בשביל מה אני פה?

- - - לא מוגה! - - - 

כבוד הרב, אני הרבה זמן מחכה לשאול אותך שאלה.

לא ויתרתי, אני מחכה כבר כמעט חודשיים כדי להגיע להרצאה שלך.

שמעתי הרבה תשובות על מה שאני מנסה לקבל עליהן תשובות.

אני יודע שהעולם הזה שקרי,

ואני יודע שיש חשבונות שמיים שמכיוון זה שאני פה והגעתי לעולם.

אבל דבר אחד, אני חושב שאני יודע שבאיזשהו יום גם אני אמות,

ואני לא אהיה פה.

אז למה לי לא כבר מעכשיו להיות ליד הקדוש ברוך הוא וגם להוכיח לו שמה?

למה לי להוכיח לו פה ולא להוכיח לו שמה?

איך תוכיח לו שם אם אין לך גוף לקיים את המצוות? יש לי נשמה.

מה, נשמה לא יכולה לקיים מצוות? אני רוצה להיות רוחני, אני לא רוצה להיות ממשי.

תודה רבה לך שאתה רוצה.

אני לא רק רוצה, אני חושב שיותר טוב להיות רוחני מאשר להיות גשמי.

אבל יש לו כבר מלאכים, הוא לא צריך אותך מלאך, יש לו כבר. הוא רוצה אותך בן אדם עם גוף,

ושתהיה יותר ממלאך.

אבל בשביל מה לי יצר הרע ו... זה לא בשבילך. יצר טוב, למה הוא נותן לי לבחור? אני רוצה רק יצר טוב. אני רוצה רק לעשות דברים טובים. רגע, מה הבעיה שלך? אתה מוכן אפילו לבחור במוות, למה שלא תבחר ביצר הטוב?

מה יותר קשה, לבחור במוות או ביצר הטוב?

אני לא מפחד מהמוות.

ראיתי.

במילים אתה טוב, אבל אני שואל... לא, מה זה במילים אני טוב? מה יותר קשה, לבחור במוות או לבחור ביצר הטוב?

אתה מוכן ללכת... במוות, ברור שבמוות. נכון. אבל זה עדיין מפחיד, ברור שזה מפחיד. אתה מוכן, אתה מוכן. אנחנו יודעים מה יקרה אחרי המוות, אנחנו מאמינים. אתה מוכן ללכת לבית הכנסת בכל יום בבוקר?

אני קיבלתי על עצמי לשמור שבת, ואני שומר שבת כהלכתה,

היא כמה שאני יכול, הולך לכל השילות, הכול.

שנייה. אתה מוכן ללכת בבוקר השכם לבית הכנסת?

אני מרגיש שזה עדיין כבד עליי.

אני לוקח על עצמי כמה שאני יכול. שמעתי, שמעתי. זאת אומרת, אתה מוכן למות ולהוכיח לשם

שמה שאתה לא... אני מרגיש שאני רוצה להיות לידו. שמעתי. אני עדיף להיות לידו מאשר להיות פה. שמעתי, אבל מה תוכיח לו?

שהיה לך קשה לקום לבית הכנסת?

אתה תבוא לידו.

אבל למה לי לא להוכיח לא, לקדוש ברוך הוא, לידו? עוד לא הוכחת לעצמך שאתה יכול לקום בבית הכנסת. אז תגיד לי, בשביל מה באתי לפה?

בשביל ללכת לבית הכנסת. למה?

מה הפירוש? אתה רוצה להיות לידו. איפה הוא נמצא? בית הכנסת. לא, לא, לא. אפילו לבית הכנסת אתה לא מוכן ללכת. אתה רוצה להיות לידו. אני אמרתי שאני לא מוכן ללכת לבית הכנסת? אבל תלך, אמרת, קשה לי.

אני מוכן ללכת לבית הכנסת.

אני הולך לבית הכנסת.

אני הולך לבית הכנסת. מה יש בבית הכנסת?

תפילות.

לא.

וקוראים טוב. לא. יש שכינה.

אם יש מניין, שכינה שרויה. אתה נמצא קרוב אליו.

אז אם הוא נמצא מרחק מאות מטרים מהבית שלך, אתה לא הולך. אתה רוצה להגיע עוד אליו.

לא, אתה מדבר משהו אחר. משהו אחר. אולי תיכנס לראש שלי.

יאללה.

אני מבין את הכול. אני מבין כל מה שאתה אומר, ואני גם מקבל את זה. יופי. יש הסכמה?

איתי כן.

יופי.

אז ככה.

אני אומר לך שאני רוצה להיות הקדוש ברוך הוא. לא בגלל שאני... אני יודע שאני צריך להוכיח לו. למה אני פה? אני גשמי עכשיו. בקיצור, בוא נקצר. אתה רוצה שאני מתפלל עליך שתלך אליו צ'יק צ'אק?

אין בעיה. אני אגיד משם בעיה. אבל בוא תגיד לנו מה אנחנו כולנו נוסעים פה.

אבל אני אגיד משם בעיה. למה לנו להיות פה ולא להיות הקדוש ברוך הוא? אבל על כל רגע שאתה פה.

אתה רוצה שאני אגיד משם בערך ואתה תלך?

אני לא צריך שתברך אותי בזה. אם הוא ירצה, הוא ייקח אותי לבד.

אז מה אתה עושה בני?

אז מה אתה עושה בני? לא, אז מה שאני מנסה שתסביר לי זה למה, בשביל מה אני פה? אה, אתה אומר רק תאורטית?

לא תאורטי, גשמי.

גשמי?

כן. אפשר להתחיל משם בערך?

עוד לא. עוד לא. אני גשמי בינתיים. תשמע, מותק,

אתה באת לפה בדיוק כמוני.

המטרה של שנינו היא לעשות את רצונו יתברך, להוכיח שאנחנו באמת

ראויים להיות לידו.

בשביל להיות לידו צריך להיות ראויים.

איך נהיים ראויים?

אם שומעים למה שהוא מבקש ועושים,

אז הוא אומר, בוא לידי.

אבל אם אתה לא עושה, מה הוא צריך אותך לידו?

שהוא יסתכל עליך וזה... לידו יהיה לי יותר קל להוכיח.

מה תוכיח? שמה?

שם אני כבר יודע הכול.

אז זו חוכמה?

שהוא עושה לך את העבודה? למה אני צריך חוכמה אם אני לידו?

עוד פעם,

היית לידו והוא הוריד אותך לפה.

אם הוא היה רוצה להשאיר אותך, אני אשאיר אותך לידו.

אבל הוא שלח אותך לפה בשביל שלא תהיה לידו.

בשביל שתעשה מה שהוא רוצה, ואחר כך תגיע... אני צריך שהוא יעזור לי בשביל שאני אדע בדיוק מה הוא רוצה, בכל דבר. עזר לך אחרי חודשיים, הגעת לפה, שאלת, עניתי,

לך עכשיו לבית כנסת, תעשה מה שהוא רוצה ותהיה לידו.

זה קל להגיד, קשה לעשות. למה אני עושה? הנה, גם אתה עושה, לא? גם אתה עושה? מי עוד עושה? תראה גם מה עושים, מה קשה?

אבל חלק עושים, לא כולם. נכון, חלק כמוך וחלק כמוהם.

עכשיו, אם אתה רוצה להיות מהם,

אלה שעושים יהיו לידו.

אוקיי, בסדר, קיבלתי תשובה. ואתה הולך מחר לבית הכנסת.

אני בינתיים משתדל להניח תפילין בבית. קודם כל קיבלתי על עצמי שבת. נפלא. החלטתי שאני לוקח על עצמי שבת

ועושה אותה כהלכתה. נפלא. בלי, בערך, קדימה-אחורה.

ומה אם לקום בבוקר? שומר שבת. ומה אם לקום בבוקר? וגם הולך לשיעורי תורה. מצוין. ומה אם לקום בבוקר להיפגש עם הקדוש ברוך הוא על הבוקר?

יכול להיות שזה רק בגלל עצלנות.

ברור שזה עצלנות.

אם היית מעריך את הקדוש ברוך הוא כל כך, היית רץ לקראתו.

אם היו אומרים לך שיש אורח חשוב שמגיע אליך, היית מחכה לו בדלת לפחות.

נכון?

הקדוש ברוך הוא מחכה לך בבית הכנסת.

אתה לא בא לראות אותו?

למה רק בבית הכנסת? הרי הוא נמצא בכל מקום. למה הוא לא יכול להתחלל בבית?

נכון, הוא נמצא בכל מקום, אבל בשביל להוריד שכינה צריך עשרה.

בשביל שישמעו התפילות שלך צריך זכות של עשרה.

אם אתה יחיד אז אין לך מספיק זכויות בשביל שתוכל להטריח את הקדוש ברוך הוא כל בוקר באיזה שעה שאתה קם.

אתה יודע היה אחד... מה אתה צוחק? מה?

תשאל גם אתה שאלה. מה, אתה צוחק עליי?

אני אגיד לך, היה פעם אחת מלך.

היה מלך ש... הוא העיקר צוחק והוא חבר שלי בא איתי וצוחק עליי.

כשאני שואל שאלות, כשהעם אומר לי תשאל אותו,

תשאל אותו.

הוא אומר לי, הוא אומר לי, תשאל אותו מה זה יקום.

יכול להגיד משהו? כן.

אני התחלתי לשמור שבת בגלל יאניב.

יפה.

עכשיו זה כל החבר'ה בשכונה, אתה יודע,

כאילו, אחד גורר את השני לטובה כמובן. באיזה שכונה? נווה עמאל, הרצליה. יפה.

גם היינו בישיבה, איך קוראים בישיבה הזאת בפתח תקווה? כפר גנים.

או, אצל אדם גרנמן. היית שם לפני שבועיים, נכון? נכון. אמרו לנו.

בן דוד שלי שם גם בישיבה והכול. נשאר הרושם, אה?

כן.

יחד עם זאת, איציק,

כאילו, לפני שהוא התחיל לשמור שבת, הוא שאל הרבה שאלות.

מי זה איציק? יאניב?

לא, זה יאניב זה איציק.

אה, כן. וזה אביחי.

הבנתי.

אז אני פה אמרתי לו, תשאל את השאלות, אל תתבייש.

לשאול אותן.

הוא רוצה לדעת,

אל תשחקו עכשיו, הוא רוצה לדעת מה זה יקום,

כן. יקום.

ו'הוא התבייש לשאול. אז אמרת, תשאל מה זה יקום.

נכון. נכון.

גם משהו שאני אשאל אותך לפני זה,

יש לו שתי שאלות, לא שאלה אחת, אוקיי?

אז תסביר לו מה זה יקום. הוא לא יודע מה זה יקום.

יקום זה כל הבריאה שקמה על רגלה,

ובזכותה תקום על רגליך לפני השם יתברך.

מתברך.

בסדר? עכשיו אספר לך את הסיפור שרציתי.

היה מלך אחד שפתאום הוציא גזירה ואמר שהוא מבקש מכל הנתינים שלו במדינה להביא לו בקבוק יין משובח.

עד תאריך כך וכך, בשעה כך וכך, המועד האחרון.

כולם רצו, כל אחד חיפש את היין הכי משובח.

היה שם אחד עני מרוד שלא היה לו מה לאכול.

אמר, מאיפה אני יכול להביא יין? אני מים בקושי מוצא.

אני יכול להביא יין? מאיפה אני אביא יין?

וכולם רצים, רצים, רצים, רצים, וכולם

מוסרים את היינות שלהם.

פתאום הוא פוגש חבר שלו עני.

הוא אומר, תגיד, מה אתה עשית עם הגזירה?

אתה הבאת יין גם?

הוא אומר, לא, גם אני עני כמוך, מאיפה אני אביא?

אז מה עשית?

הוא אמר, בן אדם, לקחתי מים, צבעתי אותם בצבע של יין

ועמדתי בתור,

אמרתי, קח, קח, קח, מסרתי, וזהו, הלכתי.

אמרתי, אתה יודע איך לא חשבתי על זה?

הלך,

מלא בקבוק מים, שפך ענה עם קצת צבע ורץ,

אבל מה לעשות, הוא איחר.

הוא איחר, כבר סגרו את השערים, נגמר הזמן,

אבל הוא דופק, דופק, למה?

כל אחד נרשם, מי מסר?

הוא פוחד שיגלו אחר כך שהוא לא מסר ויוציאו אותו להורג.

דופק, דופק, דופק.

השרים מלמעלה אומרים, מי שם, מי שם? הוא אומר, הבאתי יין, הבאתי יין.

אומרים לו, איחרת? הוא אומר, לא, לא, זה חשוב מאוד, יין משובח למלך.

אמרו, זה מטריח כל כך?

יאללה, בכבוד, תיכנס.

אומרים, בוא, אתה תיגש למלך,

תיתן לו מהיין שהבאת,

אתה אחרי השעה באת.

נוזגים למלך, המלך רק טעם איכית מאב.

אמר, מה זה? תבדקו, שלח למעבדה,

ראו מים עם צבע,

הוציאו אותו להורג.

זה משל

לאלה שמתפללים בציבור.

אדם מתפלל בציבור,

אפילו התפילה שלו

זה רק עם צבע.

זה לא באמת שהוא מתכוון למה שהוא אומר, הוא קורא.

אתה יכול לדעת,

דמדם, דמדם, דמדם, דמדם, דמדם, דמדם, דמדם. הכל צבע, העיקר לגמור, בלה בלה בלה בלה בלה, גמר.

אבל זה עולה עם כל התפילות של כולם מעורביו,

ותפילת רבים אינה שווה ריקם.

אבל יש אחד קם ב-10-11 בבוקר, דופק שערי שמיים.

הלו, שחרית!

רגע, עוד לא הספקתי, שחרית!

פותחים,

בודקים את התפילה,

חרטא ברטא, מה הוא מדבר על זה?

הטריח את השמיים, דומין.

יכול להיות לו בלגן.

לכן אמרו להתפלל תפילת רבים, ללכת לבית הכנסת, איפה ששכינה,

שם זה עובר, הן אל כביר ולא ימאס.

תפילת רבים לא שווה ריקם, ולא עוד,

אלא שצריך שיהיו בה חוטאים,

כמו החלבנה בסמני הקטורת,

שריחה רע.

אבל אם בן אדם סומך על עצמו מתי שאני אקום, הוא ידפוק למעלה? אוי ואבוי, זה לא טוב, זה עושה קטרוג.

זה לא אומר שהוא פטור מלהתפלל,

אבל הוא עושה את זה בדרך לא נכונה.

אז כדאי לך בבוקר ללכת להתפלל.

שווה.

בעזרת השם, בלי נדר. אשריך לחיי העולם הבא.