מצות השמחה חלק י״ב - יערב עליו שיחי | הרב אמנון יצחק

 - - - עיקר הדרשה מהספר 'וישמחו בך ישראל' לכתבה על ספרי השמחה - לחץ כאן - ואח"כ תמלול הדרשה לא מוגה - - - 

פֶּרֶק ח יֶעֱרַב עָלָיו שִׂיחִי

הִנֵּה הָאָדָם צָרִיךְ לְהִתְפַּלֵּל אֶת כָּל תְּפִלּוֹתָיו לִפְנֵי אֲדוֹן כֹּל, מִתּוֹךְ שִׂמְחָה גְּדוֹלָה וּבְכַוָּנָה עֲצוּמָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתְבוּ חֲזַ"ל (ברכות לא ע"א) : "אֵין עוֹמְדִין לְהִתְפַּלֵּל אֶלָּא מִתּוֹךְ שִׂמְחָה שֶׁל מִצְוָה", וּמוּבָא בַּסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים כַּמָּה עֵצוֹת נִפְלָאוֹת לִזְכּוֹת לְהִתְפַּלֵּל מִתּוֹךְ שִׂמְחָה וְטוּב לֵבָב.

עֵצָה רִאשׁוֹנָה - הַהַכְנָעָה לִפְנֵי הַתְּפִלָּה מְבִיאָה שִׂמְחָה

הִנֵּה כָּתְבוּ חֲזַ"ל (ברכות לא ע"א) שֶׁ"אֵין עוֹמְדִין לְהִתְפַּלֵּל אֶלָּא מִתּוֹךְ שִׂמְחָה", וּמִצַּד שֵׁנִי כָּתְבוּ חֲזַ"ל שֶׁ"אֵין עוֹמְדִין לְהִתְפַּלֵּל אֶלָּא מִתּוֹךְ כֹּבֶד רֹאשׁ", וְכָךְ נִפְסַק בַּ"שֻּׁלְחָן עָרוּךְ" (סימן צג) שֶׁאֵין עוֹמְדִין לְהִתְפַּלֵּל אֶלָּא בְּאֵימָה וְהַכְנָעָה וּמִתּוֹךְ שִׂמְחָה. וְלִכְאוֹרָה שְׁנֵי הַדְּבָרִים סוֹתְרִים זֶה אֶת זֶה. 

אֶלָּא בֵּאֲרוּ בַּעֲלֵי הַתּוֹסָפוֹת שָׁם (שבת ל), שֶׁלִּפְנֵי הַתְּפִלָּה יִהְיֶה הָאָדָם בְּהַכְנָעָה וְיִרְאָה, וְזֹאת עַל יְדֵי שֶׁיִּתְבּוֹנֵן לִפְנֵי מִי הוּא הוֹלֵךְ לְהִתְפַּלֵּל וּלְבַקֵּשׁ אֶת בַּקָּשׁוֹתָיו - לִפְנֵי מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים אֲשֶׁר בְּיָדוֹ נֶפֶשׁ כָּל חַי וְרוּחַ כָּל בְּשַׂר אִישׁ, וְאַחַר כָּךְ יַעֲמֹד לְהִתְפַּלֵּל מִתּוֹךְ שִׂמְחָה שֶׁל מִצְוָה עַל מַה שֶּׁהוּא זוֹכֶה לַעֲמֹד לְהִתְפַּלֵּל לִפְנֵי הַמָּקוֹם בָּרוּךְ הוּא. 

וְכֵן כָּתַב בַּעַל "כַּף הַחַיִּים" (סימן צג), שֶׁהַדֶּרֶךְ לִזְכּוֹת לְהִתְפַּלֵּל מִתּוֹךְ שִׂמְחָה הִיא עַל יְדֵי הַהַכְנָעָה לִפְנֵי הַתְּפִלָּה אֲשֶׁר עַל יָדָהּ יְקַבֵּל שִׂמְחָה, וְזֹאת עַל יְדֵי שֶׁיִּזְכֹּר הָאָדָם שֶׁהוּא עָפָר וָאֵפֶר, רִמָּה וְתוֹלֵעָה, וַאֲפִלּוּ הָכִי זִכָּהוּ הַשֵּׁם לְהִתְפַּלֵּל לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ אֲשֶׁר מְלֹא כָּל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ, וְכַמָּה מַלְאָכִים קְדוֹשִׁים מִתְאַוִּים לְהַקְדִּישׁוֹ וּלְהַעֲרִיצוֹ בְּאֵימָה וְיִרְאָה בִּקְדֻשָּׁה וְטָהֳרָה, וְהוּא בֶּן אָדָם עָפָר מִן הָאֲדָמָה, וְנָתַן לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ רְשׁוּת לוֹמַר לְפָנָיו כַּמָּה תְּפִלּוֹת וּבַקָּשׁוֹת, וְעַל יְדֵי שֶׁיִּתְבּוֹנֵן בְּכָל זֹאת תִּתְרַבֶּה וְתִגְדַּל אֶצְלוֹ הַשִּׂמְחָה וְהַחֶדְוָה בְּשָׁעָה שֶׁהוּא עוֹמֵד בִּתְפִלָּה. 

שֶׁיִּשְׁכַּח מַה שֶּׁעָבַר עָלָיו לִפְנֵי הַתְּפִלָּה

וְכָךְ סִפֵּר הָרַהַ"ק רַבִּי מֶנְדְּל מִבַּאר זיע"א, שֶׁפַּעַם אַחַת בִּשְׁעַת הַהִתְלַהֲבוּת בַּתְּפִלָּה, עָלְתָה בְּלִבִּי מַחֲשָׁבָה כֵּיצַד מְלָאֲךָ לְהִתְפַּלֵּל בְּהִתְלַהֲבוּת כֹּה גְּדוֹלָה לִפְנֵי הַבּוֹרֵא, וַהֲרֵי אַתָּה יוֹדֵעַ כֵּיצַד הִנְּךָ מָלֵא עֲווֹנוֹת וּפְשָׁעִים, אֲבָל נִמְלַכְתִּי בְּדַעְתִּי, כִּי אִם מַחֲשָׁבָה טוֹבָה הִיא, מַדּוּעַ אֵינָהּ מַגִּיעָה בְּלִבִּי כַּאֲשֶׁר אֲנִי נִמְצָא בְּאֶמְצַע אֲכִילָתִי? אֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁבְּכָךְ הַיֵּצֶר רוֹצֶה לְהַחֲלִישֵׁנִי שֶׁלֹּא אֶתְפַּלֵּל מִתּוֹךְ הִתְלַהֲבוּת וְשִׂמְחָה. 

עֵצָה שְׁנִיָּה – טַעַם הַחִיּוּב לִשְׁהוֹת קְצָת לִפְנֵי הַתְּפִלָּה – לְהִתְבּוֹנֵן בִּגְדֻלַּת הַשֵּׁם

כָּתְבוּ הַפּוֹסְקִים, שֶׁהַטַּעַם שֶׁחַיָּב כָּל אָדָם לִשְׁהוֹת קְצָת לִפְנֵי שֶׁהוּא מַתְחִיל לְהִתְפַּלֵּל, כְּמוֹ שֶׁנִּפְסַק בַּ"שֻּׁלְחָן עָרוּךְ" (סימן צג), הוּא כְּדֵי שֶׁיִּתְבּוֹנֵן הָאָדָם שָׁעָה מוּעֶטֶת לִפְנֵי הַתְּפִלָּה בִּגְדֻלַּת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְיִתְמַלֵּא אֵימָה וָפַחַד מִלְּפָנָיו, וְעַל יְדֵי כָּךְ יָבִין אֶת גֹּדֶל הַזְּכִיָּה הָעֲצוּמָה שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְבַקֵּשׁ מֵאִתָּנוּ לַעֲמֹד וּלְהִתְפַּלֵּל לְפָנָיו, וְיִתְבּוֹנֵן בְּגֹדֶל הַשִּׂמְחָה לַעֲמֹד לְשָׁרֵת אֶת הַמֶּלֶךְ הָעֶלְיוֹן, וְעַל יְדֵי כָּךְ יִתְפַּלֵּל אֶת תְּפִלָּתוֹ מִתּוֹךְ שִׂמְחָה וְטוּב לֵבָב.

וְכָתְבוּ הָרִאשׁוֹנִים, שֶׁזֶּה הַטַּעַם שֶׁכָּתְבוּ חֲזַ"ל (ברכות ד) שֶׁצָּרִיךְ לִסְמֹךְ תָּמִיד גְּאֻלָּה לִתְפִלָּה, וְזֹאת כְּדֵי שֶׁעַל יְדֵי שֶׁיִּסְמֹךְ אֶת גְּאֻלַּת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם לִתְפִלָּתוֹ, יַעֲמֹד בַּתְּפִלָּה מִתּוֹךְ שִׂמְחָה שֶׁל מִצְוָה.

וְכֵן יִתְבּוֹנֵן בְּכָךְ שֶׁכָּל הַתְּפִלּוֹת אֲשֶׁר יִשְׂרָאֵל מִתְפַּלְלִים מִתְקַבְּלוֹת בַּמָּרוֹם, כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַבַּעַל שֵׁם טוֹב זיע"א, שֶׁכָּל הַתְּפִלּוֹת שֶׁיִּשְׂרָאֵל מִתְפַּלְלִים מִתְקַבְּלוֹת בַּמָּרוֹם לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ, וְאֵין תְּפִלָּה אֲשֶׁר שָׁבָה רֵיקָם מִלְּפָנָיו יִתְבָּרַךְ. (דגל מחנה אפרים, פרשת כי תצא) 

עֵצָה שְׁלִישִׁית – חֲסִידִים הָרִאשׁוֹנִים הָיוּ שׁוֹהִים שָׁעָה אַחַת – לְהִתְבּוֹנֵן בִּדְבָרִים הַמְשַׂמְּחִים אֶת הַלֵּב

כָּתַב בַּעַל הָ"עֲלֵי שׁוּר" זַצַ"ל, שֶׁהַטַּעַם שֶׁכָּתְבוּ חֲזַ"ל (ברכות לב), שֶׁחֲסִידִים הָרִאשׁוֹנִים הָיוּ שׁוֹהִין שָׁעָה אַחַת לִפְנֵי הַתְּפִלָּה, זֹאת כְּדֵי שֶׁיּוּכְלוּ לְהִתְבּוֹנֵן בְּשָׁעָה זוֹ בִּדְבָרִים הַמְשַׂמְּחִים אֶת הַלֵּב, כְּגוֹן בְּסִפּוּר יְצִיאַת מִצְרַיִם, אֲשֶׁר בּוֹ רוֹאִים שֶׁאֲפִלּוּ כַּאֲשֶׁר עַם יִשְׂרָאֵל הָיוּ שְׁרוּיִים בְּשֵׁפֶל הַמַּדְרֵגָה וְהָיוּ שְׁקוּעִים שָׁם בְּמ"ט שַׁעֲרֵי טֻמְאָה, אַף עַל פִּי כֵן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עָשָׂה לָהֶם נִסִּים עֲצוּמִים, וְזֹאת מִגֹּדֶל אַהֲבָתוֹ שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבָנָיו, וְעַל יְדֵי שֶׁיִּתְבּוֹנֵן הָאָדָם שָׁעָה אַחַת לִפְנֵי הַתְּפִלָּה בִּדְבָרִים הַמְשַׂמְּחִים אֶת הַלֵּב, יִזְכֶּה לַעֲמֹד לְהִתְפַּלֵּל מִתּוֹךְ שִׂמְחָה וְטוּב לֵבָב.

עֵצָה רְבִיעִית - לִמּוּד תּוֹרָה לִפְנֵי הַתְּפִלָּה 

הִנֵּה נִפְסַק בַּ"שֻּׁלְחָן עָרוּךְ" (סימן צג סעיף ג) שֶׁאֵין עוֹמְדִין לְהִתְפַּלֵּל אֶלָּא מִתּוֹךְ הֲלָכָה פְּסוּקָה, וְכָתַב הָרַמָ"א שֶׁזֹּאת מִפְּנֵי שֶׁ"פִּקּוּדֵי ה' יְשָׁרִים מְשַׂמְּחֵי לֵב", וְעַל יְדֵי שֶׁעוֹסֵק בַּתּוֹרָה לִפְנֵי הַתְּפִלָּה, הוּא זוֹכֶה לְהִתְפַּלֵּל מִתּוֹךְ שִׂמְחָה וְחֶדְוָה. וְלָכֵן צָרִיךְ הָאָדָם לַעֲסֹק תָּמִיד בַּתּוֹרָה לִפְנֵי הַתְּפִלָּה, וּמַעֲלָתוֹ גְּדוֹלָה וַעֲצוּמָה מְאֹד, וְעַל יָדָהּ הָאָדָם זוֹכֶה לְהִתְפַּלֵּל אֶת תְּפִלָּתוֹ בְּכַוָּנָה גְּדוֹלָה כָּרָאוּי, כִּי עַל יְדֵי לִמּוּד הַתּוֹרָה לִפְנֵי הַתְּפִלָּה הָאָדָם זוֹכֶה לְשִׂמְחָה גְּדוֹלָה אֲשֶׁר עַל יָדָהּ הוּא זוֹכֶה לְהִתְפַּלֵּל בְּהִתְלַהֲבוּת וּבְחַיּוּת וּבְכַוָּנָה גְּדוֹלָה וּמִתּוֹךְ שִׂמְחָה וְטוּב לֵבָב. 

עֵצָה חֲמִישִׁית - הִתְבּוֹנְנוּת בְּמִלּוֹת הַתְּפִלָּה וּבְמַעֲלָתָהּ הָעֲצוּמָה

כָּתַב בַּעַל הַ"פֶּלֶא יוֹעֵץ" זיע"א בְּסִפְרוֹ "יַעְלְזוּ חֲסִידִים" (עמוד יח) כַּמָּה עֵצוֹת נִפְלָאוֹת לְעוֹרֵר אֶת לִבּוֹ לִשְׂמֹחַ בְּעָמְדוֹ בִּתְפִלָּה לִפְנֵי קוֹנוֹ.

א. לְהִתְבּוֹנֵן בְּתֵבוֹת הַתְּפִלָּה אֲשֶׁר מוֹצִיא בִּשְׂפָתָיו, וּמִי שֶׁעוֹשֶׂה זֹאת בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לְשִׂמְחָה בִּתְפִלָּתוֹ.

ב. לְהִתְבּוֹנֵן בְּכָךְ שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נָתַן לָנוּ אֶת הָאֶפְשָׁרוּת לְהִתְפַּלֵּל לְפָנָיו וּלְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ אֶת כָּל צְרָכֵינוּ, וְהוּא עוֹד נוֹתֵן לָנוּ שָׂכָר רַב עַל כָּךְ שֶׁאָנוּ עוֹמְדִים לְהִתְפַּלֵּל לְפָנָיו.

ג. לְהִתְבּוֹנֵן בְּכָךְ שֶׁהַתְּפִלָּה הִיא מֵהַדְּבָרִים הָעוֹמְדִים בְּרוּמוֹ שֶׁל עוֹלָם, וְכֵן לְהִתְבּוֹנֵן בְּכָךְ שֶׁהַתְּפִלָּה עוֹשָׂה תִּקּוּנִים עֲצוּמִים בָּעוֹלָמוֹת הָעֶלְיוֹנִים, וְאֵין תְּפִלָּה דּוֹמֶה לַחֲבֶרְתָּהּ בַּתִּקּוּנִים הָעֲצוּמִים אֲשֶׁר הִיא פּוֹעֶלֶת בִּשְׁמֵי מְרוֹמִים. כַּמּוּבָא בָּאֲרִיזַ"ל. (שער הכוונות נ"א עט)

ד. לְהִתְבּוֹנֵן בְּשִׁפְלוּתוֹ, כִּי מִי אָנוּ וּמָה אָנוּ וּמַה חַיֵּינוּ, וְאַף עַל פִּי כֵן אָנוּ זוֹכִים לַעֲמֹד לִפְנֵי מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְהוּא חָפֵץ בַּעֲבוֹדָתֵנוּ. 

וְעַל יְדֵי שֶׁהָאָדָם יִתְבּוֹנֵן בְּכָל אַרְבַּעַת דְּבָרִים אֵלּוּ לִפְנֵי שֶׁהוּא עוֹמֵד בִּתְפִלָּה, יִזְכֶּה לְהִתְפַּלֵּל אֶת תְּפִלָּתוֹ מִתּוֹךְ שִׂמְחָה וְטוּב לֵבָב. עַד כָּאן דְּבָרָיו. 

עֵצָה שִׁשִּׁית - לְהִתְפַּלֵּל בְּמָקוֹם שֶׁלִּבּוֹ חָפֵץ 

כָּתַב הָרַדְבַּ"ז (תשובות הרדב"ז ח"ג סימן תע"ב) שֶׁאֵין רָאוּי לְאָדָם לְהִתְפַּלֵּל אֶלָּא בְּמָקוֹם שֶׁלִּבּוֹ חָפֵץ, וְזֹאת כְּמוֹ שֶׁכָּתְבוּ חֲזַ"ל (עבודה זרה יט ע"א), שֶׁאֵין אָדָם לוֹמֵד תּוֹרָה אֶלָּא בְּמָקוֹם שֶׁלִּבּוֹ חָפֵץ.

 וְהַטַּעַם לְכָךְ הוּא, מִפְּנֵי שֶׁכַּאֲשֶׁר רוֹאֶה הָאָדָם אֶת מִי שֶׁדַּעְתּוֹ נוֹחָה בּוֹ, דַּעְתּוֹ מִתְרַחֶבֶת עָלָיו וְלִבּוֹ שָׂמֵחַ, וְעַל יְדֵי כָּךְ נָחָה עָלָיו רוּחַ ה', וְלָכֵן צָרִיךְ הָאָדָם לְהִתְפַּלֵּל בְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ לוֹ אוֹהֲבִים, כְּדֵי שֶׁיִּסְתַּכֵּל עֲלֵיהֶם וּתְהֵא רוּחוֹ נוֹחָה עָלָיו, וְעַל יְדֵי כָּךְ תָּנוּחַ עָלָיו רוּחַ ה', כְּעֵין שֶׁנֶּאֱמַר עַל הַנְּבוּאָה, וְעַל יְדֵי כָּךְ יִזְכֶּה לְכַוֵּן בִּתְפִלָּתוֹ. עַד כָּאן דְּבָרָיו.

עֵצָה שְׁבִיעִית – דַּע לִפְנֵי מִי אַתָּה עוֹמֵד 

הַגָּאוֹן רַבִּי שִׁמְשׁוֹן פִּינְקוּס זַצַ"ל בְּסִפְרוֹ "שְׁעָרִים בִּתְפִלָּה", כָּתַב כַּמָּה מְשָׁלִים נִפְלָאִים הַמַּמְחִישִׁים אֶת כֹּחָהּ הַגָּדוֹל וְהֶעָצוּם שֶׁל הַתְּפִלָּה, וְהַמְלַמְּדִים אֶת גֹּדֶל הַשִּׂמְחָה הָעֲצוּמָה אֲשֶׁר צְרִיכָה לִהְיוֹת לָאָדָם הַזּוֹכֶה לַעֲמֹד בִּתְפִלָּה לִפְנֵי בּוֹרְאוֹ.

הַדּוֹד הֶעָשִׁיר שֶׁהִגִּיעַ לְבִקּוּר

מָשָׁל לְאָדָם אֲשֶׁר הָיָה שָׁרוּי בְּחוֹבוֹת עֲצוּמִים, וְהוּא הָיָה צָרִיךְ לְהָשִׁיב חוֹב גָּדוֹל לְמַלְוֵהוּ תּוֹךְ זְמַן קָצָר, וְלֹא מָצָא שׁוּם פִּתְרוֹן כֵּיצַד לָצֵאת מֵהַמֵּצַר הַגָּדוֹל בּוֹ הוּא שָׁרוּי, וְלֹא הָיְתָה לוֹ אַף עֵצָה כֵּיצַד לָצֵאת מִדָּחְקוֹ הַגָּדוֹל וְהֶעָצוּם, וְהִנֵּה הוּא שָׁמַע שֶׁצָּרִיךְ לָבוֹא לְעִיר מְגוּרָיו דּוֹדוֹ אֲשֶׁר הָיָה עָשִׁיר גָּדוֹל וְעָצוּם מְאֹד. מִיָּד כַּאֲשֶׁר הוּא שָׁמַע עַל כָּךְ, הִתְמַלֵּא לִבּוֹ שִׂמְחָה עֲצוּמָה וּגְדוֹלָה מְאֹד, כִּי יָדַע שֶׁיִּתָּכֵן מְאֹד שֶׁיִּמְצָא חֵן בְּעֵינֵי דּוֹדוֹ וְהוּא יְחַלְּצֵהוּ מֵהַמֵּצַר הַקָּשֶׁה שֶׁנִּקְלַע אֵלָיו, וְיִתֵּן לוֹ אֶת כָּל מַחְסוֹרוֹ אֲשֶׁר יֶחְסַר לוֹ. 

מָשָׁל נוֹסָף לְכָךְ - מָשָׁל לְחוֹלֶה מְסֻכָּן, רַחֲמָנָא לִיצְלַן, הַשּׁוֹכֵב עַל עֶרֶשׂ דְּוַי, כְּשֶׁכֻּלּוֹ עָצוּב וְשָׁבוּר עַד עֹמֶק נִשְׁמָתוֹ, בְּיָדְעוֹ שֶׁהָרוֹפְאִים הִתְיָאֲשׁוּ כְּבָר מֵחַיָּיו, וְיָמָיו עֲלֵי אֲדָמוֹת סְפוּרִים, וְהִנֵּה הוּא שָׁמַע שֶׁהִגִּיעַ לִמְקוֹם מְגוּרָיו רוֹפֵא מֻמְחֶה מְאֹד, הַבָּכִיר הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר בָּעוֹלָם בִּתְחוּם מַחֲלָתוֹ אֲשֶׁר הוּא יוֹדֵעַ כֵּיצַד לְרַפְּאוֹתוֹ מֵחָלְיוֹ.

כְּשֶׁשָּׁמַע הַחוֹלֶה עַל כָּךְ, הִתְמַלֵּא לִבּוֹ תִּקְוָה גְּדוֹלָה וְשִׂמְחָה עֲצוּמָה רַק מִשְּׁמוּעָה זֹאת בִּלְבַד, וְזֹאת בְּיָדְעוֹ שֶׁהִנֵּה יֵשׁ סִכּוּי קָלוּשׁ לְחַיָּיו, וְזֹאת אֲפִלּוּ אִם עֲדַיִן אֵינוֹ יוֹדֵעַ שֶׁבְּוַדַּאי יַסְכִּים הָרוֹפֵא לָבוֹא אֵלָיו וַעֲדַיִן לֹא שָׁמַע מֵהָרוֹפֵא אִם הוּא אָכֵן יָכוֹל לְרַפְּאוֹתוֹ, אֲבָל רַק מִשְּׁמוּעָה זֹאת בִּלְבַד הִתְעוֹרֵר בְּלִבּוֹ זִיק שֶׁל תִּקְוָה אֲשֶׁר כְּבָר שִׁנְּתָה אֶצְלוֹ אֶת כָּל שִׂמְחָתוֹ וְאֶת כָּל הַרְגָּשַׁת לְבָבוֹ.

שִׂמְחָתוֹ הַגְּדוֹלָה כְּשֶׁרָאָה אֶת מְנַהֵל הַבַּנְק לְיָדוֹ

מָשָׁל נוֹסָף - אָדָם אֶחָד אֲשֶׁר הָיָה צָרִיךְ בִּדְחִיפוּת הַלְוָאָה גְּדוֹלָה מֵהַבַּנְק, וְהַבַּנְק לֹא הִסְכִּים בְּשׁוּם אֹפֶן לְאַשֵּׁר לוֹ אוֹתָהּ, וְהוּא יָדַע שֶׁאִם יִפְגֹּשׁ אֶת מְנַהֵל הַבַּנְק וִיסַפֵּר לוֹ אֶת כָּל מַצָּבוֹ, בְּוַדַּאי הוּא יְאַשֵּׁר לוֹ אֶת הַהַלְוָאָה הַגְּדוֹלָה, אֲבָל הוּא לֹא הִצְלִיחַ בְּשׁוּם אֹפֶן לִקְבֹּעַ עִמּוֹ פְּגִישָׁה. וְהִנֵּה הוּא נָסַע בְּרַכֶּבֶת וְשָׁפַךְ אֶת לְבָבוֹ לִפְנֵי הַיּוֹשֵׁב לְצִדּוֹ בָּרַכֶּבֶת עַל מַצָּבוֹ הַכַּסְפִּי הַדָּחוּק, וְהִנֵּה לְפֶתַע הוּא מַבְחִין שֶׁהָאָדָם הַיּוֹשֵׁב לְצִדּוֹ הִנּוֹ מְנַהֵל הַבַּנְק בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ אֲשֶׁר הִזְדַּמֵּן לָשֶׁבֶת לְיָדוֹ בִּנְסִיעָתוֹ בָּרַכֶּבֶת. מִיָּד בְּאוֹתוֹ רֶגַע הִתְמַלֵּא לִבּוֹ שֶׁל הָאָדָם שִׂמְחָה עֲצוּמָה מְאֹד, וְזֹאת בְּיָדְעוֹ שֶׁבְּרֶגַע אֶחָד יָכוֹל מְנַהֵל הַבַּנְק לִפְתֹּר אֶת כָּל בְּעָיָתוֹ וּלְאַשֵּׁר לוֹ אֶת כָּל מְבֻקָּשׁוֹ. 

אַהֲבַת עוֹלָם אֲהַבְתָּנוּ

וְכָךְ כַּאֲשֶׁר הָאָדָם מִתְבּוֹנֵן לִפְנֵי תְּפִלָּתוֹ בְּכָךְ שֶׁהוּא הוֹלֵךְ עַכְשָׁו לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל, לְשׁוֹרֵר וּלְשַׁבֵּחַ, וּלְבַקֵּשׁ אֶת כָּל מִשְׁאֲלוֹתָיו וּבַקָּשׁוֹתָיו מִבּוֹרֵא עוֹלָם, אֲשֶׁר בָּרָא אֶת כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ יֵשׁ מֵאַיִן מֻחְלָט, וַאֲשֶׁר הוּא מְחַיֶּה וּמְהַוֶּה בְּכָל רֶגַע אֶת כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ עַל כָּל פְּרָטֶיהָ, וּבְיָדוֹ בְּרֶגַע אֶחָד לָתֵת לוֹ אֶת כָּל אֲשֶׁר יֶחְסַר לוֹ, כִּי יְכוֹלוֹתָיו אֵינָן מֻגְבָּלוֹת כְּלָל, וּבְיָדוֹ יִתְבָּרַךְ לְחַלְּצוֹ מִכָּל צָרוֹתָיו וּמְצוּקוֹתָיו, לִפְתֹּר לוֹ אֶת כָּל בְּעָיוֹתָיו, וּלְהוֹצִיאוֹ כְּהֶרֶף עַיִן מִכָּל סְבַךְ בּוֹ הוּא נָתוּן - בְּוַדַּאי מִכָּךְ בִּלְבַד הִנּוֹ שָׂשׂ וְשָׂמֵחַ שִׂמְחָה גְּדוֹלָה וַעֲצוּמָה. 

כְּמוֹ כֵן, כַּאֲשֶׁר הָאָדָם עוֹמֵד וּמִתְפַּלֵּל לִפְנֵי בּוֹרֵא עוֹלָם, וּמִתְבּוֹנֵן בְּכָךְ שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אוֹהֵב אֶת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל אַהֲבַת עוֹלָם, וְחָפֵץ לְמַלְּאוֹת אֶת כָּל מִשְׁאֲלוֹתֵיהֶם וְלַעֲשׂוֹת אֶת כָּל בַּקָּשׁוֹתֵיהֶם, כִּי רַחֲמָיו עַל כָּל מַעֲשָׂיו, וּלְרַחְמָנוּתוֹ הַגְּדוֹלָה שֶׁל הַשֵּׁם וּלְגֹדֶל חֲסָדָיו הָעֲצוּמִים אֵין חֵקֶר וְאֵין גְּבוּל וּמִסְפָּר, כִּי תַּכְלִית כָּל הַבְּרִיאָה הִיא רַק לְהֵיטִיב עִם הַבְּרוּאִים, וּבְיָדוֹ בְּרֶגַע אֶחָד לָתֵת לָאָדָם אֶת כָּל מִשְׁאֲלוֹתָיו וּלְמַלְּאוֹת אֶת כָּל חֶסְרוֹנוֹתָיו בְּכָל הַתְּחוּמִים וְהַמִּישׁוֹרִים - בְּוַדַּאי שֶׁהוּא צָרִיךְ לְהִתְמַלְּאוֹת מִכָּךְ בְּשִׂמְחָה עֲצוּמָה מְאֹד.

אֲבָל כַּאֲשֶׁר הָאָדָם עוֹמֵד לְהִתְפַּלֵּל מִתּוֹךְ עַצְבוּת, הוּא מַרְאֶה בְּכָךְ שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין בְּכֹחָהּ הַגָּדוֹל שֶׁל תְּפִלָּתוֹ, וְאֵינוֹ מֵבִין לִפְנֵי מִי הוּא עוֹמֵד לְהִתְפַּלֵּל. 

 - - - ב"ה תמלול הדרשה אך לא מוגה!!! - - - 

נציב יום סיגלית בת ונרה רפואה שלמה מהרה בתוך שאר חולי עמו ישראל הכאבים יעברו לסנר אמן בהצלחה לכל משפחת כהן ומשפחת מאי רוב אמן אמן

מצוות השמחה חלק יב יערב עליו שיחי

אדם צריך להתפלל את כל תפילותיו לפני אדון הכל מתוך שמחה גדולה וכוונה עצומה הגמרא בברכות ל אין עומדים להתפלל אלא מתוך שמחה של מצווה יש גם כמה עצות נפלאות לא נאמר את כולם היום אבל חלקן והם נמצאות בספרים הקדושים איך זוכים להתפלל בשמחה ובטוב לבב אז כמו שאמרנו הגמרא אומרת הן עומדים להתפלל אלי מתוך שמחה אבל מצד שני כתוב שאן עומדים להתפלל אלא מתוך כובד ראש ונפסק ככה בשולחן ערוך סימן צג אין עומדים להתפלל אל הבהמה והכנעה ומתוך שמחה לכאורה דברים סותרים זה את זה בעלי התוספות בשבת ל מבארים לפני התפילה יהיה אדם בהכנעה ויראה והתבוננו לפני מי הוא הולך להתפלל ולבקש בקשות לפני מלך מלכי המלאכים שבידו נפש כל חי ורוח כל בשר איש ואחר כך יעמוד להתפלל מתוך שמחה של מצווה על הזכות שהוא עומד להתפלל לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא וכך כתב בעל כף החיים בסימן צג הדרך לזכות להתפלל מתוך שמחה היא על ידי הכנעה לפני התפילה ו על ידי זה שיזכור אדם שהוא עפר באפר רימה ותולעה ואפילו הכה מזכה אותו השם להתפלל לפניו אשר מלאו כל הארץ כבודו ומלאכים קדושים מתאווים להקדישו להעריצו באמה ביראה בקדושה בטהרה ואילו הוא בן אדם עפר מן האדמה והשם נתן לו רשות לומר לפניו תפילות ובקשות על ידי שנתבונן בזה תרבה ותגדל אצלנו השמחה והחדה בשעה זו שאנחנו עומדים בתפילה לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך ה וכך סיפר הרב הקדוש רבי מנדל מבר זכר צדיק לברכה זכותו תגן עלינו אמן אמן פעם אחת בשעת התלהבות בתפילה עלתה בליבו מחבבה כיצד מלאך ליבך להתפלל בהתלהבות כגדולה לפני הבורא הרי אתה יודע שאתה מלא חטאים בעוונות ככה נכנסה לו במחשבה אבל נמלכתי בדעתי אומר אם זו מחשבה טובה למה היא לא מגיעה לי כשאני באמצע האוכל איך מלאכה לבך ואתה מלא עוונות וזה לאכול תגיד לי אתה לא מתבייש כך אתה אוכל אין זאת אלא שהיצר הרע רוצה להחליש שלא אתפלל מתוך התלהבות וככה הוא דחה את יצר הרע מעלה אה אדם יכול לבדוק מתי הוא בא במצוות הוא בא בעבירות או בחומר הוא לא בא שמה הוא מעודד מה זה זה מה שנתנו לי לאכול רק זה תביאו עוד כתבו הפוסקים הטעם שחייב כל אדם לשות קצת לפני שהוא מתחיל להתפלל כמו שנפסק בשולחן ערוך סימן צג כדי שיתבונן אדם שעה מועטת לפני התפילה בגדולת השם יתברך יתמלא אמיו הפחד מלפניו ויבין את גודל הזכיה עצומה שהקדוש ברוך הוא מבקש ממנו תבוא להתפלל לפניי והתבונן בגודל השמחה לעמוד לשר לפני המלך העליון ואז ודאי שהתפילה תהיה מתוך שמחה וטוב לבב כתבו הראשונים שזה הטעם שחכמים קבעו לנו בברכות ד' שצריך לסמוך תמיד גאולה לתפילה למה למדנו את זה כבר ב ימ הקודמים כשאנחנו ומכים את גאולת ישראל ממצרים לתפי נעמוד מתוך שמחה של מצוה למה אתה רה מה הקדוש ברוך הוא עשה לעם ישראל איך הוא אוהב אותנו היינו במט שערי טומאה ועם כ זה הקדוש ברוך הוא חפץ בנו ובחר בנו להיות נחלתו והוציא אותנו משמה ועם שתי מצוות אמר לנו תעשו אותם כשהייתם ערום ועריה ואני אוציא אתכם ואני אכה את מכם ואני אטביע אותם לעיניכם ואני אציל את בחכם וכן הלאה אז מי יכול להיות מיוש מי יכול להגיד שאין לו תקווה במצב הכי גרוע הרי זה מה שהיה לימוד הזכות של גדעון שלימד על עם ישראל וא אמר ריבונו של עולם מה אנחנו יותר גרועים מדור יוצאי מצרים הדור שלנו יותר גרוע מהמהם הם היו במט שערי טומאה עוד רגע היו נכנסים לשער ה-50 והכל היה עבוד והוא לימד זכות על עם ישראל ואמר לו השם לך בכוחך זה בוש ישראל אז מה יש לנו להתייאש אין לנו מה להתייאש אנחנו צריכים לשמוח שמחה גדולה תארו לכם שמלך מלכי המלכים היה אומר לכם אני רוצה שתבואו לשיר לפניי מי לא היה שמח השם בחר בי מכל העולם שאני אבוא לשיר לפניו והקול שלי לא אכי הקדוש ברוך הוא רצה דווקא שאני אעבוד הש לפניו מ לא היה מתגאה מזה לא היה שמח מזה מי השם אומר לו אל תבוא לשי בוא תבכה תגיד מה שאתה רוצה תתבקש זה אני מוכן לשמוע מוכן לתת בוא רק תהיה בשמחה תהיה בשמחה שמח אותי כשאתה בשמחה אני שמח אם אתה בצרה אני גם צר לי אל צער אותי תשמח ונשמח שנינו ואני אשמח אותך אל תדאג אבל תשמח פש עוד שמחה יש לנו הבעל שם טוב מבטיח ואומר שכל התפילות שמתפללים ישראל מתקבלות במרום לפניו אין תפילה ששב רקם אין אין רק לא כל אחד נענת מיד אומר המדרש יש אחד נענת לאותו יום יש לשבוע יש לשנה יש ל40 שנה תפילות של חנה אחרי 19 וחצי שנה יש כל מיני תפילות לא כל תפילה עולה בזמן מסוים צריך לפעמים גם זמן מסוים מסוגל וכולי ולפי חשבונות ידועים למעלה אבל אין תפילה ששב רקם הרבה מהצדיקים אמרו שזה התפילות של אמא שלהם בכלל לא שלהם שהועלו להם החפץ חיים אמר על אמא שלו היה מנשק את הסידור שלה שהיה מלא דמעות הוא אמר שהוא לא נהיה חפץ חיים רק בזכות התפילות של אמא שלו גם אני אומר אמא שלי היייתה אוהבת אותי כל הזמן הפה שלה ברחות ברכות ברכות ברכות כל הזמן לא בתפילות כל הזמן כל תפילה אין ועוד יותר מזה אומר הבעל שם טוב אם התפילות שלנו לא שוות גרוש כי אנחנו מחכים מהשם שפתיי תפתח לעושה שלום במרומיו אז הם לא עולות למעלה הם תקועות אומר אבל אם תבוא לך תפילה אחת פעם אחת כמו שצריך היא מרימה את כל כמו וקום מרימה את כל התפילות למעלה והם מתקבלות יותר מזה אומר אפילו אם עכשיו היום אתה בחונן הדעת כיוונת 100% אז את כל חונן הדעת שהיו לך עד היום את כולם הרמת מחר אתה או בעוד שנה יהיה השיבנו אתה מעלה את כולם תארו לכם מה זה אז מה אתה מתייאש אל תתייאש אל תחשוב שלא מתקבלות התפי והנה סתם אני בא כל פעם זה מבקש שדבר אין דבר כזה אין דבר כזה אז זה סיבה לשמחה לא תמיד אדם נמצא מחובר כל כך מה לעשות אנשים טרודים וכל מיני קשקושים ויצר הרע חבר שלהם לא עוזב אותם תן להם עצות מסחריות ואחרות בזמן התפילה שמה הוא נותן לך את כל הפתרונות העיקר רק תחשוב על מה שהוא מאכיל אותך אל תשים לב מה אתה מדבר אתה אומר רפאנו נכון מה אתה מהר לקופת חולים רפאנו הקדוש ברוך הוא הוא רופא נאמן רק עם רפאנו ונרפה רק ם מושיענו ושע אין ישועה ורפואה מאף אחד בעולם זה רק מהשם אז מה את רץ והוא נותן לך רעיונות שאתה אומר פאנו אה שמעתי על דוקטור זה וזה אני חושב שזה הפעם אני אלך לשם אלוף העולם אלוף העולם בהסחת הדעת כן עצה שלישית כתב העלה שור מה הטעם שהגמרא אומרת שחסידים ראשונים שהו שעה אחת לפני התפילה כדי שיוכלו להתבונן בדברים המשמחים את הלב כגון סיפור יציאת מצרים שרואים שעם ישראל שקועים במט שערי טומאה והקדוש ברוך הוא עושה להם ניסים עצומים כי השם אוהב את בניו ואם אדם מתבונן בדברים לפני הוא זוכה לעמוד להתפלל מתוך שמחה וטוב לבב אנחנו לא במדרגות שיש לנו זמן שעה לפני שעה אחרי וזה אבל אם בן אדם לומד את פירוש התפילה כמו שצריך כל פעם כל יום ללמוד קצת אפילו אבל לחזור כל הזמן אז בשעה שהוא מתפלל כל כל הביאורים והפירושים והתבוננו הכל יעלה לו בזמן התפילה אז ממילא זה יועיל לו לא צריך להיות דווקא שעה לפני אבל אם אתה כל הזמן לומד את פירושי ו באורי התפילה ודאי שהתפילה שלך הי אחרת מאחרים עצה רביעיית שולחן ערוך סימן צג סעיף ג אין עומדים להתפלל אלא מתוך הלכה פסוקה וכתב הרמו מפ שפיקוד אדוני ישרים משמחי לב ועל ידי שעוסק בתורה לפני התפילה זוכה להתפלל מתוך שמחה וחדוה כי פיקודי השם ישרים משמח לב לכן צריך אדם לעסוק תמיד בתורה לפני התפילה והמעלה היא עצומה וגדולה מאוד וזוכה לכוונה גדולה בתפילה ולשמחה גדולה להבות בחיות ובכוונה גדולה מחמת השמחה של לימוד התורה הפלא יועץ נותן כמה עצות נפלאות איך נשמח כשאנחנו עומדים לפני הבורא ארבע עצות תרשמו לכם אותם שימו לפניכם ובעזרת השם זה יועיל בספר יעלזו חסידים עמוד יח הוא אומר דבר ראשון להתבונן בתיבות התפילה אשר מוצי מפיו ועושה כן יזכה לשמחה בתפילתו אותיות מחכימות וגם משמחות דבר שני התבונן שהקדוש ברוך הוא נתן לנו אפשרות להתפלל ולבקש את כלל צרכינו ולא רק זה אלא נותן לנו גם שכר רב שאנחנו עומדים להתפלל ולבקש בקשות אחד בא לעשיר הוא יודע שהעשיר הזה נותן והוא מתחנן ווא אומר לו תשמע אני צריך עכשיו לחתן את הבת אני צריך 18 אל דו דולר והוא מאמין שהוא יתן לו והוא פותח את הפנקס צ'קים וכותב לו 18 אל דולר הוא בא ללכת אומר לו חזור אתה לא מתחרט לא לא מתחרט קח עוד 10 אל דולר על זה שבאת ושמחת עליו שאני אתן לך תרומה אז אני מודה לך תבוא כל פעם לא רק שאני אתן לך מה שאתה רוצה אני אתן לך עוד 10 אל דולר כל פעם בגלל שאתה בא ומאמין בי שאני אתן לך וכולי איי איי איי איזה עשיר נחמד הבורא יתברך אומר בוא תבקש לא 18 מה שאתה רוצה מה שאה תראה כמה יש לך כמה תראה תראה כמה שאלות צרכים יש לך תראה תמה שאתה רוצה תבקש אני נותן ואני גם אתן לך שכר על זה שאתה סומך עליי ואתה בא להתפלל לפניי ולבקש ממני זה עוד חוץ מזה נו אז זה לא משמח תגידו זה לא עצה טובה לשמוח דבר שלישי להתבונן שהתפילה היא מהדברים העומדים ברמות שלעולם כירום זולות לבני אדם זו תפילה דברים שהם נמצאים ברומו של עולם ובני אדם מזלזלים בהם גומרים תוך שלוש ארבע דקות את כל התפילה כאילו זה טקסט שצריך לסיים אותו הלו עולם ומלאו אתה יכול לקבל אומרים לך תבקש אבל ברצינות ותקבל דברים שנמצאים ברומו של עולם ועושים בתפילות תיקונים גדולים בעולמות בלי שתדע תפילה של יהודי עושה תיקונים בעולמות וגם אין תפילה אחת דומה לחברתה בתיקונים שעושים כי לא תמיד השעות אין אותן שעות יש שעה טובה יש שעות כאלה אני לא יש זמן יש גלגל השנה יש מה שאמרת פעם זה יוצא מהלב ככה פעם זה יוצא ככה פעם זה לא יוצא פעם כל פעם זה ומי אומר את זה הארי הקדוש בשער הכוונות נא תדע לך שאתה עושה תיקונים גדולים בתפילה ואם אתה מכוון עוד כמו שצריך מי יודע מה אתה עושה מה העולם נהנה ממך מי יודע מי יודע אחרי 120 תגיע ויראו לך אז נתנו לנו מפתח שקוראים לו תפילות ועם זה אנחנו מסוגלים לעשות תיקונים גדולים בכל העולמות מה אתה לא שמח שסומכים עליך ונותנים לך מפתח כזה לעשות כאלה דברים אני חושב שזה צריך לשמח הוא צודק צודק דבר רביעי גם צריך להתבונן בשפלות מי אנו ומה חיינו היום כאן מחר בקבר ולמרות זאת למרות זאת תקשיבו טוב יש לקדוש ברוך הוא מלאכים גובה 75 מיליון קילומטר עשינו חשבון לפי גובה של זה מהלך 500 שנה וכל מיני חשבונות ומה הגובה שלך מטר 60 מטר 70 ממגדל אייפל לא רואים אותך מהירח איפה אתה לא רואים את הכדור בקושי את הכדור כ למעלה יותר בכלל אפילו זה לא נקודה ואתה בתוך זה אפס אפסים וועם כל זה מלך מלכי המלכים מבקש ממך תבוא לפניי תבקש ממני ואני אתן לך וקח מפתחות ותעשה לי תיקונים בעולמות וכל זה למרות שאתה עפר ואפר אתם יודעים מה זה בן אדם יש לו רק נזלת ואכבר כל הזמן האפצ'י האפצ'י הפצ צריך ת צריך זה לא מרגיש טוב מלאכים לא חולים אנחנו כאלה חולנים כאלה רכרוכי כאלה ועם כל זה הקדוש ברוך הוא אומר את כל העולמות אני בראתי בשבילך כל העולם נברא בשבילי כל יהודי צריך להגיד כל העולם נברא בשבילי אני אומר לכם הסינים עובדים יומים בלילה להמציא דברים שאני אוכל להשתמש בהם ואני משתמש שולח להם זה הזמנה צ'יק מגיע הכל עד הבית כל העולם נברא בשבילי אפילו שאני כזה קטן אבל הקדוש ברוך הוא אומר כן אני בשבילך בראתי את כל העולם לא אני רק גם אתם אותו דבר כל העולם נברא בשבילי צריך לדעת לנצל את העולם בשבילי לעשות עם זה מה שהקדוש ברוך הוא רוצה אז נחזור ארבע עצות שאם אדם מתבונן בהם הוא יהיה שמח בשעת התפילה כל התיבות שאתה רואה בתפילה זה דבר שגורם לשמחה אבל להתבונן בתיבות יש סוד בכל תיבה בכל אות כל אות למה היא בנוייה ככה יש ספרים שמסבירים למה האות הזאת ככה למה א' הולך ככה לדוגמה א' זה שם הוויה י וי וו 26 שם הויה כל כל אות יש בה סודות באותיות אפילו אתה לא מבין כלום מהאותיות אומרות אבל עצם זה שאתה מסתכל בהם זה עצמו צריך ניס בך שמחה דבר שני עצם זה שהשם נותן לנו את האפשרות להתפלל לפניו וגם משלם שכר על זה שבאנו כמו שאמרנו עם העשיר דבר שלישי התפילה היא ברומו של עולם ואנחנו יכולים לעשות תיקונים בכל העולמות כולם עם התפילות שלנו ודבר רביעי למרות שאנחנו עפר ואפר הקדוש ברוך הוא מבקש מאיתנו לבוא מתפלל לפניו ואנחנו זוכים לדבר הזה אם מתבוננים בארבעת הדברים האלה שעומדים בתפילה אז אדם ודאי וודאי שזכ להתפלל מתוך שמחה עכשיו עוד עצה תקשיבו טוב הרדב בתשובות חלק ג סימן תעב הוא אומר אין ראוי לאדם להתפלל אלא במקום שליבו פץ מה פירוש אין אדם לומד תורה אלא במקום שליבו חפץ יש אחד אומ מדרשים יש אחד אומר אוהב גמר גמרא אחד אוהב משנה אחד אוהב פרשת השבוע אדם ילמד איפה שליבו חפץ אין בעיה כל התורה צריך ללמוד אבל אדם נמשך לדבר מסוים ואז התורה שלו היא מעולה אבל אם הוא לא לא חפץ כל כך אז הוא לא לא שם לב לא לא זוכר לא כלום אומר אותו דבר אדם מתפלל במקום שליבו חפץ מה זה אומר אדם שרואה את מי שדעתו נוחה עליו דעתו מתרחבת עליו בלבו שמח ועל ידי כך נחה עליו רוח השם לכן צריך להתפלל במקום שיש לו אוהבים זה נקרא מקום שליבו חפץ שם אני אוהב החבר'ה האלה להתפלל איתם זה חבר'ה טובים ורציניים ומכוונים כוונות לפני קדיש ובכל דבר וזה מתפללים לאט והכל זה נקרא שאדם מתפלל במקום לא פעם פה בשטיבל פעם פה שמה פעם נזרק פה פפ זה לא נחר רוח השם עליו זה רוח עים אדם צריך להתפלל במקום קבוע בציבור קבוע כדי שיהיה אלוקי אברהם בעזרו כל הקובע מקום לתפילתו אלוקי אברהם ועזרו וגם כל מי שמתפלל באותו מקום בבית כנסת אז רוח התפילות שהוא התפלל באותו מקום נוספת הקודמות לתפילה הנוכחית אז הוא מוסיף קדושה על קדושה על קדושה על קדושה על קדושה ולכן תנוח עליו רוח השם וזה כעין נבואה ועל ידי זה זכה לכוון בתפילה רוחו רגועה הוא יודע את התהלוכות של המניין הזה שום דבר לא דוחק אין הפתעות אין פתאום מציאות כאלה ואחרות של אנשים כאלה שאתה לא מכיר ופתאום אתה שומע קטטות וכל מיני כלום הכל מסודר מתחילים בזמן מתפללים כמו שצריך ו ומה עוד ובסוף גם שרים עבדו עבדו עבדו עבדו את השם בשמחה עבדו עבדו עבדו עבדו את השם בשמחה בואו לפניו לפניו רננ בוא לפניו רננה בואו לפניו לפניו בואו לפניו רננה עמדו עמדו עמדו עמדו אתש בשמח דו עבדו את השם בשמחה בואו לפניו לפני ירנ בואו לפניו רננה בואו לפניו לפניו ביר ננה בוא לפניו ביר ננה דובו ובדו את השם בבבב ו את השם ב בו לפניו לפני רננ בואו לפני רננ ב פ לפ פ נ פ לפנ יר ננם בוא לפנ יר ננ בואו לפנ לפנ לפנ עדו עדו עדו ו את השם בשמח עבדו עבדו עבדו עבדו את השם בשמחה בואו לפניו לפני יר ננ בו לפנ ביר ננ ב לפנ לפנ ביר ננ בו לפני ה עבדו עבדו עבדו עבדו את השם בשמחה עבדו עבדו עבדו עבדו את השם בס בואו לפניו לפני רננ בוא ב לפני מיר ננה בואו לפניו לפנ מיננה בוא לפני רננה ישתבח הבורא תודה לכל המשתתפים אני מודה לקדוש ברוך הוא שיכנו זכנו להכיר אותו לדעת שהוא קיים ולהנות מכל מה שהוא נותן לנו ואנחנו מודים לו מאוד הכל יודוך והכל ישבחוך והכל יאמרו והכל יאמרו אין קדוש כשה הכל יודוך והכל יש שמחוב והכל יאמרו והכל יאמרו אין קדוש כשה הכל יודוך והכל ישב והכל והכל והכל יאמרו אין קדוש כשם הכל יודוך והכל ישבחוך וכל והכל והכל יאמרו אין קדוש כשה ואנחנו שמחים על כל יום שהשם נותן לנו זה ברור נכון ושמחת בימיך היית אך שמח ושמחת בימיך והיית אך שמח ושמחת בימיך והית שמח ושמחת בימי תך שמח גדום ב ושמחת בימיך והית אך שמח ושמחת בימיך והיית אך שמח ושמחת במת שמח ושמחת בימת שמח דומבה ח