקנטר, להפיל, לבלבל, לעצבן, לנסות להוציא מריכוז וכו' וכו' את רבנו לא צלח והשואל חזר הביתה עם זנב בין הרגליים… רק יחידי סגולה מצליחים בכך... יה"ר ברכת ה׳ עליך תמיד תהיה ..ותמיד תמשיך להיות ״וְאִם תּוֹצִיא יָקָר מִזּוֹלֵל כְּפִי תִהְיֶה״ (ירמיה טו, יט) קול השי"ת מדבר מגרונך... תודה לכבודו על כל הפרשנות והניתוחים על טראמפ וכו׳ שבזכותו ובזכות פרשנותו מצליחה להבין מה קורה בעולם, מי נגד מי. כל ראיון כזה גורם לשמןח יותר להפנים יותר לעכל יותר (לא מובן מאליו אף פעם) זכות נפלה בחלקנו שאנחנו דבקים בך, בדרכך, בשעורייך בכל! יהי רצון שנזכה תמיד לדבוק באיש יקר וחשוב לעם ישראל בכלל ולנו בפרט... המושיע הפרטי שלנו, שנשתל מלמעלה עבורנו כדברי הגדולים שמעידים על רבנו! וכמו שהרב אמר פעם לבחור בשו״ת שאמר לרב ״איפה אנחנו ואיפה אתה הרב בעולמות העליונים, פה אנחנו זוכים איך שהוא...' והרב ענה; ״אבל יש עצה מי שיידבק בי יש לו חלק ממה שאקבל שם״ יהי רצון שנקבל ולו פיסה... שהשי״ת תמיד אוהב אותך! ותמיד תמצא חן בעיני השי"ת ...חן חן תמצא, חן חן מצא! תודה על שעה ורבע של ראיון של אושר! ישר כוח ועלה והצלח ביתר שאת ועוז אמן (הרב אמנון יצחק בראיון אחד על אחד אצל אלעזר שטורם ערוץ TOV).

  • 01.02 11:05

    כבוד הרב שליט"א. חזק ואמץ!!! השאלה של המראיין על קורח והשוואתו לשואה השאירה אותו בהלם עם התשובה של כבוד הרב על התיקון של 24,000 תלמידיו של רבי עקיבא! יה"ר שהמראיין יחזור בתשובה. אשרינו שזכינו שיש לנו רבי כזה! (הרב אמנון יצחק בראיון אחד על אחד אצל אלעזר שטורם ערוץ TOV).

  • 01.02 11:04

    ב"ה סיימתי לצפות בראיון כולו – ראיון מרגש, מעשיר ומעורר לב. ניכרת הבנה רחבה ועמוקה בכל נושא שהוצג, ותשובות בהירות ונוגעות, הנאמרות מתוך יישוב הדעת ואמונה פשוטה. דברי הרב בביאור שיטתו של רבי יואל מסאטמר זצ״ל בסוגיית הציונות נאמרו בעומק ובאחריות, מתוך נאמנות לדרך התורה. במיוחד בלטה האמירה הברורה כי כל הנהגת השי"ת מדויקת ומכוונת, ודברים אלו נאמרו בכזו בהירות עד שהם מסירים ספק ומחזקים את האמונה. לאורך הראיון ניכרת הנהגה של סבלנות, אהבת ישראל וברכה – כדוגמת הנהגתו של משה רבנו ע״ה, שבירך את העם גם מתוך קושי. למרות אתגרים ומניעות, הרב ממשיך במסירות להאיר את עיני הציבור ולהרבות חיזוק ואמונה. זכות גדולה לעם ישראל שזוכה להנהגה כזו (הרב אמנון יצחק בראיון אחד על אחד אצל אלעזר שטורם ערוץ TOV).

יוצרים קשר עם שופר

 משרדי שופר

 03-6777779

 דואר אלקטרוני

 [email protected]

 מספר פקס

 03-6740578

 שופר קול

077-353-2243 או 8724*
לשידור חי יש ללחוץ כוכבית (*) ואז 0

תגובות, ראיונות ופרסומים אחרונים בתקשורת

קליפים וסרטונים