כחה של חרטה | הרב אמנון יצחק
תאריך פרסום: 17.12.2020, שעה: 08:00
- - - לא מוגה! - - -
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת,
נציב יום ליאור זהרי בת איתן וקרן תזכה לתשובה שלמה אמיתית.
ניכנס
לבית ספר כפז,
לעשות נחת רוח לקדוש ברוך הוא,
למצוא חן בעיני אלוהים באדם,
בעת תזכה לגאולה בבניין אריאל מהרה.
אמן. וגם לעילוי נשמת זהרי בת אסתר וכל הנשמות שאין מי שיאמר עליהן קדיש.
ויסוב מעליהם ביבק,
וישב עליהם,
וידבר עליהם,
ויקח מאיתם את שמעון,
ויאסור אותו לעיניהם.
יוסף שומע את אחיו מתוודים,
מתחרטים.
ויסוב מעליהם ביבק.
למה? הוא אומר רשי, לפי ששמע שהם מתחרטים,
אז הוא לא יכול היה להחזיק מעמד
ופנה צידה ובכה.
לכאורה,
למה בכה?
צריך היה להיות בסיפוק נפש.
שהחלומות שלו התקיימו,
והאחים שלו נופלים וקורעים לפניו,
ומתוודים על הטעות,
ומצדיקים עליהם את הדין.
אז הנה, ניצחת.
אמרת את מה שאמרת, סיפרת את החלומות, הנה הכל התקיים. צריך להרגיש
שמחה גדולה.
או מצד שני,
היה לו ליוסף לרגוז עליהם,
כשהוא שומע שהם מודים ומתוודים שלא עשו טוב במכירתו.
אז מה הוא
סב מעליהם והולך לבכות?
אלא
יוסף היה בוכה ומזדעזע עד עומק הנפש
דמראה גבורת הנפש של אחד.
הגבורה של הווידוי וההכנעה
בדבר שהם היו תקיפים בו בדעתם 22 שנה.
זאת אומרת, כל שנה לפני ראש השנה הם עשו חשבון נפש על כל מה שעבר השנה,
כולל הכל, ולא מצאו שום דופי בפסק דינם.
22 שנה אדם בטוח שהכל בסדר,
והשכינה הצטרפה לחרם,
ופתאום
הם מתוודים ומתחרטים?
כי הרי קשה מאוד לאדם שחי בשיטה מסוימת עשרות שנים,
ומשוכנע שבשיטה שלו עובד השם,
שהוא עושה את רצון השם,
ולא רק זה,
הוא עוד מנמק ומפרסם בוויכוחים ובמשא ומתן
עם בני אדם,
וכבר יצא לו מוניטין,
שהוא אב בחוכמה, באדון ההוראה,
ומתרברב בשיטתו ומאמין בעצמו שהוא מורה הצדק אל נכון.
והנה בבוקר אחד,
ברחמי השם יתברך,
נעורה עליו רוח ממרום.
ודעת תורה אמיתית חודרת לתוך חדרי ליבו,
והוא נדחף מדחף פנימי לבוא להתוודות
ולהעמיד את עצמו לעיני כולם, כעני בפתח,
להאשים את עצמו ולומר בגלוי,
חטאתי, טעיתי, רשעתי.
כל מה שאמרתי ובניתי מקודם,
טעות הוא בידי.
קורע ומשתחווה לפני חבריו,
מתחנן ומבקש סליחה על שפגע בהם כל הימים.
אחי, ישנה עוד בכל העולם גבורה נפשית כזו?
כמה אנשים כאלה אנחנו מכירים? בימינו לפחות.
אחי, ישנו בעולם צער, כאב התלבטות,
צורבת ואיומה מזו שעוברים על נפש האדם שמתוודה?
ראיתם פה אתמול יש אחת שהתוודה.
זה וידוי.
קשה, קשה לבן אדם.
להתחרט באמת.
קשה, קשה מאוד.
מה האיומה, מהי הרגשת החרטה
על כל תוצאותיה בהכרה של הפסד שנים מרובות?
בטעות ובאשליה עצמית.
עד אתמול הייתה אימתו על כל חבריו,
ועכשיו הוא יורד מגדולתו,
יורד מכל הביטחון העצמי שלו,
יורד מאדנותו,
ומתרפס לפני חבריו כעבד.
עכשיו אפשר להבין מה זה ההודאה.
של יהודה צדקה ממני.
אדם שמוחזק, אחד מגדולי הדור,
הגדול שבא אחי מלך
מבחינת השררה והמלכות.
והשפלה כזאת להגיד צדקה ממני במעשה כזה שנראה לו שייך בכלל בכלל בכלל.
לא להגיד שהוא טעה באיזה שיטה,
אלא שהוא עשה מעשה שהדין שלו הוציאוה ותסרב.
זה לא פשוט.
כשיוסף רואה את ההיקנאות של האחים,
הוא התפרץ ובכה.
הוא ידע מה זה כוחות נפש.
הרי
במשך כל הזמן שהוא סבל, 22 שנה,
הוא לא התאונן אפילו פעם אחת.
בן אדם היה שואל, למה זה קורה לי? מה עשיתי?
על מה ולמה? ולמה ככה? ולמה לבור? ולמה עם נחשים? ולמה למכור אותי? ומה, אני עבד?
ואחר כך זה, ולהיות שם בכל הניסיונות עם אשת פוטיפר ועם בעלה,
ואחר כך בכלא.
מה זה?
מה זה?
הוא לא התאונן.
הוא לא התאונן.
הוא יודע מה זה כוחות נפש.
וכשהוא רואה אותם נשברים ומתרסקים.
הוא מתמלא רחמים עליהם.
הוא לא חוגג ניצחון.
אההה. אתם רואים? אההה. לא.
מתפרץ בבכי.
צער,
השתפכות בלבד.
זה לא היה רק
בכי של צער והשתפכות בלבד,
אלא בכי של התפעלות
ומראה הגבורה הרוחנית של האחים.
לפעמים קורה לנו כזה דבר כשאנחנו רואים מעשה
של גבורה רוחנית
של בן אדם שזולגות לנו העיניים דמעות.
אנחנו יכולים להכיר לפעמים.
הרגשות שלנו לפעמים גויים.
הם לא שואלים אותנו.
פשוט גויים.
וזה סימן טוב.
שהנפש שלנו עדיין טובה יכולה להבחין בין טוב לרע.
הוא רואה גיבורי כוח שעומדים
מולו שהצליחו לשתף את השכינה במשימה שלהם.
וזה מתוך ברירות שהם מבצעים מעשי צדק בקנאת השם צבאות.
ועכשיו שנגלה אור האמת המלא
הם נכנעו בהודו ולא התביישו.
מאיפה הם למדו האחים?
שבעצם,
למה עד עכשיו הם לא אמרו את התענה הזאת בהתחננו אלינו ולא שמענו?
הם לא אמרו שעל המכירה
הם נתפסו.
וכל ההאשמות, המרגלים והגביע, הם לא טענו שהם נתפסו על מכירת יוסף.
גם עכשיו שהם מתוודים
ואומרים בהתחננו אלינו ולא שמענו רק על זה שהוא היה בצער והתחנן אליהם אל תעשו לי את זה ואל תעשו לי את זה והוא בוכה
בתוך הבור.
והוא התחנן והם לא שמעו לו.
על זה הם מתוודים, רק על זה.
לא על המכירה,
כי ברור להם שהמכירה הייתה בסדר גמור.
אבל איך לא חמלנו עליו?
למה דווקא עכשיו?
ממה הם התעוררו?
מזה שהוא בחר מכולם
רק אחד,
את שמעון, שהוא היה יודע שהוא היה במכירה שלו.
שמעון ולוי הם היו אלה שיזמו את כל העניין שלו להוציא אותו להורג.
וראובן אמר להשליך לבור, ויהודה אמר להעלות אותו.
אבל הוא אמר לו,
אחיכם, רק אחד אני אוסר אותו.
עכשיו הם רואים שבעצם כולם היו מואשמים,
והוא בוחר רק אחד.
ואז הם רואים את הצער של האחד.
אחד מכולם ייכנס למאסר,
והשאר מה איתם? לא.
אז פתאום רואים עכשיו את המסכנות
של מי שדנו אותו כיחיד, והם ידעו גם
שבאמת שמעון היה הראשון בכל הבלאגן.
ויאמרו איש של אחיו,
זה שבעון ולוי אחים.
ויאמרו איש של אחיו, מי זה האיש שמעון אומר לאחיו? ללוי.
הם ראו שבאמת הדין שהוא פוסק להם שם, אז היו צריכים כולם להיות במאסר.
הוא אומר, לא,
רק אחיכם.
והוא אומר להם, גם אני איש שיודע לנחש, ואני ראיתי בניחוש שלי
ששניים מכם הרגו עיר שלמה.
משחק להם אותה ככה.
ואז הם התעוררו בהתחננו אלינו
ולא שמענו.
ויאסור אותו לעיניהם, אומר רשי,
ויאסור אותו רק לעיניהם, אחרי שהם הלכו נתנו לאכול ולשתות והכל.
כל זה הוא עשה רק לעיניהם.
ופה רואים שהם נכנעו
והודו ולא התביישו.
הם גם לא ידעו
שהוא מבין עברית,
לשון הקודש.
למה? תמיד היה המליץ בין אותם.
הבן שלו, מנשה,
ובאותה שעה הוא לא היה.
אז לכן הם לא פחדו להודות.
כי הם ידעו שהוא לא יודע.
אם היה מליץ,
אז הם לא היו מדברים.
למה?
כי הוא היה מתרגם לו שבעצם הם אשמים במשהו שהם עשו לא טוב.
והם לא חיפשו עכשיו שידע עליהם עוד עלילות.
אבל ברגע שהמליץ לא היה,
אז הם סיפרו את הדברים והוא שומע כרגיל בעברית, בלשון הקודש והכל. והם מתוודים, הוא לא יכול להחזיק מעמד.
הלכה צידה ובכה.
ולמראה הגבורה הזו התרגש יוסף מאוד,
ויסוב מעליהם ביפה.
וכמו הפירוש של אספורנו
על הפסוק וישבו לאכול לחם.
איך הם יכולים לשבת לאכול לחם אחרי שהם זורקים אותו לבור מלא עקרבים ונחשים?
איך יכולים לשבת לאכול?
מה זה?
זה לכאורה אכזריות שאין כדוגמתה, לא?
אלא בעיניהם זה לא היה תקלה או מכשול
שימנע מהם את הסעודה,
כמו שראוי לצדיקים, שכמותיו.
וזאת בגלל שהם דנו אותו כרודף.
והדין של רודף, כל הקודם להורגו זכה.
זה זכייה.
זה קיום מצווה.
אז אחרי מצווה לא יושבים לאכול?
מה זה משנה אם המצווה היא כזאת או אם המצווה היא כזאת?
מצווה זה מצווה.
כל זה מדובר כשאין דרך להציל את הנרדף מידו של הרודף.
הם לא ראו שום עצם.
ויוסף ודאי מעריך את השקפת אחי,
אחי,
אחי,
אחי,
אחי,
אחי,
אחי, אחי, יוסף.
הוא מעריך אותם מאוד.
למה?
הוא לא היסס לרגע שכל מה שהם עשו
היה לשם שמיים.
כל מה שהם עשו הם התכוונו ודנו על פי ההלכה.
והם דנו בזה, והגו בזה.
היה להם בזה הרבה דיבורים. זה לא,
פתאום החליטו הזדמנות, בוא,
יאללה, עכשיו נעשה לינץ'.
וכאן עומדים לפנינו,
בעלי ההלכה
מתוודים ואומרים שהם טעו בדבר הלכה.
מה מאוד התרגשה נפשו של יוסף
כשהוא רואה את הגבורה והרוממות של הנפש?
שהם מתחרטים ומודים על האמת.
וייסוב מעליהם וייבק.
זה ביטוי של התפעלות
על כוח שיש להם ענקי ונפלא.
כי אין זה מה שנוגע אלינו,
מה שהחכמים מספרים לנו
על רבי,
רבינו הקדוש,
בשעה שראה את רבי אלעזר בן דורדיה בשיא מדרגת התשובה,
עד שיצאה נשמתו מתוך בכייה ותשובה.
ויצאה נשמתו מתוך בכייה ותשובה,
ובת-קול הכריזה.
רבי אלעזר בן דורדיה מזומן לחיי העולם הבא.
אמר רבי, לא דיין לבעלי תשובה שהקדוש ברוך הוא מקבל אותן, אלא שקוראים להם גם רבי.
ובכה ואמר, יש קונה עולמו בשעה אחת.
הבכי של רבי
היה מתפעלות,
מתרגשות עצומה על כוח התשובה של רבי אלעזר.
על כוח הווידוי
שרבי אלעזר בן דורדיה הגיע והתרומם אליו בשעה אחת משובחת ונפלאה כזו.
זאת אומרת,
הוא תפס שכל החיים שלו היו זיוף ומרמה.
הכל היה שקר גמור.
הוא חי בטעות נוראה.
וברגע מסוים הוא התעלה מעל כל זה והבין את הכל ולא יכול היה להשלים עם מה שהוא עשה
ובכה, בכה, בכה, בכה, בכה עד שיצאה נשמתו.
לא יכול לסלוח לעצמו על מה שהוא עשה והפסיד את החיים, כמו שאומרים.
אבל באותו רגע הוא זכה לחיי נצח.
הבחייה הזאת
של רבנו הקדוש, מה מועילה?
למה בכה? היה יכול להתפעל, להגיד, וואו, שמעתם?
בת קול אומרת
שרבי אלעזר, איך ריבי אנחנו מכירים, יודעים, שמו מפורסם
במעשים קלוקלים.
אז תתפעל, למה אתה בוכה?
למה הוא בוכה?
איי, איי, רבנו הקדוש
מתפעל כמו שיוסף
התפעל מהכוח
של האחים להתוודות.
להודות בטעות
והכנעה כזאת.
ובבכי שלו הוא רצה להראות לנו, לדורות,
כשהדברים התפרסמו,
לעורר אותנו על כוח התשובה כמה גדול
וכמה הייתה עצומה התשובה של רבי אלעזר, שבעט
בעיטה עצומה בכל החיים המכוערים,
וירק
בפני העבר המכוער.
ורבנו הקדוש בכה מאוד מאוד
ולימד אותנו שצריך לאחוז בדרכו
של רבי אלעזר.
אז הנה יש לנו שני מקרים,
אחד מהתורה ואחד מהחכמים.
כמה התפעלות צריכה להיות על מי שמסוגל
להודות בטעות
לא קלה
על כל החיים שהוא טעה.
כל החיים הוא טעה. אדם יכול להשקיע כל החיים
עם תיאוריות ועם ראיות והוכחות וסיפורים.
והכל טעות.
מי יכול
לקום יום אחד ולהגיד, רבותיי,
אני חרטה ברטה.
מספרים
על אריסטו שבסוף ימיו הוא הודה גם.
הוא הודה שהוא טעה בכל מה שהוא כתב.
הכל טעות, הכל בלוף, הכל שקר.
הוא שלח לאלכסנדר מוקדון,
שהיה תלמיד שלו,
ואמר
שאני מצטער, אני יודע שאתה יכול להוציא אותי להורג על זה,
אבל אני רוצה להגיד לך את האמת,
אני טעיתי בכל.
מה עורר אותו להגיד,
לא נגלה לנו.
אבל ככה מובא במעם לא עז ובעוד ספרים,
שככה היה.
בסוף אריסטו הודה שהכל חרטה בארטה.
כמה אנשים יכולים להודות?
אנשים על דבר קטן, מביאים להם ראיות,
ראיות,
הוכחות ניצחות נגד הטיעונים שלהם.
לא מודים, לא מוכנים להודות.
חכמים מגלים לנו את זה, בהלכה אומרים לנו.
בהלכה אומרים לנו שיש כוח בנפש של האדם,
אבד אינש לאחזוכי דיבורי.
אדם
מחזיק
בדיבור שלו, אם הוא הוציא מהפה שלו איזה דבר,
הוא לא חוזר בו.
הוא יעשה הכול
לחזק את הדיבור שלו, להעמיד אותו.
להגיד, כן, אז אתה לא הבנת, אז אני אסביר לך עוד פעם.
עם כל הכבוד, הוא מוכן להסביר עוד פעם.
הוא יבוא עם חרטה חדשה מצד שני.
הוא ירצה להוציא אותך טמבל,
שאתה לא מבין בכלל מה שמדברים.
כן?
היו דברים כאלה מעולם,
שהיו כאלה שמקללים ואחר כך מסבירים אותם, לא הבנתם מה הוא אמר. זה השפה שלו, זה לא הכוונה שלו, זה רק ככה יוצא לו, נפלט לו לפעמים.
אז ככה זה העולם.
ויוסף, בעל הנפש הגדולה, יודע להתפעל.
הוא לא מנצל את זה שעכשיו הם מתמוטטים לפניו ונשברים,
מרוצצים וחוגג.
בדיוק הפוך, הוא מתפעל.
איזה כוחות נפש יש להם.
אז מפה גם ברור
שכשהם דנו,
לא היה להם שמץ של ספק
שהם טועים.
הנה, ברגע שהם הבינו שהם טעו,
הם נשברו,
הם הודו.
אז ודאי שקודם לא היה להם כזה דבר.
שאם היה, גם היו מודים. אם מפה הם מודים, אחרי 22 שנה שאתה מחזיק בהשקפה ברורה,
מה?
האלוקים השתתף איתנו בחרם. אתה בא לערער על מה שעשינו?
הנה, אף אחד לא הוכיח אותם.
אף אחד הם הבינו לבד.
מזה שהוא לוקח את שמעון לבד, אחיכם ייאסר, רק הוא.
עכשיו אתם יודעים, הבן אדם הולך לכלא, כל האחים חוזרים בחזרה הביתה,
והוא נשאר לבד.
זה בדיוק אותה סיטואציה,
כשאחד פרש מהם הפרישו אותו ושמו אותו בבור,
והנה זה שמעון גם מכניסים אותו לבור.
המאסר נקרא אצלהם בור.
מכניסים אותו לבור, הנה החזירו להם, מכניסים אותו לבור.
והוא לא שומע את מה שהם
אומרים לו ומתחננים, אנחנו לא מרגלים, אנחנו לא ככה, דחילק, זה לא פה, הגביע, זה לא זה.
הם מסבירים שום דבר,
אחיכם ייאסר.
וואו,
זה חסר להם בומרנג.
ואז הם תפסו והבינו.
בלי, בלי, בלי, בלי שמישהו יגיד להם, זה, בגלל זה, זה. לבד הם הבינו.
ולהודות, להודות, וואי, וואי,
וואי.
על זה בחה יוסף.
נו, אז
בשביל לבכות צריך להיות בעל מעלה,
בעל הבנה,
בעל נפש,
שיכול כל כך להכיל, לשבח,
לדעת, להעריך
מה זה כוח הנפש של השני.
ועוד
של השני שגרם לך צער שם כדוגמתו. 22 שנה הלכו לפח.
זה לא יאומן כי יסופר.
ועם כל זה,
אדם בדרך כלל, אה, קיבלו, אה, יא, יא, יא, ישתבח. והוא לא.
הוא בכלל לא מתייחס לזה, הוא מתייחס, וואו,
ממה הוא מתפעל? תראו מה זה בעל נפש.
מתפעל מהכוחות
של האחים שלו, איזה אחים יש לי, תראה איזה אחים יש לי.
אבל הם הרגו, כמעט הרגו אותך, כמעט רצחו אותך.
מה זה?
התעללות שאין כדוגמתה. איפה נשמע דבר כזה?
זה יוסף הצדיק.
זה נקודה אחת קטנה מהמילה ויבק.
ויבק.
איזה תעצומות נפש.
שלו ושלהם.
אשרנו שאנחנו שייכים עליהם.
אנחנו בני ישראל.
הבנים של ישראל אבינו, של יעקב.
אנחנו ממשיכים.
צריכים להחזיק
באותן דרכים
ולקנות את אותן מעלות.
עד שחייב אדם לומר,
מתי יגיעו מעשיי למעשי אבותיי, אברהם, יצחק ויעקב.
רבי חנניהו בר-גשי אומר.
עושה הקדוש ברוך הוא זכות בישראל להביא כוח רבו נתון משורות של נעמודו ונערוס למעוץ וירדין.
בוקר טוב כבוד הרב. ב"ה ההרצאה בברוקלין מרגשת מאוד. כמעט כל הרצאה או שיעור ששמעתי באקראי זה ממש כמו אגרות קודש עונה לכל שאלה שבאותו רגע. תודה רבה ענקית. אין על רבנו הקדוש.🙏 הרב היחיד שדברי תורה חודרים עמוק לתוך הלב ופועלים. זה כמו איפוס ליאוש. ואז דף חדש הכל משתנה. רואים כל דבר בצורה נכונה. אין מילים.
🌹 מעלתה של הארת פנים 🌹״אם אדם לא מאיר פנים כל המתנות לא שוות כלום. אם הוא מאיר פנים נחשב שנתן הכל אפילו שלא נתן... אז מי שמאיר פנים לסובבים בנעימות ובנחת מרוויח בכפל לא רק מצווה חשובה בין אדם לחברו, אלא המצווה הכי גדולה בעולם, קידוש השם.״ ✨ הרב אמנון יצחק שליט״א ✨ ב"ה הרצאה מדהימה, תודה רבה 🙌
לרבנו היקר, אנחנו מודים לבורא עולם ששם אותך בעולמנו ונתן לנו שכל בינה ודעת להבחין ולהכיר בך ברב האמת. תודה שאתה מוסר נפש מדי שעה למען עם ישראל. יהי רצון וכל עם ישראל יזכה להכיר בך ולדבוק באמת. והשי"ת הטוב יאריך ימיך בטוב ובנעימים הרבה מזל טוב לרגל יום הולדתך, אמן! אוהבים משפחת ב. י .
שלום וברכה לרב היקר והאהוב! ב"ה קראתי בעיון רב את כלל הברכות והאיחולים המרגשים שגרמו לשמחה רבה. אני לא מכיר אישיות ראויה ממך לכול החום והאהבה מאנשים יקרים שכתבו, ברכו באפשרויות שונות וכאלה שברכו בליבם. בכל אופן, אני מצטרף ואם יורשה לי מוסיף שבעתיים על כל הברכות החמות והלבביות!!!🌹♥️🙏
לכבוד הרב היקר אמנון יצחק שליט״א, ליום הולדתך אנו רוצים להודות על אור התורה שאתה מפיץ , על הסבלנות על מאור הפנים ועל הדרך המיוחדת שבה אתה מקרב ומחזק את כולנו. יה"ר שהקב״ה ימלא כל משאלות ליבך לטובה ולברכה שיתן לך השי"ת כוחות איתנים להמשיך להנהיג את דרכנו מתוך בריאות איתנה שפע, שמחה ונחת מכל משפחתך. מזל טוב ואריכות ימים ושנים בטוב ובנעימים. מאחלים: משפחת מ. מיבנה, ההורים של נ. מ.
כבודו אבא היקר מפז יה"ר שהשי"ת ישמרכם ויברכם לעד אמן ואמן💐 רצינו לאחל לרב מזל טוב מעומק הלב בבריאות ואריכות ימים ושנים בהמשך עשייה מבורכת ונחת לבורא יתברך, תודה להשי"ת שזכינו בכם אין מילים לתאר את התודה הענקית על כל מה שאתם עושים עבור עם ישראל, תודה להשי"ת שזכינו בכם יה"ר שהשי"ת ישמרכם לאריכות ימים ושנים אוהבים אתכם מעומק הנשמה כל הישועות והברכות וההצלחות בבניין שופר הגדול במהרה ובביאת משיח צדקנו יחד עם כבודו אמן ואמן הרבה מזל טוב ומאחלים לרב שיזכה להיות שמח תמיד ויגשים השי"ת משאלות ליבכם לטובה משפחת א.🩷
תודה רבה לכבוד הרב על כל העשיה למען כבוד ה' יתברך, אנו בטוחים שבזכות העשיה של הרב מתמתקים הדינים מעל עם ישראל בכלל ובפרט, על השפלת השקר והעמדת האמת, על שמחזיר אותנו בתשובה יום יום, על שמלמד אותנו דעת בינה והשכל מא' ועד ת', מלמדנו לדייק בדברנו, על הדאגה והאכפתיות לכל יהודי ובפרט לנו, היריעה קצרה מהכיל את כל התודות שאנו חייבים וזה המעט שאנו יכולים להשיב כהכרת הטוב לרב. מאחלים לרב חודש טוב ומזל טוב עד 120 בבריאות שלמה ואיתנה, יהי רצון שחפץ ה' עליכם יצלח ותמשיכו בזיכוי הרבים ובהחזרת כל עם ישראל בתשובה שלמה לאביהם שבשמים, תזכו לנחת רוח מכל המשפחה והתלמידים ותזכו לראות בעבודת כהן גדול בבית המקדש ולחזות פני משיח צדקנו במהרה בימינו אמן כן יהי רצון! נ. מ. ומשפחתו.
לכבוד הרב האהוב והיקר לי מכל. אני מאחל לך שאת כל הברכות שבירכת ואיחלת לכולם יה"ר שהשי"ת ישפיע מטובו ויברכך. לנחת מכל משפחתך, בריאות עד 120 שמחה והגשמת כל היעדים והמשאלות שיש לרב, בקודש - ומה שהוא רוצה בשביל עם ישראל. כי כזה אתה רבינו כל כולך זה נתינה לבנים של הקב"ה. אוהב מוקיר ומעריך, י. ח.
בס"ד, עליכם השלום והברכה מו"ר, רציתי לעדכן בקידוש שם שמים בזכות כבוד הרב. ב"ה עשינו השגחה של כשרות על אולם ארועים גדול. שזה כולל את כל הדרך של הרב: הכשרה של כל הכלים במטבח התעשייתי, בקיצור עשינו הכשרה כמו בפסח לאולם. והגיע צוות של כ-10 אברכים לבדוק את כל הירקות מתולעים על ידי שולחנות שיקוף באור, וחיתוך של כל הגמבות פלפלים ושיקוף. ובירור האורז והקוסקוס וכל הבדיקה של כל פרט ופרט עד גרגיר השומשום. וכמובן שהבאנו תבלינים ממשפחת ש. הי"ו אמן. וכל המשגיחים הן מטעם הרבנות והן מטעם כשרויות אחרות והספקים ועובדי האולם מאוד התפעלו לטובה ואמרו "שמעולם לא ראו דבר כזה אף כשרות ואף השגחה לא עושה כמונו!" וזה אולם שעובד עם כל ההשגחות החרדיות "בָּרוּךְ ה' לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן" (תהלים פט, נג) תודה רבה לרב על הכל מכל כל, אשרינו שב"ה זכינו בזכותך.
לכבוד הרב היקר והאהוב, יום הולדת שמח! תודה מעומק הלב על הזכות שנפלה בחלקי להכירך, ועל כך שב"ה בזכותך זכיתי לחזור בתשובה, להתחזק באמונה ולגלות מחדש את הדרך אל השי"ת. אתה שליח נאמן של הקדוש ברוך הוא, המאיר את לבבות, מחזק את עם ישראל ומפיץ אור ותורה בעולם. מאחלת, שתזכה לבריאות איתנה, לאריכות ימים ושנים, לשמחה גדולה, לפרנסה טובה, ולנחת מכל יקיריך. שתמשיך להיות צינור של אור, אהבת השי"ת וקדושה, ושכל מילה טובה שתוצא מפיך תחזור אליך בברכה כפולה ומכופלת. ♡ מזל טוב, הרב היקר! שתזכה לראות את פירות עמלך, ולהמשיך להאיר את העולם כולו, אמן! בהערכה עצומה, באהבה ובהכרת הטוב.