ישיבת חניכי שעיר | הרב אמנון יצחק

 

- - - לא מוגה! - - - 

נציב יום

לעילוי נשמת גו בזה בן אבזה וזאודה בת טרפה

השם יניחם בגן עדן בכלל מתי עמו ישראל

ושתהא הצלחה גדולה לכל קהילות פז בחוכמה, ביראת שמיים, בתשובה שלמה ואמיתית

זיווגים כשרים לרווקים

שיתחזקו כולם באהבה לרעך כמוך עם הרבה גמילות חסד, אמן ואמן

רבי יעקב גלינסקי, זיכרונו לחיי העולם הבא, אומר יש לי בקשה

אני יליד קריניק

בישיבה קראו לי ינקל קריניקר

בבקשה תשמרו לי את השם

כי היום זה מצרך מבוקש

שמות של ערים בפולין ובליטא

קוראים עליהן שמות של ישיבות ועדות

אז עוד נשארו האישי שוק

ושניף שוק

את קריניק תשאירו לי, הוא אומר

אבל יש עיירה

שאם היו מכנסים את חסידיה

הייתה זו העדה הגדולה ביותר בעולם

חניכי שעיר

אל תצחקו

כי ראיתי בשם הרבי מפשיסחא,

זכר צדיק ברכה, שאמר

אל תחשבו שעשיו נראה כפויר,

עיקר מגושם

עשיו כזה.

לא,

לא.

הוא היה לבוש כפותה לבנה

וחגר אבני טרחיו ואמר תוירה בסעודה שלישית

שהרי אמרו במדרש בתנחום מצב

שלעתיד לבוא עשיו מתעטף בטליתו כזקן

ובא ויושב לו אצל יעקב בגן עדן

והשם יתברך אומר לו

אם בין כוכבים שים קיניך משם אורידך נאום אדוניי

פסוק בעובדיה פרק א',

היי

אם בכוחו לרמות את שומרי הגן עדן בעולם האמת ולהיכנס להתפלח לגן עדן לשבת ליד אחיו יעקב

כמה בכוחו לפתות כאן בעולם השקר

אלוף העולם

ומי יודע אומר רבי ינקל'ה אם אנחנו לא נמנים עם תלמידיו

מחניכי שעיר

מי יודע

מה הכוונה

מה המהות שלו של עשיו לובש כפות הלבנה

אז אם הוא לובש כפות הלבנה אז הוא חוסיד

כולו כאדרת שיער

הדגש על האדרת

חיצוניות

בגדי עשיו החמודות

חיצוניות

מה עם פנימיות?

חסרה

וירח את ריח בגדיו

אל תקרה בגדיו

אלא בוגדיו

ועשיו מתעטף בתליתו ויושב לו אצל יעקב

ויהי עשיו בן ארבעים שנה

ויקח אישה

את יהודית בת בארי החיטי

ואת בושמת בת אלון החיטי

החיטי החיטי

מאיפה הוא לוקח מהחיטי?

ופירש רשי

עשיו היה נמשל לחזיר

שנאמר יכרסמנה חזיר מיער

תהילים פ' יד

החזיר הזה

כשהוא שוכב פושט טלפיו

ברגליים

לומר

ראו שאני טהור

למה הוא מפריס פרסה

אך לא מעלה גרה

שני סימנים של טהרה צריך מפריס פרסה ומעלה גרה

אבל הוא חיצוניות מראה מפריס פרסה

אבל לא מעלה גרה

זה החזיר

זה אדום

זה United States of America

מתחת יד בעליהן

ומענה אותן

או, אז אני כבר מזהה כמה מחניכי שעיר

כי עכשיו פרשת האינוסים וההטרדות

מתפרסמת

והרבה מאלה שמטיפים מוסר לציבור בלוויזיה וברדיו

כולם מתברר שהם חניכי שעיר

מהו, היה צד נשים מתחת יד בעליהן ומחנה אותן? אף הם

וכל אחת פתאום ארבע, חמש, שש נשים מאשימות אותו במעשים מגונים

כל אלה שמדברים על כולם ופותחים את תלועם

ממש עשבניקים

עשבניקים

חניכי שעיר אמרנו

טוב,

כשהיה בן ארבעים

אמר אבא בן ארבעים שנה

נשא אישה

אף אני כן

נו,

אביו נשא בגיל ארבעים אז גם הוא

חיצוניות כבר אמרנו אבל איזה נשים הוא לקח כמו של אבא?

לא כמו של אבא

ותהיינה מורת רוח ליצחק ולרבקה

הם רק עשו עוגמת נפש

להוריו

כל מעשיהן היה להכעיס ולעיצבון

כיוון שהיו עובדות עבודה זרה

זאת אומרת

בחיצוניות

אז הוא עשה כמו אבא

גיל ארבעים זה

גיל חשוב

מה עם הנשים אבל?

הוא היה משאיר את בגדי החמודות

אצל אימא שלו

אצל רבקה, למה?

כי הוא היה חושד בהן שהן גנבות

אז הוא לא היה סומך עליהן, זה הנשים שהוא לקח

לכן בגדי החמודות היו אצל רבקה שהלבישה את יעקב

מה הן עושות אצלנו?

טוב, אומר רבי ינקל, אני אספר לכם סיפור

רב נסע לביתו

ובתי העיירה נראו עדיין רחוק

והעגלון מאיץ בסוסים

רוצה להגיע מבעוד יום

לעולם יצא אדם בכי טוב

יחזור בכי טוב כשעדיין אור

ולפתע אמר הרב

ראה שקיעת החמה ממשמשת ובאה

בטרם התפללנו מנחה

הרגיע אותו עגלון נספיק נספיק

נגיע לבית הכנסת בזמן

לא נחרץ הרב אין להסתכן בכגונדה

עצור נא בבקשה בצד הדרך

ונרד להתפלל

נו העגלון כבש הנחה ועצר בצד הדרך

המתין עד שהרב מצא פלג מים ליטול ידיו

ועמדו להתפלל

העגלון סיים חיש מהר כמו כל אלה שמסיימים בית הכנסת מהר מהר מהר

והמתין

והמתין

והמתין

השלים עם הידיעה

שכבר יגיע הביתה באישון לילה

הרב השתופף

פסע שלוש פסיעות סוף סוף סוף סוף

נו נזוז

רגע

עלינו לשבח

יאללה שיהיה

כשהרב סיים

הפטירה עגלון

העלינו לשבח של כבודו אורך יותר מכל השמונה עשרה שלי

ענה לו הרב באמת אני תמה למה זה כך

איך אתה יכול להתפלל כל כך מהר

אתם יודעים בגור מתפללים גם מהר

אם תשאלו אותם

למה הם מתפללים מהר

אז הם יגידו לכם תשובה

ותפילתם מהרה תקבל ברצון

אז הוא אמר לו באמת למה אתה מתפלל כל כך מהר

אז עונה לו העגלון יאמר לי הרב

כמה זמן למד עברי

הכוונה קריאה היו לומדים קריאה בחיידר

כמה זמן אתה למדת עברי?

שבועיים כמדומני אמר הרב

נו ואני למדתי שנתיים

אז מה הפלא שאני מתפלל ברהיטות כזו השקעה נושאת פירות?

זאת אומרת

הוא חושב שהרב

קורא לאט

בגלל שהוא לא למד עברי קריאה כל כך טוב

אז הוא לא יודע לקרוא נכון

כי הוא למד רק שבועיים, הוא למד שנתיים

כי הוא היה סתום

אז הוא למד שנתיים

ולכן הוא כבר יודע עברי, הוא כבר יודע הקריאה הנכונה

אז הוא קורא מהר בשטף

שוטה קוראים לזה שוטה

בעברית מדוברת טמבל

ואילו היה הרב לומד שנתיים, נו

אז הוא היה מתפלל במהירות הבזק?

ודאי שלא.

מדוע?

כי לא הגיית המילים אורכת זמן.

מי שלא חוזר על התפילה ולא מכין את עצמו זה אורך זמן זה כמו תפילת יום כיפור כל יום.

אבל

אדם שיודע להגות את המילים לא זה משהו אורך זמן

אלא הכוונה,

ההתבוננות, מה מדברים, מה אומרים.

צריך לדעת איך מתפללים, לא לחבר עניין בעניין, בלי קשר, בלי פיסוק, בלי הבנה,

בלי טחינה. תפילה זה תחנונים.

צריך לדעת איך להתפלל, מה מבקשים מהקדוש ברוך הוא.

צריך התבוננות.

צריך כוונה.

לא רק להגות את המילים.

אבל אלה נעדרות אצל העגלון.

אז יש הבדל בין רב לעגלון.

אלה שמתפללים מהר זה עגלונים.

הם ממהרים, נספיק להגיע לעיירה.

כל אחד יש לו את העיירה שלו, אחת זה ארוחת בוקר,

כל אחד זה העיירה שלו.

כבר אמרנו, עייר פרא אדם יבלט, כל אחד והעיירה שלו. אולי לעיירתו, רעייתו הכבוד.

זהו שנאמר.

ויהי עשו יודע ציד איש שדה.

ויעקב אשתם יושב אוהלים.

עשו יודע ציד איש שדה. שדה זה מקום פתוח במרחב, מקום חיצוני.

עשו, המהות שלו היא חיצוניות.

שואו,

שואו, הופעה.

אבל יעקב אשתם יושב אוהלים.

ישיבת אוהל זה כניסה לפנימיות.

יעקב זה פנימיות, עשו זה חיצוניות.

מי שרואים שהוא בחיצוניות

הוא מחניכי שעיר.

וכל אחד יבדוק את עצמו כמה שולטת החיצוניות במעשיו,

וכמה דגש הוא שם על הבגדים.

הבגדים, הכוונה, חיצוניות. בגד זה החיצוני לאדם.

מאנה מכבדותי.

הבגדים מכבדים את האדם.

אבל זה רק בחיצוניות.

צריך שיהיה פנימיות.

אל תסתכל בקנקן, אלא מה שיש בתוכו.

אז צריך שלא תשלוט החיצוניות במעשים.

ואנשים שמים דגש על הבגדים, הכוונה על החיצוניות.

ומה זה החיצוניות?

הם שמים דגש על נוסח התפילה.

להגיד את נוסח התפילה כמו שכולם רגילים.

לא על הכוונה.

העיקר, לזרום עם התפילה בקצב הידוע והרגיל שתמיד הונהג בבית הכנסת,

כדי לסיים בזמן.

לא מעניין הכוונה.

לא מעניין את האנשים הכוונה. אנשים לא מחפשים עניינים עם כוונה.

מחפשים עניינים שגומרים לפני שמתחילים.

אם אפשר.

זאת אומרת,

זה חניכי שעיר.

מקפידים יותר על לחן הזמירות.

אבל לא על המשמעות.

זאת אומרת, יודעים את הניגונים בכל מקום.

אבל תשאל אותו מה ביאור המילות, מה אתה אומר.

מה הכוונה צריך להתכוון?

פעם ראשונה הוא פוער פה, מה, לא, לא.

לא ידעתי.

מתפלל 10, 20, 30, 40, 50, 60. לא יודע עדיין ביאור המילות.

זה חיצוניות, זה חניכי שעיר.

אדם חייב ללמוד באור המילות.

מעבר לכוונה.

צריך להתפלל תחנונים.

צריך לפייס.

לשכנע.

אבל לא באים להגיד טקסט וללכת.

אז כל אחד צריך להחליט באיזה ישיבה הוא נמצא, בישיבה של עשיו או בישיבה של יעקב?

בישיבה של יעקב זה כוונות,

זה פנימיות.

נסתכל על תוכן הדברים.

בישיבה של חניכי שעיר זה הכל בחיצוניות.

מנגינות יפות,

זמרים פסולים,

אוכל לא כשר.

העיקר חיצוניות.

חתונה, שיהיה

כמובן שולחנות מכובדים,

מה זה משנה אם זה נבלות או טרפות,

אם זה תערובת,

מה את מי זה מעניין בכלל?

העיקר החיצוניות, שואו.

הייתה לי חתונה כזאת,

היה הזמרים האלה, היה ככה, היה ככה. חיצוניות. ערב של החטאת הרבים.

במקום

שיתפוקקו כל העוונות, ויפק רצון מהשם.

מייצרים עוונות, עוונות, עוונות בלי סוף. למה? כי הם חניכי שעיר.

מה זה מעניין אותם בכלל? כוונות,

מצווה לשמה,

מסירות נפש לבורא, מה זה הדברים האלה?

אנחנו, חביבי, עם קפוטה,

אנחנו עם שטריימן,

אנחנו עם גרטל,

אנחנו עם כל התפאורה.

מה עוד צריך?

לא, מספיק.

כן, אבל זה חניכי שעיר.

צריך להפנים דברים.

צריך לעבוד על זה.

תפילה זה עבודה שבלב.

עבודה, אבל זה עבודה.

לכן אנשים קוראים את התפילה ולא מעניין אותם שיש דגש חזק.

אז הם ככה מחפפים, הכל זה אותו דבר, הכל אותם דגשים.

לא מעניין אותם מי לעיל, מי לרע.

לא מעניין אותם שום דבר.

מעניין אותם מה?

לזרום עם התפילה וכו' וכו', בלי הבנה, בלי שום דבר.

עבודה שבלב זו עבודה.

ואנשים מתעצלים.

אסור להדביק אותיות.

והם מדביקים.

קשרתם אותם.

קשרתם אותם. העיקר להגיד מהר, וקשרתם אותם.

מה אתה אומר?

וקשרתם מותם. מותם. מותם. אתה הורג את כולם. מותם.

וקשרתם מותם.

צריך להגיד, וקשרתם אותם.

ויש הרבה דיבוקי אותיות כאלה.

מסומנים בדרך כלל בסידורים

שצריך להפריד, אבל הוא עצלן.

הוא צריך לזרום עם התפילה, אחרת הוא לא חזן.

מה זה יפסיק פה, יפסיק שם,

יתמתן קצת, פה יתמתן? זה לא.

הוא שייך לחניכי שעיר, לאלה שיודעים את התפילה כמו העגלון.

דיו, דיו,

דיו,

דיו.

רבי חנניהו ברגשי אומר,

עשו הקדוש ברוך הוא קדוש ראינו וקדוש ראינו וקדוש ראינו וקדוש ראינו. שנה אמרנו לנו עוד סלמאן שדגו יקבלו תהלום יעדיה.