מתי מצוה גוררת מצוה? | הרב אמנון יצחק

- - - לא מוגה! - - - 

נציב יום יוסף חיים בן שמחה בישראל שיזכה לבריאות הגוף והנפש הצלחה מרובה בכל מעשה ידיו עליה רוחנית בסיעתא דשמיא בזיווג הגון בקרוב מאוד אמן אמן אמן

"וַיַּעַשׂ כֵּן אַהֲרֹן אֶל מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה הֶעֱלָה נֵרֹתֶיהָ כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֶת מֹשֶׁה" במדבר ח, ג

המשנה באבות אומרת: 'הֱוֵי רָץ לְמִצְוָה קַלָּה כְּבַחֲמוּרָה, וּבוֹרֵחַ מִן הָעֲבֵרָה. שֶׁמִּצְוָה גּוֹרֶרֶת מִצְוָה, וַעֲבֵרָה גוֹרֶרֶת עֲבֵרָה. שֶׁשְּׂכַר מִצְוָה, מִצְוָה; וּשְׂכַר עֲבֵרָה, עֲבֵרָה' (אבות ב, ד)

לעולם צריך לרוץ אחרי מצווה קלה למה מצווה קלה דווקא תכף נבין והביא רץ למצווה קלה ובורח מן העבירה אחרי מצוות צריך לרוץ ומעברות צריך לברוח לא להיות בסביבתן ולומר לא יעונה לי מאומה לברוח כל מקום שיש חשש עבירה לברוח יש מסבירים והביא רץ למצווה קלהורח מן העבירה שאם אם אתה רץ אחרי מצווה ממילא אתה בורח מעבירה משל פה בקצה הזה יש מצווה פה יש עבירה אתה באמצע אם אתה רץ למצווה ממילא אתה בורח מהעבירה ממשיכה המשנה ואומרת שמצווה גוררת מצווה זאת אומרת טבע וחוק הוא שמצווה גורד מצווה זה כמו שרשרת ועבירה גוררת עבירה זה כמו שרשרת התחלת פעם אחת במצווה אתה גורר מצוות התחלת בעבירה אתה גורר עבירות תכף נראה אם זה עובד או לא עובד באיזה תנאים ושכר מצווה מצווה עצם המצווה זה שכרה השכר מצווה זה מצווה אין שכר יותר גדול מאשר המצווה עצמה למדנו את זה בדרשות אחרות ושכר עבירה עבירה עד כאן המשנה מה זה העניין של מצווה גוררת מצווה בעשותנו מצווה אחת נוסיף ונגרור אחרי המצוות נוספות הנה תלמוד תורה כנגד כל המצוות שעה שאדם לומד תורה הוא מקבל שכר כנגד כל המצוות הגאון מוילנה אומר כל תיבה שאתה מוציא מפיך בלימוד תורה שקולה כנגד תרייג מצוות אז זה הרבה מצוות ודאי שמצווה גוררת מצווה בכל דיבור מדברי תורה זה מצווה אם כן מה היה הדין הדין נותן שבעת שאנחנו עוסקין בתורה היא תגרור מצוות תלמוד תורה ומצוות נוספות בלי הפסקה ולמרות זאת אנחנו רואים שאפילו שמתחילים ללמוד בסדר ועוסקים כולם בתורה מכל מקום אין מונע ממנו להפסיק ממשנתו ולעסוק בדברים בטלים באמצע הלימוד יש אנשים פתאום באמצע הלבוד שמעת מה היה אתמול מה קרה שמעת מה זה פתאום מדבר בר דברים בטלים בתוך הלימוד איך זה ייתכן הרי מצווה גוררת מצווה לא מצווה גוררת עבירה אז איך זה פתאום הוא מפסיק לכאורה הוא היה צריך להיות כל הזמן נגרר ממצווה למצווה שאלה בפשטות יש לומר מתי אנחנו אומרים מצווה גוררת מצווה מתי זה הכלל מתקיים בזמן שהמצווה נעשת כמאמרה אם אתה עושה את המצווה בדיוק כמו שהיא צריכה לעשות על כל חלקיה ודקדוקי כוונותיה שהרי הרמבם בסוף מכות על הגויים אומר שבזמן שעושה מצווה כמאמרה יכול על ידי מצווה אחת לזכות לעולם הבא אדם אם יעשה מצווה לשמע לא לשם כבוד לא מתוך יראה לא לשום נגיעה אלא לשם המצווה מי שציווה אותו השם ציווה מצווה הוא מקיים את המצווה כמה אמרה שום טובת הנאה בלי חשבון בלי כלום ממש נשמע אם זוכה אדם לעשות מצווה אחת אפילו פעם בחייו אחת זוכה לעולם הבא אז זה לא כל כך פשוט לעשות מצווה כמאמרה אמרו חכמים כל עושה מצווה כמאמרה מבשרין אותו בשורות טובות מובטח לו שיוסרו אותו בשורות טובות בעת שהמצווה מושלמת הרי היא נעשת בשמחה וחדווה שזכה לקיים ציווי השם על ידי עשיית המצווה אם אתה יודע שאתה מקיים את רצון השם ואתה מקיים את מצוותו ודאי שאתה צריך להיות שמח סס אנוכי על אמרתך כמוצא שלל רב איך אדם שפתאום נגנה לעיניו מטמון אוצר שהוא מוצא אותו ששו מיליונים איך הוא שמח אז זאת אומרת אותו דבר גם פה אם הוא היה עושה מצווה מושלמת ודאי שהייתה נעשת בשמחה וחדווה שזכה לעשות את המצווה כרצון הבורא אז יש בכוח המצווה לגרור אחריה מצוות נוספות זאת אומרת אם אדם נגיד מצא אוצר של יהלומים אבל הוא לא מצא אותו מרוכז זה התפזר ברחוב אז הוא מתכופף לראשון מתכופף ליהלום הראשון בשמחה או לא בשמחה אבל הוא רואה שיש עוד הוא מפסיק או לא מפסיק יהלום גורר יהלום יהלום גורר יהלום משתתח על הרצפה להרים בשמחה הוא לא יפסיק חבר שלו יגיד לו בוא נעשן סיגריות עכשיו די עבדנו מספיק הוא יפסיק הוא לא יפסיק למה כי הוא מבין את ערך היהלום אם אדם היה מכיר בערך המצוות ודאי שמצווה גוררת מצווה הוא לא רוצה להפסיק הרי זה יהיהומים יותר מיהלומים אבל אם הוא עושה את המצווה רק לצאת ידי חובה אין במצווה הזו אפשרות לגרור מצוות אחרות אז הכלל מצווה גוררת מצווה זה אם אתה עושה אותה כמאמרה מתוך שמחה ויודע מה אתה עושה אבל אם לא אז זה לא גורר ואתה יכול לעשות עבירה בתוך המצוות לבטל דברי תורה לדבר לשון הרע ורחילות באמצע לימוד התורה על הסטנדר עם הגמרא ועם הכל בשעה שאדם לומד מי לומד כנגדו כתוב שהקדוש ברוך הוא לומד כנגדו ומה שהוא מוציא בשפתיו כביכול השם גם מוציא בשפתן אז אתה לומד עכשיו חברותה עם הקדוש ברוך הוא והקדוש ברוך הוא שמח שאתה לומד נו ובאמצע אתה עוזב את הקדוש ברוך הוא ואומר לחבר שלך לשון הרע איך זה יכול להיות אז אתה מבין איפה אתה לומד עם מי אתה לומד מי שומע אותך מי אומר כמותך אתה מבין בכלל אומרים חכמים כשאתה לומד רבי שמעון בר יוחאי הרמב"ם אתה צריך לדמות שאתה יושב מולם אמר רבי שמעון בר יוחאי מה זה אמר מה זה מילים כתובות אמר זה כאילו יושב פה עכשיו הוא יושב פה והוא אומר מה הוא אמר רבי שמעון אומר לך עכשיו עכשיו אתה לומד מה שאמר רבי הנה הוא פה הוא מדבר איתך הרמב"ם אתה צריך לראות את הרמב"ם לפניך רש"י אומר אתה שואל את רש"י קשה לי מה שאתה אומר על מי אתה מקשה על רש"י על הרמב"ם קשה לך לא מקשה עליו אבל נגיד קשה לך אז אתה שואל אבל הוא לפניך אתה מבין בכלל אתה מבין בכלל שאתה לומד מולם בשעה שאתה לומד דברי רש"י דברי הרמב"ם שפתותיהם דובבות בקבר עכשיו אתה מפסיק ואתה מתחיל לדבר לשון הרע וואו ככה אתה משאיר אותם באמצע מה אז בן אדם לא מבין מה הוא עושה אם היה מבין אז כל החיים שלו זה היה רצף של מצוות כי מצווה גור מצווה נרחיב את הדברים כתוב בחכמים זכרונם לברכה בבראשית רבה גח אמר רבי יניא מתחילת ברייתו של עולם צפה הקדוש ברוך הוא מעשיהן של צדיקים ומעשיהן של רשעים הקדוש ברוך הוא נאמר עליו צופי הדורות מראש עד סוף הדורות הוא כבר ראה את הכל הכל הכל כל התסרית כל מה שהולך להיות כל אחד מה יבחר מה יעשה מה הכל הוא ראה כבר עד הסוף אז כבר מתחילת בריאת העולם הקדוש ברוך הוא צפה במעשיהם של הצדיקים ומעשיהם של הרשעים וכתוב בפסוק ויבדל אלוהים בין האור ובין החושך בין מעשיהם של צדיקים למעשיהם של רשעים כך אומר המדרש מה זה ויבדל אלוהים בין האור ובין החושך השם הבדיל בין מעשיהם של הצדיקים למעשיהם של הרשעים ויקרא אלוהים לאור יום אלו מעשיהם של צדיקים ולחושך קרא לילה אלו מעשיהן של רשעים זה המדרש ולכאורה ההבדל בין הרע לבין הטוב הוא ברור מה צריך הבדלה מה צריך לבחון מה צריך להבדיל כל אחד יכול להבחין בזאת אבל בדברי המדרש אנחנו רואים שהקדוש ברוך הוא הוצרח לבירור והבדלה מיוחדת בין מעשה הצדיקים למעשה הרשעים באר הסבא זכרונו לחיי העולם הבא אין הכוונה במעשה הרשעים למעשה עבירות שלהם לא לא מדובר ברשעים שעושים עבירות כשקורה פה רשעים לא מדובר בכלא שעושים עבירות אלא בעושים מעשים טובים והם נקראים רשעים מכל מקום המעשים שלהם הם של רשעים והקדוש ברוך הוא קורא להם חושך מעשים של חושך המצוות שלהם חושך והם חלוקים בעצמותם ממעשה האור של הצדיקים צדיקים עושים מצוות ורשעים גם עושים מצוות אלה נקראים אור ואלה נקראים חושך מה באיאור העניין הרי למדנו במשנה כמו שאמרנו קודם באבות ב' והביא זהיר במצווה קלה וחמורה שאין אתה יודע שכר שכרן של המצוות אתה יודע את השכר של המצוות לא אז אתה בשבילך מה שנראה בעיניך קלה אתה צריך לעשות אותה כמו חמורה כותב רבנו יונה בשערי תשובה ג כג ודע כי הירא דבר אדוני יחמיר וידקדק וישים נפשו בכפו על מצווה קלה כמו על החמורה כי לא יבינו לאשר המצווה הזאת קלה לעומת החמורות אך יבינו לגדולת המזהיר עליה יתברך כי עיקר קיום המצוות הוא מפני שזה דבר אדוני ולכן אין חילוק בין כלה לחמורה כי הכל ניתן מעת אדוני ומשום כך מוסרים הצדיקים נפשם אפילו על מצווה קלה מה אומר רבנו יונה מישהו יראה שמיים מי שהוא יראה דבר השם ודאי שהוא מחמיר ומדקדק ומוסר נפש על מצווה קלה כמו על החמורה למה כי לא יבינו לאשר המצווה הזאת קלה לעומת החמורות לא עושה אדם ירא שמיים חשבון זו קלה זו חמורה מבדיל ביניהם מה הוא כן מבין הוא מבין מי זה המזהיר מי הזהיר אותו לעשות את המצווה הוא מבין את גדולת המזהיר עליה יתברך מה זה משנה המצווה הוא אחד הקדוש ברוך הוא בכבודו ועצמו מצווה אותך מה זה משנה מה אומר לך לעשות כי עיקר קיום המצוות הוא מפני שזה דבר השם השם אומר לך לקיים מצווה אז אתה מקיים אותה בגלל שהשם אמר מה אכפת לך מה ערך המצווה חמורה קלה קשה מה זה קשור ולכן אין חילוק בין כלה לחמורה כי הכל ניתן מעת השם לכן מדייקת המשנה והביא רץ למצווה קלה רץ למצווה קלה לא להגיד א מה נו זה מצווה מה לא להשתגע זה לא מצווה חמורה שצריך אתם מכירים את המנגינות האלה שיוצאים לאנשים ככה פתאום אז הוא אומר הביא רץ למצווה כלה למה מי המצווה מי המצווה ומשום כך מוסרים הצדיקים נפשם אפילו על מצווה קלה עכשיו תבינו את כל אלה שאומרים לכם אתם לא מגזימים לא הגזמתם מה קרה לכם חבר'ה עכשיו תבינו את ההבדל ביניכם לבין אלה שאומרים לכם זה החילוק בין מעשה הצדיקים שהם אינם מזלזלין בכל מצווה ומצווה ומקפידין על קלה כוחמורה אמנם הרשעים מדובר על חרדים אמנם הרשעים מביטין רק על מצוות חמורות ואילו מצוות קלות אינן מעניינן כלל ולכן אף שמצוות ומעשים טובים הם מכל מקום הבדיל אותם הקדוש ברוך הוא וקרא להם חושך אז הרשעים הביטיים רק על מצוות חמורות ומצוות קלות זה לא מעניינן כלל ולכן אפילו כשהם עושים מצוות ומעשים טובים השם כבר הגדיר אותם רשעים והבדיל אותם מן הצדיקים שמקפידים על קלה כבחמורה וקרא למעשיהם של הרשעים החרדים האלה קרא להם חושך והנה כתב הגאון מוילנה כי בעבור כל רגע ורגע שאדם חוסם פי אבותיו זוכה לאור הגנוז שאין שום מלאך ושום בריה יכולים לשער שומר פיו ולשונו שומר מצרות נפשו אומר הגאון שומר פיו ממאכלות שהם מסופקות מסופק ודאי שאם אדם שומר את פיו לאכול איסור זה דבר פשוט שיהיה לו צרות אבל יש מאכלות שיש בהם ספק כמו שאנחנו מעוררים כל הזמן אם הוא שומר את פי ושומר את לשונו מלדבר דברים בטלים לא מדובר על דברים אסורים זה ודאי שזה יביא לו צרות אז אם הוא שומר את פיו וגם את לשונו מספקות שומר מצרות נפשו הוא לא יוגדר רשע במעשיו חושך אפילו שהוא מקיים מצוות אז הוא אומר הגאון אם הוא שומר את עצמו בזה הוא זוכה לאור הגנוז איזה אור גנוז ביום הראשון ברא הקדוש ברוך הוא אור והאור הזה נגנז אור של יום ראשון היה אדם צופה מסוף העולם ועד סופו ביום הרביעי רק נבראו המאורות שמש ירח וכוכבים לא מדובר על האור של יום מדובר על אור הגנוז אם אדם חוסם את פיו ועבור כל רגע ורגע שאדם חוסם פיו ותאוותיו שלא להתעבוד לכל מיני מאכלות שהם מבחינת מותרות זוכה לאור הגנוז שאין שום מלאך ושום בריה יכולים לשער על כל רגע ורגע והנה לחסום את הפה לרגע אחד ודאי שזה מצווה קלה ודאי שזה מצווה קלה ועבור זה מה הוא זוכה לאור הגנוז על אחת קמה וכמה בעשיית מצווה בפועל ממש לא שהוא חוסם את הפה לרגע הוא בקום עשה קם ועושה מצווה בפועל ודאי ששכרו עדיף לאין שיעור כי אין אנו מבינים ואין לנו שייכות כלל למתן השכר בעולם הבא מה מקבלים איך מקבלים מה מהות השכר ולכן הצדיקים היודעים שכר המצוות נזהרים ומקפידים על מצווה קלה כוחמורה מה פירוש הם לא עובדים בשביל השכר של המצוות אבל מעצם ידיעת השכר הם יודעים כמה חשוב בעיני הבורא לקיים את הדבר ואז הם מקפידים על מצווה קלה כוחמורה אבל הרשעים לעומתם מבדילים בין מצוות קלות לחמורות כולם יודעים איסורי שבת 39 מלאכות אסורות בשבת ונזהרים נזהרים הלוואי נזהרים נזרים אבל דיני מוקצא דרבנן לא נזרים ולכן אתה רואה אנשים לוקחים קליפות של גרענים משחקים איתם ביד מעבירים מפה לפה עושים כך וכך בשבת מה זה מה זה זה אסור מה אתה עושה אפילו לקחת סתם מזלג ולטופף איתו קצת ככה לעשות ככה זה גם אסור מה פירוש מזלק זה מותר הוא לא מוקצא אבל לקחת אותו סתם ככה אתה מבין לעשות בו ככה טיפוף וזה גם אסור יש דברים ש א זה בחיך נו די בוא בוא נישאר ככה לא נזוז מה אז זאת אומרת הרשעים הם מקלים הם לא לוקחים את הכל אתה מבין באותה חומרה הם יש להם חילוקים זה דור רייסה דדרבונון נו דרבונון זה לא דרבונון מה זה דרבונון אתה עובר על דרבונון חייב מיתה חייב מיתה יותר חמור יש מצוות שלא חייב מיתה ובדרבונון חייב מיתה אז מה אתה מה מה מה אתה מבלבל את המוח רשועים זה נקרא רשועים במעשיהם חושך וזה הסבא זכרונו לחיי העולם הבא מבאר הדית בעיה פרשה מה שכתוב כאן בפרשה ויעסקן אהרון אל מול פני המנורה העלה נרותיה כאשר ציווה אדוני את משה פשי התורה משבחת את אהרון הכהן איזה צדיק גדול הוא עשה בדיוק כאשר ציווה השם את משה מה הוא עשה מה הדבר הגדול שהוא עשה שצריך לפרסתם בתורה שהוא עשה יש מנורת שבעת הקנים ויש את ה את הקנה האמצעי שהוא מגוף המנורה ויש את הקנים השישה בצדדים שלושה ושלושה וצריך לשים את הפטילות כנגד האמצעי זה הכל כל הפעולה זה להטות את הפטילות לכיוון האמצעי והוא עשה את זה הוא עשה תורה כותבת כן כן ויעסכן אהרון מחיות כפיים אהרון עשה בדיוק מה שאמר לו משה בשם השם מה ראתה התורה לפרסם את זה ולעשות פסוק שלם על זה מה קרה מה זה פשוט מה הוא יעשה אחרת ממה שהשם ציווה ברור שהוא יעשה למה צריך לכתוב על כל דבר שעשה על כל דבר שעשה אהרון כתוב כן עשה עשה כאשר ציווה כן עשה כאשר ציווה כן למה פה אומרת התורה שככה הוא עשה איי איי איי פירש רשי להגיד שבחו של אהרון שלא שינה לא שינה לא שינה מה הגדלות שמשבחת את התורת אהרון שלא שינה מדבר השם הרי כל המעשים של אהרון הם היו קיום דבר השם אלא בהור עניין שהרי זו מצווה קלה מצווה קלה שמול פני המנורה יעמדו הנרות ולא כנגדן ואהרון הכהן משתבח בכך שאפילו בדבר קל כעין זה הקפיד לעשות כדבר השם ללא שינוי למה שכך ציווה השם והוא עשה את זה כמה אמרה ללא שינוי וזה שבוח גדול לאדם שהוא מקפיד על מצווה קלה ואין אצלו הבדל בין המצוות הקטרת הקטורת שאם הוא משנה באחד מסימני הוא חייב מיתה שמה סכרת נפשות צריך להקפיד ודאי שיעשה כמאמרה ופה שהוא רק מטה את הפתילות זה הכל זה השבח השבח שבמצווה קלה הוא עושה אותה כמאמרה ללא שינוי וכל הפעולות שלו זה מראה שהם נעשות מפני שזה דבר השם מה אכפת לי קל קשה השם אמר אני עושה את דבר השם זה צדיקים ככה צדיקים פועלים דבר השם עכשיו מבואר טוב למה אצלנו מצווה לא גוררת מצווה כי מתי בכוח מצווה להוסיף עוד מצוות אחרות בעת שהמצווה נעשת כתיקונה בשלמות כמאמרה וכשאתה מקפיד על מצווה קלה כוחמורה ולכן נחשבים מעשיו למעשה הצדיקים וגוררים אחריהם עוד מצוות אמנם אנחנו מבקשים רק את המצוות שנראות לנו חמורות ומצוות כאלו אין בכוחם את המעלה של מצווה גוררת מצווה וזה נקרא מצוות של רשעים וכתב רבנו יונה בביאור של מצווה גורד מצווה כי בעשות האדם מצווה קטנה הוא מתקרב אל השם ומרגיל את רוחו לעבודתו הוא נקלה בעיניו לעשות מצווה אחרת מפני שכבר הורגל טבעו למלך את המצווה זאת אומרת רבנו יונה מסביר ואומר לנו ככה מה הבאור מצווה גורד מצווה אם אתה עושה מצווה קטנה ואתה עושה בגלל שהשם ציווה לקיים את דבר השם בזה אתה מתקרב אל השם על ידי המצווה אתה מתקרב אל השם המצווה ואז אתה מרגיל את רוחך לך לעבודה של השם ואז יהיה לך קל לעשות מצווה אחרת כי זה מה שאתה רוצה לעשות לעשות תמיד את דבר השם ואז זה יגרור עוד מצוות כי כבר אתה מורגל בטבע למלך את המצוות אז ממילא למצווה תגרון מצווה כל הזמן הוא ראה בנפש החיים שבכל עץ שיכין אדם את עצמו ללמוד ראוי לו להתיישב קודם שיתחיל זמן מועט ביראת השם טהורה בטהרת הלב להתוודות על חטתו מעומקה דליבה ויכוון להתדבק בתורה וגם אם הוא עסוק בדברי הגדה גם כן הוא דבוק בדברו של הקדוש ברוך הוא כי התורה כולה בכלליה ובפרטיה ובדיקדוקיה ואפילו מה שתלמיד קטן שואל מריבו הכל יצא מפי השם יתברך למשה בסיני אז זאת אומרת לפני שאדם לומד צריך הכנה איזה הכנה שהוא רוצה להתדבק בשם ואם יש לו חטאים והוא לא עושה עליהם תשובה והוא בא עם החטאים שלו ללמוד לפני השם זה נקרא שהוא רוצה לקיים את דבר השם אם אתה רוצה לקיים את דבר השם עכשיו ללמוד תורה אז איך אתה לא עושה תשובה איך אתה לא מתחרט על העבירות שבידך אז אתה לא רוצה לעשות דבר השם אתה לומד בגלל שלומדים בשביל שיגידו בשביל כל מיני חשבונות אבל לא לקיים את דבר השם כי אם לקיים את דבר השם קודם כל תתנקה נקיות אז לכן אומר לו קודם כל תכין את עצמך כשאתה הולך ללמוד תתיישב זמן מועט תביט ביראת השם טהורה בטהרת הלב זה על ידי מוסר דהיינו תקן את המידות תראה מה עליך לחזור בתשובה ואז אתה מקיים את רצון הבורא כמאמרו ועוד הוסיף קודם שיתחיל ללמוד להתחשב מעט עם קונו יתברך שמו בטהרת הלב ביראת השם להטהר מהעוונות בירורי תשובה כדי שיוכל להתקשר ולהתבק בעת שעוסק בתורה הקדושה בדיבורו ורצונו של השם יתברך וכן באמצע הלימוד הרשות נתונה לאדם להפסיק זמן מועד תרם יכבה מליבו יראת השם זאת אומרת אדם לומד לומד לומד לומד באלף עמים ככה כבר א מתעייף קצת מותר לו להפסיק ללמוד מוסר בשביל לפמפם כמו בפרימוס לנפח עוד פעם את הלהבה בשביל שעוד פעם יהיה לו כוח להמשיך וזה לא נקרא הפסק בלימוד למה זה כמו קו חומתין ששמים בתבואה בשביל שתשמור מהתלעה אז לכן אם שמים את זה תוך כדי אז זה בסדר גמור ואין בזה שום בעיה כמו שאמרנו שאפילו גם דברי הגדה זה לא משנה לא דווקא ללמוד דינים והלכות אלא גם דברי הגדה זה דברו יתברך וכל התורה כולה כללותיה פרטותיה ודקדוקיה הכל זה דברו של הקדוש ברוך הוא והנה כל אלה מדרגות עליונות אבל ודאי בעת שניגשים לתלמוד תורה ואם לא הקדמת לפני זה מעט מוסר ביראת שמיים ואתה לא משריש בעצמך את יסודות האמונה להכיר שהתורה שאתה עוסק בה זוהי התורה של הקדוש ברוך הוא שניתנה בסיני לא תועיל התורה מאומה כי אין הגדלות באה מאליה ומכוחות עצמך אתה לא תהיה למדן כי רק הקדוש ברוך הוא נותן גדולה וגדלות לכן ודאי שחייב להקדים יראת שמיים ואמונה לתלמוד תורה וגם חייבים להקדים תפילה לתורה כמו תפילת רבי נחוניה בן הקנה שאדם נכנס ללמוד תורה אומר את תפילתו וכשיוצא אומר את תפילתו זאת אומרת אדם צריך להבין כשאתה מבין מה אתה עושה מי המצווה ואתה רוצה לקיים את רצונו ודברו במלואם יש בכוח מצווה אחת לגרור מצוות רבות נוספות אם לא אם אתה לא מבין את כל זה ואתה מחפש רק את החמורות ולא את הקלות אז אתה לא מתכוון לקיים את רצון הבורא או שאתה עושה בשביל לקבל שכר או שאתה רוצה שיכבדו אותך כי אתה עושה דברים גדולים ולכן אתה מזלזל ולכן כל ההבטחות של התורה בפרשת עקב והיה עקב תשמעון כל הברכות האמורות שם זה רק אם אתה מקיים את המצוות שרוב בני האדם דשין בעקבן והיה עקב תשמעון אם אלה המצוות שדשים שמקלים בהם אתה תקיים אם אין לתשמעון כל ההבטחות שכתובות בפסוקים מיד לאחר מכן יקוימו בך על מה משלם השם שכר בעולם הזה על העקב מה שאתה מזלזל על הקלות הוא מקפיד הקדוש ברוך הוא כי אם אתה עושה אותם אותם זה מראה שאתה עושה אותם בגלל המצווה ולא בגלל אינטרסים כבוד שכר וכולי וזה ההבדל בין צדיקים לרשעים שניהם עושים מצוות אבל זה עושה את כולן כמעמרן במסירות נפש שם נפשו בכפו לקיים את המצוות בדקדוק ויש אחד לא דברים שהם באמת מת חמורים הוא מקיים וקלות הוא ככה מעביר מדלג עליהם מדי פעם זה נקרא רשעים וגם מצוותיהם נקראים חושך רבי חנניו בן הגשיו אומר רוסו הקדוש ברוך הוא זכות את ישראל לפיכוך רבו לעם תורה ומסואות שנמד חופש למען צדקו יל תורה ויעדיר