אם האבא בטלן, אז מה יצא מהבן?

עד שיגיע יום הדין הגדול, כל ההשפעות של כל אחד מאיתנו השפיע בחייו על האנשים הסובבים, שהם השפיעו על הבאים אחריהם וכולם למדו אחד אחרי השני, כל זה בסוף, ביום דין הגדול והנורא, יתחשבן. 

כל אדם מקרין במעשיו על סביבותיו. או חיובי או שלילי. על הכל יתחשבנו איתו.

עכשיו, תבינו כמה כל מעשה שלגם צריך להיות שקול ומדוד, כי הוא לא מעשה אחד ולא יחיד. המעשה שאתה עושה יכול להצמיח אלפי, אלפי, אלפי מעשים דומים בעקבות המעשה שלך. 

כל שורש שאנחנו הטבענו בצאצאים שלנו במכוון או שלא במכוון, אם הבן ראה שהאבא בטלן, ישן כל הבוקר, לא מתפלל, לא כלום ולמד ממנו,

הוא לא אמר לו: 'אל תתפלל',

הוא אמר לו הפוך: "תקום! תתפלל, תתפלל".

הבן צוחק: "אתה לא מתפלל, אתה אומר לי להתפלל?". אז הוא לא מתפלל.

וככה הוא ממשיך. מי?

האבא יגיד: "אני אמרתי לו, יש הקלטות, אתם מקליטים שמה הכל, נכון? יש הקלטות שאמרתי לו לך לבית כנסת".

אומרים: 'כן, ומה עשית? חזרת לישון, נכון? חזרת לישון. מה הוא הבין? שלא חייבים ללכת. אם חייבים למה לא קמת? אז הוא לא הולך. אתה אשם. זה שאתה אומר בפה ככה ובמציאות אתה פועל אחרת, מה הרושם שהשארת? זה הקלקול שאתה הטבעת בו'.

לכן אומר שלמה המלך: "יסר בנך ויניחך ויתן מעדנים לנפשך".

אתה רוצה להיות בגן עדן? אז אתה תוכיח את הבן שלך בדברי מוסר עוד מהיותו קטן. ותחנך אותו עם דוגמא אישית, ואז שתגיע לעולם האמת, לא תהיה עליך תביעה, כי אתה לא אשם. ח"ו אם הוא התקלקל בגלל חברה או אחרים שלא היה לך שליטה על זה, אתה שעשית הכל ב-100% אין עליך תביעה.

אבל אם יראו שהשורש נובע ממך, אתה תשלם על כל מה שהיה בצאצאיך.

זה לא רק כלפי הבנים והבנות. זה כלפי השכנים והשכנות, כלפי העובדים והעובדות. כלפי כולם. כל אדם מקרין במעשיו על סביבותיו. או חיובי או שלילי. על הכל יתחשבנו איתו.

התורה מראה לנו תדע לך, השלכות מעשיך יתבעו ממך. לכן נאמר שהוא ישלם לאדם פרי מעלליהם. גם את הפירות של הפירות של המעללים שאתה עשית בחייך.

אז כמה צריך להשתדל אדם לתקן את מידותיו, שחלילה לא יתבעו אותו בעוון אחרים, אפילו לא התכוון. אבל ראו, למדו ממך, אתה היית מודל לחיקוי, בין ברצון בין לבין לא ברצון,

כמו שאם יראו אותך בבוקר עם טלית ותפילין ומישהו עבר ואומר: "וואו! היהודי הזה תראה באיזה שעה הוא הולך ומתפלל, ואני כמו טיפש רק חוזר ממסיבה בלילה. איזה הבדל! הוא הולך לקיים מצווה, אני אחרי עבירות, הולך לישון, לנחור כמו סוס עד שעה 4 אחר הצהריים"....

ופתאום מתעורר בו זיק ואמר לעצמו: "די! אני מפסיק עם זה. ממחר אני גם הולך להתפלל".

אתה יודע בכלל שזה קרה? אתה לא יודע בכלל. אבל הוא ראה אותך. דרך המונית. וזה הדליק אצלו את הנורה. בשמים יזכו אותך על כל המעשים היוצאים.

אבל אם יהיה תמונה אחרת והוא יראה אותך עובר איזה עבירה או מקל באיזה מצוה, הוא אומר "הנה, הדתיים האלה, מה? מה?"

אז גם הוא אומר: 'אם הרב הזה עושה ככה, גם אני יכול לעשות ככה. מה הבעיה?!'

ילמדו ממך, גם זה יהיה בחשבונך.

עכשיו, תבינו כמה כל מעשה שלגם צריך להיות שקול ומדוד, כי הוא לא מעשה אחד ולא יחיד. המעשה שאתה עושה יכול להצמיח אלפי, אלפי, אלפי מעשים דומים בעקבות המעשה שלך. כל זה בחשבון שלך ליום הדין הגדול והנורא.