לחזור שוב ושוב ולאמר... | הרב אמנון יצחק

 

- - - לא מוגה! - - - 

נציב יום רפואת הנפש והגובה חזרה בתשובה שלמה למיכאל בן שמחה ולבן ציון בן ציפורה.

מהרה

ויען ראובן אותם לאמור.

הלא אמרתי עליכם לאמור

אל תחטאו בילד

ולא שמעתם.

המילה לאמור צריכה באור.

די היה לומר

הלא אמרתי עליכם אל תחטאו בילד

אז למה אמר ראובן

הלא אמרתי עליכם לאמור

אל תחטאו בילד

ולא שמעתם.

הלמור מיותר.

אבל יש כאן רמז גדול

לעניין לימוד המוסר.

גאון ישראל רבנו ישראל סלנטר זכר צדיק וברכה הורה לנו

שכאשר רואה אדם שעצרו מתגבר עליו

או שהוא מוצא בנפשו

שהוא נכשל באיזו מידה רעה וקשה לו לפרוש

מה יעשה?

ילמד מאמרי החכמים זיכרונם לברכה

שמדברים בעניין זה

ויחזור עליהם לעצמו כמה וכמה פעמים בהתרגשות הנפש

ובהתפעלות

ועל ידי כך

יכה המאמר הזה שורשים עמוקים בתוך ליבו ונפשו

וילבס שכלו עוז ותעצומות

ללחום עם היצר הרע

ועם טבעו

ולנצח אותם.

זאת אומרת

רבנו ישראל אומר

יצר הרעה מתגבר על האדם, איך מתגוננים מפניו,

איך משיבים מלחמה שערה.

אדם נכשל במידה רעה,

איך הוא יכול לפרוש ממנה?

פשוט

לוקחים ספר אורחות צדיקים.

מה, יש לך גאווה?

תלמד שער הגאווה,

תלמד שער הענבה,

תחזור על זה ללא הרף,

תלמד את זה בעל פה, תשנן,

ואם יבוא לך איזה

רגע של

גסות הרוח, שאתה רוצה ככה,

אז כל המאמרים האלה פתאום ישטפו אותך

ויבלמו אותך,

וכן הלאה.

כל מידה ומידה יש שם את הפתרון.

מתי משתמשים במידה לטובה, מתי היא רעה.

כי כל מידה יש לה מהלכים לטוב ומהלכים לרע. מידות

לא הובאו אלינו סתם,

יש בהם שימושים.

וצריך לדעת מה מותר להשתמש, מה אסור להשתמש.

ויגבה לבו בדרכי ה' מותר,

אבל כל גאות אחרת היא מאושה ותועבה אצל הקדוש ברוך הוא.

אז מה יעשה?

ילמד מאמרי חכמים זיכרונם רכה שמדברים בעניין,

ויחזור עליהם לעצמו כמה וכמה פעמים בהתרגשות הנפש ובהתפעלות,

ועל ידי כך יכה המאמר הזה שורשים עמוקים בתוך ליבו ונפשו,

וילבס שכלו עוז ותעצומות ללחום עם היצר הרע

ועם טבעו ולנצח אותם.

כך גם בעניינים שאדם מסופק בהם.

יש לו חשבונות רבים לעשות כך וכך,

עם כמה ראיות מן השכל,

מן הכתובים יש לו,

ואפילו מן הקבלה,

אבל הוא חושש

והוא אדם אמיתי,

הוא לא ישר קופץ ואומר מה שעולה לו בפעם הראשונה.

אולי, אולי,

אולי יש לו איזה נטייה חבויה לא טובה,

אז במצב כזה גם כן יכול לרומם

את עצמו לגמרי על ידי לימוד המוסר,

ולחזק בתוכו את השאיפה לבקש רק אמת בלי נטיות

ופניות טבעיות.

אז יש בכוח אדם להרגיש אפילו את חוט הסערה הדק מן הדק.

כמו שהעריך בזה האדמו״ר זכר צדיק וברכה לבאר מהי מהות ההתפעלות.

עכשיו נגיע לשבטים.

השבטים הקדושים

הם היו בדעות שונות

אודות יוסף,

אחיהם,

סליחה, ואמרו

ועתה לכו ונהרגהו ונשליחהו באחד הבורות,

כי מצאו שהוא מחויב מן הדין.

אבל לאחר מכן באו למצרים וראו את העלילות שעושים עליהם,

ואמרו לעצמם, אבל אשמים אנחנו על אחינו,

על כן באה אלינו הצרה זאת.

ואז התחילו להרהר

האם הם טעו בפסק דין

או לא טעו בפסק דין.

ואז קם

ראובן והוכיח אותם

שבזמן שהם דנו

על גורל יוסף,

אז הוא טען לפניהם לאמור,

אל תחטאו בילד.

הוא אמר להם,

לאמור, אל תחטאו בילד.

למה הוא אומר להם לאמור?

כמו שלמדנו עכשיו.

תאמרו לעצמכם ותשננו את הדברים.

אל תחטאו בילד,

שזה ינגן לכם.

כשאדם מנגן כל הזמן לא לחטוא, לא לחטוא בילד, לא לחטוא,

אז נכנס לו מתוך זה שהוא עוד פעם ישקול את הדברים, עוד פעם יעיין בדברים.

למרות שהם ישבו ושקלו ודנו בכובד ראש ולא מצאו טעות, ועשרים ושתיים שנה,

ראש השנה ויום הכיפורים, הם חשבו על כל העבירות, אם היה להם בכלל השנה,

ואם כן, מה צריך לתקן והכל.

מעולם, בכל עשרים ושתיים שנה,

הם לא הגיעו למסקנה שהם טעו בשיקול הדעת בדין.

ואפילו עכשיו הם אמרו, רק בהתחננו אלינו ולא שמענו.

רק על התחינות אנחנו לא בסדר.

אבל על עצם המכירה, הם לא חזרו בהם.

אבל הוא אמר להם, לא, אתם חטאתם בילד. הפסק דין לא היה נכון.

הוא לא היה בפסק דין.

הוא היה עושה תשובה באותה שעה.

הוא חזר וראה מה קורה.

ואז הוא הציל אותו מידיו, רצו להרוג אותו.

ואז הוא אמר להשליך אותו לבור.

שהוא יחזיר אותו לאביו.

אבל הוא חזר ואמר להם. אז

נשאלת השאלה, למה אמר להם, אמרתי עליכם לאמור,

אל תחטאו בילד, ולא שמעתם.

היה יכול להגיד, אמרתי עליכם, אל תחטאו בילד.

למה הוא אמר לאמור?

אז הלמור,

זה בשביל לשנן, לשנן, לשנן.

זאת אומרת, אם יש איזה ספק או יש חשש של נטייה כלשהי, של מידה מסוימת,

אז אם משננים ומשננים,

אז הדברים יכולים לקבל משקל אחר ולהתברר.

לכן קם והוכיח אותם ראובן הבכור

ואמר להם,

אני אמרתי לכם לאמור אל תחטאו בילד,

שתאמרו ותשננו את הדברים,

אל תחטאו בילד.

ואילו היו עושים כן, טען ראובן,

אז ריבוי ההכרה שלא לחטוא בילד

היה מביא שהיו מרגישים את מקום הפגם והטעות בפעולה הזו,

ובעוד מועד היו נמנעים מזה.

בעוד מועד

היו נמנעים מזה.

אז אמרנו שיש אנשים

שלפעמים הם מסופקים באיזשהו דבר.

יש להם חשבונות רבים לעשות כך וכך, עם כמה ראיות וכולי,

אבל הם חוששים בתוך-תוכם בחבויה איזו נטייה לא טובה.

אז אם הם לומדים מוסר

וחוזרים ומשננים,

אכן הם יכולים להתגבר על הדבר.

אז אני אתן לכם דוגמה מאיזה טיפש,

מטופש,

עיתונאי לבלר,

ילד קטן,

שהוא היה בקבוצה אצלי במלכודת,

והבן אדם הזה שולח לי שאלה.

שאלה מה עיתונאי הטיפש בשם אברהם גרינצייג מקו עיתונות,

יוצא אתר חדרי חדרים,

ואלה התשובות שלי לילד החצוף

וקל הדעת הזה שלא שמע שיעור כזה מעולם.

שאלה סקרנית,

אם בשל התעמולה שלך,

תעמולה הוא קורא,

אנחנו ברוסיה,

אם בשל התעמולה שלך

יהיה יהודי אחד שלא יתחסן

וידביק אדם מבוגר שימות,

אתה לוקח את המוות הזה על המצפון שלך?

ועוד שאלה שואל המטופש,

מהיכן הידע הרפואי שמאפשר לך לכתוב

נגד החיסון?

למדת רפואה,

ביולוגיה,

הנדסה גנטית?

קראת את המחקרים על החיסון?

עניתי לו תשובה,

לדעתי היא מצוינת, לא? תגידו לי אתם.

תראה 150 מהדורות וירוס טבעי ותבין מאיפה.

ושם יש את כל המדענים שהם יודעים רפואה,

והם יודעים ביולוגיה,

והם יודעים הנדסה גנטית,

אפילו יותר מביבי דיקי שעשה חיסון פלצבו אתמול ועבד על כל המדינה.

ומה הוא מבין?

הוא שמע גם כן רופאים ומדענים,

שכמובן הוא ביקש את דעתם החיובית,

כי הוא צריך לממן את הכסף לבילי הדבילי.

אז כתבתי לו, תסתכל שמה,

ואז תבין מאיפה אני יודע את כל מה שאני יודע.

אז הוא עונה לי, המטופש הזה,

אני ראיתי מחקר אחד

באישור של ה-FDA,

וזה הספיק לי.

שמעתם?

הוא ממש קלע בול.

הוא ראה את המחקר האחד,

וזה הספיק לו.

וגם אישור של ה-FDA, אישור חירום, אישור חירום, כן?

עקפו את הבעלי החיים כמוהו וקפצו ישר לבני אדם.

והספיק לו.

אז הוא חוזר לשאלה הראשונה,

מוכן לקחת על עצמך, חלילה,

מוות של אדם אחד?

נו, אז אחרי שאתה מבין

שהבן אדם סתום

והוא נגוע, הוא רוצה איזה כתבה לעשות בעיתון

על חשבוני,

אז עניתי לו, בקצרה,

איני עונה לטיפשים וכלי דעת.

אז גרינצייג אומר,

זו התשובה הכי מטומטמת,

וחסרת תוכן לשאלה בסיסית והגיונית

שראיתי בחיי.

בראבו, ניצחת.

אז עניתי לו, תחליף טיטול.

אז אברהם גרינצייג

עונה לי,

אני מעדיף במקום זאת לצייץ את ההתכתבות בינינו,

יהיה מעניין.

כתבתי לו, אשמח מאוד.

ולפני שהוא צייץ, אני פרסמתי את זה.

אבל הוא הנוכל,

השמיט את הסוף, אשמח מאוד.

אז כאילו הוא מנצח אותי, הוא מפרסם כאילו.

אבל אני פרסמתי לפניך.

והנה עכשיו אני מפרסם אותך עוד, אני עושה לך פרסום.

בסוף אתה תהיה כתב לענייני חרדים, במאקו,

כמו אלה שעברו לשם,

שהתחילו בחדרי.

אז

הוא התחיל להפעיל לי אנשים, שבאבניקים,

שיצלצלו אליי בהודעות.

היי, הרב,

מה אתה אומר? לעשות חיסון או לא?

או איך אני אוהב אותך וזה?

תגיד לי, אני יכול לעשות חיסון?

כאילו שאני...

את כולם כמובן חסמתי, ושלחתי את כל אלה שפרסמו,

וצלצלו אליי גם כן, הפצתי אותם בשמותם,

כדי שאנשים ידעו מי האנשים ויזהו אותם.

ואחד כתב לנו,

עכשיו, הייתי שמח

שיעבירו לעיתונאי סוג זן,

שבושה לעיתון

שמחזיק אחד כמוהו ככתב.

מקסימום

הוא יכול לסקר את פעילות הכלבים בגינה הציבורית במקומון,

אם ככה הוא מראיין.

א', ב', בתקשורת זה להבין שיש אנשים

שהינם מובילי דעה בציבור,

ולא בהכרח שעשו דוקטורט בתחום,

אלא שסקרו אותו מכל כיוון אפשרי,

והידע שלהם ברוב המקרים רחב יותר אפילו משל אחד שעוסק בתחום.

היות והוא צר יותר בידיעותיו,

לעומת מוביל דעה,

שסוקר כל כיוון אפשרי.

וזה בדיוק השוני

בין הרב אמנון יצחק שליטא לבין איזה גינקולוג

ששם אותו בתחום לא לו,

או כל רופא אחר ממומן שתביא לעומתו.

וזה גם ילד בן שלוש מבין.

לכן באמת כדאי שתשים טיטול,

עיתונאי קטן של מודעות דרושים.

כן, אז זה שיעור א',

לאברהם גרינצייג מקו עיתונות.

זה החבר'ה, השבאבניקים שנמצאים שם ורוצים להתעלק על אנשים ולקנות כותרות

וכולי וכולי.

נו, יערב לו שיהיה לו יום נעים,

ושהחבר'ה שלו יסתלבטו עליו קצת.

אה, קיבלת ככה בפטיש.

הקטן עוד.

חמש קילו בדרך, ביי.

רבי חנניהו בן העגשי אומר,

רצו הקדוש ברוך הוא זה קדוש ישראל לפי כך,

הרבו לעם תורו ומסווד שנה אמור.

אדוני חפש למען סדגו יגדיל תורו ויאדיר.