מצות השמחה - חלק י"א - ישמח לב מבקשי ה'
תאריך פרסום: 13.05.2024, שעה: 09:26
- - - עיקר הדרשה מספר 'וישמחו בך ישראל' ולאחריו הדרשה לא מוגה - - -
תְּפִלָּה בְּשִׂמְחָה - נִכְנֶסֶת הַיְשֵׁר לְהֵיכָלוֹ שֶׁל מֶלֶךְ
וְהִנֵּה מִי שֶׁמִּתְפַּלֵּל מִתּוֹךְ שִׂמְחָה, מֻבְטָח לוֹ שֶׁכָּל תְּפִלּוֹתָיו מִתְקַבְּלוֹת מִיָּד בַּמָּרוֹם וְעוֹלוֹת לְרָצוֹן לִפְנֵי אֲדוֹן כֹּל, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב רַבִּי נַחְמָן מִבְּרֶסְלֵב זיע"א (ספר המידות תפילה אות ע): עַל יְדֵי שִׂמְחָה תָּבוֹא תְּפִלָּתְךָ בְּהֵיכַל מֶלֶךְ, וְכֵן (סה"מ תפילה נז): מִי שֶׁמִּתְפַּלֵּל בְּשִׂמְחָה, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְכַבֵּד אוֹתוֹ וּפוֹקֵד אֶת לוֹחֲצָיו, וְכֵן (סה"מ תפילה פא): תְּפִלָּה שֶׁהִיא בְּשִׂמְחָה הִיא עֲרֵבָה וּמְתוּקָה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְכֵן (סה"מ ישועה אות כב): מִי שֶׁמִּתְפַּלֵּל בְּשִׂמְחָה, יִזְכֶּה לִשְׂמֹחַ בִּישׁוּעָתוֹ.
קוֹל צָהֳלָה וְרִנָּה - שְׂפָתֵינוּ אָז תְּרַנֵּנָּה
וְכָךְ אָמַר הָרַהַ"ק רַבִּי מֵאִיר מִפְּרֶמִישְׁלָאן זיע"א, שֶׁכַּאֲשֶׁר הָאָדָם עוֹבֵד אֶת ה' בְּשִׂמְחָה, אֲפִלּוּ כַּאֲשֶׁר הוּא מִתְפַּלֵּל אֶת תְּפִלָּתוֹ בְּרֶמֶז, תְּפִלָּתוֹ מִתְקַבֶּלֶת מִיָּד לִפְנֵי ה' יִתְבָּרַךְ, וְזֶה מְרֻמָּז בְּפָסוּק "עִבְדוּ אֶת ה' בְּשִׂמְחָה", כְּלוֹמַר כַּאֲשֶׁר הָאָדָם עוֹבֵד אֶת הַשֵּׁם מִתּוֹךְ שִׂמְחָה וְחֶדְוָה, עַל יְדֵי כָּךְ הוּא זוֹכֶה שֶׁ"בֹּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה", כְּלוֹמַר שֶׁתְּפִלָּתוֹ מִתְקַבֶּלֶת לִפְנֵי ה' אֲפִלּוּ כַּאֲשֶׁר הוּא מְבַקֵּשׁ מֵה' רַק "נָא נָא", כִּי מִי שֶׁעוֹבֵד אֶת ה' מִתּוֹךְ שִׂמְחָה, תְּפִלָּתוֹ חֲבִיבָה וּרְצוּיָה לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּבְכֹחָהּ לְבַטֵּל אֶת כָּל הַגְּזֵרוֹת הַקָּשׁוֹת וְלִפְעֹל אֶת כָּל הַיְשׁוּעוֹת וְהַבְּרָכוֹת.
וְאָמְרוּ דּוֹרְשֵׁי רְשׁוּמוֹת, שֶׁרָמַז יֵשׁ לְכָךְ בַּפִּיּוּט שֶׁשָּׁרִים בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת: "קוֹל צָהֳלָה וְרִנָּה, שְׂפָתֵינוּ אָז תְּרַנֵּנָּה, אָנָּא ה' הוֹשִׁיעָה נָּא, אָנָּא ה' הַצְלִיחָה נָּא", וְזֹאת לְרַמֵּז שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁאָנוּ שְׁרוּיִים בְּשִׂמְחָה, אָנוּ מִיָּד מִתְפַּלְלִים וּמַעְתִּירִים לִפְנֵי ה' " אָנָּא ה' הוֹשִׁיעָה נָּא", כִּי בְּשָׁעָה זוֹ כָּל תְּפִלּוֹתֵינוּ וּבַקָּשׁוֹתֵינוּ מִתְקַבְּלוֹת מִיָּד בַּמָּרוֹם.
גְּרַם שֶׁל שִׂמְחָה פּוֹעֵל יוֹתֵר מִנְּהָרוֹת שֶׁל דְּמָעוֹת
וְכָךְ הִתְבַּטֵּא וְאָמַר הָרַהַ"ק בַּעַל הַ"חַסְדֵי שְׁלֹמֹה", רַבִּי שְׁלֹמֹה דָּוִד יְהוֹשֻׁעַ מִסְּלוֹנִים זיע"א, בְּשֵׁם אָבִיו הָרַהַ"ק בַּעַל הַ"בֵּית אַבְרָהָם", עַל כֹּחָהּ הַגָּדוֹל שֶׁל תְּפִלָּה מִתּוֹךְ שִׂמְחָה: "מַה שֶּׁעוֹשֶׂה וּפוֹעֵל גְּרַם שֶׁל שִׂמְחָה, לֹא פּוֹעֲלִים עֶשְׂרִים קִילוֹ שֶׁל בְּכִיּוֹת". (נחל איתן עמוד מד)
וַאֲנִי תְפִלָּתִי לְךָ ה' עֵת רָצוֹן
וּמוּבָא בַּסְּפָרִים, שֶׁמִּשּׁוּם כָּךְ דָּרְשׁוּ חֲזַ"ל עַל הַפָּסוּק (תהלים סט יד) "וַאֲנִי תְפִלָּתִי לְךָ ה' עֵת רָצוֹן" - אֵימָתַי הוּא עֵת רָצוֹן? בִּשְׁלֹשָׁה רְגָלִים, שֶׁבָּהֶם תְּפִלָּתוֹ שֶׁל כָּל אָדָם מְקֻבֶּלֶת. עַד כָּאן. וְהַטַּעַם לְכָךְ הוּא, מִפְּנֵי שֶׁבַּמּוֹעֲדִים כָּל אָדָם מְקַיֵּם אֶת מִצְוַת "וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ" וְהוּא שָׁרוּי בְּשִׂמְחָה גְּדוֹלָה, וְלָכֵן בִּשְׁלֹשֶׁת הָרְגָלִים יֵשׁ לוֹ עֵת רָצוֹן לְקַבָּלַת כָּל תְּפִלּוֹתָיו, וְכָל בַּקָּשׁוֹתָיו מִתְקַבְּלוֹת מִיָּד בַּמָּרוֹם.
כְּמוֹ כֵן אָמַר הָרַהַ"ק רַבִּי שְׁלֹמֹה מִקַּרְלִין זיע"א (אמרי קודש אות סד), שֶׁמִּי שֶׁזִּכָּהוּ ה' יִתְבָּרַךְ לַעֲשׂוֹת שִׂמְחָה שֶׁל מִצְוָה, כְּגוֹן בְּרִית מִילָה, אוֹ נִשּׂוּאִין לְבָנָיו – פּוֹתְחִים לוֹ בְּשָׁעָה זוֹ אֶת כָּל הַהֵיכָלוֹת וּמְמַלְּאִים אֶת כָּל מִשְׁאֲלוֹתָיו, עַיֵּן שָׁם.
וְאֶפְשָׁר לְבָאֵר שֶׁהַטַּעַם לְכָךְ הוּא, מִפְּנֵי שֶׁמִּי שֶׁהוּא בַּעַל שִׂמְחָה, הוּא שָׁרוּי בְּשָׁעָה זוֹ בְּשִׂמְחָה וְחֶדְוָה גְּדוֹלָה, וְלָכֵן נִפְתָּחִים לוֹ כָּל הַשְּׁעָרִים לְמַעְלָה וְכָל תְּפִלּוֹתָיו מִתְקַבְּלוֹת בַּמָּרוֹם, כִּי כָּל הַשָּׁרוּי בְּשִׂמְחָה וְחֶדְוָה, כָּל תְּפִלּוֹתָיו וּתְחִנּוֹתָיו מִתְקַבְּלוֹת בְּרָצוֹן לִפְנֵי אֲדוֹן כֹּל.
הַאִם חָסֵר דָּבָר בְּהֵיכַל הַמֶּלֶךְ
מָשָׁל נִפְלָא אָמַר עַל כָּךְ הַבַּעַל שֵׁם טוֹב זיע"א.
מָשָׁל לְעָנִי אֲשֶׁר לֹא בָּא אֹכֶל לְפִיו בְּמֶשֶׁךְ כַּמָּה יָמִים רְצוּפִים וְהָיָה רָעֵב מְאֹד, וְהָלַךְ לְאַרְמוֹן הַמֶּלֶךְ כְּדֵי לְנַסּוֹת אֶת מַזָּלוֹ אוּלַי יִתְּנוּ לוֹ אֵיזֶה דָּבָר לְמַאֲכָלוֹ מֵאַרְמוֹן הַמְּלוּכָה, וְהִקִּישׁ בְּדַלְתוֹת הָאַרְמוֹן, כְּשֶׁהוּא בּוֹכֶה תַּמְרוּרִים וּמְמָרֵר עַל מַר גּוֹרָלוֹ וּמְבַקֵּשׁ בְּתַחֲנוּנִים שֶׁיְּרַחֲמוּ עָלָיו וְיִתְּנוּ לוֹ אֵיזֶה דְּבַר מַאֲכָל.
כְּשֶׁהִגִּיעַ קוֹל בְּכִיָּתוֹ הַגְּדוֹלָה לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ, נִכְמְרוּ רַחֲמָיו לְמִשְׁמַע צַעֲרוֹ וְדִמְעוֹתָיו, וְשָׁאַל אֶת עֲבָדָיו: מִי הוּא אֲשֶׁר כֹּה בּוֹכֶה וּמִצְטַעֵר לְיַד אַרְמוֹנִי? וְצִוָּה הַמֶּלֶךְ לְהוֹצִיא לוֹ מִיָּד הַחוּצָה אֶת כָּל מְבֻקָּשׁוֹ אֲשֶׁר בִּקֵּשׁ, וְנָתְנוּ לוֹ מְשָׁרְתֵי הַמֶּלֶךְ לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת כְּדֵי שָׂבְעוֹ כְּפִי רְצוֹנוֹ, וְהוּא שָׁב לְבֵיתוֹ שָׂמֵחַ וְטוֹב לֵב.
אֲבָל הָיָה עָנִי אַחֵר אֲשֶׁר הָיָה פִּקֵּחַ וְחָכָם מְאֹד, וְכַאֲשֶׁר הָיָה רָעֵב מְאֹד, לְאַחַר כַּמָּה יָמִים שֶׁבָּהֶם לֹא בָּא אֹכֶל לְפִיו, נָטַל אֶת כִּנּוֹרוֹ וּבָא עִמּוֹ לִפְנֵי אַרְמוֹן הַמְּלוּכָה, וְעָמַד בְּפֶתַח הָאַרְמוֹן וְהֵחֵל לָשִׁיר וּלְנַגֵּן בּוֹ שִׁירִים עַלִּיזִים וּשְׂמֵחִים עֲרֵבִים לָאֹזֶן הַמְשַׂמְּחִים אֶת כָּל שׁוֹמְעֵיהֶם.
כַּאֲשֶׁר הַמֶּלֶךְ שָׁמַע זֹאת, שָׁאַל אֶת עֲבָדָיו: מָה הַקּוֹל הֶעָרֵב הַזֶּה אֲשֶׁר מַגִּיעַ לְאָזְנַי, וּמִי הוּא אֲשֶׁר מְנַגֵּן וְשָׁר כֹּה יָפֶה מִחוּץ לְאַרְמוֹנִי? אָנָּא הַכְנִיסוּ אוֹתוֹ לְפָנַי, שֶׁיְּשַׁיֵּר וִינַגֵּן בְּתוֹךְ אַרְמוֹן הַמְּלוּכָה, וְתִרְבֶּה הַשִּׂמְחָה עַל יָדוֹ בְּכָל הָאַרְמוֹן.
וְכָךְ נִכְנַס הֶעָנִי לְתוֹךְ הָאַרְמוֹן וְשָׁר וְנִגֵּן לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ. וְהִנֵּה בְּבֵית הַמֶּלֶךְ כְּבָר הֵבִיאוּ לוֹ לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת כְּדֵי שָׂבְעוֹ, וְאַף הוֹסִיפוּ לוֹ מָלֵא חָפְנַיִם יַהֲלוֹמִים וּמַרְגָּלִיּוֹת יְקָרוֹת מֵאוֹצָרוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ, וְכָךְ הוּא הָלַךְ לְבֵיתוֹ שָׂמֵחַ וְטוֹב לֵב לְאַחַר שֶׁהִתְעַשֵּׁר עֹשֶׁר רַב מֵאוֹצַר הַמְּלוּכָה, כִּי כְּלוּם חָסֵר בְּבֵית הַמֶּלֶךְ?! (צוואת הריב"ש אות צז).
וְהַמָּשָׁל הוּא:
כַּאֲשֶׁר הָאָדָם בּוֹכֶה וּמִתְפַּלֵּל אֶת תְּפִלָּתוֹ בִּדְמָעוֹת שָׁלִישׁ לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, בְּוַדַּאי שֶׁעַל יְדֵי כָּךְ הוּא יִזְכֶּה שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יִתֵּן לוֹ אֶת כָּל מְבֻקָּשׁוֹ אֲשֶׁר בִּקֵּשׁ מִלְּפָנָיו, כִּי שַׁעֲרֵי דְּמָעוֹת לֹא נִנְעֲלוּ.
אֲבָל כַּאֲשֶׁר הָאָדָם בָּא שָׂמֵחַ וְטוֹב לֵב וּמִתְפַּלֵּל לִפְנֵי הַשֵּׁם אֶת תְּפִלָּתוֹ מִתּוֹךְ שִׂמְחָה גְּדוֹלָה עַל הַזְּכוּת הַגְּדוֹלָה לָבוֹא וּלְהִתְפַּלֵּל לִפְנֵי קוֹנוֹ וְעַל כָּל הַמַּתָּנוֹת הָעֲצוּמוֹת שֶׁמַּעֲנִיק לוֹ בּוֹרְאוֹ בְּכָל עֵת וּבְכָל רֶגַע, עַל יְדֵי כָּךְ הוּא זוֹכֶה וְנוֹטֵל בְּכִפְלֵי כִּפְלַיִם.
כִּי עַל יְדֵי שִׂמְחָתוֹ הוּא נִכְנָס לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֲשֶׁר "עֹז וְחֶדְוָה בִּמְקוֹמוֹ" (דברי הימים א טז כז), וְאֶפְשָׁר לְהִכָּנֵס לְהֵיכָל הַמֶּלֶךְ רַק עַל יְדֵי שִׂמְחָה, כִּי "אֵין לָבוֹא אֶל שַׁעַר הַמֶּלֶךְ בִּלְבוּשׁ שַׂק" וּבְעַצְבוּת, וְלָכֵן עַל יְדֵי שִׂמְחָתוֹ הוּא זוֹכֶה לִהְיוֹת מִבְּנֵי הֵיכַל הַמֶּלֶךְ, וּמִמֵּילָא הוּא זוֹכֶה שֶׁיִּתְמַלְּאוּ כָּל מִשְׁאֲלוֹתָיו, וְיִתְקַבְּלוּ כָּל בַּקָּשׁוֹתָיו בְּכָל הַתְּחוּמִים וְהַמִּישׁוֹרִים.
מַדּוּעַ חִכָּה הָמָן שֶׁמָּרְדְּכַי יְסַיֵּם אֶת תְּפִלָּתוֹ
וְכֵן כָּתַב בַּעַל הַ"בֶּן יְהוֹיָדָע" (מגילה טז), שֶׁכָּל הַמִּתְפַּלֵּל בְּשִׂמְחָה, מֻבְטָח לוֹ שֶׁתְּפִלָּתוֹ תִּתְקַבֵּל בַּמָּרוֹם בְּכָל הָעִנְיָנִים, וְעַל פִּי זֶה בֵּאֵר בַּעַל הַ"בֶּן יְהוֹיָדָע" אֶת דִּבְרֵי חֲזַ"ל שֶׁכָּתְבוּ, שֶׁכַּאֲשֶׁר הָמָן הָרָשָׁע בָּא לְהַרְכִּיב אֶת מָרְדְּכַי הַצַּדִּיק עַל הַסּוּס בִּרְחוֹב הָעִיר, הוּא חִכָּה וְהִמְתִּין לְמָרְדְּכַי עַד שֶׁיִּגְמֹר אֶת כָּל תְּפִלָּתוֹ וְלֹא הִפְסִיקוֹ בְּאֶמְצַע הַתְּפִלָּה.
וְלִכְאוֹרָה מַדּוּעַ חִכָּה הָמָן לְמָרְדְּכַי וְלֹא הִפְסִיקוֹ מִתְּפִלָּתוֹ כְּדֵי לְהוֹדִיעוֹ אֶת צִוּוּי הַמֶּלֶךְ? אֶלָּא הַטַּעַם לְכָךְ הוּא, מִפְּנֵי שֶׁהָמָן חָשַׁב שֶׁאִם יִתְפַּלֵּל מָרְדְּכַי לִפְנֵי שֶׁיֵּדַע עַל כָּךְ, הוּא יִתְפַּלֵּל מִתּוֹךְ עַצְבוּת, וּתְפִלָּה מִתּוֹךְ עַצְבוּת אֵינָהּ מְקֻבֶּלֶת בַּשָּׁמַיִם.
אֲבָל אִם יְבַשֵּׂר לְמָרְדְּכַי בְּאֶמְצַע הַתְּפִלָּה שֶׁהוּא צָרִיךְ לְהַרְכִּיבוֹ בִּרְחוֹב הָעִיר וְלִקְרֹא לְפָנָיו "כָּכָה יֵעָשֶׂה לָאִישׁ אֲשֶׁר הַמֶּלֶךְ חָפֵץ בִּיקָרוֹ" (אסתר ו ט), יִתְפַּלֵּל מָרְדְּכַי הַצַּדִּיק אֶת תְּפִלָּתוֹ מִתּוֹךְ שִׂמְחָה, וְהַתְּפִלָּה מִתּוֹךְ שִׂמְחָה רְצוּיָה בִּשְׁמֵי מְרוֹמִים, וְעַל יְדֵי שֶׁהוּא יִתְפַּלֵּל בְּשִׂמְחָה בְּוַדַּאי יְבַטֵּל בִּתְפִלָּתוֹ אֶת הַגְּזֵרָה הַקָּשָׁה אֲשֶׁר הָיְתָה עַל כָּל עַם יִשְׂרָאֵל לְהַשְׁמִיד לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד.
כִּי יָדַע הָמָן שֶׁתְּפִלָּה הַנֶּאֱמֶרֶת מִתּוֹךְ שִׂמְחָה וְחֶדְוָה כֹּחָהּ רַב וְעָצוּם בִּשְׁמֵי מְרוֹמִים לַהֲפֹךְ אֶת כָּל הַגְּזֵרוֹת וּלְהַמְשִׁיךְ יְשׁוּעוֹת גְּלוּיוֹת, וְלָכֵן חִכָּה הָמָן לְמָרְדְּכַי שֶׁיְּסַיֵּם אֶת כָּל תְּפִלָּתוֹ, וְרַק אָז הוּא אָמַר לוֹ שֶׁבָּא בִּשְׁלִיחוּתוֹ שֶׁל אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ לְהַרְכִּיבוֹ עַל הַסּוּס בִּרְחוֹב הָעִיר. עַד כָּאן דְּבָרָיו.
וְהוֹסִיף הַ"בֶּן אִישׁ חַי" זיע"א ("אדרת אליהו" - שמות), שֶׁזֶּה מְרֻמָּז בְּפָסוּק (שמות כב כו) "וְהָיָה כִּי יִצְעַק אֵלַי וְשָׁמַעְתִּי כִּי חַנּוּן אָנִי", וְהִנֵּה יָדוּעַ שֶׁהָאָדָם צָרִיךְ לְהִתְפַּלֵּל בְּשִׂמְחָה, שֶׁעַל יָדָהּ תִּתְקַבֵּל תְּפִלָּתוֹ בְּרָצוֹן לִפְנֵי אֲדוֹן כֹּל.
וְהִנֵּה "וְהָיָה" הוּא לְשׁוֹן שִׂמְחָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתְבוּ חֲזַ"ל, וְזֶה הַפֵּרוּשׁ "וְהָיָה כִּי יִצְעַק אֵלַי" - אִם הָאָדָם יִתְפַּלֵּל בְּשִׂמְחָה לִפְנֵי ה', יִתְקַיֵּם בּוֹ "וְשָׁמַעְתִּי כִּי חַנּוּן אָנִי". וּתְפִלָּתוֹ תִּתְקַבֵּל בְּרָצוֹן לִפְנֵי ה'. עַד כָּאן דְּבָרָיו.
מַדּוּעַ חַנָּה לֹא הִתְפַּלְלָה לִזְכּוֹת לְבָנִים
כָּתַב הַ"חֲתַם סוֹפֵר" זיע"א (דרשות חתם סופר - עמוד שנז), שֶׁזֶּה הַטַּעַם שֶׁחַנָּה לֹא הִתְפַּלְלָה לִזְכּוֹת לְזֶרַע שֶׁל קַיָּמָא עַד שֶׁפִּיְּסָהּ וְשִׂמְּחָהּ בַּעְלָהּ אֶלְקָנָה בִּדְבָרָיו, כִּי בַּהַתְחָלָה חַנָּה הָיְתָה שְׁרוּיָה בְּעַצְבוּת מִכָּךְ שֶׁלֹּא זָכְתָה עֲדַיִן לְהִפָּקֵד בְּבָנִים, כִּי צָרָתָהּ פְּנִנָּה הָיְתָה מְצַעֶרֶת אוֹתָהּ בְּכָל עֵת עַל כָּךְ, וְלָכֵן הִיא הָיְתָה שְׁרוּיָה בְּצַעַר וְעַצְבוּת, וְחַנָּה יָדְעָה שֶׁתְּפִלָּה שֶׁנֶּאֱמֶרֶת מִתּוֹךְ עַצְבוּת אֵינָהּ מִתְקַבֶּלֶת בַּמָּרוֹם וְלֹא תּוֹעִיל לָהּ, וְלָכֵן כָּל זְמַן שֶׁהִיא הָיְתָה שְׁרוּיָה בְּצַעַר וְעַצְבוּת - הִיא לֹא הִתְפַּלְלָה לִזְכּוֹת לְבָנִים.
אֲבָל לְאַחַר שֶׁבַּעְלָהּ אֶלְקָנָה פִּיְּסָהּ וְשִׂמְּחָהּ בְּכָךְ שֶׁאָמַר לָהּ שֶׁהוּא מְחַבְּבָהּ וְאוֹהֲבָהּ יוֹתֵר מֵעֲשָׂרָה בָּנִים שֶׁהֵבִיאָה לוֹ פְּנִנָּה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל א, א ח) "וַיֹּאמֶר לָהּ אֶלְקָנָה אִישָׁהּ חַנָּה לָמֶה תִבְכִּי... הֲלוֹא אָנֹכִי טוֹב לָךְ מֵעֲשָׂרָה בָּנִים", מִכָּךְ חַנָּה קִבְּלָה שִׂמְחָה גְּדוֹלָה וּמִיָּד עָמְדָה לְהִתְפַּלֵּל לִזְכּוֹת לְבָנִים, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר "וַתָּקָם חַנָּה", לְהִתְפַּלֵּל, וּבְשָׁעָה זוֹ הִתְפַּלְלָה חַנָּה מִתּוֹךְ שִׂמְחָה וְחֶדְוָה, וְאָכֵן תְּפִלָּתָהּ הִתְקַבְּלָה מִיָּד בַּמָּרוֹם וְהִיא זָכְתָה לְהִפָּקֵד בְּיוֹם רֹאשׁ הַשָּׁנָה בִּשְׁמוּאֵל הַנָּבִיא הַשָּׁקוּל כְּמֹשֶׁה וְאַהֲרֹן, כְּמוֹ שֶׁכָּתְבוּ חֲזַ"ל.
מַדּוּעַ לֹא רָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁיִּתְפַּלְלוּ אֵלָיו יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי קְרִיעַת יַם סוּף
וְעַל פִּי זֶה בֵּאֵר הָרַהַ"ק רַבִּי מְנַחֵם מֶנְדְּל מֵרִימְנוֹב זיע"א (בארות המים פרשת בשלח) אֶת הַטַּעַם לְכָךְ שֶׁכַּאֲשֶׁר הָיוּ יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר, לִפְנֵי קְרִיעַת יַם סוּף, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְעַם יִשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא יִתְפַּלְלוּ וְיִצְעֲקוּ אֵלָיו בִּתְפִלָּה וְתַחֲנוּנִים, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יד טו): "מַה תִּצְעַק אֵלָי דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִסָּעוּ", וְלִכְאוֹרָה מַה יּוֹתֵר טוֹב מִלִּצְעֹק וְלִזְעֹק אֵלָיו יִתְבָּרַךְ בְּעֵת צָרָה שֶׁיּוֹשִׁיעֵם וְיַצִּילֵם?
אֵיזֶה מִצְווֹת נִתְּנוּ לְיִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם
אֶלָּא שֶׁהַטַּעַם לְכָךְ הוּא, מִפְּנֵי שֶׁתְּפִלָּתָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל הָיְתָה מִתּוֹךְ עַצְבוּת וְלֵב נִשְׁבָּר, וְכֵיוָן שֶׁעַם יִשְׂרָאֵל הָיוּ צְרִיכִים יְשׁוּעָה גְּדוֹלָה וְנִסִּים גְּדוֹלִים, וְהֵם הָיוּ צְרִיכִים לְעוֹרֵר אֶת הַשְׁפָּעַת הָרַחֲמִים וְהַחֲסָדִים עֲלֵיהֶם מִלְמַעְלָה בְּאֹפֶן מִיָּדִי, לָכֵן אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁבְּעֵת כָּזֹאת לֹא יִתְפַּלְלוּ בְּצַעַר וְעַצְבוּת, כִּי עַל יְדֵי כָּךְ מִתְעוֹרֵר צַעַר וְעַצְבוּת בַּמָּרוֹם וּמִמֵּילָא אִי אֶפְשָׁר לְהוֹשִׁיעָם.
אֶלָּא שֶׁיִּהְיוּ אַךְ וְרַק בְּשִׂמְחָה גְּדוֹלָה וּבְבִטָּחוֹן בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיּוֹשִׁיעֵם, כִּי עַל יְדֵי כָּךְ מִתְעוֹרְרִים שִׂמְחָה גְּדוֹלָה וַחֲסָדִים עֲצוּמִים בְּכָל הָעוֹלָמוֹת הָעֶלְיוֹנִים, וּמִמֵּילָא הֵם יִזְכּוּ לְנִסִּים וְנִפְלָאוֹת אֲשֶׁר מִתְעוֹרְרִים עַל יְדֵי מִדַּת הַשִּׂמְחָה וְהַחֶדְוָה, וְאָכֵן בִּזְכוּת כָּךְ זָכוּ כָּל יִשְׂרָאֵל לַנֵּס הַגָּדוֹל וְהֶעָצוּם שֶׁל קְרִיעַת יַם סוּף.
וּמִשּׁוּם כָּךְ נָתַן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְעַם יִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם שְׁתֵּי מִצְווֹת, אֲשֶׁר הֵן אֲמִירַת הַלֵּל, וַעֲשִׂיַּת בְּרִית מִילָה, מִפְּנֵי שֶׁטִּבְעָם שֶׁל מִצְווֹת אֵלּוּ הוּא לְהַרְבּוֹת שִׂמְחָה וְחֶדְוָה גְּדוֹלָה. מִצְוַת הַלֵּל - נֶאֱמֶרֶת מִתּוֹךְ שִׂמְחָה גְּדוֹלָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתְבוּ חֲזַ"ל (פסחים קיט), וּמִצְוַת מִילָה - נַעֲשֵׂית תָּמִיד מִתּוֹךְ שִׂמְחָה רַבָּה וְחֶדְוָה גְּדוֹלָה, כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ חֲזַ"ל (מגילה טז): "וְשָׂשֹׂן" - זוֹ מִילָה.
וְזֹאת כְּדֵי לְהַרְבּוֹת אֶת שִׂמְחָתָם שֶׁל עַם יִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם עַל יְדֵי קִיּוּם שְׁתֵּי מִצְווֹת אֵלּוּ אֲשֶׁר טִבְעָן שֶׁהֵן מַרְבּוֹת אֶת הַשִּׂמְחָה, וְזֹאת כְּדֵי שֶׁעַל יְדֵי מִדַּת הַשִּׂמְחָה יִזְכּוּ יִשְׂרָאֵל לְהִגָּאֵל מִמִּצְרַיִם. עַד כָּאן דְּבָרָיו. (וכן ביאר בעל ה"עקידת יצחק" מאלכסנדר זיע"א - פרשת בשלח, עיי"ש)
סִימָן שֶׁהִתְקַבְּלָה תְּפִלָּתוֹ
וְכָתַב רַבִּי יְהוּדָה הֶחָסִיד זיע"א (סימן תשע"ג), שֶׁכַּאֲשֶׁר אָדָם מִתְפַּלֵּל וּלְפֶתַע נָפְלָה בְּלִבּוֹ שִׂמְחַת אַהֲבַת ה', יֵדַע כִּי ה' חָפֵץ בְּשָׁעָה זוֹ לַעֲשׂוֹת אֶת רְצוֹנוֹ וּלְקַבֵּל אֶת תְּפִלָּתוֹ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים לז ד) "וְהִתְעַנַּג עַל ה', וְיִתֶּן לְךָ מִשְׁאֲלֹת לִבֶּךָ".
וְכֵן כָּתַב בַּעַל הַ"קַּב הַיָּשָׁר" זיע"א (פרק עא), שֶׁכַּאֲשֶׁר הָאָדָם מַרְגִּישׁ לְפֶתַע שִׂמְחָה גְּדוֹלָה, סִימָן הַדָּבָר שֶׁיֵּשׁ לוֹ בְּשָׁעָה זוֹ עֵת רָצוֹן לְמַעְלָה, וּתְפִלָּתוֹ בְּשָׁעָה זוֹ רְצוּיָה בַּמָּרוֹם.
תְּפִלָּה מְיֻחֶדֶת
וְהַגה"ק רַבִּי אֱלִיעֶזֶר פָּאפּוֹ זיע"א בְּסִפְרוֹ "יַעְלְזוּ חֲסִידִים" (עמוד רצו) תִּקֵּן תְּפִלָּה מְיֻחֶדֶת לְשָׁעָה אֲשֶׁר בָּאָה לָאָדָם לְפֶתַע שִׂמְחָה גְּדוֹלָה, כִּי אוֹתָהּ שָׁעָה הִיא עֵת רָצוֹן גְּדוֹלָה בַּמָּרוֹם עֲבוּרוֹ, וְאֵלּוּ דְּבָרָיו:
כַּאֲשֶׁר לְפֶתַע נוֹפֶלֶת בְּלִבּוֹ שֶׁל הָאָדָם שִׂמְחַת אַהֲבַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אַל יְדַבֵּר בְּאוֹתָהּ שָׁעָה עִם אַף אָדָם, אֶלָּא יְבַקֵּשׁ וְיֹאמַר:
"יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלֹקֵינוּ וֵאלֹקֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁרִשְׁפֵּי הִתְעוֹרְרוּת אַהֲבָתְךָ יַתְמִידוּ וְיִתְרַבּוּ בִּי, וְיִהְיוּ קְשׁוּרִים וּנְטוּעִים בְּלִבִּי וּבְלֵב כָּל זַרְעִי לְעוֹלָם, אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן".
יֶעֱרַב עָלָיו שִׂיחִי
וְכֵן כָּתַב הַבַּעַל שֵׁם טוֹב זיע"א, (ליקוטים יקרים), וְהַחוֹזֶה מִלּוּבְּלִין זיע"א (דברי אמת - פרשת מקץ), שֶׁהַסִּימָן שֶׁתְּפִלָּתוֹ שֶׁל הָאָדָם הִתְקַבְּלָה בַּמָּרוֹם הִיא הַרְגָּשַׁת הַשִּׂמְחָה לְאַחַר הַתְּפִלָּה, וְזֶה מְרֻמָּז בְּפָסוּק (תהילים קד לד) "יֶעֱרַב עָלָיו שִׂיחִי, אָנֹכִי אֶשְׂמַח בַּה'", לְרַמֵּז שֶׁכַּאֲשֶׁר תְּפִלָּתוֹ שֶׁל הָאָדָם עֲרֵבָה לִפְנֵי ה' הוּא זוֹכֶה לְמִדַּת הַשִּׂמְחָה.
וּמְקוֹרוֹ בְּדִבְרֵי הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (חלק ג דף קסה), שֶׁכָּתַב שֶׁכַּאֲשֶׁר הָיָה רוֹאֶה הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים שֶׁתֵּבוֹת הַתְּפִלָּה הָיוּ יוֹצְאוֹת מִפִּיו בְּשִׂמְחָה וְחֶדְוָה, הָיָה יוֹדֵעַ שֶׁתְּפִלָּתוֹ מְקֻבֶּלֶת בַּמָּרוֹם לְרָצוֹן לִפְנֵי אֲדוֹן כֹּל.
וְהַטַּעַם לְכָךְ הוּא, מִפְּנֵי שֶׁכַּאֲשֶׁר הָאָדָם זוֹכֶה לְהַעֲלוֹת אֶת הַשְּׁכִינָה וּלְהַמְשִׁיךְ אֶת הַשְׁרָאַת הַשְּׁכִינָה עַל יְדֵי תְּפִלָּתוֹ, בְּוַדַּאי יִזְכֶּה שֶׁיִּתְקַבְּלוּ כָּל תְּפִלּוֹתָיו וְיִתְמַלְּאוּ כָּל מִשְׁאֲלוֹתָיו, כִּי הַשְּׁכִינָה הִיא מְקוֹר כָּל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת, וְהַשְּׁכִינָה הִיא שִׂמְחָתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל, וְלָכֵן הַסִּימָן שֶׁתְּפִלָּתוֹ הִתְקַבְּלָה הִיא הַשִּׂמְחָה הַגְּדוֹלָה שֶׁאַחֲרֶיהָ.
וְכֵן כָּתַב בַּעַל הָ"עַרְבֵי נַחַל" (פ' תזריע) שֶׁתְּפִלָּה בְּיִרְאָה פּוֹעֶלֶת לְמַעְלָה, וּמִמֵּילָא נִמְשָׁךְ עַל יָדָהּ שִׂמְחָה גְּדוֹלָה לָאָדָם. (וְכֵן כָּתַב בַּעַל הַתַּנְיָא פֶּרֶק ב).
תְּפִלָּה בְּשִׂמְחָה - מְבִיאָה אֶת כָּל הָרְפוּאוֹת וְהַיְשׁוּעוֹת בְּכָל הַתְּחוּמִים
וְעַל פִּי זֶה מְבָאֵר מוֹהַרְנַ"ת זיע"א (קריאת שמע ג), שֶׁזֶּה הַטַּעַם שֶׁכָּתְבוּ חֲזַ"ל (ברכות ג) שֶׁכָּל מִי שֶׁסּוֹמֵךְ גְּאֻלָּה לִתְפִלָּה אֵינוֹ נִזּוֹק כָּל הַיּוֹם, כִּי עַל יְדֵי שֶׁהָאָדָם סוֹמֵךְ אֶת סִפּוּר גְּאֻלָּתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם לִתְפִלָּתוֹ, הוּא מִתְפַּלֵּל מִתּוֹךְ שִׂמְחָה גְּדוֹלָה, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י שָׁם.
וְזֹאת מִפְּנֵי שֶׁכַּאֲשֶׁר הָאָדָם מִתְבּוֹנֵן בַּנִּסִּים הָעֲצוּמִים שֶׁעָשָׂה עִמָּנוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּיצִיאַת מִצְרַיִם, וְזֹאת אֲפִלּוּ כַּאֲשֶׁר הָיוּ יִשְׂרָאֵל שְׁקוּעִים בְּגָלוּת מִצְרַיִם בְּמ"ט שַׁעֲרֵי טֻמְאָה, וְכָל זֹאת רַק בִּגְלַל אַהֲבָתוֹ הַגְּדוֹלָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל, עַל יְדֵי כָּךְ מֵבִין הָאָדָם אֶת גֹּדֶל אַהֲבָתוֹ שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבָנָיו, וּמִתְמַלֵּא לִבּוֹ שִׂמְחָה וְחֶדְוָה גְּדוֹלָה, וְעַל יְדֵי כָּךְ הוּא עוֹמֵד לְהִתְפַּלֵּל מִתּוֹךְ שִׂמְחָה גְּדוֹלָה, וּמִשּׁוּם כָּךְ מֻבְטָח לוֹ שֶׁלֹּא יִנָּזֵק בְּכָל הַיּוֹם כֻּלּוֹ.
כִּי כָּל הַנְּזָקִים בָּאִים לָאָדָם רַק עַל יְדֵי חֶסְרוֹן הַשִּׂמְחָה שֶׁיֵּשׁ לָאָדָם בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה, אֲבָל כַּאֲשֶׁר הָאָדָם מִתְפַּלֵּל מִתּוֹךְ שִׂמְחָה גְּדוֹלָה, מֻבְטָח לוֹ שֶׁיִּזְכֶּה לִפְעֹל בִּתְפִלָּתוֹ אֶת כָּל מִשְׁאֲלוֹתָיו, וְעַל יְדֵי כָּךְ הוּא יִזְכֶּה לִרְפוּאוֹת וִישׁוּעוֹת עֲצוּמוֹת בְּכָל מַה שֶּׁהוּא זָקוּק, הֵן בְּרוּחָנִיּוּת וְהֵן בְּגַשְׁמִיּוּת. עכ"ד
יְהִי רָצוֹן שֶׁנִּזְכֶּה לְהִתְפַּלֵּל תָּמִיד אֶת כָּל תְּפִלּוֹתֵינוּ לִפְנֵי אֲדוֹן כֹּל מִתּוֹךְ שִׂמְחָה רַבָּה וּבְכַוָּנָה גְּדוֹלָה וַעֲצוּמָה. אָמֵן.
- - - תמלול הדרשה אך לא מוגה!!! - - -
נציב יום אהרון בן ונרה רפואה שלמה מהרה בכל אברה גידה בפרט בגבו בתוך שאר חולי עמו ישראל והכאבים יעברו לשונאי ישראל מהרה אמן אמן ולהצלחת כל עם ישראל בשמחה אמן
אנחנו עכשיו בחלק יא מצוות השמחה ישמח לב מבקשי ה'
מי שמתפלל מתוך שמחה מובטח לו שכל תפילותיה מתקבלות מיד במרום ועולות לרצון לפני אדון הכל כמו שכתב רבי נחמן זכותו תגן עלינו אמן אמן על ידי שמחה תבוא תפילתך בהיכל מלך וכן מי שמתפלל בשמחה הקדוש ברוך הוא מכבד אותו ו פוקדת לו חציו וכן תפילה שהיא בשמחה ערבה ומתוקה לשם יתברך וכן מי שמתפלל בשמחה יזכה לשמוח בישועתו הרב הקדוש רבי מאיר מפר שמלן זכר צדיק לברכה זכותו תגן עלינו אמן אמן אמר העובד את ההשם בשמחה אפילו אם הוא מתפלל ברמז תפילתו מקובלת מיד לפני השם יתברך וזה מרומז בפסוק עבדו עבדו עבדו עבדו את השם בשמחה עבדו עבדו דו את השם בשמחה בואו לפניו לפניו ביר ננ בוא לפניו ביר ננ בואו לפניו לפניו יר ננ ב לפניו שאדם עובד את השם מתוך שמחה וחדוה על ידי כך הוא זוכה בואו לפניו רננה זאת אומרת שהתפילה מתקבלת לפני השם אפילו שהוא מבקש מהקדוש ברוך הוא רק נה נה ביר נה נה ביר זה אפילו אותיות רב רב אפילו שהוא מרבה בנ נה נה בבקשות מי שעובד את השם מתוך שמחה תפילתו חביבה רצוייה לפני השם בכוהל לבטל את הגזרות הקשות ולפעול ישועות וברכות מיד עוד דרשו דורשי רשומות יש פיוט ששרים במוצאי שבת כל צהלה ורינה שפתינו אז תרננה אנה אדוני הושיענה אנה אדוני הצליח נה לרמז בשעה שאנחנו שרוים בשמחה מיד מתפללים ומעטי לפני הקדוש ברוך הוא אנה אדוני שענה ואז מתקבלות כל התפילות מיד במרום כל צהלה ורינה שפתנו אז תרננה אנה אדוני הושיענה נה אדוני אצליח נה ישר מתקבלים התפילות הרב הקדוש בעל חסדי שלמה רבי שלמה דוד יהושע מסלונים זכר צדיק לברכה זכותו תגן עלינו אמן אמן אומר בשם אביו הרב הקדוש בעל הבית אברהם כוח הגדול של תפילה מתוך שמחה תקשיבו טוב מה הוא אומר מה שעושה ופועל גרם של שמחה לא פועלים 20 קילו של בכיות עכשיו אתם שמחתם אמרתם עבדו אם הייתם בוכים עכשיו וממלאים 20 קילו 20 ליטר של דמעות השמחה פועלת יותר מובא בספרים על הפסוק ואני תפילתי לך אדו עת רצון מתי זה עת רצון בשלושת הרגלים אז התפילה של האדם מקובלת למה כי במועדים אדם מקיים בשמחת בחגך והיית אך שמח ושמחת בחגך והית אך שמח שמחה גדולה לכן בשלושת הרגלים זו עת רצון לקבל תפילותיו וכל הבקשות מתקבלות מיד בשמים כמו כן הוא אמר הרב הקדוש רבי שלמה מקרלין זכר צדיק ברכה זכותו תגן עלינו אמן אמן מי שזיכה הו השם יתברך לעשות שמחה של מצווה כגון ברית של מילה או נישואין לבניו פותחים לו בשעה זו כל ההיכלות וממלאים כל משאלותיו לכן מתברכים אחרי ברית מילה ואחרי חופה מבקשים מהחתן לברך כי הם בשמחה גדולה ואז מתקבלות כל הברכות והתפילות ואפשר לבאר שהטעם לכך הוא מישהו בעל שמחה שרוי בחדוה ובשמחה גדולה נפתחים לו כל השערים למעלה תפילותי מתקבלות במרום משל למה הדבר דומה הבעל שם טוב הקדוש מביא משל עני שלא אכל ימים הגיע לארמון המלך לנסות מזלו הקיש בדלתות בוכ תמרורים מבקש שירחמו עליו כל בכיתתו הגיע למלך נכמרו רחמיו שאל מי בוכה מי מצטער ככה וציווה לתת לו מיד כל מבוקשו אשר ביקש לאכול לשתות לסבו ושב לביתו שמח וטוב לב היה עני אחר פיקח יותר היה רעב מאוד לא אכל כמה ימים בא עם כינור לארמון עמד בפתח והתחיל לשיר ולנגד שירים משמחים ערבים המלך שמע מה הכל הזה הערב אמרו לו יש שמה מישהו מנגן ושר אמר תכניסו אותו שישיר וינגן בארמון נכנס העני ונגן לפני המלך וכמובן אתם יודעים כל תזמורת מביאים להם גם לאכול לא אז הגישו לו לאכול ולשתות וגם הוסיפו לו מלוח אופניים כסף וזהב על מה שהוא שימח את המלך וכך הלך לביתו שמח שבע ועשיר כי כלום חסר בבית המלך שאדם בוכה בדמעות שליש לפני הבורא יתברך השם שואל מי זה בוכה למה הוא בוכה תנו לו תנו לו מה שהוא מבקש תפילה לעני ךי יעטוף ולפני השם ישפוך תנו לו תפילת העני נכנסת ראשונה תנו לו כאדם בא ושמח לפני השם ומתפלל מתוך שמחה על הזכות שיש לו להתפלל לפני כונו איי איי אייי הקדוש ברוך הוא מעניק לו מתנות עצומות איי איי איי הוא אומר אתה שמח בכל מה שאני עושה איתך כאלה וכאלה הגיע לך הכל כי עוז וחדווה במקומו מי שרוצה להיכנס לכל המלך על ידי שמחה כי אין לבוא אל שער המלך בלבוס ו בעצבות ולכן הוא הופך להיות מבני אחל המלך השם ממלא משאלות ליבו לטובה נו גרם אחד של שמחה יותר מ20 קילו של דמעות בבכי כתב הבן יהוידע במגילה טוז כל מי שמתפלל בשמחה מובטח לו שתפילתו תתקבל במרום בכל העניינים זה הבן איש חי אומר והוא אומר חכמים זכרונם מברכה אומרים תקשיבו טוב המן ידע את הסוד הזה המן הרשע ידע את הסוד הזה הוא אומר כשהוא בא להרכיב את מרדכי הצדיק על הסוס ברחוב העיר מרדכי היה מתפלל הוא חיכה עד שהוא יגמור את התפילה לא הפסיק אותו באמצע למה למה לא אמר לו מיד הוא ידע שמרדכי מתפלל כי הוא יודע שיש גזירה אז הוא בצער ואם הוא יודיע לו עכשיו שהוא צריך להרכיב אותו על הסוס והמלך אמר ככה הוא יהיה בשמחה ואז תתבטל כל הגזירה אז לכן הוא לא גילה לו שיתפלל שיגמור ככה מתוך עצבות איי איי איי תראו מה זה המן הרשע ידע את הסוד הגדול שאנחנו עובדים עליו כבר כמה ימים זאת אומרת תפילה מתוך שמחה וחדוה כוחה עצום בשמיים להפוך גזרות ולהמשיך ישועות גלויות לכן הוא חיכה עד כאן דבריו איי איי איי ועוד הוסיף הבן איש חי שזה מרומז בפסוק כתוב בהיה כי צעק אליי ושמעתי כי חנון אני ידוע אמרנו אדם המתפלל בשמחה מתקבל את תפילתו מה כתוב פה והיה לשון שמחה והיה כי יצעק אליי ושמעתי אני שומע מי שבשמחה אני שומע כי חנון אני אדם שמתפלל לפניי בשמחה ועוד צועק מה צועק עבדו עבדו עבדו את הש את השם דו עבדו ו את השם בשמח בואו לפניו לפניו רננה בוא לפניו ירנ בואו לפניו לפניו רננ בוא לפניו רנן השם שומע השם שומע כתב החתם סופר זכר צדיק וקדוש לברכה זכותו תגן עלינו אמן אמן בדרשות חתם סופר עמוד שנז זה הטעם שחנה לא התפללה לזכות לזרע של קימה עד שפיס אותה ושמח אותה בעלה אל קנה בדבריו בהתחלה חנת שרואה בעצבות שהיא לא זוכה להיפקד בבנים בצרתה פנינה היייתה מצער אותה כל הזמן והייתה שרוייה בצער ועצבות וידעה שתפילה בעצבות לא מתקבלת במרא ולא ועין לה לכן כל זמן שהייתה שרוייה בצער ועצות לא התפללה לזכות לבנים אבל אחרי שבעלה אל קנה פייס אותה ושימח אותה שאמר לה אני מחבב אותך ואוהב אותך יותר מעשרה בנים שהביאה לי פנינה אפילו שלא הבאת לי שום ילד מביה לי עשרה אני אוהב אותך יותר מהעשרה בנים ווא נכנס לשמחה ויאמר לה אל קנה אישה חנה למה תבכי למה למה תבכי הלא אנוכי טוב לך מעשרה בנים חנה קיבלה שמחה גדולה עמדה לעמוד עמדה להתפלל לזכות לבנים שנאמר ותקום חנה היה לה קימה מזה והלכה להתפלל מתוך שמחה וחדווה ואכן תפילתה התקבלה מיד במרום וזכתה לפקד בראש השנה בשמואל הנבי הש ול כמשה ואהרון מי אומר את זה החתם סופר יא חביבי על פי זה באר הרב הקדוש הקדוש רבי מנחי מנדל מרימינוב זכותו תגן עלינו אמן אמן בבארות המים פרשת בשל מה הטעם שישראל שהיו במדבר לפני קריאת ים סוף אמר הקדוש ברוך הוא לעם ישראל שלא יתפללו שלא יצעקו אליו בתפילה ותחנונים מה תצעק אליי דבר אל בני ישראל ויסעו מה לא טוב לצעוק לא טוב לזעוק לקדוש ברוך הוא בעת שרה שיושיע מה אומר רבי מנחם מנדל מרי מנו הטעם לכך כהתפתחות ולב נשבר זה לא זה לא מזמין ניסים וישועות הם צ צריכים לעורר רחמים וחסדים באופן מיידי לכן בעת זאת שלא יהיה צער כי זה מצער את השכינה אלא שיהיו בשמחה בביטחון בשם יתברך שהוא יושיע אותם יכנסו למים בלי שום צעקות בשמחה גדולה בחסדים עצומים ואז הקדוש ברוך הוא עושה להם ניסים בזכות השמחה וזכו לקריעת ים סוף לכן הקדוש ברוך הוא נתן לעם ישראל במצרים שתי מצוות א מצוות הלל להגיד הלל בעשיית ברית מילה וואי למה הטבע של המצוות האלה להרבות שמחה וחדוה גדולה מצוות הלל אומרים אותה מתוך שמחה מצוות מילה תמיד מתוך שמחה וששון זו מילה כדי להרבות את שמחתם של ישראל במצרים על ידי קיום שתי המצוות על ידי כך יזכו להגאל ממצרים יא בבי ראיתם מי ידע את זה מי חשב על זה למה הקדוש ברוך הוא בחר כתב רבי יהודה החסיד זכר צדיק וקדוש לברכה ותו תגן עלינו אמן אמן בסימן תשעג כאשר אדם מתפלל שימו לב ופתאום נופל בלבו שמחת אהבת השם תוך כדי התפילה ידע שהשם חפץ בשעה זאת לעשות את רצונו ולקבל תפילתו כמו שכתוב והתענג על אדוני ויתן לך משאלות לבך יא בביי וכן כתב גם בעל הקו הישר זכר צדיק וקדוש לברכה זכותו תגן עלינו אמן אמן כאשר אדם מרגיש לפתע שמחה גדולה סימן שיש עת רצון בשמיים בשבילו והשעה הזאת רצוייה לפניו וכן כתב הגאון הקדוש רבי אליעזר פאפו זכר צדיק קדוש ברכה זכותו תגן עלינו אמן אמן בספרו יעלזו חסידים עמוד רצו מה הוא עשה הוא כתב ככה תפילה מיוחדת שאם בא לאדם לפתע שמחה גדולה זה עת רצון בשמיים עבורו אז מה הוא אומר אם נופלת לך שמחת אהבת השם אל תדבר באותה שעה עם אף אחד אלא תבקש ותאמר כך יהי רצון מלפניך אדוני אלוהינו ואלוהי אבותינו שר אשפה התעוררות אהבתך יתמידו והתרבו בי והיו קשורים נטועים בלבי ובלב כל זרעי לעולם אמן כן י רצון כך היייתה באותה שעה שמחה של יעקב אבינו שהוא ראה את יוסף אחרי 22 שנה אז את כל השמחה שהייתה לו הפנה לקדוש ברוך הוא שמע ישראל אדוני לאנו אדוני אחד להיות מחובר ודבוק בשם בשעה שאתה מרגיש את זה לא לעזוב אותו לא לדבר שטויות עם אנשים וזה כלום תגיד את זה עוד פעם היהיה רצון מלפניך אדוני אלוהינו ולא אבות שר ישפה התעוררות אהבתך יתמידו ויתרבו בי ויהיו קשורים נטועים בלבי ובלב כל זרעי לעולם אמן כני רוצה כתב הבעל שם טוב זכר צדיק קדוש ברך זכותו תגן עלינו אמן אמן וגם החוזה מלובלין זכר צדיק לברכה זכותו תגן עלינו אמן אמן שסימן שתפילת אדם התקבלה במרום זה הרגשת השמחה לאחר התפילה וזה גם מרומז בפסוק בתהילים כד לד יערב עליו שיחי אנוכי אשמח באדוני אם עריו עליו שיחי מה שאני עכשיו אמרתי והתפללתי זה סימן אנוכי סמח בשם אדם שהתפילה שלו ערבה לפני השם הוא זוכה למידת השמחה ומקור הדברים בזוהר הקדוש שכתב כאשר רואה היה הכהן הגדול ביום הכיפורים שתיבת התפילה היו יוצאות מפי בשמחה בחדוה היה יודע שתפילה ו מקובלת בשמיים לרצון לפני אדון הכל למה כי כאשר אדם זוכה לעלות את השכינה ולהמשיך את השרת השכינה על ידי תפילתו בוודאי הוא זוכה שמתקבלות כל תפילותיו מתמלאים כל משאלותיו כי השכינה היא מקור כל הברכות והשפעות י השמחה של ישראל לכן הסימן שתפילתו התקבלה זה השמחה הגדולה שבאה אחריה לכן כתב בעל ערו נחל זכר צדיק קדוש ברכה זכותו תגן עלינו אמן אמן בפרשת תזריע תפילה ביראה פועלת למעלה וממילא נמשך על ידה שמחה גדולה לאדם וכך כתב גם בעל התניה בפרק ב' עכשיו תשמעו רבנו נתן זכר צדיק וקדוש לברכה זכותו תגן עלינו אמן אמן אומר זה הטעם שכתבו חכמים כל הסומך גאולה לתפילה אינו ניזוק כל היום מה יש מה יש בעניין הזה סומכים גאולה אנחנו מספרים לפני התפילה איך נגאלו ישראל וייצאו ממצרים וזה מכניס לנו שמחה לפני התפילה כי אתה רואה שאתה הבן של הקדוש ברוך הוא ווא אוהב אותך ותראה מה עשה אפילו שהיינו ב את שערי טומא והכל הקדוש ברוך הוא חת להוציא אותנו וקת בכוריהם והציל את בחורינו וקרע לנו את הים ומי כמוך בעלים ומשבחים וזה ורואים איזה היסטוריה של הקדוש ברוך הוא איתנו ולא עוזב אותנו אוהב אותנו אז אדם שסומך את הגאולה לתפילה בטוח בטוח שהוא לא זוג כל היום כי הוא מגרש ומבטל את כל המזיקים ומקטרגים כי במקום שאדם שמח יש שכינה ואם יש שכינה היא מגרשת את כל המסתיים כשאדם מתבונן בניסים העצומים שעשה הקדוש ברוך הוא ביציאת מצרים ואפילו כשהם שקועים במט שערי טומאה ורואים את האהבה הגדולה שלו לעם ישראל על ידי כך מבין האדם גודל אהבת השם אליו הוא מתמלא ליבו שמחה גדולה ועומד להתפלל מתוך שמחה טח לו שלא ינזק בכל היום כולו כי נזקים באים מחמת חסרון שמחה שיש לאדם בשעת התפילה אבל כשאדם מתפלל מתוך שמחה גדולה מובטח לו שיזכה לפעול בתפילה כל משאלותיו ויזכה לרפואות לישועות עצומות בכל מה שהוא זקוק ברוחניות ובגשמיות ולכן יהי רצון מלפניך שנזכה להתפלל תמיד כל תפילותינו מתוך שמחה רבה ובכוונה עצומה וגדולה אמן אמן
עבדו עבדו עבדו עבדו את השם בשמחה עבדו עבדו עבדו את השם בשמח בואו לפניו לפניו רננ בוא לפניו רננה בואו לפניו לפניו רננה בוא ד ם ד ד דו דו את השם סמ בואו לפניו לפניו רננ בוא לפניו ברנ בואו לפנ לפנ רננ בוא לפנ ה דו דו דו דו את שס דו עבדו עבדו עבדו את השם השמ בואו לפניו לפני רננ בואו לפנ ביר ננ בואו לפני לפנ יר ננ בוא לפנה רננה ועדו עדו עדו עדו את השם בסי עדו עדו עדו עו את השם בש בואו לפניו לפני יר ננ ב לפנ רננ ב לפנ לפנ רננ בנ דו דו דו דו אתבס ו דו דו אתש ב בוא לפני לפ ב לפ רננ בו פנ לפנ רננ ב לפני נה נה תבקשו מה שאתם רוצים עכשיו הקדוש ברוך הוא יתן לכם ותברחו אחד את השני למה כשיהודים נמצאים בשמחה יש להם כוח לברך אחד את השני והברכות תקבלו יאללה כל אחד שיברך את השני קדימה ברכו אחד את השני השם מברך אתכם ש כל מה שברכתם התקיים אמן הרי אני מכוון לקיים מצוות השם בשמחה
רבנו הקדוש, ב"ה התשובה שלך ממש ריגשה אותי, מול סיפור כל כך קשה... תשובתך כל כך עושה נחת בשמים, יה"ר שבזכותך תבוא הגאולה, זה מדהים! חזקיהו המלך נבחר להיות משיח אך מכיון שלא אמר "תודה!" נלקח ממנו התפקיד... ואתה אומר לעם ישראל: "שבו תשארו ללמוד - "השם יִלָּחֵם לָכֶם" (שמות יד, יד) ואחרי הנס שיעשה השי"ת - שירת ההודיה שלך תהיה כל כך חזקה שבוודאי יבוא משיח... הרב תמיד מלמד אותנו רק לומר "תודה!" גם על הרעה... תמיד דמותך מול עיני כשיש קושי, כמה אתה מחזק אותנו... תודה לך על החיזוקים שלך (״בעלה של אחותי רצח אותה, איפה היה אבא שבשמיים?!״ אור יהודה 19.01.2011).
בוקר טוב כבוד הרב, ב"ה שמעתי את ההרצאה בקרית אתא. וואו איזה הרצאה, תודה רבה נהנתי מכל רגע וכמובן שלמדתי ממנה הרבה (קרית אתא - כחה של עניית אמן 02.08.2026 shofar.tv/lectures/1723).
אנחנו מטופלים בבית חולים פסיכיאטרי בצו של בית משפט. וב"ה השמעתי לחבר שלי את הדיסק של 'הכשרות באספקלריה עכשווית' (shofar.tv/lectures/923) השתכנע והפסיק לאכול בשר, אבל אמרתיו שישמור בסוד, כי כל שינוי שאדם עושה במקום, זה ירידה במצב הנפשי שלו על פי הפסיכיאטרים... אחרי חצי שנה לערך התגלה שלא אוכל ואמרו לו "שאם לא יחזור לאכול בשר יעבירו אותו למחלקה סגורה!" ששם יש הרבה אלימות והוא פחד. התקשרנו ל: 'שופר' סיפרנו זאת והרב אמר לשיר פסוק תהילים ק, ב, הדלקתי את הרמקול שמתי את השיר של הרב והתחלנו לרקוד ועכשיו הוא לא אוכל בשר ואין עוד לחץ מהם על זה, לא מזכירים לו כולם על זה (סגולת השמחה "עִבְדוּ אֶת ה' בְּשִׂמְחָה בֹּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה" תהלים ק, ב Shofar.tv/articles/15096).
שלום לכבוד הרב שליט"א, ב"ה זכינו לראות עין בעין 'בדרך שאדם רוצה לילך בה מוליכין אותו' (מכות י, ב) היינו צריכים להגיע להרצאה האחרונה שהתקיימה ברמלה ונתקענו בלי רכב והצטערנו על זה... הגיעה חופשת בין הזמנים וסגרנו נופש בקרית אתא... ולא להאמין הפלא ופלא הרב שליט"א הגיע לתת הרצאה באולם רחוב מתחת למקום שנפשנו - ישתבח שמו לעד! הגענו בשמחה גדולה לגלות שהאולם מלא מלא באנשים ונשים ומלא בנערים ונערות. ישבנו עם הנוער מאחורה ברוך ה' הנוער נשאר עד סוף ההרצאה והקשיב. ברוך ה' שהנוער מתעורר לצדיק האמת החי. תודה על הרצאה מרתקת. יה"ר שהשי"ת יברך את הרב (קרית אתא - כחה של עניית אמן 02.08.2026 shofar.tv/lectures/1723).
בוקר אור ומבורך לרב היקר והאהוב! יישר כח עצום ותודה רבה על עוד דרשה מרגשת ומיוחדת כמוך. ב"ה האופן הנדיר שהרב היקר והאהוב מנגיש את הידע והחשיבות העצומה בביצוע פשוט ובהתמדה זו הבשורה, הצגת ההקלטה לציבור בעניין הבחור שעבר תאונה קשה מאד ומשתקם בשל אימוץ ההמלצות ריגש מאוד, גם לאחר סקירה של מאות מקרים של ניסים ונפלאות בהעמקה, זה מדהים, מרתק ונדיר. יה"ר שהקדוש ברוך הוא ישמור אותך מכל משמר וימשיך לתת לך כח ועוז להשפיע בענק בעולם התשובה ולהרבות באהבה ובשמחה כבוד שמים בבריאות איתנה בכול האיברים והגידים בשמחה ונחת בכל התחומים והענינים. אמן ואמן!!! (קרית אתא - כחה של עניית אמן 02.08.2026 shofar.tv/lectures/1723).
כבוד הרב, תודה על ההרצאה בקרית אתא המעלפת, המרגשת, המצמררת, וה-מחדשת בה”א הידיעה! פעם כבוד הרב אמר למישהו: “ב״ה יש קומץ אנשים שמצטופפים לשמוע את האמת” והערב זכינו לראות זאת כולם צפופים כמו סרדינים, והלב התמלא שמחה לראות אולם מפוצץ עד אפס מקום. בלי עין הרע "בֵּן פֹּרָת יוֹסֵף בֵּן פֹּרָת עֲלֵי עָיִן" (בראשית מט, כב) אמן, כן ירבו כך כל ההרצאות! הגענו ב-20:50, אנשים עמדו, וגלשו אל מחוץ למפתן הדלת. גם לנו כבר לא היה כיסא, והבנו שנעמוד כל ההרצאה. ואז השי"ת שלח את י.ב. הי”ו עם רעיון מבריק – אילתר עבורנו ספסל מאחד החפצים במקום. איזו אכפתיות וטרחה בשבילנו! תודה רבה לו. ובזכותו זכינו לשבת בשורה הראשונה, הכי קרוב שאפשר – לשמוע כל מילה ולזכות לחזות בפני הרב. לקדש את העיניים! 74 ק”מ לכל כיוון 🚦🚦 – וכל ק״מ שווה עולם ומלואו. אחרי שכבוד הרב חידש לנו על גודל שכר הפסיעות והנסיעות לדבר מצווה, כל הדרך קיבלה משמעות אחרת. פתאום מבינים שכל מאמץ קטן בדרך לשיעור נרשם בשמים. ואפילו כששמענו מהרב שגם על קושי והטרחה למען מצווה יש שכר –תודה להשי"ת שזיכה אותנו לשבת על ספסל מאולתר😃 כל אחד מהסיפורים זה פנינה בפני עצמה. הסיפור על האדם שזכה לאריכות ימים בזכות עניית “אמן” – צמרמורת ואם כל הנסיעה היתה רק כדי לשמוע את החידוש של כבוד הרב על הפסוק “לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי ה’” (בראשית מט, יח) כבר היה שווה להגיע. איזה חידוש נפלא ואיזו עצה יקרה להתחזק בביטחון ובישועה! הדברים מאירים לנו את הפסוק באור חדש, אור שאפשר למצוא רק אצל כבוד הרב, שלא מפסיק לחדש, להפתיע ולרגש. ישר כוח עצום! אשרינו שזכינו ברב שמאיר את פסוקי התורה בעומק כזה, מגלה בהם אוצרות שלא תמיד שמים לב אליהם, ומעניק לכל מילה חיים ומשמעות חדשה. בכל שיעור זוכים לצאת עם עוד חיזוק, עוד הערכה למצוות, ותמיד מזכיר לנו שלא נהיה חלילה "מְלֻמָּדָה" (ישעיה כט, יג) אלא שנדע להעריך את כל היהלומים שהקב”ה נתן לנו – כל “אמן”, כל פסיעה, כל מצווה, כל רגע של תורה (גם 5 דקות מצילות!) וואו❗️ וכבוד הרב הוא בעצמו יהלום 💎💎יקר שאין לו מחיר. שליח נאמן של הקב”ה שמאיר את הדרך לאלפי יהודים, מלמדנו לגלות את היהלומים שבתורה ובמצוות, ומזכיר לנו בכל פעם מחדש כמה עושר רוחני הקב”ה העניק לנו. כמה השי"ת שמח בך! יה"ר שנזכה להדבק בו כמוך! תודה לרב על כל ההשקעה, המסירות והאהבה לעם ישראל. תודה שאתה מחדיר בנו אמונה, מחזק אותנו, ותמיד דואג שנגיע הכי רחוק שאפשר בעבודת השי"ת. 🩸איך בכלל אפשר אי פעם להודות ולהחזיר טובה לכבוד הרב כפי שמגיע לו⁉️❗️❗️❗️ יהי רצון שהקב”ה יעניק לכבוד הרב בריאות איתנה, אריכות ימים ושנים, שפע כוחות, סייעתא דשמיא בכל מכל כל, וימשיך לזכות את עם ישראל בעוד שנים רבות של תורה, אמונה, חיזוק וקידוש שם שמים (אמן) אשרינו מה טוב חלקנו שזכינו ברב כזה. 🙏תודה אבא שבשמים!! (קרית אתא - כחה של עניית אמן 02.08.2026 shofar.tv/lectures/1723).
כבוד הרב היקר. ב"ה הייתה הרצאה מיוחדת במינה. ישבתי על הכסא בלי לזוז. כמו כן האולם היה מפוצץ באנשים וזה עשה לי נחת. איזה כיף שהגעת לכאן. ברוך תהיה ויישר כח גדול (אמן, קרית אתא - כחה של עניית אמן 02.08.2026 shofar.tv/lectures/1723).
לכבוד הרב היקר, רצינו להודות מעומק הלב על הדרשה המיוחדת והמחזקת. ב"ה זכינו לעמוד ולהקשיב לדברי התורה של הרב, ולהרגיש את האור, החיזוק והאמונה שעוברים בכל מילה. הייתה לנו גם התרגשות גדולה לראות את ההשגחה הפרטית — ממש כרבע שעה לפני הדרשה קיבלנו לביתנו את תמונת הרב, כהכרת הטוב על החסד שזכינו לעשות - מאנשים שלא קשורים לקפ"ז - הרגשנו בזה זכות גדולה וסימן משמים. יהי רצון שנזכה תמיד ללכת בדרך התורה, להרבות בחסדים ובמעשים טובים, ושזכות הרב תמשיך להאיר ולחזק רבים. תודה רבה לרב על הזמן, ההשקעה והלב הגדול. מאחלים לרב נסיעה טובה ובטוחה, שילווה הרב בשמירה והצלחה, ויחזור לשלום (אמן, קרית אתא - כחה של עניית אמן 02.08.2026 shofar.tv/lectures/1723).
אין מילים, ב"ה הרצאה נדירה!!! נסיעה טובה ובטוחה🙏 (אמן, קרית אתא - כחה של עניית אמן 02.08.2026 shofar.tv/lectures/1723).
שבוע טוב ומבורך, כבוד מורי ורבי אלופי ומיודעי בהקשר לתולעים, ב"ה ראיתי בספר 'אוצר פלאות התורה' פרשת עקב עמוד שעב' על הפסוק: "וְאָכַלְתָּ וְשָׂבְעְתָּ וּבֵרַכְתָּ אֶת ה' אֱלֹהֶיךְ עַל הָאָרֶץ הַטּבָה אֲשֶׁר נָתַן לָךְ: (דברים ח, י) הנזהר שלא לאכול בלי ברכה אין תולעים שולטים בו, דבר פלא כתב ב'שפתי כהן' (קכה) על התורה (כאן): "שמעתי שכל המברך על כל מה שאוכל, ואינו מכניס לגופו שום דבר בלא ברכה ראשונה ואחרונה, כשמת אין התולעים שולטים בגופו, לפי שהתולעים הם מהקללה, שנאמר (דברים כח, לט) "כִּי תֹאכְלֶנּוּ הַתּלָעַת" והברכה היא היפך הקללה, שנאמר (יחזקאל מד, ל) "לְהָנִיחַ בְּרָכָה אֶל בֵּיתֶךָ" הוא הקבר, ברכה גימטריא כרז, שמכריזין שלא יגע בו שום נזק. עוד, ברכה גימטריא זכר, לפי שמזכיר שמו ומברך על כל דבר ודבר שהיה אוכל, ולא נהנה שום דבר בלא ברכה, לזה מצילין אותו מדין התולעים. ועוד, לפי שבשר גופו נתגדל ונתרבה על ידי ברכה, אין הקללה שולטת במקום ברכה. וכן מצינו רמז לזה "וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ אֶת" סופי תיבות ארבע תוי"ן, גימטריא ברכת נהנים להציל מדין תולעים עם הכולל" (קכו) עד כאן המספר פלאות התורה! (לכתבה בדיקת חרקים ותולעים במאכלים shofar.tv/articles/12056).