"חמשה בקר ישלם תחת השור וארבע צאן תחת השה". בטבע האדם כשרואה עוון הנעשה ע"י רעהו מיד מאבד רעהו כל ערכו לפניו, אדם הגונב ודאי שמזלזלים בו ומבטלים אותו לגמרי... כי זה גייינב.. זהו..  הוא גנב.. קיבל את התואר בדין.. כולם מבסוטים.. איש גנב נוסף. אדם שגונב ודאי שמזלזלים בו ומבטלים אותו לגמרי, אבל דעת תורה אחרת- כמו שמובא בפרשת השבוע: "כי יגנוב איש", רש"י אומר: "אמר רבי יוחנן בן זכאי חס המקום על כבודן של הבריות, שור שהולך ברגליו ולא נתבזה הגנב לנושאו על כתפו משלם חמישה, שה שנושאו על כתפו משלם ארבעה הואיל ונתבזה בו."

לכאורה מה בזיון יש לאדם פחות כגנב ועוד יותר הוא בעצמו נוטל את השה על כתפיו וכנראה שהוא בעצמו לא מקפיד על בזיונו, אחרת לא היה נוטל אותו על כתפיו? אף על פי כן מעריכה התורה את הגנב ומתחשבת בכבודו, כיוון שיש בו חלק אלוה ממעל ממש למרות פחיתותו. מכאן נבין עד כמה גדול החיוב בכבוד הבריות וכמה לקויים אנו בזה. גם גדולי עולם לא עמדו בניסיון זה- של כבוד הבריות, וכדאיתא בגמרא ש- 24 אלף תלמידי רבי עקיבא מתו בין פסח לעצרת על 'שלא חלקו כבוד זה לזה'. וברור שאנחנו לא מייחסים להם את העוון בגסותו כמו אצלנו, אבל התביעה כלפיהם היא כפי ערכם ומעמדם. מכל מקום הגמרא אומרת: 'שלא חלקו כבוד זה לזה'. מה לנו יותר משנאת חינם שעד היום.. אלפיים שנה לא הצלחנו לתקן.

צריך כל אחד לנטוע בו הכרת ערך הנבראים וכבודם ומחויבים לכבד אפילו דומם כיון שבראו הקב"ה, כל שכן את האדם שנברא בצלם. אמנם קיים גם חיוב לשנוא את הרשעים ואת שונאי ה' וחייבים לקיים חיוב זה, אולם יחד עם זה צריך לדעת את ערכו הרם של כל נברא ונברא. והערה נפלאה בעניין זה מוצאים אנו בסוף פרשת יתרו: 'ולא תעלה במעלות על מזבחי אשר לא תגלה ערוותך עליו'. רש"י אומר שעל ידי המעלות- המדרגות-  אתה צריך להרחיב פסיעותיך, ואע"פ שאינו גילוי ערווה ממש- שהכהן שעולה הוא לא מגלה ערווה ממש- שהרי כתוב "ועשה להם מכנסי בד", הם היו הולכים עם מכנסי בד שהיו 3/4 מה שאנחנו קוראים היום עם 'שנצים' ששמים.. שרוך כזה שסוגר.. כמו שיש לרב'ס.. כזה מכנסים מתחת.. אז הם היו הולכים עם מכנסי בד.. אז אין מה שיגלה.. מכל מקום הרחבת הפסיעות זה קרוב לגילוי ערווה, ואתה נוהג בהם מנהג בזיון.. במדרגות כשאתה עולה אתה נוהג מנהג ביזיון כשאתה עולה וכאילו נגלית ערוותך כלפי המדרגות.. והרי דברים קל וחומר.. ומה אבנים הללו שאין בהם דעת להקפיד על בזיונן.. תשאל אותה מה את נתבזית מזה שאני עליתי ככה..?! לא שומעת.. לא מבינה.. לא מרגישה. ומה אבנים הללו שאין בהם דעת להקפיד על בזיונן אמרה תורה לא תתנהג בהם מנהג בזיון.. זה לא ביזיון.. זה מנהג ביזיון.. אז חברך שהוא בדמות יוצרך ומקפיד על בזיונו על אחת כמה וכמה שאתה צריך לנהוג בו מנהג כבוד! לא ביזיון.. וההערה בזה מדברת בעד עצמה ואין להאריך. מצינו שתובעים מאדם לאחר פטירתו 'המלכת את חברך'? 'המלכת את קונך'? משווים את זה שאתה צריך להמליך את הקדוש ברוך הוא להמלכת חבר. אתה צריך להסתכל על החבר כמו מלך. המלכת או לא? שכל אדם דומה למלך שהרי נברא בצלם אלוקים וכשם שקיים חיוב לכבד את הזולת ולהכיר את ערכו, כך חייב האדם להכיר את ערך עצמו גם כן. לא רק שאתה חייב להעריך את הזולת.. אתה גם צריך להעריך את עצמך שיהיה לך ערך עצמי. האדם הלובש בגדי מלכות מתגאה בזה? ודאי שהוא מתגאה בבגדי מלכות שהוא לובש.. כך צריך אדם להתגאות בצלם אלוקים שבו! גאווה זו מותרת כיוון שאם האדם יכיר את ערכו ומעמדו בבריאה ויסיק למעשה את המסקנות הנובעות מכך, ייפתח לפניו פתח לחיי אמת.. זה לא שיתגאה ויגיד: "אהה.. אני בצלם".. שהוא יחיה לאור ההבנה הזו.. שיעריך את עצמו! שהרי האדם מטבעו חי את חיי הגוף ואת רצונותיו, כוחות בעלי חיים מושלים בו ואם יכיר האדם את ערכו ומעמדו, ההכרה הזו תביא אותו שימאס בחיי הגוף ותאוותיו וישאף להתרומם לחיים רוחניים. זאת אומרת בכל אדם יש כוחות של בעלי חיים שהם מושלים בו, אבל אם הוא יכיר את מעמדו הוא יתנתק כמה שיותר מהחלק הבהמי שבו. כשהכרה זו מבוססת באדם והוא מתגבר על חיי הגוף, יוצאת הנפש ממאסר החומר שהיא נתונה בו והאדם מתחיל לחיות חיי נפש ואז מרגיש כי חייו הם בעולם אחר והוא זר בעולם הזה כגר בארץ נוכרייה, כל חמדות העולם הזה זרים לו, יחסו אליהם כיחס בת המלך לבעלה העירוני ומתנותיו (כמו שמובא במסילת ישרים) וגם הנפש לא תמלא. משל לעירוני שנשא בת מלך (יש את המשל הזה עם כפרי) אם יביא לה כל מה שבעולם אינם חשובים לה כלום שהיא בת מלך, מה אתה יכול להביא לבת מלך..? איזה מתנה אתה יכול להביא לה..? איזה.. מה.. מה..? איזה אוכל אתה יכול לתת לה..? מה אתה יכול..? כך הנפש! אילו הבאת לה כל מעדני עולם אינם כלום בשבילה, למה? משום  שהיא מן העליונים. מובן שאם הנפש חיה באדם אז הנפש משבחת ושרה לבורא. האמונה פשוטה בתכלית, העולם הבא מובן מאליו והאדם עובד את בוראו כראוי.. זה אם הנפש חיה באדם.. לא הגוף חי! אם כן עד כמה גדול החיוב שיכיר האדם את ערכו האמיתי בהתבוננות עמוקה וחודרת וינהג למעשה כפי שמחייבת הכרה זו, שעל ידי זה יזכה לתכליתו בחיים. אמנם זה לעומת זה עשה האלוקים ועם כל גדלותו של האדם ורוממות נפשו קיימת בו גם כן שפלות נוראה. אתם שומעים..? לעומת זה.. זה לעומת זה עשה האלוקים, עם כל זה שהאדם נברא בצלם אלוקים.. עם כל הגדלות שלו.. עם כל הרוממות של הנפש.. יש בו באדם שפלות נוראה. בדיבור קל אפשר לפתות אותו ולהתעלם מעתידו ולהפקיר את תכליתו, בדיבור קל.. בדיבור קל אפשר לפתות אותו ולהתעלם מעתידו ולהפקיר את תכליתו.

יש מרצה רשע.. מרצה בארה"ב.. שלחו לינק לראות מגולח זקן מסתובב בארה"ב ונותן הרצאות להחזיר אנשים בתשובה והוא בעצמו עוד לא חזר בתשובה.. ומדבר על הבחירות האחרונות.. ומדבר עליי וכנגדי בלי לדעת כלום.. בלי שום דבר.. ועובדות שקריות.. ונותן בזה דוגמאות.. כאילו ככה וככה.. וככה.. מסכן. נבך. איבד את העולם הבא שלו! והציבור שיושב.. מה כן..? מה כן..? קל לפתות את האדם במילים.. ולאבד להם את העולם הבא! מזרחי כזה.. המרצה הזה.. מזרחי כזה..

בדיבור הקל אפשר לפתות אותו ולהתעלם מעתידו ולהפקיר את תכליתו, בני אדם מאבדים את רכושם הרוחני שרכשו בעמל שנים ע"י פיתוי קל של איזה רשע. אדם הראשון יציר כפיו של הקב"ה גם הוא נתפתה ע"י אשתו, לעבור על ציווי מפורש של הבורא. אמנם אין אנו מסוגלים להבין את החטא של אדם הראשון וחכמים אמרו שזו הייתה זו עבירה לשמה, ועוד דברים עמוקים נאמרו בזה, אולם התורה אומרת שגם צד זה היה בחטא. גם הצד הזה עם הכוונות האלה זה היה בחטא. אז רואים שבדיבור קל כשחווה אמרה לו נגרם מיתה לכל העולם כולו! אז קל לפתות את האדם בדיבור..? האדם הגדול והמרומם ביותר, קיים בו גם צד שפלות להתפתות ולאבד את מעמדו ותכליתו. האדם בטבעו צר עין ומקנא ומוכן לבלוע את רעהו חי בגלל קנאתו בחלק רעהו, בני אדם משועבדים כל כך למידות הרעות שלהם עד שרובם מאבדים את עולמם בגלל זה, שהרי 'הקנאה והתאווה והכבוד מוציאים את האדם מן העולם'. זה לא נאמר במשנה סתם.. זה כל יום מוציאים מן העולם.. כל יום מפסידים בני אדם את העולם הבא שלהם. איתא בגמרא (בבא מציעא ק"ז): 'רב סליק לבי קברי עבד מאי דעביד'- רב הלך לבית הקברות ועשה מה שעשה. רש"י אומר: "יודע היה ללחוש על הקברות ולהבין על כל קבר וקבר באיזה מיתה מת", והוא אמר רב: "תשעין ותשע בעין הרע ואחד בדרך ארץ". תשעים ותשעה אחוז מהמתים בבית קברות מתים מעין הרע ורק אחוז אחד בדרך ארץ פירושו בשאר מיתות שהם לא מסיבת עין הרע. אין לאדם כל טובת הנאה ממידות רעות- מקנאה, מתאווה, מכבוד- אין לו הנאה ממידותיו הרעות. בכישלון הפיתוי מתפתה האדם בגלל הנאה גשמית, אבל בכישלון המידות אין כל הנאה כל שהיא, אדרבא, המידות רק מזיקות שמוציאות את האדם מן העולם, אם אתה מקנא אתה לא מקבל את מה שהשני יש לו! אם אתה רודף כבוד, אתה מקבל בדיוק הפוך- ביזיונות! אם אתה בעל תאווה- אתה לא יכול למות עם חצי תאוותך בידך! אז זאת אומרת אדרבא המידות רק מזיקות שמוציאות את האדם מן העולם. ואפילו אצל קין, הבן של אדם הראשון, למרות גדלותו הנוראה שירד לעומק ידיעת סוד הקרבנות, שהרי הוא הקריב קורבן הראשון והיה הראשון שהכיר ונכנס בסוד עבודה זו, בכל זאת כשהקריב בפעם הראשונה כבר בהקרבה זו היה לו מידת צר עין. אתה החלטת להקריב.. אז למה אתה צר עין? וכמו שאמר רש"י: "ויבא קין מפרי האדמה מנחה לה' ", איך אומר רש"י- "מן הגרוע". אם אתה החלטת אחרי שאתה יודע את סוד הקורבנות.. ואתה מחליט להביא.. וחצי עולם שלך.. אז למה אתה מביא מן הגרוע..? בגלל צר עין!  כל כך גדולה השפלות באדם ומתערבת אפילו במעשיו הטובים. הנה ..מן המפורסמות נפתח קופות צדקה.. מה נמצא שמה..? עשרות אגורות.. כל אחד מה שיש לו את כל העשרות אגורות שנשאר לו בכיס שלא יהיה לו משקל.. אז הוא שם בקופת צדקה.. את המטבעות השלמים הוא משאיר אצלו!! פעם זה היה מטבעות שחוקות ומטבעות חדשות.. אנשים שנותנים לצדקה.. אם יש לו שטרות שהם כבר מטושטשים וכבר על הפנים אז הוא מכניס אותם לקופת צדקה.. ואת אלה שהם חדשים.. ככה מבריקים עוד.. הוא משאיר אצלו! למה זה? צר עין!! אתה כבר עושה דבר טוב.. למה אתה עושה..? אדם נותן לעני.. כן..? אומר לאשתו: "חבל לזרוק, תני את זה לשכן.. חבל לזרוק.. תני את זה לשכן".. בגדי בלאות "תני את זה לשכנים מסכנים אין להם.." קנה להם חדש! קנה להם חליפה.. תן להם לאכול כמו שצריך.. תזמין אותם על שולחנך.. צר עין!! הוא עושה חסד בצרות עין תוך כדי שהוא עושה. אז גם פרי צרות העין של אותו אלמוני שאדיקותו דחפה אותו לתת צדקה, אולם עינו גרמה שייתן את הפרוטה השחוקה וישאיר לעצמו את הפרוטה החדשה. מובא בזוהר הקדוש- מה שאין התורה מפרשת את השכר של העולם הבא, זה בכוונה לטובת האדם, דאם לא כן לא היה שייך לאדם לעבוד את הקדוש ברוך הוא בלי תקוות שכר, כי כל אדם היה בוחר את מה שמשתלם יותר. כפי שצריך האדם לעבוד, כמאמר התנא: "אל תהיו כעבדים המשמשים את הרב על מנת לקבל פרס", אם ידע האדם את גודל השכר, לא ימלט מהשתתפות נגיעת תקוות השכר בעבודתו והבחירה שלו בעבודת ה' לא תהיה באותה מסירות וזכות, כמו שעושה בלי ידיעת שכר המצוות. אם היה ידוע גודל השכר הצפוי למקיימי התורה, כמה קנאה וצרות עין היה הדבר גורם על כלל ישראל מצד אומות העולם ובישראל גופא מצד מבטלי התורה, הרי העולם היה נחרב ושמם מרוב קטטות מלחמות והריגות, ומחסדי שמים שלא גילו שכר המצוות כלל. "עין לא ראתה אלוקים זולתך יעשה למחכה לו"- שום נביא אפילו לא ראה חוץ מהקדוש ברוך הוא שיודע מה מתן השכר, ורק מי שמחכה "אשרי כל חוכי לו"- הם יראו מה שכרם של כל אלו שעשו למען כבודו יתברך. אף אחד אינו יודע מהו השכר הצפון, וע"י זה המידות הרעות אינם מתפרצות לצאת ולהחריב עולם ומלואו, הקב"ה מסתיר את שכר המצות כדי שלא תשלוט בזה עינם הרעה של אומות העולם ולא יגרום נזק לישראל ע"י זה.

אף אחד לא מקנא באברכים, אבל אם היו יודעים את גודל השכר שלהם כשהם לומדים מתוך עניות ודוחק וכולם עוד מרחמים עליהם ואף אחד לא רוצה להיות דומה להם.. אם היו רואים את השכר שלהם, היו מנשקים להם את הידיים והרגליים.. מתחננים להיות במחיצתם ו-"תן לי קצת ממה שיש לך".. "מחלקך יהיה חלקי"... אבל הם כל כך מזולזלים.. ואנשים לא תופסים שזה מה שכתוב שיהיה באחרית הימים.. ובזכות זה גם נגאלים. כשתלמידי חכמים יהיו עניים באחרית הימים ומזולזלים ומי שמחזיק מעמד- מחזיק את העולם. ובזכותם תבוא הגאולה. זה לא יודעים.. אם היו יודעים דבר כזה.. וואי.. וואי.. וואי... והממשלה שהיא חושבת שהיא חכמה שהיא גומרת על התורה.. היא מקרבת את הגאולה!! נגד התוכנית שלהם. למה? כשפרעה שיעבד את ישראל יותר בתבן ובלבנים, הוא חשב הוא ישחק אותם! יגמור עליהם! הוא לא ייתן להם מה שהם חושבים! לא יהיה להם כוח לצאת מפה אחרי כזה דבר! לא יהיה להם כוח למרוד.. הוא לא ידע שהוא קיצר את התהליך.. כי הקדוש ברוך הוא חישב את הקץ- 'קץ' זה 190 במקום 400 שנה שנגזר עליהם.. הם היו רק 210 .. אז בזה שהוא עינה אותם יותר, הם יצאו יותר מוקדם ממילא.. גם פה כשדוחקים אותם ומורידים להם קצבאות ומורידים את הכסף.. ומורידים הכול.. ורודפים אחריהם.. הפוך- זה גורם שהגאולה תבוא יותר מהר.. כי די כבר אי אפשר להחזיק מעמד.. עד שתכלה פרוטה מן הכיס.. והם דואגים.. הם חושבים שהם עושים "הפעם נראה להם.. סוף סוף ניפטר מהלומדים האלה שלומדים על חשבון המדינה.. וקופת המדינה".. והם לא יודעים הפוך- שכל המדינה קיימת בגללם. שאם לא הזכות של לומדי התורה לא המדינה לא קיימת, העולם לא קיים!! "אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי". אבל מה לעשות..? כשזה יגלה.. איי... איי. איי.. יבוא לפיד.. יבוא ביבי.. ויגידו אהה!! בזכותנו באה הגאולה!! אנחנו גרמנו.. אנחנו נתנו להם פחות.. וזה גרם לקירוב הגאולה.. מגיע לנו שכר! יגידו להם:' כן '?.. גם אומות העולם אומרים אותו דבר.. הם אומרים: "כל מה שבנינו זה בשביל היהודים".. כי יתברר שכל מה שהם עשו בסוף זה היה בשביל היהודים.. שיוכלו לשבת לעסוק בתורה.. אז הם יגידו.. יגידו כן.. אבל אתם לא התכוונתם בשביל זה.. אתם גם לא התכוונתם בשביל זה.. אם הייתם עושים עם כוונה שתבוא הגאולה.. איי.. איי.. איי.. אשריכם ואשרי חלקכם, אבל אתם רשועים!! אתם מתכוונים למחוק את התורה.. למחוק שם שמים מעם ישראל.. שלא יהיה קיום.. או כמו בנט שאמר:" אלף שמונה מאות תלמידים נבחרים מספיק לקדוש ברוך הוא.. לא צריך יותר".. מה מחכה לו זה אצל הקדוש ברוך הוא בעלמא דין ובעלמא דאתא.. יא חביבי.. מה מחכה לחבר'ס האלה..

"רבי חנניה בן עקשיא אומר: רצה הקב"ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצוות שנאמר...".