תימניה קיבלה מיקרופון לשאול כמה שאלות... (מעלף מצחוק)

- - - לא מוגה! - - - 

כן?

אפשר להגיע לשאלה הבאה? אפשר, אפשר.

נו יאללה, שיש שקט כבר.

לא שומעים.

כן?

ביקשתי להעביר את המיקרופון פה.

רק שנייה. הוא פה, הוא פה. איפה? מה, אתה מחליט על המיקרופון גם? למה לא אמרנו כלום?

יואו, איזה פעם. יואו, מה יואו? יואו, אה.

הלואו.

נתחיל עם השעש.

כן, דברי, דברי.

טוב, רצינו לשאול כמה שאלות. נפלא.

קודם כול, לשיר ולרקוד זה הדבר הכי שמח.

נכון.

יפה. שתיים.

טוב, אבל שקט.

כשיש חינס תימני לא רוקדים?

התימנים כל הזמן שרים ורוקדים. מה, אסור לשיר ביום חול?

אם יש מצווה כמו, נגיד, שיש עכשיו הכנסת חתן וכלה, מותר.

ואם יש כל יום, רוצים לשמוע את ציון גולן וכו',

ורוצים להג'יר,

מה קרה?

קודם כול את יכולה לעשות לו, לו, לו, לו, לו, לו, לו, למקרה היום. כל הזמן. כל הזמן. זה מותר. כל הזמן. אה, מותר.

אז מותר לשיר. לא, רק לו, לו, לו. אז איזה שירים אסור?

לא, רק לא, לא, לא, לא, לא, לא. גם לא, לא, לא, לא. שים לי, לי, לי, לי, לי, מה קרה? כן, אין בעיה. מה, מזה גם כן אסור? מה הקיצוניות, שאני אבין? מה? הבנתי.

את חושבת שזה הולך לפי מה שמחליטים במועצה?

יש תורה, והתורה אומרת, לא במועצה. התכוונתי מה מותר ומה אסור. התימנים מחליטים, יש להם גם חוקים חדשים.

לא להשאיר בכלל ביום חול.

ממתי?

מתמיד.

מדוד?

מתמיד. אה, מתמיד.

חשבתי, חשבתי, דוד, אני יודעת.

אני כבר לא יודעת מי נגד מי, כמה חוקים.

כל הרבנים יש להם חוקים חדשים. זה אסור, זה מותר, זה לא. תגידי, תגידי. לא, מה שחשוב הוא,

תנו לנו לשמוע, גם לשיר ולרקוד, זה עושה באמת שמח. תגידי לי רק משהו, את אחות של מרגלית צנעני?

היא הייתה מתה להיות כמוני.

אני הרבה יותר ממנה, תאמין לי. עם הקול שלך אני מבקש. ואני מחזיקה מעצמי בגדול, לא קטן.

יפה מאוד. טוב, עכשיו תקשיב, אני רוצה ברכה.

ואני אתן לך כיסוי.

ואתה חייב לענות לי, חייב. כן.

איזה סבבה שצוחקים יותר ממה שאתה מצחיק, סבבה לי.

אז אולי אני אעמוד,

שכולם יראו אותי.

אל תפחידי את כולם, תדע מה, לא, אני רוצה ב... מה הוא אמר, מה הוא אמר?

אל תשכח שבאתי לך לג'יפ שנה שעברה ואמרת לי, איפה היית עד עכשיו?

אז זאת אני!

אתה זוכר? איזה ג'יפ?

אה, עם הנהג שלך אה... אין לי ג'יפ! אוי, נו, עם הנהג שהיית בארמון דוד.

יש לי ג'יפ? לא.

נו, הנהג מרחובות.

אתה לא נהגת כששאלתי אותך על הטוסטוס, אם זה אמת או לא,

מה שהיה בסרט.

אה, אתה שחקן גם, כן? כאילו אתה לא זוכר.

טוב, נעבור לענייננו.

כן. יהיו כולם מתעלפים. ברכה. יאללה, שישלמו לי כסף, אני רואה צוחקים.

טוב, אני רוצה ברכה.

קודם כול, לבריאות, לכרמלה שיבם.

מי זאת?

כרמלה שיבם. זו אני.

כן.

בת שרה, ותקשיב טוב, אני רוצה לשמוע אמן גדול.

זה בריאות, שאני מבקשת. זה שאנחנו צוחקים כולנו מסכות,

אבל רוצים בריאות, סימן שיש בעיה. את רואה מה יש לי ביד?

כן, עם צ'קים?

זה בלי כסף. איזה סבבה. את שמה על הראש והברכה תופסת.

לא, אני אקפוץ לשם אליך עכשיו. לא, לא, אני נותן לך. הנה, אה.

אין עליהם. חבל על הזמן.

טוב, עכשיו, קיצור, עוד אחד. איזה סבבה.

שימי על הראש קודם.

אוקיי, שמתי על הראש.

מה?

לא עם הניילון, בלי הניילון.

הלאה, הצגת רצות פלוס.

בלי הניילון.

אה, לאורית?

נו, גברת שיבם, יאללה. רגע, מה אתה רוצה שאני אעשה עכשיו?

תשימי את הכיסוי ראש על הראש. שלא תעלית בשביל שאני אשנה לכם כיסוי ראש. למה לא? לא, לא מהיום. לא מהיום, מהערב.

מתי שאני אחליט.

בסדר גמור, מהרגע. יאללה.

קדימה, שימי לה יפה, שימי לה יפה. שימי לה יפה. לא נורא, נו. מצלמים אותך, שיהיה יפה.

מי מצלם?

כל העולם רואה אותך. יואו וגרי. נו, מה עכשיו? יואו וגרי. נו, נו.

מהר, תעביר את הזמן מהר. מה השם?

עוד פעם, מה השם אם אתה לא זוכר את השם שלך? עפרה שיבם. לא עפרה ולא שיפרה. כרמלה.

איך הוא מסתלבט?

כרמלה שיבם, בת זרה, זיכרונה לברכה. זרה.

השם יזכה אותך לבריאות איתנה. תשובה שלמה בנחת ושמחה, בלי זמרה.

אמן.

ועכשיו לנופר, בת כרמלה.

נופר, בת כרמלה, זיווג הגון.

ובריאות והכול! ובריאות והכול! זהו, כן, המפקד. עכשיו לשאלה הבאה, תיקח את העבירה שלי.

יאללה.