פרשת תרומה - תרומה לשמה | הרב אמנון יצחק שליט"א

- - - אין זה התמלול, אלא עיקר הדברים מהספר 'תורת חסד' מהרב אליהו אילן חנן שליט"א פרשת תְּרוּמָה מאמר א] תרומה לשמה (לכתבה - לחץ כאן) ואח"כ התמלול אך לא מוגה- - - 

תְּרוּמָה לשמה; 

א] מה ההבדל בין תְּרוּמָה לבין צדקה ונדבה? 

ב] איזה טעם מופלא יש לכך שדוד המלך לא בנה את בית המקדש הראשון? 

ג] דוד המלך אמר: "וְהִנֵּה בְעָנְיִי הֲכִינוֹתִי לְבֵית ה' זָהָב כִּכָּרִים מֵאָה אֶלֶף" וכו' (דברי הימים-א כב, יד) לבנין בית המקדש אך אם עני היה כיצד הכין סכום עתק שכזה? 

ד] איזו תְּרוּמָה חשובה יותר מאשר תרומה לבנין בית המקדש? 

ה] 'רַבִּי חֲנַנְיָא בֶּן עֲקַשְׁיָא אוֹמֵר: 'רָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְזַכּוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל, לְפִיכָךְ הִרְבָּה לָהֶם תּוֹרָה וּמִצְוֹת' (מכות ג, טז) ותמוה: אדרבא! אם היה מפחית מתרי"ג (613) מצוות היה קל יותר לזכות לגן עדן?

תְּרוּמָה היא לשם שמים ובצדקה ונדבה יש פניה אישית; 

הכלי חמדה הקשה: 'מה ההבדל בין תְּרוּמָה לבין צדקה ונדבה? וביאר: אדם שנותן צדקה ונדבה הרי זה משום הכרח! כגון; שגבאים באו ולחצו אותו או משום שהוא רחמן ואינו יכול לראות את העני בצרה לכן צדקה ונדבה - אינם לשם שמים! אבל לשון תְּרוּמָה הוא לשון הפרשה והרמה וכשאדם נותן בלב שלם לשם שמים ו: 'אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוון לבו לשמים' (מנחות יג, א) אזי נקרא תְּרוּמָה! 

ובמדרש (אבכיר) הקשו: 'מפני מה כתוב בפסוק שלוש (3) פעמים את המילה 'תְּרוּמָה'; "וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה" (שמות כה, ב) "תִּקְחוּ אֶת תְּרוּמָתִי" (שם) "וְזֹאת הַתְּרוּמָה אֲשֶׁר תִּקְחוּ מֵאִתָּם" (שם פסוק ג)? 

ותירצו: 'שבא ללמד על שלוש תרומות שיהיו בעם ישראל; א] המשכן ב] בית ראשון ג] ובית שני. ומרומז גם בפסוק: "זָהָב וָכֶסֶף וּנְחֹשֶׁת" (שם); 

"זָהָב" הוא המשכן שהוקם על ידי משה רבינו. 

כסף - מרמז על בית המקדש הראשון שהוקם על ידי שלמה המלך. 

נחושת - מרמז על בית המקדש השני שהוקם על ידי עזרא. ומדוע נמשל רק לנחושת? כיון שהיה חסר חמשה (5) דברים חשובים ביותר! א] ארון ב] כפורת ג] כרובים ד] אש שמימית ה] ורוח הקודש. 

"שָׂמַחְתִּי בְּאֹמְרִים לִי בֵּית ה' נֵלֵךְ" (תהילים קכב, א); 

ברש"י בתחילת הפרשה מבאר: 'מהי מהות התרומה "וְיִקְחוּ לִי" – 'לשמי!' היינו; שהכרחי הדבר כי יתרימו את עם ישראל לשם שמים. 

וכדי להבין את העומק: מה הכוונה לתרום לשם שמים? יש להתבונן: מדוע דוד המלך 'רגל רביעי במרכבה' לא זכה לבנות את בית המקדש: 

שהנה בגמרא (ירושלמי ברכות ב, א) כתוב: 'באו פריצי הדור לדוד המלך וצעקו אליו מהחלון: 'מתי יבנה בית המקדש? אימתי "בֵּית ה' נֵלֵךְ"? 

שכן ידעו כולם באותו הדור: שכל עוד דוד המלך חי - לא יבנה בית המקדש! ורק שלמה בנו הוא שיבנה אותו ועל זה אמר דוד המלך (בתהילים קכב, א) "שָׂמַחְתִּי בְּאֹמְרִים לִי בֵּית ה' נֵלֵךְ" אף על פי שבאו ללעוג לו ולהקניט אותו דוד המלך שמח! 

כל כך השתוקק הוא לראות או לשמוע על בנין בית המקדש עד שלא אכפת היה לו שלועגים לו! 

ובגמרא (במסכת זבחים דף נ"ד ובמסכת מכות דף י"א) מבארים חז"ל את עומק דברי דוד המלך (בתהילים קלב, ג-ה): "אִם אָבֹא בְּאֹהֶל בֵּיתִי...: אִם אֶתֵּן שְׁנַת לְעֵינָי לְעַפְעַפַּי תְּנוּמָה: עַד אֶמְצָא מָקוֹם לה'!" 

דוד המלך על אף שידע: 'כי לא יזכה לבנות את בית המקדש!' בכל זאת הרעיש עולמות!! בחיפושיו אחר המקום המקודש: "עַד אֶמְצָא מָקוֹם לה'" והלך דוד המלך והתייעץ עם שמואל הנביא: 'היכן מצוי מקום בית הבחירה? איפה נמצא? "וּבֵין כְּתֵיפָיו שָׁכֵן" (דברים לג, יב) עד שנתגלה לו: 'כי זהו גורן ארונה היבוסי!' הלך דוד המלך וקנה את הגורן בכסף מלא! ושם חפר את השיתין היסודות לבנין בית המקדש! 

אם כן דוד המלך כל כך השתוקק לבנות את בית המקדש אז מדוע לא זכה לכך? 

בדברי הימים-א (כב, ח) מופיע הטעם: "כִּי דָּמִים רַבִּים שָׁפַכְתָּ אַרְצָה לְפָנָי" - אתה לא תבנה את הבית! 

ואין לומר: שהסיבה היא כי ידיו של דוד כביכול מגואלות בדם! שהרי כל חייו נלחם מלחמות ה' נגד אויבי ישראל!! אלא הביאור הפשוט הוא: שבדורו של דוד המלך הכל ידעו טעמה של מלחמה ולכן היה חשש: שכאשר יבנה בית המקדש ויזכו עם ישראל להשקט ושלווה עלולה חלילה להתערבב ביחד עם שמחת בנית בית ה' אלוקינו גם צהלתם האישית על שזכו סוף-סוף לשקט ולרווחה. 

על כן נבנה הבית בימי שלמה כאשר כבר שרר השקט והשלוה בעם ישראל ואז באמת נבנה לשם שמים ללא פניה זרה! 

מדוע לא זכה דוד המלך לבנות את בית המקדש? 

והנה במדרש יש עומק נוסף! שמבאר באור יקרות: מדוע דוד המלך לא בנה את בית המקדש? ועד כמה מוכרח האדם לתרום לבית המקדש תְּרוּמָה 'לשמהּ!': 

בילקוט (רות תקי"ג) הביאו מעשה: 'בשעה שדוד המלך הרג את גלית הפלשתי - עם ישראל שהיו שרויים בפחד נורא - במשך ארבעים (40) יום כה שמחו וצהלו על הניצחון הגדול! עד שזרקו בנות ישראל זהב וכסף מהחלונות על דוד המלך!!

עמד דוד המלך והקדיש את כל הכסף לבנין בית המקדש! 

כמו שמפורש בדברי הימים (שם): "וְהִנֵּה בְעָנְיִי הֲכִינוֹתִי לְבֵית ה' זָהָב כִּכָּרִים מֵאָה אֶלֶף" ואם עני היה דוד כיצד הכין סכום עתק שכזה לבנין בית המקדש? 

אלא שאת מה שזרקו עליו בנות ישראל את כל הסכום נידב לבנין בית המקדש. 

ולאחר מכן ממשיך המדרש: 'היו שלוש (3) שנות רעב!

באו עם ישראל וביקשו: 'שיתן להם חלק מממון זה לפרנסתם!' כמו שפסק הרמב"ם (מתנות עניים פרק ח'): 'שאם גבו מעות לבנית בית הכנסת ונזדמן לאחר מכן מצוות פדיון שבויים או עניים שעלולים למות ברעב - יתנו מממון זה להחיות עניים ושבויים!' 

אך דוד המלך סירב. 

אמר לו הקב"ה: 'אתה לא ריחמת על העניים - לא תזכה לבנות את בית המקדש בחייך!'

וזה העומק בפסוק"כִּי דָּמִים רַבִּים שָׁפַכְתָּ אַרְצָה לְפָנָי" לא ריחמת על העניים הרי זה כשפיכות דמים! ועל כן אתה לא תבנה את הבית! 

ובילקוט (מלכים סימן קפ"ו) הוסיפו: 'שכל אותו ממון שכנס דוד המלך - עשה הקב"ה ששלמה בנו לא יצטרך לו!' מדהים!

עניי ישראל קודמים לבנין בית המקדש ובית הכנסת;

ומדוע באמת לא נתן דוד המלך את כספו לעניים? 

מבאר היד יוסף (משפטים): 'שחשב דוד המלך; 'ששונה קדושת בית המקדש מזו של בית הכנסת! ולכן סבר: שאף על פי שעניי ישראל קודמים לבנין בית הכנסת מכל מקום בניית בית המקדש חשובה מכל!'

וחידש לו הקב"ה: 'שלא יבנה אפילו בית המקדש על חשבון דמם על עניי ישראל!'. 

ואם כן מוכח: שצדקה לעני - עולה במעלתה לאין ערוך על תְּרוּמָה לבנית בית המקדש!! 

ובזוהר הקדוש (בשלח) כתוב: 'שמצוה לבנות בית הכנסת כמו שמצוה לבנות את בית המקדש! והתפילות שמתפללים בבית הכנסת הרי הם כקרבנות ממש!! שנאמר: "וּנְשַׁלְּמָה פָרִים שְׂפָתֵינוּ!" (הושע יד, ג)

ואף על פי כן בגמרא (בירושלמי סוף מסכת פאה) מסופר מעשה מבהיל!

'רבי חמא ורבי הושעיא טיילו ליד בית הכנסת בלוד; 

אמר רבי חמא: 'אילו ידעת כמה ממון שיקעו אבותי בהקמת בית כנסת זה!' 

השיב לו רבי הושעיא: 'כמה נפשות שיקעו אבותיך בבית הזה! הרי יכלו בממון זה להאכיל עניים ולהחיותם מרעב!! וממילא יכלו גם לגדול בתורה ועדיף דבר זה עשרת מונים אפילו מבנין בית הכנסת או בית המקדש!'

טבע האדם לתת תְּרוּמָה כשיש "הנצחה"; 

ובספר אוזניים לתורה חידד מאוד את הנקודה הזו: 

שפירש רש"י: 'ששלוש (3) תרומות נאמרו; 

א] "בֶּקַע לַגֻּלְגֹּלֶת" (שמות לח, כו) מהם נעשו האדנים. 

ב] "בֶּקַע לַגֻּלְגֹּלֶת" לקנות קרבנות ציבור. 

ג] ותרומת המשכן - שכל אחד נתן כנדבת ליבו. 

ותמוה: מדוע לשם בנין בית המקדש נצטוו ישראל: 'שכל אחד יתן כרצונו!' ואילו לקרבנות ציבור לקחו מכל אדם בֶּקַע לַגֻּלְגֹּלֶת סכום שווה מכולם? הלא מטרת המשכן היתה להקריב קרבנות ואם כן ברור היה שכולם ירצו לתרום עבור הקרבנות? 

אלא, שירדה התורה לסוף דעת בני האדם; לבנות בית קדוש - כולם רוצים! הרי גם בימינו אנו ניתן לראות בעליל כי הרבה יותר קל לבנות בית כנסת ונותן אדם ממון רב לשם כך כיון שתהיה לו הנצחה שמו יחרט על קיר בית הכנסת לעולמי עד ועל כן גם עבור בנין בית המקדש הצליחו תוך יומיים (2) לאסוף כפי הצורך די וְהוֹתֵר (שמות לו, ז) עד שהוצרכו להוציא כרוז: "אִישׁ וְאִשָּׁה אַל יַעֲשׂוּ עוֹד מְלָאכָה לִתְרוּמַת הַקֹּדֶשׁ" (שם פסוק ו). 

מאידך, על קרבנות - אין הנצחה! ולכן חייבים לכוף אותם ואפילו אדם שאינו חפץ בכך - כופין אותו לתת בֶּקַע לַגֻּלְגֹּלֶת. 

וזהו העומק גם במתנות עניים ובאחזקת לומדי תורה התורמים נמנעים מלתרום כראוי אף על פי שמעלתם רבה יותר! ובו בזמן שמתפארים: 'כמה ממון שילמו עבור בית הכנסת...' יש עליהם תביעה: 'כמה נפשות לא הצילו!'

מעלת תרומת שמן למאור; 

ואם כן זוהי התרומה שרוצה הקב"ה: 'לשם שמים!' לא להתפארות או להנצחה, תְּרוּמָה ולא נדבה או צדקה!! 

והבן איש חי (אדרת אליהו) מרמז: שרוצה הקב"ה תְּרוּמָה של "הַשָּׁמֶן לְמָאוֹר" (שמות לה, כח): 

כי יש שלושה (3) סוגי השתמשות בשמן; א] להדלקת הנר, ב] לסיכת הגוף ג] לאכילה. 

אכילה - הרי היא הנאה גשמית ושקולה לצדקה שנותן אדם על מנת לקבל גמול מידי כבוד או הנצחה. 

סיכה - היא הנאה רוחנית יותר דרך רפואה ושקולה לצדקה שנותן לשם שמים ובד בבד נהנה גם מכבוד. 

אבל הקב"ה רוצה: תְּרוּמָה שהיא שֶׁמֶן לַמָּאֹר שמן רוחני! שמקיים מצוותו באהבה גמורה לבורא יתברך ואז המצווה היא "נֵר מִצְוָה" (משלי ו, כג) שֶׁמֶן לַמָּאֹר בדרגה הרוחנית הראויה. 

ובפרט שיצאו עם ישראל מעבדות לחירות ונגאלו מבית עבדים ונתן להם הקב"ה בכבודו ובעצמו את כל אוצרות מצרים כאשר כל אחד ואחד מעם ישראל נטל תשעים (90) חמורים לובים טעונים כסף וזהב! (בכורות ה, ב) ובתמורה מה הקב"ה מבקש? 'תנו לי מעט ממה שנתתי לכם!' 

ואם כך איך יתפאר האדם בליבו כאילו משלו הוא נותן?! והרי כל הממון ניתן לו במתנה! ובפרט שכל מטרת הנתינה היא למען יכופר עוון העגל ולמען תשרה שכינה וירבה השלום ותעלה קרנם של ישראל על כן מוכרחים היו עם ישראל לתת תְּרוּמָה לשם ה'!

'רָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְזַכּוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל, לְפִיכָךְ הִרְבָּה לָהֶם תּוֹרָה וּמִצְוֹת'; 

והנה במסכת עבודה זרה (דף י"ח) מסופר: 'שכאשר חלה רבי יוסי בן קיסמא בא רבי חנינא בן תרדיון לבקרו; 

אמר לו רבי יוסי: 'אין אתה יודע שאומה זו רומי שולטת בעולם?! החריבה את בית המקדש! הרגה תלמידי חכמים רבים!! ועדיין בשיא תוקפה ושמעתי עליך: 'שאתה יושב ועוסק בתורה! ועוד מקהיל קהילות ברבים?! הרי אתה מתגרה בהם! ומסכן את נפשך' 

אמר לו רבי חנינא: 'מן השמים ירחמו!' 

אמר לו רבי יוסי: 'אני אומר לך דברים של טעם ואתה אומר 'מן השמים ירחמו'?! תמה אני: אם לא ישרפו אותך עם ספר תורה באש!' 

ואכן רבי חנינא היה אחד מ: 'עשרת הרוגי מלכות!'. 

שאל רבי חנינא בן תרדיון: 'מה אני לחיי עולם הבא?' 

אמר לו רבי יוסי: 'כלום, מעשה בא לידך?' 

חשב רבי חנינא ואמר: 'יש מעשה טוב בידי! פעם אחת מעות של פורים נתחלפו במעות צדקה וחילקתי הכל לעניים!' כלומר; בתחילה טעיתי ונתתי לעניים צדקה ממעות שהיו מיועדות לסעודתי בפורים ובמקום לקחת במקומם את כספי העניים ולהשתמש בהם לסעודה נתתי גם אותם לעניים. 

אמר לו רבי יוסי: 'אם כן מחלקך יהיה חלקי!' 

ותמוהים הדברים: וכי העובדה שרבי חנינא בן תרדיון עסק בתורה והעמיד תלמידים הרבה האם כל זה לא מספיק?! וכי תנא קדוש כמוהו צריך עוד מעשה טוב? 

ממבט ראשון רואים מכאן: עד כמה גדול הענין של נתינת צדקה! תְּרוּמָה 'לשמהּ!' כי על ידה זוכים לחלק ודאי בעולם הבא! 

אולם ברמב"ם (הקדמה לפירוש המשניות מסכת מכות) הובא עומק עצום!

כשאדם מקיים מצווה, בודק הקב"ה את תוכנה: עד כמה היא לשם שמים? ללא פניות! גם אדם גדול בתורה שמעמיד תלמידים הרבה יתכן שיש לו קורטוב פגם של פניה שלא לשמהּ כגון; לשם כבוד! 

לכן חיפש רבי יוסי מצווה אחרת מצווה שעשה רבי חנינא לבד בהסתר בלי שיראו אותו ללא גמול כבוד וללא מחשבה זרה עד שנזכר רבי חנינא: 'שאכן נתן פעם צדקה בהסתר לשם שמים!'

ומעתה מבאר הרמב"ם את המשנה הידועה: 'רַבִּי חֲנַנְיָא בֶּן עֲקַשְׁיָא אוֹמֵר: 'רָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְזַכּוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל, לְפִיכָךְ הִרְבָּה לָהֶם תּוֹרָה וּמִצְוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיהו מב, כא): "ה' חָפֵץ לְמַעַן צִדְקוֹ, יַגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר". 

ויפלא הדבר מאוד! הרי אם 'רָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְזַכּוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל מדוע נתן להם כל כך הרבה מצוות הלא אם היה נותן מעט מצוות היה הרבה יותר קל לקיימן ולזכות לחיי עולם הבא?

מבאר הרמב"ם יסוד עצום! 

הקב"ה הביא את האדם לעולם על מנת שיעשה לפחות מצוה אחת (1) בשלימות גמורה! רק שאין אדם יודע מהי מצווה מושלמת ומתוך כך יהא תמיד דבוק בה' על ידי המצוות ואם כן מספיקה מצווה אחת כדי לזכות לחיי עולם הבא!! 

אלא מה? צריך שתהיה מושלמת! 

על כן נתן הקב"ה לעמו ברוב חסדיו שבעים (70) שנות חיים ותרי"ג (613) מצוות ובמשך כל כך הרבה שנים ומתוך מבחר של כל כך הרבה מצוות כשמקיימים פעם זו ופעם זו אי אפשר שלא יעשה מצווה אחת מושלמת לשם ה'!

כמו תְּרוּמָה מרוממת ומושלמת!

[קרדיט: גם מאמר זה על פרשת תרומה מתוך הספר הנפלא! 'תורת חסד' באדיבות המחבר הרב אליהו אילן חנן שליט"א - ישר כוחו! למאמר הקודם: 'פרשת משפטים: מאמר 'כעס' - לחץ כאן].

 - - - תמלול לא מוגה! - - - 

נציב יום משותף מודים ומכירים טובה לקדוש ברוך הוא ישתבח שמו לד ויתעלה שמו אן על מה שזכו מה שיזכו לעתיד לבוא עם כל עם ישראל ויעלו בקודש מעלה מעלה ויעשו את רצון השם יתברך כרצונו ויחזו בנועם השם ויבקרו בהיכלו ויגלו במהרה בימינו ברחמים רבים אמן כן יהי רצון

פרשת תרומה - תרומה לשמה

מה הבדל בין תרומה לבין צדקה ונדבה למה דוד המלך לא בנה את בית המקדש הראשון איך אמר דוד ואני ועוני הכינותי 100 כי כרי זהב אם היה עני איך היה לו 100 כי כרי זהב ורבי חנניה בן הגשה אומר רצה הקדוש ברוך הוא לזכות ישראל לפי כך הרבה להם תורה ומצוות אם היינו מקבלים פחות היה יותר קל לזכות לגן עדן הכלי חמדה מקשה מה ההבדל בין תרומה לבין צדקה ונדבה הוא אומר אדם שנותן צדקה בנדבה זה בדרך כלל בדרך הכרח באים גם באים ולוחצים אותו או שהוא רחמן הוא לא יכול לעמוד בזה שהוא יראה את העני ככה סובל אז הוא מרחם והוא נותן לכן צדקה ונדבה לא לשם שמיים אבל תרומה זה לשון הפרשה והרמה כשאדם נותן בלב שלם ללב לשם שמיים ובזה נאמר אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוון ניבו לשמיים זה נקרא תרומה למה כתוב בפסוק שלוש פעמים את המילה תרומה ככה מסביר המדרש הבכיר וייקחו לי תרומה תיקחו את תרו תי וזאת התרומה אשר תקחו מאיתם שלוש תרומות יהיו בעם ישראל תרומה למשכן תרומה לבית ראשון ותרומה לבית שני וזה רמוז זהב כסף ונחושת זהב זה המשכן שהוא קם על ידי משה רבנו כסף מקדש ראשון הוקם על ידי שלמה המלך נחושת מקדש שני שהוא קם על ידי עזרה ולמה הוא נחושת משום שחסרו בו חמישה דברים הארון הכפורת הכרובים האש השמיימית מן השמיים ברוח הקודש רשי בתחילת הפרשה מסביר לנו מה היא התרומה ויקחו לי לי לשמי זאת אומרת מוכרח שיתרמו עם ישראל לשם שמיים זה צריך להיות תרומה לשמי לא לשום סיבה לא כבוד לא שום דבר לא אילוצים לא אונס לא כלום מה זה לתרום לשם שמיים אז בואו נראה מדוע זכה דוד המלך להיות הרגל הרביעי במרכבה ולא זכה לבנות את בית המקדש אם הוא זכה להיות רגל רביעיית במרכבה למה הוא לא זכה לבנות את בית המקדש אנחנו נראה בסוף שהאבות הקדושים היו שייכים בבניין בית המקדש בזכותם לבנה בית המקדש האבות הקדושים והם רגלם מרכבה והוא הרביעי לא זכה למה הגמרא בברכות בא בירושלמי כתוב שמה באו פריצי הדור לדוד המלך וצעקו אליו מהחלון מתי יבנה בית המקדש מתי בית השם נלך כולם ידעו באותו דור כל זמן שדוד המלך חי לא יבנה המקדש ורק שלמה בנו יבנה אותו ולמרות זאת אומר דוד המלך שמחתי באומרים לי בית אדוני נלך אפילו שהיו לועגים לו ואומרים לו מתי בית אדוני נלך הוא אומר אני הייתי שמח כשהם אמרו את זה הם יחלו למיתתו נו תמות כבר אנחנו רוצים ששלמה בנך יבנה את הבית והוא למרות זאת היה שמח הוא השתוקק אפילו לשמוע שעם ישראל מחכים שיבנה בית המקדש ולא אכפת לו שלעגו לו הגמרא בזבחים נד במכות יא מבארים חכמים את דברי דוד המלך בתהילים קלב אם אבוא בואה אל ביתי אתן שנת לעיניי לעף עפי תנומה עד אמצא מקום לאדוני דוד המלך ידע שהוא לא יזכה לבנות את הבית בכל זאת כמו שאומרים הרעיש עולמות לחפש את המקום המקודש עד אמצא מקום לאדוני התייעץ עם שמואל הנביא איפה מצוי בית הבחירה איפה זה בן כתפיו שכן עד שהתגלה לו שזה גורן רבנה היבוסי קנה ממנו את הגורן בכסף מלא חפר שיטין את היסודות לבית המקדש אז דוד המלך השתוקק כל כך לבנות את המקדש אז למה לא מגיע לו לבנות בדברי הימים כתוב טעם דברי הימים א' כב כי דמים רבים שפחת אתה לא תבנה את הבית הפירוש הידוע והמפורסם שהוא עשה מלחמות ושפך דמים וזה והוא פחד מה אז חייבו אותי על כל הדמים שאני שפכתי חמאסניקים הרגתי והכל מה מה אמרו לו קורבנות הם לפניי אבל המקדש הוא של שלום ולא של מלחמה ולא ברזל ולא לא משנה יש פירוש אבל פה נלמד פירוש כמעט אף אחד לא יודע אין לומר שהסיבה כי ידיו של דוד כביכול מגולות בדם הרי כל חייו וא נלחם מלחמות השם נגד אויבי ישראל וזה היה על פי סנהדרין אלא הביאור הפשוט הוא בדורו של דוד המלך כולם ידעו מה טעם של מלחמה טעמו את הטעם של מלחמה היו במלחמות לכן היה חשש כשיבנה בית המקדש ויזכו לשקט ולשלווה עלולה להתערבב ביחד עם שמחת בניית בית השם אלוקינו גם הצהלה האישית שזכו סוף סוף לשקט ולשלווה זאת אומרת שמחה על זה שפסקה המלחמה אין מלחמות יותר אז הם מבסוטים אז יהיה שמחה בשמחה ואין מערבין שמחה בשמחה שמחת בית המקדש צריכה להיות נקיה לשמחת בית המקדש לכן לא נבנה בימיו אלא נבנה בימי שלמה כאשר כבר היה שקט ושלווה בעם ישראל כי בזמן שלמה היה שלום ואז זה נבנה לשם שמיים והשמחה היייתה אמיתית בלי שום פנייה זרה אבל זה פירוש נוסף אבל במדרש יש עוד עומק נוסף יותר שמאיר באור יקרות מדוע דוד המלך לא זכה לבנות בית המקדש ומפה לומדים כמה מוכרח אדם לתרום לבית המקדש תרומה לשמה בילקו שמעוני רות ת ת ק יג יג מביאים מעשה בשעה שדוד המלך הרג את גולית הפלישתי עם ישראל היו שרואים בפחד נורא 40 יום והם שמחו צהלו על הניצחון הגדול עד שזרקו בנות ישראל זהב וכסף מהחלונות על דוד המלך והיו שרות הקשה ולבה הלפה דוד ברי ובות וזרקו כסף וזהב על דוד המלך עמד דוד והקדיש את כל הכסף לבניין בית המקדש ועל זה מפורש בדברי הימים ואני ועוני הכינותי מאה כי כרי זהב שאלנו אם הוא היה העני איך הכין סכום עתק כזה אלא מה שזרקו עלי בנות ישראל את כל הסכום נידב לבית המקדש מדהים תראו כמה הוא רצה כמה הוא רצה לבנות אחר כך ממשיך המדרש היו שלוש שנים של רעב באו אליו עם ישראל ביקשו ממנו תן לנו מהממונה שאספת לפרנסתו רעבים כמו שפוסק הרמבם במתנות עניים פרק ח אם גבו מעות לבנות בית הכנסת נזדמן מצווה של פדיון שבוהים או עניים שעלולים למות ברעב צריכים ליתן מהממונה הבית הכנסת שאספו חיות את העניים האלה ולפדות שבוהים אז ביקשו מדוד והוא סרב לתת אמר לו הקדוש ברוך הוא אתה לא רחמת על העניים לא תזכה לבנות את בית המקדש וואי וואי וואי וואי לא ידעתם את זה וואי וואי וואי זה עומק הפסוק כי דמים רבים שפכת לא רחמת על העניים זה כמו שפיכות דמים לכן אתה לא תבנה את הבית ו בילקו הוסיפו בילקו מלכים סימן כפו סימן אחד לפני כפז שכל אותו ממון שכנס דוד המלך עשה הקדוש ברוך הוא ששלמה בנו לא יצטרך לו לכסף הזה שמעתם שלא ישתמשו בזה כי הוא לא רצה לפרנס את העניים בשלוש שנים של ולמה דוד מלכנו לא נתן באמת את הכסף לעניים מבאר היד יוסף פרשת משפטים דוד המלך חשב שקדושת בית המקדש שונה מבית כנסת לכן הוא סבר אף על פי שעני ישראל קודמים לבניין בית הכנסת אבל בניית בית המקדש היא חשובה מכל והקדוש ברוך הוא חידש לו שלא בונים אפילו את בית המקדש על חשבון דם של עניי ישראל אם כן מוכרח ש צדקה לעני עולה במעלה למעלה מתרומה לבניין בית המקדש בואו בזוהר הקדוש כתוב מצווה לבנות בית הכנסת כמו שמצווה לבנות את בית המקדש והתפילות שמתפללים בבית הכנסת הם כקורבנות ממש ש נאמר ונשלמה רים שפתינו אף על פי כן מסופר בגמרא בירושלמי סוף מסכת פאה מעשה מבהיל רבי חמא ורבי ושיה תילו ליד בית הכנסת בלוד אמר רבי חמא אילו ידעת כמה נפשות סליחה אילו ידעת כמה ממון שקעו אבות בהקמת בית הכנסת הזה מפואר ענק גדול השיב לו רבי ישעיה וי וואי וואי כמה נפשות שקעו אבותיך בבית הזה הרי יכלו בממון הזה להכיל עניים מול חיותם ברעב וכך יכלו לשבת ללמוד ולגדול בתורה והדבר הזה עדיף עשרות מונים אפילו מבניין בית הכנסת ובית המקדש וואי וואיי וי בספר אוזניים לתורה חידת הנקודה שרשי פירש שלוש תרומות נאמרו בקע הגולגולת בקע ל הגולגולת בקע ל הגולגולת תרומת המשכן שלוש תרומות נאמרו הראשון בק על הגולגולת מזה נעשה האדנים בק על הגולגולת בשביל לקנות קורבנות ציבור בתרומת המשכן כל אחד נתן נדבת ליבו לא קצבו כמה למה לבניין בית המקדש מצווים ישראל כל אחד לתת כרצונו לקורבנות ציבור לוקחים מכל אחד סכום שווה בקע המטרה של המשכן להקריב קורבנות אם כן ברור שכולם רוצים לתרום עבור הקורבנות אלא התורה ירדה לסוף דעתם של בני אדם לבנות בית קדוש כולם רוצים גם בימינו רואים קל לבנות בית הכנסת ואנשים נותנים ממון לשם כך כבל למה שתהייה לו אנצ חה שהשם שלו ייחרט על קיר בית הכנסת ועל כן גם עבור בניין בית המקדש הצליחו תוך יומיים לאסוף את כל הצורך די ביותר עד שהיו צריכים להוציא כרוז איש ואישה אל יעשו עוד מלאכה לתרומת הקודש אבל כשנותנים לקורבנות אין הנצחה אז לכן חיייבים לחוף אותם ו ד להם כמה צריכים לתת כי אם לא הם לא יתנו כי אין הנצחה מי יודע שאני נתתי לא כתוב בשום מקום ולכן גם אדם שלא רוצה לתת חייב קופין אותו וזה העומק גם במתנות עניים ובחזקה של לומדי תורה תורמים נמנעים לתרום כראוי אפילו שהדבר הוא בעל מעלה רבה למה כי כשהם תורמים לבית הכנסת הם יכולים להתפאר שהם שילמו אבל יש עליהם טביעה כמה נפשות לא הצילו בכסף שתרמו לבית הכנסת מישהו אמר לי שיש איזה רב שאמר לו בגלל שאתה מתפלל פה בבית הכנסת אתה צריך 90% לתת לבית הכנסת איזה שודד אם כן זוהי התרומה שרוצה הקדוש ברוך הוא לשם שמאי זה מה שהוא רוצה לשם שמיים לא להתפאר לא הנצחה תרומה תרומה לא נדבה ולא צדקה לשמי לשמי ויקחו לי תרומה לשמי כתוב לעתיד לבוא והסיר את לב האבן מבשרכם למי יש לב מאבן לתורמים האלה שרוצים שהשם שלהם יהיה על האבן נתרם על ידי הנדי ודגול חרבתיה ו זהו בשביל זה הוא תורם אז לעתיד לבוא והסיר השם והסיר השם את לב האבן יחזור להיות לב בשר וייתנו לשם שמיים ולא בשביל הנצחות והבן נשחה בהדרת אליהו מרמז שהקדוש ברוך הוא רוצה תרומה של שמן למאור יש שלושה סוגים של השתמשות בשמן אחד זה להדליק את הנר שיהיה אור השני זה שמן לסוך את הגוף והשמן השלישי זה לאכילה לאכול שמן אכילה זה הנאה גשמית וזה שקול לצדקה שנותן אדם כדי לקבל גמול מידי כבוד או הנצחה והוא נותן צדקה למה הוא רוצה להתפאר אז זה כמו שמן לאכילה שאתה נהנה מיד אוכל נהנה שיכה שמן לסוך את הגוף זה כבר הנאה רוחנית יותר זה גם דרך רפואה זה שקול לצדקה שנותנים לשם שמיים וגם נהנים מכבוד מעורב גם לגוף גם רוחניות וכולי אבל הקדוש ברוך הוא מה רוצה תרומה שמן למאור שמן רוחני לקיים את המצווה באהבה גמורה לבורא ואז המצווה היא נר מצווה שמן למור זה דרגה רוחנית ראוייה כשיצאו עם ישראל מעבדות לחירות וגלו מבית עבדים נתן להם הקדוש ברוך הוא בכבודו עצמו את האוצרות של מצרים כל אחד יצא עם 90 חמורים לובים טעונים כסף וזהב ומה ביקש תנו לי מחצית השקל ממה שאתם סוחבים כמויות אדירות מכל מה שהבאתי לכם תנו לי לאנשים קשה לתת מעשר בושה וחרפה למה אם אני בא ונותן לך הצעה הצעה עסקית אני אומר לך תשמע אני מוכן לתת לך כל חודש 1000 דולר אבל בתנאי שאני נותן לך את ה1000 אתה מיד נותן לי 100 דולר מסכים לעסקה מי לא יסכים אז למה כשהשם נותן לך את הכסף את המעשר אתה לא רוצה לתת הוא נתן לך את זה אתה לא עשית בשביל זה שום דבר בשבילו והוא נותן לך למה אתה לא נותן וחפץ חים אומר שמי שנותן מעשר הוא חכם סופו שהתעשר למה אתה קוצר את השדה לקחת את כל החיטים אתה רוצה שיצמח לך עוד פעם מה עליך לעשות לקחת חלק מהחיטה ולזרוע אותם שוב באדמה אחרת מאיפה יצא לך עוד פעם זה המעשר אבל אנשים לא רוצים הב הב אז הקדוש ברוך הוא רוצה שאנחנו ניתן תרומה ובזה אנחנו בכלל מכפרים את העוון של העגל כל המשכן נבנה בשביל לכפר על עוון העגל לכן צריכים שהאדם יתן מלבו ובאמת כפי שהוא נתן ככה התרומה הלכה בצלאל היה יודע כל כסף שהגיע איזה לב היה פה היו אנשים שהלב שלהם היה רק לעדנים היה כאלה ליריעות היה כאלה למזבח החיצון היה כאלה אפילו לקודש הקודשים משהו משהו תרומה ורצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל אז מסופר כשחלה רבי יוסה בן קיסמה בא רבי חנינא בן טורדון לבקר אותו אמר לו רבי יוסף בן קיסמא אין אתה יודע שאומה זו רומי של ביידן שולטת בעולם היא החריבה את בית המקדש היא הרגה תלמידי חכמים רבים ועדיין היא ביסית וקפה ואני שמעתי עליך שאתה יושב ועוסק בתורה ועוד מכיל קהילות ברבים הרי אתה מתגרה בהם אתה מסכן את נפשך אמר לו רבי חנינא בן טורדון מן השמיים ירחמו אמר לו רבי יוסה אני אומר לך דברים של טעם ואתה אומר לי מ השמיים ירחמו טמי הנים לא ישרפו אותך עם ספר תורה באש וכך קרה בדיוק והוא אחד מעשרה רוגי מלכות תראו מי היה רבי יוסף בן קיסמה מה מה מה הוא הבין מה הוא אמר טוב היות וכך שאל רבי חנינא בן טורדון מה אני לחי העולם הבא רגע אז יהיה לי עולם הבא או לא יהיה לי עולם הבא אמר לו רבי יוסי כלום מעשה בא לידיך תגיד לי אם יש איזה מעשה שבא לידך שאתה עשית אותו לשם שמיים חשב רבי חנינה ואמר יש פעם אחת מעות של פורים נתחלפו במעות צדקה וחילקתי הכל לעניים זאת אומרת טעיתי בהתחלה ונתתי לעניים צדקה מהמאות שעדי אותם לסעודה שלי בפורים ובמקום לקחת במקומם את כספי העניים ולהשתמש בהם לסעודה נתתי גם אותם לעניים אמר לו רבי יוסה אם כן בחלקך יהיה חלקי מה הולך פה מקיל קהילות ברבים מוסר נפש מקדשם שמיים תנא קדוש אחד מהרוגי מלכות והכל והוא לא בטוח אם יש לו עולם הבא מתי נהיה בטוח עד שרבי יוסף בן קסמה אומר גם אני שמחלק יהיה חלקי שגם אני אזכה כמוך מה הוא עשה הוא נתן צדקה לא כתוב כמה היה מעות 100 שק 200 שקל 5000 דולר כמה היה לא כתוב זה לא משנה בכלל למה דברים תמוהים מה לא מספיק שהוא עמיד תלמדים הרבה ולימד והיה קדוש ואכל אלא רואים מה זה תרומה לשמה זוכים בזה לעולם בא זה היה תרומה בלי פרסום בלי כבוד בלי הנאה בני אנ צחה אף אחד לא ידע שהוא עשה דבר כזה אפילו בעצמו לא זכר עד שהוא נזכר שהיה לו מקרה כזה והוא הבין מה הוא שואל אותו בא לידך מעשה מה פירוש הוא עשה מיליונים של מעשים מה זה מעשה מה זה בא לילך מעשה מה בן אדם לא נותן צדקות אבל אמרנו שצדקה זה לא תמיד א לשמע תמיד יש איזה צדדים או הכרח או אונס או כבוד או הנצחה או לחץ או תלוי או רחמים זה לא לשמ והשם רוצה תרומה לשמי ואז מה הוא עושה זה הוא נתן אף אחד לא ידע רק השם יודע שהוא ויטר על הממון שלו והוציא עוד פעם כסף משלו בשביל לעשות סעודה ולא בגלל שהוא התבלבל לקח משל העניים והחזיר לעצמו לא נתן כבר את הכל בהמב מובא העומק של הדבר בהקדמה לפירוש המשניות במסכת מכות כשאדם מקיים מצווה הקדוש ברוך הוא בודק את התוכן האם היא לשם שמיים ללא פניות וגם אדם גדול בתורה שמעמיד תלמידים הרבה יתכן שיש לו קורטוב של פגם של פניות לא נשמע כגון כבוד יש לו כבוד הוא ראש ישיבה כולם עומדים בפניו כולם אומרים ראש הישיבה ראש הישיבה אז יכול להיות שיש לו מזה כבוד לכן חיפש רבי יוסף מצווה אחרת שעשה רבי חנינה לבד בסתר בלי שירו בלי גמול של כבוד בלי מחשבה זרה עד שנזכר רבי חנינה שאכן נתן פעם צדקה בסתר לשם שמיים ומבאר לנו עכשיו הרמבם את המשנה ידועה רבי חנניה בן עקשה אומר רצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל לפי כך הרבה להם תורה ומצוות שנאמר אדו חפץ למען צדקו יגדיל תורה ידיר השם רוצה לצדק את בניו לכן הוא הרבה תורה והגדיל אותה מאוד ופה חוזר את הקושיה אם רצה שנזכה למה הרבה תן לנו מעט מה אנחנו נעשה נגיד תגיד רק תפילין ונעשה רק תפילין אז כולם יעשו תפילין ויזכו לחיי העולם הבא לא אדרבה אם יהיה מצוות מעט לא יזכו למה נגיד היה רק תפילין מה היה קורה במשך הזמן מצוות אנשים מלומדה אז זה לא מצווה לשמה זה לא לשם המצווה זה לא עם כוונה זה לא היית עושה את זה גילות ואם הייתה רק מצווה אחת בטח היית קונה תפילין כזה גדול בשביל כבוד והיית אומר זה אלי ואנוהו ומי יודע מה היית עושה טררם כן זה לא היה לשמה מה עשה הקדוש ברוך הוא נתן לנו הרבה הרבה מצוות כדי שמתוך ההרבה הרבה מצוות אי אפשר שאתה לא תעשה איזה מצווה אחת במשך 70 שנה לשמה ואז אם אתה תזכה לעשות מצווה אחת לשמה אתה זוכה להיות בן העולם הבא ומחלקה יהיה חלקי זאת אומרת צריך שמצווה תהיה שלמה לכן יש 17 תנאים בשביל לקיים מצווה לשמה זה לא פשוט לעשות מצווה לשמה אז לכן נתן הקדוש ברוך הוא ברוב רחמיו הרבה מצוות תריג מצוות כדי ש פעם אחת מתוך 70 שנה לפחות נזכה לעשות מצווה מושלמת תרומה שזה יהיה מרומם את האדם לחיי העולם הבא אז אם כן זה הסוד של תרומה וייקחו לי תרומה לשמי אני רוצה שאת המצוות שאתה עושה לא לשום סיבה בעולם רק לשמי בגלל שאני המצווה אתה רוצה לעשות את זה לשמי אם אתה זוכה לעשות מצווה לשמע עם כל התנאים באהבה ביראה בשמחה בזריזות וכולי וכולי וכולי או אז אתה זוכה להיות בן העולם הבא

ואיך לא נודה לשם שכל כך חושב עלינו שאנחנו נזכה בכל מקרה מתוך 70 שנה פעם אחת לפחות שתהיה מצווה נטו לשם איך לא נודה לו הכל יודוך והכל ישבחוך והכל יאמרו והכל יאמרו אין קדוש קשה הכל יודוך והכל ישבחוך והכל יאמרו והכל יאמרו אין קדוש כשם יודוך והכל ישבחוך והכל והכל והכל יאמרו אין קדוש כשה הכל יודוך והכל יש בחוך והכל והכל והכל יאמרו אין קדוש כשה הכל יודוך והכל ישבחוך הכל יאמרו וכל יאמרו אין קדוש כשם הכל יודוך והכל בשבחו והכל י כל יאמרו אין קדוש כשה הכל יודוך והכל ישבחוך והכל והכל והכל יאמרו אין קדוש כשן כל יודוך והכל ישבחוך והכל והכל והכל יאמרו אין קדוש כשם יש לוחם שנפצע קשה בעזה היום אורי אברהם בן הדסה למשפחת ויינברג השם ישלח לו רפואה שלמה בתוך שאר חולי עמו ישראל מהרה אמן אמן שבוע טוב שבוע טו הרי אני מכוון