לא להתפתות לדמיון | הרב אמנון יצחק

נציב יום: לע"נ נעימה אנט בת חְנֵינַה מנוחתה עדן - אמן!! 

"וְעַתָּה לֵךְ נְחֵה אֶת הָעָם אֶל אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי לָךְ הִנֵּה מַלְאָכִי יֵלֵךְ לְפָנֶיךָ וּבְיוֹם פָּקְדִי וּפָקַדְתִּי עֲלֵיהֶם חַטָּאתָם" (שמות לב לד)

כשאפקוד עליהם עוונותיהם, וּפָקַדְתִּי עֲלֵיהֶם מעט מן העוון הזה עם שאר העוונות, "ואין פורענות באה על ישראל שאין בה מפירעון עוון העגל". זאת אומרת אנחנו קיבלנו 'משכנתא' לכל החיים ואנחנו משלמים על העגל עד סוף הדורות בתשלומים, והקב"ה פרס לנו את זה במקום בבת אחת "וַאֲכַלֵּם" (שמות לב י) אז כשהוא פוקד אותנו על עוונות שעושים מצטרף לזה גם מעט מן העוון של העגל. חטא העגל גרם מהפכה בעולם וההשלכות עד דורנו, ומתלונן דוד המלך המשורר "אֲ‍נִי אָמַרְתִּי אֱלֹהִים אַתֶּם וּבְנֵי עֶלְיוֹן כֻּלְּכֶם אָכֵן כְּאָדָם תְּמוּתוּן" (תהלים פב ו) 

ה' אומר: "אֲ‍נִי אָמַרְתִּי אֱלֹהִים, כבר הגעתם לדרגה אלוקית במעמד הר סיני לפני החטא, אז אֲ‍נִי אָמַרְתִּי אֱלֹהִים אַתֶּם וּבְנֵי עֶלְיוֹן כֻּלְּכֶם כמו העליונים, לא יהיה בכם מיתה בכלל! אבל כיוון שחטאתם אָכֵן כְּאָדָם תְּמוּתוּן עכשיו אתם חוזרים למות כמו האדם הראשון שחטא וגרם מיתה לעולם". 

הגמרא אומרת בעבודה זרה ה: "ריש לקיש אומר: "אילו לא חטאו בעגל לא היו ישראל מתים!". ואפילו לדעה החולקת שם, בכל זאת הוא מודה, שלולא חטאו, לולא החטא של ישראל - היתה ידם של ישראל תקיפה ולא היתה אומה או לשון שולטת בהם. אבל עכשיו שחטאו, נגזרה עליהם עניות. ומובא בתנא דבי אליהו: "בשעה ששבר משה את הלוחות נגזר על ישראל; שילמדו תורה מתוך צער, מתוך שעבוד, מתוך טלטול, מתוך טרוף, מתוך הדחק ומתוך שאין להם מזונות". כל זה העגל גרם, שבעקבותיו שבירת הלוחות ואלה התוצאות. 

אז לכל היותר היתה גזרת מיתה קיימת בעולם, אבל ההנהגה היתה אז גלויה, וכבוד התורה בשלמותו, והדת על תילה, אבל החטא הזה הוא שהעכיר את האוויר, ערבב את הטוב ברע, ונתן עליונות לַשֵקֶר, בזמן שהתורה מונחת בקרן זווית ואין משים על לב. התורה נשארה נחלת יחידים, המוכנים לעבור באש ובמים, לסבול דוחק ועלבון כדי להשיגה. ונראה, שמה שפורענות חטא העגל נכללת בכל פורענות - משום שבכל חטא ישנו חלק מחטא העגל. אין ספק שהמצב של הסתר פנים שבא כתוצאה מחטא העגל משפיע לרעה ומכביד על האדם לעמוד בניסיונות. 

כמו שמצינו לרבותינו שהוצרכו להזהירנו: "וְאַל תִּתְחַבֵּר לָרָשָׁע ולא להתְיָאֵשׁ מִן הַפֻּרְעָנוּת" היות והצלחת הרשעים משפיעה על האדם להימשך אחריהם, בשעה שאינו רואה בחוש דיני שמים לפרוע מהם, לכן צריכים תמיד לערוך חשבונות, לזכור את הפורענות שלא יתפתה לחקות אותם. למה בכל פורענות שראויה לבוא על מעשים שלא יֵעשו שעשינו תמיד יש גם מחטא העגל? כי בכל חטא שעושים יש גם חטא העגל! מה היה הבעיה בחטא העגל? היה שמה דמיון! הם דימו שמשה מת, הם דימו שאם הם יעשו עגל אז ההשפעה תבוא דרכו, דמיון, היפך מהאיסור "לֹא תַעֲשֶׂה לְךָ פֶסֶל וְכָל תְּמוּנָה" (שמות כ ג) דמיון 'שזה יהיה הפתרון - ככה זה יִפתר'. 

אז כל חטא שאדם עושה יש לו דמיון: 'שזה בסדר שזה לא כל כך חמור זה...' כל מיני דמיונות בשביל להתיר לעצמו את העבירה. אין ספק שהמצב של הסתר פנים שהוא בא כתוצאה מחטא העגל, משפיע על האדם, מכביד עליו, קשה לו לעמוד בניסיונות, כי הוא לא רואה בגילוי את הארת השכינה, את ההשגחה הוא לא רואה בגילוי, הוא רואה הפוך! לכן מזהירים חכמים: "וְאַל תִּתְחַבֵּר לָרָשָׁע וְאַל תִּתְיָאֵשׁ מִן הַפֻּרְעָנוּת" לפעמים אדם לא רואה שבאה פורענות. 

מסתובב לו "רוקנבי" (ראש עירית טבריה) ומדבר ועושה מה שהוא רוצה ומחלל שם שמים בשבת! והכל ואין לו שום בעיה, מלבין פני אנשים, שופך דמים, עושה מה שהוא רוצה, ולא רואים... – "אל תתייאש מן הפורענות!" הפורענות תגיעה אל תתייאש 

רק מה? הקב"ה, אין השגחה כמו שהיה במדבר, שחטאו אפילו במחשבה - מיד קיבלו עונש! והעונש המוני!! ובכמויות!! לא מיחו על המרגלים כבר הוכרחו למות כולם לא להיכנס לארץ. זאת אומרת זה נקרא "גילוי פנים" אין הסתרה רואים בדיוק; מה אדם עושה ככה הוא מקבל על המקום. אבל כשזה נדחה, זה יבוא, אל תתייאש מן הפורענות היא תבוא אבל בינתיים זה נדחה, אז רואים ש"דֶּרֶךְ רְשָׁעִים צָלֵחָה" (ירמיה יב א). אומרים: "מה, אני עובד מתייגע זה... מוסר נפש הכל! - לא רואה כלום! וההוא מטייל לו על פלאפון ועושה מה שהוא רוצה אלק' ראש עיר..." 

אתמול המשוגע הזה אמר: "רק אני! רק אני יכול, אף אחד לא יכול! לא רק בעיר טבריה בכל המדינה! רק אני יכול!..." 

מג'נון ביידיש. 

אז זאת אומרת "להתחבר לרשע" – אסור! אבל גם להתייאש מן הפורענות אסור. היות והצלחת הרשעים משפיעה על האדם להימשך אחריהם, בשעה שאינו רואה בחוש דיני שמים לפרוע מהם, לכן צריכים תמיד לערוך חשבונות לזכור את הפורענות שלא יתפתה לחקות אותם. 

איייייי - "מִי יִתֵּן יָדַעְתִּי וְאֶמְצָאֵהוּ... אֶעֶרְכָה לְפָנָיו מִשְׁפָּט" (איוב כג ג-ד) איוב סובל יִסורים שנקראים 'יִסורי איוב!', יִסורים קשים ביותר, עכשיו הוא חושב: 'שיש פה טעות!' שהוא מקבל עונשים שהוא לא ראוי להם ולא מגיע לו, אז הוא אומר "מִי יִתֵּן יָדַעְתִּי וְאֶמְצָאֵהוּ" אני רוצה למצוא את הקב"ה יש לי דין ודברים איתו, אֶעֶרְכָה לְפָנָיו מִשְׁפָּט אני מוכן להיכנס איתו למשפט לראות: מי צודק? 'על מה? על מה? על מה ולמה? מה עשיתי!' 

המדרש אומר: "משל לבריון שהיה שיכור {כמו רוקנבי}, בעט בפִלְכֵּי הוציא השרים, רגם איקונין של המלך, אמר: "הודיעוני באיזה מקום המלך שרוי - ואני מלמדו את הדין!" מסטול, בריון מסטול. נכנס, הראו לו את המלך יושב בבימה, סגר למטרונא טרד אפרכוס, סימא לדוכס, כיוון שראה שהמלך עושה כך - נתיירא, אמר: "סליחה! סליחה בבקשה מכם שיכור הייתי לא, לא ידעתי את הכח של המלך!" 

כשראה מה עשה הקב"ה למרים, מה שעשה ליצחק, מה שעשה לאברהם, מה שעשה לכל הגדולים אמר: "וואי וואי וואי אם הצדיקים האלה קיבלו כאלה עונשים, אז מי אני?..." 

כולא רוקנבי... 

יצר הרע משקר את האדם ומסית אותו, שאפילו אם ירגום איקונים של מלך - אין בכך כלום, אבל אפשר להתפתות לשטות כזו רק כל זמן שאתה רחוק מן הארמון ולא רואה את כבוד המלך, ואתה לא רואה איך הוא מנהיג את ענייני המלוכה. אבל אם היתה הנהגה יותר גלויה, והרשעים היו כפופים תחת רגלי הצדיקים, בודאי היה אדם מהסס לפני שיתפתה לעבירה. 

ניסיון העגל היה ניסיון קשה מאוד, אמרו חז"ל: שהעם נקהל על אהרן מֵאַחר שלפי חשבונם איחר משה לרדת מן ההר, ומצא השטן הזדמנות להטעות אותם, והראה להם את דמותו של משה תלויה בין שמים וארץ, כל העם מצפים משתוקקים שמשה ירד הוא לא יורד, תקף אותם יֵאוש! כשראו אותה במיתה מוטל כביכול מת, נשארו במבוכה פתאום אין מנהיג! מי שיורם איך להמשיך את הדרך הגבוהה אשר בחרו ללכת בה מאז שיצאו ממצרים, והיו במצב של יֵאוש ואוזלת יד. ואז כשאדם נופל קצת בבטחונו - אז לא אזרו חיל לעמוד נגד תחבולות הערב רב שעשו את העגל, והביאו את כלל ישראל לחטוא על כל פנים במחשבה, כמו שפירש הרמב"ן. 

אז זאת אומרת בְּמַקום שאדם נמצא ברפיון כל שהוא, שם היצר הרע מתחיל לפתח לו את הדמיונות, ולתת רעיונות: איך הוא יוציא אותו מהמצב הקשה, מהספקות, מהבלבולים, נותן לו פתרונות קלים בצ'יק צ'אק מבטיחים, ואדם גולש החוצה דרך הדמיון! ומפסיד את עולמו... הגמרא אומרת: בתחילה לא הקשיבו עם ישראל לטענות של השטן: 'שמשה מת', כל זמן שהוא לא ערבב את העולם, והראה להם את מיטתו של משה - הם לא האמינו. ומזה רואים עד שלא נשתנו סדרי בראשית, וראו בחוש איך שנהפך עליהם עולמם - משה מת כביכול! לא חטאו, אבל בכל זאת היו צריכים להיות חזקים בדעתם: לא להשתתף בחטא העגל! ולא במחשבה ולא במעשה. 

כי איזה פתרון זה? הרי כתוב: ש"לֹא תַעֲשֶׂה לְךָ פֶסֶל כָּל תְּמוּנָה אֲשֶׁר בַּשָּׁמַיִם" אתה ראית בשמים שור, מה אתה עושה את זה פה? מותר לך?! מה זה קשור עכשיו שאתה מסובך, מבולבל, מפוחד מה זה קשור? אז מותר לעשות איסור?! אבל זה כוחו של דמיון: 'שזה הפתרון; אז במקום משה ניקח משהו שהוא אלמוות, והוא יהיה המשפיע, דרכו ה' ישפיע, דרכו ה' ישפיע - לא הוא! ה' ישפיע דרכו, כמו שמשפיע דרך אדם בנבואה ובכל מיני דברים טובים, ככה יהיה!'. מגודל היֵאוש נשתבש השכל ומצא דמיון מקום להטעותם. 

ועל זה אמר החכם מכל אדם: "אַשְׁרֵי אָדָם מְפַחֵד תָּמִיד" (משלי כח יד) ורש"י אומר בגיטין נה: "שצריך להיות דואג ולראות את הנולד שלא תארע תקלה מתוך מעשיו", אילו לא נשברו ברוחם מהתרמיות של השטן, והיו מושכים את ידיהם מכל עסק העגל - היו מאושרים לעולם הם ודורותיהם וגם אנחנו! אבל עכשיו באה על ידם תקלה גדולה לעולם... 

תראו איזה אחריות יש לכל בן אדם; הוא יכול 'לתקוע' את כל הדורות הבאים עד הסוף! 

ועכשיו באה על ידם תקלה גדולה לעולם עד שנעשו 'עליונים למטה ותחתונים למעלה', וירדו ישראל לשפל המדרגה שעם ישראל למטה והגויים מעליהם למעלה ואנחנו נמצאים בגלות אצלם! אתם רואים, מדינת ישראל מה מדברים? תרבות המערב, כפופים לאמריקה לעשו, יצחק בירך את יעקב ש"רַב יַעֲבֹד צָעִיר" (בראשית כה כג) שעשו יעבוד אותנו, אבל זה תלוי בתורה; אם ישראל לומדים תורה אם "הַקֹּל קוֹל יַעֲקֹב" (בראשית כז כב) אין ידי עשו שולטות. לא לומדים תורה, רוצים תרבות המערב, אז נכפפים תחת אומות העולם ואתם רואים שהם מצליפים בנו כל יום באו"ם שמום, טענות על ישראל! מה שלא טוענים על הרוצחים הכי גדולים בעולם, ואלה שעושים ג'נוסייד (רצח עם) וכו' וכו'. 

ומזה שנפלו ממדרגתם, וכתוצאה מזאת נעשתה הסתרת פנים, נותר מקום מרווח עכשיו לשטן להגביר את הדמיון ולטשטש את השכל, להשכיח מהאדם את חובתו בעולמו, להוליך אותו שולל אחר יצרו, ולכן בכל חטא שחוטא האדם ואומר: "מה בכך? מה בכך..." נמצא שורש קטן של הגברת הדמיון שהוא נובע מחטא העגל. לכן מקבלים 'בתשלומים' בתשלומים הכל הכל הולך בתשלומים {כב' הרב אומר את זה בניגון...}. 

אמרו חז"ל: "נוח לו לאדם שלא נברא! ועכשיו שנברא - יפשפש במעשיו" מצב האדם בעולם כיום זה שהוא קרוב להפסד ורחוק מן השכר - אם הוא הולך אחרי ראות עיניו, אם הוא הולך על פי התורה אז הוא קרוב לשכר ולא להפסד, אבל אם הוא לא הולך בכל תושיותיו על פי התורה, הולך אחר מראה עיניו, השפעת הסביבה וחברים - אז ודאי שהוא קרוב להפסד ורחוק מן השכר. לכן מוכרח לאזור מותניו כגיבור, להגביר את השכל על ריגשת הנפש, להגביר נגד סערת הרוח, אבל על ידי מוסר. בלי מוסר כמו שאנחנו לומדים בוקר וערב - אדם לא יכול לעמוד נגד הרוחות של הכפירה! של השטות, של ההבל - שהעולם מלא מהם. 

אם אדם מתעלם ולא מקפיד לשים לב על דרכיו, במרוצת הזמן יכול להגיע למצב כזה שיאמר על עגל של זהב כמו "צופיה" (מסך טלויזיה של 'הידברות') "אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל" (שמות לב ד) זה התורה!" הליצנים האלה שנמצאים שמה זה התורה! ומאידך כאשר יחשב דרכיו יבחין שהמיטה שרואים למעלה של משה רבנו זה רק דמיון ואחיזת עיניים!! הכל זה דמיונות, הכל זה דמיונות. לא יאומן כי יסופר. 

אבל כמה יש אנשים אנשי אמת שרוצים ומבקשים באמת לעבוד את ה' בהכנעה גמורה "לַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ אֱלֹהַי חָפָצְתִּי" (תהלים מ ט) כמה רוצים? רוצים לשלב גם את רצון ה' וגם את רצוננו, ופה הבעיה! כשיש לך רצון שלך עצמי - זה לא שלך, זה של יצרך שרוצה להדיחך מארץ חיים לשאול תחתית. ואל תתפתה כְּעַיִר המהלך אחר סְיַחה נאה, אל תתפתה! יש יוצר ויש יצר, זה דומה קצת לא? זה... - בכלל לא! היוצר הוא הקובע!! והיצר הוא המטעה! אז אתה יכול אפילו לשמוע אותו? אפילו לשמוע אותו הוא זורק לך איזה רעיון איזה מחשבה... איך אתה יכול לשמוע אותו בכלל? 

אתה צריך לשאול אותו: "מה, מה אתה מציע לי? מה, מה לעשות מה? תראה לי שכתוב! תראה לי, תראה לי שכתוב, תראה שזה מה שה' רוצה? אין בעיה! אם זה מה שה' רוצה, תראה לי כתוב, אם ה' רוצה ככה - אני מוכן לעשות. אבל אם אין לך כתוב ואתה אומר לי 'סברות' וזה וזה וזה... לא! אני לא מעוניין, אני הולך רק לפי הכתוב תראה לי, תראה איפה כתוב מה כתוב תראה שזה בדיוק מתאים לציור למצב בו שאני נמצא, אם תשכנע אותי שזה הכל ככה וככה – אין לי בעיה". 

ואם אתה מסתפק; 'אולי הוא צודק? אולי ככה אולי ככה', יש תלמידי חכמים שואלים אותם ומבררים. אבל, מאז העגל הדמיונות פורחים באוויר ורואים פששששש... מה שרוצים לראות, וככה נופלים "וּמָתוֹק הָאוֹר לַעֵינַיִם" (קהלת יא ז) כל היתושים תראו איך הם אוהבים אור, כל הזמן מסתובבים סביב האור סביב האור ומרוב אור הם מתים בסוף על האור. תפתחו ותורידו ותראו כמה יש יתושים הם נמשכו לאור, "וּמָתוֹק הָאוֹר לַעֵינַיִם" אבל צריך לדעת: יש אור של תורה! ויש אורות של מועדונים, וזרקורים וזיקוקי דינור יש כל מיני אורות... בפריז יש מלא אורות, יש אורות, עולם מלא אורות, אפילו בברסלב כל הזמן 'אורות' הכל מלא אורות אבל השאלה: איזה אור?... 

"רַבִּי חֲנַנְיָא בֶּן עֲקַשְׁיָא אוֹמֵר: "רָצָה הַקָּב"ה לְזַכּוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל, לְפִיכָךְ הִרְבָּה לָהֶם תּוֹרָה וּמִצְוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: "השם חָפֵץ לְמַעַן צִדְקוֹ, יגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר".