כת שקרים | הרב אמנון יצחק

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

נציב יום לעילוי נשמת בני בת סלאמה,

מנוחתה עדן.

אמן.

ספר שערי תשובה,

שער שלישי,

אות

קע״ח,

ארבע כיתות אינן מקבלות פני שכינה, ואחת מהן זה כת שכרים,

שקרנים.

וזה דבר כת השכרים, אומר רבנו יונה.

עניין הכת הזו נחלק לתשעה חלקים.

החלק האחד,

איש כזב

אשר תורה עזב

וירע וישחית במענה פיו,

כמו המכחש בעמיתו בפיקדון

או בתשומת יד

או בשכר שכיר,

שנאמר ולא תכחשו ולא תשקרו איש בעמיתו.

אז החלק הראשון, החמור ביותר,

איש כזב,

הוא כבר נקרא איש כזב, כמו שאנחנו אומרים, שקרן,

שזו המציאות שלו.

איש כזב

אשר תורה עזב

וירע וישחית

במענה פיו,

כמו המכחש בעמיתו בפיקדון.

הפקידו אצלו פיקדון והוא מכחש, לא קיבלתי בכלל שום דבר, אתה לא הפקדת אצלי שום דבר.

או בתשומת יד,

תשומת יד זהו שותף של מישהו, נתן לו ממון בשביל שיעשו עסק בשותפות,

והוא מכחש.

או בשכר שכיר,

הוא עושק את השכיר שעבד אצלו ולא נותן לו את מה שמגיע לו וכולי, ומכחיש.

שנאמר ולא תכחשו ולא תשקרו איש בעמיתו.

זה ציור אחד של איש כזב אשר תורה עזב וירע וישחית במענה פיו.

וכן,

עוד דוגמה,

העונה ברעהו עד שקר,

שנאמר לו תענה ברעך עד שקר.

זאת אומרת, הוא מעיד עדות שקר ברעהו.

בוודאי שהוא גורם לו נזק. בכל המקרים האלה יש פה נזק.

שקר גורם לנזק,

להפסדים.

ומן החלק הזה,

שהוא גרוע ביותר,

כלל התרמית

וההונאות

במסחרים ובשותפות,

שנאמר, אל תונו איש את אחיו.

אז זאת אומרת,

מישהו מרמה,

מונה הונאה,

במסחר

או בשותפות,

שנאמר על טונו איש את אחיו.

מה זה, לדוגמה? אתה נכנס לחנות

ואתה לא רוצה לקנות,

אתה רק רוצה לבדוק מחירים.

זה נקרא הונאה.

אתה צריך להגיד למוכר שאתה לא מתכוון לקנות, אתה רוצה רק לברר

את המחירים.

אחרת זה הונאה, כי הוא חושב שאתה באת לקנות.

משקיע בך זמן, מסביר לך הכול,

ואתה

כמו עושה ריגול תעשייתי, סתם אני מגזים, מפריז,

אבל

צריך לדעת

שאתה צריך להודיע.

ונאמר,

ולא ימיש מרחובה תוך ומרמה.

אז הסברנו אתמול בהרצאה ביבנה

את הסיפור הזה,

מה זה תוך ומה זה מרמה.

מרמה זה בדרך כלל בשפתיים, תוך זה בפנימיות,

והסברנו את החילוקים.

ונקרא איש אבן, אדם כזה,

הוא נקרא איש אבן

ונקרא בליעל,

והוא כבד עוון

בכיתות הרשעים.

יש פה תשע,

כת שכרים מחולק לתשע,

אז הוא הכבד עוון

בכיתות הרשעים.

כאשר הקדמנו בשערי יראת חטא.

ומידות זה האיש אבן

שהוא קורץ בעיניו

ומולל באצבעותיו,

כמו שנאמר במשלי ו'

בפסוקים יב יג.

אדם בליעל איש אבן.

ואחר כך כתוב, קורץ בעיניו.

אתם יודעים מה זה קורץ בעיניים, כן? עושה לבן אדם ו...

כן, הבנת?

זהו.

מולל ברגליו, מה זה מולל ברגליו?

משפשף

רגליו זו בזו.

מסמן ככה על ידי הרגליים, אתה מבין?

עושה תנועות כאלה שתבין שזה לא...

תמבין, כן?

זהו.

ומורה באצבעותיו.

יש כל מיני סימנים של מחריצים, כן?

הוא עושה ככה, הוא עושה ככה, הוא עושה ככה. זה מוסכם אצל הרמאים. כשעושים ככה וככה,

אז זה אומר שככה וככה.

האיש אבן,

ושהוא נקרא גם בליעל,

זה מי שקורץ בעיניו,

מולל ברגליו ומורה באצבעותיו.

אתם שומעים? הוא לא אמר מילה.

מילה.

אני אמרתי משהו? אתה אמר?

אני?

אבל ראיתי אותך קורץ לו.

לא, יש לי רפרפת.

זה נקרא איש בליעל.

אני לא חוזר עוד פעם, כי אתם יכולים לחזור בשידור חוזר,

אבל

זה הראשון בכת.

כת השכרים.

החלק השני

זה המשקר, ואין בעצם השקר נזק והפסד לחברו.

קודם ראינו שמהמעשים יש נזק והפסד,

כמו לשכר שכיר, כמו לשותפים, כמו בפיקדון.

אבל בחלק השני, המשקר,

אין בעצם השקר. כשהוא משקר, אין נזק והפסד לחברו בעצם השקר.

אך, מתכוון בו לעשות סיבה אל הנזק ואל הרע.

משה,

כן.

התכוון בו לעשות

סיבה

אל הנזק

ואל הרע.

כמו המטעה את חברו,

שיאמין בו כי הוא אוהב ורע נאמן עמו,

הוא מתכוון בזה כדי שיבטח בו

ולא יישמר ממנו

ויוכל להדיח עליו רעה.

אז הוא מצייר ציורים

שהוא נאמן ואוהב

ורע וידין.

הוא לא בעצם השקר הזה, שהוא אומר לך את הדברים האלה, הוא מזיק אותך מיד ולוקח ממך משהו,

אלא הוא גורם על ידי הדיבורים האלה סיבה לנזק

ולרע שיבוא עליך,

והוא מטעה אותך

כדי שתאמין בו שהוא אוהב אותך ורע נאמן,

והוא מתכוון כדי שתבטח בו ולא תישמר ממנו,

ואז יוכל להדיח עליך רעה.

כמו שאומר ירמיה הנביא,

פרק ט', פסוק ז',

בפיו

שלום את רעהו ידבר ובקרבו ישים עורבו.

בפה הוא מדבר דברי שלום,

אבל בלב

הוא אורב לו.

ונאמר על זה מיד אחרי זה בפסוק ח',

אומר הנביא בשם ה'

העל אלה לא אפקוד בם נאום ה'?

אם בגוי אשר כזה לא תתנקם נפשי?

זאת אומרת, הקדוש ברוך הוא כל כך לא סובל את השקרנים,

את אלה שמדברים שלום בפיהם אבל בליבם יש מערב

לחבריהם.

אומר הקדוש ברוך הוא, אני לא אפקוד עליהם את העוון הזה של השקר הזה?

האם לא תתנקם נפשי בכאלה אנשים שעושים כאלה דברים שאינם ישרים עם חבריהם וכו'?

ואלה שני החלקים,

עונשם על שני דברים.

זאת אומרת, החלק הראשון שקראנו שהוא,

והחלק השני הראשון שהוא מזיק והשני שגורם סיבה לנזק,

על שני אלה

העונש הוא על שני דברים.

על השקר

ועל הנזק הצרור בכנפיו.

על השקר

מגיע עונש כי מלבד צד הנזק

הוא תועבת השם

שנאמר במשלי יב כב תועבת אדוני שפתי שקר.

השם מתעב את השקרנים.

מתעב אותם. אז לכן הוא מקבל עונש.

ונאמר שש הנה שנא השם

עיניים רמות

לשון שקר

בעלי גאווה

ולשון שקר מי שמשקר

לב חורש

מחשבות אבן

השם שונא אותם.

ועוד נאמר

ופי תהפוכות שנאתי.

לא, אתה לא הבנת אותי.

זה לא הכוונה.

הכוונה שלי הייתה ככה.

אתה השתגעת, אני אגיד כזה דבר. מה פתאום?

אתם מכירים את האנשים שמתהפכים?

זה ופי תהפוכות שנאתי, אומר השם.

ונאמר באיוב

טו טז

אף כי נתעב ונאלח איש שותה כמים עוולה

ואף בשר ודם

נתעב השקר להם.

זאת אומרת, לא רק השם שונא

את מי שמשקר,

אלא גם בשר ודם, גם אנחנו מתעבים שקרנים.

היי, השקרן, ככה אתה אומר?

אנחנו לא יכולים לסבול.

סטריליים.

אבל אנחנו באמת לא משקרים?

צריך כל אחד לבדוק את עצמו.

אז זה החלק השני.

החלק השלישי

זה הבא בעורמה ודברי מרמה למנוע טוב מבעליו,

להעביר הטובה אליו.

לא לגזול מחברו דבר שהוא שלו.

ולא לחומסו.

חמאס

זה אחד שרואה מישהו שרוצה לקנות איזה משהו

והוא בא אליו ואומר לו אני אשלם לך תן לי את זה תן לי את זה ואני אשלם לך אבל זה נקרא חמאס עם תשלום.

אנחנו מדברים עכשיו על אחד שבא בעורמה בדברי מרמה לא לגזול ממש לא לחמוס

אלא למנוע טוב מבעליו כדי להעביר את הטובה אליו

לא לגזול ממש להוציא מרשותו של חברו את הדבר בפועל

ולא לחומסו

אלא נותן עינו בטובה עתידה לבוא לידי חברו

וצודה אותה לקחת אליו בשקר מלאו

או יסבב בשקריו לו אשר ייתן חברו לו מתת

מעיקר עונשו על השקר על עצם השקר העונש

מה זה שהוא אומר שהוא רוצה

להעביר טובה אליו נגיד הוא יודע

שמישהו רוצה להציע עכשיו איזה שדה לחברו

ואז הוא אומר אין מזה לא פירות ולא זה הכל מתולע שם היא לא מניבה פירות למה הוא מוכר את זה בגלל זה ומה הכוונה שלו

שהוא לא ייקח את זה

ואז הוא יוכל לקחת כי הוא יודע שההוא מתכוון לתת לו או להציע לו או כך וכך והוא מקדים

ומה עושה

הוא בא בעורמה ודברי מרמה למנוע טוב מבעליו כדי להעביר את הטובה אליו

לא לגזול מחברו דבר שהוא שלו

ולא לחמוס

אבל נותן עינו בטובה שעתידה לבוא לידי חברו

בצודה אותה לקחת אליו בשקר מלאו

העונש של אדם כזה זה על השקר

אפילו שהוא לא גרם נזק בפועל הוא לא הזיק אותו במשהו

הוא מנע ממנו טובה

שהייתה אמורה לבוא אליו והעביר אותה אליו על ידי שקר

או יסבה בשקריו לו אשר ייתן חברו לו מתת

זאת אומרת הוא מרמה את החבר שלו משקר אותו במשהו וגורם לכך שהחבר שלו על ידי החרטות שלו ייתן לו מתת ייתן לו מתנה ייתן לו איזה

סכום כסף או משהו כזה

יש כאלה עומדים לפעמים בתחנת דלק

והם אומרים נתקעתי נתקעתי אני אני ממש חסר לי 20 שקלים אני לא יכול לנסוע לירושלים אתה יכול אולי לעזור לי

והם עושים 20 ועוד 20 ועוד 20 ועוד 20 ועוד 20 ועוד 20 ועוד 20 והם כל הזמן תקועים שם בתחנת דלק

כן אז הוא מסבה בשקריו שייתן לו מתת למה כי הוא נתקע

כי הוא ככה כי הוא ככה מה עיקר עונשו של זה על השקר

אכן

יגדל עונש השקר

כאשר יסבב ממנו הפסד לזולתו עוד יותר גרוע גם אם אתה בשקר גורם הפסד לזולת

אף על פי שאין עיקר העונש על ההפסד

כי לא יפסיד ממנו דבר שיזכה בו

זאת אומרת

אם אתה מסבב הפסד לזולת אפילו שאין עיקר העונש על ההפסד כי לא יפסיד ממנו דבר שיזכה בו

כמו שאמרו חכמים זיכרונם רכה בסנהדרין צדיק בית

כל המחליף בדיבורו כאילו עובד עבודה זרה

הבטיח לך משהו אמר לך משהו והחליף בדיבורו אני לא אני התכוונתי רק בתנאי כזה

לא לא התכוונתי ככה

גם מה שאמרתי לך אתה לא הבנת אותי גם מה שאמרתי זה היה נכון לאותו רגע בכלל לא התכוונתי לאחר מכן

וכל מיני צדדים של מחליף בדיבורו אבל סיכמנו אבל אמרנו אני סמכתי עליך אומר לו האיש

אני לפי בגלל זה עשיתי כך וכך

מה פתאום אתה השתגעת אני יכול ואיך אני יכול בדבר מה פתאום מה פתאום

כל המחליף בדיבורו כאילו עובד עבודה זרה שנאמר

אולי ימושני אבי והייתי בעיניו כמתעתע יעקב אבינו פחד פחד מוות

להיכנס לאביו ולהתחזות לעשו

והוא אומר לאימא שלו לרבקה איך אני אכנס אליו ככה ואם הוא ייגע בי וימוש אותי

ימשש אותי

ויראה שאני לא שעיר כמו אח שלי

ואז הייתי בעיניו כמתעתע.

מה זה מתעתע?

בעבודה זרה נאמר בירמיה י' טו הבל המה מעשה תעתועים

זה מדובר על עבודה זרה היא נקראת מעשה תעתועים

למה היא מתעתעת באנשים כאילו יש בה ממש ואין בה ממש

גם מי שמשקר הוא מתעתע את חברו

כאילו יש ממש בדבריו ואין ממש בדבריו

אז זה ממש כל המחליף בדיבורו כאילו עובד עבודה זרה

והביאו את הדמיון על קצהו אחר כי הוא נסתר בשקר

ונעזר בשווא

אז זה גם העונש שלו הוא עונש גדול על עניין השקר

זה החלק השלישי

החלק הרביעי

זה המשקר בסיפור הדברים אשר שמע ומחליף קצתם במתכוון

זאת אומרת

הוא מייפה את הדברים לטובתו

הוא יודע מה האמת הוא לא אומר את האמת

הוא משקר בסיפור הדברים

מה שהוא שמע

ומחליף קצת במתכוון

אבל מדובר פה בציור שאין לו תועלת בשקרים

ולא הפסד לזולת הוא גם לא גורם הפסד לזולת

אבל כה משפטו מאהבתו שקר

מדבר צדק סלע

הוא מעדיף תמיד לחרטט את האנשים הוא נהנה מזה

שהוא ככה אתה יודע מסבן אותם מרמה אותם

וככה מגזים כמו שאומרים ואומר דברים במתכוון שהם לא נכונים

הוא יודע את כל האמת הוא לא מספר את הסיפור ככה

אומנם אין לו תועלת מזה

והוא גם לא גורם נזק לשני

אבל ככה משפטו

מאהבתו שקר

חרטטן קוראים לזה, כן?

ופעמים שהוא בודה מליבו סיפור הדברים כולו

לפעמים הוא יבוא אליך ויספר סיפור בדים לא היה ולא נברא מה זה סיפור בדים?

לא בדים שנובשים בזה

שהוא בודה אותם מליבו בדיה בדיה

תרמית שקר אין לזה שום בסיס

סיפורי בדים

האיש הזה יקל עונשו

מצד אחד

על כי אין הפסד לאיש בשקריו ופחזותו

העונש שלו לא יהיה חמור כמו הקודמים

למה?

כי הוא לא גרם הפסד

לאיש ששומע אותו בשקרים שלו

ובפחזותו פוחז הוא נקרא

אבל גדול מאוד עונשו

ועוז פניו

באהבת השקר

ויכבד עוונו

למה?

כי הוא אוהב את השקר בלי תועלת

בלי תועלת

מציאות של שקרן

חרטטן

ואמר שלמה המלך עליו השלום במשלי וט יט יפיח כזווים

עת שקר

פירוש

אם תראה אדם

אשר יפיח כזווים

בשיחתו

וסיפור דבריו

תדע

כי טבעיהו המידה הזאת להעיד שקר באחיו

ולענות בו שרה אחרי אבא תועל שקר

מאחר שהוא אוהב שקר

הוא גם יבוא להעיד עדות שקר באחיו

ולענות בו שרה

כל זה מתחיל מזה שהוא יפיח כזבים

כל הזמן הוא מכזב

אז אומר שלמה המלך אדם כזה שנטוע בו מידת השקר

אדם כזה אתה יכול להיות בטוח שהוא גם יעיד שקר בחברו

שקר שנאתי ואתא עבה אמר דוד המלך גם אני

מי שמשקר אצלי מבחינתי הוא גם יכול להיות רוצח

שקרן אין גבול

כי אם הוא לא יכול להעמיד את האמת

ולא יכול להסתיר

את השקר

הוא מסוגל לכל

מסוגל לכל

הוא מכחיש באלוקים שצופה ורואה אותו ויודע במסתוריו ובמעשיו

אין אלוקים לנגד עיניו

השם אמת תורתו אמת השם שונא שקרנים

לא מפריע לו

אבל את החלק הזה רמזנו אתמול שיהיה מותר לקיים בו מצוות

ודרישת טובה ושלום

אתמול אמרנו

שבלשון הרע גם האומר אמת זה לשון הרע כי אם כוונתו להזיק

זה רע מאוד

אפילו שאתה אומר את האמת בדיוק

אם כוונתך להזיק לרע

זה לשון הרע

אבל הנה פה אנחנו רואים שאפילו בשקר כמה שאנחנו מגנים אותו

אבל את החלק הזה שאמרנו

שאדם משנה בדיבורו הרי אמרנו שהוא אומר

את הסיפור דברים אבל משנה במתכוון כמה דברים אמרנו זה שקר וזה קשה מאוד כי הוא אוהב שקר והכול

אבל אם אדם עושה את זה לצורך מצווה

ודרישה טובה ושלום

על זה אמרו בכתובות יוזן א'

כי מותר לשבח הכלה לפני החתן

ולומר שהיא נאה וחסודה אף על פי שאינו כן

איך אתה יכול להגיד?

יש כלה שדומה לדו-ביגל

ואתה אומר שהיא נאה וחסודה איך אתה יכול להגיד דבר כזה?

זה לא שקר?

זה לא שקר?

אומרים לנו חכמים לא כי אם הוא מתחתן איתה

אז ודאי שבעיניו היא נאה וחסודה כתוב

חן מקום על יושביו

יש אחד שהיה במקום טוב בשוויץ

ולא יכול היה לשבת ללמוד

הוא אמר האוויר פה לא מתאים לי

מאיפה אתה גר? הוא אמר שהוא גר באיזשהו מקום שיש שם יתושים שם הוא יכול ללמוד כן,

חן מקום על יושביו

מה לעשות? אתה יכול להגיד לבן אדם? אתה לא יכול להתווכח על טעם של אנשים.

ולכן אם אתה אומר שהיא כלה נאה וחסודה,

אף על פי שאתה רואה שזה לא כך,

אבל יש בזה צד אמת,

כי בעיניו

היא נאה וחסודה.

וגם זה בשביל להטיל שלום בין איש לאשתו,

אז זה לצורך מצווה,

אז מותר לשנות.

כי זה לא לגמרי שקר. בעיניך הטעם שלך זה לא,

בטעם שלו זה כן.

אז מה, אתה צריך להגיד מה שאתה רואה?

נו, מי חייב אותך להגיד מה שאתה רואה?

עכשיו אתה רואה אחד לדוגמה בא ואמר לך,

תראה איזה יופי, איך קניתי וזה.

אה, יש בדים יותר טובים מזה, מה?

אסור לך להגיד לו ככה.

אתה צריך לשבח את המקח בעיניו.

למה אתה אכזב אותו?

מה יוצא לך מזה שאתה מאכזב אותו?

הרי הוא כבר קנה.

אם זה לפני קנייה, אתה יכול להמליץ לו אל תקנה פה, תקנה שם.

יותר טוב הבד הזה, יותר זול, יותר מה שאתה רוצה.

אבל כבר קנה.

למה אתה עושה לו את זה?

ואמרו ביבמות ס.ה.

ב.

מותר לשנות בדברי שלום. לא קראו לזה שקר.

מותר לשנות. מותר לשנות בדברי שלום.

שנאמר, מאיפה לומדים?

מהאחים של יוסף.

בבראשית נ',

כתוב שם, אביך ציווה לפני מותו לאמור,

כה תאמרו ליוסף, אנא, סע נא לפשע אחיך.

איפה אמר להם יעקב?

לא אמר.

אבל הם חששו

שחלילה הוא יתנקם בהם על מה שהם עשו לו.

אז כדי שיהיה שלום ביניהם ולא יהיה סכסוך,

מלחמה ותגרע וכל שאר הדברים,

אז הם שינו לצורך שלום,

ואמרו אביך ציווה לפני מותו. לא ציווה.

אז אנחנו רואים שבחלק הזה שהאדם אומר אמת אבל משנה קצת,

אם זה סתם,

ללא מטרת מצווה ולא לשלום,

זה אסור באיסור גמור וזה שנאת השם,

ויקבל על זה עונש בגלל שהוא אוהב את השקר.

אבל אם זה לצורך

שאמרנו

אז זה מותר.

ויש אנשים

יחליפו מקצת הדברים אשר שמעו בבלי דעת

כי לא ישיתו ליבם לחקור בעת שומעם.

גם זאת מידה רעה.

יש אנשים,

הם כששומעים משהו שומעים בערך.

איך לא מעניין אותם לדייק בדברים?

אז גם כשהם שומעים כאן, כן, אני שמעתי, כן, כן.

נתן לה מכות.

אתה יודע, מה שזה, כן,

סכסוכים וזה, איך שזה נגמר ואיך שזה מתחיל וזה.

מה היה בדיוק? לא, גם לא מעניין את הפרטים. נתן, לא נתן, התכוון לתת?

דובר שהוא איים שייתן?

נתן כבר.

נתן, לא נתן, לא מעניין אותו.

יש אנשים,

יחליפו מקצת את הדברים אשר שמעו בבלי דעת, כי לא ישיתו,

לא שמים את הלב שלהם לחקור בעת השמיעה.

שלא יגידו אחר כך דבר שהוא לא נכון.

גם זו מידה רעה.

מה אמר שלמה המלך עליו השלום במשנה כא' כח'

ואיש שומע לנצח ידבר?

מה הפירוש?

איש שנותן לב לשמוע ולהאזין

עד תכונת הדברים אשר ידברו באוזניו,

הוא רוצה לדעת בדיוק הכול עם כל הפרטים.

למען,

יספר אותם על נכון

ולא יימצא בפיו לשון תרמית,

אומר עליו שלמה המלך, לנצח ידבר,

כי יאהבו בני אדם לשמוע דבריו

ולא יאמרו לו לעולם למה תדבר עוד דבריך. שתוק כבר, תפסיק לבלבל את המוח.

זה לנצח ידבר, כולם ירצו לשמוע. לא, לא, לא, עזוב, שמעתי אותך, עזוב. לא,

תגיד לי אתה, מה היה בדיוק?

תגיד לי אתה, למה אני פונה אליו?

אני יודע, זה לא משקר וזה מדייק. ואם הוא לא יודע, הוא אומר, לא זוכר, לא שמעתי, לא יכול להגיד לך בדיוק.

זהו.

למד לשוןך לומר, איני יודע.

תמיד תלמד את הלשון שלך להגיד,

איני יודע. עדיף מה שתגיד שאתה יודע ואתה לא יודע, או לא יודע בדיוק.

צריך

לדקדק בדברים. אם לא, אל תגיד.

אל תגיד.

זה היה החלק הרביעי.

החלק החמישי,

האומר לחברו,

כי ייטיב עמו וייתן לו מתת.

אל תדאג, בעזרת השם, בלי נדר, אני מכין לך סל יפה

לחג קמחא דפסחא,

בעזרת השם.

ועודנו מדבר עם לבבו ישיח שלא לתת.

אז הוא רק אומר לו שהוא ייתן,

והוא לא מתכוון לתת.

אבל הוא מסיח עם לבבו לא לתת.

על זה נאמר בתהילים ל״ד י״ד נצור לשונך מרע ושפתיך מדבר מרמה.

פרשו ריבותינו זיכרונך באבא מציע מ״ט שלא ידבר אחד בפה ואחד בלב.

בפה אתה אומר שתיתן,

בלב אתה לא מתכוון.

זה נקרא מרמה.

אתה מרמה אותו.

ועוד אמרו דברים

אין בהם משום מחוסרי אמנה אם יחזור מדבריו,

ובלבד

שלא יהיה אומר בפה וגומר בדעת.

זאת אומרת,

יש מושג כזה מחוסר אמנה,

שהאדם הזה לא עומד בדיבורו,

מחליף בדיבורו, קוראים לו מחוסר אמנה,

לא מאמינים לו.

אבל דברים אין בהם משום מחוסרי אמנה אם יחזור מדבריו.

אדם שחוזר מדבריו

בלבד שיהיה אומר בפה וגומר בדעת.

החלק השישי,

המבטיח את חברו להיטיב עמו

וישקר דבריו

וישים לאל מילתו.

אדם מבטיח לחבר שלו שייטיב עמו

ומשקר בדבריו

ולא עומד בדיבורו.

כי אחרי אשר אמר להיטיב עמו בלשון הבטחה,

אמרנו מבטיח את חברו

ופתח בו לב חברו, פתח בו.

אין לו לחלל הבטחתו.

ברגע שאמרת בלשון הבטחה,

אתה חייב לעמוד בדיבור.

כי זה דרך שקר אם אתה לא עומד בהבטחה.

והוא כאדם שעבר ברית,

והרי נאמר בצפניה ג' יג שארית ישראל לא יעשו עוולה ולא ידברוך הזהב

ולא יימצא בפיהם לשון תרמית.

אם אתה משורש ומזרע ישראל,

אז לא תעשה עוולה

ולא תדבר חזף ולא תגיד דברי תרמית.

זה המבטיח לחברו ומשקר.

זה החלק השישי.

וכן האומר לתת לחברו מתנה מועטת,

אף על פי שלא הזכיר בלשון הבטחה.

אל תדאג, אני אתן לך.

אם הוא לא ייתן לך, אני אתן לך. אל תדאג.

לא הבטיח,

אבל אמר אל תדאג.

אמרו ריבותינו בבבא מציעה מ״ט כי יש בו משום מחוסרי אמנה.

למה?

כי לב חברו סומך עליו ובוטח בו.

אחרי שהמתנה מועטת,

קינתו ניתן לו.

לא דובר במאות אלפי שקלים ולא בעשרות אלפי שקלים וגם לא באלפים אפילו.

מדובר במתנה מועטת. הוא אמר אל תדאג, אני אתן לך.

והוא לא נתן.

זה לא רק בכסף.

זה גם השאלה בהלוואה בכל מיני דברים.

בקיצור,

אדם כזה הוא נקרא מחוסר אמנה.

אי אפשר להאמין לאדם כזה.

ואם איש עני הוא,

אף על פי שהמתנה מרובה,

אם יחזור בו,

רעתו רבה.

ואם הוא אמר שהוא ייתן

לאדם שהוא עני,

ואפילו שהמתנה שהוא אמר שייתן לו היא מרובה, לא כסף קטן,

אם יחזור בו המבטיח או האומר,

רעתו רבה. למה? כי נדר נדר שנאמר במדבר ל'

ג' לא יחל דברו,

לא יחלל את הדיבור שיצא מפיו.

צריך לקיים את זה.

וכן, מי שמתפאר בפני רבים לתת מתנה לאדם,

והנה הוא כמתהלל על נדיבתו בזה,

הנה זאת כמו הבטחה.

ולא נכון שישוב מדבריו אחרי שהתכבד והתהלל בדבר.

עכשיו יש בן אדם

שהוא אומר שהוא ייתן מתנה לפלוני.

פלוני לא נמצא אפילו מולו.

הוא רק מספר לאנשים,

אני הולך להפתיע אותו, לתת לו כך וכך וכך.

והוא מתהלל עכשיו שהוא הולך להיות נדיב ולנדה ולתת לפלוני.

והנה זה כמו הבטחה, הוא לא הבטיח לו.

הוא גם לא הבטיח לשומעים.

אבל זה כמו הבטחה.

אומר רבנו יונה, ולא נכון שישוב מדבריו.

למה?

אחר שהתכבד והתהלל בדבר, קיבלת מזה פרנוסה.

התפרנסת,

התכבדת בעיני הבריות בזכות החרטא שלך.

יצא לך מזה טובה.

ועל כזה נאמר, מה כתוב במשלי כ' יד, נשיאים

והרוח וגשם עין.

איש מתהלל במתת שקר.

נשיאים

זה עננים.

כשהם נושאים את המים,

נקרעים נשיאים.

ורוח.

אם יש עננים

ויש רוח,

צריך לירדת גשם.

וגשם אין.

אז מה, כולם רואים עננים שחורים ורוח ומחכים, נו,

נו,

נו, אין גשם.

אומר שלמה המלך,

אותו הדבר בדיוק איש מתהלל במתת שקר.

מבטיח הבטחות, אומר מילים, אומר אני אתן ואני אתן ואני אתן.

רואים כאילו יש פה אפשרויות שהוא ייתן והכל שקר.

הוא מתהלל במתת שקר, הוא לא ייתן.

זה מתת

נתינה של שקר, שאין נתינה ממש,

כמו נשיאים ורוח

וגשם עין.

פירוש,

כמו שהצטערו בני אדם אחרי בוא סימני הגשם ולא בוא הגשם,

כן העניין של איש שהוא מתהלל במתת שקר,

כי מה שהתהלל בדבר סימן קיום הדבר.

אם הוא מתהלל זה סימן שהוא יקיים את הדבר.

על כן הצטער האיש שהבטיחו לו על המתנה,

כי הכזיבה תאכלתו,

הוא ייחל והמתין,

ולא קיבל בסוף.

זה גם כן מכת שכרים שאינם מקבלים פני שכינה.

אז מי שתרם הרבה כסף

בראש השנה ביום הכיפורים,

וקיבל הילול מכולם,

אשריך איזה זכויות,

ולקח את כל המצוות,

פתיחה ונדרי ומה לא,

לקח, לא לקח, גנב, שדד,

וקיבל ברכות, ומי שברך, ועוד מי שברך, ועוד ועוד ועוד ועוד.

מה דינו של זה?

מאחר כך הוא בא עם אמא שלו למכות

שאין להם גרוש.

כמעט שנתיים, שנה וחצי,

בושה וחרפה.

עוד ידובר עליו פה, בכת השכרים.

החלק השביעי,

מי שמטעה את חברו לאמור

כי עשה עימו טובה,

או דיבר טוב עליו,

ולא עשה.

איי, איי, איי, איי, אתה יודע כמה אני דיברתי בשבילך.

לא צריך לדבר, אני פעלתי מאחורי הקלעים.

אתה תראה את התוצאות.

שקרן, לא עשה שום דבר.

לא דיבר עליו לא טובה, ולא עשה לו שום פעולה טובה.

אמרו ריבותינו, זיכרונם לברכה,

בחולין צדיק דלת אסור לגנוב דעת הבריות ואפילו דעת נוכרי.

אתה גנב.

אתה גונב את דעתו של חברך כאילו אתה פעלת לטובתו טובה.

והנה החטא הזה חמור אצל חכמי ישראל יותר מגזל נוכרי.

אסור לגזול גוי.

אסור.

גזל נוכרי אסור. אלה שגרים מחוץ לארץ וגונבים את המדינה שם,

ולא משלמים מסים,

שם אלה גזלנים, גוזלים את הגוי.

למה?

שם דינא דמלכותא דינא.

ואז

הם מתחייבים על גזל הגוי.

וחכמים אומרים

שמי שמטעה את חברו למור שעשה עימו טובה או דיבר טוב עליו ולא עשה,

זה נקרא גונב דעת הבריות.

ואסור לגנוב אפילו דעתו של גוי.

וזה יותר חמור מגזל הגוי.

יען וביען

כי שפת שקר אשמה רבה ונתחייבנו על גדרי האמת

כי הוא מיסודי הנפש.

זאת אומרת, הנפש שלו

היא לוקה, חסרה, מושחתת.

למה? כי שפת שקר

זה אשמה רבה.

ואנחנו בתור יהודים נתחייבנו בגדרי האמת.

השם אמת ותורתו אמת.

ואנחנו צריכים להיות אמת כמו יהודה, יהודים שהודה על האמת.

אז אסור לגנוב דעת הבריות.

יש גם דין, אני לא יודע, הוא לא מזכיר את זה פה,

שחכמים גם אוסרים המסרהב בחברו.

מפתה אותו.

במה?

אולי זה מוזכר בחלק הראשון שאמרו בדברי פיתוי וחלקות.

מה זה, נגיד אתה יודע שהוא לא מבין,

לא שותה בירה.

אתה יודע שהוא לא שותה בירה.

נותן בי חבית

ואומר אני אפתח אותה בשבילך.

ואתה אומר לא, לא, תודה, אני לא שותה.

לא שותה. אה, חבל, רציתי לתת לך לשתות.

משה מביא לו יין, הוא יודע שהוא לא שותה יין.

מסרהב בחברו זה נקרא.

עוד מחריד.

שמראה לו כאילו פנים צהובות, פנים צועלות,

אני רוצה לתת ולתת ולתת,

והוא מציע את מה שהוא יודע שלא ייקח.

אתה צריך טרמפ? הוא יודע שיש לו מכונית פה.

הוא אומר לו, אתה צריך טרמפ? אני אקח אותך הביתה?

אה, לא, תודה, יש לי אוטו.

אה, טוב, תהיה בריא, סל שלנו. מה הוא הרוויח?

מכרת זאת? כאילו הוא רוצה לעשות לו טובה,

וכאילו החבר שלו שקרן.

אתה מסרב בחברך, אתה רמאי אתה.

החלק השמיני,

מי שמשתבח במעלות שאינן נמצאות בו.

זה אנשים לא יודעים שזה שקר.

הם בטוחים שיש להם את המעלות, כל שיר למעלות נאמר עליהם.

15 שיר המעלות.

מי שמשתבח במעלות שאינן נמצאות בו,

אמר שלמה המלך עליו השלום במשלי יות זן

לא נווה לנבל

שפת יתר

אף כי לנדיב שפת שקר.

מה פירוש?

אין לנבל להתגאות ולהתנשא במעלת אבותיו

כי אמרו במקרא של מעלה מזה ותפארת בנים אבותם.

יש כאלה שמתפארים

באבותם

תפארת בנים אבותם

אדרבה יש לך אבות קדושים צדיקים זה תפארת לבנים

אבל פה אומר אין לנבל להתגאות ולהתנשא במעלת אבותיו אם אתה נבל

ואתה מתגאה

ואתה מתנשאת אותם מי זה אבא שלי אבל מי אתה אתה נבל אתה

אף כי אין לנדיב להתכבד בשקר

גם נדיב אסור לו להתכבד בשקר הוא משקר ואומר כה עשיתי פיזרתי נתתי

אתה יודע כמה אני נותן אתה יודע מה אני נותן

אני לא רוצה לדבר

מתן בסתר יכפה אף

אני לא רוצה להפסיד את המעלה

אז לכן אני לא יכול לגלות לך הכל אבל שתדע לך

ולא כן עשה והוא לא עושה כן

אז אדם כזה אף כי לנדיב שפת שקר זה נבלות

וזה גנאי לכל אדם וכל שכן לנדיב

וגינה נדבותיו אשר עשה

נדיב שמשקר ככה ואומר שהוא עשה ונתתי ונתתי והוא לא נתן

לא שהוא לא נתן בכלל

הוא אומר רק שהוא נתן ונתן ונתן

הוא נתן אבל לא בנתן ונתן הוא רק נתן

והוא מספר שהוא נתן ונתן ונתן

אדם כזה גינה גם את הנדבות שהוא נתן

למה?

כי הילל את נפשו על מה שלא עשה

וזה יהיה לעדה כי ליבו בכל צדקותיו אשר עשה לשם ולתהילה

הוא לא נותן בשביל לתת

הוא נותן בשביל להשתבח ולהתהלל

לכן הוא גם, מה שלא נותן

הוא אומר שהוא נתן כי מה המטרה שלו בלהגיד שהוא נותן?

זה להתהלל

אז זה מגלה גם שגם מה שהוא נתן, באמת נתן

זה רק היה בשביל להתהלל

לכן אומר רבנו יונה הוא גינה את נדבותיו גם נדבותיו שהוא נתן בפועל מגונה

ואמרו ריבותינו זיכרונם רכה בירושלמי בסוף שביעית

כי מי שמכבדים אותו במדרגות הכבוד הראויות לתת למי שהוא יודע שתי מסכתות

והוא אינו יודע זולתי אחת

עליו שיאמר להם

אחת לבדה אני יודע

זאת אומרת

יש אדם שמכבדים אותו בגלל שחושבים שהוא א' ב' ג' ד'

והוא א' לא א' ב' ג' ד' רק א' ב'

אז הוא צריך לומר זאת

אתם טועים בי

אני לא כמו שאתם חושבים

זה נקרא שאדם

צריך להודיע את הדבר הזה

כל שכן

אסור לחזב ולהתפאר ולומר אה שמענו כאלה רבות

יש אחד אומרים לו אתה יודע מה היה וזה ופה ושם אומרים לו איזה חידוש

ופה ושם וזה

והוא

לא יודע כלום ולא שמע מזה ולא הוא אומר שמענו כאלה רבות

מה שמעת אתה שמעת באמת או לא שמעת בשמיים יודעים שלא שמעת כלום

אתה רק מכבד ומתפאר ואומר שמענו כאלה רבות כאילו מה שאני סיפרתי לך

אז מה שאתה יודע זה בקטנה, מה שאנחנו שמענו זה רבות,

כל מה שאתה יודע זה עוד גורנישט ממה שאני יודע,

כי שמענו רבות.

הוא מחזה בשביל להתפאר שכאילו בעניינים הוא יודע הרבה דברים יותר ויותר.

זה גם כן כזב ושקר.

החלק התשיעי,

בנים לא ישקרו בסיפור דברים אשר ישמעו בהגדת מאורעות.

יפה.

הנה מצאנו אנשים

שהם לא משקרים כשמספרים דברים

שהם שמעו

וכשהם מגידים את המאורעות,

מה שהיה.

הם לא משקרים.

אבל יחליפו דברים

על אודות חפציהם

מעין הפסד לאדם בדבר,

אך ימצאו כמעט הנאה בשקרותם,

אף על פי שאינם מרוויחים ממון בכך.

זאת אומרת,

הם לא משקרים בסיפור הדברים,

הם אומרים את אגדת המאורעות כפי שהיו,

אבל מחליפים דברים על אודות חפציהם.

לתועלתם הם אומרים איזה משהו ומחליפים דבר בדבר לצורכם.

הם לא גורמים בזה הפסד למי ששומע אותם,

אבל יש להם הנאה מזה שהם שיקרו והחליפו דברים בתוך

אגדת הדברים וכו',

ואף על פי שהם לא מרוויחים מזה ממון.

מה אמרו על זה ריבותינו ביבמות סג'?

כי גם זה אסור.

מהו שנאמר,

לימדו לשונם דבר שקר.

זה גם אסור.

היה מישהו שאבא שלו היה מבקש מאימא שלו חמין,

הייתה עושה לו קרין.

היה מבקש ממנה לך,

הייתה מביאה לו יבש.

כל דבר שהיה מבקש הייתה מביאה לו הפוך.

יום אחד הוא אמר לבן שלו,

תגיד לי אמא, אני רוצה לך.

והוא ידע שהיא תביא לו יבש.

הלך, אמר לה, אבא רוצה יבש.

ואז הוא ידע שהוא יקבל את מה שהוא רצה, תלך.

כי תמיד היא מביאה הפוך.

אז כשהוא הביא לאבא, אבא התפלא, מה קרה היום שהיא הביאה?

אז הוא אמר לו, אני אמרתי,

ככה אמר לו אה לימדו לשונם שקר אסור אמר לו לא אפילו שזה לתועלת

אפילו בשביל

לא אמר לו

אך אין עונשם כעונש המשכרים

ללא דבר אשר זכרנו עניינם בחלק הרביעי

אז את אומרת יש להם עונש

גם אלה שאומרים דברים לטובת עצמם

כמו שנתנו את הדוגמה

אבל העונש שלהם לא יהיה כמו עונש המשכרים ללא דבר

אבל עונש יהיה

הנה אלה חלקי כת

של שכרים

וכבר הקדמנו לך עיקרים דרכי איש אמונים

וכי הם היסודות לנפש

כל אלה הם מיסודי הנפש היהודית

שצריך אדם לעבוד עליהם

להיות דובר אמת

בפיו ובלבו

פיו ולבו שווים

ושלא יהיה בו שום צד מכל מה שלמדנו

כי הוא ייכנס בכת השכרים שאינם מקבלים פני שכינה

השם שונא אותו,

מתעב אותו,

ולא יזכה לסיעתה דשמיא במעשי ידיו

לכן אל יבוא בטרוניות למה השם לא שומע תפילתו

כי הוא איש כזב ומרמה הוא נקרא בליעל נבל וכל הברכות ששמענו פה במרכאות שהפסוקים מכנים אותו אז לכן

לא הרחיקה תורה משום עבירה שבעולם כמו שהרחיקה מן השקר

שנאמר

מדבר שקר תרחק

לא שלא תעבור על זה

אפילו בעריות כתוב

באל אישה בנידת טומאתה לא תקרב

אבל לא אמרה התורה תרחק

לא תקרב שמור מרחק

אבל לא תרחק זאת אומרת שאתה צריך להתרחק לגמרי

אבל מדבר שקר מצווה התורה תרחק

תרחק

אז בוודאי להיות בחברת כת שכרים

להיות בחברה שמשכרים

אסור להיות שם

אסור להיות שם אתה שייך לכת שכרים

לכן אנחנו מדקדקים מאוד על האמת

ושלא יהיה שקר

ומי שיש בו שקר

לא רוצים להיות במחיצתו ולא רוצים שיהיה במחיצתנו

לא רוצים

צריך

מדבר שקר,

מדבר שקר תרחק, כל שכן מהשקרן עצמו שצריך להתרחק מאוד מאוד.

ועכשיו אתם מבינים מי נכנסים בגדר הדבר הזה, כן?

ולמדנו שמי שלא מקיים אין תוכו כברו,

אפילו אם הוא תלמיד חכם או לא תלמיד חכם, הוא נקרא נתעב ונאלח,

ואוי לו,

כי הוא לא מקיים את מה שכתוב בתורה,

אז הוא איש שקר,

כי אם התורה אומרת זה האמת,

ואתה לא מקיים אותה,

ואתה באצטלה דה רבנן כאילו אתה תלמיד חכם,

ואתה לא מקיים את זה, או שאתה משקר,

שומעים אותך פעם אומר ככה

ופעם אומר הפוך,

פעם אומר ככה ופעם אומר הפוך,

פעם מכחיש אפילו את כתב ידך,

הוא אומר לא, לא היה כזה דבר, אבל כתב ידך,

לא, זה לא זה,

לא, דיברתי, למה זה לא זה?

אז זה מכת שכרים שאינם מקבלים פני שכינה.

אז כמה נשארו?

חפשו אותם.

רבי חנניהו ברגשי אומר,

רצו הקדוש ברוך הוא זכות ישראל,

לפי כוח ירבו לעם תורו ומסור,

שנאמר ה' אבס למען זכו, יגדיל תורו ויאדיר.