העבירה שדחתה את הגאולה

מסופר שבימי אור החים הקדוש זכרונו לחיי העולם הבא, הייתה עת רצון שתבוא הגאולה. מניין לנו הדבר? אור החיים הקדוש סיפר בעצמו.

באותם ימים כולם היו יראים ושלמים, לא היה מושג של יהודי חילוני ושמעתי, אומר רב יענקלה, מפי הגאון רבי אלחנן וסרמן זכר צדיק לברכה ה' יקום דמו שהרב שלו החפץ חיים זכרונו לחיי העולם הבא תמה, אומרים שיש 'פרעייה איד'- יש יהודים חילונים. חילונים אני מבין, אבל במה הם יהודים? זו המצאה חדשה להיות יהודי וחילוני. איך אפשר? הרי אין אומותינו אומה אלא בתורותיה. כך כתב רבנו סעדיה גאון לפי אלף שנה. אין אומה יהודית בלי התורה. מי עשה את עם ישראל אומה יהודית? התורה. בלי התורה אין פה שום אומה אין פה שום עם.  על כל פנים באותו זמן היה המאזן חיובי והייתה עת רצון והייתה התעוררות בשמיים לגאול את עם ישראל אבל יהודי אחד בטורקיה עבר עבירה והכריע את כל העולם כולו לכף חובה.  והגאולה נדחתה.

ואני שואל אומר רב יענקלה, פחד פחדים הרי אותו יהודי כבר לא חי בימינו הרי הוא מת מתישהו נשמתו עלתה למרום הוא ידע שיידרש לתת דין וחשבון על מעשיו אבל פן העבירות תהיה לו עבירה אחת, אותה עבירה שהכריע את כל העולם שלא תבוא הגאולה וכמה הוא יהיה נדהם שיתבעו אותו ויאמרו לו שבגללך נדחתה הגאולה בשלוש מאות שה, בגללך יסבלו הרבה יהודים מכנופיות הצורר  פטליורה באוקראינה  מהשחיטות של הצבא הלבן והאדום ברוסיה מרדיפות היבסקסיה ובזוועות מלחמת העולם הראשונה. מהחרם על היהודים בפולניה מרעות פלוגות צלב הברגל בהונגריה ועל כולם מאורעות מלחמת העולם השנייה. אושוויץ טרבלינקה, ברגן בלזן, סוסיבור ששת המיליונים הקדושים כל הצרות והמועקות גל הרדיפות והפיגועים והטילים עד ימינו אנו הכול בגלל  העבירה שלך . אם היא לא הייתה מכריעה הייתה באה הגאולה.

והוא ירעד והוא יתנצל והוא יאמר לא ידעתי, לא שיערתי, אבל רש''י בפרשה שלנו  על פסוק מפורש כתוב  כשעם ישראל נכנסים לארץ במה ההם מצווים ''וניתצתם את  מזבחותם ושיברתם את מצבותם באשר הם תשרפון באש ופסילי אלוהיהם תגדעון ואיבדתם את שמן מהמקום ההוא'' ז''א עם ישראל מצווים להשמיד לשבור לנתץ לשרוף כל עבודה זרה שי שבארץ ישראל .

גם הגויים אסורים בעבודה זרה. בשבע מצות בני נח שחייבים כל האנושות, הם חייבים באיסור זה של עבודה זרה והיהודי מצווה לנתץ לשבור לשרוף וכו.

ממשיך הפסוק ואומר ''לא תעשון כן לה' אלוהיכם'' במי מדברים?  מדברים ביהודים כשרים שה' מצווה אותם כשתגיעו לארץ שתראו את כל הפסלים של הגווים תשברו  אותם תנצו וכו אבל אומר אבל אל תעשו כן לה' אלוהיכם. איך אפשר לאנשים כשרים יעשו וכי יעלה על הדעת שיעשו כזה דבר? איזה מן ציווי זה?

אמר רבי ישמעאל וכי תעלה על דעתך שישראל נותצים את המזבחות?  בבית המקדש? במשכן?  אלא מה הכוונה, לא תעשו כמעשיהם ויגרמו עוונותיכם  למקד שאבותיכם שיחרב. לא שאתם בפועל תיקחו פטיש ותשברו את המזבחות זה לא יעלה על הדעת שיהודי יעשה כזה דבר אבל אתם יכולים להחריב את בית המקדש. אם תעשו כמעשה הגויים  המעשים שלכם יגרמו שיחרב הבית כמו שנחרבו שני בתי מקדש.