מסע הלויתו של הרה"ג הרב יהודה שפירא זצוק"ל

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

שיר אמר לו איס פיס

עם המקים קרוסיכו אדוני

כך ענו לו

סליחו למה תבורך

כביסי אדוני כביסו נפשי ולדבורו ירואי חורתי

נפשי לאדוני נוי משוהים אלים לבויקר שוהים אלים לבויקר

יחל ישראל אל עד עינוי כי אם עד עינוי החסד והרבה עימוי ודוי

והוא יבדה עז ישראל מכל אבוי נוי זו

שיר למה לא יסרסו עיני אלוהים

בעין יאבוי עזרים

עזרים מיימד או ימנוי או יסי שמיים ועורץ

אל יתן למוץ רגלך או אביונום שוהים לכו

לא ידעו ולא ידעו ולא יישון שוהים מי ישראל

אלוהינוי שוהים לכו אלוהינוי צלחו על יד ימינך

אלוהינוי אבינוי אבינוי אשמורתך מכאן ולא יעזור על ידעו ולא יעזור על ידעוי אבינוי אבינוי אשמורתך

מי כל רוע ישמעוי רעז נפשך

מסכים לדומי ביוא יסוד בנאורו סבילו

כהילי אל אדונו יזעוק, כהילי אל אדונו יזחדו.

אשמור יחלפונו שמחי,

צורוסי, לפונו מגיע.

ויסתה איפה אולי רוחי ועתו יודעת אונסי מוסי,

בואי נחזור עמך,

טומטום ופכניך.

ויסתה אולי רוחי ופכניך.

הבית שעומד ובעבר איתי מגיע,

ובאתמונות ממני אין דוירי אש לנפשי.

ויסתה אולי רוחי ופכניך.

ויסתה אולי רוחי ופכניך.

צועקתי אצלך אדונוי,

אמרתי יתום אחסי, חזקי בארץ החיים.

ויסתה אולי רוחי ופכניך.

ויסתה אולי רוחי ופכניך.

ויסתה אולי רוחי ופכניך.

אבל כבר יצאתי כאיליני,

כי סיפוי לו מוי.

אהההההההה

‫הוא נעשה את זה.

‫‫‫‫‫

רואים כאן עצם מדהים החיוב של כוחם בפורנות

אז יש כאן בחיינו כוחם בפורנות או כוחם שעושה בטרור אסור ישן

ולפי אס אגדימון רק אוד קולקולט יפה וכל פורנות או כוחם שעושים אותו וכל הבנים

אז ראינו בקהילים מהסופש והשנים היום, ומאיזה היה ראש הקהילים שכולם באנו ליהודים ללמוד עצמם ולימד את כולם.

בבקשה, נסתכל. על המצב הדור, אז ראינוי היה יחיד בגדרי הדור.

וזהו ההצפד הגדול שיש כאן.

הצפד אמיתי של כוחר בפאזור.

היה עסוק בארץ גובל לטיירות.

למה טיירות עושים שם את זה?

ויש דבר מיוחד, שעוד היה שלושה מיסויים,

שמר אלה אדם מדרגן

ויש דבר על איסורים כאלה, מחד ממהר הדור.

זה כמובן מחייב אותנו.

אורי הספיר זוקר הולוי.

אנחנו נותנים לרנצתו את שנת החג

לחורבות ולגבורות הנפטר סבן ארץ גורם כסוי.

החוכמה,

חוכמה סאטירי של הנפטר כל יום,

עד כדי כך,

שיקום מה שאוסו הצליח,

עד כדי חוכמה סאטירי.

כמו שידוע,

אי אפשר ככה שייך להיפרד,

שהחוכמה סאטירי של קונו נורון הגואל הצדיק,

הבהכר, ומה שהצליח קורא לי חייו,

הבהכר מחייב לומר שלא מט את הטרור עם כל האבויים ושמינו קניונים,

שאומו חזר לאנדוויזם שהטרור נגנז בהם.

כאילו דאגיקים את מיספור שהאבויים ושמינו לא ראויים שהטרור נגנז בהם.

כמו מוזכר שוט פיסים מהירו ולא כישרון גדול כי זהו עומד בנו כי זה הכל יזבורך הוא נותן מה הכל יזבורך הוא עושה אם בחלקי חטר לעירו זה פעמי פינפון.

פי כתוב בחילותיה הכל יזבורך הוא מסבך כמו לא שוטרו תעמי ליבו אם הכל יזבורך הוא מסבך תעמי ליבו זו מאבא שהכל יזבורך הוא לאכליו ישרובים.

סלח אם הטרם כנוסה טרם בגזול אכליו ישרובים

ונוסנו על כך אקוי בורכו את הכועס על אוכל ויד עמי ליבו לכן מובן מה שהמכילות אומר אקוי בורכו מסבך שטעמי ליבו זאת אומרת שכל העצמו כן יהיה על די עמו לא בתרא מסבך מסבך מסבך כמו שאקוי בורכו כתוב אקוי בורכו מסבך

בתפולו של צדיקים והאמרו ישרק דישא יש מה שהיו הכורס אז הסיבה הייתה לא שהיו צריכים שעקוי בורכו עשה אותם הכורס ועקוי בורכו עשה אותם את הכורס כדי שתשאלו בתפולו זאת ככה צריכים לפרש גם כן את

החירותה יעקוי בורכו מסבך תהיה עמאי לימודת אירב אבא זעקוי בורכו לקלל ישראל מיקוד נעט עשה דיכו עבד מלשום מרליץ אומר אברה רדנק עשה דיכו עבד למי הוא עבד לנו

אין לנו מבין ללמוד את עמיילס ומיילס

של לימודת טרם. מה שמקבלים, אמרים לימודת טרם.

הצד עם כובדות עלינו אמרו מצחירה חיים וגזם מרעיינים ומצליחים.

מפקיפי מה שאנחנו יודעים הגמרא אומרת בשידה הטרור

הרבה מטר וטריך הדחק תפילו של נשמץ.

וכל דבר בדבר כפי מה שידוע אבל החוכמה שאותו הניקטור מורון רבי הודו ספירה זוכר צעיר כבש וברוכב הכריע לא רק החוכמה שתרם אלא גם תפילו של נשמץ.

נזכר, כשהיה עומד,

כשארצינו מגיעים להם,

איך הוא מתפלל,

איך הוא מבקש לראות לעצמו, איך הוא מבקש אקלה וסבורים,

מבקש על הגולט, מבקש על מי שחקנו,

וככתוב, אני מבין,

ובו יושבינו ובושבינו וביעש הנשיח,

ואף על פי שיסטמפיה,

אם כל זה אחר כך לברואי שיובב,

אבל אחר כך לברואי שיובב צריך להיות כסידר, כסידר, אחר כך הוא מבין.

זאת אומרת,

הוא הולך לגזע נרי מייצרו החיים,

אבל כלל ישראל צריך לרקות על פי אפסיסיאסית כאילו.

כתוב במה בישר נביא בערב עומדת חופה ואני מוכרחה לראות.

כששרויה מתפרללת ואומרת רק לתבורכו הרבוסו בשלב שירי, איך כתוב,

איך כתוב הרבוסו

כשיש לך רגעים על פי אפסיסיאסית כאילו.

מי יצא לעשות את זה?

מי יצא לעשות את זה?

ואין לך חומי שהשכמתו בתירת חג.

על הגמרא הזאת לומדת מהפוסוק,

שימצא הכנסת שצפויה אומרת הקוי בורו ואין לך חומי שהשכמתו בתירת חג.

מי שידע יצא לא חיפש על המון צדיק, לא חיפש במשחק,

לא שום דבר אלא רק מיילסטי ואין שלשי,

ומכור כושב תירא,

ומכור כושב תירא,

איזה תירא,

תירא ותירחת חג.

זה מה שהשכמתו בתירת חג.

כל היום תירא ותירחת חג.

שיראו של משמעת ולכן אעשה שיכור ועבר מה שבורו על הצדיק,

לא כל היום מתעשרים בזה וישליח,

ישליח למדוץ.

ואין שלום תירא ותירת חג,

אין שלום תירא ותירת חג, אין שלום תירא,

עם כל קניון התירא,

שקרית לבד בוי בשמנו כמי יודעת תראה אף זה לא כשרי נש ולא תפיסה אלא מועם עמינו שאת תראה וזה מה שכתוב

וכי זבורכו לסלל ולתירוסון לעמינו של מצרועים

סבור מידי ששאלי כובעת עזוב את זרת מבין במאי לעיתונות שאין לנו מי ללמוד איך לימדים תראה שלא ללמד תרא צריכים למכור לקניון יעד תראה של אבוי בשמד הקניון יעד תראה וקניון יעד תראה יש רק מצווה שבנות עולם להבין

מצווה שבנות עולם בוקר ולראו את עולם לפני שני עולם להסיף

ומספר לנקו יום ויום ואוה ירד עינינו בשירו שלחו

ואוה ירד עינינו בשירו שלחו דל וכדימה בשיר שלחו

איזה כתוב ושחי מאחוריך מרוצו ועל המלך הדורו

אומר תל אבי יום ואוה יאמר אחד דורו יש אלף ארפי אבות שנוריד ריבו נפחת בטרם

ואוה ירד עינינו בשירתנו ואומר במישורתנו שזה אין שר הכלל ישראל וזהו

החיים מה שאנחנו ומאו ירד עינינו בשיר ושירו שלחו

וברוכי ראיתם על הכלל ישראל תן כשועה גדלו שביאס ופיאס ותקיימו ונשיא במהירו יומינו בפני ישראל ישראל.

מוכר לי להתנצל?

מייזר עם מוטרון רפונות?

אני מבורר להגיד דברים מסודרים אני רק אגן כמה נקודות ובעיקר מהתקופה שלפני שהוא גדל. כאן הכירו בו תם חוכם בגודל בישראל אבל אני אתחיל מההתחלה

מימי צירוסוי

שורש מצוי את לבנו נפח לאבן מחולנו נופלו עטר אז ראשנו אוי לא, לא לוקח אותנו נדחים מצירוסוי ממש שולמת בישיר זצחיים

אז הסדר שלו היה עם החבוזס שמונה שעות סדר ראשון מ-8 בבוקר עד 4 אחרי הצהריים

היו תקופות רבות במקום לחבוזס בסדר הזה.

אחד מהם, שהוא תם את חוכם גודל,

אמר כמה פעמים שהוא למד איתו שמונה שעות

אבל כשחזר בבוקר בשעה שמונה הוא ראה שהוא כבר למד

שהוא כבר הספיק ללמוד בלילות

עוד שמונה שעות

ואני זוכר בעצמי שאני ישנתי בחדר שהוא למד בלילה

כשהדירה הייתה על שתי חדרים כל התאי, שתי חדרים ואור

אז מקום הלימוד שלו בלילה היה בחדר שאני ישנתי

אז כל פעם שהתאוררתי בשלוש בלילה

ראיתי ערימת דברים

וקולנוז

קולנוז של פעם, לא קולנוז מודרני,

קולנוז של פעם שטבלו בדיו כל פעם ובכל כמה מילים היו צריכים לטבול בה על קומקום.

זה מה שהמרשת שהיה להביא

כאן כבלילה

אחר כך שמע פעם דרך אגב שאני יושב בחדר שהוא לומד

ושאל אותי אם זה לא מפריע לי את השינה אמרתי לו שצריך לטעון קודם

לעקום בלילה ולראות שאבא לומד

נמילה, אין כבר שאלות

מי שתואם את זה יודע מה להזמין

וחוץ מטיירוס הר אבא היום מיוחד במינוי, אולי יוחד הדור בזה שלא קיבל עליו שום תואר לא התמנה לשום משרה ולא קיבל שום תואר והוא אמר את זה פעם

בפורים, אני זוכר

שזה מה שהוא עובד?

זה מה שהוא עובד?

תראה ותראה ותראה

בלי תוארים, בלי שום דבר

אפילו את הספרים הרבים שהוא כתב, הוא לא רצה להתפיס בחיוב הוא לא רצה מזה, גם כן, שיהיה לו מסדר מזה טועה הוא אמר את זה, שמעתי את זה מפיו בפורים שמרו את זה מפיו

כשהוא אמר שהוא לא מתפיס את הספרים שהוא רוצה תראה בלי שום טועה

ספרים בלי תל אשימות

אני זוכר

שלמאום קוטר זה צהל נפטר כשהוא גם היה ראש ישיבת יצריים

באו אליו ולחצו עליו שיקבל את ניר ראש ישיבת יצריים והוא בשום אופן לא הסכים,

לא רצה לקבל שום טעם,

רק ללמוד וללמוד וללמד וללמד ליחידים ולא לקבל תואר.

אני זוכר שכשהייתי נער אז האבא הוא זה שקיבל לידיו את הכספים שנעלנו איזה שדוד והדפיס את כל הספרים אני עצמי הלכתי לדפוס הרבה פעמים למסור אגרות ודפסי הדפיס וכשגמר לדפיס את הספר

רצה רבי זרזרמן להצמי לתפיס על שער הספר שאבא את חלקו של אבא בזה והוא גם בזה מיהן ולא לקח עליו שום דבר ידוע חביבתו על כל המצוות ובפרט על מצוות לולב ארומינים

שלזה התחרד מאוד מצעירות סווי ועד ימי סווי

והוא סיפר לאחי איש שליטן.

הוא היה ילד קטן,

שבא שלו לא קנה לו לולב

אז הוא עשה פרוטה, הוא עשה לי פרוטה וקנה לו לולב וסרוג

הוא בא לבית הכנסת

ואבא שלו רואה יש לו לולב

אני זוכר, מייסר ודידי, שאני ראיתי

שחוץ מהשעבד כל היום לבחור או להבין ולהדסים וספורים,

זוהר מייסר שפעם אמרו שצריך לבוא,

הלילה הזה צריך לבוא,

הקטיף העמולה שבברדס היה שם ברדס של שאיר מוכוי ולא היה לו טלפון בבית

אז הוא ישב בבית וחיכה ועיקור עשר דקות הוא הלך לרנות

לשאול אם הגיעו העסרוגים ככה הוא שכב כל הלילה והמתין לאתרוג כבר מאז

הוא אמר לי שמעתי מפיו שאני לא זוכר לילי צורכס

אני לא זוכר לילי צורכס שאני הבנתי

כל הלילה נחשף לבוקר

למצווה עשרה מאמינים

שתראה שגם בלילה שלפני המאזס, לפני השאפות המאזס, אף פעם לא נובם

מהפחד

ואיך יצאו המאזס

וכולם יודעים, זה כבר היה פה בבני רב, כולם אתם יודעים את ההפקר שלו בבית

בימי סוכס מההתחלה לא ראשון, כשהבית היה מופקר וגם לזה תרמה אימא תיכה שהזכירה את הבית וכולם הסתובבו בכל המקום ובאו מהחווי סיגן עד רצויסט הסתובבו בבית לברר ולבדוק ארבעו מינים

פעם אחת אני זוכר שמישהו דפק בדלת לפנות בוקר,

לפני וסיגן,

ואבא קם ופתח את הדלת כמו שתמיד היה נוהג אצל איפיומי לפתוח לבד את הדלת

והוא רואה יהודי בא עם שאלה לטרור מה,

מה העניין של ההקימה הזאת?

אז הוא הסביר שהוא נוסע אחרת, תפילה הוא נוסע לחוץ לארץ

והוא לא יכל לבוא אחרי זה.

אז הוא הכניס אותו לבית סייר פונים יוגוויס ובדק את המרגומנים שלו וחכה פיום נסע.

ושמעתי סיפור נפלא מפי אורחי איש שהוא שמע מאז שהוא היה בש״ס מייסר.

שאבא בדק למישהו אתרוג בבוקר והוא נמצא פסול לברוכן.

אז אמרנו, זה האתרוג שלי שקניתי לחג.

אז בערב הוא התעניין איפה, מי זה העיר היהודייה ואיך קוראים לו.

והוא הלך עם אחי,

עם אסריק,

וככה חיפשו בנביא אחר עזר,

וזה בקושי מצאו את הכתובת והביאו לו אתרוג אחר,

כאשר

זה חסד,

אמיץ לי עם חסד,

צדוק עם חסד.

זה היה בעיקר מה שדיבר לי בציורות ספורי,

אחרי זה שואלה מיילו מיילו אין לה חסד.

חדניש, היה סדר שלו, שהיה אז לומד סוגיה והיה בא לחדניש לדבר בלימוד

חדניש, כידע, קיבל אותו באהבה ובחיווה וגם אמר דרויט פריגלס, סיפר שהוא אמר עליו שדוד אימביאל בעוד כמה אנשים דור זימאיני קינדר רוס לאופן זה חדניש

דורסים אני קינדר רוס לאופן

וכמה פעמים הוא התחיל ללמוד סוגיה בגלל שהוא בא אליו

הוא שאל קושיות על איזה דין משכון אורך ובגלל זה הוא התחיל ללמוד על סוגיה החדניש עצמו התחיל, נכנס לעניין הזה

הוא עצמו אמר לי שהחדניש אמר לא פעם בטיעון שכאן נבנה בית משולחן

ואחר כך החדניש נפטר,

אבל אחרי כמה שנים מזדמן שהוא נכנס לאותו בית לגור באמת

מולי לרב בויצאי אני ברור שלא מציתי אספט מוצרי

אבל שמעו איך נוצר אדם גדול

רוב חיים הביא מספר מונורוס עמור מדרש

שהיה אישה שקראו, אחד נפטר, היה חוסץ שלמד חגיגי כל החיים

ובסוף ימיו באה אישה כשהוא נפטר,

באה אישה ועשו אספט וארגנה את כל האספט והלוואי

זה קראו לך גיגל, נודע שקראו לך גיגל, זה היה בסיססר גיאל

אין סוף בקשה בלוואי הזאת

אני לא יודע את הסדר ואת ה...

למה רואים ממנו?

אבל ברור שחזניש

שחזניש שאמר שהוא

בנוי לא עושה את ראוי

וגם מסית ארבעה מינים

ועדיין

נמצאת פה ומלווה אותו

האדם שמסר נפשו על ארבעה מינים מצעירוסו, הם יהודות זו

נשאר נפשש למעלה מ-80 שנה שהוא עזר לעצמו בלי שום טויר, בלי שום דבר, הוא עסק כפשוטוי לשמו לבחור ארבע מינים

ובאותויסט מזה שהוא הזכיר את זמנו

ואת בעיטו, הזכיר כמה שבועות לפני החג

הוא בא ל... אמר לי פעם,

הוא אמר לי אתה רואה אני שותה עכשיו כוס כבד זה היה בשעות הערב אצלי זה האוכל שאכלתי היום

אז אין ספק שאלו שהכירו אותו בחייו

והמיצוי שהמצוי שהוקירו בחייו מיצוי שנסו למסורוס נפש

ועם הכלל, חסד עם הכלל,

חסד עם הכלל לבדוק ולשפר ולהחליף, לא ראה את עצמו היה מחליף,

אם היה בא יחד עם לולב לא טוב היה אומר לו לי יש יותר טוב והוא היה מחליף לו את זה ונותן לזה אחד מנטרי צעיר

שלא היה בא בפרמון אצלו ללכת לחפש וזה,

היה מקבל אצלו לולב הרבה יותר טוב ממה שהוא חלם על זה

- תודה רבה. - אבי מורדס... הריני כבור... תנו. כבור על תושקולי...

אתה עובר לתור מקום חדש

אנחנו מבקשים שאנחנו מבקשים שתמשיך לעשות את הציבור

במצב כזה חמור שיש מלחמת זרופנרס

ויגשו מכל העשוינים, מכל הזאת, מכל העשוינים

שבאמת תהיה

היסטוריה וגדולת לובי איזה משיח

ועבר פישיס מהמאה אחר כך הרי בכל יום שיורי

ויבוא לעמוס לנצח מוחו ה' מלוקים דימו

מעל כל פוענים ומהם

הקרב לא ממעלה יורם להסתכל בשלוש הדבורים בינת כי הטובו על ידי אבי,

יודם יין בו עשו ולאותו ילך ולפני מיעת ההורסית ליתן דיווחי ישבו עם

טיפוס רוכו לא נתלה בין כהויים עפורים אמא סלו ולפני מיעת ההורסית ליתן דיווחי ישבו עם

פן מלך מלך המוחים והקדוש ברוך הוא אדיני נוסר מאדיני יכול לכך אישי עמדיני בבי אפרוך

ברוך הוא מכפר אופן ולא יהשכיס ויבוא נשיב ואפוי ולא יאיר קול חמוסוי

חייל חול וביימר חול ובחיי דחול בעיס ישראל בארונו ובזמן קוראים לי ואמרו אמן

אין לו מקום וחוסור ושירוסופים וחסור וטחם וחוסור דה נורא בו נשמע יום וחיים עולה עם עובר כל מצבועי מי פורק

אלוהינו איש אויברחו אלוהינו

אלוהינו איש אילכו על יד ימנך

אדוהינו איש מוכה מידעו ישראל אשר אשר אכול

אדוהינו איש מוכה מוכה מידעו ואדוהינו

אדוהינו איש איש איבחר כמו אפסור אחר כמו אפסור

עבק אותי, תהיה נוח לכל קשור, לכל תחנונוי.

אם אבוי נוי שתסמור יו, אבוי נוי ביעוי.

תודה רבה.

נשיא חשובה.

תמכו אשליחו למען דיבורי.

תמכו אשליחו למען דיבורי.

תמכו אשליחו למען דיבורי.

תמכו אשליחו למען דיבורי.

נשאיר אדוניי משמרים אבוי כן שומרים אבוי כן.

שמרים אביווי.

יחי ישראל לאל אדוניוי.

כמעט עינוי החסד.

והרבה ימוי וגוס.

והוא עם נש ישראל, איתו יבואי נויסו.

והוא עם נזק חמי תומי נורי מי גלימה כאים.

עובד מונוי שמימדי אין דוירש לנפשי.

זוהרתי עיניך עד עיניי אמרתי אטום אכשי חלקי בארץ החיים

שמימדי אין דוירש לנפשי.

וימדי אין דוירש לנפשי.

כי אומצו ממנה.

אוי ציונו ממסגר נפשי לא ידוי ששמחו.

ויכטירו צדיקים כשגמוי לא לוי.

וימדי אין מלכי נפשי לא ידוי ששביעו צדיקו.

ויכטירו צדיקים כשגמוי לא לוי.

הגוי נגוי דוירש ושמואלה יבך.

כלום יואל אמישקט יש בה ויכוחים של שני בני גולי לבני ירוטו מארץ ישראל.

שמענו יואל אמישקט.

נאן שרואינו דסיס השמש בגבורו שלו.

מאוד נפנה לי, ילידי, זה הכל רועץ פה. תלוי למטה. אף על פי שמואלי בקדניסו יממש זכר שהוא למד בחיידך דברים יותר גבוהים היה גובה ליבוי בדרכי ה' קשה לדעת מאיפה לקח את זה אז עד כדי כך הגובה ליבוי עם איפה גודרו

בטויו ובאסמודת ובאירס השם והחובה סעדה אסבירס השם.

להיגמר ליבוי מאמש.

מהסוגש.

ואז כבר מפרסם את אותם את חוכם במובק על הידוע שבפרום אנחנו יכולים לבוא אוכל כאן פעמיים, הגיע לו עונג.

אז אומרו גם מפני האבא של רבי אליהו שפירא.

וככה היה חולו למסרד, ביתר הסוגס.

היה תלמוד חוכם חושב וירחם שאלו אני קצת יאכל אספי די צריכים לאספי ולנצרס לו לפני שהוא נהיה רבי אליהו שפירא.

היה תלמוד חוכם גודרו לפני שנהיה רבי אליהו שפירא.

אחרי שנהיה,

לא יודע כמה אני יכול אבל ראינו איך כמדונדה שהיה אז מפורסם שעבר בבני ברק ונכנס נכנס עם העוקף שנכנס וסיפר לו דרך אגב שבעווילוס על האי ואז אמרו לו שם העוקף שנכנס שסגול אל הארץ לא בשנת העווילוס

ומאז אוי של גבור גרוסוויש כאילו עכשיו מתחיל לדמות אולי זה יפשט כחויו עם בני חוק חדושים תמיד תמיד ישחד איש כי הייתי שרורם ישחד איש שרורם ישחד איש שרורם ישחד עם הכויו עם שתי מנדוויס ואם אתה יושם לו יבהיר לו כאילו אז התחיל ממש בגבור נרו

אני זוכר שהוא למד ככה את אוכל רוסויה יקם לך רוסויה ודאי אם היה דודי רמדי ואויר בוכר זכוכנו ובוכר שלמד לך רוסויה כדי להיות כאן מושפע מבין לצחזה קוויסו ואז הם למדו שש שבע שמונה שעות רצופות למדו פעם בבני ברק וישראל מבוקר

ומורי חורם היה שם ערכת חרבן שריכם עליהם הביא להם כוס חלב ואז לפעמים נקיח שוסטי מספר דרורים שאמרו אז לא לכל מיסר אז דוד אמר הוא לא יודע

הוא מברר ברוכר, שרק כנראה שגם תואם את זה, היה רבסניאבל אשר מגיע רק ללשון,

ללכת את הלשון, אבל סתום אברהם ברוכר אז הוא בלב משהו קצת.

זה היה הרוג לשינוי, אך צייתרתי דיסס לגדול,

בגשמא כאנדרע זכנו, בגשמא כמתירא, צייתרתי דיסס לגדול לפי בת ובסינוי,

אבל זה מה שהיה אז, אז המדבר אז, לפני,

קשה להגיד, לפני כמה שנים, מפחיד אותי, כן.

ואז היה רצף ממש, ורצף ממש שקוע בסוגס,

מתוך הדחק, כתב ממש, אני אז הייתי אחר,

בודל חיים,

אבר חדש,

ועבר לי איך, תמרווה לו את הכסף אכלו ככל, כל, כל, כל, כל חילש, חילש,

ארץ הלוסה לבחון אוף,

המשביע עצמו בדברי תלו, כבשו אתו עם סירוס חום שכנעו,

צער ההמדל בין הבעל הפלוגתה,

תירוס השודק מסוף ולחוץ ובין סירוס חום שכנעו,

ופה כבדו מארינו שאפשר אתו כבשו אתו ממש,

ובאותו זמן שלומד ככה, ויהיו נוצר רוצל,

אחר כך נוידא דרך אגב תחי הצהריים,

וכנראה בהמשך איך עוד הלך בשלושה אחר עמד אתו זמן, גם ריביס בהם קרסט גודלו,

ופעמל אחר שפעם עוד עמד בפסוגיה נזח רחי חיינס מאז שאפשר, דיברנו, עכשיו שיתבטא ככה לפי תומוי,

שהוא שלושה מאס ואס,

פעילים עם כל החושים,

הראש יש לנו כל החושים,

ובשלושה עוד שוב שלושה מיום כנגד הנקר,

ועוד לא יודע,

משתמשים עם ניסוי, לא יודע,

אז כך היה,

טרוס רצח מי ממש,

אתה יודע, אחרי שנכנס, בוקר כשנכנס,

היה אולדו מאחר לגמרי,

ושייפ נוקל, ושייפ האלה, שייפ נופיק,

ואלימות בגבור, בגבור נעבור, שמעו את הרכוב,

פיקוכת כל הזמן, וכל הזמן נראות אחרותה,

לא, לא, לא, לא, אז לא ראינו, אני לא יודע מה שיהיה אחר כך,

אז לא ראינו אותו גם כנף,

לא, לא חושב, לא לקטש, כל הזמן, בחליטכי, בריתכי,

אני לא יודע, תמיד מספר לי,

בגבורוסרי, בגבורוסרי,

הוא היה קם, שותה מהכנסת קצת, הוא היה בהמשך ורצח.