וַיַּרְא אֶת הָעֵגֶל וּמְחֹלֹת וַיִּחַר אַף מֹשֶׁה | הרב אמנון יצחק

וַיַּרְא אֶת הָעֵגֶל וּמְחֹלֹת וַיִּחַר אַף מֹשֶׁה

"וַיְהִי כַּאֲשֶׁר קָרַב אֶל הַמַּחֲנֶה וַיַּרְא אֶת הָעֵגֶל וּמְחֹלֹת ... וַיַּשְׁלֵךְ מידו ]מִיָּדָיו] אֶת הַלֻּחֹת" (שמות ל"ב י"ט)

ובספורנו כשראה שהיו שמחים בקלקול שעשו כעניין "כִּי רָעָתֵכִי אָז תַּעֲלֹזִי" (ירמיהו י"א ט"ו), הספורנו אומר כשראה משה רבנו כשהוא יורד מהר סיני שהם היו שמחים בקלקול שעשו כעניין הפסוק "כִּי רָעָתֵכִי אָז תַּעֲלֹזִי", זאת אומרת בשעת הרעה הם שמחים מעצם הרעה, "כִּי רָעָתֵכִי אָז תַּעֲלֹזִי" השמחה שלהם יותר גדולה בשעת הרעה שהם עושים, ובזה התקצף ונואש שיוכל לתקן המעוות. ממה הוא התייאש, ממה התקצף משה רבנו? באופן שיחזרו לתמותם. האם הם יוכלו לחזור עוד לתמות, לשלמות שהייתה להם קודם, ויהיו ראויים לאותן הלוחות?

הנה בצד הטוב יודעים וגם כל אחד מרגיש את העונג העצום שמונח בחכמה. כשאדם לומד חכמה, הוא יודע איזה עונג כשהוא לומד, כמו עכשיו. ועל השאלה של ההיא מטרוניתא לרבי יהודה 'מורה ורוי?' אתה תלמיד בעל הוראה ואתה שיכור? אתה מורה דינים, מורה דינים ורוי? רוי זה אדם ששותה, שיכור כאילו, רווי. 'מורה ורוי?' ולמה היא אמרה לו כך? מפני שפניו היו צהובים כל שעה. מה זה צהובים? כאילו שמח ככה כל הזמן, זה נקרא פניו צהובים, מאירים מרוב שמחה. גמרא בנדרים מ"ט. אמר לה, מה אמר לה? "חָכְמַת אָדָם תָּאִיר פָּנָיו" (קהלת ח' א') זה לא משתייה, זה לא מיין, החכמה היא מאירה את פניו של האדם, "חָכְמַת אָדָם תָּאִיר פָּנָיו". והנה פניו של רבי יהודה ממש רוו מתענוגי החכמה. הלא אין שמחה כהתרת הספקות. כל החיים שלנו מלאי ספקות, וכשאתה לומד אתה יודע את הדין, אז מותר הספק, אתה יודע כבר מה הדין, אין ספק יותר. זה שמחה גדולה, אין יותר ספקות, כשאדם יודע בדיוק מה הוא צריך לעשות זה שמחה גדולה. וגם החכמה תחיה את בעליה, זה נותן חיות לבנאדם, זה מחיה אותו.

בחכמה אדם חי ומרגיש כל רגש, אפילו דק מן הדק, זה מתנובות החכמה, שהיא נותנת לאדם רגש על כל דבר ודבר, אפילו דק מן הדק. וכל זה מדובר בהתחלת הלימוד, ומה כבר להבא, לגומרה של התורה, של החכמה? אדם שזוכה כבר להשלים חכמה? שהרי תכלית חכמה תשובה ומעשים טובים. זאת אומרת, האדם מהחכמה כבר הגיע לתשובה ומעשים טובים, שלמות המעשה. ברכות י"ז. אם כן, כמה עונג שמחה וחיות יש במעשה טוב שהוא כבר עושה על פי החכמה! אדם שלומד כל דיני נזיקין, כמה ישרות הוא סופג, קודם כל מה שנראה לו 'ככה נראה לי ככה אני מבין', פתאום הוא לומד דיני נזיקין הוא רואה כמה עקום הוא חושב כמה הוא לא מבין. ואחרי שהוא יודע דיני נזיקין כמה ישרות הוא סופג, כמה משפט וצדקה מכילים כל הלכה והלכה, מַטעמי ה' הוא מרגיש בכל הלכה והלכה, כמה מדושן עונג האדם המקיים מה שלומד, השומר עצמו מלהזיק את חברו, הוא רואה שהיה יכול להזיק והוא נשמר כי הוא ידע את הדין, איך הוא מאושר שהוא ניצל, מדושן עונג הוא שהוא שומר על עצמו מלהזיק את חברו.

והנה הגמרא בשבת קכ"ז גדולה הכנסת אורחים מהקבלת פני שכינה. פשוט הוא כי 'גדולה' פירושו היינו בכל, בכל היא גדולה, גדולה הכנסת אורחים בכל מהקבלת פני שכינה, אין לה שיעור ואין חקר ליתרונה, וגם בתענוגים בהנאות, עצם זה שאתה זוכה להכניס אורחים. לא 'וולקאם' רק, שבו, לארח אותם עם כל הכבוד, כל התשומת לב, להעניק להם, לתת להם, לשמוע אותם.

בקצרה כל הטוב מתחילתו ועד סופו הנה הוא מציאות אחת של עונג ועידון, ואדם חש אותם היטב היטב. הלא מאמינים אנחנו כי כל הצרות וכל הייסורין וכל הגלות הארוכה וכל הפנדמיק החרטה של השקורונה, הכל זה תולדות של חטאים. כי העונש אינו דבר צדדי הבא על חטאים, עונש זה לא דבר צדדי שבא על חטאים, אלא כל העונשים הינם תוצאות מעצם החטא גופא, מעצמו של החטא, החטא עצמו מצמיח את העונשים והייסורים. זה לא עשית חטא ואחר כך תקבל עונש לא קשור. עצם החטא, עצם העוון הוא מצמיח לך את הייסורים ואת הזה. ואם בתולדות החטא כל כך מרורות למו, הרי כי עצמו של החטא הוא ממש מציאות אחת מלאה מרורות ועינויים. אם התוצאות והתולדות שיוצאות מן החטא ככה הן מרירות, אז עצמו, עצמו של החטא עצמו, כל כולו מרירות ועינוי. הוא השורש פורה ראש ולענה, שהוא מצמיח קוצים וברקנים.

ואם כן עומדת שאלה גדולה, איך זה גבר לא חלי ולא מרגיש וגם שותה כמים עוולה? איך יכול להיות? אז אם ככה, אם אנשים מרגישים שכשעושים עבירות, חטאים, איך הם לא מרגישים שזה בא להם מעצם המעשים שהם עשו? איך הם לא מרגישים בכלל? לא חשים ולא מרגישים? ועוד שותים כמים עוולה, כמו שאדם שותה מים ככה הם שותים עוולה, עושים עוולות עוולות עוולות עוולות. איך זה? מה הוא לא מרגיש? איך יכול להיות, מה הוא מת? לא מרגיש?

איך אנשים לא שמים לב שסתמו להם את הפה בגלל נבלות וטרפות? איך לא שמים לב ששמים להם בידוד ולא נותנים להם לצאת ולא הולכים לא לברים ולא לדיסקוטקים ולא לחתונות ולא לכלום? כי הכל מלא עבירות! גם החתונות, זמרים פסולים, ומאכלות אסורות, והכל, הקב"ה מתחיל לטהר את העולם לקראת ביאת מלך המשיח. מגביל את כולם, מונע מהם את החטאים ואת הכל, ומתחיל לדלל את האוכלוסין בעזרת החייבים שמגלגלים את החובה. כי אנשים סתומים, 2000 שנה, 2000 שנה כבר, הוא מחכה הקב"ה, מחכה, מחכה, אף אחד לא מתעורר, מדברים איתם מסבירים להם, ואפילו שאתה עושה כבר תשובה ומיליון חוזרים בתשובה, באים הש"סניקים ומפילים את הכל, הסטרא אחרא האלה. זה לא יאומן כי יסופר. אז הקב"ה אומר חבר'ה אתם לא מבינים? אין בעיה נסדר לכם הכל. אני אדכא לכם לאט לאט את כל התענוגים והבילויים וכל מה שעשיתם בעבירות ובחטאים. חשבתם שמותר, למה? כי ככה כבר נוהגים שנים על גבי שנים וגם הרבנים חרטה, הולכים למופעים של זמרים, מוציאים פסקים נגדם ומשתתפים איתם ומזמינים אותם ועושים מועדון סליחות והם נמצאים שם. אז מה, מה, מה נשאר? ועכשיו רואים אותם גם שולחים אותם למיתה, לא יאומן כי יסופר. ועוד קוראים למי שפיקח ולא עושה זאת 'רוצח'. עולם הפוך ראינו, עליונים תחתונים, תחתונים עליונים.

בכל אופן, אז צריך להבין איך אדם לא מרגיש? אז תשמעו, אתם לא תאמינו. הנה הסבא מקלם זכרונו לחיי העולם הבא היה אומר על מה שאמרו בגיטין מ"ג אין אדם עומד על דברי תורה אלא אם כן נכשל בהם. ואם כן, איפה הם הדברי תורה והחיבורים שלנו אחרי שנכשלנו תמיד על כל שעל ושעל? אז אם נכשלנו, היינו צריכים לעמוד על דברי תורה ולחזור בנו ולא לעשות יותר את המכשולות. אז איך זה יכול להיות שזה לא עובד? איך יכול להיות? הרי כתוב אין אדם עומד על דברי תורה אלא אם כן נכשל בהם. אז למה הנה, נכשלים נכשלים נכשלים, ולא עומדים על דברי תורה, מה קורה פה?

אלא על כרחך שלא כל החוטאים אמנם נכשלים בחטאם. מה פירוש? חוטאים ולא נכשלים בחטאם? מה פירוש? אומר הסבא מקלם עדות, אני בעיניי ראיתי גוים מפנים ומנקים בית הכסא גדול מלא צואה. כן? בזמנם זה לא היה כמו היום, כן? זה היה בורות, והיו צריכים לפנות את הבור. וכשעברתי עליהם, עבר בחוץ, שמעתי שבעת שהם מנקים את הגדולים הם שרים ומנגנים! שרים ומגנים! ואחרי הפינוי הלכו עם ריקודים גם! אדם נמצא בתוך הג'יפה של הג'יפה, במקום להגיד 'איף איף!' ולשים מסכה, הוא עוד פותח את הפה ונושם את הזה, ושר ושר! ואחר כך עוד רוקד רוקד! איי איי איי. נוראות הדברים שייתכן שאדם יהיה בתוך הרפש והצואה וגם ירקוד בבת אחת.

אלה דברי הספורנו זכרונו לחיי העולם הבא על הפסוק "וַיַּרְא אֶת הָעֵגֶל וּמְחֹלֹת".

מה העיקר? למה שבר משה רבנו את הלוחות? זה היה בגלל המחולות, הריקודים המעורבים, הריקודים המעורבים. משה רבנו שבר את הלוחות כי הוא ראה שהם שמחים בקלקול, בקלקול עצמו הם שמחים! לא שלא חשו מרורות ואת הסרחון של החטא, אלא גם שמחו והתענגו בו, ומי שמתענג בחטא סימן שהחטא כבר התהווה עצם מעצמותו. האדם והחטא הפכו להיות אחד, והוא מתעדן מהחטא למרות שהוא סירחון שנודף למרחוק. וזה יותר קשה ממעשה החטא, כי הוא והחטא אחד באחדות.

אתם רואים את הזמרים הפסולים האלה מחטיאי הרבים שונאי ה' עוקרי תורה שרים שירים ותשבחות כאילו, הם משתמשים בשם ה' ומרקידים מעורב, איסור עריות, אין להם חלק לעולם הבא, והם מכובדים בכל מקום והרבנים הגדולים, אפילו הראשל"צ בעל הגלימה, כותבים אותם בקטנצ'יק 'איציק' קטנצ'יק, והם בגדול, בגדול, הוא קטנצ'יק, איך הוא מסכים? והוא הולך, כי מי יבוא לשמוע אותו בכלל? אבל אם יש זמרים פסולים, אלילים, אלילי הנוער והשאר, כולם באים. ואיזו התלהבות של קדושה, רחמנא ליצלן. איך נדבקים אחד בשני. בטינופת, בגדולים האלה, עם הגדולים האלה שאיתם, לא יאומן כי יסופר. אמרתי שזה החטא הכי גדול שיש בעולם, כי כולם מחוברים למוזיקה, כולם שומעים מוזיקה וכולם חוטאים בזה. ויש איסור לשמוע כלי שיר, גזירת החורבן, זו עבירה איומה, ובית שיש בו שירה ייחרב אומרת הגמרא, והנה נחרבים הבתים עכשיו, בתים נחרבים.

ועכשיו הולך להמליץ מטרד הבריאות שמחוסנים, שיש בתוך הבית לא מחוסנים יצטרכו בידוד. בקיצור הפרד ומשול מה שאמרנו, זה תכנית של הסדר העולמי החדש, רק מוצאים תואנות איך להסביר את זה בצורה שהיא תשב על המפגרים בראש. מרוב הטמטום שהם אכלו נבלות וטרפות הם לא קולטים בכלל, והם מצדדים, אתה שולח לאחד סרטון ועוד סרטון ועוד סרטון, אומר 'כן אבל יש שבעים פנים'. הא! לא יאומן כי יסופר. זה עונש, זה גזרה, גזרה משמים. מן השמים מתחילים לבודד, לא לבודד בבידוד, לבודד מן העולם הזה את אלה שהם רשעים, וככה לאט לאט הקב"ה מפנה את הכל.

אבל יש גם צדיקים לכאורה שהם גם כן נפטרים, אז כתוב "וַיִּהְיוּ הַמֵּתִים בַּמַּגֵּפָה" (במדבר כ"ה ט'), לא כתוב 'ויהיו אנשים שמתו ובמגפה עשרים וארבע אלף' אלא כתוב "וַיִּהְיוּ הַמֵּתִים בַּמַּגֵּפָה". ה' עושה חסד שבתוך המגפה שיש לה סך מסוים שצריכים למות, גם אלה שהיו צריכים למות באותה העת בגלל הגיל, בגלל כל מיני דברים, שנקבע להם מראש, אז הם נכללים במספר הכולל, כך שזה מקטין את מספר האנשים שימותו במגפה בגלל המגפה. שאין מגפה, כן? זה מגפת שקר, אבל גם שקר הורג כמו שידוע מהרמב"ם שעם מים הוא הרג את הרופאים של מצרים. מגפת הפחד.

אז זה אמר משה רבנו, משה רבנו אמר "אַתֶּם חֲטָאתֶם חֲטָאָה גְדֹלָה" (שמות ל"ב ל'), גדולה יותר מהחטא, מהי? "כִּי רָעָתֵכִי אָז תַּעֲלֹזִי". ה'תעלוזי' הוא קשה יותר מהחטא. זה שאתה שמח בחטא! להווי ידוע לכם שאם אדם עושה עבירה ומתבייש בה מוחלין לו. אם אדם עושה עבירה והוא לא שלם איתה, עונשו פחוֹת. אדם שעושה אותה בשמחה, בשמחה, הוא מקבל עונש אחר לגמרי, לגמרי, לגמרי. אדם שמתמסר לעבירה, וואי וואי וואי מה העונש שלו, אינסוף. זאת אומרת, תלוי גם במינון של השמחה, של ה'תעלוזי' בתוך החטא. ה'תעלוזי' הוא קשה יותר מהחטא. בחטא ישנם 2 דברים, יש את החטא עצמו ויש את הארס שבחטא. כשאדם שמח בחטא, הוא מתאבק לתוך תוכיות החטא. הוא הארס של החטא שהוא קשה יותר מהחטא. הארס הוא הממית את כל כולו של האדם. עד כדי כך שאין בשר המת מרגיש, הוא ממש בבחינת אין בשר המת מרגיש. אתה מדבר לבנאדם סתום אטום, לא עוזר, אומרים לו חיסונים חיסולים, מביאים הוכחות הכל, 'כן כן כן כן' ועומד בתור להתחסל. סתום ואטום, החטא הורג את הבנאדם. למה? כי הוא מחובר אליו, הוא בעצמותו. אחרי החטא הלב כבר מטומטם, והוא כאבן דומם בלי כל חיות ורגש. אחרי שנכנס בקרבו הארס של החטא, אז כמעט אבדה תקווה לו. הוא גם ירקוד וגם יחגוג עם כל הטינופת אשר לפניו.

אתמול עשו חיסון לבחור בן 23, איך שהכניסו לו במרפאה, הכניסו לו את הזריקה, התחיל להתנפח כמו בלון. אלרגיה. התחיל לקחת חפצים לגרד את כל הגוף שלו, לא יכול לסבול. הזמינו ישר נתן, בן 23, בריא רגיל. לא עושים בדיקות בארץ כלום, יש אלרגיות, אין אלרגיות, אין חוות דעת רופא לפני, כלום, כולם כעדר לטבח. בראשות ביבי דיקי סוחר היהודים. בעולם כבר מתחילים לפרק, לפרק. בטקסס כבר הורידו, בדקוטה כבר הורידו, את כל הקורונה את כל המסכות, זהו, ביטלו את כל התקנות הכל, חוזרים לחיים נורמליים. בעולם מתחילים לחזור, פה מעמיקים בדרך לעבדות כוללת את כולם. כבר אמר מנכ"ל פייזר, זאת המעבדה העולמית. וגם ביבי דיקי אמר זאת בעצמו ליד שוואב הגרמני.

אז מה נשאר? אנשים סתומים! ממה? ממה? מהחטאים שגרמו להם לטמטום ואטימות, והארס נכנס בתוכם של החטא, וכמעט אבדה תקווה. והוא יכול לרקוד גם עם כל הטינופת אשר לפניו, ולא יבין ולא יחוש כלל את המרירות שמונחת בחטאים שלו. הוא מורעל בתכלית, עד מוות! ואנשים הולכים למוות. זה גזירה. מי שלא האמין לדברי האמת ובחר להיות בשקר כי הוא נוח, זה המחיר שעכשיו השקר גובה ממנו. וידוע ששנים נכנסו לתיבה כבני זוג, השקר בא לבד, אמרו לו 'לא, תביא בן זוג'. את מי הביא? את הרס וחורבן. והם הולכים ביחד, השקר משקר אותך, והחורבן בא אחרי זה וגובה ממך. זהו, ככה זה עובד. מי שמחובר לשקר, חורבן.

מלפנים אדם עוד היה מרגיש איזה בושה כשהיה עושה עבירה. אם בושה מבני אדם, ואם היה מתבייש אפילו בפני עצמו. היום אבדה כל בושה מבני אדם. פעם אדם היה מטייל עם אשתו בשוק ותהום כל העיר. אבא שלי המנוח ואמי המנוחה, כשהם היו בהתחלה מכירים אחד את השני, והיו הולכים, הוא במדרכה והיא במדרכה, ככה היה. לא חסידות, ככה היה. היום אנשים עושים מעשים שלא ייעשו למראה עיניהם של אנשים, ברחובות באוטובוסים בגנים, מה זה רחמנא ליצלן. בהמות, סוסים, חמורים. חמורים לא מתייחסים אם מסתכלים עליהם. גמל כן, גמל הוא עוד בדרגה יותר טובה מכל החמורים האלה שמסתובבים. כי זה ודאי בושה וחרפה, מה אתה עושה בשוק? לא מספיק לך בבית? והיום לדאבון עיניים, כבר אבדה כל בושה ולא מרגישים שום בזיון וכלום. עושים מעשה זמרי, מושכים על עצמם מידות רעות, מתלכלכים כל כולם בכל מיני טינופות.

והדבר הכי גרוע זה שיושבים מול הטמבלוויזיה שהיא הורגת אותם. כולם מגויסים להרג המוני. כולם מתוגמלים. ופעם ראשונה שרואים אותם כועסים! השדרנים שאיך אנשים לא הולכים להתחסן? מה אכפת לך, תגיד את החדשות ותלך, תעוף הביתה, יאללה. לא, כועסים, כי הם מתוגמלים. כל רופא שממליץ לך להתחסן הוא מקבל כסף. כל בית חולים שהצליח להרוג אותך, מקבל 220 אלף שקל, מקורונה. כל הדברים האלה, מי שמחובר אליהם, המוות נשקף משם. אתה רוצה למות? תתחבר אליהם. אתה רוצה לחיות? נתק שבור פוצץ, ויש לך סיכוי שתחיה. כבר מאותו רגע תתחיל לחיות. לא שומע אותם, לא מודאג, לא מופחד, לא כלום, חי! יש שמש יש ירח יש אוויר חמצן, יש פרחים, יש משפחה, שלום מספיק מה אתה צריך, מה אתה צריך? מה אכפת לך מה הם מדברים המטומטמים האלה? מה אכפת לך? מה החדשות הזיזו לך ושינו את חייך, רק לרעה. שום הטבה לא קיבלת מהם. רק רעות! רק דכאונות, רק פחדים.

והבוץ כל כך רב, הוא מגיע למעלה למעל הראש, ואנשים עוד מרקדים בזה! ועושים ימיהם כחגים, ומחכים 'תן תן חיסון תן, אני רוצה לחזור לבר, אני רוצה לחזור לדיסקטוק'. טמבל, עובדים עליך! גם אם יהיה חיסולים, וגם אם יהיה תו ירוק, וגם אם יהיה הכל, לעולם כבר אמר ביבי הקורונה לא תעזוב אותנו לעולם, השקרן אמר את זה באיחור. אמרתי את זה בהתחלה, הוא אומר את זה אחרי שנה. למה? כי אחרי שאתם מפגרים וכבר עשיתם את כל החיסונים והכל, זה מה שהוא רצה. הוא התחייב לפייזר, והוא קיבל את מה שהוא רוצה, הוא אמר לכם בשביל זה הניצחון במרץ אנחנו נצא לאור. איזה תאריך אנחנו? שלישי למרץ, תחילת מרץ. אתם רואים אור? חושך ואפלה. אסור שום התכנסות הוא אומר, שום התכנסות, אסור. אבל הבחירות? מותר! מותר לצאת במאות לבחירות. ומה עם הקורונה? היא יודעת מתי הבחירות, מתי לא? עד מתי תהיו מטומטמים ותאמינו שיש פה איזה שקורונה כזאת? זה בכלל לא חיסון, על פי חוק זה לא חיסון, תשמעו בחדשות וירוס טי.וי מחר, מחרתיים. זה לא חיסון בכלל, על פי חוק זה לא מוגדר חיסון בכלל. זה הכל בלוף, לא יאומן כי יסופר.

וזה איום ונורא למתבונן, מצב כזה ודאי קצף ויאוש גדול, האם אדם יוכל לתקן את המעוות? ומה תקוות אנוש אם תאבד ממנו תקוות התשובה. אז רק דרך אחת נשארה לנו, זה לזרוק את כל העבודה זרה של הטמבלוויזיה, זה להקשיב לקב"ה ולתורה, לחזור בתשובה ולהיות מחובר אליו, לבטוח בו, כי מי שבוטח בו חסד יסובבנו, מי שלא בוטח בו ובוטח בהם ייפול בידם. תקוות אנוש רימה (פרקי אבות ד' ד'). "אַל תִּבְטְחוּ [בִנְדִיבִים] בְּבֶן אָדָם שֶׁאֵין לוֹ תְשׁוּעָה" (תהלים קמ"ו ג'). אבל אם אדם יעשה תשובה, יתנתק מהם, יתחבר לאמת ולאנשי אמת בלבד, יש לו סיכוי לשרוד פה. כי התכנית היא סופית סופנית. זה התכנית, דילול אוכלוסייה במיליארדים, וזה עובד כבר. אומות העולם עוד לא, עוד לא, בארצות הברית אחוזים בודדים רק התחסנו. יותר ממחצית האוכלוסייה לא מתכוונת להתחסן בכלל. כל האחרים התחסנו רק בגלל הפחד והאיומים וכל הדברים, כי הם פתאים פתאים פתאים, רוצו להתחסן. אבל אנשים משכילים לא מוכנים. גם פה בארץ, רופאים לא מוכנים להתחסן. ואלה שמתחסנים, יכול להיות שזה פלצבו, רק בשביל לעודד את האחרים המפגרים.

אבל תדעו לכם, מי שמתחסן זה בעיה להתקרב אליו. הם גם אמרו שאם מישהו מתחסן אז לא להיות בקשר עם הצד השני במשך 28 יום. זאת אומרת, מה זה אומר, שהחיסון יכול להזיק ולהדביק את השני בדברים קשים ביותר. ויש בעיה להתחתן עם מחוסנים. כי אם זה כמו שאמרו באוסטרליה שמצאו HIV איידס במחוסנים, ולכן הפסיקו שמה את כל החיסונים, אז כל אחד צריך לעשות בדיקות HIV אחרי תקופה מסוימת, לבדוק שהוא לא נדבק מהחיסול הזה. זה לא חיסון אמרנו, על פי חוק זה לא חיסון ועל פי המציאות זה לא חיסון. אז זאת אומרת זה בעיה, אי אפשר יהיה להתחתן, ואם יש בזה את העקרות כמו שאומרים הפרופסורים והמדענים, אז עם מי אתה מתחתן? עם קיר, עם קרש, עם מה? אם אתה רוצה לקיים מצוות פרו ורבו. בקיצור, דפקו את העולם. נשאר החכמים היחידים, אלה שלא מתחסנים.

אז רואים מפה שהבעיה הכי חמורה שאדם עושה חטאים וגם שמח בהם. זה אוטם אותו, וממילא הוא לא קרוב לתשובה. רק שבירת הלוחות של משה רבנו זעזעה אותם כל כך, ואז הם עשו תשובה וניצלו. אבל אם הוא לא היה עושה את זה, הייתה כליה לישראל רחמנא ליצלן. כי הם שמחו במחולות, ברעה הם שמחו. וזה הכי גרוע, שאנשים עושים את הרעות ושמחים בהם, ולא מבינים אפילו שהם עושים רע, כי כבר חלק מתוך הרע. זה מנגנון שלם. ה' יצילנו ויפקח את עינינו תמיד, אמן.

רבי חנניא בן עקשיא אומר: רצה הקב"ה לזכות את ישראל, לפיכך הרבה להם תורה ומצוות, שנאמר "ה' חָפֵץ לְמַעַן צִדְקוֹ יַגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר" (ישעיה מב, כא).

לשמיעת שיעור זה ושיעורים נוספים: 0722-604-910