להיות קבוע בבית השם ועולה תמיד | הרב אמנון יצחק

- - - לא מוגה! - - - 

נציב יום לעילוי נשמת ישראל בין חד והר שקום ולכל הנשמות שאין מי שיאמר עליהן קדיש ולהבדיל בין מתים לחיים ובין חיים למתים אשתו וכל ילדיו יזכו לבריאות הצלחה זיווגים הגונים וגולה ברחמים בתוך כלל ישראל מהרה אמן

"וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם" (שמות כה, ח)

המסילת ישרים כותב ברש ספרו שתסתכל בדבר תראה כי השלמות האמיתי הוא רק הדבקות בו יתברך והוא מה שאמר דוד המלך ואני קרבת אלוהים לי טוב ואומר אחת שאלתי מ את אדוני אותה הבקש בבית אדוני כל ימי חיי לחזות בנועם אדוני ולבקר בהיכלו אז הרמחל הקדוש אומר שתסתכל בדבר תראה הבעייה שרוב אנשים לא מסתכלים בדברים קוראים שומעים מבינים לומדים אבל התבוננות מעמיקה להסתכל ממש לא מסתכלים אז לכן הוא אומר שתסתכל בדבר תראה מה תראה שהשלמות האמיתי זה רק דבקות בשם יתברך וזה מה שאמר דוד המלך ואני קרבת אלוהים לי טוב הוא מלך יש לו מלכות יש לו צבא יש לו ממון יש לו הכל ומה הוא אומר ואני קרבת אלוהים לי טוב ומה עוד אומר אחת שאלתי מת אדוני אותה הבקש יש לו בקשה אחת שבטי בבית אדוני כל ימי חיי לחזות בנועם אדוני ולבקר בהיכלו הפסוק הזה יש ציור נפלא מהי המהות של קרבת אלוהים לחזות בנועם אדוני ולבקר בהיכלו הכלות גבוהים ועליונים מכל ההשגות של המלאכים למעלה למעלה ממה שמשיגים המלאכים ויש גם הדרכה איך להגיע למדרגה זו איך מגיעים למדרגה הזו שבטי בבית אדוני זה בית המקדש כמו שכתוב במגילה כז ויש להתבונן איך מגיעים מישיבה בבית השם לדרגות עליונות של דבקות בשם אז ככה שתי פרשיות יוחדו בתורה ל ת המשכן בתחילת פרשת תרומה נאמר ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם בסוף פרשת תצווה נאמר וידעו כי אני אדוני אלוהיהם אשר הוצאתי אותם מארץ מצרים לשכני בתוכם אז בפסוק בפרשת תרומה ועשו למקדש ושכנתי בתוכם בסוף פרשת תצווה וידעו כי אני אדוני אלוהיהם אשר הוצאתי אותם אר מצרים בשביל מה לשכני בתוכם מה ני תוסף בידיעה הזו לאחר ניסא יציאת מצרים בקריאת ים סוף ומתן תורה אשר בו פנים בפנים דיבר אדוני עמכם בהר מתוך האש התשובה לכך היא שמה שנטוס זה הקביעות ערת המכות וערה ניסים על הים מעמד קבלת עשרת הדברות כל אלה היו ניסים לשעת אבל השבטי בבית אדוני הוא לכל ימי חיי יש כאן אפשרות של ידעתם כי אני אדוני בידיעה חושית לראות עין בעין את ענן השם על המשכן יומם וכבו השם בתוך המשכן באש תהיה לילה בו להאיר בכל מחנה ישראל באור השם עליהם ומראה כבוד השם כאש אוכלת שראו בראש ההר 40 יום של מתן תורה כל זה עבר למשכן לשכון בו בדרך קבע ועשרה ניסים שהיו על הים לשעת הפכו לעשרה ניסים שהיו במקדש בקביעות זוהי עדות לכל באי העולם שהשכינה שורה בישראל אז זאת אומרת הקביעות שרואה שהשכינה נמצאת איתם באופן קבוע בחוש זה דבר שנטוס במשכן במקדש וכל הניסים שנעשו להם על הים עברו למשכן באופן קבוע ולמרות מעלת הניסים והמופתים שהיו להם במצרים בקריאת ים סוף במתן תורה זה היה רק לשעתו אבל במשכן ובמקדש זה היה בקביעות אבל אם נעמיק נמצא באור חדש בפסוק יש להבין מדוע נאמר ועשו לי מקדש בציווי של הקמת המשכן בעשו לי משכן למה ועשו לי מקדש הגמרא אומנם לומדת מזה בעירובין ב שמשכה הקרי מקדש המשכן הוא נקרא מקדש אבל היא גופ ה טעמה בהם אבל זה עצמו צריך טעם מדוע קראו למשכן מקדש ונראה שיש כאן ציווי ועבודה לעשות את המשכן למקדש נצטווינו להרגיש את קדושתו וחשיבותו ברוממות ערכו בכל הדרת הקודש כמו שמבואר ביחזקאל [מוזיקה] מב על הנשיא להשת על מפתן השער ולעמוד כל זמן הקרבת הקורבנות על מזוזת השער זוהי הרגשה אמיתית בקדושת המקדש כשתמי הארץ דעת השם ואם כן הפסוק בסוף פרשת תצווה וידעו כי אני אדוני אלוהיהם אשר הוצאתי אותם מארץ מצרים לשכני בתוכם אינו רק ידיעה שנובעת ממילא מהמשכן והשראת השכינה אלא ציווי בחיוב של עבודה להתבונן להתעמק בהשגת אור השם בדבקות בו ולעמול בהשגת רוממותו והשגחתו וניסו ויש לנו לדעת שאותה השראת שכינה מצוייה איתנו עד היום כמו שאמרו חכמים זכרונם ברכה במגילה כט גלו לבבל שכינה עמהם שואלת הגמרא בבבל הך ה שריה איפה שרתה השכינה בבבל בבי כנישתא דש תיב בן הר דעה השכינה שרתה בבית הכנסת שקראו לו ש יתיב בן הרדה שם העיר מה זה ש ויתיב זה בארמית נעקר וישב את אומר נעקר מארץ ישראל וישב בבבל בפרש רשי שבנה את הבית כנסת הזאת יכניה יכניה מסיעתו מאבנים ועפר שהביאו עמהן בגלון לקחו עפר ואבנים מארץ ישראל סחבו את כל זה עד לבבל בשביל לבנות שם אז זה נעקר וישב בבבל שף ויתיב ולמה עשו זאת לקיים את מה שנאמר כי רצו עבדיך את אבניה ואת עפרה יחוננו ואמר שם הבאה תתלי דכי מרחקה פרסה עייל ומצלם הביה אומר שכשהוא היה רחוק במרחק פרסה שזה 4 קילומטר ה היתי הולך ומתפלל שם את אומרת הולך קברת דרך להתפלל שם בבית הכנסת ולמרות שהדרך ארוכה הלך להתפלל מדוע כי שם היה גילוי שכינה ויש כמה עובדות על גילוי השכינה באותו בית כנסת בגמרא ומרשה מדקדק שהביאה היה כמה מאות שנים אח אחר שנגאלו מבבל בבבל אחרי חורבן בית ראשון היו שמה 70 שנה חזרו לארץ ישראל והוא מאות שנים חי אחרי זה ובכל אופן היה הולך לאותו בית כנסת אפילו שמרחק 4 קילומטר ונראה ברור שירידת השכינה לבבל לא היייתה משום גלות בבל דווקא ש הרי השכינה גלתה עמם בגלות יכניה שהייתה עוד בזמן הבית אלא שגלו בה החרש והמסגר מי אלה החרש והמסגר על מי מדובר אמרו חכמים זכרונם ברכה בסנהדרין לח שהם התלמידי חכמים שנקראים חרש ו מסגר למה כיוון שפותחים בדברי ור נעשים הכל כחרש וכשסוף אין פותחין זאת אומרת זה נהיה מסגר סגור זהו אין יותר מה לדבר מיצו את הכל את ההלכה עד תום ועמם ירדה שכינה כמו שאמרו זכרונם לברכה בברכות חטא אין לו לקדוש ברוך הוא אלא ארבע אמוד של הלכה בלבד והוא אילו מאז והלא היייתה בבל מרכז לתורה כמו שאמרו חכמים בסוכה כ כשנשא תורה עלה עזרה מבבל [מוזיקה] יסדה חזרה ונשתחוה חיה ובנ יסדו זאת אומרת היו תקופות בעם ישראל בגלל כל מיני מצבים וגזירות וכולי שנשתכחה ואז הם עלו מבבל לארץ ישראל ויסדו את הכל מחדש זאת אומרת היא היייתה מרכז רוחני בבל בתקופות ההם על כן נשארה השכינה בבבל מקום התורה ועל כן אסרו לצאת ממנה לשאר ארצות כמו שהיום אסור מארץ ישראל לצאת לשום ארץ טיול או דברים כאלה וכך כתוב בכתובות קיא ופירש רשי שם לפי שיש שם ישיבות המרביות תורה תמיד אז לא עוזבים מקום של תורה והיו מביאים מטה שאר ארצות לקברן בה לבבל היו מביאים מכל הארצות כמו שהיום יש אנשים נפטרים בחוץ לארץ והם רוצים שיעלו אותם לפה לארץ ישראל אז היו מעלים מורידים יותר נכון לבבל את הנפטרים לקברן שם בגלל שהיה ב זכות התורה לאחר שנחרבה בבל נעתקו הישיבות לספרד ולצרפת ומשם אשכנז ופולין עד היום בארץ ישראל אז זה המסלול שעברו כל הישיבות עד שהגיעו לכד השכינה שהייתה שורה בבי כנישתא דשב ויתיב שורה היום בהיכלי הישיבות הקדושות שמשם יוצאים תלמידי חכמים מורה הוראה בישראל בעל התלמידים לדעת שהם נמצאים בבית המקדש ממש וכל העוסק בתורה כאילו הקריב עולה ומנחה בחטאת באשם כמו שאומרת הגמרא במנחות קי ואדרבה אמרו בשבת ל טוב לי יום אחד שאתה יושב עוסק בתורה מאלף עולות שעתיד שלמה להקריב על גבי המזבח וממזר תלמיד חכם קודם לכהן גדול עם הארץ הוריות יג וכתר תורה גדול מכתר כהונה יום עב ואמרו יקרי מפנינים מכהן גדול שנכנס לפני ולפנים וכל השראת השכינה במקדש היייתה מארון הברית ודיברתי איתך מעל הכפורת את כל אשר צווה אותך אל בני ישראל אז ארון הברית שהיה במקדש זה המקור להשראת שכינה הספר תורה שנמצא בהיכל יושבים יהודים ולומדים תורה הם נמצאים בבית מקדש בית מקדש מעט אבל בית מקדש וכן היום אפילו אחד שעוסק בתורה שכינה כנגדו ומה שאמרו שחכם עדיף מנביא כתב רמבן שהחכמים יודעים האמת ברוח הקודש בקרבם ועל זה נאמר ובנביאי אל רעו אלו תלמידי חכמים שהשכינה שורה עליהם כמו שנאמר כי אדוני יתן חוכמה מפיו דעת ותבונה וזהו שפירש רשי ובדעת רוח הקודש כי אדוני יתן חוכמה מפיו דעת אומר רשי דעת רוח הקודש ועל כן כל למדן צריך לדעת שהוא כמו נביא כשהוא פותח את הגמרא ורואה אמר הבי ואמר רבא צריך להרגיש עצמו כמו יחזקאל הנביא שנפתחו לפניו השמיים והוא רואה מראות אלוהים הבי ורבה הם כמו שני מלאכים בשמיים והוא רואה דבריהם יש אומרים צריך לצייר אותם כאילו יושב מולם והם מסבירים לו אבל אמרנו שבנוסף לעצם השראת השכינה שהייתה במקדש היה דין נוסף להשריש את ה קרה ולהתעלות בה זה מה שאמר רב ביום העב שכל תלמיד חכם שאין תוכו כברו אינו תלמיד חכם כל תלמיד חכם שאיין הפנימיות שלו כמו החיצוניות הוא לא תלמיד חכם כי יש אנשים שבמראה החיצוני בהנהגה החיצונית במעשים החיצוניים אז הם נראים מה זה משהו משהו אבל צריך שהפנימו תהיה תואמת אז כל שאיין תוכו כברו בארמית זה חוץ אם זה לא תואם אז הוא לא תלמיד חכם זה זיוף ומרמה למה אומר רב שאהרון היה מצופה זהב מבית ומחוץ אהרון הברית שיישבו בתוכו הלוחות היה לו ציפוי זהב מבחוץ ומבפנים הוא לא היה כולו זהב מצופה זהב מבחוץ מבפנים ומה היה באמצע היה עצה שיטים זאת אומרת אהרון היה עץ וציפו אותו מבחוץ ומבפנים זהב אז מה אתה רואה בעצם ארון זהב אבל מה יש בפנים עץ מה הכוונה בזה התלמיד חכם חייב להיות חדור בתוכו שקי אושר וכבוד כמו שהזהב זה משהו שנותן לאנשים שמחה ואושר והוא צריך להיות מוכתר בכתר תורה גדול יותר מכתר כהונה וכתר מלכות בי מלכים ימלוכו בתורה והוא עומד ומשרת במקדש השם בארבע אמות של הלכה כמו הכהן הגדול בשעתו שהיה בבית המקדש יושב בהיכל השם לפני ולפנים ואם כך ואם כך הוא בתוכו שהוא מכבד את קרתו זת אומרת הוא אמיתי ממש אז הוא רשאי לקבל כבוד כדין תלמיד חכם אם תוכו כברו הוא מכבד את קרתו את המעלה של התורה אז הוא גם ראוי לקבל כבוד של תלמיד חכם שמחוייבים בו אבל יש להבין מדוע עו צריכו שלושה ארונות יש את הארון מעץ יש את הארון החיצוני שזה זהב את הארון הפנימי שזה מזהב פנימי חיצון של זהב ואמצעי של עץ מדוע למה הוא לא נעשה מקשה אחת זהב טהור אלא שהזהב הוא רק ציפוי כי התלמיד חכם הוא בעצם נמשל לעצה שיתים כיוון שבעץ יש בו את כוח צומח זה בא לרמוז לתלמיד חכם אתה לא תהיה מקובע במצבך כמו זהב אתה צריך להיות כמו עץ עץ תמיד צומח צריך לעלות במעלות למעלה למעלה כל הזמן צריך להכיר את השם יותר ולהתקרב אליו יותר קרבת אלוהים לי טוב אמר דוד המלך וצריך להפוך את משכן הישיבה למקדש מקום המקודש שבו מתעלים ונדבקים בשם יתברך ועל זה נאמר ואתם הדבקים באדוני אלוהיכם חיים כולכם היום עד כאן