למה לא תובעים אותי???

שואל: משה היה מדבר עם בורא עולם, הכל היה גלוי אצלם. ושמה הם חטאו. אז מה אנחנו נגיד? אם אתם הרבנים רבים אחד עם השני, סתם נגיד אמרת "זמיר, אמרת לא משנה מה...

הרב: כן...

שואל: אני רואה הרבה שיעורים, אני ממש אוהב אותך...

הרב: הלאה, הלאה.

שואל: אבל אל מי אני אסמוך?

הרב: אני אגיד לך.

שואל: על מי? אני צריך לסמוך על עצמי?

הרב: אני אגיד לך..

שואל: לקרוא תהילים בבית, להניח תפילין עם עצמי. כי אני בא לשיעורים שלך...

הרב: שמעתי!

שואל: אני רואה עוד הרבה רבנים, לא קשור. אני..

הרב: שמעתי! גמרת?

שואל:  אני מת להתקרב תאמת אני...

הרב: גמרת?

שואל: כן. סיימתי בעררך.

הרב: עכשיו בוא תקשיב: כל מי שיגיד לך מותר, מותר, מותר, אל תאמין למילה אחת שלו! למה? בשביל להגיד מותר, אתה צריך לבקר בכל המקומות ולדעת שמותר. זאת אומרת, אתה צריך להיות שם נוכח בשביל להגיד שמותר, אבל אם אתה אומר כללית מותר, זאת אומרת אם אני  שבציבור הזה אין בן אדם שלא אמר קריאת שמע. אתה יודע על מה אני סומך? "ועמך כולם צדיקים. לעולם ירשו ארץ". כתוב. ועמך. אתה יודע מה? עוד אני אגיד לך: פושעי ישראל מלאים מצוות כרימון. תביא לי את הכי פושע פה, מלא מצוות כרימון! אז כולם צדיקים, לא יכול להיות שמישהו לא אמר קריאת שמע. זה גישה של אנשים שמחפשים קהל. שמחפשים להיות יפים, מתיפייפים, מתחנחנים לציבור. אבל אם בן אדם מוכי בשער, עם עובדות, מוציא דיסקים (לאשכול: 'כשרות הבשר העוף והמאכלים בימינו - 8 הדיסקים! שהודפסו והופצו בעשרות אלפים!!!' - לחץ כאן),

אומר על כולם ומחכה שיתבעו אותו ואף אחד לא תובע אותו, אפשר להרוויח ממני מיליונים! למה לא תובעים אותי? אני אם משיהו מדבר עליי משהו לא טוב, תובע אותו. למה? כי יאמינו לו שהוא באמת צודק. אז זאת אומרת אני חרד שלא יתבעו אותי אם אני אגיד שקר. אם אין לי ראיות, אני לא אגיד. לא תתפוס אותי שאני אגיד משהו שהוא לא בדוק. ובדוק שאני יכול להוכיח אותו בכל מקום. בבית דין ובבית משפט. אני לא אגיד דבר. אני 40 שנה מדבר. לא תבעו אותי פעם אחת! לא לשון הרע, לא הוצאת דיבה, לא שר, לא מרמה, לא הונאה, לא שום דבר. זאת אומרת, שבן אדם בא ואומר, עכשיו תבין, אני מפסיד כאילו, אני כאילו מפסיד קהל, מי רוצה לשמוע כל הזמן אסור, אסור, אסור? מי רוצה לשמוע כל הזמן זה... כאילו אני חשוב רק על עצמי דואג לעצמי ומגדיל את שמי. בדיוק הפוך. אני מקטין. אם הייתי סבבה עם כולם, הייתי בא ורוקד אתכם ישר ו.. (שר).

שואל: מממש לא...

הרב: מה? כולם היו מצטרפים. אדוני תקשיב, לסחוף קהל אם אני רוצה אני יכול. אבל זה לא מעניין אותי! מעניין אותי דבר אחד: אני אגיע אחרי 120 שנה, ישאל אותי הקב"ה: "תגיד לי, נתתי לך אפשרות לדעת ולהודיע, הודעת?", טוב, עכשיו הוא יבדוק. "מה ידעת? ידעת שיש מכשלה פה? פרסמת? הודעת?". "לא, כבוד הקב"ה, אם אני הייתי אומר הייתי מפסיד את הקהל, היו בורחים לי, אז מה, אז אני החלטתי לא להגיד להם. אם אני אגיד להם אז זה לא טוב. אבל ככה אני אוכל להגיד להם עוד כמה דברים, עוד כמה דברים אחרים. לא זה. למה אני צריך להגיד להם את זה?". "לא, לא ביקשתי ממך, אל תהיה לי קבלן קולות, לא. אתה תגיד מה שאתה יודע. מה שאתה יודע.