משלי על פי רבנו יונה - פרק ג [ד-ז] | הרב אמנון יצחק

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

משלי ג' פסוקים ד' ה' ו'

ומצא חן בשכל טוב בעיני אלוהים באדם

בטח אל אדוני בכל ליבך ואל בינתך אל תשען

בכל דרכיך דעהו והוא יישר אורחותיך

בפסוקים הקודמים כתבנו חסד ואמת על יעזבוך

כושרם על גרגרותיך כותבם על לוח ליבך

אז למדנו מה זה חסד מה זה אמת וכולי

בפסוק הבא ומצא חן

בשכל טוב בעיני אלוהים באדם

אומר רבנו יונה על ידי החסד תמצא חן בעיני אלוהים באדם

כאשר אמרו זיכרונם לברכה בשבת קנא כל המרחם על הבריות

מרחמים עליו מן השמיים

אז אם אתה עושה חסדים אם אתה מרחם על הבריות

מרחמים עליו מן השמיים

זה מה שכתוב ומצא חן ושכל טוב בעיני אלוהים

ואדם

ונאמר גם ונתן לך רחמים ברחמך וירבך

וכתוב בשמואל ב' כו' כד',

אומר דוד המלך לשאול המלך שהיה לו אפשרות להורגו והוא לא הרג אותו

הנה כאשר גדלה נפשך היום בעיניי

כן תגדל נפשי בעיני אדוני ויצילני מכל צרה

אז אני ריחמתי עליך וגדלה נפשך היום בעיניי ולא הרגתי אותך

כן תגדל נפשי בעיני אדוניי

אז רואים כל המרחם על הבריות

מרחמים עליו מן השמיים

וכן תאוות

אדם חסדו

מה זה תאוות אדם חסדו?

התפארת, הנוי והחמדה של האדם

זה החסד שהוא עושה

איך יוצא תאוות הפירוש הזה?

מלשון נבוא לחייך

מה זה נבוא?

מלשון נחמד

נחמדים לחייך

נאה נחמד

פירוש

אומר רבנו יונה חמדת אדם

והחן והנוי שלו

לפי חסדו ונדבתו

וכתוב ולענבים ייתן חן

אז זאת אומרת אדם שעושה חסדים

הוא נאה וחמוד

בעיני אנשים

פירוש כי ייתן להם חן בעיניו ובעיני כל הנבראים

הקדוש ברוך הוא לענבים ייתן חן בעיניו

ובעיני כל הנבראים

הנה על ידי המידות הנאות

יימשך החן על האדם

וידוע הדבר כי על ידי הטוב והחסד

אשר יעשה האדם לבריות

ימצא חן בעיניהם

זה על ידי מידת החסד

ועל ידי האמת

תימצא שכל טוב בעיני אלוהים והאדם

זאת אומרת הוא ימצא שכל טוב בעיני אלוהים והאדם אמרנו שהאמת היא שייכת למעלות השכליות

כי ההולכים בדרך אמת

הוא חוזר להסביר לנו, להזכיר לנו

כי ההולכים בדרך אמת

והצדיקו את הצדיק

והרשיעו את הרשע הם המשכילים שכל טוב

לא מחזיקים בחוכמתם את השקר

כעניין שנאמר חכמים הם להרע

יש חכמים אבל הם משתמשים בחוכמתם להרע

זה נקרא מחזיקים בחוכמתם את השקר כבר דיברנו בשיעורים הקודמים

הם מצדיקים את הרשעים מכבדים אותם וכולי

אומרים שכולם חכמים כולם נבונים כולם צדיקים

ונאמר עליהם הנה בדבר ה' מה אעשו בחוכמת מה להם

אם הם מואסים בדברי השם

ולא מקיימים את רצונו

אוהבי השם שנאו רע

אז איזה חוכמה יש להם?

חוכמת מה להם?

ונאמר ושמרתם ועשיתם כי היא חוכמתכם ובינתכם

אם אתם

עושים את מצוות השם כמו שהוא רוצה

נשמרים מלא תעשה

ועושים את מצוות עשה כמו שהוא רוצה

זוהי חוכמתכם ובינתכם

ונאמר שכל טוב לכל עושיהם

לא נאמר לכל לומדיהם, ללמוד זה לא בעיה, לקיים

לכל עושיהם

מי שעושה זה נקרא שיש לו שכל טוב

אבל עושה על פי מה שה' אמר

גם יש לפרש

כי על ידי החסד אדם מוצא חן בעיני אלוהים

כמו שפרשנו

וימצא חן

כמו שנאמר שכל טוב ייתן חן

אז מי שיש לו שכל טוב

שכל טוב זה לכל עושה מי שעושה את רצון הבורא כרצונו

ייתן לו חן הקדוש ברוך הוא בעיניו ובעיני בני אדם

זה הומצא חן ושכל טוב בעיני אלוהים באדם, בזכות המידות האלה, חסד ואמת

כמו שלמדנו בשיעורים הקודמים ועתה

זה ימציא לנו חן

בעיני אלוהים באדם

בשכל טוב,

חן זה בגלל מידת החסד,

בשכל טוב זה בגלל מידת האמת,

בעיני אלוהים באדם.

פסוק הבא, פסוק ה'

ביטח אל אדוני בכל ליבך,

באל בינתך אל תישען

מה זה בכל ליבך?

בלב שלם שתבטח בו באמת

באמת פירושו של דבר זה באמת

לא יהיה שום ספק, שום נדנוד, שום הרהור,

שום חשש,

בלב שלם תבטח בו באמת, בטח אל אדוני בכל ליבך.

הנה כתוב,

דע את אלוהי אביך ועובדהו בלב שלם ובנפש חפצה.

שלמה המלך מצטווע לידיו עם דוד,

דע את אלוהי אביך ועובדהו, אבל איך עובדים אותו?

בלב שלם ובנפש חפצה.

מה פירוש בלב שלם?

שתאמין בו האמונה קיימת ולא מסופקת.

תכף נשמע על אחד מהאישים הגדולים שהיו בעם ישראל לפני כשלוש מאות שנה,

ונבין דוגמה מהדורות האחרונים.

וכן פירוש בכל ליבך שתבטח בו באמת ובלבב שלם ולא ייכנס בביטחונך ספק.

אז ביטח אל אדוני בכל ליבך

ואל בינתך אל תישען.

שלמות הביטחון שיבטח אדם בשם ולא יבטח באדם

ולא גם בכוח עצמו ועוצם ידו ולא בשכלו ותבונתו ועל כן אמר ואל בינתך אל תישען.

זאת אומרת

מה זה בטח אל אדוני בכל ליבך?

שמענו.

ומה זה אל בינתך אל תישען?

ביטחון מלא, מלא, צריך להיות רק בשם.

ואפילו אם בינתך אומרת לך שאתה יכול להשיג דבר ולעשות דבר ולהצליח בדבר,

אל תישען.

כי אם אתה נשען זה לא ביטחון בשם מלא.

כי אתה בוטח גם על עצמך.

פעם שאלו אחד

תגידי

איך אתה בוטח בשם כל כך?

אמרו מה זה, אין חוץ מהשם. השם הגדול הוא היכול, הוא הכול, הוא בלתי מוגבל, הוא.

אמרו לו כן אבל נגיד אם יש איזה דבר שאתה בוטח

והשם לא ייתן לך. הוא אומר, אין דבר כזה, אין דבר כזה.

אמרו לו, אבל אתה עד כדי כך בוטח. הוא אומר, אין,

רק השם.

אמרו לו, אבל נגיד הוא לא ייתן לך.

נגיד אתה רוצה עכשיו דירה, הוא לא ייתן לך. ואתה מחכה שנה, שנתיים, שנה,

והוא לא נותן לך.

אז מה מועד לך כל הביטחון שאתה בוטח ובוטח בוטח?

אז אמר, אל תדאג, יש לידות באמריקה.

זה בוטח בכל ליבך, כן, אה?

אז אומר פה, ואל בינתך אל תישען,

שלמות הביטחון זה שיבטח אדם בשם ולא יבטח באדם ולא גם בכוח עצמו ועוצם מידו, אפילו שהוא יודע שיש לו כוחות להשיג,

לפעול,

לארגן קשרים, קונקשן,

פוליטיקאים, הכול.

וגם לא יבטח בשכלו בתבונתו.

ועל כן אמר, ואל בינתך אל תישען.

בשביל לקיים בתחל אדוני בכל ליבך,

צריך גם שבאל בינתך אל תישען.

סיפרתי פעם שהיה עשיר, שאלו אותו בריאיון,

איך הגעת לעושר של מיליארדים?

איך אפשר, אתה בחור צעיר יחסית.

אמר להם, 95% מכל העסקים שלי זה מזל.

ככה אמר להם.

אמרו לו, תגיד, יש איזה בקשה שאדם עשיר כמוך היה רוצה לבקש?

אמר, כן.

שגם החמישה אחוז יהיו מזל.

כי עם השכל לפעמים אני מקלקל.

ואל בינתך אל תישען. זה הבין העשיר שהוא לא עשה את זה מכוח שכלו.

יש יהודי אחד שהלך באיזשהו מקום באפריקה לחפש מכרות,

ומן השמיים נפל עליו מכרה של שתי מיליארד.

נו, מה?

זה בינה? זה שכל? למה הוא ראה את הדברים מראש?

הקדוש ברוך הוא מנהל את הכול.

ומפני כי רבים ישגו לבטוח בבינתם.

תזהיר על זה יותר מן הביטחון בעושר ובגבורה.

הוא אומר, למה שלמה המלך מזהיר אותנו דווקא אל בינתך אל תישען?

למה הוא לא מזהיר אותנו על עושרך אל תישען?

על גבורתך אל תישען? למה?

הוא אומר, מפני כי רבים ישגו לבטוח בבינתם דווקא.

רוב האנשים בוטחים בשכל שלהם שהם יודעים להסתדר.

אל תדאג, אני אסתדר.

גם לי כסף.

אל תדאג, אני אסתדר.

רבים ישגו לבטוח בבינתם. לכן הוא מזהיר אותנו יותר, שלמה המלך,

מהביטחון בעושר והביטחון בגבורה.

הדבר השני,

כי הביטחון בבינה כולל גם אותם.

כולל גם את העושר והגבורה. אז כשאני אומר על בינתך אל תישען.

כל מה שאתה מבין שאתה יכול לסמוך עליו,

אל תישען על זה.

כי לא יפתח אדם בעושר ובגבורה ולא בזולתם, עד שיראה מבינתו כי יש לפתוח בהם. על כן הזהיר ואמר מאל בינתך אל תישען.

והעניין,

כאשר ייראה לך בשכלך ותמונתך כי המעשה אשר תעשה יצליח

על דרך עצת ליבך ותחבולות אשר תחשוב,

אל תבטח על זה.

כי הכל תלוי בידי שמיים,

שנאמר משיב חכמים אחור,

ודעתם ייסכל.

זאת אומרת, אפילו אם אתה חכם, שהתורה קוראה לך חכם, משיב חכמים אחור, ודעתם ייסכל.

במקום שכל, נהיה שכל.

והקדוש ברוך הוא מסכל את עצתו,

ועצתו לא תצא לפועל, כי הכל תלוי

בידי שמיים.

יכול אדם לצאת לטיול לטבריה עם שלוש תפילין ולחזור בלי.

אף אחד לא יכול לדעת

מה הקדוש ברוך הוא מזמן לו בעלמא.

רבות מחשבות בלב איש,

ועצת השם היא תקום.

לבן אדם יש הרבה מחשבות. מה פירוש?

הוא אומר, אני אעשה כך.

ואם לא יצא, אז אני אעשה כך.

ואם גם זה לא יצא, אז אני אעשה כך.

והוא מכין את כל העצות, הרבה הרבה עצות,

איך לעשות מה שהוא רוצה,

אבל בסוף עצת השם היא תקום. יש עצה מרחוק,

מירב העלילייה על בני אדם שהוא צופה על הבריות והוא כבר זימן לך לפי זכויותיך וחובותיך מה כן יהיה ומה לא יהיה, מה תשיג ומה לא תשיג.

הכל קבוע לפניו לפי מעשיך.

אתה לא יודע בדיוק מה אתה חושב, שהכל מגיע לך והכל יגיע אליך.

ובסוף רבות מחשבות בלב איש,

ועצת השם היא תקום.

ואמר דוד המלך עליו השלום, אם אדוני לא יבנה בית,

שב עמלו בוניו בו.

גם כשבונים בית,

לא רק אדם פרטי, גם חברות, כמו גינדי,

אז המרפסות נופלות.

כן,

אם השם לא יבנה בית,

מי שבונה בתים זה הקדוש ברוך הוא, לא חברות הבנייה.

יש כאלה בונות, חניון, וכל התקרה קורסת, ואחר כך הם צריכים לשלם מיליונים.

יש בונים מפרקל, ואחר כך הכל נופל.

יש כל מיני דברים.

אם השם לא יבנה בית,

שב עמלו בו. זאת אומרת, צריך להתפלל על כל דבר ודבר,

ולפתוח רק בשם.

אם עושים את רצונו,

אז יכולים להיות בטוחים שהקדוש ברוך הוא יעזור,

שהכל יתקיים.

ונאמר, כי כל מעשינו הבל.

המעשים של האדם הם הבל, פירושו, אין להם קיום.

רק השם יכול לקיים דבר שהאדם עושה.

כן,

הבל זה כמו היוצא מן הפה בחורף.

אני אתן לכם רק את הפסוק מדויק.

מה אמר

שלמה, המלך עליו השלום,

בתרגום יונתן בן עוזיאל,

מה אמר עליו?

יונתן בן עוזיאל אומר,

הבל הבלים אמר קהלת, הבל הבלים הכל הבל,

אז הוא אומר

שברוח נבואה אמר שלמה

שהוא ראה שירוחעם בנו תתחלק המלכות שלו עם ירבעם בן נבט.

ירבעם בן נבט יהיה מלך על עשרה שבטים,

והוא יהיה על שניים.

והוא גם ראה שבית המקדש יחרב.

אז הוא אמר

כל מה דתרחית

עניו האבא הכל הבלו.

זאת אומרת כל מה שטרחתי אני באבא שלי דוד,

בבניין בית המקדש הכל הבל.

על זה הוא אמר הבל הבלים הכל הבל.

מה זה הבל? לא נשאר, לא נתקיים.

בית המקדש היה קיים 410 שנים,

ובסוף נחרב.

נחרב, אז אין לו קיום.

אין לו קיום, זה הבל.

כל מה שטרחנו אני ואבא,

הכל הבל.

זאת אומרת,

דבר שאין לו קיום נצחי,

זה הבל.

אם אדם עושה מצוות,

המצוות הן נצחיות,

בתנאי שהן נעשו כמו שצריך להעשות.

לא כמו אלה שהם חוסים נגד בני אדם.

זה נקרא נצח,

סלע,

ועד.

אבל אם לא הבל, כי כל מעשינו הבל.

אז זאת אומרת, במה צריך להשקיע? בדברים שהתקיימו לעולם העליון.

שלמה המלך אומר, מה יתרון לאדם בכל עמלו שיעמל תחת השמש?

תחת השמש הוא דאין לו יתרון,

אבל מעל השמש יש לו יתרון.

מה זה יתרון?

מה נותר לו

מכל עמלו שהוא עמל תחת השמש? ייקחו לו את הבית, ייקחו לו את הרכוש,

ויקחו לו את הכל, ואת הבגדים, ואת מברשת שיניים, את הכל ייקחו לו.

זאת אומרת,

מה נותר לו מכל מה שהוא טרח בעולם הזה? שום דבר.

שום דבר.

אבל זה תחת השמש.

אבל מעל השמש,

כל מה שהוא טרח בשביל להעביר מעל השמש לעולם העליון,

זה נותר לו. רק זה נותר לו.

אז כל מעשינו פה זה בין כל הדברים שאדם מתעסק בהם.

חיי היום-יום, זה אמת.

כל עיסוק שהוא עוסק לחיי העולם הבא, כל דבר ששייך לעולם הבא זה נצח, זה קיום.

ונאמר,

כי לא לקלים המרוץ.

פירושו של דבר שאדם צריך לדעת

לא לקלים המרוץ.

אל תפתח במעשיך, ואל תפתח בכוחך, ואפילו אם אתה אלוף העולם בריצה.

ידוע שעשאל,

שהיה בן אחותו של דוד המלך,

כתוב בו, ועשאל קל ברגליו כאחד הצבעים אשר בשדה.

חכמים אומרים שהוא היה יכול לרוץ על ראשי השיבולים.

מרוב המהירות שלו.

כמו שהצבי רץ על המים,

הוא היה רץ על ראשי השיבולים. מרוב המהירות הוא לא היה צריך אפילו לנחות

עם המשקל מרחף במהירות.

אבל זה עזר לו בשביל שהוא לא יהרג על ידי יואב,

זה לא עזר לו.

לא עזר לו.

כי לא לקלים המרוץ,

ולא לעשיר עם לחם,

וכולי. יש פסוק, ביארנו אותו בשער הביטחון,

שרבנו בחייה שם, הוא מביא את כל הפסוקים האלו.

ונאמר,

לאדם מערכי לב,

ומאדוני מענה לשון.

זאת אומרת, אדם יכול לערוך בליבו מה הוא רוצה להגיד מכין דרשה,

אני אגיד ככה, אני אענה ככה.

בסוף,

מאדוני מענה לשון.

לא מה שהתכוונת יצא, לפעמים לטובה ולפעמים לרעה.

הכל זה מאדוני מענה לשון.

שמחה לאיש במענה פיהו.

אדם שמח שיכול לענות, והכול, כשענה כהוגן.

אבל בסוף צריך לדעת שהכל מאת השם מענה לשון.

הנה גם מענה לשון איננו ביד השם,

איננו ביד אדם, אלא רק ביד השם.

מה יותר ברשותך הלשון פה?

מה אתה רוצה להגיד אתה מוכן?

ובסוף מה אומרים?

פליטת פה.

מה זה פליטת פה?

אחר כך צריך להתנצל ובכל העולם בעיתונים ובטלוויזיה זה לא התכוונתי, זה לא אמרתי. תראו כמה טראמפ כמה פעמים הוא אומר דברים ואומר לא הבנתם אני התכוונתי ככה לא יצא לי טוב כן יצא לי

זאת אומרת מהשם מענה לשון אפילו הלשון לא ברשותו של האדם

כל שכן פה על ידיו

כל שכן

אז לכן בטח אל אדוני בכל ליבך ואל בינתך אל תישען

פסוק ו'

בכל דרכיך דעהו והוא יישר אורחותיך'

בכל פועל אשר תבקש לעשות

זכור את השם יתברך

וכווה אליו להצליחך בו

ותלה בו ביטחונך

והשב אליו ליבך כי אין הפועל בידך

אם אפשר לסגור את ה...

אז זאת אומרת

בכל פועל

כל פעולה, כל מעשה שאתה רוצה לבצע תזכור תמיד

את השם

אמרתי לכם שהתימנים אומרים אודכור אללה

תזכור את השם, שתי מילים

זהו

כן, אז אמרו

אז תבקש תמיד בכל מעשה שאתה עושה את השם, תזכור אותו

וכווה אליו, זאת אומרת תקוותך תהיה בו

שהוא יצליח אותך במעשה שאתה רוצה לעשות

ואחרי שאתה כזה

ועושה רצונות, לבו ביטחונך

רק בו תתלה את הביטחון

והשב

אליו ליבך

והלב שלך יהיה מסור כולו לשם

כי אין הפועל בידך

זאת אומרת

אנחנו יש בידינו רק את הבחירה לעשות דברים טובים

אנחנו יכולים לבחור מה אנחנו רוצים לעשות, אבל הפועל והתוצאה

זה הכל ביד השם

אנחנו נקבל שכר על הבחירה הטובה

בכל מקרה נקבל על הבחירה הטובה

אם לא יצא המעשה או כן יצא זה לפי חשבון שמיים, מגיע, לא מגיע

לא רצוי כרגע, כן רצוי, כדאי, לא כדאי, השמיים מחליטים

אבל אתה יש לך את הבחירה לבחור בטוב ובחרת בחיים

והוסיף את המקרא הזה בכל דרכיך דעהו

אל מה שאמר קודם, בטח אל אדוני בכל ליבך

למה צריך את התוספת של הפסוק הזה עכשיו?

אומר כי יש מי שבוטח בשם יתברך בכלל באופן כללי, בוטח בשם באופן כללי

ומאמין כי הכל בידי שמיים ובוטח בו

והוא לא בוטח באדם והוא לא בוטח בכוחו ושכלו, הוא בסדר גמור,

בסדר גמור.

אך לא ישוב עניין הביטחון אל ליבו בפרטים אבל לא בכל פרט ופרט הוא בוטח בשם

רק באופן הכללי, כן אבל מה גם בשביל דבר כזה אני צריך לבטוח בשביל דבר כזה קטן שיש בידי לעשותו בן רגע?

מה גם בזה, גם בזה?

הוא אומר כן כן, בכל דרכיך דעהו לא מספיק בכל ליבך באופן כללי אלא צריך בכל דרכיך דעהו דהיינו בכל מעשה אשר תעשה פירוש בכל פרטי מעשיך בכל דרך ופעולה

תזכור את השם

בהשאב בליבך כי אין לך כוח ויכולת בפועל ההוא ואיננו בידך רק ביד השם

ותלה בו תקוותך וציפייתך לחסד השם יתברך

ובעניין זה אמר דוד המלך עליו השלום

קיוויתי אדוני קיוותה נפשי

נפשי לאדוני זאת אומרת, הכיווי והתקווה של דוד המלך היא רק לשם

ולזה קיוותה נפשו תמין

ונפשו לשם תמין

אדם רוצה לקחת כוס תה

יש לו ספק שהוא יכול לקחת כוס תה? שהוא יכול להגביה את הכוס תה?

הוא חושב שבפרט כזה הוא גם צריך לפתוח בשם שיאפשר לו?

מה פתאום? זה דברים פשוטים,

זה המעשים שבכל יום.

כמה אנשים קיבלו שיתוק ופתאום לא יכלו לזוז והם רצו להזיז אבר ולא יכלו להזיז אבר?

אז זה לא בידך כל פעולה שאתה פועל.

לכן בכל דרכיך דעהו.

אומר לנו רבנו יונה, וזה העניין נכבד מאוד,

ועל ידי ההרגל הזה תקבל הנפש המתאווה

אל הביטחון

ודע

כי יש אנשים שעיניהם אל השם במעשה גדול,

כמו אם יבקשו לפרוש בים לסחורה, נוסעים לחוץ לארץ,

או לצאת בשיירה,

ובמעשה קטן לא יזכרו את השם.

למה? מפני שהפועל קל בעיניהם

וברור לדעתם כי יענה בידם.

או מפני שהם חושבים שלא יגיע להם הפסד מרובה אם ייבטל המעשה ההוא ולא יעלה בידם.

לא, לא, לא, לא. זה לא נזק כל כך גדול.

על כן אמר בכל דרכיך דעהו, בין בדבר גדול בין בדבר קטן.

כי אחר שכל הפעולות תלויות ביד השם

וכל ההצלחות בחסדו,

חייב אדם לזכרו בכל מעשה.

אדכור אללה, אדכור אללה, תזכור את אלוקים.

כי אם יצלח המעשה בידו

והוא לא זכר בו את השם

ולא נשא עיניו בו אל השם,

הנה קיצר בחוק העבודה.

שמעתם?

אחד עשה מעשה,

מצליח במעשה, התקיים במעשה, בלי שהוא זכר את השם.

זה יכול להיות, הרי כל החילונים עושים ככה.

אבל הוא קיצר בחוק העבודה.

כשעובדים את השם צריך לזכור אותו,

לתלות את הביטחון בו ואת התקווה בו.

זה נקרא שאתה מקצר בחוק העבודה.

זאת אומרת,

אתה עובר על כוחי ועוצם ידי,

וזה אפיקורסות.

אתה תולה בעצמך שאתה מסוגל.

אתה יכול.

אתה בעל היכולת.

אנחנו אומרים, אלוקים תקיף,

בעל היכולת ובעל הכוחות כולם. ואתה אומר, לא, אני.

אני, אם אני לא עובד, אין כסף. אם אני לא זה, זה גם זה גם זה.

גם אם השם נותן נרשעים בעולם זה לטעות ולשגות,

אבל הם מקצרים בחוק העבודה.

גם עוד דבר אומר לנו רבנו יונה.

ייתן אל ליבו,

תקשיבו טוב,

כי שכר הביטחון ותקווה אל השם להצלחת הפועל גדול יותר מטועלת הפועל עצמו.

עצם זה שאתה בוטח בשם מקווה ויודע שהכול הוא רק בידו,

זה יותר שכר מתוצאת הפעולה שאתה מצפה לה.

על כל פעולה שלא תעשה, בין אם יש בה רווח קטן או גדול,

השכר הגדול יותר מהתוצאה הזאת זה עצם

זה שאתה נותן אל לבך את שכר הביטחון והתקווה אל השם שהוא יותר גדול,

כי אתה בטחת בשם, קיימת מצוות הביטחון בשם.

עוד דבר אומר רבנו יונה,

ששלמה המלך בפסוק הזה בכל דרכיך דעהו הוא גם כולל

בין מלאכת הרשות,

בין מלאכת מצווה.

בכל מלאכה שאתה הולך לעשות, מלאכת רשות בדברים של יום-יום,

או במלאכת מצווה, שאתה הולך לקיים מצוות.

כאשר אמרו, זיכרונם לברכה, מחשבה מועלת אפילו לדברי תורה.

זאת אומרת, עצם זה שאתה חושב ומקווה ותולה בשם, ואתה מתפלל לפני התפילה שהשם ייתן לך,

וכולי וכולי, תפילת רבי נחונייה בן הקנין.

אז גם זה מועיל לדברי תורה.

אין פה דבר שיש פה הכנה לפני.

לא, בלי הכנה. אתה מכין את ליבך תמיד בכל דבר שאתה הולך לעשות. כשבאת לפה בעניין תפילין, לא התפללת לשם שאתה תצליח, אמרת, בטח אני אצליח לשכנע, בטח אני אצליח לזה.

כן, כן, כן, כן.

כן, אמרתי, לא התפללת, אבל על זה,

ולא בטחת שרק השם,

ולא אמרת שחסדו יתברך.

לכן צריך לדעת שאדם תמיד בכל דבר, לקראת כל דבר שהוא הולך לעשות, קטן וגדול,

בין מלאכת עצמו ובין מלאכת שמיים,

תמיד יבטח בשם בכל ליבו ובכל הפרטים,

קטן וגדול, ויתלה ביטחונו ותקוותו.

בואו, בואו.

מה כתוב בהמשך?

בכל דרכיך דעהו,

והוא יישר אורחותיך.

זולתי שכר הביטחון אשר הוא גדול מעל השמיים,

כמו שאמרנו עכשיו, שהשכר על הביטחון יותר גדול מהתוצאה.

תצליח במעשה ההוא אשר זכרת בו את השם,

וכי אין הפועל ברשותך.

זאת אומרת, גם בפועל שאין ברשותך,

ואין ביכולתך, עצם זה שחשבת ורצית לעשות אותו עם ביטחון, בשם יתברך, ותקווה רק בו, בידיעה גמורה שהפועל מסור, רק ביד ה' ולא בידך, ולא נשענת,

לא על בינתך ולא על אחרים ולא על הכל,

מבטיח לך,

זולתי השכר הגדול על הביטחון הזה שהוא מעל השמיים,

תצליח! תצליח במעשה ההוא שזכרת בו את השם,

וכי אין הפועל ברשותך, אפילו שזה לא ייתכן שאתה תצליח בדבר כזה.

לכן כתוב, אם בכל דרכיך דעהו, כמו שלמדנו,

הוא יישר אורחותיך.

הוא יצליח אותך בעניין הזה.

תקשיבו טוב עכשיו, מה זה הפסוק הזה? מה הכוח שלו?

והנה העניין הפירוש הזה, אשר ביארנו עולה בידי, אומר רבנו יונה, מאיפה אני יודע את הדבר הזה?

מאיפה אני יודע לפרש אותו ככה? מאיפה אני יודע שכוחו של הפסוק הזה הוא ככה?

הוא אומר, עניין הפירוש הוא זה אשר ביארנו עולה בידי מדבריהם,

זיכרונם לברכה, שאמרו בברכות סג.

דרש בר כפרה

איזוהי פרשה קטנה שכל גופי תורה תלויים בה.

פרשה קטנה שכל גופי תורה תלויים בה.

הווי אומר,

בכל דרכיך דעהו והוא יישר אורחותיך. זה נקרא פרשה קטנה, פסוק אחד קטן.

בכל דרכיך דעהו והוא יישר אורחותיך. שש מילים.

בשש מילים כל גופי תורה תלויים בה.

כל ההצלחות שלך, כל הסיוע,

כל הכוונות שלך, כל השכר, הכל תלוי בפרשה זו.

זה נקרא או שאתה עובד לשמה או שאתה עובד שלא לשמה.

ואמר רבא,

ואפילו לדבר עבירה.

אדם הולך לעשות עבירה,

גם אומר לו שלמה מלך, בכל דרכיך דעהו.

אתה לא תצליח לגנוב

אם אתה לא תפתח בשם.

שמעתם?

איך הוא אומר את זה?

אמר רבא, אפילו דבר עבירה, תדע, תדע. מאיפה אתה דע?

דאמרי אינשי. ככה אומרים אנשים. מה אומרים?

גנבה אפום מחתרתה, רחמנה קרא.

גנב,

עומד בפתח לגנוב.

והוא אומר, יאללה, שלא יתפסו אותי.

רחמנה קרא, הוא קורא לקדוש ברוך הוא, שעזור לו בגניבה.

בעל אמונה. זה לא רק בעל אמונה.

ככה צריך להיות.

מה פירוש? אסור לגנוב.

חס ושלום.

אבל בכל דרכיך, דעהו, אומר רבא, אפילו לדבר עבירה.

אתם שומעים?

אפילו לדבר עבירה. יאללה, ביי. תמיד צריך לזכור את השם בכל דבר ודבר.

והנה נתבהל לך מזה כי המקרא הזה אמור על עניין הביטחון,

וכי גופי תורה תלויים בביטחון.

לכן למדנו את שער הביטחון של רבנו בחייה כמה פעמים.

ביטחון, ביטחון, ביטחון. יש אחד מהגדולים שלמד את רבנו בחייה, לא רק שער ביטחון, כל רבנו בחייה בחובת הלבבות, למעלה מאלף פעם.

זה כבר הופך להיות מלאך.

אז זאת אומרת, כל עניין הביטחון,

כל גופי התורה תלויים בביטחון.

והנה,

סדר הפרשה הזאת שלמדנו בשיעורים האחרונים,

להזהיר על החסד והאמת,

ואחרי כן על הביטחון ועל התקווה,

תמיד בכל דרכיו.

לכן סידר את זה שלמה המלך ככה. קודם למדנו על חסד והאמת,

על יעזבוך,

כושרים על גרגירותיך, כותבים על לוח ליבך,

ואחר כך באו הפסוקים האלה,

על הביטחון

ועל התקווה שתמיד נקבל השם בכל דרכינו.

וכן כתוב, חסד ומשפט שמור וכבה אל אלוהיך תמיד.

הושע הנביא אומר,

חסד ומשפט זה חסד ואמת.

כמו שאמרנו, הם קודמים,

שמור,

וכבה אל אלוהיך תמיד, זה הביטחון.

אז לכן סידר גם שלמה המלך את הסדר הזה קודם על חסד ואמת, לימד אותנו,

ואחר כך עניין הביטחון והתקווה.

עוד יש לפרש,

בכל דרכיך דעהו שיהיו כל מעשיך לשם שמים.

בכל דרכיך זה דרכיך שלך.

לא דרכי העבודה של השם דווקא,

אלא בכל דרכיך.

כל מעשיך שלך יהיו לשם שמים. גם מעשים כאלה שהם לכאורה לא קשורים כל כך למצוות.

מה היה היום יום?

הכל תלוי בשולחן ערוך.

מה נאה לעשות ומה לעוד? תכף תשמע.

ואל תדרוש מן העולם הזה הנאה ותענוג וכבוד ועושר וכל חפץ.

רק להשיג עבודת השם יתברך והוא יישר אורחותיך.

מלבד השכר הגדול במידה הזאת

הנה המעשה יצליח שתעשינו לשם שמים. אם תעשה לשם שמים אתה תצליח.

אז הוא אומר לנו במפורש

אל תדרוש.

מעשיך יהיו לשם שמים פירושו של דבר. אל תדרוש.

אל תדרוש. אם מעשיך לשם שמים.

אל תדרוש מן העולם הזה

הנאה

ותענוג

הנאה ותענוג

וכבוד

ועושר

וכל חפץ.

רק להשיג עבודת השם יתברך.

זאת אומרת

כל דבר שבעולם

שיש

יהיה כלי

רק

להשיג בעזרתו את עבודת השם יתברך. ואם תעשה כן

אז הוא יישר אורחותיך.

כל זה מלבד השכר הגדול במידה הזאת שאתה בוטח בשם ומקווה אליו.

וגם המעשה יצליח אם אתה עושה אותו לשם שמים.

אז אמרתי לכם שאני אומר לכם על אחד מהגדולים האחרונים

שהוא היה זוכר את השם בכל דבר ודבר.

קוראים לו אלכסנדר זיסקין מהורדנה.

הוא היה רב ומקובל ואיש אשכולות.

חי במאה ה-18 לפני כ-300 שנה.

התפרסם כאחד מגדולי הרבנים בדורו, צדיק מיוחד במינו,

והוא נקרא בכינויו בעל יסוד בשורש העבודה על שם הספר שלו.

עכשיו

במשנתו הוא היה אומר ככה

ככה הוא כותב על עצמו

הייתי נזהר מאוד ליתן הודאה ושבח לשם יתעלה יתברך שמו על כל מה שהגיע עליי.

כל הזמן משבח את השם יתברך על כל מה שבא עליו.

הן איזה רעה רחמנה לצלן,

קטנה או גדולה,

הייתי מצדיק עליי את הדין בשמחה,

ונתתי לשם יתברך גם כן הודאה על זה.

לא רק קיבל את זה בשמחה, גם היה נותן הודאה על זה בשמחה עצומה,

בזו הלשון.

היה לו גם נוסח.

איך הוא מודה לשם על הצהרות?

יוצרי ובוראי,

אתה צדיק

על כל הבא עליי,

כי אמת עשית ואני הרשעתי.

ואני נותן לפניך שבח והודאה על זה יוצרי ובוראי,

כי בוודאי לטובתי עשית לי סיבה זו.

הן על איזה טובה קטנה או גדולה נתתי לו, יתברך שמו, הודאה ושבח על הטובה שגמלני.

ובוודאי כל אדם מוזהר על זה.

והיא משנה מפורשת.

חייב אדם לברך על הרעה

כשם שהוא מברך על הטובה.

הוא אומר על עצמו,

והיודע תעלומות, הקדוש ברוך הוא,

יעיד עליי

שמלבד החיוב מהמשנה הקדושה,

עבדתי עבודה זו בתמידות מגודל אהבת השם יתברך שהייתה תקועה בליבי בתמידות.

מדרגה של יהודי.

עוד דבר שהוא אמר על עצמו היה בליבי בוער בתמידות שמחה וחדווה עד מאוד שמחה שאין למעלה ממנה

שיש לי אלוה כזה שלא תכזה ולהוטו לעולמי עד

‫ואחר שברא עולמות לאין מספר בחר בי בשר ודם,

‫חרש מחרשי אדמה

או חרש מחרשי אדמה,

‫הוא ברא אותי מגודל טובו בתוך עם קדוש הישראלי,

והיה כזה בליבי בתמידות,

‫התפארות גדול שזכיתי להיות עבד עולם לאלוה כזה.

‫השתבח בורא, איזו הבנה, איזו השכלה, איזו הרגשה.

‫התפארות ושמחה של נברא יהודי,

‫בן של הקדוש ברוך הוא, בעם הנבחר, ‫מכל העולמות בחר בו, ‫שבחר בנו, מכל עמי.

‫הוציאו אותך בפינצטה, יבא ביי.

‫אבל בין הדברים הוא גם אומר,

‫וזה מתקשר למה שאמרנו פה,

‫הוא סירב לשמש במשרת רבנות רשמית,

‫או בכל משרה אחרת,

‫בשל ענוותנותו ובשל רצונו ‫לא להיבטל מלימוד תורה,

‫כי הרבנות מקברת את בעליה,

‫וגם הימנעות ממחלוקות, ‫כי אי אפשר שהאדם שיהיה בשררה ‫ולא יהיו מחלוקות עליו.

‫ולצורך מחייתו,

אז ממה הוא התפרנס?

‫עסק במסחר דרך ערעי.

‫וגם את זרעו הזהיר בצוואתו.

‫את הצוואה הזאת לא קרא ולא שמע, ‫או שכן, וזה יותר גרוע, הזמיר.

‫הוא עכשיו רוצה להיות...

עכשיו העיר של ראשון לציון,

עיר של החילונים הגמורים,

הוא רוצה להיות שם.

עכשיו תכף יש בחירות, והוא עכשיו רוצה להשתחן.

איזה מין דבר זה?

מה, אתה בא לקחת

לאנשים שבעיר הזאת

שנים ועשרות שנים מטפחים במעשיהם את הציבור, מגדלים אותם, נותנים שיעורים, עושים דברים,

ואתה בא נדחף, אני אהיה פה?

הלו, אתה השקעת פה?

יש פסוק שנאמר,

קורא דגר ולא ילד עושה עושר ולא במשפט וחצי ימיו יעזבנו.

יש עוף שקוראים לו קורא,

הוא זכר,

דגר ישב על ביצים.

מה, אתה יולדת?

אתה עוף זכר, קורא דגר ולא ילד.

אז מה אתה מתיישב על ביצים לא שלך?

ככה מי שעושה עושר ולא במשפט אומר, למה אני צריך להשקיע עשרות שנים, אני אבוא ברגע האחרון ואני אתפוס את הכהונה,

יש לי את ש״ס,

אריה דורעי הוא ידאג לי, כמו שדאגו לי בבית״ר לשים אותי נגד רצון התושבים ונגד הרב המקומי?

כן, מה הבעיה?

מי שהוא רגיל בהנהגתו של הקורא,

שהוא דוגר על מה שלא שלו, אין לו בעיה.

רק סוף הפסוק אומר, בחצי ימיו יעזבנו.

אדם שמשיג עושר ולא במשפט,

או שהכסף יעזוב אותו, או שהוא ייפטר ויעזוב את הכסף.

אין דבר כזה שבן אדם יגזול את האחרים ומן השמיים ישתקו.

אז זה אין אלוקים לנגד עיניו.

ומה עם מה שכתוב שאסור לרדוף אחרי הכבוד,

שכל הרודף אחרי כבוד,

כבוד בורח ממנו, מה עם זה?

אין דבר כזה, זה לשם שמיים, לשם שמיים.

אז אומר בעל יסוד ושורש האמונה,

בעל יסוד ושורש העבודה,

שלא תקבלו, ככה הצוואה שלו,

שלא תקבלו שום התמנות.

היינו שלא תהיו בקהל כלל, לא ראשים ולא מנהיגים.

בני אהוביי,

כוונתי בכל זה ולטובתכם,

כרחם אב על בנים,

כדי שתירשו שני העולמות.

אז זה והבא.

כי על זה יעיד כל בר-שכל.

מי שהוא יותר טרוד בעסקי העולם הזה, השפל והבזוי שהוא כצל עובר,

ובפרט ברדיפות הכבוד,

אף חייו אינם חיים.

מה הרי כתוב במפורש?

שהקנאה,

בתאווה,

בכבוד, מוציאים את האדם מן העולם. וכולם רודפים אחרי זה, מתים לצאת מן העולם.

גם העולם הזה וגם העולם הבא. אין להם סבלנות להכות.

חוצפה שאין כדוגמתה.

חוסר הבנה, זה לא חוסר הבנה.

זה לשם שמיים, לשם שמיים.

אז לכן אומר פה,

במפורש,

בכל דרכיך דעהו שיהיו כל מעשיך לשם שם, ואל תדרוש מן העולם הזה הנאה, ותענוג, וכבוד, ועושר, וכל חפץ.

רק להשיג עבודת השם יתברך.

ואם תרצה את זה ותעשה ככה, הוא ישר אורחותיך.

מלבד השכר הגדול במידה הזאת,

הנה המעשה הזה יצליח שתעשינו לשם שמיים.

פעם היו מבקשים רב,

הולכות משלחות אליו, ואומרות לו, אנחנו רוצים שתהיה רב בעירנו,

והולכים, מתחננים אליו, אחרי שהכירו את מעלתו וחוכמתו,

והיו בוחנים אותו, ובודקים אותו, והכול, והכול, והכול.

וככה היה דרך ההתמנות של רבנים וכו' וכו'.

ויומי. מי שואל את הקהל בכלל אם אתם רוצים אותי או לא רוצים אותי?

דוחף את כולם במרפקים ואומר, אני הרב, וזהו. ואחרי זה חפשו אותי.

מקבל את המשכורת, ולא טורח, ולא תורם, ולא עושה שום דבר למען הציבור.

הציבור שלהם. כן, איך בן אדם, רב עיר, מה אתה מספיק לעשות? בוא תספר לי על רבני ערים, מה עשו, זה מהפכות, ואיך השתנו הערים. בוא תספר לי את זה.

וגם יש לפרש, מוסיף לנו רבנו יונה,

בכל דרכיך דעהו,

פירושו אל תשכח בטרדתך במלאכתך זיכרון מחשבת עול שמיים ויראתו ורוממותו.

גם כשאתה באמצע המלאכה, מה אתה, נגר?

מה אתה,

בנקאי, רואה חשבון?

גם בטרדת המלאכה.

לעולם אל תשכח

זיכרון מחשבת עול שמיים ויראתו ורוממותו.

ואם זה ככה,

הוא יישר אורחותיך, ובזה תצלח מלאכתך.

אתה רוצה להצליח במלאכה?

תערבב את הקדוש ברוך הוא בזיכרון

עצמך ונפשך כל הזמן.

עול מלאכות שמיים עליך, יראתו ורוממותו.

ואז תצליח.

ועל זה אמרו חכמים זיכרון מלאכה בברכות ל״ב,

מתוך שחסידים הם תורתן מתקיימת

ומלאכתן מתברכת.

זאת אומרת, גם אם אתה עובד

במלאכה,

אבל כיוון שאתה ירא, אתה חסיד, חסיד השם,

מתוך שחסידים הם,

אז אפילו שהמלאכה הייתה והתורה הייתה אפילו מעט,

התורה הייתה מתברכת.

התורה הייתה מתקיימת,

והעבודה, המלאכה הייתה מתברכת.

זאת אומרת, אתה יכול לעשות אפילו קצת ולהתברך, ויהיה לך.

עוד פירוש, הוא אומר,

גם יש לפרש בכל דרכיך דעהו.

בתחילת כל מעשה תשיב אל לבך אם יש דרך עוון אשר חטא במעשה ההוא,

ואל תעשנו עד שיתברר לך כי הוא רצוי לפני השם יתברך.

ואז יצלח בידך ויישר אורחותיך.

זאת אומרת,

מה זה בכל דרכיך דעהו? בכל דרך שאתה הולך לעשות.

לפני, קודם כל תדע, דעהו. יש פה איזה עוון, יש פה איזה משהו,

שיכול לצאת מזה איזה חטא או משהו,

קודם כל תבדוק את זה. ואם יש איזה ספק,

אל תיגע.

בכל דרכיך כבר לפני, לפני אתה צריך לדאוג שאתה תדע.

ואז אם תעשה כן,

הוא יישר אורחותיך.

והוא אומר,

אמנם הפירוש הראשון אשר כתבנו הוא מעניין הפרשה,

והוא על דרך פירוש חכמים זיכרונם לברכה,

כמו שפרשנו בהתחלה,

וגם הפירושים האחרונים שהוספנו,

כולם כאחד טובים.

צריך לחזור על זה כמה פעמים בעזרת השם, וליישם את זה בחיים, והנה מובטחת לנו הצלחה

בכל מה שנעשה,

השם יישר אורחותינו, אמן.

רבי יחנניהו ברגשו, אומר, עושה הקדוש ברוך הוא זכות ישראל,

אבי כוח ארבענו ורצו ראשונה. אמור אדונו בסלומן סגרנו לטור ויאדיר.

אמן.

אמן.

אמן.

שמח ברבבה לברך, ועלה ומעלה על מגל יתברך,

וישתפח ויתפרע, ויתרומם, ויינשא ויתהתר, ויתעלה ויתחלל,

שמח נקוצה ורחמו.

אמן.

אמן.

ותמיה ולנכות ברכתה, שירתה ותשפיכתה ונחמתה,

דליה בעלמה ומואמן. אמן.

על ישראל ועל רבנן ועל תלמידיהון ועל כל תלמידי תלמידיהון,

ועסקין בורתה כדושתה,

ויהי ועדרה, הדם ויהי בכל אתר ואתר.

יהא לנה ובואנו כל חינם, וחיסא ורחמם,

ומנקדדם ומראה שמאיה ורעב ימואמן.

ותמיה של המרבה מן שמאיה, חיים ושבע וישועה ונחרה, ושזבה וכרועה ובונלה ושניחה וכפרה,

ורווח והצלה לנו כל עמידו ישראל וימואמן.