מצות פריה ורביה אצל האבות | הרב אמנון יצחק
תאריך פרסום: 04.12.2020, שעה: 07:00
- - - לא מוגה! - - -
נציב יום מבקש שהשם יביא את המשיח ויגאל אותנו וינער את כל הרשעים מהעולם,
בית הגויים מארץ ישראל.
ולמשפחה תורמת לנציב יום הזה בריאות איתנה,
וסיעתא דשמיא ופרנסה בשפע רב, אמן ואמן.
ויבוא יעקב מן השדה בערב,
ותצא לאה לקראתו,
ותאמר
אלי תבוא,
וישכב עמה בלילה ההוא.
כתב אספורנו, זיכרונו לחיי העולם הבא,
לכאורה
כמו גנאי ייחשב לה חלילה.
אמנם הודיע כתוב
כי היה עניין החיבור אצל האבות והאימהות קדושה ממש,
כמו אצל אדם הראשון קודם החטא,
שעדיין לא התבוששו.
וזה היה עניין,
מה שהשתוקקו כל כך.
והראייה,
חזקיה המלך,
שהיה הרבה זמן אחריהם,
ראה ברוח הקודש שיצאו ממנו בנים לא מעולים,
לא עסק בפריה ורביה,
אלא
בא אליו הנביא
ואמר לו כי יענש על זה.
משום שבהדי כף שדר החמנה, למה לך?
מה אתה נכנס לחשבון שמיים, לא זה עניינך?
מאידא מפקט,
יביעי לך למעבד.
בואי יתברך יעשה, מאידא בעי.
מה שאתה מצווה
עליך לעשות.
בואי יתברך יעשה מה שהוא רוצה.
מה אתה נכנס לשיקולים?
יש מצוות פרור, תקיים אותה.
כמו שמניחים תפילין, תקיים.
מה אתה נכנס לחשבון? יצא לי בנים לא מוגנים, כן מוגנים.
אז זאת אומרת, הוא גם היה מזרע המלכות,
וצריך להמשיך את זרע המלכות.
אז עכשיו זה דברי הספורנו.
אז מה רואים?
שבאמת הקדושים לא קיימו את המצווה הזאת.
לשם הנאה ותענוג וכו',
אלא לקיים את רצון הבורא שיצאו להם
בנים מהוגנים ושיעבדו את השם.
זו המטרה,
שכשמביאים ילדים שהם יהיו
אך ורק לעבודת השם יתברך.
עכשיו, מי שיודע בעצמו,
מכיר את עצמו, כמו שאומרים,
יבין שעניין החיבור
חרפה וגנות היא לו,
כעניינו, כעניין בהמי.
זה מעשה שגם הבהמות עושות.
הוא כבר כתב,
הרמב״ם מזל,
הרמב״ם זיכרונו לחיי העולם הבא, יש כותבים, הרמב״ם מזל.
הוא כתב בשם החוקר,
שחוש המישוש,
חרפה היא לנו.
אלא שהחיוב מוטל על האדם.
מה לעשות שהקדוש ברוך הוא ציווה אותנו?
כל זה מדובר אחרי החטא של אדם הראשון.
וכן מובא בשולחן ערוך,
כי המכוון לשם הנאה,
גנאי הוא לו,
ולמשכיל אין חרפה יותר מזה.
ולולא המצווה,
היה לאדם לבוש ולהיקלם עם ילדה אשתו,
כי נראה שהוא עוסק בעניינים מגונים כאלה,
ורק המצווה מחפה
בעד רבה מקדשת את העניין.
ואם להנאת עצמו מכוון, חרפה היא.
וכמה לא מרגיש אדם
מי שאין בטבעו להבין את זאת?
ולכן,
מה נועלו האנשים העושים מעשה ניאוף בהיתר?
מה זה נועלו?
מלשון איוולת.
מה נתפשו טיפישים?
האנשים שעושים מעשה ניאוף בהיתר.
בעצם מותר לו להיות על גישתו, אבל זה...
הוא מכוון לניאוף, כמו שאומרים, הוא לא מתכוון למצווה.
כמו שאמר הרמב״ן,
זיכרונו לחיי העולם הבא בפרשת קדושים.
וגם הבנים אשר ייבלדו להם,
רק לצחוק ולהשתעשע בהם שיחות הילדים,
ומפטמים אותם בפתומי איסור, גאווה, תאווה וכבוד.
ובפיהם אומרים, לשם שמיים מכוונים.
אוי, לא אותה בושה.
למה אתם מגדלים את הילדים? לאיזה מטרות?
כמה אתם משקיעים בהם?
כמה אתם עוקבים לבדוק?
שאין מכשולות וכו'.
מאשר על כן,
טעות גדולה לאנשים שמצטערים שאין להם ילדים.
כאילו שהם יותר צדיקים מחזקיה המלך.
מי יגיד לך,
אם יהיו לך בנים מעולים בכלל,
אולי תסבול מהם כל חייך?
יוציאו שם רע לך ולמשפחה?
אדרבה, למדנו מחזקיה.
כי אם היה מסכים הנביא על ידו,
אם ישעיה הנביא היה מסכים עם זה שהוא לא הביא ילדים,
היה שמח בזה.
ודוד המלך אמר
שאם חלילה יצאו לו בנים לא הגונים,
אז שהקדוש ברוך הוא לא ייתן לו,
או שימותו.
הגמרא מספרת על אחד החכמים שהייתה לו בת יפייפייה,
והיה מישהו מציץ.
הם בעד לגדר, לראות ביופייה.
הוא ראה שהיא מכשילה את הרבים,
התפלל עליה והחזיר אותה לבורא.
זאת אומרת,
ילדים זה צריך להיות
שיהיו עובדי השם.
לא מביאים אותם להנאות, שיהיה לי גם.
שיהיה לו מה להשתעשע.
זה תפקיד אחראי מאוד לקחת
את הילד ולבנות אותו.
כמו שאברהם בנה את יצחק,
כמו שיצחק בנה את יעקב.
אבל אם יוצא
ילד כמו ישמעאל
או כמו עשיו,
אתם רואים מה אנחנו סובלים עד היום?
שני ילדים,
אחד ישמעאל ואחד עשיו.
ראיתם מה זה שני ילדים?
זהו.
ויש טענה במדרש על האבות הקדושים,
על שלא רידו אותם.
זה גרם.
בגלל אהבה יתרה לבנים.
כל אדם יודע נגחה לבבו
כי רחוק הוא שיצא ממנו בניין מעולה,
לפי כוונתו הבזויה.
האם כשהוא התייחד הוא התכוון
להביא בן צדיק
וכולי וכולי?
לא ניכנס לפ...
ולפי מיעוט הדעה בחוכמת החינוך
יש עוד בעיה.
לאנשים אין הרבה שכל איך לחנך,
אין להם דעה
איך לחנך.
אז מה אני עושה?
הוא לא יודע מה לעשות.
אל תגיד לי מה לעצור.
עכשיו הוא נזכר.
מה אתה נזכר?
יש חמור גדול.
זאת אומרת, אדם צריך לדעת.
זו משימה עולמית.
זה או שילד יגדל ויעיר את העולם, או שיחשיך אותו.
איך תדע מה יצא?
ודבר נוסף, יש גם סכנות של הדור
בעמונות הרבים בכל המצב של היהדות, הידרדרות גדולה.
הרי השקורון הזה בא בגללנו.
כידוע שכל מה שבא לעולם בגלל העם היהודי.
וכאן אמרו
בבבא בתרא סאמר,
שדין היה שנגזור על עצמנו שלא לשא אישה.
אלא הנח להם לישראל שיהיו שוגגים. באמת,
היה צריך לגזור שלא יישאו נשים.
אבל
עם ישראל שוגגים הנח להם.
ואפילו לדברי התוספות שם,
מכל מקום, מי שאין לו בנים,
להצטער על זה, ודאי שלא.
אתה ניסית כל מה שאתה יכול,
השם החליט שלא,
אין לך על מה להצטער.
זה כמו שהיה מי מהחכמים שהיה יתום,
ורצה מאוד שיהיה לו הורים שיקיים מצוות כיבוד אביהם.
והיה מי שאמר שטוב שהוא יתום,
ואין לו את הניסיון של כיבוד אביהם, כי לקיים מצוות כיבוד אביהם זה החמורה שבחמורות, זה לא קל. בקל נכשלים.
אז זאת אומרת,
אם יש כבר משהו, זה צריך להיות על מנת לקיים את המצווה
כמו שצריך. ואם הולכים להיכשל במצווה, והיא תביא פירות באושים,
אז מה,
זו המטרה העיקר.
ומכל שכן, לפי מה שביארנו מחזקיה, מלך עליו השלום,
אז המבין יבין ברור הוא.
רק בגדר עושים מעשה ניאוף,
ומבקשים שכר כפנחס.
זה טוב.
זאת אומרת, כשיש ספרים שמסבירים
בשעת הייחוד, מה צריך להתכוון?
הולכים לקיים מצווה דאורייתא.
איך מתכוונים? מה מתכוונים? איך מתקדשים לפני? מה עושים? וכולי וכולי.
אם לא, זה סתם מעשה ניאוף.
ומבקשים אבל שכר כפנחס, שיצא מזה בנים עובדי ה'.
צדיקים.
איך יכול להיות כזה דבר?
המעשה והמחשבה,
ונגיד שהאישה נקלטה,
המעשה של שניהם והמחשבה של שניהם
היא מושכת איזה נשמה תרד.
לפי הכוונה, ככה מקבלים את הנשמה.
אז אם אתה מתכוון למשהו אחר, איך אצלך
ילד צדיק?
עיקר עבודת השם יתברך
הוא משהו עושה בעצמו.
זאת אומרת, עיקר העבודה שאנחנו צריכים לעבוד השם זה שאנחנו,
אנחנו נעשה את העבודה בעצמנו.
אבל לחכות שהבן יעבוד את השם.
הוא רוצה שהבן, שיהיה לו בן שיעבוד את השם. אבל הוא ימלא את בטנו וקרסו כל היום.
הוא בעל תייבש.
אבל הוא רוצה שיהיה לו בן, שיהיה עובד השם הכול.
אבל הוא ימשיך עם הבטן שלו לעבוד.
הרי זה הבל.
זה הבל.
זה כמו שאחד יגיד לבן,
תברך ברכת המזון!
אז הבן אומר לו, אבא, אבל אתה אף פעם לא מברך ברכת המזון.
לא, הוא רוצה אבל שהבן שלו יברך ברכת המזון.
הוא לא מברך.
הוא אוכל.
לברך?
לא.
אבל שהבן?
כן.
מה, הבאתי אותך סתם לעולם?
ורק,
רק אם יש לו בן,
אם יש לו בן,
מחויב הוא בעצמו לחנכו.
וזאתי עבודתו גם כן.
כי זה גם כן העבודה שלך. אם יש לך בן, אתה מצווה בחינוך.
חינוך הבנים.
אבל אם אין לך,
אתה לא מצווה.
מנסה על פי טבע.
שלום. אין, אין.
אלה תולדות נוח.
נוח, איש צדיק היום.
אלה תולדות נוח. תגיד, שם חם ויפת, זה התולדות שלו. לא, תולדות של אדם זה מעשיו הטובים.
זה התולדות האמיתיים.
אם יש גם בנים, יופי.
אבל
זו עבודה עכשיו יותר קשה מלעבוד על עצמך.
למה?
כי לעבוד על עצמך זה תלוי בך, אם אתה אמיתי, לא אמיתי, רציני, לא רציני.
אבל לעבוד על האחר,
זה לא אומר שהוא מסכים,
וזה לא אומר שהוא מגלה את ליבו.
וגם אם הוא מהנהן בראשו ואומר כן, כן, כן,
אתה לא בוחן לב וכליות לדעת באמת מה מעשיו,
מה מחשקים.
ויש בעיה עם הורים.
הורים אוהבים את הילדים,
זה בסדר, אין בעיה.
אבל הם מלמדים עליהם זכות במקום שיש תקלות חמורות והם מעלימים עין. לא, הבן שלי לא יכול להיות.
אין דבר כזה, אני מכיר אותו.
מה זה, מאז שהוא יצא מבית הנימון, אני הייתי ליד.
אני יודע מה זה, אני עוקב אחריו.
דמיונות.
דמיונות.
זהו.
אז ככה נכשלים בחינוך,
ובסוף
עייר פרא אדם ייוולד, וככה הוא נשאר גם.
אבל אם הם לא בנים,
אז זה לא מוטל עליו.
כי יש לו מספיק הרבה הרבה עבודה גם בלי זה.
עוד להעמיס עליו לחנך לא רק את עצמו,
עוד כמה ילדים,
זה סיפור לא קל, סיפור לא קל.
ונשאלת השאלה, למה בחר דווקא במצווה הזו
להרבות בילדים? למה הוא בחר במצווה הזו?
זה מצווה שהוא מקיים כאילו כל הזמן הוא...
מה, זו תחרות למי יש יותר?
אין זה אלא יצר, רע מוטען.
הוא משנן לאחרים.
תגיד לי, מה אתה, מה קורה איתך, אתה?
מה זה מצוות פרו רו? פרו רו!
כן, אבל צריך לדעת מה האחריות. אין בעיה, תביא שמונה עשרה.
אתה יכול אבל לחנך את כולם כמו שצריך,
לא כמו שאומרים החילונים.
אתה יכול לתת לכל אחת דירה וחדר בפני עצמו ומכונית וכל מה שצריך, שהילד יגדל במחשב ומסך ענק,
שהוא יוכל להתפתח ולהיות מטומטם.
אתה יכול!
אם לא, אל תביא!
תביא שניים וכלב, מספיק.
אבל אנחנו אין בעיה.
פרו ורבו זה מצווה, נכון, אבל צריך להתכוון לשם מצווה ולדעת מה ההשלכות של המצווה אחרי זה.
אז כבר הבאת?
זו משימת חייך.
אתה צריך עכשיו לדאוג לכל אחד ואחת שיהיו שמורים.
כמו ששומרים על פנינים.
כמו ששומרים על פנינים. סיפרתי לכם פעם,
שסיפר לי הבן של הרב שפירא, זכר צדיק וקדוש לברכה,
שפעם שלחו את הבת להביא חלות.
והיא נשתהתה קצת, כאילו יותר מהזמן כמה לוקח וכמה חוזרים.
אז האבא, הרב שפירא, שלח מיד את הבן,
שלח אותו לבדוק מה קורה איתה.
אז הוא בא ישר כזה מבוהל, מחפש אותה וזה, ומצא אותה. אז המוכר שם, מה קרה? מה קרה? כאילו, הוא רואה שהוא מודאג וזה,
מה קרה כבר? מה קרה?
כאילו, מה אתם יותר מדי מגזימים?
חוששים כאילו כבר מה קרה? מה יכול לקרות כבר? מה?
אז הוא אמר לו, אנחנו מחנכים שהבנות שלנו זה פנינות,
ולאבד פנינה
זה מה קרה ועוד איזה קרה.
מי שלא מחשיב את הבת שלו, אז בסדר,
היא תבוא עוד חצי שעה, עוד שעה. איפה היא הייתה? איפה היית? אצל חברה. אה, יופי, תנסי.
היא הייתה שם?
לא הייתה שם?
איפה היא הייתה?
זה לא פנינה.
זה לא פנינה.
אדרבה.
תרדו לשחק! תרדו! תרדו! נו, תרדו!
העיקר,
תשחררו פה את האווירה, שיהיה קצת שקל, שיגעתם אותנו. תרדו! לאן תרדו?
לאן תרדו?
מה קורה בחוץ? עם איזה ילדים נפגשים? מה מדברים?
מה שומעים?
מה זה?
תרדו!
הם באמת יורדים אחרי זה. יורדים.
אז זאת אומרת,
נחזור להתחלה.
למה הבאנו את זה? בגלל הספורנו.
שהספורנו אומר,
שמה שכתוב, ויבוא יעקב מן השדה בערב,
ותצא לאה לקראתו,
ותאמר אלי תבוא,
וישכב עמה.
אה, הלו, איזה מילים.
מה מספרים לנו פה?
אומר הספורנו, לכאורה זה גנאי יחשב, לא?
מה זה מספרים סיפורים כאלה?
אלא בא, כתוב להודיע שהחיבור אצל האבות והאימהות
היה קדושה ממש
כמו אצל אדם הראשון לפני החיים.
שאין בזה שום תאווה, שום מחשבה פסולה,
פשוט קיום רצון הבורא.
זה הכל.
כמו שמניחים תפילין.
יש לך מחשבה לא טובה שאתה מקיים תפילין?
אתה עושה את זה בגלל שאתה נהנה מהחיכוך של התפילין ביד?
אתה עושה את זה בגלל שאתה מקיים את המצווה.
אז זאת אומרת,
זה בא כתוב לומר.
ולכן הם הסכימו, גם
האימהות, לתת את השפחות.
איזו אישה מוכנה שאישה אחרת
תהרה מבעלה,
אלא להעמיד את השבטים.
ואפילו רחל אימנו, שוויתרה
על הלילה הראשון בתור כלה לאחותה.
ועוד דוגמאות. זאת אומרת,
אצל הראשונים
זה היה, יש סיפור בגמרא שאחד מהתלמידים נכנס מתחת למיטה של ריבול,
לראות כל מיני דברים, לשמוע, כמו שאומרים, לדעת מה זה.
והיה כמי שכפאו שד.
מקיים את המצווה, זהו.
זאת אומרת,
זה לא היה אצלם מעשה גנאי,
זה היה מעשה מצווה.
זה כמו שימוש לדעת
כיצד מקיימים את המצווה.
לא יאומן כי סופר בימינו זה הדבר שהיינו אומרים עליו, אוי ואבו איזה תלמיד. מה הוא עשה?
הלך והתחבא בשביל מה זה הדבר הזה, אוי ואבו, אם יכול לשער דבר כזה.
אבל הצדיקים הגדולים, תנאים, אמוראים, קדושים עליונים,
אצלם זה היה מצוות כמו כל מצווה.
איך הוא מנענע את הלולב, ואיך הוא עושה את המצווה הזאת, ואיך הוא עושה את המצווה הזאת.
הוא לומד.
אז זאת אומרת, מפה ראינו שככה
התנהגו אבות הקדושים,
וראינו את חזקיה המלך שאין לו שום בעיה.
אם יש לי ילדים, הוא ראה ברוח הקודש, ילדים לא הגונים,
אני לא מבין לעולם ילדים. לא מבין. מה, אני הולך להביא כאלה שיכעיסו את השם?
לא מבין. עד שבא אליו הנביא, בשם השם, ואמר לו, תשמע, אתה צריך לקיים מצוות פרו ורבו.
אם לא אתה תאבד את העולם הזה והעולם הבא.
טוב, הוא היה יכול להביא.
יש כאלה לא יכולים להביא.
אז כתוב, שלא הצטערו.
כי מי אמר?
אולי עתיד לצאת ממך.
רשע גדול, והשם חסך ממך את זה,
אולי שניים.
בערי תרבות
רעה בתוך ביתו של בדם,
של בן אדם זה כמו מלחמת גוג ומגוג.
ומי שיש לו ילדים, יודע, לא כולם תמיד מוצלחים,
ולא כולם שווים.
ומספיק ילד אחד שגורם לחץ בבית,
זה כבר עשרות שנים שאין לך חיים.
כל הזמן רק שמועות רעות, כל פעם זה, כל פעם פה, פה. וזה לא נגמר, לא נגמר. טרור.
אז עזוב את מה שאתה מרגיש בבית ואיך אתה חי.
אבל הילד הזה הולך בדרכי השם, בכלל לא הולך.
אז מה תגיד? הרי אם לא תקיים את מצוות החינוך כמו שצריך.
אומר הגאון מווילנה, אפילו אם אתה מגיע לך להיות בגן עדן,
אני אוציא אותך לגיהנום בגלל הילד ששרת פה למטה.
אם לא עשית כדבעי
מה שצריך בחינוך.
לכן הוא אומר על הפסוק,
יסר בנך ויניחק וייתן מעדנים לנפשך.
אם תייסר את בנך,
אז תהיה לך מנוחה.
מנוחה נכונה בישיבה עליונה תחת כנפי השכינה.
אבל אם אתה לא תייסר את בנך,
לא תיתן לו מוסר, ואם צריך גם
לייסר אותו,
אז הוא לא יניחק,
הוא לא ייתן לך לנוח בגן עדן.
ולא ייתן מעדנים לנפשך.
יוציאו אותך מהגן עדן להכות אותך בגיהנום.
אז צריך לדעת, יש אחריות.
יש אחריות.
פיקחו עיניים.
כתוב שאחתם סופר.
היה עוזב את הגמרא,
והוא הולך לשמוע מדי פעם בחדר את הבנות
מה הן מדברות.
על מה הן מדברות?
לא החיים.
דואג לחינוך שלהן, בודק כל הזמן.
אתם שומעים?
כמה הולכים לשמוע, מה מדברים.
אפילו שומעים מדברים שטויות, לא אומרים כלום.
מקסימום.
זה לא יפה להגיד ככה. זהו.
לא יושבים עכשיו שיחת מוסר, נגיד.
שמעו שאמר ביטוי לא יפה.
אומרים לו, בוא, ילדי הכת, שב כאן.
שב כאן.
תופסים ספר,
או בעל פה,
מתחילים להסביר לו מה זה נבלות הפה,
מה זה גורם.
בחורי ישראל מתים, נשות ישראל אלמנות.
מתחילים להטיף לו מוסר,
ומכניסים אותו לסיטואציה שהוא מבין שמה שהוא אמר פה לא יכול לחזור עוד ל...
תראה מה אתה גורם, תראה מה זה, ומה העונש שיהיה לך על מה שאתה גרמת וכו' וכו',
ומה הרווחת מהוצאת המילה הזאת, וזה מראה רק שאתה קל שבקלים,
וזה גורם נזק לך ולשם המשפחה וכו',
ולקחת את זה ולהקיף את הנושא,
ולא להניח.
פעם אחת אתה שומע שקר מהבן,
לשבת, להגיד לו מה זה אמת,
מה זה שקר,
מה הגנאי שבזה,
מה ההסתבכויות שיהיו לו מזה, לאן הוא עלול להגיע, ומה ככה, ומי יאמין לו, ומי יחשיב אותו,
ומה,
לשבת ולתת לו דרשה.
רק מהדרשות כבר לא ישתלם לו לעשות טעויות,
כי הוא מבין על טעות קטנה, דרשה.
בקיצור, זו עבודה.
עבודת החינוך
להעמיד דורות ישרים,
זו עבודה מסובכת, מסובכת מאוד.
ואין הלכות המגדירות איך לדבר עם כל ילד, כי כל ילד זה משהו אחר.
וכל הורה זה משהו אחר,
כל סביבה שגרים זה משהו אחר, וכל
תלמוד תורה שלומדים זה משהו אחר, וכל מלמדים זה משהו אחר.
היי, זה מסובך, מאוד מורכב.
אבל אם בן אדם מכסה
על הילדים שלו תמיד, וחושב שהם פנינים.
אוי אוי אוי, כמה נוכלים הם הילדים.
למצוא ישרים בילדים כמעט בלתי ניתן.
שילד מתחילת הווייתו יהיה ישר ואמיתי.
יעקב אבינו ישר.
נדיר, נדיר, נדיר.
רוב הילדים בחזקת שקרנים.
אז ודאי שהם מסתירים דברים.
אז כשאתה שואל, הוא עונה לך,
ואתה מאמין, כי הוא ענה ככה, מה זה?
הוא לא היסס, הוא אמר ישר.
אז מה אם הוא אמר ישר? אז הוא למד שקר טוב.
לא להאמין.
לבדוק, לחטט, לעקוב,
לשים לב.
לא להתפטר.
אם אני אכנס, לא יהיה לי חיים, כי אני קודם כל צריך לרדוף אחריהם.
מתי אני אחיה? מתי אני אעשה מה שאני צריך לעשות?
אז בשביל מה הבאת אותם?
אחריות.
אחריות.
צריך לדעת, יש אחריות. על זה נטבעים.
נטבעים.
נטבעים.
שבועות שבועות.
בוקר טוב כבוד הרב. ב"ה ההרצאה בברוקלין מרגשת מאוד. כמעט כל הרצאה או שיעור ששמעתי באקראי זה ממש כמו אגרות קודש עונה לכל שאלה שבאותו רגע. תודה רבה ענקית. אין על רבנו הקדוש.🙏 הרב היחיד שדברי תורה חודרים עמוק לתוך הלב ופועלים. זה כמו איפוס ליאוש. ואז דף חדש הכל משתנה. רואים כל דבר בצורה נכונה. אין מילים.
🌹 מעלתה של הארת פנים 🌹״אם אדם לא מאיר פנים כל המתנות לא שוות כלום. אם הוא מאיר פנים נחשב שנתן הכל אפילו שלא נתן... אז מי שמאיר פנים לסובבים בנעימות ובנחת מרוויח בכפל לא רק מצווה חשובה בין אדם לחברו, אלא המצווה הכי גדולה בעולם, קידוש השם.״ ✨ הרב אמנון יצחק שליט״א ✨ ב"ה הרצאה מדהימה, תודה רבה 🙌
לרבנו היקר, אנחנו מודים לבורא עולם ששם אותך בעולמנו ונתן לנו שכל בינה ודעת להבחין ולהכיר בך ברב האמת. תודה שאתה מוסר נפש מדי שעה למען עם ישראל. יהי רצון וכל עם ישראל יזכה להכיר בך ולדבוק באמת. והשי"ת הטוב יאריך ימיך בטוב ובנעימים הרבה מזל טוב לרגל יום הולדתך, אמן! אוהבים משפחת ב. י .
שלום וברכה לרב היקר והאהוב! ב"ה קראתי בעיון רב את כלל הברכות והאיחולים המרגשים שגרמו לשמחה רבה. אני לא מכיר אישיות ראויה ממך לכול החום והאהבה מאנשים יקרים שכתבו, ברכו באפשרויות שונות וכאלה שברכו בליבם. בכל אופן, אני מצטרף ואם יורשה לי מוסיף שבעתיים על כל הברכות החמות והלבביות!!!🌹♥️🙏
לכבוד הרב היקר אמנון יצחק שליט״א, ליום הולדתך אנו רוצים להודות על אור התורה שאתה מפיץ , על הסבלנות על מאור הפנים ועל הדרך המיוחדת שבה אתה מקרב ומחזק את כולנו. יה"ר שהקב״ה ימלא כל משאלות ליבך לטובה ולברכה שיתן לך השי"ת כוחות איתנים להמשיך להנהיג את דרכנו מתוך בריאות איתנה שפע, שמחה ונחת מכל משפחתך. מזל טוב ואריכות ימים ושנים בטוב ובנעימים. מאחלים: משפחת מ. מיבנה, ההורים של נ. מ.
כבודו אבא היקר מפז יה"ר שהשי"ת ישמרכם ויברכם לעד אמן ואמן💐 רצינו לאחל לרב מזל טוב מעומק הלב בבריאות ואריכות ימים ושנים בהמשך עשייה מבורכת ונחת לבורא יתברך, תודה להשי"ת שזכינו בכם אין מילים לתאר את התודה הענקית על כל מה שאתם עושים עבור עם ישראל, תודה להשי"ת שזכינו בכם יה"ר שהשי"ת ישמרכם לאריכות ימים ושנים אוהבים אתכם מעומק הנשמה כל הישועות והברכות וההצלחות בבניין שופר הגדול במהרה ובביאת משיח צדקנו יחד עם כבודו אמן ואמן הרבה מזל טוב ומאחלים לרב שיזכה להיות שמח תמיד ויגשים השי"ת משאלות ליבכם לטובה משפחת א.🩷
תודה רבה לכבוד הרב על כל העשיה למען כבוד ה' יתברך, אנו בטוחים שבזכות העשיה של הרב מתמתקים הדינים מעל עם ישראל בכלל ובפרט, על השפלת השקר והעמדת האמת, על שמחזיר אותנו בתשובה יום יום, על שמלמד אותנו דעת בינה והשכל מא' ועד ת', מלמדנו לדייק בדברנו, על הדאגה והאכפתיות לכל יהודי ובפרט לנו, היריעה קצרה מהכיל את כל התודות שאנו חייבים וזה המעט שאנו יכולים להשיב כהכרת הטוב לרב. מאחלים לרב חודש טוב ומזל טוב עד 120 בבריאות שלמה ואיתנה, יהי רצון שחפץ ה' עליכם יצלח ותמשיכו בזיכוי הרבים ובהחזרת כל עם ישראל בתשובה שלמה לאביהם שבשמים, תזכו לנחת רוח מכל המשפחה והתלמידים ותזכו לראות בעבודת כהן גדול בבית המקדש ולחזות פני משיח צדקנו במהרה בימינו אמן כן יהי רצון! נ. מ. ומשפחתו.
לכבוד הרב האהוב והיקר לי מכל. אני מאחל לך שאת כל הברכות שבירכת ואיחלת לכולם יה"ר שהשי"ת ישפיע מטובו ויברכך. לנחת מכל משפחתך, בריאות עד 120 שמחה והגשמת כל היעדים והמשאלות שיש לרב, בקודש - ומה שהוא רוצה בשביל עם ישראל. כי כזה אתה רבינו כל כולך זה נתינה לבנים של הקב"ה. אוהב מוקיר ומעריך, י. ח.
בס"ד, עליכם השלום והברכה מו"ר, רציתי לעדכן בקידוש שם שמים בזכות כבוד הרב. ב"ה עשינו השגחה של כשרות על אולם ארועים גדול. שזה כולל את כל הדרך של הרב: הכשרה של כל הכלים במטבח התעשייתי, בקיצור עשינו הכשרה כמו בפסח לאולם. והגיע צוות של כ-10 אברכים לבדוק את כל הירקות מתולעים על ידי שולחנות שיקוף באור, וחיתוך של כל הגמבות פלפלים ושיקוף. ובירור האורז והקוסקוס וכל הבדיקה של כל פרט ופרט עד גרגיר השומשום. וכמובן שהבאנו תבלינים ממשפחת ש. הי"ו אמן. וכל המשגיחים הן מטעם הרבנות והן מטעם כשרויות אחרות והספקים ועובדי האולם מאוד התפעלו לטובה ואמרו "שמעולם לא ראו דבר כזה אף כשרות ואף השגחה לא עושה כמונו!" וזה אולם שעובד עם כל ההשגחות החרדיות "בָּרוּךְ ה' לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן" (תהלים פט, נג) תודה רבה לרב על הכל מכל כל, אשרינו שב"ה זכינו בזכותך.
לכבוד הרב היקר והאהוב, יום הולדת שמח! תודה מעומק הלב על הזכות שנפלה בחלקי להכירך, ועל כך שב"ה בזכותך זכיתי לחזור בתשובה, להתחזק באמונה ולגלות מחדש את הדרך אל השי"ת. אתה שליח נאמן של הקדוש ברוך הוא, המאיר את לבבות, מחזק את עם ישראל ומפיץ אור ותורה בעולם. מאחלת, שתזכה לבריאות איתנה, לאריכות ימים ושנים, לשמחה גדולה, לפרנסה טובה, ולנחת מכל יקיריך. שתמשיך להיות צינור של אור, אהבת השי"ת וקדושה, ושכל מילה טובה שתוצא מפיך תחזור אליך בברכה כפולה ומכופלת. ♡ מזל טוב, הרב היקר! שתזכה לראות את פירות עמלך, ולהמשיך להאיר את העולם כולו, אמן! בהערכה עצומה, באהבה ובהכרת הטוב.