בואי כלה שבת מלכתא - הרב אמנון יצחק

 

- - - לא מוגה! - - - 

נציבי יום

לעילוי נשמת שלום בן ניסים ורחל בת יעקב מנוחתם עדן

תהא נפשם צרורה בצרור החיים וכל צאצאיהם יזכו לחזור בתשובה שלמה לעבוד את השם בשמחה תמיד אמן אמן אמן

ועילוי נשמת אריה מיכאל בן רחל מנוחתו עדן

והשם ישמור על ילדיו שיזכו להיות תלמידי חכמים צדיקים ויראה שמיים אמן אמן

רויטל בת גאולה תזכה להיריון קל בריא ומוצלח

לידה קלה כטורנגולת

להצלחת משפחתה בדרך השם יתברך מתוך בריאות שלמה ואיתנה

תשובה שלמה ופרנסה בשפע אמן אמן

לזכות קבוצת שערי תשובה נציב יום הזה כהכרת הטוב ממשפחת פקדו

לעורך דין לירון טרי שהשם יזכה אותו להצלחה בכל העניונים אמן

בואי קלה שבת מלכתה

מדוע היו עם ישראל יכולים לטעות ולחשוב שמותר

לחלל שבת בשביל לבנות את המשכן.

מפני מה נלמדות ל״ט מלאכות?

ל״ט אבות מלאכות האסורות בשבת דווקא ממלכת המשכן.

איזו מטרה נעלה יש ליום השבת

שחשובה לאין ערוך אפילו משמירה

על ל״ט מלאכות האסורות.

מה הסיבה שיש נוסחאות שונות לתפילות השבת?

בערבית

אומרים אתה קידשת,

בשחרית

ישמח משה,

במנחה

אתה אחד.

מדוע כל ענייני השבת כפולים?

שני כבשים,

לחם משנה,

שני נרות,

זכור ושמור.

השבת היא הקלה, מי החתן?

לך, דודי, נקרא

לקראת כלה, לקראת כלה.

מי זאת הכלה?

מי זה החתן?

ימות השבוע הזדווגו זה לזה, מי עם מי?

ומי הזיווג של שבת קודש?

ומי הם מלאכי השרת שאנו שרים לכבודם?

שלום עליכם, מלאכי השלום. יש אומרים השרת.

מתחילים.

המצווה הראשונה שנצטוו בה בני ישראל על ידי משה רבנו כשירד מהר סיני הייתה

שמירת שבת,

שכן למחרת יום הכיפורים

הקהיל משה את כל עדת בני ישראל, ואז נאמר

ששת ימים תעשה מלאכה

וביום השביעי יהיה לכם קודש.

שבת, שבתון, אדוני.

מייד לאחר מכן

הסמיכו את בניית המשכן לשבת.

מה פשר הסמיכות הזו?

מביא רשי בשם המחילתא.

בא ללמדנו

שאין מלאכת המשכן

דוחה את השבת.

ויש להבין.

מדוע עם ישראל היו טועים לחשוב שמותר לחלל שבת עבור בניית המשכן,

וכי מותר לעבור עבירה לקיים מצווה אחרת?

ממבט ראשון רואים שיש מכנה משותף בין שבת לבית המקדש.

אומר רבי צדוק הכהן מלובלין,

זכר צדיק וקדוש לברכה.

בספרו פרי צדיק אמור זן,

כתוב בספר יצירה,

לכל דבר בעולם יש מציאות בנפש,

בזמן ובמקום.

נפש

הם עם ישראל הקדושים,

ומעליהם הכהנים הקדושים.

זה נפש.

זמן,

זה השבת,

מעין עולם הבא.

כפי שאומרים בפזמון,

מעין עולם הבא, מעין עולם הבא, יום שבת מנוחה.

אז יום שבת מנוחה זה מעין עולם הבא.

ובברכות דף נ״ז מבואר שעונג שבת

אחד משישים

מעונג גן עדן.

אז זה זמן

במקום

הוא המשכן.

המשכן זה מקום של השראת שכינה

וזה כמו אי של עולם הבא בתוך העולם הזה.

לכן עם ישראל עלולים לטעות ולהבין

שיכולים להגיע למעלות רוחניות על ידי המשכן

גם אם יזנחו את השבת.

והזהיר אותם הקדוש ברוך הוא לשמור את השבת

שהוא יום מעין עולם הבא.

יותר מכך,

קשר הדוק ביותר בין שבת למשכן

שכן כל המלאכות האסורות בשבת לומדים ממלאכת המשכן.

ובמסכת שבת ע' ג'

מנו ל' ט' אבות מלאכה

הזורע החורש הקוצר וכו'.

כל אלה מלאכות שנעשו

במשכן.

הדגש הוא לא על קושי בפעולה,

שכן מלאכה אינה מוגדרת

עבודה קשה.

ראיה לכך,

בשעבוד מצרים לא הוזכר שתעבדו במלאכת פרך אלא בעבודת פרך.

יש ל' ט' מלאכות, לא עבודות.

לא עבודה הבעיה, מלאכה.

מלאכה, מה זה? זה פעולת יצירה, מלאכת מחשבת.

זה פעולת יצירה,

אפילו יצירה קלה, כמו שאתה כותב שתי אותיות.

זה פעולה קלה.

אתה קושר.

גם אלה נאסרו בשבת.

והשאלה,

מדוע באמת כל המלאכות האסורות בשבת נלמדות במשכן?

הקדמונים מבארים את עומק העניין.

זה דבר חשוב לדעת.

במדרש תנחומא כתוב שבצלאל היה צריך לחוכמה בינה ודעת בבניית המשכן.

למה? כי המשכן הוא בעצם עולם קטן.

כל העולם כולו מקופל בתוך המשכן.

עולם קטן.

מוסיפים חכמים בברכות נה.

ידע בצלאל לצרף אותיות שנבראו בהן שמיים בארץ.

זאת אומרת, השמיים בארץ נבראו בצירוף אותיות.

כלומר,

אף על פי שהעולם נברא בדיבור באמירה,

ככתוב, ויאמר אלוהים,

בכל זאת

הדיבור הפעיל

תהליך

של פעולת יצירה.

והם למד את פעולות היצירה

שבהן נבראו שמיים בארץ.

הקדוש ברוך הוא, אמרנו כבר

בדורות האחרונים

לאנשים הסתומים

נותן להם הבהרות שיוכלו לראות

שכל מה שדיברו הראשונים ולא נראה להם,

נתן להם אפילו הם לעשות כעין זה.

כעין זה.

בשביל שאם אתה יודע לעשות,

אז מי שנתן לך את השכל לדעת לעשות,

הוא לא יודע לעשות.

עד שאתה לא עשית, לא האמנת.

זאת אומרת,

קשה לאנשים היה, נגיד, להאמין,

ויאמר אלוקים, היא אור, טררר, היא האור.

ויאמר השם, ייקבעו המים, טררר, כל המים בעולם התחילו להיכבות.

מישהו, טמבל, פרופסור או דוקטור טמבל,

הוא לא יכול להבין את זה, כאילו, הוא אומר, עזוב, נו, מה אתה...

אז היום רואים,

כעין זה, קצת.

אתה לוקח היום את הפלאפון,

ואתה אומר, תודה רבה, תהיה בריא. זה כותב.

אה,

איך זה כתב?

אני אמרתי בפה,

וזה כותב.

אתם רואים שאמירה ודיבור יכולים לעשות פעולת יצירה.

זה אתה טמבל עכשיו, רק אחרי כמעט ששת אלפים שנה,

אז נהיה לך שכל קצת בשביל לעשות משהו כעין.

אתה עוד לא יכול להגיד, היא קבועה מים.

זה אתה עוד לא יודע,

אבל את הפרינציפ אתה כבר מבין.

אז אף על פי שהעולם

נברא בדיבור באמירה,

ככתוב ויאמר אלוקים, בעשרה מאמרות נברא העולם,

בכל זאת הדיבור הפעיל תהליך של פעולת יצירה,

ואלה הם הלמד ט'

פעולות יצירה שבהן נבראו שמיים בארץ.

וזה העומק העניין.

שידע בצלאל לצרף אותיות

שגרמו לפעולות של ל' ט' מלאכות

שבהן נבראו שמיים בארץ.

שמיים בארץ נבראו בל' ט'

מלאכות

וכיוון שכך

עכשיו מובן היטב למה ביום השביעי

שבת

וינפש

ואסר הקדוש ברוך הוא לעסוק

ביום השביעי

אסר לעסוק ביצירה

מה זה יצירה? זה הלמד ט' אבות מלאכות שבהן נבראו

גם השמיים בארץ, כל העולם, וגם המשקל.

אז בלמד ט' מלאכות נברא גם העולם וגם המשקל.

עכשיו מה שאני ביקשתי מכם כבר לפני זמן,

אני לא יודע אם אתם עדיין מדקדקים בזה,

אני בכל אופן כן.

יש סגולה גדולה מאוד לקרוא בכל יום את התיקוני זוהר, תיקון מ״ח

הקרוי

בראשית תמ״ן.

אז אני רק אגיד לכם את הסגולות,

אתם כבר שמעתם ממני אבל אלה שלא שמעו ישמעו עכשיו.

אחרי התפילה לומר סגולה נפלאה

לתקן עצמו, נפשו, רוחו ונשמתו,

ויהיה חצובה מהאור המופלא רבנו הארי הקדוש,

זכר צדיק וקדוש לברכה,

לומר בכל יום ויום אחר התפילה תיקון מ״ח מתיקוני הזוהר הקדוש,

שזה מופיע בסוף התפילה, נמצא בסידורים.

הוא מסוגל לתיקון עוון פגם הברית

ובפרט

ביום שראה קרי חס ושלום

והשם יזכנו לתקן נפש רוח ונשמה ולא נעלה בבושה לעולם האמת.

מה המעלות של זה מי שאומר את התיקון הזה?

דבר ראשון, מתקן נפשו, רוחו ונשמתו.

דבר שני, סמ״ם וסיעתו, בדלים ממנו.

דבר שלישי, אינו בא לידי קרי במהרה.

דבר רביעי, אינו רואה מיתת בניו.

דבר חמישי, השם יזכהו ליראת שמיים.

דבר שישי, מצליח בכל דרכיו.

דבר שביעי, אינו בא לידי חולי הנופל, מחלת נפילה.

דבר שמיני,

ירום מזלו ואינו מתמוטט.

דבר תשיעי, לא יבוא לידי חסרון כיס ועניות

ולא יצטרך לבריות.

דבר עשירי, כל אויביו נופלים תחתיו.

אחת עשר,

יזכה לאריכות ימים.

שווה להשקיע כמה דקות בשביל להאריך ימים.

דבר שנים עשר, יזכה לעולם הבא, אמן כן יהי רצון.

אמן.

טוב,

אז עכשיו ידוע הסגולה הזאת הגדולה,

לקרוא בכל יום.

את התיקוני זוהר, תיקון מ״ח,

הקרוי בראשית תמ״ן.

ושם מתבאר רובד נוסף

לל״ט אבות מלאכות.

ל״ט אבות מלאכות

הן כנגד ל״ט מלקויות.

והן גם כנגד ל״ט קללות.

שנתקללו, אדם, חווה, נחש ו״אדמה״.

אדם,

עשר קללות.

חווה,

עשר קללות.

נחש, עשר קללות, והאדמה, תשע קללות. ביחד ל״ט.

בספר שפתי חיים מתבאר העומק הנפלא.

אותן ל״ט מלאכות

מקשרות בין השבת

המשכן

בזמן בריאת העולם.

כי בל״ט מלאכות נברא העולם, נברא המשכן,

ול״ט מלאכות הן אסורות בשבת.

כיוון שהשבת היא זמן,

אמרנו יש נפש,

זמן ומקום,

כיוון שהשבת היא זמן

מעין עולם הבא.

השבת היא אחד משישים, אמרנו, מגן עדן,

והזמן הזה הוא מעין עולם הבא.

והמשכן הוא מקום,

אמרנו נפש, זמן, מקום.

המשכן הוא מקום

מעין עולם הבא.

אז שבת היא זמן מעין עולם הבא.

ומשכן זה מקום מעין עולם הבא.

והאדם הראשון

בזמן בריאת העולם חיבר את שניהם גם יחד

כי הוא שכן בתוך הגן עדן

והיה זה הזמן

והמקום היחידים

מאז ומעולם שהתחברו להיות אחד.

זמן ומקום היו ביחד.

המהר״ל בדעת תבונות סימן ככו מחדד

בעצם אדם הראשון לא נזקק בשעת הבריאה לעסוק במלאכת כפיים.

בסנהדרין נט אמרו חכמים זיכרונם לברכה

אדם הראשון היה מסב בגן עדן

ומלאכי השרת היו צולים לו בשר

ומסננים לו יין.

מה זה, חלה הבטיחה ארוחת שחיתות?

מה הולך פה?

זה מה שחשוב לציין לנו?

מבאר הבן איש חי

הכוונה היא לרמוז על לימוד התורה.

בשר מרמז על החלק הנגלה בתורה.

היין מלמד על תורת הסוד.

סוד ויין זה אותו גימטרי.

מתבהר על כל פנים הוא לא עמל במלאכת כפיים אלא עסק ביצירה רוחנית.

לימוד התורה. ידוע שבורים עולמות על ידי לימוד התורה.

ומה שאמרה התורה שהוא נצטווה לעובדה ולשומרה,

אומר הזוהר הקדוש בראשית כזה,

לעובדה זו מצוות עשה.

מה הייתה אז מצוות עשה שלו? ללמוד תורה.

לשומרה?

זה מצוות לא תעשה.

מה הייתה המצווה?

לא לאכול מעץ הדעת.

זה שתי המצוות לעובדה ולשומרה.

בהתאם לכך מבאר הארי הקדוש

את עומק העניין באופן נפלא.

אדם הראשון בגן עדן לא עסק במלאכת יצירה

כי כולו היה טוב

קודש קודשים.

ועל כן הוא נחמם מלאכה

עסק רק בדבר אחד,

יצירה רוחנית,

שזה לימוד התורה.

אבל בשעה שהוא חטא נתקללו כולם ל״ט קללות

שהיסוד שלהם הוא אחד.

לברור עכשיו בפעולות גשמיות

את הטוב מן הרע.

בגלל שאתה ערבבת בחטא

טוב ורע,

קודם זה היה נפרד,

עכשיו זה מעורב.

אתה צריך עכשיו לברור

את הטוב מן הרע,

וזה צריך להיעשות עכשיו בפעולות גשמיות.

כי האכילה מעץ הדעת חרבה בין טוב לרע.

ומאז יש עלינו לברר את הקדושה מן הקליפות

כדוגמת החיטה.

יש לנו עמל עכשיו

להכין את הלחם.

צריך

לחרוש, לזרוע, לקצור, לעמר, לדוש, לזרות, לברור, לטחון, לרקד, ללוש, לאפוד.

כל הלמ״ט מלאכות חזרו עכשיו,

וצריך לעשות אותן בפועל,

בפועל.

וכיוון שחטא האדם הראשון, השתנה העולם.

השתנה העולם, על ידו גם נשתנה תפקידו.

במקום לעסוק ביצירה רוחנית,

נאלץ עכשיו לעסוק ביצירה רוחנית.

תפסוק במלאכה גשמית

ועל כן נתקלל בזיעת אפיך תאכל לחם

עכשיו תעמול לברור את האוכל מתוך הפסולת

עכשיו יש לנו אור גדול להבין

במלאכת המשכן

שהוא נבנה בל״ט מלאכות גשמיות

ועל ידי זה הופכים במלאכות הגשמיות את הבית לרוחני

כמו שהקדוש ברוך הוא ברא את העולם בל״ט מלאכות יצירה

במשך שישה ימים

ביום שבת אנחנו שובתים מל״ט מלאכות גשמיות

כי בשבת אנחנו חוזרים למצב הדומה לאדם הראשון קודם החטא

שהוא לא עסק במלאכות גשמיות אלא רק ביצירה רוחנית

אז השבת עכשיו היא צריכה להיות רק רוחנית ואסור לנו שום מלאכה

וכפי שהאדם הראשון נצטווה לא לעבוד

כך גם עם ישראל פוסקים במלאכה

שעסקו בה במשך שישה ימים, ראשון, שני, שלישי, עד שישי

בששת ימי המעשה.

מדהים.

מדהים.

מדהים.

הנה במשכן

הרגישו כלל ישראל את השכינה באופן מוחשי.

לכן לעתיד לבוא

אין אכילה

ואין שתייה.

אלה צדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם

ונהנים מזיו השכינה.

אז מוכרח שכל תכלית השבת

היא ממש כמו המשכן

וממש כמו עולם הבא שצריך ליהנות מזיו השכינה.

וכיוון שכך פשוט הוא ברור

שבשבת לא די לו לאדם להימנע מלמד ט' מלאכות יצירה.

והאמת היא שילקות שבת זה מההלכות הסבוכות ביותר בתורה,

והן כהררים התלויים מסערה.

אך על כל פנים,

ודאי שזה לא המטרה יחד.

יחידה ביום הקדוש הזה שלא לחלל שבת.

זה לא המטרה היחידה.

אלא יש מטרה אחרת

שצריכים להשיג בשבת כדי לזכות לזיו השכינה,

לאחד מ-60 חלקי העולם הבא.

אז מהי חובת יום שבת קודש?

כדי להבין את סוד עניין השבת ולהשכיל

שהחובה שלנו כיהודים

ביום הקדוש הזה,

מלבד הצורך להימנע ממלאכות יצירה גשמיות על ידי שב אל תעשה,

אנחנו צריכים גם לייצר יצירה רוחנית בקום עשה.

לשם כך

תתבוננו בפיוט הידוע של רבי שלמה אלקבץ

לך דודי, לקראת כלה, לקראת כלה,

פני שבת.

התימנים אומרים נקבילה לא נקבלה, אלא נקבילה.

מי הכלה?

השבת.

מפורש בגמרא במסכת שבת, קט.

רבי ינאי לבש בגדים חדשים כחתן לקראת כלה ואמר בואי כלה.

וואו.

וואו, איזה התרגשות.

מי לובש בגדים וחושב שהוא הולך להתחתן?

כל שבת אתם מרגישים שאתם הולכים להתחתן?

לובשים בגדים כמו חתן?

אה?

נובשים בגדי שבת, יופי.

איפה, איפה ההרגשה?

תשמעו מה הוא אומר פה.

הוא אומר,

רבי ינאי לבש בגדים חדשים כחתן לקראת כלה, ואמר בואי כלה.

אם השבת היא הקלה,

מי החתן?

להבין זה עוד נקדים.

יש להתבונן.

בכל יום נוסח תפילת עמידה שווה.

בשחרית, מנחה, ערבית,

תפילת שמונה עשרה שאנחנו קוראים, אותו דבר.

בתפילות שבת זה שונה.

בערבית אומרים, אתה קידשת את יום השביעי.

בשחרית אומרים...

אשמח משה במתנת חלקו.

במנחה אומרים אתה אחד ושמך אחד.

למה זה משתנה?

שני תירוצים נביא.

הטור,

אורח חיים סימן רצבי.

נבער.

התפילות הן כנגד שלוש השבתות החשובות ביותר מאז ומעולם.

יש שלוש שבתות החשובות ביותר מאז ומעולם.

תפילת ערבית כנגד שבת בראשית,

השבת הראשונה בעולם.

לכן אומרים בה,

תכלית מעשה שמיים בארץ.

כל הבריאה זה תכליתה,

כל השמיים בארץ תכליתה זה שבת.

ואומרים,

ויחולו השמיים בארץ וכל צבעם, בכל ההמשך.

כי התפילה של ערבית

היא כנגד השבת הראשונה מבריאת העולם,

שבה שבת השם ממלאכתו.

תפילת שחרית

זה כנגד שבת מתן תורה.

קיבלנו את התורה בשבת.

במסכת שבת דף ו',

מבואר.

לכולי עלמא ניתנה תורה בשבת.

לכן רק בתפילת שחרית

מזכירים את משה רבנו,

שניתנה לו התורה, ישמח משה

במתינת חלקו.

על שבת

נתינת התורה.

תפילת מנחה

זה כנגד

שבת

לעתיד לבוא.

שאז

אתה אחד ושמך אחד,

ומי כעמך ישראל.

איי איי איי.

נו נו נו. יאללה, תגמור עם איראן ונתחיל כבר עם השבת.

איי איי איי.

ביום ההוא יהיה אדוני אחד ושמו אחד. זו השבת השלישית החשובה.

עכשיו,

אבו דרהם,

בערבית של שבת מתרץ הסבר נוסף.

זה היה תירוץ אחד להסביר למה יש שוני

בנוסחאות של ה...

תפילות ערבית, שחרית ומנחה כנגד שלוש שבתות החשובות ביותר,

שבת בראשית, שבת מתן תורה ושבת לעתיד לבוא.

עכשיו אבו דרהם

תירץ הסבר נוסף המבארת עומק שבת קודש.

בערבית

אנחנו מדגישים את הקידושין

בין הקדוש ברוך הוא לעם ישראל.

אתה קידשת,

אתה קידשת.

הקדוש ברוך הוא קידש אותנו,

וזהו.

אנחנו לא והוא לנו, אני לדודי ודודי לי.

בשחרית

מדגישים כבר את השמחה

בקידושין האלה.

ישמח משה

במתינת חלקו.

במנחה זה נכנסים כבר לחדר ייחוד

בין החתן לכלה.

אתה אחד

ושמך אחד.

המתבונן היטב יבחין

שעניין הקידושין מרומס בעצם

בכל ענייני השבת.

שכן מרן,

רבי יוסף קארו, זכר צדיק וקדוש לברכה,

בבית יוסף סימן רסק

מביא מדרש שוחר טוב צדיק בית.

כל ענייני השבת כפולים.

קורבנו כפול שנחם עשה.

מזונו כפול

שני עומרים במן

וכן לחם משנה הנהוג בימינו.

ועונשו כפול מחלליה מוט יומת.

ושכרו כפול

וקראת לה שבת עונג לקדוש אדוני מכובד

ואזהרתו כפולה זכור ושמור.

וכמובן מדליקים שני נרות.

וייתכן שבא לרמז

על עניין הזיווג בין איש לאשתו.

כך בשבת הכל כפול.

ומי הזיווג של שבת קודש?

כיוון ששבת היא הקלה מהחתן.

במדרש רבה בראשית יא' ח' מובא פסוק

ביברך אלוהים את יום השביעים ויקדש אותו.

אמר רבי שמעון בר יוחאי

אמרה שבת לפני הקדוש ברוך הוא

לכל הימים

א' ב' ג'

ד', ה', ו', יש בן זוג.

לאלף אשת ב', לג', אשת ד',

ורק לי אין.

אמר לה הקדוש ברוך הוא, כנסת ישראל היא בן זוגך.

וזהו שנאמר, ויקדש אותו קידושין בין השבת לעם ישראל.

יש להבהיר

מה הזיווג

של ששת ימי בראשית.

במדרש רבה בראשית יב' ה',

אמר רבי עזריה שנזדווגו הימים בהפרש של שלושה ימים.

יום ראשון

נזדווג עם יום רביעי.

והטעם פשוט ונפלא.

כיוון שהשמיים נבראו ביום ראשון,

ונגמרה מלאכתם ביום רביעי,

בשעה שנבראו המאורות,

שמש, עירייה וכוכבים,

כי היכן היו תלויים?

בשמיים.

אז יום ראשון נזדווג עם יום רביעי.

יום שני נזדווג עם יום חמישי

מאותו התאה,

שכן המים העליונים הופרדו ביום השני מהמים התחתונים.

ונגמרה מלאכתם ביום חמישי,

שאז נוצרו הדגים.

והיכן הם שתים?

במים.

ביום שלישי נזדווג עם יום שישי,

מהסיבה שביום שלישי נאמר, ותיראה היבשה,

ונגמרה מלאכתם ביום השישי,

שנבראו האדם ובעלי החיים.

והיכן הם מהלכים?

על האדמה.

אז יום ראשון נזדווג עם יום רביעי, כי זה עניין של שמיים.

כי השמיים נבראו ביום הראשון, והמלאכה נגמרה ביום רביעי, בבריאת שמש, ערע וכוכבים.

היום השני אמרנו להזדווג עם יום חמישי מאותו תאום. מים עליונים הופרדו

ביום השני מהתחתונים,

ונגמרה המלאכתם ביום חמישי, שאז נוצרו הדגים, ואיפה הם יכולים לשות? במים.

וביום השלישי

נזדווג עם יום שישי מאותה סיבה, שמה?

ביום השלישי ותראה היבשה, והיכן היא נגמרה?

ביום שישי, שנראו אדם ובעלי חיים. איפה הם הולכים? על האדמה.

מהגאון מווילנה אומר,

מה זה זיווג?

פירושו תכלית.

וזה לא מקרי שהימים השתתחו א' עם ד', ב', עם ה' וג', עם ו',

כיוון שהתכלית של יום ראשון,

תכלית השמיים זה היה מה? עבור המאורות של השמיים.

מה התכלית של יום שני? מה התכלית של הים?

זה עבור הדגים.

ומה התכלית של יום שלישי,

שזה תכלית האדמה? זה עבור האדם.

בשבת ענה לי אין תכלית,

אין לי בן זוג.

אמר לה הקדוש ברוך הוא, לא סתם הורדתי פרק זמן של גן עדן לעולם הזה,

יש לזה תכלית.

התכלית זה עם ישראל.

עם ישראל הוא בן זוגך.

וואו, עכשיו

פתחנו פתח להתחיל להבין

מה המטרה של השב״כ.

במדרש אותיות דרבי עקיבא אות א',

כתוב, כי לקח טוב נתתי לכם, תורתי אל תעזובו.

בשעת מתן תורה אמר הקדוש ברוך הוא לעם ישראל,

יש לי מקח טוב לתת לכם,

בתנאי

שתשמרו את התורה.

אמרו עם ישראל הקדוש ברוך הוא, מהי?

אמר להם, עולם הבא.

התורה זה עולם הבא.

אמרו לו, תן לנו דוגמה בעולם הזה.

נתן להם את השבת.

מעין עולם הבא, מעין עולם הבא, שבת,

שבת מנוחה, וואי.

הטור מביא בסימן רץ,

בכניסה לארץ ישראל אמרה התורה לפני הקדוש ברוך הוא.

עד עכשיו ארבעים שנה למדו בני ישראל תורה במדבר.

היה להם הכל.

היה להם מן, באר,

שפע של כסף מביזת מצרים.

שום דאגה גשמית.

והיו פנויים לשמוע כל היום דברי תורה ממשה רבנו ומשבעים הזקנים.

אבל עכשיו,

הם נכנסים לארץ ישראל.

זה הולך לשדהו,

וזה לחרמו,

ותורה מטעה עליה.

אמר לה הקדוש ברוך הוא, אזווג לך את השבת.

יוצא שעומק של יום שבת מלכתה. בואי כל...

בואי כלה.

יום שהוא מעין עולם הבא,

יום שבטלים בו ממלאכה,

זה יום שמיוחד אך ורק ללימוד התורה.

השבת היא הכלה,

ועם ישראל שלומדים תורה הם החתן.

ממש כמו בגן עדן,

נהנים מזיו השכינה ולומדים תורה.

כך משבת קודש, מעין גן עדן,

וזוהי המטרה, ללמוד תורה.

לא ניתנו שבתות ומועדים טובים, אלא ללמוד תורה.

התורה זה החתן, השבת היא הכלה.

כן, תכלית השבת למען ילמדו בתורה.

עכשיו יעירו הדברים באור יקרות.

לא די להימנע מלמד תת מלאכות יצירה גשמיות בשבת, שזה האיסור,

אלא המטרה העיקרית זה ליצור יצירה רוחנית בשבת,

ללמוד תורה ביום שבת קודש.

כל מי שמחדש חידוש

בשבת נברא לו רקיע בעולם העניין.

ויקהל משה את כל עדת ישראל מבואר במדרש הגדול ובילקוד שמעוני.

אמר הקדוש ברוך הוא למשה,

הקהל קהילות ברבים כדי שילמדו ממך תורה ביום השבת.

שהרי התורה ניתנה ביום השבת,

כיוון שכל תכליתו של יום זה היא למען ילמדו בו תורה.

וזהו הזיווג וזוהי המטרה בשבת.

מוסיף בעל הטורים פנינה נפלאה ושואל,

למה נסמכה פרשת קרן אור פני משה?

אור פני משה.

לפרשת ביקהל,

תראה שהטעם לכך הוא

שאינו דומה פניו של אדם בשאר ימות השבוע לקירון אור פניו ביום השבת.

למדנו שהיה אחד מהגדולים

בדורות האחרונים שלא רק שהיה קרן אור פניו בצורה מופלאה,

אלא גם גבה ראשו.

מדהים.

מדהים.

בזה שאומרים בשבת ישמח משה במתינת חלקו,

כליל תפארת בראשו נתת.

מה זה כליל תפארת בראשו?

זה קירון אור פנים,

שפניו של משה רבנו קרנו ביום השבת באור מיוחד.

על ידי התורה שניתנה בשבת הוא זכה לאור מיוחד,

וכך גם הציווי על כל אחד מאיתנו שהפנים יקרנו מאור התורה הקדושה.

אז אסור, לא תבערו אש בכל מושבותיכם, לא כעס ולא דאגה ולא כלום.

ממילא,

ממילא יש מקום שהפנים יתמלאו אורה.

עכשיו יובן לנו הפזמון.

שלום עליכם מלאכי השרת.

איזה מלאכים מארחים בליל שבת קודש?

הגמרא בשבת כ י ט, אמר רב חיסדא,

כל המתפלל בערב שבת

ואומר ויכולו,

שני מלאכי השרת

המלווין לאדם מניחים ידיהם על ראשו ואומרים לו,

וסר עוונך וחטאתך תכופל.

מוסיפים בברייתא.

אמר רבי יוסף בן רבי יהודה,

יש שני מלאכים שמלווים לאדם מבית הכנסת לביתו בליל שבת קודש.

אחד מלאך טוב,

ואחד מלאך רע.

כשמגיעים לביתו,

אם רואים נר דלוק,

שולחן ערוך,

המלאך הטוב אומר יהי רצון שיהיה כך גם בשבת הבאה.

והמלאך הרע עונה בעל כורחו,

אמן.

ואם חלילה,

להפך.

המלאך הרע מברך,

יהי רצון שיהיה כך

גם בשבת הבאה.

והמלאך הטוב עונה בעל כורחו, אמן.

ומי במלאכים הללו?

אומר הפרישה,

באור החיים סימן רס״ב,

בשם ספר עקדת יצחק,

שלא ייתכן מלאך עליון שהוא רע,

אלא מדובר על יצר רטוב ויצר רע.

היצר רטוב מזה

הוא כוח השכל,

שואף

שהאדם יתעלה בשבת קודש.

ואם הצליח להתכונן כראוי,

מברך אותו, מחזק אותו, להמשיך כך גם לאבא.

אבל יצר הרע זה כוח התאווה.

הוא מברך במרכאות אותו.

בשעה שהוא נכשל במשימה,

אז זה ההצלחה שלו,

של היצר הרע.

שהצליח להכשיל את האדם,

וממילא כוחו יתגבר ויתחזק על האיש.

ולכן מברך אותו שהוא יצליח להכשיל אותו גם לאבא.

ובמסכת תענית דף יא כתוב שתמיד מלווים לאדם שני מלאכים,

יצר הטוב ויצר הרע.

כי מלאכיו יצרבן לך.

ואלה המלאכים שבאים לביתו בליל שבת.

ואת אלו המלאכים אנחנו מכבדים בכניסה לביתנו בליל שבת.

לכבודם אומרים שלום עליכם מלאכי השרת מלאכי העליון.

מאחר שהם המניע של כל תפקידנו בעולם הזה.

אלא שקשה, מה הטעם דווקא ליל שבת קודש?

למה דווקא בליל שבת קודש

זה המבחן של שני היצרים האלה, הטוב והרע?

הסיבה היא,

ליל שבת זה זמן של התגוששות בין הנשמה לגוף.

הגוף החומרי רוצה להמשיך

בהשפעת אכילה, שתייה, שינה,

בשאר הנאות העולם הזה, גם בשבת קודש.

הנשמה,

שהיא חלק אלוקא ממעל, היא רוצה ליהנות מכך שסוף סוף

הגיע יום שהוא מעין עולם הבא,

יום שמתאים לה כל כך.

ולכן הנשמה והגוף רבים.

מעתה, אור גדול.

בזן בסיוון הייתה החתונה החשובה והמפוארת ביותר על פני תבל.

הקדוש ברוך הוא נשא

את עם ישראל.

תורה ציווה לנו משה, מורשה, קהילת יעקב.

מלשון מאורסה,

וארסתיך לי לעולם.

ואיך ייתכן הדבר?

עם ששקוע בהבלי העולם הזה,

בגשמיות ובחמריות,

להיות הכלל הקדוש ברוך הוא שהוא קודש קודשים.

הם יקדשו את עצמם על ידי התורה.

ומטעם זה במעמד הנישואין

כפה עליהם הר כגיגית.

ממש כמו חופה

ונתן להם את התורה.

אותו יום היה יום שבת.

וכיוון שאלו הם שני זיווגים הגונים,

את יום שבת קודש מזווגים לתורה קדושה,

דהיינו מזווגים קודש לקודש,

שבת קודש לתורת קודש,

מין במינו.

אז על ידי השבת שהיא הכלה והתורה שהיא החתן,

מזווגים את ישראל כמו כלל הקדוש ברוך הוא. אז אם אתה שומר שבת ולומד תורה,

אז זה זיווג ראוי לקדוש ברוך הוא.

כי בעזרת הזיווג

בין יום שבת קודש והתורה הקדושה,

עם ישראל הופכים להיות עם קדוש,

והם ראויים להיות הכלה.

הראויה לחתן, לקדוש ברוך הוא.

וזה עומק דברי החכמים, זיכרונם לברכה.

הקדוש ברוך הוא,

ישראל ואוריידא חד הוא.

הכל זה קדושה.

ישראל עם תורה זה קדושה,

והקדוש ברוך הוא חד הוא.

לכן, בשבת קודש

מקהילים קהילות ברבים.

ולומדים כולם יחד את התורה הקדושה בצוותא.

ולא די לשבות ממלכת יצירה ולהתרחק מיצירות גשמיות,

לא זהו העיקר.

העיקר זה הזמן ליצור יצירה רוחנית.

ליצור תורה מתוך קדושה.

שהבן איש חי.

כבר אמר,

שעה אחת שלימוד תורה בשבת קודש

שווה אלף שעות לימוד תורה ביום חול.

ועל זה אנחנו אומרים, בואי קלה שבת מלכתה.

השבת היא הקלה של התורה.

מדהים.

אז סוף סוף אנחנו מבינים מה הקשר בין ל' ט' מלאכות.

ולכן אין מלכויות בשבת.

כי המלאכות ככה כתוב, טמן שבת.

בתיקון מ' ח', לא צריך

מלכויות בשבת.

יש את הל״ט מלאכות האסורות.

הרבה סגולות צריך להגיד.

בשבת זה הזמן.

הקדוש ברוך הוא אומר גם על הפס...

כי אקח מועד עניים ישרים אשפוט.

נמוגים ארץ.

מה?

מה זה?

כי אקח מועד עניים ישרים אשפוט.

יש בן אדם

שאומר אה הלוואי והייתי יכול לשבת ללמוד אבל אני מטופל בילדים יש לי חובות יש לי זה

אני חייב לעבוד שתי משרות לא אחת

בשביל לכסות את החובות והכל איפה יש לי זמן ללמוד

אני בא, רוב, לא יכול, אין לי כוח, אין לי כלום ושום דבר.

טוב,

זה היה עד יום שישי, עכשיו הגיעה השבת, אתה לא עובד, נכון?

עכשיו נראה אותך שאתה מנצל את הזמן ללמוד.

אם גם ביום הזה הוא לא לומד עם תירוצים,

אומר הקדוש ברוך הוא, כי אקח מועד

עניים ישרים אשפוט.

מה פירוש? אני לוקח את המועד, אתה יודע מה?

קניתי את הסיפור שלך, אתה לא יכול, אתה עוייף, אתה עובד, אתה זה, חבוד, קניתי.

אבל אני לוקח את המועד.

בוא נראה, הגיעה השבת? הגיע יום טוב? בוא!

כי אקח מועד, מה אני רואה?

חורף, אוכל ויהיה שותה והולך לישון.

רגע, רגע, בשביל מה אני נתתי שבתות מועדים?

לעסוק בתורה, מה דיברנו עכשיו שעה?

אז אני משרים אשפוט, אני אתן לך כאלה עונשים.

אתה לא תוכל לבוא בטענה, מה, מה, מה?

אדוני, נתתי לך, שתקתי על שישה ימים, שתקתי, לא אמרתי כלום. אני חיכיתי לראות מה יהיה בשבת, מה יהיה בשבת.

אז כי אקח מועד, אני משרים אשפוט. אנוכי תיקנתי עמודי הסלע.

כל העולם עומד על זה. תיקנתי עמודי הסלע. במה? באנוכי השם אלוקיך.

אני נתתי לכם עשרת הדיברות. ציוויתי שמה, שמור את יום השבת, זכור את יום השבת.

כל העולם עומד על זה. כל הבריאה, תכלית,

מעשה שמיים וארץ זה שבת. נתתי לך. הנה, לא שמעת? אז טוב, תשמע, השידור חוזר.

ותדע למה ניתנה לך שבת.

ואחר כך תדע.

אני אבדוק אותך בשבת, מה אתה עושה, כמה אתה לומד, ואני אשפוט אותך בהתאם. אל תבוא אחר כך בטענות.

אין טענות.

כן?

אז היום בשתיים אנחנו מתחילים את הלימוד בלילה.

אין טענות.

צריך ללמוד. שבת ניתנה בשביל ללמוד. תודה על ההקשבה.