מצות השמחה - חלק י"ד - ושמחתים בבית תפלתי

 - - - עיקר הדרשה מהספר 'וישמחו בך ישראל' - - - 

פֶּרֶק ט "וְשִׂמַּחְתִּים בְּבֵית תְּפִלָּתִי"

הִנֵּה הָאָדָם צָרִיךְ לְהִתְפַּלֵּל אֶת כָּל תְּפִלּוֹתָיו לִפְנֵי אֲדוֹן כֹּל, מִתּוֹךְ שִׂמְחָה גְּדוֹלָה וּבְכַוָּנָה עֲצוּמָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתְבוּ חֲזַ"ל (ברכות לא ע"א : "אֵין עוֹמְדִין לְהִתְפַּלֵּל אֶלָּא מִתּוֹךְ שִׂמְחָה שֶׁל מִצְוָה".

אָמְנָם יֶשְׁנָם חֲלָקִים בַּתְּפִלָּה אֲשֶׁר תִּקְּנוּ אַנְשֵׁי כְּנֶסֶת הַגְּדוֹלָה לוֹמַר בְּכָל יוֹם, אֲשֶׁר הִנָּם מְסֻגָּלִים בְּיוֹתֵר לִזְכּוֹת עַל יָדָם לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּלְהַמְשִׁיךְ עַל הָאָדָם שֶׁפַע בְּרָכָה עֲצוּמָה מִמַּעַל עַל יְדֵי אֲמִירָתָם מִתּוֹךְ שִׂמְחָה גְּדוֹלָה וְכַוָּנָה עֲצוּמָה. 

עַל יְדֵי אֲמִירַת שִׁירַת הַיָּם בְּשִׂמְחָה גְּדוֹלָה - נִהְיָה כְּלִי מוּכָן לְקַבֵּל קְדֻשָּׁה וְטָהֳרָה 

וְהִנֵּה אַחַד הַדְּבָרִים שֶׁהִפְלִיגוּ חֲזַ"ל (זוהר בשלח) מְאֹד בְּמַעֲלת אֲמִירָתָם מִתּוֹךְ שִׂמְחָה גְּדוֹלָה, הוּא אֲמִירַת "שִׁירַת הַיָּם" בְּכַוָּנָה גְּדוֹלָה וּבְשִׂמְחָה עֲצוּמָה, אֲשֶׁר עַל יָדָהּ זוֹכֶה הָאָדָם לִבְרָכוֹת עֲצוּמוֹת מְאֹד בְּכָל הַתְּחוּמִים וְהַמִּישׁוֹרִים בְּרוּחָנִיּוּת וּבְגַשְׁמִיּוּת. 

וְכָתַב "בַּעַל הַחֲרֵדִים" זיע"א (פרק עג), שֶׁאִם הָאָדָם אוֹמְרָה בְּכַוָּנָה עֲצוּמָה וּבְשִׂמְחָה גְּדוֹלָה כְּמוֹ בְּשָׁעָה רִאשׁוֹנָה שֶׁיִּשְׂרָאֵל אָמְרוּ אוֹתָהּ, וְזֹאת עַל יְדֵי שֶׁיְּדַמֶּה בְּדַעְתּוֹ כְּאִלּוּ הַיּוֹם אֵרַע הַנֵּס הַגָּדוֹל שֶׁל קְרִיעַת יַם סוּף וְהוּא עָבַר בְּתוֹךְ הַיָּם בַּיַּבָּשָׁה, שֶׁעַל יְדֵי כָּךְ הוּא יֹאמְרָהּ בְּכַוָּנָה גְּדוֹלָה וּבְשִׂמְחָה רַבָּה, עַל יְדֵי זֶה הוּא זוֹכֶה לִמְחִילַת כָּל עֲווֹנוֹתָיו, וְהֵבִיא דְּבָרָיו הַ"מִּשְׁנָה בְּרוּרָה" (סימן נא ס"ק יז). 

וְהָרַהַ"ק רַבִּי נַפְתָּלִי מֵרוֹפְּשִׁיץ זיע"א בַּעַל הַ"זֶּרַע קֹדֶשׁ" זיע"א (שביעי של פסח) כָּתַב בְּסִפְרוֹ, שֶׁעַל יְדֵי אֲמִירַת שִׁירַת הַיָּם בְּכַוָּנָה, הָאָדָם מְשַׁבֵּר כָּל כֹּחוֹת הַסִּטְרָא אַחֲרָא וְהַקְּלִפּוֹת, וְהוּא נִהְיָה כְּלִי רָאוּי וּמוּכָן לְקַבֵּל טָהֳרָה וּקְדֻשָּׁה.

וְכֵן בַּעַל הַ"בֵּית אַהֲרֹן" מִקַּרְלִין זיע"א (פסח ד"ה במדרש) הִפְלִיג בְּיוֹתֵר בְּמַעֲלָתָהּ, וְכָךְ הוּא כּוֹתֵב:

"אִם יֹאמַר שִׁירַת הַיָּם בְּכָל לֵב וּמְסִירַת נֶפֶשׁ, כָּל אֶחָד לְפִי דַּרְגָּתוֹ, בְּוַדַּאי יְתֻקַּן כָּל עִנְיָנָיו בַּגּוּף וּבַנֶּפֶשׁ".

וְאֶפְשָׁר לְבָאֵר זֹאת עַל פִּי מַה שֶּׁכָּתַב הַחִידָ"א זיע"א (ציפורן שמיר אות כד), שֶׁאֲמִירַת שִׁירַת הַיָּם בְּכַוָּנָה וּבְשִׂמְחָה הוּא עִלּוּי וְנַחַת רוּחַ גָּדוֹל וְעָצוּם מְאֹד לַשְּׁכִינָה הַקְּדוֹשָׁה, וּבַאֳמִירָתָהּ בְּכַוָּנָה גְּדוֹלָה מִתּוֹךְ שִׂמְחָה הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה עָלָיו, וְלָכֵן מִמֵּילָא הוּא זוֹכֶה עַל יְדֵי כָּךְ לְכָל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת.

וְהִנֵּה בְּכָךְ שֶׁהָאָדָם מְשַׂמֵּחַ וּמַעֲלֶה אֶת הַשְּׁכִינָה הוּא מְתַקֵּן אֶת כָּל חֲטָאָיו, כִּי עִקַּר הַפְּגָם שֶׁל הַחֲטָאִים הוּא מִפְּנֵי שֶׁעַל יָדָם הוּא צִעֵר אֶת הַשְּׁכִינָה וְהִפִּילָהּ בֵּין הַקְּלִפּוֹת, וְעַכְשָׁו הוּא מְתַקֵּן זֹאת עַל יְדֵי אֲמִירַת שִׁירַת הַיָּם בְּכַוָּנָה וּבְשִׂמְחָה אֲשֶׁר עַל יְדֵי כָּךְ הוּא מְשַׂמֵּחַ וּמַעֲלֶה אֶת הַשְּׁכִינָה מִנְּפִילָתָהּ, לָכֵן עַל יְדֵי אֲמִירַת שִׁירַת הַיָּם בְּכַוָּנָה וּבְשִׂמְחָה גְּדוֹלָה נִמְחָלִים כָּל עֲווֹנוֹתָיו, וְהוּא זוֹכֶה לְכָל הַהַשְׁפָּעוֹת וְהַבְּרָכוֹת. 

קַבָּלַת עֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם מִתּוֹךְ שִׂמְחָה - מְבִיאָה רְפוּאָה וּשְׁמִירָה

הִנֵּה אַחַד הַמְּקוֹמוֹת הַחֲשׁוּבִים בְּיוֹתֵר בִּתְפִלַּת הָאָדָם לְאָמְרוֹ בְּכַוָּנָה גְּדוֹלָה וּבִמְתִינוּת רַבָּה, הִיא אֲמִירַת "קְרִיאַת שְׁמַע", וְכַאֲשֶׁר הָאָדָם קוֹרֵא אֶת קְרִיאַת שְׁמַע, הַשְּׁכִינָה הַקְּדוֹשָׁה בָּאָה לִשְׁכֹּן אֶצְלוֹ וְלִשְׁרוֹת עָלָיו, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (תרומה קס).

וְכָתַב הַלְּבוּשׁ (סימן ס אות ה), שֶׁלָּכֵן מְכַסִּים אֶת הָעֵינַיִם בְּפָסוּק רִאשׁוֹן, וְזֹאת לִכְבוֹד הַשְּׁכִינָה הַקְּדוֹשָׁה הַבָּאָה בְּשָׁעָה זוֹ לִשְׁרוֹת עָלָיו וְלִשְׁכֹּן בּוֹ, וּכְמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לג כב) "וְשַׂכֹּתִי כַפִּי עָלֶיךָ עַד עָבְרִי".

וּסְגֻלַּת אֲמִירָתָהּ הִיא דַּוְקָא כַּאֲשֶׁר הִיא נֶאֱמֶרֶת בְּכַוָּנָה רַבָּה עֲצוּמָה מְאֹד, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (זוהר חדש רות צה ע"ב), שֶׁכַּאֲשֶׁר הָאָדָם קוֹרֵא קְרִיאַת שְׁמַע בְּכַוָּנָה גְּדוֹלָה, הוּא מוֹשֵׁךְ רְפוּאָה שְׁלֵמָה לְכָל אֵיבָרָיו, וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: "כָּל הַקּוֹרֵא קְרִיאַת שְׁמַע כְּתִקּוּנָהּ, כָּל אֵיבָר וְאֵיבָר נוֹטֵל תֵּבָה אַחַת לְעַצְמוֹ וּמִתְרַפֵּא".

וּבֵאֵר הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (זוהר חדש אחרי נט ע"א), שֶׁהַטַּעַם לְכָךְ הוּא מִפְּנֵי שֶׁכַּאֲשֶׁר הָאָדָם קוֹרֵא קְרִיאַת שְׁמַע בְּכַוָּנָה גְּדוֹלָה, כָּל תֵּבָה וְתֵבָה מַשְׁפִּיעָה עַל כָּל אֵיבָר וְאֵיבָר, וְעַל יְדֵי אֲמִירַת קְרִיאַת שְׁמַע הָאָדָם מַעֲבִיר וּמְסַלֵּק אֶת הַקְּלִפּוֹת וְהַטֻּמְאָה מִכָּל רְמַ"ח אֵיבָרָיו וּשְׁסָ"ה גִּידָיו, אֲבָל כַּאֲשֶׁר הָאָדָם אֵינוֹ קוֹרֵא קְרִיאַת שְׁמַע בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה, אֵיבָרָיו מִתְמַלְּאִים רוּחַ רָעָה וְכָל מַרְעִין בִּישִׁין, רַחֲמָנָא לִיצְלַן.

וְכֵן כָּתְבוּ חֲזַ"ל (מדרש תנחומא פ' קדושים), שֶׁבִּקְרִיאַת שְׁמַע יֶשְׁנָן רְמַ"ח תֵּבוֹת אֲשֶׁר הֵן כְּנֶגֶד רְמַ"ח אֵיבְרֵי הָאָדָם, וְעַל יְדֵי אֲמִירַת קְרִיאַת שְׁמַע בְּכַוָּנָה גְּדוֹלָה הָאָדָם זוֹכֶה לִשְׁמִירָה עֶלְיוֹנָה עַל כָּל גּוּפוֹ וְאֵיבָרָיו, וְזֶה לְשׁוֹנָם: "אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אִם שָׁמַרְתָּ אֶת שֶׁלִּי לִקְרוֹת קְרִיאַת שְׁמַע כְּתִקּוּנָהּ, אֲנִי אֶשְׁמֹר אֶת שֶׁלְּךָ".

וְכָתַב עַל כָּךְ בַּעַל "קַב הַיָּשָׁר" (פרק צ), שֶׁעַל יְדֵי אֲמִירַת קְרִיאַת שְׁמַע בְּכַוָּנָה גְּדוֹלָה, הָאָדָם מְסַלֵּק אֶת כָּל כֹּחוֹת הַסִּטְרָא אַחֲרָא מֵעָלָיו וְשׁוֹרָה עֲלֵיהֶם הַשְּׁכִינָה, וּמִמֵּילָא עַל יְדֵי כָּךְ הוּא נִצָּל מִכָּל הֶחֳלָאִים שֶׁבָּעוֹלָם, וְכָל הֶחֳלָאִים בָּאִים רַק מִפְּנֵי שֶׁאֵין נִזְהָרִים לוֹמַר אֶת קְרִיאַת שְׁמַע בְּכַוָּנָה גְּדוֹלָה. עַד כָּאן דְּבָרָיו.

וְכֵן בֵּאֵר בַּעַל הַ"פְּנֵי יְהוֹשֻׁעַ" עַל מַה שֶּׁכָּתְבוּ חֲזַ"ל (ברכות ה ע"א) "כָּל הַקּוֹרֵא קְרִיאַת שְׁמַע עַל מִטָּתוֹ, מַזִּיקִין בְּדֵלִין הֵימֶנּוּ", שֶׁהוּא דַּוְקָא כְּשֶׁאָמְרָהּ בְּכַוָּנָה גְּדוֹלָה, וּמְדַקְדֵּק בְּאוֹתִיּוֹתֶיהָ כָּרָאוּי.  

אֲמִירַת קְרִיאַת שְׁמַע בְּכַוָּנָה - מַמְשִׁיכָה עַל הָאָדָם שִׂמְחָה גְּדוֹלָה

וְהוֹסִיף הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (פנחס רלו ע"ב), שֶׁעַל יְדֵי אֲמִירַת קְרִיאַת שְׁמַע בְּכַוָּנָה זוֹכֶה הָאָדָם לְשִׂמְחָה גְּדוֹלָה, וְזֶה מְרֻמָּז בַּמִּלִּים שְׁמַע אֶחָד, שֶׁזֶּה תֵּבַת אֶשְׂמַח, כִּי בַּאֲמִירַת קְרִיאַת שְׁמַע הַשְּׁכִינָה הַקְּדוֹשָׁה שׁוֹרָה עָלָיו וְהִיא מְשַׂמַּחַת אוֹתוֹ.

וְהַבֵּאוּר לְכָךְ הוּא, מִפְּנֵי שֶׁחֲטָאֵי הָאָדָם מְעַכְּבִים אֶת הָאָדָם שֶׁלֹּא תִּשְׁרֶה הַשְּׁכִינָה עָלָיו, כִּי אֵין הַשְּׁכִינָה יְכוֹלָה לִשְׁרוֹת בְּמָקוֹם הַמְלֻכְלָךְ מֵחֲטָאִים וַעֲווֹנוֹת כְּמוֹ שֶׁכָּתְבוּ חֲזַ"ל (תנא דבי אליהו).

וְהִנֵּה כַּאֲשֶׁר הָאָדָם קוֹרֵא קְרִיאַת שְׁמַע בְּכַוָּנָה גְּדוֹלָה וּמְקַבֵּל עָלָיו עֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם בְּשִׂמְחָה, הוּא זוֹכֶה לִמְחִילַת כָּל עֲווֹנוֹתָיו, וְזֹאת עַל יְדֵי הַשְׁרָאַת הַשְּׁכִינָה הַבָּאָה וְשׁוֹרָה עָלָיו בַּקְּרִיאַת שְׁמַע, וְלָכֵן עַל יְדֵי כָּךְ הוּא זוֹכֶה לְגָרֵשׁ אֶת הַסִּטְרָא אַחֲרָא מִכָּל אֵיבָרָיו, וְהַקְּדֻשָּׁה שׁוֹרָה עַל כָּל אֵיבָרָיו, וּמִמֵּילָא הוּא זוֹכֶה לִרְפוּאָה בִּשְׁלֵמוּת, וְלָכֵן כָּתַב הַזֹּהַר שֶׁעַל יְדֵי אֲמִירַת קְרִיאַת שְׁמַע בְּכַוָּנָה זוֹכֶה הָאָדָם לְשִׂמְחָה בִּשְׁלֵמוּת.

וְכָתַב עוֹד הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (פיקודי רסד) שֶׁיֶּשְׁנָם אַרְבָּעָה מַזִּיקִים, שֶׁהֵם: מַשְׁחִית, עָווֹן, אַף וְחֵמָה, וְהַמַּזִּיקִים שֶׁנִּקְרָאִים אַף וְחֵמָה, כָּל תַּפְקִידָם הוּא לְהַעֲצִיב אֶת הָאָדָם וְלִגְרֹם לוֹ שֶׁלֹּא יִשְׂמַח בְּעֵת עָסְקוֹ בְּתוֹרָה וּתְפִלָּה, וְעַל יְדֵי אֲמִירַת קְרִיאַת שְׁמַע בְּכַוָּנָה מְבַטְּלִים אֶת כָּל הַמַּזִּיקִים הָאֵלּוּ אֲשֶׁר תַּפְקִידָם הוּא לְהָבִיא עַצְבוּת לָאָדָם, וְזוֹכִים מִמֵּילָא לְשִׂמְחָה וְחֶדְוָה גְּדוֹלָה. 

וּבֵאֵר מוֹהַרְנַ"ת זיע"א (הלכות קריאת שמע ג), שֶׁכֵּיוָן שֶׁעַל יְדֵי אֲמִירַת קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁיֵּשׁ בָּהּ רְמַ"ח תֵּבוֹת, הָאָדָם זוֹכֶה לְהַמְשִׁיךְ אֶת הַשִּׂמְחָה לְכָל רְמַ"ח אֵיבָרָיו, לָכֵן תִּקְּנוּ חֲזַ"ל שֶׁמִּיָּד לְאַחַר אֲמִירַת קְרִיאַת שְׁמַע עוֹמְדִים לְהִתְפַּלֵּל תְּפִלַּת שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה, כִּי כָּתְבוּ חֲזַ"ל שֶׁאֵין עוֹמְדִים לְהִתְפַּלֵּל אֶלָּא מִתּוֹךְ שִׂמְחָה, וְעַל יְדֵי שֶׁיֹּאמַר הָאָדָם אֶת הַקְּרִיאַת שְׁמַע בְּכַוָּנָה גְּדוֹלָה, בְּוַדַּאי הוּא יִזְכֶּה לְשִׂמְחָה גְּדוֹלָה וַעֲצוּמָה בְּכָל רְמַ"ח אֵיבָרָיו, וְעַל יְדֵי כָּךְ הוּא יִזְכֶּה לְהִתְפַּלֵּל מִתּוֹךְ שִׂמְחָה. 

קַבָּלַת עֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם בְּשִׂמְחָה - מְבִיאָה הַשְׁרָאַת הַשְּׁכִינָה 

וְזֶה הַטַּעַם שֶׁכָּתְבוּ חֲזַ"ל (סוטה מד), שֶׁעַל יְדֵי שֶׁעַם יִשְׂרָאֵל קוֹרְאִים אֶת קְרִיאַת שְׁמַע בַּבֹּקֶר וּבָעֶרֶב, הֵם מְנַצְּחִים בְּמִלְחֲמוֹתֵיהֶם אֶת כָּל אוֹיְבֵיהֶם וְשׂוֹנְאֵיהֶם, וּמַעֲלֶה עֲלֵיהֶם הַכָּתוּב כְּאִלּוּ עָסְקוּ בַּתּוֹרָה כָּל הַיּוֹם, וְזֹאת מִפְּנֵי שֶׁעַל יְדֵי אֲמִירַת קְרִיאַת שְׁמַע בְּכַוָּנָה הַשְּׁכִינָה הַקְּדוֹשָׁה שׁוֹרָה עֲלֵיהֶם, וּמִמֵּילָא הֵם מְנַצְּחִים בְּמִלְחַמְתָּם אֶת כָּל אוֹיְבֵיהֶם וּמְבַקְשֵׁי רָעָתָם.

כִּי כָּל הַנִּצָּחוֹן בַּמִּלְחָמָה הוּא רַק עַל יְדֵי הַשְׁרָאַת הַשְּׁכִינָה הַיּוֹצֵאת עִם יִשְׂרָאֵל לְמִלְחַמְתָּם בִּמְבַקְשֵׁי רָעָתָם, וְעַל יָדָהּ הֵם מְנַצְּחִים בַּמִּלְחָמָה אֶת כָּל שׂוֹנְאֵיהֶם, וּמִשּׁוּם כָּךְ הִזְהִירָה הַתּוֹרָה בְּיוֹתֵר עַל הַזְּהִירוּת מֵהַחֲטָאִים בְּעֵת הַיְצִיאָה לְמִלְחָמָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כג טו) "וְלֹא יִרְאֶה בְךָ עֶרְוַת דָּבָר וְשָׁב מֵאַחֲרֶיךָ", וְזֹאת כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּסְתַּלֵּק הַשְּׁכִינָה מֵהֶם וְלֹא יִפְּלוּ לִפְנֵי אוֹיְבֵיהֶם.

וְהִנֵּה כָּתְבוּ חֲזַ"ל (תנא דבי אליהו), שֶׁכָּל מַה שֶּׁזָּכָה יְשַׁעְיָה הַנָּבִיא שֶׁיִּתְגַּלּוּ לוֹ כָּל נֶחָמוֹת וִישׁוּעוֹת יִשְׂרָאֵל הָעֲתִידוֹת לָבוֹא בְּאַחֲרִית הַיָּמִים לְעַם יִשְׂרָאֵל, הוּא מִפְּנֵי שֶׁקִּבֵּל עָלָיו תָּמִיד עֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם מִתּוֹךְ שִׂמְחָה.

נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע אָמְרוּ כְּאֶחָד

וְאֶפְשָׁר לְבָאֵר שֶׁהַטַּעַם לְכָךְ הוּא, מִפְּנֵי שֶׁעַל יְדֵי שֶׁיְּשַׁעְיָה הַנָּבִיא קִבֵּל עֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם בְּשִׂמְחָה גְּדוֹלָה הוּא זָכָה לְהַשְׁרָאַת הַשְּׁכִינָה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, כְּמוֹ שֶׁיִּהְיֶה לֶעָתִיד לָבוֹא, שֶׁאָז יִזְכּוּ יִשְׂרָאֵל לְתַכְלִית הַשִּׂמְחָה, וְעַל יָדָהּ הֵם יִזְכּוּ לְהַשְׁרָאַת הַשְּׁכִינָה בִּשְׁלֵמוּת, וְלָכֵן הוּא אֲשֶׁר כָּתַב אֶת כָּל נְבוּאוֹת יִשְׂרָאֵל שֶׁיִּהְיוּ לֶעָתִיד לָבוֹא, כִּי זָכָה לְהַשִּׂיג זֹאת כְּבָר עַכְשָׁו עַל יְדֵי שִׂמְחָתוֹ הַגְּדוֹלָה בְּקַבָּלַת עֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם מִתּוֹךְ שִׂמְחָה. 

וְכֵן כָּתְבוּ חֲזַ"ל (תנא דבי אליהו רבה פרק יז), שֶׁכֵּיוָן שֶׁקִּבְּלוּ עֲלֵיהֶן יִשְׂרָאֵל עֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם בְּשִׂמְחָה וְאָמְרוּ (שמות כ ד) "כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע", מִיָּד אָמַר הַשֵּׁם לְמֹשֶׁה שֶׁיֹּאמַר לְיִשְׂרָאֵל לַעֲשׂוֹת מִשְׁכָּן, שֶׁנֶּאֱמַר (שם כה ח) "וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם".  

יְהִי רָצוֹן שֶׁנִּזְכֶּה לְהִתְפַּלֵּל תָּמִיד אֶת כָּל תְּפִלּוֹתֵינוּ לִפְנֵי אֲדוֹן כֹּל מִתּוֹךְ שִׂמְחָה רַבָּה וּבְכַוָּנָה גְּדוֹלָה וַעֲצוּמָה, וְנִזְכֶּה לְקַבֵּל עָלֵינוּ תָּמִיד עֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם מִתּוֹךְ שִׂמְחָה וְטוּב לֵבָב, אָמֵן.