נגיעות בשס | הרב אמנון יצחק

- - - לא מוגה! - - - 

יבוא האיש הביתה וייתן תבן לגמלים ומים לרחוץ רגליו

אמרו זיכרונם לברכה יפה שיחתם של עבדי האבות יותר מתורתם של בנים

שהרי פרשתו של אליעזר שניים ושלושה דפים היא אמורה

ודם השרץ מריבוי המקרא

כמה לימודים גדולים יוצאים מפרשה של אליעזר

הבה נדייק בעניין אולי יתגלה לנו מקצת מהאורות הגדולים הטמונים בה

כשמספר אליעזר את סיפורו לפני לבן ובטועל

אפשר לראות כמה שינויים מסיפורה של התורה הקדושה על המאורעות ההם

כשסיפר להם את מה שדיבר עם אברהם אבינו

אומר אליעזר

בא אומר אל אדוני אולי לא תלך האישה אחריי

ואינו מזכיר את הסוף

ההשב אשיב את בנך

וכן שם כתוב אולי מלא

וכאן בסיפורו של אליעזר

אליי חסר במקום אולי כתוב כמו אליי

וידוע המדרש זיכרונם לברכה שבת הייתה לו לאליעזר והיה מחזר למצוא עילה

שיאמר לו אברהם להשיאו ביתו

אך למה מביאה תורת הרמז הזה בתוך סיפורו של אליעזר שהוא מספר ללבן ובטועל ולא בפעם הראשונה

למה שמה היא הורידה את הו״ב

שהמשמעות היא אליי

וכן ואשאל אותה ואומר בתמיעת

ואשים הנזם על אפה

כתב רש״י זיכרונה לברכה שינה את הסדר

שהרי עוד תחילה נתן

את הנזם ואחר כך שאל בתמיעת

אלא שלא יתפסו בדבריו ויאמרו איך נתת לה ועדיין אינך יודע מי

כאן רצתה התורה הקדושה ללמד אותנו פרשה בתורת נגיעות

נגיעות של אדם שהוא נוגע בדבר

והוא מחפש את האינטרס שלו

כל אדם יש לו גבול לראייתו הטבעית

ואין העין תופסת מה שמחוץ לחצי עיגול של שדה הראייה

מי שאינם חלשות ונזקק למשקפיים שדה ראייתו מצומצם יותר מזה שהוא בריא

כמו כן הדבר גם ברוחניות

אין אדם יכול לראות בבירור ולעמוד על האמת אלא באותו שטח עד היכן שהמדרגה שלו מגיעה

וחוץ מזה הוא לא יכול לראות בשום אופן

מי שנמצא במדרגה תחתונה

אינו יכול להשיג דברים השייכים למדרגה יותר גבוהה

כי דברים אלה מושגים רק באותה המדרגה

ובמדרגה נמוכה ממנה אי-אפשר לעמוד על אמיתותם בשום אופן.

למשל,

בעל כוח הנטילה,

אחד שאוהב רק לקחת ולקבל ומגיע לו,

אחד כזה לא ישיג את החסד של המתחסד.

הוא תמיד חושד, לא היו לו כוונות, הוא נתן ככה, זה מסיבה ככה,

הוא לא יכול להבין

את החסד של המתחסד, כי הוא יש לו כוח הנטילה,

לא נתינה.

יש חטאי צדיקים של אדם פשוט, הם לא מושגים בכלל כחטאים.

בעל דבר זה באר הרשע, זיכרונו לברכה, מה שהקב' מדקדק עם חסידיו כחוט השערה,

זה כי מה שנראה לנו כדבר טפל ודק כחוט השערה,

במדרגת הצדיקים זה נראה כעוון פלילי.

בעל כן נענשים בעונש מר.

לפי זה מובן לנו שינוי סדר המעשים בסיפורו של אליעזר.

אמונתו העמוקה של אליעזר ושמחתו על הנס שנעשה לו

הן שגרמו שישים את הצמידים על ידי רבקה בטרם ששאל על משפחתה.

כי בטוח היה בלי שום ספק מה תהיה תשובתה,

שהיא ממשפחת לבן וטוען.

אבל בבואו לספר את הדברים לבטואל ולבן הכיר בחוכמתו שאי אפשר להסביר להם את הדברים כהווייתם.

כי במדרגתם לא יוכלו בשום אופן להשיג אמונה וביטחון.

איך אתה נותן כסף, כמו שאומרים, כסף, לפני שאתה יודע?

בעיניהם זה כזר הוא יחשב, כמשוגע ומתעתע.

כי מי שגבול ראייתו מצומצם על ידי אהבת הגשמיות והכסף לא יוכל לתפוס אמיתתן של מדרגות, רמות,

שהוא כבר יודע שהשם הנחה אותו והקפיץ לו את הדרך.

וכן הוא הדבר בכל מי שיש לו נגיעות.

בעניין אשר שם סוררת הנגיעה איננו יכול ומסוגל לראות את האמת.

הנגיעה זה שוחד,

והשוחד מעוור עיני חכמים.

ורק בסור הנגיעה, אם היא תסור, יוכל לעמוד על אמיתת הדברים.

לדוגמה, הרבה אנשים בבחירות האחרונות

טענו טענות עלי, כשזה הגיע לפתחם,

פתאום הם הבינו שכולם רמאים שם.

פתאום כולם הבינו.

למה? כי זה כבר נגע אליהם.

או ברגע שזה נוגע אליהם, אז כולם מבינים.

פתאום אין מרן.

לדוגמה, רובי,

הייתה כתבה בכיכר השבב,

שכיוון שהעבירו את המועמד שלו ממקום שני למקום רביעי בירושלים,

הוא אמר לדור רעי,

אם אתה לא מחזיר אותו למקום שני,

אז תדע לך

שאני אומר לכל בחורי הישיבה לא להצביע לש״ס.

נגד מרן.

כי זה נוגע אליו.

הורידו את הכתבה אחרי דקות ספורות.

למה? כי קיבלו איום.

אבל זו הייתה המציאות.

הרב מאיה, הורידו לו את המועמד שלו, זעפרני,

מהמקום שלו. הוא רצה להתפטר, אבל איימו עליו, אז הוא לא מתפטר.

וכן על זה הדרך, כולם.

הרב עמאר,

ביטלו לו את המועמדות שרצה בה הרב עובדיה על ידי דור רעי, כמו שקראנו מהכתבה, בשעה טובה.

אז הוא יצא נגד.

והלך עם הרב אבו אהרון. מה עם מרן?

אין מרן. כשזה רואים פתאום את האמת, ברור ששקרנים עומדים בצד השני.

אז כשמבינים את האמת האמיתית עכשיו,

אז לא משתמשים באמת השקרית שהייתה קודם, כאילו הכול בסדר, ומרן יודע הכול,

והכול הוא יודע.

פתאום מתברר לכולם כאילו הם לא יודעים. כשזה נוגע לשני, מה אכפת להם?

הנגיעה,

השוחד, הכבוד,

המעמד,

ההבטחות, זה מכסה על הכול.

מה אכפת להם מה נעשה לשני?

רק כשזה נוגע אליהם, הם מתקצפים ושוברים את כל הכלים.

וחראה על זה הדרך. ודור רעי בעצמו לא עשה כך?

הרי דור רעי בעצמו הקים מפלגה נגד, מרן לא החזיר אותו, לא החזיר, לא החזיר.

אז הוא אמר, אני מאיים, אני פותח מפלגה.

מה זה פושע אתה עושה נגד מרן?

הרי אתה מפרסם את מרן ואומר לכולם לשמוע, לא?

איך אתה פושע עושה נגד?

אבל הוא מותר לו, כי הכבוד שלו, מה זה המעמד שלו?

הבטיחו לו.

נו, אז הוא הבטיח לך, והוא החליט עכשיו לא לקיים את ההבטחה.

הוא חוזר בו אפילו.

מה הפשע עשר הוא פשע עתיר, מה הבעיה?

מה, אתה לא מאמין למרן שהוא עושה משיקול דעת אמיתי?

הרי אתה הפצת את זה בעולם, עכשיו מה קרה? זה נוגע אליך?

זה כשיש נגיעה.

רק בסור הנגיעה אז רואים את אמיתת הדברים.

ועל כן, כשהשביע אברהם אבינו את אליעזר, שלא ייקח אישה ליצחק מבנות כנען,

השיב

אולי לא תובע אישה ללכת אחריי?

האשב, אשיב את בנך?

אולי,

כתוב שם מלא,

כשהוא דיבר עם אברהם,

אולי א', ו', למ' י',

כי בשעה זו עדיין הייתה לו תקווה לביתו,

ולא היה יכול להרגיש נגיעתו בשום אופן.

לכן הוא דיבר על אולי,

וסבר שהשאלה שלו היא רק לטובת העניין, מה יקרה אם יקרה?

ככה הוא סבר.

אבל לא נכנסה בדעתו שהכוונה שלו על ביתו בתוך תוכיות

מחשבה שלו, בלי להרגיש,

כי הרי הצעתו הייתה ממין אחר לגמרי.

האשב אשיב את בנך אל הארץ?

אבל כשהוא סיפר את הדברים בפני בתוהל,

כבר ראה שמן השמיים נבחרה אשת יצחק,

וזו רבקה.

ולא הייתה לו כבר תקווה שביתו תזכה ליצחק.

ממילא בטלה נגיעה והכיר את האמת,

שכל שאלתו הקודמת

הייתה מצד הנגיעה בלבד.

לפיכך,

לא רצה לבטא את שאלתו המוטעית.

לפיכך,

לא רצה לבטא את שאלתו המוטעית, שהיא תולדת נגיעתו,

אודות השבת יצחק אל פדנה רם,

כי נתברר לו שלא אמר זאת, אלא כדי לכסות על נגיעתו.

ועל כן רמזה התורה עכשיו, אלי חסר כתוב,

כי עתה נתגלתה לו נגיעתו והכיר את האמת. לכן הוא אמר שאז הוא התכוון כשהוא אמר אולי בעצם לאלי.

עכשיו ששר הנגיעה והוא ידע שכבר אין מצב

שביתו תקבל את יצחק,

עכשיו הוא כבר אמר בבירור שהכוונה אז הייתה אלי, רק הוא לא הרגיש בה.

כי שר הנגיעה עתה כי כבר נבחרה רבקה.

מפה רואים פרשה בתורת הנגיעות,

איך התורה מסבירה לנו איפה יש את הנגיעות ומתי הן שרות,

ורק בסור הנגיעה אדם יעמוד על האמת.

ומכיוון שרוב בני האדם ככולם הם נגועים בנגיעות של שוחד,

של כבוד, של ממון, של הבטחות, של מעמד, של עבודה, של כל מיני דברים,

הם לא יכולים להסכים עם האמת בשעה שעלולה לפגוע בהם,

או לא להיטיב להם.

אז מה אכפת להם שהעולם יסרב, כמו שאומרים?

העיקר הם מתעלמים משלום על ישראל, לא קרה שום דבר,

לא שמנו לב, לא ידענו למה לי להיכנס, עזוב אותי, לא מעוניין להתערב,

וככה גומרים את הסיפור. אבל יש דין, לא תעמוד על דם רעיך.

הם לא מכירים דינים כאלה, זה לא נוגע אליהם. ורבי חנניה בן הקשיא אומר,

רצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל,

לפיכך הרבה להם תורה ומצוות.

שנאמר, אדוני חפץ למעצית כה יגדיל תורה ויעדים.