המזונות קצובים! תכניסו את זה לראש!

המזונות קצובים' גם אם אתה חולה בבית חולים שוכב – שנה (365 יום)! לא יחסר אוכל בית שלך! הילדים - לא ימותו ואשתך - לא תמות 'המזונות קצובים!' תחדירו את זה לראש! 

אז לכן, אין להשתדל יותר מידי. מספיק אתה מקולל כבר כמה שעות... בשביל מה אתה מוסיף עוד?! הרי לא תוסיף מאומה, רק מאמץ ודאגה.

יש גם קצבה של דיבור; לכל אדם ואדם קוצבים משמים את מספר המילים שידבר בעודו בחיים. אין אדם עוזב את העוה"ז בטרם ידבר את מספר המילים שקצבו לו. נגיד שקצבו לבן אדם שיחיה שמונים (80) שנה וקצבו לו מילים בשביל שיספיק לשמונים (80) שנה. אבל הוא היה מדבר הרבה ומדבר מהר... אז אם נגמרו המילים - הוא ימות לפני 80. כי הוא גמר את המילים שקבצו לו. 

נמצא, שאם אדם ממעט בדיבור, מאריכים לו ימיו ושנותיו עד אשר ימלא את קצבת הדיבור שנתנה לו!

אז זאת אומרת, אדם צריך להתבונן: כל הדיבורים - הם רעים, חוץ מדברי תורה. דברי תורה, זה לא מהחשבון. כמו שאמרנו במצוות שזה לא מהחשבון של העמל והטרחה, ככה גם דברי תורה. כמה שתדבר דברי תורה, אדרבא! מאריכין ימיו: "כִּי בִי יִרְבּוּ יָמֶיךָ וְיוֹסִיפוּ לְּךָ שְׁנוֹת חַיִּים" (משלי ט יא) אבל דיבורים של הבל, דברים בטלים כל מיני קשקושים, כל אלה מקצרים ימיו של אדם. 

אז מהיום תתחילו למעט, תצמצמו - שתחיו יותר! 

קצבת חן;

גם קוצבים לכל אדם כמה חֵן יהיה לו בעיני הבריות. וגם אם יתאמץ ללא לאות למצוא חן בעיני אדם - דבר זה לא יעלה בידו, כיוון ש: "חֵן וְכָבוֹד יִתֵּן ה'" (תהלים פד יב) הכל ביד ה'.

קצבת הטבה וחסד;

כשאדם מסרב למלא את בקשת חברו... פנית לחבר ביקשת משהו והוא לא נתן, סרב, סימן: שהטובה המבוקשת לא נקצבה לך משמים או לא ממנו. 

אז אל תנקום בו ואל תגיד: 'אני אראה לך. יש גלגל בעולם, אתה תראה...' 

– לא! אם היה קצוב הוא היה נותן לך מיד, אם לא קצוב הוא לא נותן.

כל הגזרות נקבעות ע"פ מעשינו. אם הם טובים – נקבל בהתאם, אם לא – נקבל בהתאם... הכל תלוי בנו. אל תבואו בתלונות לשום גורם, רק על עצמכם. תסתכלו במראה - ותאשימו את ההוא (אתה) שנמצא שם... 

אני מרויח: שאני דבוק בה', אפילו אם אני לא מקבל את מה שאני רוצה, אבל עצם זה שאני דבוק בה': "קִרֲבַת אֱ-לֹקִים לִי טוֹב" (תהלים עג כח) אמר דוד המלך. מכל מה שיש לי, אני מלך! אבל מה הכי טוב? שאני קרוב לה': "קָרוֹב ה' לְכָל קֹרְאָיו לְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָאֻהוּ בֶאֱמֶת" (תהלים קמה יח) הוא רוצה: שנקרא לו, נדבר אליו, נהיה קרובים. לכן תקנו לנו שלוש (3) תפילות ומאה (100) ברכות להיות קרובים. כל הזמן: "ברוך אתה ה'. ברוך אתה ה''... להיות קרובים. אוי ואבוי אם לא נהיה קרובים, יצה"ר יחטוף אותנו לתאוות, לגשמיות, להבלים וידיח אותנו מהעוה"ב! 

אז לכן, תפילות, כמובן שהם יכולות להועיל. בלי תפילה אתה לא קרוב לה', אז אתה לא ראוי לקבל, אא"כ נגזר מראש שאתה תקבל בהיותך רשע וזה שכרך בעולמך ועל זה אתה תנוכֶּה מכל שכר לעוה"ב. אבל אם אתה מגדר של צדיקים, הקב"ה רוצה שנפנה אליו. 

התפילה נצרכת בשביל קִרֲבַת אֱ-לֹקִים. ולזכור: שכל מה שיש לנו - זה רק ממנו. לכן: 'אַתָּה חוֹנֵן אָדָם דַּעַת'. 'אַתָּה רוֹפֵא כָּל בָּשָׂר'. אתה פרנסה, אתה הברכה. אתה-אתה-אתה, ברוך אתה, ברוך אתה, ברוך אתה. אנחנו משננים כל הזמן: שהכל ממנו! שום דבר לא מגיע בידינו, מכחינו וכו'.'