נעשה ונשמע בימינו | הרב אמנון יצחק שליט"א

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

לא תרצח ולא תנאף ולא תגנוב

ולא תענה ברעך חטא שווא.

אמרו חכמים זיכרונם לברכה בשבת פח.

בשעה שהקדימו ישראל נעשה לנשמע יצאה בת קול ואמרה.

מי גילה רע זה לבנאי?

לשון שמלאכי השרת משתמשים בו.

שנאמר ברכו מלאכיו גיבורי כוח עושי דברו ואחר כך כתוב לשמוע בקול דברו.

זאת אומרת, קודם כל עושים, אחר כך שומעים.

פירוש

שאנשים ילודי אישה יגיעו לדרגה זאת

שיאמרו כולם כי איש אחד ובלב אחד נעשה ונשמע לשון של מלאכי השרת.

דבר זה עורר התפעלות גדולה בשמי מרום

ובת קול יצאה ואמרה מי גילה רע זה לבנאי?

יש להבין מה ההתפעלות שאמרו לכם.

אמת שבכל מאמר של חכמים זיכרונם לברכה ישנם סודות עמוקים,

אבל צריכים להבין גם את זה לפי כת שכלנו.

הנה, אם אחד יאמר לחברו,

אתה יודע שעשיתי לך הרבה טובות,

אתה יודע שהייתי הרבה פעמים בסכנות גדולות והצלתי את חייך,

אתה יודע שיש לי יד בכל עסקיך בהצלחתך,

ויענה לו חברו, נכון הדבר.

אם כן,

רצוני שתישבע לי בשבועה חמורה שכל מה שאדרוש ממך תמלא.

ודאי שיענה לו כך.

אמת, אני מוכן להישבע שאמלא אחר כל דרישתך ממני,

אבל בתנאי אחד,

אם יהיה ביכולתי.

זאת אומרת,

700 אחוז, 600 אחוז, תלוי.

מה שאין כך, משהו למעלה מכוחותיי.

איך אוכל לקבל על עצמי?

רק מלאכי מעלה יכולים לקבל על עצמם, למלא אחר כל דרישה.

כי אם הקדוש ברוך הוא שולח מלאך באיזה שליחות,

הוא לא צריך לחשוש שמא יחלה ולא יוכל למלא את השליחות,

כי אין לו גוף שיחלה.

גם לא יפחד

שמא יעמוד כנגדו אש או מים וכדומה, כי המלאך יכול לעבור בכל אלה.

אש לא ישרפהו ומים לא ישטפו.

כמו כן, אין לו משפחה שהוא צריך להגיד שלום בית ולדאוג עבורם.

לכן, על המלאכים נאמר,

גיבורי כוח עושי דברו.

ואחר כך לשמוע בקול דברו.

אבל אדם שעומד תחת מצבים כאלו,

לא יוכל לקבל על עצמו כל אשר יוטל עליו מבלי להזכיר

את מניעת קיומו על ידי מצבים ומורעות

אשר עלולים לעמוד כנגדו.

אבל,

בני ישראל, אף כי ידעו כל זאת ודאי, מה שאמרנו עכשיו בשם ההוא,

אף על פי כן לא היססו כלל.

וענו ואמרו כולם יחד, בלב אחד, כאיש אחד,

נעשה ונשמע.

כלומר,

אנו מקבלים עלינו מתחילה לעשות הכל מה שנצטרך לעשות

על פי ציווי התורה.

אף כי לא ידענו עוד מה שיבוקש מאיתנו.

רק נשמע אחר כך לדעת מה אנו צריכים לעשות.

כי מה יכול להיות יותר מזה שידרוש מאיתנו הקדוש ברוך הוא למסור את נפשנו ולמות עבור קיום התורה והמצווה? והרי אנחנו מוכנים.

כי אם לא תהיה מוכן הוא לא יכול לקחת אותו בלי שתמסור את הנפש.

צריך שאתה תתנדב.

אז אם אתה חוכם, אז אתה עושה את זה לבד.

ואם לא,

אז יעשו לך את זה.

למה שיעשו?

ואיך?

באיזה כוח נטלו על עצמם עול גדול וכבד כזה,

ולא חששו שמא לא יוכלו לעמוד בו?

אין זה אלא

כוח האמת המושרש בקרב בני ישראל מאבותיהם,

והאמת אינה חטא מפני כל.

עם האמת יכולים לעבור באש ובמים.

בכוח האמת מוסר האדם נפשו לשם האמת,

ושלא יעבור על האמת.

לכן ביודעם כי הקדוש ברוך הוא אמת,

והוא נותן תורת אמת.

כי בלוה באמת, בתוקף ועוז, בלי שאלות וחשבונות,

אם יוכלו לעמוד בהם לעם.

וקיבלו על נפשם ועל זרעם עד עולם,

שלא לזוז מהתורה כמלוא נימה.

גם אם יצטרכו לעבור עליה באורחות ימים,

יעשו בים דרך ובמים עזים נתיבה,

ואם באש יעמדו כנגדם איתה, יעבורו.

גם באין מנוס ומפלט למו.

כי האמת לא תשתנה ולא תתחלף לעולם.

התורה נצחית, תורת אמת.

לכן קיבלו אנשי אמת לנצח עולם, ועד חוק ולא יעבור.

ואומנם כך ראינו כל זמן גלותנו מאז ועד עתה,

שבני ישראל מוסרים נפשם באומץ ועוז עבור קיום התורה והמצווה.

כמו שידענו מה שהראה את אבותינו בימי שבטם בספרד,

גזרו עליהם גזירת שמד,

עינו אותם בכל מיני עינויים קשים ומרים.

לא החליפו את דעתם.

אחד מעינויי תופת שהיו שם נקרא תנור מרקד,

על שם שהיו מעמידים חבית גדולה על תנור אש,

ונותנים שם יהודי ערום,

ומכיוון שהתחילו רגליו להישרף,

היה נזרק למעלה בכאבים ונופל שוב למטה,

ונשרף עוד יותר, וככה הרבה פעמים,

עד שהיה נחרח כולו כצלי אש.

ועל כל קביעה וקביעה אומרים לו שאם יהודה בעבודה זרה,

יוציאו אותו למרחב ויחיה.

והוא באחד, ולא ישיבנו.

בערך ברכת קידוש ה' יצאה נשמתו בשמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד.

וזה לא אחד ולא שתיים.

יש רוצח מתועב במקסיקו שבישל עכשיו את האויבים שלו, ככה, בדיוק אותה שיטה.

ורצח 252 איש.

בקרטל של סמים.

הוא מה שאמרו חכמים זכרונם לברכה בביצה כה. מפני מה ניתנה תורה לישראל?

מפני שהם עזין.

וכן אמרו שעם ישראל עזין שבאומות.

מה הפירוש עזין?

הרמב״ן מפרש,

אומרים לנפשיו, או יהודי

או צלוב.

הם לא יוותרו על התורה.

לא יעשו פשרות, לא חקירות, לא יתאימו את התורה לזמן, חלילה וחס.

בכל עת לעולם יעמדו על קיום התורה במלואם, במסירות נפשם, בגופם ובמאודם.

ולכן נתן הקדוש ברוך הוא שהוא נצחי את התורה הנצחית לעם הנצחי,

לנצח.

נעשה ונשמע שיצא מפי כולם כאחד במעמד הר סיני.

לא ייפסק ולא ישתנה בכל דור ובכל מצב.

יהיה מה שיהיה.

אחור בל ייסוגו, כי עזין הם ישראל.

אין בכל אומה ולשון כוח אמת זה בשום עניין ואופן.

זה כוח אלוהי שפועם בלב אומה זו.

כוח על אנושי זה הוא אשר עורר התפעלות בשמי מרום.

בת קול הכריזה ואמרה.

מי גילה רז זה לבניי? משמע,

שיש את הכוח הזה בתוך-תוך היותו של כל יהודי,

והוא לא יודע להוציא אותו כי הוא עדיין לא מחובר לאמת באמת.

אבל ברגע שהוא מחובר לאמת באמת,

זה יוצא כי זה קיים בו מהאבות הקדושים.

מי גילה רז זה לבניי? לשון שמלאכי השרד משתמשים בו. ואם לא היינו מקדימים נעשה לנשמע,

לא היינו זוכים קבלת התורה.

אתה יכול להגיד לקרוא, רגע, רגע, תגיד מה אתה אומר.

זה מה שאתה רוצה? לא, זה אני לא יכול.

וזה?

קשה לי, אני מאוד,

אני רועד בידיים, אני לא יכול, אני ככה, אני ככה.

אפשר לעשות עם הקדוש ברוך הוא דיבורים כאלה?

מה זה הדבר הזה?

אדם נמצא בצבא, אומרים לו שכב, שכב,

שחל, שחל, פזצת.

קפוץ, תעלה, תסתובב, תרזל, תעמיס 60-80 כאילו על הגב, תרוץ בגבלון.

הוא יכול להגיד לא?

קוראים לזה סירוב פקודה? יש על בית סוהר.

אני, מה זה? חמים ביראקים על עומקה, תצא מפה.

אז אם לזהה יכולים, למישהו שהקדים לך בשלושה חודשים,

אתה קורא למפקד,

נו, אז הקדוש ברוך הוא שברא אותך, אתה לא מחויב לו?

איי, איי, איי, איי, איי, איי, איי.

הכוח-על האנושי הזה, שעורר את פערות בשבי מרום, בת קול הכריזה ואומרה, מי גילה רזה לבנאי, לשון שמלאכי אשר לא משתמשים בו.

ואם לא היינו מקדימים נעשה לנשמע, לא היינו זוכים לקבל התורה.

רק בכך מותנה קיום התורה.

לא נחליפנה ולא נמיר אותה לעולם, במסירות נפש, ללא סייג, ללא גבול, בכל החטא, בכל מצב.

גיבורך עושה דברו, לשמוע בכל דבר.

אחר כך מה כתוב בפרשה?

והתייצבו בתחתית ההר.

אמרו חכמים, זכרונו לברכה מלמד שקפה הקדוש ברוך הוא עליהם ההר כגיגית, ואמר להם, אם אתם מקבלים את התורה, מוטב.

ואם לאו, שם תהיה קבורתכם.

אם כן, הרי זה כבר הכרח, שהכריע אותנו, הקדוש ברוך הוא, לקבל את התורה,

בין אם אנחנו רוצים, בין אם לא רוצים.

וכמו שכתוב בגמרא, מכאן מודעה רבה לאורייתא.

והרי זה נראה כסתירה.

לפני כן הקדימו ישראל מעצמם ואמרו נעשה,

ואחר כך נשמע.

והיא יצאה בת קורן לשמיים, מגילה רזל לבנאי.

בשביל מה צריכים לאכוף אותם אם כן,

ולאכוף עליהם תר כגיגית ולהכריח אותם בכך?

ומה גם שאמרו חכמים, זכרונו לך, דאיכה מזה משום הודעה רבה לאורייתא פרסום גדול לתורה, ולא מדעתם ורצונם הכריזו נעשה ונשמעה.

אלא יש להקשות עוד יותר,

על פי מה שיצוייר כך.

פרופסור הכי גדול בעולם הודיע לכולם שביום פלוני ייתן הרצאה גדולה וחשובה מאוד לקיום העולם.

מובן שכולם ציפו בחיליון העיניים לשמוע מה חידוש בפי ושירת קול הידוע מזה.

אכן, כשהגיע היום המיועד, עמד על הקתדרה והשמיע דבורים פשוטים אשר כל ברברה ויודע אותם.

הייתכן?

עשה טררם, טררם, טררם,

באו, זה תקשורת, המונים, זה פה, שם, ובסוף מעבר להם חרית ברית

שפלוס-מינוס עושה חשמל.

אה, זה פרופסור גדול.

וציון יודע את זה, ואז הוא עושה פה את כל החשמל, הוא עושה פה

מאות נקודות.

בשביל זה צריך פרופסור שיגיד לנו פלוס-מינוס.

בעיני הקדוש ברוך הוא כביכול יורד על הר סיני.

כל העם רואים את הקולות ואת הלפידים,

ואת קול השופר.

חכמים מספרים שכל העולם נשתתק.

שור לא געה, עוף לא פרח.

ולפני יוצא מצרים, דור דעה,

שהעמידו את עצמם ומקבל את התורה כמו מלאכים,

הזהיר הקדוש ברוך הוא ואיים עליהם בקולות וברקים, בקול שופר רז הגמוהות,

לא תרצח,

לא תגנוב,

לא תנאח.

לא תענה ברעך עד שקר.

איך אפשר לחשוד?

אנשים רמי מעלה, אלה שיבואו לידי שפלות כזאת,

ומשום כך הוזרו על דברים אלו לבלתי עשותם?

אכן סוד גדול נגלה לנו בזה.

כי הלא השם חוקר לב ובוחן כליות.

הוא יודע את רוממות הנשמה העליונה.

הוא יודע נשמת חיים חלק אלאו ממען.

אבל הוא גם יודע את שפלות הגוף שהוא עפר מן האדמה.

כי אם מתעוררים אצל האדם במידות הרעות וטבעי גופו,

לא יעצור עצמו לרדת אפילו עד הדיוטה התחתונה.

הוא יכול להגיע גם לרציחה, גניבה וניאוף.

כי כזאת היא הרכבתו של האדם וכוחותיו הם מן הקצה לקצה.

נשמת חיים חצובה מתחת כיסא כבודו ידברך.

עם גוש גס של חומר עפר ארצי מגושה בטון.

ובכך, ויהיה האדם לנפש חיה.

לכן במעמד הר סיני,

אמנם עמדו בני ישראל בדרגה גבוהה מאוד.

ברגשות קודש נעלים כמלאכה שרת.

אבל האדם במצבו הרוחני,

לצערנו הרב, אינו קבוע באופן תמידי.

יש עיתים שלב האדם נעשה מטומטם.

ואז הוא נשאר על מהלך טבעו.

חזר להיות בטבע הרגיל של בני אדם.

ועל טבע האדם כבר הכריזו חכמים.

גזל ועריות נפשו של אדם מחמדתן ומטבע להן.

כמו עיר שהולך אחר שיח הנאה.

נמצא שבעת שהאדם נשאר בטבעו והוא בא לחמוד ולהתאוות,

אין לך מה שיכול לעמוד כנגדו והוא לא יוכל להתאפק מלמלות חפצו ותאוותו,

זולת דבר אחד בלבד.

אם יש לו יראה מעונש

והוא רואה את העונש מול העיניים וחש, מריח כבר

את האש,

אם כן, זה יכול לעצור אותו.

אם לא,

שום דבר לעצור אותו.

כי הנה גנב מועד עובר ברחוב,

חנויות מלאות סחורה, כסף, זהב,

והוא לא נוגע בהן.

איך יכול להיות שגנב מועד עובר ברחוב ולא גונן?

אלא זה מפני שהוא חושש שיראו אותו כעת ויתפסו אותו לבית הסוהר.

אבל במקום ובזמן שהוא יודע שלא ייתפס,

ודאי יקרב אל המלאכה וירוקן את החנות.

כך הדבר הוא בתורה ומצוות.

נכון,

בזמן שאדם עומד במצב מרומן, בשכל ובהרגישים נעלים,

אין צורך להראות לו את השבט, את העונש, את הגיהנום.

אבל לא בכל עת תמיד הוא עומד במצב זה,

ואז הוא עלול לבוא לכל פשע לפי טבעו.

לכן נצרך האדם, אפילו יותר גדול האזהרה,

לא תרצח,

לא תגנוב.

שאם לא כן,

יענש חמורות.

בהיינו יראת שמיים.

ואכן,

הוא נדרש האדם לשני הדברים יחד.

הוא נטבע לעמוד ברמה גבוהה מאוד עד להיות כגיבורי כוח עושי דברו מלאכים ממש,

ואחר כך לשמועם כל דברו כמעמד הר סיני.

ואין זה כבוד שמיים שיהיו צריכים לעמוד תמיד עם שבט נגד האדם,

ולא יבין זולת זה.

מה, צריך לשלוח אס.אם.אס כל פעם לבן אדם, איפה אתה? מתי אתה מגיע וזה?

זה לא יפה.

אבל אף על פי כן זקוק אותו האדם המרומם

ונטבע על זאת

שתהיה בו יראת שמיים

ולפחד גם מפני העונשים,

שלא יעבר חלילה על לא תרצח ולא תנעף.

נו, ואיך משיגים את זה?

כתב השלאט הקדוש על הפסוק שופטים ושוטרים תיתן לך בכל שעריך.

להנהגת מדינה צריכים שופטים ושוטרים ביחד.

השופט רק פוסק את הדין במשפט אבל הוא לא כופה את בעל הדין לציית.

על זה ממונה השוטר

שאם לא יציית לשופט יתפסו לבית הסוהר.

אומר השלה הקדוש

שכך הוא גם אצל האדם עצמו.

כבר אמר החכם

השכל אינו אלא יועץ

אבל הוא אינו גוזר.

השכל הוא שופט טוב

אבל אין בו כוח לאכוף את האדם לקיים גזירתו.

לכן אומר שופטים ושוטרים תיתן לך לעצמך. תיתן לך לעצמך.

אתה צריך אומנם לשפוט בשכלך את הישר והטוב

והוא השופט על כל דברים לעשות או לחדול.

אבל להוציא לפועל משפט של השכל שלך אתה חייב להשתמש בשוטר.

מי זה שוטר?

יראת שמיים.

יראת שמיים יש לך שוטר.

אם אין לך יראת שמיים אין לך שוטר.

יש לך שכל, יש לך שופט, הכול,

אבל אתה לא יכול לבצע שום דבר.

במעמד הר סיני פסקה זוהמתן של ישראל.

זוהמת הנחש החטיא את חווה והטיל בה זוהמה והביא מיתה לעולם.

אבל במעמד הר סיני נתקדשו ונטהרו בני ישראל ופסקה זוהמתן.

וחזרו למעמד של אדם הראשון קודם החטא.

אבל נכשלו שוב בעגל וחזרו לזוהמתן.

והנה הקדוש ברוך הוא ברא בעולם מרכבה עם חמישים שערי קדושה.

האדם אין בכוחו להשיג רק מ״ט, 49. אפילו משה רבנו לא נכנס בשער החמישים.

וזה לעומת זה עשה אלוהים.

גם מרכבה טמאה יש עם מ״ט שערי טומאה.

וזה השטן וכל הכת שלו.

ועל זה אנחנו מתפללים.

והרשעה כולה כי העשן תכלה.

כי תעביר ממשלת זדון מן הארץ.

זה המרכבה הטמאה.

והרי ידוע כי במעמד הר סיני שלטה הקדושה על בני ישראל שלטון בלי מצרים.

ומה לנו יותר מזה שכל ההר היה בוער באש מפני גילוי השכינה.

ככתוב, ביחרת כל העם אשר במחנה.

לכן בא השטן ועשה מה שעשה להחשיך עיניהם של ישראל.

וראה להם מיטתו של משה פורעת באוויר וכאילו הוא מת.

זהו, הקדיח תבשילו,

נגמר.

אבל לא הועיל כלום.

כי החזיקו מעמד בקדושתם

בתוקף ועוז ולא זעו ממקומם.

כך אמרו החכמים זמר וחבל. אך הערב רב הם היו הרבה מאוד.

ובתרגום יונתן מן עוזיאן נאמר שהם היו כפליים כיוצאי מצרים.

מיליונים יותר ערב רב מישראל.

והם הרי לא היו תחת הדגלים.

הם גם היו מחוץ לערעי נקבות שהקיפו את ישראל בכל הצדדים.

בערב התרעמו על זאת ועמדו לצד המרכבה הטמעה להרעיש ולבלבל.

אבל גם זה להועיל להחליש ולהוריד בני ישראל ממצבם המרומם שעמדו בו.

כיוון שרע השטן הוא היצר הרע,

שישראל עומדים למעלה למעלה כצור איתן,

ועוד מעט הוא עובר ובטל מן העולם,

הראה להם כדמות מלאכי השרת נושאים מיתה ועליה מותר משה רבנו ומת.

הרי שניתנה רשות ויכולת למרכבה הטמעה,

שיעשו תמונות כאלה שלא היו ולא נבראו.

והרי זה נורא,

כי הם רואים בעיניהם מלאכי השרת למעלה בשמאים נושאים מיתה.

אם חכמים גדולים נושאים מיתה ואומרים שהבן אדם מת והוא כבר הגניח תבשילו,

מה יכולים לעשות כולם?

ומשה שעלה למרוא מוטל שמט,

אז התבלבלה דעתם והרערו בליבם במראה הזה, וכאן נכשלו.

כאן נכשלו. אז יכול להיות עם שלם להיכשל

ממראה עיניים.

ונפלה הכרעה,

והורידו את עדים מעליהם,

וחזרה זוהמתן.

הוא מה שאמר הכתוב,

אני אמרתי, אלוהים אתם,

ובני העליון כולכם,

עכשיו אחרי החטא הזה, אכן כאדם תמותנו, תחזרו למות מחדש.

אמרו חכמים, זיכרונם לברכה, תקשיבו טוב,

בעקבותא דמשיכא,

בעת שיגיע זמן הגאולה ונזכה לגאולה אמיתית,

ויקוים כי תעביר ממשלת זדון מן הארץ,

הרי זה בדורנו, בזמננו ודאי.

סוף וקץ לכל צרותינו בעזרת השם יתברך.

יודעת המרכבה הטמעה הזאת, כי כרב קיצה.

לכן היא עוזרת את כל כוחותיה,

ובאה למקומות הטומאה, אשר שם ידה על העליונה.

איפה הטומאה נמצאת ושם ידה על העליונה?

איפה שיש להם שלטון,

יש להם חיילים,

אוכלי זין,

בידם הכסף והכלכלה,

שם הרימה המרכבה הטמעה את ראשה,

ומחשיך השטן את העולם לעכב חס ושלום את ניצחון הקדושה.

זה מה שאנחנו עוברים עכשיו.

ויהי רצון,

מלפני אבינו שבשמיים,

שנוכל לעבור את חבלי המשיח הללו.

ואכן,

מה שהיה אז עם הנאצים, יימח שמה מזכרם שהבדו יותר משישה מיליוני נפשות מישראל,

ודאי חבלי משיח היו.

אבל אין אנו יודעים עוד מה ילד יום.

עדיין לא התפזרו העננים החשוכים,

ואנחנו בארץ הקדושה,

מוקפים בשונאי ישראל,

מבית ומחוץ,

שונאים בנפש.

לכן צריכים להתפלל

שנוכל לעמוד בניסיונות של חבלי המשיח,

ולא ליפול מן האמת.

על כן צריך לדחות את השקר מעלינו בכל מצב,

ולהיות ערוכים למלחמת האמונה בכפירה.

והכפירה זה לא החילונים,

זה איפה שהחרדים נמצאים.

שם היצר הרע יושב טוב מאוד,

כי שם זה המסווה הכי טוב בשבילו.

כי את מי הוא לקח להונות את ישראל?

הוא לקח מלאכים.

מלאכי שרת הוא לקח להראות כאילו המיטה של משה,

הוא מת כבר, אין משה.

זאת אומרת, הכוח שלו לקחת את היותר גדולים בשביל לעשות את מה שהוא צריך,

לעכב את הגבולה בישראל.

אבל אנחנו לא ניפול ברוחנו,

ואנחנו נביט נכוחה ונראה את הישר והנכון,

ונלך על פי האמת הצרופה של אבותינו הקדושים במסירות נפש,

כי רק מי שאמיתי יכול להגיד נעשה ונשמע אמן.

אמן, אמן.

רק בואו, תשפה שלו על זמן.

ומאחר אני אומר את השעות האלה.