להכיר את ערכנו | הרב אמנון יצחק

 

- - - לא מוגה! - - - 

נציב יום לשמחה מזל בת עליה שתהא לה רפואה שלמה בכל האיברים בפרט בראש

וברגליים ובקיבה, אמן.

ותיקח לו אמו אישה מארץ מצרים

פירש רשי

ממקום גידוליה שנאמר

ולה שפחה מצרית ושמה הגר.

דרך הפתגם השגור

זרוק חוטרה אה עבירה

אה עיקרה קאה

זרוק מקל לאוויר

והוא ייפול על שורשו

מדובר שהגר לקחה לבנה ישמעאל

אישה ממקום גידוליה ממצרים

זאת אומרת

ברגע שהיא סולקה מבית אברהם

אז היא לקחה לו אישה מארץ מצרים

רשי אומר ממקום גידוליה

מה, לא ידענו שהיא ממצרים?

הרי היא ביתו של פרעה שנתן אותה לשרה ואמר עדיף שתהיה שפחה בבית זה מאשר מלכה

בבית אחר

אז למה כתב ממקום גידוליה?

בא לומר שתזרוק מקל לאוויר הוא ייפול על שורשו זאת אומרת היא חזרה אל העיקר שלה, אל השורש שלה

היא לא התנתקה לגמרי מהשורשים שלה

נו אז יש לנו עידוד מזה

כל אדם בכל מצב צריך להתעודד מזה

כי איפה השורש שלו?

אם השורש שלו הוא טוב אז גם אם תרחיק אותו מהשורש אפילו תרים אותו לאוויר גבוה הוא יחזור בחזרה לשורש

תלוי מה השורש שלו

אם השורשים טובים

תמיד הוא יחזור לשורש

נסביר

בבבא קמא צדיק א'

שנינו

המבייש את חברו משלם לו לפי כבודו

איך

שמים כמה צריך לשלם? לפי כבודו של האדם

אמר בעקיבא אפילו עניים שבישראל

רואים אותם כאילו הם בני חורין

שירדו מנכסיהם

שהם בני אברהם, יצחק ויעקב

לפי רבי עקיבא כולם שווים לעניין הביוש

זאת אומרת אפילו עניים שבישראל

רואים אותם כאילו הם בני חורין שירדו מנכסיהם רק

למה שהם בני אברהם, יצחק ויעקב אז השורש שלהם זה אברהם, יצחק ויעקב

חכמים חולקים

והם אומרים שהם משלמים לפי המבייש ולפי המתבייש

זאת אומרת תלוי מי המבייש, אם הוא אדם נקלה ונבזה

זה לא כמו אם אדם חשוב מבייש מישהו

זה גם המתבייש

אם זה אדם פשוט

או שזה אדם חשוב אז לפי זה גם

הלכה כמו חכמים לא כמו רבי עקיבא, אבל רבי עקיבא אומר

אפילו עניים שבישראל רואים אותם כאילו הם בני חורין שירדו מנכסיהם,

שהם בני אברהם, יצחק ויעקב.

ומעשה באחד,

שפרע ראש האישה בשוק,

הסיר לה את הכיסוי ראש,

באה לפני רבי עקיבא,

תבעה דמי בושתה,

הוא בייש אותי ברבים,

הוריד לי את הכיסוי ראש.

הוא חייב אותו לתת לה 400 זוז.

400 זוז זה כלכלה למשפחה לשנתיים.

סכום, סכום.

אמר לו זה שנפסק לו לשלם 400 זוז, אמר לרבי עקיבא, תן לי זמן.

נתן לו זמן.

כאילו, לא, תשלם מזומן. טוב, תן לי זמן.

המתין

עד שראה אותה עומדת על פתח חצרה.

שבר צלוחית בושם לפניה.

הלך, קנה בושם,

והלך, ראה אותה ככה בחצר, שבר את הבושם, כאילו נפל לו,

ואז כל הריח...

גילתה ראשה,

והייתה מטפחת בידה ומעבירה על ראשה, שיהיה לה ריח טוב בראש מהפסמים.

העמיד עליה עדים ואמר,

רבי,

לזו אני נותן 400 זוז?

שבשביל בושם באיסר כסף

זלזלה בעצמה לגלות ראשה והראתה שאינה מקפדת על הבושה?

הנה,

אין לה בושה.

בשביל איסר,

גרוש וחצי, תסתכל.

פתחה את הכל ועשתה ככה, אז אין לה בושה לחשוף את הסערות שלה בפני הנשים.

תרגיל יפה, אה?

אמר לו רבי עקיבא,

לא הועלת כלום

שהחובל בעצמו פטור,

ואחרים שחבלו בו חייבים.

היא יכולה לעשות עם עצמה מה שהיא רוצה, זה עניינה.

אתה, שאתה מבייש אותה בפני האחרים, אתה חובל

באחרים חייב.

החובל בעצמו פטור,

ואחרים שחבלו בו חייבים.

מה אמר רבי עקיבא?

אומר רבי יעקב גלינסקי, זיכרונו לחיי העולם הבא, אני אסביר לכם.

במדרש בקהלת רבה,

א',

ל', ב',

אמרו

אין אדם יוצא מן העולם וחצי תאוותו בידו.

יש לו מנה,

רוצה 200,

יש לו 200,

רוצה 400.

ביקשו.

אין אדם יוצא וחצי תאוותו בידו?

אז אם ככה הרי חצי תאוותו בידו?

אז אם ככה יוצא שחצי תאוותו בידו.

אבל זו טעות.

שמעתי שאומרים על המשנה שבשעת פטירתו של אדם

אין מלווין לו לא כסף ולא זהב

ולא אבנים טובות

ומרגליות,

אלא תורה ומעשים טובים בלבד.

הוא אומר, שמעתי על המשנה הזאת שזה לא מדויק.

על המשנה אומרים שזה לא מדויק?

אלה שאומרים כך אומרים שרוב הכסף מלווה אותו.

הם אומרים שרוב הכסף מלווה אותו.

זאת אומרת, פה כתוב במשנה שאין מלווינו לא כסף ולא זהב ולא אבנים טובות ומרגליות.

והם אומרים שהמשנה,

מה שהיא אומרת זה לא מדויק,

כי רוב הכסף מלווה אותו.

מה הכוונה? מה זה? אפיקורסות. מה זה? אתה חולק על המשנה?

אז הוא אומר ככה, בנוהג שבעולם

מעריכים עשיר בעשרה,

עשרים,

שלושים מיליוני דולרים ויותר,

כן?

כמו בפורלס, העריכו אותי בשלושים מיליון.

טבעתי אותם.

בפשרה הם שילמו לי בפרסומים 200,000. כי התברר שאין לי,

אבל הרווחתי 200,000 בפרסומים.

נחמד.

אז זאת אומרת,

בנוהג שבעולם מעריכים עשיר בעשרה,

עשרים,

שלושים מיליוני דולרים ויותר,

וגם הוא מעריך כך את עצמו.

יש לו השקעות,

יש לו נכסים,

יש לו מניות לרוב.

הוא ממילא שואף להכפיל את עונו,

להגיע ל-40 מיליון, ל-60 מיליון.

נו, בסוף הוא נפטר,

הולך לבית עולמו.

והיורשים באים

לחלק שלל,

והבועה מתנפצת

לכלל מיליונים בודדים.

ואיפה שאר עשרות המיליונים?

את זה הוא לקח עמו.

לא הבנתם.

היה לו עשרות מיליונים בדמיון.

את זה הוא לקח עמו.

כי אנשים, עומדים אנשים,

זה מיליונר, מיליארדר,

הכל זה מניות בתיך, השקעות, שאתה לא יודע מה התקיים, מה לא התקיים, מה קיים, מה לא הכול. הלוואות מבנקים, הכל זה הכול חריצה.

הכל נפיחות

של דמיון.

כמה במציאות יש?

אם הוא עשיר כזה, כזה גדול,

בסוף זה כמה מיליונים בודדים.

מאיפה כל העשרות או מאות מיליונים?

זהו, לקח עמו. אין בעיה לקחת דבר כזה לעולם הבא, כי אין בזה כלום, לא לוקחים.

אז המשנה נשארת אותו דבר, רק זה בהלצה.

אומרים

לא מלווין אותו, באמת לא מלווים אותו.

פיזית הוא לא לוקח כלום, אין כלום.

אבל הוא כן לוקח.

מה הוא לוקח?

את הדמיון שחשבו שיש לו.

את זה הוא לקח עמו.

איך התברר שהוא לקח עמו? כי מה שהוא השאיר זה רק קצת.

מכל מקום נשאלת השאלה.

יש לו מנה

או שהוא סבור שיש לו מנה? עכשיו אנחנו כבר מדייקים.

יש לו מנה או שהוא סבור? יש אנשים חיים דמיונות.

אז הוא רוצה 200. מנה זה 100. אז הוא רוצה 200. יש לו 200?

רוצה 400. נשאלת השאלה, למה הוא לא רוצה 400 ישר?

למה הוא צריך להגיע ל-200,

בשביל אחר כך 400, מ-400 ל-800?

למה זה הולך ככה? למה שלא יבקש ישר?

התשובה כי אין לו מושג ב-400.

המושגים מצומצמים ל-100,

אחר כך 200,

כשהוא רואה את ה-200 אז הוא כבר מבין מה זה 200 אז הוא רוצה 400.

כשהוא רואה כמה זה 400 ומה אפשר לעשות עם זה אז הוא רוצה 800. וכן על זה הדרך.

אין לו מושגים כאלה.

אדם שיגיד סתם אני רוצה להיות מיליארדי רוטמבל הוא לא מבין אפילו מה זה. הוא עוד לא ראה את המין מיליון, הוא כבר מדבר על מיליארד. מה אתה מבלבל את המוח?

אתה חזקת פעמי האלף, אתה בכלל לא יודע על מה אתה מדבר.

עכשיו נשאל שאלה.

ידוע מעשה ביוסף,

מוקיר שבת,

שהחוזים בכוכבים הודיעו לנוכרי עשיר

שהיה בשכנותו שאת כל הנכסים שלו,

כל הנכסים שלו יעברו לשכן היהודי.

פששש. הוא הלך למגיד עתידות והוא אמר לו תשמע אני רואה שכל הכסף שלך הולך לשכן שלך יהודי.

מה עשה? הלך,

מכר את הקרקעות, את האחוזות, את הבתים, את הטירות,

את כל הסחורות, את כל הנכסים,

והפך את כל הנכסים שלו למרגלית.

מי יודע כמה קרת זה היה,

והניח אותה בכובע, הכניס את זה, אתם יודעים, בכובע בפנים יש ככה איזה סרט כזה, דחף את זה שמה, והוא הולך עם הכובע תמיד,

איזה כסף על הראש,

אין שום בעיה, נראה שהיהודי ידע איפה הכסף ואיך ייקח את הכסף וכו'.

והנה הוא עובר על גשר, באה הרוח,

העיפה את הכובע לנהר, יא בוא בואי, כל הטירות, כל האחוזות, כל הקרקעות, כל הנכסים, הכל עף לנהר.

בא דג

ובלע

את היהלום, את האבן טובה.

סוף דבר,

יוסף מוקיר שבת, קנה דג לכבוד שבת,

ומצבות היה לו.

ומה הוא רכש בזה?

13 עליות מלאות דינרי זהב.

13 חדרים מלאים דינרי זהב.

גמרא בשבת, כ י ט.

ברגע אחד

הנוכרי הפך להיות חסר קול.

אולי הוא מצא בדרך עשרה שקלים לעלות על אוטובוס, כמו שאומרים.

אומר רב ינקלב, אני שואל,

מה המושגים שלו עכשיו?

האם

המושגים שלו שיש לו עשרה שקלים ועכשיו הוא ירצה עשרים, יהיה לו עשרים,

אחר כך הוא ירצה ארבעים?

ודאי שלא.

המושגים שלו זה עשרים

ושש עליות מלאות דינרי זהב.

למה? כי היה לו 13 עליות ויש לו מנה רוצה 200, תמיד הוא רוצה כפול, אז המושגים שלו, אפילו שהוא קבצן עכשיו, אין לו כלום, הוא תרושש,

אבל המושגים נשארו המושגים שהיו לא פעם.

ומה המושגים שלו?

עשרים ושש עליות של דינרי זהב.

כי המושגים הם מושגים של עשיר מופלג.

זה מה שאמר רבי עקיבא.

עניים שבישראל רואים אותם כאילו הם בני חורין

שירדו מנכסיהם

לפי שהם בני אברהם, יצחק ויעקב.

זאת אומרת, המבייש אותם

זה כמו מבייש

כל אדם בישראל, לא משנה באיזה רמה, כולם שווים. כי כולם הם בני אברהם, יצחק ויעקב.

זה כבני חורין שירדו מנכסיהם.

זאת אומרת, כל היהודים

נשארו במושגים הגבוהים והמרוממים.

לא לעניין כסף עכשיו, לעניין רוחניות.

וחייב כל אדם לומר, כל אדם,

כל אדם, חייב אדם לומר, כל אדם,

מתי יגיעו מעשיי למעשי אבותיי אברהם יצחק ויעקב.

כל אחד

חייב ויכול.

חייב ויכול.

זאת אומרת, כולם שווים באופציות, באפשרות להגיע למעשי האבות.

אפילו אם לא נאמר שאתה יכול להיות אברהם אבינו ממש,

אבל כמו שאברהם אבינו הוציא את המקסימום בשביל לעבוד את הבורים,

גם אתה יכול להוציא את המקסימום לעבוד את הבורים.

זה נקרא שאתה עובד את הבורא כמו אברהם אבינו.

אם תגיע לרמה שלו, לדרגה שלו, זה לא דיברנו. דיברנו שאתה תהיה כמו האבות.

כמו שהוא פעל בחסד במקסימום שהוא היה יכול, אתה תפעל בחסד מה שאתה יכול.

כמו שהיה ירא יצחק את הקדוש ברוך הוא במקסימום, גם אתה יכול.

כמו שלמד תורה יעקב אבינו, גם אתה יכול. אין שום מניעה לשום יהודי.

המושגים שלנו זה מושגי אהבות

ועכשיו נלמד קל וחומר

מה קל וחומר? מה שהתחלנו בהתחלה

הגר שהתנתקה

וכבר הייתה בבית אברהם אביה

בבית אברהם אבינו וכבר ראתה מלאכים זאת אומרת הגיעה לדרגות גבוהות ביותר

ועתה היא במדבר פארן

כי היא סולקה עם בנה ישמעאל מבית אברהם בגלל מעשה אברהם

בגלל מעשה ישמעאל סליחה

ועתה היא במדבר פארן

אבל מה היא עשתה?

הלכה למצרים לקחת אישה לבנה

למה?

כי משם שורשהה

מבית גידוליה

חזרה לשורש

זרוק חוטרה אברה עיקרה קאה

זאת אומרת השליך מקל למעלה אפילו שהוא התרחק מהשורש בסוף הוא חוזר לשורש

אז אם היא אחרי כל מה שראתה וזכתה ודיברו איתה מלאכים והכול

בסוף בסוף בסוף לאן היא חזרה?

לשורש

שכל וחומר אנחנו

אפילו אם אנחנו התנתקנו יש לנו לאן לחזור לשורש וכשלא התנתקנו

אם עוד לא התנתקנו

אם איבדנו אפילו לדאבון הלב את נכסינו

אבל לא התנתקנו

המושגים שלנו הם מושגים של האבות הקדושים

והייחול שלנו שהשם ישיב אותנו אליו

אשיבנו אדוני לך ונשובה

ושיחדש ימינו כקדם

בפרט ובכלל

כי זה היכולת שלנו זה השורשים שלנו זה המושגים שלנו

אנחנו עם הנבחר אנחנו עם סגולה אנחנו בנים של הקדוש ברוך הוא

אנחנו צאצאי אברהם יצחק ויעקב

זה השורש שלנו

אז גם אם התנתקנו חוזרים לשורש ואם לא התנתקנו ודאי שיותר קל

רק צריך לשנן חייב אדם

מתי יגיעו מעשיי למעשי אבותיי אברהם יצחק ויעקב וזה מעודד מאוד

רבי חנמיהו ברגשיו אומר

רצו הקדוש ברוך הוא רצו קדוש ראו הנביא כוך

הרבולו עם תורה ומסורת שנעמור על מעמס המעץ וגרדיל תורה הוא יאדיל