הפירות היוצאים מיציאת מצרים | הרב אמנון יצחק
תאריך פרסום: 29.01.2021, שעה: 07:20
- - - לא מוגה! - - -
נציב יום, הפעם זה חמישה יחדיו,
וככה מומלץ מכאן ולהבא, כי יש הרבה נציבי יום שיספיקו כולם.
אין בעיה בזה, כולם זוכים.
איילה, בת שמעה ואהרון, לרפואה שלמה בכל האיברים והגידים,
ותקום עם מיטת חוליה במהרה, אמן ואמן.
אלכסנדר סימנטוב בן אסתר, תמרה ברנו,
בת שועה, בילדים,
יזכו לחזור בתשובה שלמה אמיתית לסיעתא דשמיא, פרנסה בשפע.
מעוצר מתנות חינם יזכו להקביל פני משיעה צדקנו במהרה, אמן.
אפרת בן נעמי, בנות יעד, יזכו לזיווג הגון במהרה, אמן.
והנציב יום בסיעתא דשמיא, רפואה שלמה ברמה חברים ששגידים לפנחס דדון בן מרים, שהקדוש ברוך הוא הקים אותו במיטת חוליו לחיים טובים ולשלום,
בריאים ושלמים,
יעתיק את המחלה לבילגייט,
יצימח שמו וזכרו, נצח, סלום ויידאמין.
ולטובת נשמת רבי מאיר,
בעל הנס עליו השלום,
זכותו תגן עלינו ומעל כל עמו ישראל,
אמן ואמן.
זכור את היום הזה אשר יצאתם ממצרים,
מבית עבדים.
כל משהו מעט המציאות
הוא יקר מאוד.
כסף בזהב
זה יוקר מקרי,
לא יוקר עצמי.
לא שהמתכות,
יש להן יוקר עצמי.
יוקר עצמי,
נקרא מה שאי אפשר לחיות בלעדיו.
למשל, יין הוא חשוב מאוד,
אבל גם הוא אין בו יוקר עצמי.
כי אפשר לחיות בלי יין.
אפשר לחיות בלי כסף, בלי זהב.
אפשר לחיות בלי זה.
ולכן, אם אדם יהיה צמא מאוד והוא רגיל ביין,
אם כל זה, אם יבקשו ממנו על כוסית יין
אלף דולר
או חמשת אלפים דולר
או חצי רכושו,
הוא לא ישלם.
הוא יסתפק בשתיית מים.
אבל אם אדם רעב ללחם
או צמא למים ואין בנמצא,
ייתן כל אשר לו בעד נפשו.
אתם יודעים, בזמן השואה הנוראה,
אז היו אנשים של חתיכה קטנה של פרוסת לחם או בשביל משהו, טיפה מרק או משהו,
היו כאלה שמכרו מצוות.
והיה סיפור סיפה נורא אחת שמכר טבעת,
שבאותו זמן הטבעת בעיניו לא הייתה שווה כלום. מה אפשר לעשות עם הטבעת הזאת?
אפילו ששוויה היה גדול מאוד,
אבל הוא נתן אותה בשביל חתיכה פרוסת לחם, משהו קטן מאוד.
לא פרוסה שלמה אפילו.
בשביל להתקיים, אחרת הוא ימות.
אז הלחם והמים,
יש בהם יוקר עצמי, אי אפשר לחיות בלעדיהם.
ולכן, אנו רואים כי כל מה שאדם צריך יותר,
ואי אפשר לא לחיות בלי זה,
ברא הקדוש ברוך הוא יותר.
כמו הלחם והמים, יש הרבה.
ובלי אוויר אי אפשר לחיות אפילו רגע.
לכן האוויר מצוי בכל מקום.
אז היוקר העצמי שלו,
הכי יקר.
אוויר.
ואם כן, כל מה שיש יותר
זה אות ליוקר עצמי, כי צריכים אותו, ובלעדיו אי אפשר לחיות.
והנה יציאת מצרים.
נתחייבנו לזכור פעמיים בכל יום דאורייתא, מצווה דאורייתא לזכור פעמיים בכל יום.
בשחרית ובערבית, אנחנו אומרים את זה בקריאת שמע.
וגם,
אחת מעשר זכירות שחייב אדם לומר בכל יום,
יציאת מצרים.
וגם,
כל המצוות,
זכר ליציאת מצרים.
ונוכל להבין מכל זה,
כי בוודאי אם נצרך האדם כל הזמן להזכיר יציאת מצרים,
אז יש לה ליציאת מצרים יוקר עצמי,
ואי אפשר לחיות
בלי לזכור את יציאת מצרים בכל יום.
זכור את היום הזה אשר יצאתם ממצרים מבית העבדים.
אני מקווה שנוכל להגיד, זכור את היום הזה שיצאנו מאשר הקורונה והתפטרנו ממבי בי דיקי
ומביליה דבילי.
כדי להתבונן
כי השם יתברך מושל ומשגיח בעולם.
ואם כן, ממילא
מי שאינו מתבונן ביציאת מצרים
אינו חי.
אי אפשר לחיות בלי זה.
מי שלא מתבונן ביציאת מצרים אינו חי.
זאת אומרת, עם ישראל הגיעו לדיכוי,
דיכוי, דיכוי, דיכוי במצרים, שכבר אי אפשר היה לחיות ככה.
ככה. הם צעקו אל השם.
ואז הקדוש ברוך הוא שמע,
מציל אותם.
אז גם במצבים הכי קשים שעם ישראל יכולים לעבור,
ועוד לא הגענו למצבים כמו במצרים,
צריך לזכור שגם עם מצב כזה של מצרים ועם מ' שערי טומאה, הקדוש ברוך הוא הוציא אותנו באותות ומופתים.
אז ודאי שזה יקרה בקרוב.
וזה צריך להתבונן.
אבל מי שלא חי בהתבוננות הוא נקרא מת.
ככתוב, לא המתים,
יהללויה.
מי זה לא המתים? בטח שמתים לא יהללויה.
איך מתים יהללו?
אלא מדובר מי שהם חיים ונחשבים מתים.
ואנחנו נברך יהמעתיו עד עולם, הללויה.
אז עניין יציאת מצרים הוא כמו גרעין
שהולך מהקודם אל המאוחר.
מתחילה הוא צומח,
עד שנעשה בפועל לפירות.
אתה שם חיטה,
יוצא לך פירות, החיטים,
זרעים.
אתה שם באילן ויוצא לך פירות באילן.
אחר כך
נשאר מהם שוב בכוח
את הגרעינים.
ומהם אתה שם עוד פעם באדמה ואתה מקבל שוב פעם פירות.
כך העניין של המצווה של סיפור יציאת מצרים.
מתחילה היו האבות הקדושים משיגים את ידיעת השם יתברך
בשכלם,
בהכרתם,
בפועל.
אחר כך רצה הקדוש ברוך הוא להשריש את הידיעה הזאת
בכל זרע יעקב,
ולכן הוציא אותם בפרסום גדול ממצרים.
ונזרע ידיעת האלוקות בלבם,
שזה ממש כמו שזורעים בארץ.
כמו שכתוב, ידעתה היום
בהשבות אל לבביך.
פירוש תזרע אותם בקרקע עליהם,
כי בלי זריעה בארץ,
שהלב הוא כמו הארץ שזורעים שם,
לא תוכל להוציא מהגרעין פירות בפועל.
אז חייב את הידיעה להכניס אל הלב,
ומשם יצאו הפירות.
אז הקדוש ברוך הוא רצה להשריש את זה בכל זרע ישראל,
לכן עשה להם אותות ומופתים שכשאדם רואה בצורה חושית את הכול,
אז נזרעת בו האמונה באופן כזה שהיא תוציא פירה פירות
והם יספרו את זה לבניהם ובניהם לבניהם וכן הלאה.
כמו שאתם רואים,
שאילן מביא פירות ואחר כך עוד פעם בכל שנה וכל שנה וכל שנה.
אז לכן עושים גם זכר ליציאת מצרים, את החגים,
את המועדים,
את הקידוש בשבת, כל דבר עושים זכר ליציאת מצרים, להשריש כל פעם
ולהכניס בתוך
אדמת הלב, מה שנקרא,
ולהוציא פירות של אמונה שאפשר להחזיק בחיים עם כל הצרות והגזרות וכל מה שעובר על האדם בחייו.
ואז הייתה ידיעה בחוש ועשתה פירות הרבה.
איזה פירות, למשל?
שראתה שפחה בים מה שלא ראה יחזקאל בן בוזי.
זאת אומרת, הם הגיעו להשגות כאלה גדולות שכולם היו נביאים.
אפילו שפחה.
אבל ברבות הימים
זה נשכח מנחוש.
קם דור שלא ראה בעיניו,
ולאט לאט זה הולך ומשתכח. זה לא כמו מי שחווה את החוויה.
מי שחווה מלחמת המפרץ, שטילים עפו לפה
בפעם הראשונה, כמו שאומרים,
אף אחד לא חלם שטילים
יעופו לפה.
וצהל הגדול שומר, שלא ייכנסו טילים.
אחר כך אלפים קיבלנו, עשרות אלפים.
והתרגלו.
זה טילי שדרות.
הם מקבלים את זה בסדרה, ככה, בשדרות, בדרך כלל.
שם זה ספרדים, שיקבלו בראש.
אבל אם זה מגיע לתל אביב,
או, זה כבר מלחמה צריך.
אויביי,
שעלו לפגוע בקפה שם, באספרסו של מישהו שיושב שם במסעדה.
אז ואז
הייתה ידיעה בחוש,
וראתה שפחה על הים,
מה שלא ראה יחזקאל בן בוזי. ברבות הימים זה נשכח מהחוש, ולא נשאר רק בידיעה.
אבל לא הייתה זריעה בלב.
ואם אין זריעה בלב, אם לא זורעים,
אין פירות,
לא יוצא פירות לפועל.
כי זה רק בבחינת גרעין.
אבל אתה צריך לשים את הגרעין באיזשהו מקום.
וצריך תמיד לחשוב בזה,
כדי שלאט-לאט
ישתרש
בלב
הגרעין היבש.
ואחר כך יוציא פירות לפועל,
וכן חוזר הדבר חלילה.
האב
לבן.
בא בן
לבנו
עד עולם.
אחד מעביר לשני.
מסיפור יציאת מצרים לידיעה
של בהשבות אל לבביך כדי להוציא פירות.
אז כל הזמן צריך להתעסק באמונה של יציאת מצרים, להתבונן, כל הזמן.
ולתאר לעצמך את המכות, ואת מה היה,
ולעבור את החוויות האלה, תוך כדי הידיעה להשיב אל הלב.
כמו שאנחנו מעוררים מדי פעם
בשיעורים.
אז זה צריך שאדם יבין וישכיל ויתבונן וישריש,
דהיינו יזרע
ויוציא פירות.
אם לא, הוא נחשב מת.
מבחינת האמונה שלא הוא מת. אין לו מצבורי כוח
בשביל להתמודד עם כל מה שעובר בחיים. לכן המונים,
המונים, מתאבדים.
ועכשיו יש הקורונה עוד יותר.
המוני המונים.
זאת אומרת,
אנשים בדיכאון, 70% בדיכאון התפרסם.
70% בדיכאון.
אז זאת אומרת, אם הייתה להם אמונה,
היו צוחקים מול הניסיונות.
בסדר, ניסיון, עוד ניסיון. אז יש עכשיו עריץ שקוראים לו ביבי דיקי,
שתרם את כל היהודים כמעבדה למחקר בשביל כל הגויים.
בסדר.
היו הרבה עריצים בישראל, עכשיו אנחנו חווים אחד מהם.
אז מה קרה? עכשיו הוא רוצה עוד שבועיים לסגור את נתב״ג,
ועוד שבועיים להוסיף בסגר,
וכמובן שפורים לא יהיה, ופסח כמובן לא יהיה,
כי הוא דואג לעקור את כל חגי ישראל.
הוא דואג לכם, הוא ממש דואג לכם,
שתמותו מבלי להגיע לבית חולים.
בבית,
בבית תמותו מהדאגה, מהפחד, מהדיכאון,
הכל, ואחר כך הוא מתהדר שהוא מציל.
הוא המציל והמושיע, אתם מבינים?
אבל מי שיש לו אמונה,
אז הוא צוחק מהמצב ומכל מצב. למה?
משום שהוא מאמין בשם,
שהקדוש ברוך הוא מאפשר דבר, יש לו סיבות.
אבל אם אתה בוטח בשם,
אז אתה מעל הסיבות.
וגם,
שהקדוש ברוך הוא בכוחו להושיע, אבל הוא מחליט מתי.
הוא יודע למה.
ומתי.
למה?
ומתי.
אז כתבנו את השיר, אמרנו אותו אתמול.
נתנו כמה סיבות, לדוגמה.
למה?
עכשיו יוצא קליפ,
בעזרת השם נשגר אותו,
שאנשים יבינו על מה מדובר.
אז זאת אומרת, אנשים צריכים לדעת,
צריכים אמונה.
מאיפה לוקחים אמונה?
איפה המקור שאנחנו יכולים לשאוב הכי הרבה?
איפה זה היוקר העצמי שבלעדיו אי אפשר לחיות? יציאת מצרים.
ועל זה נאמר, זכור את היום הזה אשר יצאתם ממצרים,
מבית עבדים. חייב לזכור, זו מצוות עשה
של זכירה,
פעמיים ביום מינימום.
פעמיים ביום מינימום זה מצווה דאורייתא.
אם אתה לא מתכוון
בקריאת שמע,
הרי אני מכוון לקיים מצוות עשה דאורייתא של זכירת יציאת מצרים,
אתה עובר על עשה.
בבוקר ובערב.
אם אתה אומר את זה בעשר זכירות או שש זכירות אצל האשכנזים,
אז אתה גם יוצא, כי צריך להזכיר את זה בפה.
זה לא מספיק לזכור בלב, צריך להזכיר בפה.
ולמה צריך לזכור? הסברנו עכשיו.
רבי יחנניה ברנקה שאומר אוסר גודל זמוקול זו כל ישראל להפיק אוכר בורון תורו משמאל שנה אמור אדון עבוד למען סדגו יגדיל תורו ויעדיל.
כן, שלום וברכה, רציתי להודות לכם על התרומה של השלט. יש את השלט של חיזוק, לא לדבר בבית הכנסת. אנחנו בתל ציון. תלינו את זה בבית הכנסת. צילמתי את זה, ואז אשלח לכם, השם של הבית כנסת - פני אריה. תודה רבה ממש ישר כח! זה דבר טוב (לכתבה: עוד עשר שלטים הותקנו; אשקלון, בית שמש ותל אביב shofar.tv/articles/15616).
שלום וברכה לארגון 'שופר' הארגון הקדוש והחשוב, שזכה ומזכה את הרבים, מסתמא כבר למעלה מ-40 שנה ע"י פרסום שיעורי והרצאות הרב הגאון והצדיק רבי אמנון יצחק שליט"א, שכשחושבים על העוצמה של הפעילות ועל גודל ההשפעה עצמה של כבוד הרב שליט"א, כמה הוא זכה וזיכה את הרבים במשך עשרות שנים, ובעזרת השם עוד היד נטויה עד ביאת גואל צדק, הרי זה פשוט לא ייאמן. עשרות אלפים ומאות אלפים, ואולי גם יותר, של יהודים שחזרו בתשובה שלמה, וחלקם התחזקו בדברים מסוימים, כל אחד לפי מה שהוא, כל אחד לפי עניינו, הרי זה זיכוי הרבים, לכאורה הכי גדול שהיה ודאי במאה השנים האחרונות, או אולי אפילו יותר, אולי אפילו יותר, לא מכיר את ההיסטוריה, אבל ודאי מה שזכור לנו לא היה זיכוי הרבים בסדר גודל כזה, ואשרינו שזכה הדור שלנו ל: "אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ בּוֹ" (במדבר כז, יח) ואשר גמר אומר לזכות את עם ישראל, ולקרב את הגאולה על ידי הפצת התשובה בכל רחבי העולם, לעורר את עם ישראל לתורה, ליראת שמים, לשוב אל דרך השם בטוב טעם ודעת, בנעימות, וכמובן שהדברים שלו משפיעים לא רק על הרחוקים אלא גם על הקרובים, וכל מי שמאזין ושומע את ההרצאות ואת הדרשות שנאמרים ויוצאים מן הלב, זה ב: "טוּב טַעַם וָדַעַת" (תהלים קיט, סו) זה משפיע, זה מחלחל, ואני לא חושב שיש מישהו ששומע את הדברים ולא מתחזק וזה לא משפיע עליו. אה...!!! אני זוכר, לפני כ -20 שנה הייתי גר בבני ברק והייתי זוכה ללכת לשמוע את כבוד הרב שליט"א בדרשות בליל שבת, אני חושב שזה היה בבית כנסת 'אליהו הנביא' לא הייתי מוותר מדי שבת לשמוע את הדרשה, פשוט הייתי נמשך, נמשך "מׇשְׁכֵנִי אַחֲרֶיךָ" (שיר השירים א, ד) מבחינה כזאת של פשוט נמשך לדברים שנאמרים ויוצאים מן הלב, וההסבר לזה שהדברים כל כך משפיעים וכל כך מחזקים. זה פשוט שדברים 'היוצאים מן הלב!' יוצאים מן הלב הכוונה מבן אדם אמיתי שכולו אמת, וכל דבר הוא הולך עד הסוף בלי פשרות, כידוע לכל מי שעוקב אחרי כבוד הרב במשך שנים. הוא רואה איך שהאמת היא נר לרגליו, הוא לא מוותר על כל דבר, קטן כגדול, ואם יתברר לו משהו מסוים שזו האמת, אז הוא הולך עם זה עד הסוף בלי פשרות, והוא לא נרתע ולא חת מכל מיני מקטריגים ומלעיזים וכל מיני עניינים, ואין כאן המקום לפרט, כידוע. זה איש אמת, וכשאיש אמת אומר את הדברים, אז ממילא הדברים שלו הרבה יותר משפיעים מכל אחד אחר, כי ככל שהדברים הם יותר יוצאים מן הלב, הם יותר פנימיים, הם יותר אמיתיים, אז ממילא זה משפיע. זה ברור ומוחלט שזה ההסבר לזה. אין שום הסבר אחר. וממילא אשרינו שזכינו! לבן אדם שהוא אוהב ישראל ברמה כזאת, שהפקיר, פשוט הפקיר את כל חייו למען עם ישראל כבר עשרות שנים. והכל נובע מאהבה אמיתית לעם ישראל, כמו שכתוב, כידוע, בפרשת השבוע בפרשת קדושים "לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ" (ויקרא יט, יז) הם מפרשים את הסמיכות ב: 'כלי יקר' בפרוש רש"י ועוד. מה השייכות בין שתי הדברים? - כי אדם שהוא אוהב את החבר שלו, אז הוא מוכיח אותו, אכפת לו ממנו, הוא לא רוצה שהוא ירד לבאר שחת. אבל מי שרואה את חברו עובר עבירה והוא לא מוכיח אותו והוא לא מנסה להשפיע עליו בצורה הנכונה, כמו הגדרים של המצוות הוכחה, כמו שמבואר ברמב״ם (הלכות דעות, פרק ו') והוא לא מנסה להשפיע בדרך הנכונה - אז הוא לא אוהב, זה שנאה. מי שיכול לראות את חברו יורד לבאר שחת ולא מנסה להשפיע, זה פשוט שנאה. על זה התורה אומרת "לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ" אלא "הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ" וכידוע, שאומר היערות דבש, בחלק א', דרוש י' כמדומני, שהשנאת חינם שהייתה בזמן החורבן, זה התבטא בזה שלא הוכיחו זה את זה. הם יכלו לראות אנשים שעוברים עבירה, ולאף אחד לא היה אכפת מהשני, אף אחד לא הוכיח את השני, זו השנאה הכי גדולה. כי מי ששונא את חברו, אז אם אילו הוא לא מוכיח אותו, לא אכפת לו שהוא יירש גיהנום. ואצל כבוד הרב שליט"א רואים את ההפך הגמור, את ה: "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ" (ויקרא יט, יח) את אהבת ישראל העצומה, שאכפת לו מעם ישראל. ועל זה הוא הקדיש את כל חייו, ובעזרת השם ימשיך להקדיש עוד ועוד ביתר שאת וביתר עוז ובבריות גופא ונהורא מעליא, ויזכה לאריכות ימים ושנים, ונזכה לקבל איתו ביחד את פני משיח צדקנו במהרה בימינו, אמן. יישר כוח גדול גם על הקו הנפלא הזה, שמעביר את הדברים של כבוד הרב, וממשיך לזכות את עם ישראל. יישר כוחכם, חזקו ואמצו (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 8724*, בשלוחה 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
שלום לארגון שופר, רציתי להגיד תודה לרבנו הגדול הרב אמנון יצחק שליט"א, המזכה הרבים הגדול שימשיך ככה בפעילות שלו. אני מאוד התחזקתי איתו, אני שומע אותו הרבה, ממש ממש מתחזק. ואני באמת אני חזרתי בתשובה, אני הייתי חילוני פעם, הייתי זה... בזכות הרב, הרב החזיר אותי ככה, החזיר אותי בתשובה וברוך השם, אז אנחנו רוצים ככה שהרב ככה נחזיר עטרה ליושנה, וימשיך עם כל המסע החיזוקים, גם בארץ, גם בעולם. בעזרת השם יבוא משיח צדקנו במהרה בימינו "וּבָא לְצִיּוֹן גּוֹאֵל" (ישעיה נט, כ) אמן! (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 8724*, בשלוחה 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
שלום לארגון שופר, רציתי להגיד תודה רבה על כל הענקית, להגדיל תורה ולהאדירה ולהפיץ את דרך אבינו שבשמים לכל היהודים בארץ ובעולם. מחכים אנחנו מהרצאותיו של הרב שיחזרו בבחינת "חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם" (איכה ה, כא) ובעזרת השם שיהיה בהצלחה! (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
ב"ה לפני שנתיים אני והבן שלי עשינו שבת בבית של האברכים שלך והתפללנו עם הרב - היתה שבת נפלאה (י.ע. בת ים).
ערב טוב לקהילת פז ויקרים, לכל משפחת קפז, לכל ארגון שופר, לאנשים המיוחדים שמאחורי באמת באמת השמות המיוחדים. אני אתחיל בשבח והודיה לבורא עולם. קודם כל נציג את עצמנו ... מנתניה, ברוך השם. עברנו לידת בית עם... המדהימה. ועם... שהתלוותה אליה, שתי מילדות עבריות כמו במצרים, הרגשתי פלא עצום, פלא הבריאה. הם הגיעו אליי ותמכו בי והיו פה, ולא האמנתי שאני אוכל לעשות לידת בית. אז תודה להשם יתברך, הם היו פה. זה פשוט היה מדהים. אז תודה רבה למילדות הצדיקות, ותודה רבה לרב שמעון, שהיה המוהל שלנו, וברוך השם, ילדנו בן צדיק בשם שילה דוד. ותודה רבה ל... על האוכל הטעים. ברוך השם, כל הדרך הזאת לוותה בכשרויות הנכונות, במוהל הנכון, ברוך השם, במילדות נכונות. אז תודה להשם יתברך. אני רוצה להגיד בראש ובראשונה שאנחנו מאוד מאוד מעריכים באמת את כל ה... רואים שיש ברכה של הרב אפילו בדברים שהם עושים, רואים שהם ממש מלווים בברכת הרב, כי ברוך השם, אנחנו יודעים שהרב שלנו, הרב אמנון יצחק, אז צריך לשמור אותו. אנחנו יודעים שכל מה שאומר השם איתו, אז ברוך השם, אנחנו רואים שהשם היה איתנו לאורך כל הדרך, אז תודה רבה, ומקווים באמת גם נעלה תודה באתר, בעזרת השם, בלי נדר, ושהקדוש ברוך הוא תמיד ישלח לכולם ברכה והצלחה לכל קהילות פז היקרים. אז תודה רבה, ונתראה בביאת המשיח הקרוב. ערב טוב (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*)..
שלום וברכה לקו החשוב, יישר כוח על כל המסרים, על כל השיעורים, על כל החיזוקים. רציתי לומר שבזמן האחרון הקשבתי לסדרה של יש ביטחון ויש ביטחון. שמעתי את כולם ומאוד מאוד מאוד התחזקתי. רציתי רק לדעת האם הרב קורא את השיעורים מתוך איזה ספר, והייתי מעוניין לדעת איזה ספר זה כדי להשיג אותו. אשמח אם תיצרו איתי קשר. תודה ויישר כוח על הכול (לכתבה יש בטחון ויש בטחון shofar.tv/articles/15699).
שלום וברכה, מדבר אברך ממודיעין עילית. אני רוצה להודות מאוד קודם כל למורינו הרב הגאון, הרב אמנון יצחק שליט"א, על השיחות המופלאות בכל פרשיות השבוע ובכל ההרצאות שהוא מוסר. דברי חיזוק מתאימים לכולם, גם לאברכים, גם למתחזקים, לכולם כאחד, וגם בעיקר לשירות הטלפון הזה של שופר, שופר קול (8724*), שניתן להאזין גם במכשירים כשרים, שאנחנו משתמשים בזה בדרכים, מחכים לאוטובוס, מחכים לפה, ובינתיים שומעים דברי תורה, דברי חיזוק. השם יעזור שתמשיכו הלאה לזכות את הרבים, והרב בעזרת השם ימשיך ביתר שאת וביתר עוז, עד ביאת משיח צדקנו. יישר כוח גדול (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
לאחר 12 שנות ציפייה לילדים, הזוג זכה לבן זכר לאחר אמונה והתמדה בסגולות: הכנסת עגלה לבית, לימוד יומי ב"אור החיים" וסגולת "והגדת לבנך". למרות קושי וניסיונות – הישועה הגיעה, והם מודים להשי"ת וכן לרב שליט"א על הליווי והברכות (לכתבה סיפור הישועה לאחר 12 שנים - נפקד בזש"ק! shofar.tv/articles/15697).
הרב אמנון היקר והאהוב זה פשוט מרשים, תודה רבה ששיתפתם אותי בזה... מעבר לטכנולוגיה המדהימה, יפה לראות איך אתה רותם את הכלים הכי מתקדמים כדי להנגיש את שיעורי התורה והמסרים שלך לעולם כולו... ניכר שב"ה אתה תמיד צעד אחד קדימה לפני כולם... וואוו היכולת להפיץ את התכנים בכל השפות היא פריצת דרך של ממש בזיכוי הרבים...הרב המון הצלחה עם ההפצה בחו''ל, יהי רצון שתזכה להפיץ את המעיינות בכל העולם ושהפרויקט יזכה להצלחה גדולה אמן, הדיבוב והנראות ברמה גבוהה ביותר, המשעשע במיוחד היה לשמוע את הרב מדבר בסינית וברוסית נפלנו מצחוק... גם ספרדית... להתפעל כמה זה נראה אמיתי... מעריכה ששיתפתם אותי בחידוש הזה (Ai: המהפכה שהתחילה ב'שופר' כובשת את העולם shofar.tv/campaign-ai).