ויסעו מהר השם... מה הפורענות בזה? - ד | הרב אמנון יצחק
תאריך פרסום: 14.06.2019, שעה: 18:53
- - - לא מוגה! - - -
נציב יום להצלחת קהילות כפז בארץ ובעולם.
אמן.
חלק רביעי, פרשת בעלותך,
והפעם באי בנשוא אהרון.
ויאמר משה קומה אדוני ויפוצו אויביך וינוסו משנאיך מפניך.
ובכן,
צריכים לדעת
שכל הלמדנים חייבים להשריש
את הידיעה
שבענייני המקרא,
הפסוקים שבתורה,
הם עזובים ונטושים.
ייתכן שהלומדים והלמדנים גדולים
בלימוד הגמרא והסברה,
אבל במקרא קטנים כהבנת התינוקות של בית רבן.
וזה לשון המאירי בברכות כח.
רבי אליעזר ציווה את תלמידיו,
מנעו בניכם מן ההגיון.
צריך אדם לגדל את בניו לתלמוד תורה
ולחנכם מילדותם,
שלא לפתור פסוק כצורתו בכל דבר.
להבין את הפסוק כמשמעותו, מה שכתוב בפסוק, זה הפסוק.
אין פה יותר מהמשמעות שכתובה בפסוק.
כי פשוטו,
הפשט של הפסוק
מוכיח איזה צד של כפירה.
זאת אומרת, יש פסוקים שאם אתה תקרא אותם
ותגיד שזה מה שכתוב, זה מה שכתוב, זה מה שכתוב,
יהיה בזה צד של כפירה.
ועל זה אומר, מנעו בניכם מן ההגיון,
פירושו מפתרון הפסוק כמו שהוא נקרא.
זה אומר המאירי,
ברכות כח.
מה הכוונה שלו כשהוא אומר
שיש בזה איזה צד של כפירה?
דוגמה לכך בפרשה.
לפי שטחיות הדברים,
דור מקבלי התורה פנים בפנים,
שעשו משקל לכבוד השם שישכין שכינתו בתוכם,
ומייד כשזזו ממקומם
היו כמתאוננים ומתאווים
שרו מאחורי השם ובכו.
ומה אמרו?
זכרנו את הדגן
ואת הבצלים
ואת השומים.
ועוד דברי חכמים זיכרונם לברכה שהובא ברמב״ן
שלמדנו עכשיו שלוש שיעורים,
שנטשו את הר סיני כתינוק הבורא עם בית הספר.
והמלבים כותב בשם אברבנאל,
שהיה בדברים צד מינות,
שלא האמינו בשם.
והרועזות ומקבל דברים אלה כפישוטם אומר,
אם בארזים נפלה שלהבת,
אם ניתן לעלות על הדעת שאלה שקיבלו את התורה פקפקו באמונתם חלילה,
מה יענו איזובי קיר?
ועל כך נצטווינו,
רבי אליעזר אומר, מנעו בניכם מן ההגיון,
מלפתור את הפסוק, כפי שהוא נקרא.
חייבים לחדור להבין את הדברים לעומקם ולאמיתתם.
כשנעיין בדבר נראה
שכל מעשי אבותינו הקדושים,
הלא הם דור דעה, לא סתם הם נקראו דור דעה,
לא סתם אמר מישהו עמר יוחאי לא היה כדור הזה ולא יהיה כדור הזה.
ואמרנו, אשרי הדור שעוונותיו מועטים
ולא מצאו חכמים לישראל עוונות במדבר רק עשר במשך ארבעים שנה.
אנחנו כל יום
יותר מעשר.
והם כל הדור עשר, ולא כולם של רבים,
חלקם זה של ערב רב, חלק של בודדים.
אז אם נעיין בכל מעשי אבותינו הקדושים, דור דעה,
כתוב כל העדה, כולם קדושים,
כולם שמעו מפי הגבורה,
אנוכי ולא יהיה לך.
מעשיהם היו בדבקות של נביאים.
לא נמצאה בהם עוולה.
כל התביעות היו על מחשבותיהם ומעמקי ליבם שלא היו שלמים בפנים כראוי להם.
ואין זו סברה בדרך אפשר,
כי אי אפשר לומר אחרת.
והעניינים מוכיחים על עצמם
שכך היו.
שהרי מה פירושו של תינוק הבורח מבית הספר?
מה אתה רוצה להגיד?
שהם ברצונם פנו עורף והתרחקו מהר סיני?
הרי כתוב, על פי השם יישאו ועל פי השם יחנו.
ובפירוש נאמר שם,
מי יש אשר הענן יהיה על המשכן לילה אחת
או יום או חודש או שנה?
בהאריך הענן על המשכן נשכון עליו יחנו בני ישראל ולא יישאו
ובהעלותו יישאו.
אז איך אתה אומר שהם ברחו?
כבורח.
ועוד,
האם נשאר משהו בהר סיני שממנו ברחו?
הלא כתוב במשוך היובל המה יעלו בהר.
והצאן והבקר עלו לרעות בו
כי פגה קדושתו.
אז לא היה ממי לברוח, לא היה אף אחד כבר.
אין שכינה ואין כלום.
אפילו הבקר הורשה לעלות על ההר, אז ממה ברחו?
ומכאן למדו חכמים, זיכרונם לברכה,
שלא המקום מכבד את האדם,
אלא האדם מכבד את מקומו,
לא המקום, הר סיני מכבד את האדם,
אלא האדם מכבד את מקומו.
כל זמן שישראל שם הייתה קדושה במקום,
וכשהם צריכים ללכת, פגה הקדושה מהמקום.
אז לא המקום מכבד את האדם,
אלא האדם מכבד את המקום.
אז מאיזה בית ספר ברחו?
ועוד הרי הקדושה שהייתה בהר סיני,
הועתקה והתגלתה במשכן השם ששם עבר מחנה שכינה,
ושם הושמו הלוחות,
ומשם נשמע כל השם מתדבר אליו מבין הקרובים.
ובני ישראל היו מסביב למשכן יחנו,
וכל הווייתם הייתה מסביב למשכן,
אז איך הם ברחו מפה לפה?
או בכל מסעיה הם נטלו אותו?
אם כן, הם לקחו את בית הספר איתם!
אז איך אתה אומר שמרעום בית הספר?
הם לקחו את בית הספר איתנו.
אז מה התביעה כתינוק שבורח מבית הספר?
זו ראייה מוכחת שהתביעה הייתה דקה מן הדקה,
בעומק המחשבה.
אמת, לא נשאר כלום בהר סיני.
ואמת, שהם לקחו את הבית הספר איתם.
אבל במעמקי ההכרה היה חסר להם הגעגועים למקום.
שבו הייתה ההתגלות הנפלאה.
הפרידה הייתה קלה מדי.
לא הייתה להם
הרגשה כמו שהשם,
קשה עליי פרידתכם.
שמיני עצרת, הקדוש ברוך הוא אומר, תשארו איתי עוד יום אחד, קשה עליי, אחרי שהייתי איתכם בסוכות כל הזמן.
קשה עליי פרידתכם.
זה לא היה אצלם. קשה עליי הפרידה
מהמקום שקיבלו את התורה.
המעמד שהנביא קרא לו, חתונה!
וכבר אמרנו שחתונה נשארים קצת, המשפחה וההורים לא עוזבים מהר.
וזה נקרא בחתרה שעיטרה לו אימו ביום חתונתו, זה מתן תורה.
ובו קרא הקדוש ברוך הוא כנסת ישראל אימו, מרוב חביבותם.
ואם נעיין ברש״י
על הפסוק ויהי בנשוא אהרון,
אז אמרנו שיש שם שני נונים הפוכים להבדיל בין פורענות לפורענות.
ועמדנו על זה
שהפורענות הראשונה,
ויסעו מהר אדוני,
והפורענות השנייה, ויהי העם כמתאננים.
בפשט של הפסוק, מה כתוב שהם ביקשו?
שומים ובצלים. תגיד לי, אתה מבין מה ביקשו? שומים ובצלים. אחר הכל, מה שהם ראו וזכו, מה אתה חוזר? שום ובצל?
לא הבנתי, שום ובצל? מה זה? זה לא מוס.
זה לא בולונז'.
מה זה?
שומים ובצלים.
כיצד ניתן להבין בקשה זו מצידם של בני דור דעה?
ולא רק בקשה, אלא כתוב, וישובו ויבכו גם בני ישראל,
ויאמרו מי יאכילנו בשר.
התאוננות והתמרמרות.
זאת סוג בחייה,
כמדומה, שאפילו אנחנו רחוקים ממנה.
כשהודענו שיש נבלות וטרפות,
אלפי בית ישראל הפסיקו מייד
מהחשש בן רגע
ולא בכו.
יש כאלה בוכים עד היום שהם גם אוכלים.
אבל לאחר שנוכחנו לדעת
שהפורענות הראשונה היא לא כמו הפשט,
הרי למדנו עכשיו שלוש דרשות שזה לא כמו הפשט,
זה כ-כ-כ-כ-כ-תינוק.
אז גם השנייה, גם כן,
שכתוב, והספסוף אשר בקרבו התאבו תאווה.
והספסוף.
אז יש מי שאומר, והספסוף זה הערב רב?
הם התאבו את התאווה.
אבל מה כתוב?
וישובו ויבכו גם בני ישראל.
אבל יש מי שאומר במדרש,
והספסוף
אלו הסנהדרין,
שנאמר עליהם, אספה לי שבעים איש.
אלה שנאספו
על ידי משה רבנו שבעים הזקנים,
אלה נקראים והספסוף, לא משמיעים את האלף.
והספסוף.
שאלה נאמר עליהם, אספל לי
שהם הסנהדרין.
הם התאבו תאווה.
הם רצו שתהיה להם תאווה גשמית.
עוד יותר גרוע, לא? שאם אנחנו אומרים שהם התאווהו, מה זה?
מה זה?
אבל לא כפי שהיו אז במצב עליון,
שלא היה להם מלחמה ביצר.
מה כתוב?
כתוב, למה הם בכו?
אמרו, מה זה? אנחנו כבר לא נלחמים ביצר.
אנחנו כמו מלאכי העליון.
אין לנו מלחמה עם היצר.
אין תאוות,
אין כלום.
הכול נמצא במן.
אתה לא צריך שום דבר.
מה שאתה רוצה אתה טועם, אתה אוכל. אין ניסיון.
אין שום דבר. אין עבודת ה'.
אין תאווה גשמית שאני צריך להתגבר עליה.
ממילא, גם אין שכר ואין עונש.
זה כמו שיהיה באחרית הימים.
כמו שכתוב בשבת, כנא,
שבימות המשיח,
שברצונם להיות כאנשים רגילים,
הם לא רוצים להיות כמו בימות המשיח. כלומר, הם רוצים להיות
ולעבוד את השם.
שיתאוו ויתגברו על התאווה ויכופו את יצרי ויקבלו שכר.
אבל זו הייתה טעות,
כמו שטעה האדם הראשון.
האדם הראשון אמר לו, תעמוד רק בדבר אחד, הוא רצה להגביר את הניסיון.
להגביר.
לטעום, ואחרי זה להילחם עם היצר ולנצח ולהוכיח להשם
שהוא עובד השם.
זו הייתה טעות.
ולכן הם אמרו, כמו שכתוב בעבודה זרה, י'זן, נכפיאל יצרין ונקבל אגרה.
נכפה את יצרינו ונקבל שכר.
זה בשני תלמידי חכמים שרצו,
נתחבטו אם ללכת למקום שעובר לפני בית זונות
או לעבור למקום שיש עבודה זרה.
אז אמרו, נכפה את יצרינו ונקבל שכר.
מה כתוב על מה שהם ביקשו עכשיו, את הבקשה הזאת, שהם רוצים לעבוד את השם ברמה של ניסיון?
כתוב, וייחר אף השם מאוד,
ובעיני משה רע.
למה?
כי הרי אמרו חכמים, לעולם אל יביא אדם עצמו לידי ניסיון.
והם ביקשו.
ובדרך שאדם רוצה ללכת, במוליכין אותו.
והשם נתן להם ניסיון.
נתן להם בשר. ביקשתם בשר?
קחו בשר.
ואם הם רצו באמת תאווה רק כדי להתגבר עליה,
אז מה היו צריכים? היו צריכים לפרוש!
או לאכול בקדושה יתרה, בלי שמץ שנאה.
אבל הם לא עמדו בניסיון
ולא אכלו בקדושה, ונכשלו.
מה יצא מהבקשה שלהם?
הפוך על הפוך.
אז זה לא כמו הפשט,
שהם היו בלועים.
הם רצו לעמוד בניסיון.
אבל כשהגיע הניסיון,
הם נכשלו.
כמה אנשים מוכרים סעודת שבת לכבוד שבת באמת? אפילו שאומרים לכבוד שבת, לכבוד שבת, לכבוד שבת. כמה אנשים מוכרים לכבוד שבת?
בזה יובן, מדוע כשביקשו בשר ושומיים,
אמר הקדוש ברוך הוא למשה רבנו לאצול מן הרוח אשר עליו,
לשבעים מזקני ישראל.
לא הבנתי.
הם מבקשים בשר, הם מבקשים שומים, בצלים,
אבטיחים, מה שהם מבקשים.
וה' אומר לו עכשיו,
תאציל מרוחך לשבעים מזקנים.
מה הקשר בין האבטיחים
להרבות כוחות נבואה
בשבעים זקנים?
לא היה להם נבואה.
ה' אמר לו שאתה תאציל מרוח הנבואה שלך להם.
מה זה קשור?
אלא מכאן יש הוכחה
שהמדובר היה ברצון נעלה ובבקשה מרוממת,
שהיה מקום להוסיף עבורה כוחות נבואיים
להרבות קדושה בעם.
הרי מה אמרנו?
אמרנו ששמנדה אמר ואספסוף זה הסנהדרין. מי זה הסנהדרין?
זה השבעים.
אז מה אמר? הם ביקשו שומים באבטיחים ובצלים,
ומה השם אומר, תן להם נוח הנבואה.
זה כאילו בדיוק על הפוך על הפוך.
אלא מכאן רואים
שהוא נתן להם בשביל שיהיה להם כוח לעמוד בבקשה ובדרישה ובניסיון.
וגם לא עמדו,
כי אל תביאני לידי ניסיון.
אז רואים מפה שיש פה שתי תביעות
על פורענויות שכל אחת מהן הייתה עמוקה עמוקה בתוך הלב,
והתביעה הייתה על מעמקי הלב שלהם,
כיאות לדור שנבחר מכל הדורות.
אלה המובחרים שהיו בכל הדורות.
וכל התביעות שיש פה זה הכל על פנימיותם לפי מדרגתם.
שהרי הם אמרו נעשה ונשמע.
והם ראו פנים בפנים,
והם זכו לנבואה.
וזה הדור הנבחר.
ותמיד היו סביב משכן השם. ולקחו את הבית הספר איתם, כמו שאמרנו.
אז לא הבנתי.
אז איך הם אומרים דברים כאלה?
זה נקרא כאילו דברים שהם שטותיים.
מטה.
מה חסר לך? המן עונה על כל הצרכים. מה אתה צריך?
כן, אבל אין את הניסיון.
אז מה אני עושה פה?
אני רוצה ניסיון.
אז מי שלומד את הפסוקים כפישוטם,
בלי להבין את עומקם, אפילו בפשט, אפילו בפשט,
ולא מבין את עומקם, על זה אמר רבי אליעזר מנעוג בניכם מן ההיגיון.
שלא יבינו לפי ההיגיון, זה כתוב, זה מה שכתוב.
ככה אומרים, זה מה שכתוב, אדוני, זה מה שכתוב. אל תגיד לי משהו, זה מה שכתוב, זה מה שכתוב.
צריך להיות מאוד זהיר וכו'.
לכן, כשהראו לי את הספר
של הרוש,
שהוא כותב דברים נגד דור המדבר בצורה ובשפה נלוזה,
ויוצא נגדם כאילו זה טיפשים כאלה שעושים, איך הם עושים דברי טיפשות כאלה?
אמרתי ילד דברי כפירה, ואסור לקרוא בספרים שלו.
זה בורות ועם הארץ
לכתוב כאלה טענות
כנגד הדור המשובח ביותר.
רבי יחנניה ברגשי, אומר, עושה הקודש בכלוס וכל ישראל,
לפי כוח רבו לתורו, בסוף שנה אמור אדונם וסלמם עשית כוח יגדיל תורו ויעדיר.
כבוד הרב, מאור עינינו, אין דף, עט ודיו היכולת להכיל את אשר ליבנו מבקש לומר. ב"ה בזכותכם רואים אנו עד כמה גדול אלוקי ישראל, כמה גדול אלוקי הרב אמנון יצחק, יה"ר שהשי"ת ישמרכם מכל מרעין בישין, וכל אויביכם שהם אויבי התורה הקדושה, שיפלו תחת רגליכם, אכי"ר. קשה ועצוב לראות את התופעה של קריעת מודעות, ואי אפשר להתרגל לכך. מר ממש. ואשרי הבחור שמדביק מחדש. כבוד הרב מלמד שאין אדם מלאך – אלא חצי אדם וחצי מלאך. אך כבוד הרב עצמו – אדם כמלאך. אתמול זכיתי למעט ביזיונות. שעת ניסיון קשה מאוד, אך ב"ה בזכותכם נשארתי שפויה לגמרי. יהי רצון שבזכות הבזיון שקבלתי ונתתי ברכת הדיוט למשפחה שהגיעה מרחוק לישועה – שיהיו להם בשורות טובות. בשורה משמחת נוספת, גיסי הניח ציצית ובירך, ואשתו ואנשים מסביב שמחו מאוד וענו אמן. ועוד כמה דברים יפים אירעו ביום שני. האוכל של א. מ. מטובל בטוב טעם ונדיבות, יה"ר שימשיכו ויצליחו, אמן. שוב אודה לכבוד הרב ולכל העמלים במלאכה – יהי רצון שהשם יתברך יגשים כל משאלות ליבכם לטובה. ותודה מיוחדת גם לרבנית היקרה, שאם לא אודה לה – הרי זו כפיות טובה ממש. ודבר אחרון היום בבוקר עברנו מהמקום, ששמו שלט ענק של מורינו והלב היה מלא שמחה לראות. יה"ר שנזכה ברחמים לקבל פני משיח צדקנו במהרה, אמן.
שלום כבוד הרב, נשלח סרטון של אדם שאינו מוכר, המסביר בקצרה ותוקף בחריפות את התנהלות מועצת הרבנות, בטענה שהיא גורמת להכשלת הציבור בענייני נבלות וטריפות. אמנם הדברים ידועים לרבים, אך ייתכן שהצפייה בסרטון תועיל גם לכמה תמימים שעדיין אינם מודעים למציאות, ותפתח את עיניהם (לקליפ "אתה מוריד לנו את האמונה ברבנים" shofar.tv/videos/10084).
הקנאות הטהורה והכנה של כבוד הרב שליט"א כלפי ה' יתברך נדירה ומייצגת את אהבתו וביטולו המוחלט להשי"ת. כבוד הרב מהווה דוגמה למחויבות מוחלטת לתורה ולקיום מצוות, ופועל אך ורק לשם שמים, ביושר ובאומץ. תודה להשי"ת שזוכים לראות דרך זו בפועל. שבת שלום ומבורך (הרב אמנון יצחק בראיון אחד על אחד אצל אלעזר שטורם ערוץ TOV).
ב"ה זה וסגולת "עבדו" אלו סגולות שממש עובדות חזק... ניסיתי את הסגולה הזאת לא רק על פרנסה אלא על עוד דברים ועובד ממש טוב. תודה כבוד הרב על הסגולות שאתה נותן לנו, על החיזוקים בתשובה, על כל שעה ושעה שאתה זמין עבורנו, יה"ר שהשי"ת יברך אותך בכל הברכות הכתובות בתורה (אמן) אתה כמשה רבנו של הדור שלנו!
בוקר טוב. ב"ה ראיון מרתק ומעשיר – כל מילה של הרב נאמרת בקפידה, בקול מדוד ובדיוק. ניכר שליטה ברוח, התנהגות מרתקת ודקויות שמלמדות רבות, מעבר לדברי התורה המיוחדים והנדירים שמועברים. נוכחותו של הרב בדורנו מהווה מקור חיזוק, ברכה והשראה, במיוחד בזמנים מאתגרים. תודה על ההקשבה, ההכלה, הברכות והעצות – הכל נאמר מתוך לב טהור ומסירות אמיתית. שבת שלום (הרב אמנון יצחק בראיון אחד על אחד אצל אלעזר שטורם ערוץ TOV).
ב"ה זכינו בכבוד הרב, תלמיד חכם מופלג, סיני ועוקר הרים "וְצַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם" (משלי י, כה) יראת השמים, הטהרה והעמידה על האמת ניכרות בכל דבריו. זכותו תגן על כל עם ישראל, אמן (הרב אמנון יצחק בראיון אחד על אחד אצל אלעזר שטורם ערוץ TOV). יהי רצון שהשי"ת יברך את כל העוסקים עמו בהפצת תורה ואמונה, בכל ברכות התורה. שבת שלום וחג שמח.
בסיום הראיון אמר המראיין: „אני לא התחנפתי אליך.” דווקא משפט זה הדגיש את ייחודיות הדברים שנאמרו: "אצלי אתה לא מצטרף למניין... זה שולחן ערוך ...!" הרב בחר לומר את האמת בבהירות וביושר, ללא התחנפות וללא ויתור, מתוך נאמנות מוחלטת להלכה ולדרך התורה. גם כאשר הדברים אינם קלים לשמיעה – הם נאמרים בכבוד, בצלילות ובאחריות. ראיון שממחיש כיצד אמירת אמת נקייה משאירה רושם עמוק ויוצרת כבוד אמיתי (הרב אמנון יצחק בראיון אחד על אחד אצל אלעזר שטורם ערוץ TOV).
כבוד הרב היקר, ב"ה עכשיו זכיתי לצפות בראיון, לראות לא רק לשמוע וכל רגע התמוגגתי ושמחתי באיזה רב זכינו לדבוק כמה חוכמה ושנינות. קןדם כל אין מתאים יותר מכבודו להביאו לערוץ שהמראיין כינה אותו ״קול האמת״ אכן רבנו הוא הוא קול האמת שאפשר להשתמש בדמות רבנו כלוגו ״האמת״ שנשמע 40 שנה + ויישמע לנצח אמן. לא צריך להיות מומחה בשפת גוף להבחין איך הרב יושב נינוח בשילוב ידיים שנשאל שאלות והתשובות נשלפות במהירות, שנינות, חינניות בחדות מיוחדת במינה בחיוך ובחן שהשי"ת חננו… מצא חן בעיני ה׳. רק איש אמת כרבנו יושב נינוח ורגוע… כי רק איש אמת שמדבר מהלב שפיו וליבו שוים יושב רגוע מחייך ושולף תשובות חדות כמו תער... זה אחת הסיבות מיני רבות שגרמו לי לדבוק ברבנו כשפגשתי לראשונה ביוטיוב… שעונה בשלוף 40 שנה לאלפי שואלים שמפתיעים בשאלות והתקלות לכאורה, נסיונות שווא להתקלות יותר נכון… …ולא שהרב יודע את השאלות מראש ומסוננים גם עבורו מראש בפתקים חחח חחח ב"ה הרב עומד אמיץ חזק ובלי פחד מול כל שאלה שתשאל כי אמת יש אחת!!! המראיין סיכם את זה ב 4 מילים, כששאל את רבנו על ספייקס (ספק) והרב ענה ״ספק זה עמלק״ - ״אי אפשר להתמודד איתך״ ב-4. המילים האלה המראייין סיכם את עוצמתו של הרב את החוכמה והבינה והשכל החד והחריף שהשי"ת חננו... שאף אחד לא יכל ולא יכול ולא יוכל על רבינו "בֵּן פֹּרָת יוֹסֵף בֵּן פֹּרָת עֲלֵי עָיִן" (בראשית מט, כב). אלפי מיליוני סרטונים של שו״ת ביוטיוב יעידו על כך שכל מי שניסה לקנטר, להפיל, לבלבל, לעצבן, לנסות להוציא מריכוז וכו' וכו' את רבנו לא צלח והשואל חזר הביתה עם זנב בין הרגליים… רק יחידי סגולה מצליחים בכך... יה"ר ברכת ה׳ עליך תמיד תהיה ..ותמיד תמשיך להיות ״וְאִם תּוֹצִיא יָקָר מִזּוֹלֵל כְּפִי תִהְיֶה״ (ירמיה טו, יט) קול השי"ת מדבר מגרונך... תודה לכבודו על כל הפרשנות והניתוחים על טראמפ וכו׳ שבזכותו ובזכות פרשנותו מצליחה להבין מה קורה בעולם, מי נגד מי. כל ראיון כזה גורם לשמןח יותר להפנים יותר לעכל יותר (לא מובן מאליו אף פעם) זכות נפלה בחלקנו שאנחנו דבקים בך, בדרכך, בשעורייך בכל! יהי רצון שנזכה תמיד לדבוק באיש יקר וחשוב לעם ישראל בכלל ולנו בפרט... המושיע הפרטי שלנו, שנשתל מלמעלה עבורנו כדברי הגדולים שמעידים על רבנו! וכמו שהרב אמר פעם לבחור בשו״ת שאמר לרב ״איפה אנחנו ואיפה אתה הרב בעולמות העליונים, פה אנחנו זוכים איך שהוא...' והרב ענה; ״אבל יש עצה מי שיידבק בי יש לו חלק ממה שאקבל שם״ יהי רצון שנקבל ולו פיסה... שהשי״ת תמיד אוהב אותך! ותמיד תמצא חן בעיני השי"ת ...חן חן תמצא, חן חן מצא! תודה על שעה ורבע של ראיון של אושר! ישר כוח ועלה והצלח ביתר שאת ועוז אמן (הרב אמנון יצחק בראיון אחד על אחד אצל אלעזר שטורם ערוץ TOV).
כבוד הרב שליט"א. חזק ואמץ!!! השאלה של המראיין על קורח והשוואתו לשואה השאירה אותו בהלם עם התשובה של כבוד הרב על התיקון של 24,000 תלמידיו של רבי עקיבא! יה"ר שהמראיין יחזור בתשובה. אשרינו שזכינו שיש לנו רבי כזה! (הרב אמנון יצחק בראיון אחד על אחד אצל אלעזר שטורם ערוץ TOV).
ב"ה סיימתי לצפות בראיון כולו – ראיון מרגש, מעשיר ומעורר לב. ניכרת הבנה רחבה ועמוקה בכל נושא שהוצג, ותשובות בהירות ונוגעות, הנאמרות מתוך יישוב הדעת ואמונה פשוטה. דברי הרב בביאור שיטתו של רבי יואל מסאטמר זצ״ל בסוגיית הציונות נאמרו בעומק ובאחריות, מתוך נאמנות לדרך התורה. במיוחד בלטה האמירה הברורה כי כל הנהגת השי"ת מדויקת ומכוונת, ודברים אלו נאמרו בכזו בהירות עד שהם מסירים ספק ומחזקים את האמונה. לאורך הראיון ניכרת הנהגה של סבלנות, אהבת ישראל וברכה – כדוגמת הנהגתו של משה רבנו ע״ה, שבירך את העם גם מתוך קושי. למרות אתגרים ומניעות, הרב ממשיך במסירות להאיר את עיני הציבור ולהרבות חיזוק ואמונה. זכות גדולה לעם ישראל שזוכה להנהגה כזו (הרב אמנון יצחק בראיון אחד על אחד אצל אלעזר שטורם ערוץ TOV).