תרוצים לעולם האמת

- - - לא מוגה! - - - 

ואני עמדתי בפיתוי, לכן אני נקרא יוסף הצדיק.

יבוא בן אדם ויגיד לקדוש ברוך הוא, ריבונו של עולם,

אני, הייתה לי בעיה אחרת.

מלא כסף.

מלא. אתה יודע מה זה היה לי כסף?

איך אני יכול ללכת ללמוד תורה, להתפלל? יש לי זמן? כל העובדים, יש לי אלפיים פועלים.

יש לי זה, יש לי זה. איך?

הרי כתוב בגמלה, רוצה להפסיד מעוטה,

ושכור פועלים, ולא אשגיח עליהם.

אתה רוצה שאני אעבור על הגמרא?

אני לא יכולתי, לא היה לי זמן.

הוא אומר לו, מה אתה אומר?

אלעזר.

אלעזר מגיע. מי זה?

אלעזר בן חרסום.

ספר לו.

הוא אומר לו, אלעזר בן חרסום,

אני, אבא שלי הוריש לי אלף מדינות,

ואלף אוניות בים.

והייתי לוקח מקל ותרמיל והולך ללמוד תורה מחיר לחיר וממקום למקום.

פעם אחת

הלכתי בעיר נמל,

והיו שם פועלים שפורקים את האוניות, איזה אוניות שלי?

ומחוסר פועלים עשו בי אנגריה, שמו עליי ואמרו, תסחב לשמה.

ולא אמרתי להם מילה שזה אני הבעל הבית.

והלכתי ללמוד.

אז אתה היית עשיר יותר ממני?

ביל גייטס אין לו עשירית ממה שהיה לי.

ולמדתי תורה.

ולמה לא למדת תורה?

רבות מחשבות בלב אי שהוא חושב שהוא יגיע למעלה,

והוא יספר סיפורים.

אבל עצת השם היא תקום.

הלל, יוסף, אלעזר בן חרסום,

הם ידונו כל אחד מאיתנו.

לא תהיה לנו התחמקות.

אבל היה אחד,

אני מספר לכם משהו מלפני 25 שנה,

היה אחד שאמר, אני יש לי פטנט,

אני אגיע לשם,

אני אגיד להם פשוט מאוד, אני לא ידעתי לקרוא.

לא ידעתי לקרוא.

אז הוא אומר, זהו, אני אגיד להם ככה, מה אני אעשה? לא ידעתי לקרוא.

טוב,

אחרי 120 שנה הוא הגיע למעלה.

הוא מגיע שם לבית דין של מעלה,

אומרים לו, לפני שאתה נכנס,

תבדוק את השם שלך.

אז הוא בודק, ניגש שם לשומר, אומר לו, תשמע, מה איתי?

הוא אומר לו, בוא נבדוק, מה השם שלך? אומר לו, אברום.

מאיזה מקום אתה? אומר, פרדס כץ.

אברום מפרדס כץ? אומר, כן.

בודק, בודק, בודק, בודק, בודק.

אומר, אתה לא מופיע.

לא מופיע?

אומר לו, לא,

אולי בצד השני,

בודק, בודק, בודק,

לא מופיע. אומר, אני לא יודע, אתה לא מופיע, לא בגיהנום, לא בגן עדן.

אז מה אני עושה עכשיו? אומר לו, תראה,

אתה חופשי ללכת לאן שאתה רוצה?

תלך, אתה רוצה לפה, לפה, תלך לאן שאתה רוצה.

אז ההוא נזכר בדרשות של אמנון יצחק, אמר, אתה יודע מה, אני הולך, גן-עדן, נראה.

הוא אמר, יש גן-עדן, בוא נראה מה יש.

נכנס לגן-עדן,

מדשאות,

נחלים מפקים, ציפורים מצייצות,

מוזיקה פסטואלית,

ריחות נעימים, גן עדן,

יושבים צדיקים עם בגדי לבן, לומדים תורה,

אור מעליהם, הילה,

מאושרים, עוסקים בתורה ובחוכמה.

הוא הולך, נושם טוב, נהנה, נהנה.

אחרי כמה שעות של סיבובים הוא ראה הכל דומה,

כולם מבסוטים, כולם נהנים, כולם זה, אבל הוא לא רגיל כזה דבר.

אז הוא אמר, אין פה אקשן,

אין פה,

כמה אתה יכול לענות, זה, זה, זה, חלאס, זה, זה חראקה.

אמר, אתה יודע מה, אני אלך לבקר את החבר'ה, נראה מה קורה.

הולך לגיהנום,

איכשהו מגיע, חומה,

חומה ענקית שחורה בשער,

שד,

איזה שד, פחד, פחדים.

הוא אומר לו, אפשר להיכנס?

הוא אומר לו, יש לך כרטיס כניסה?

הוא אומר לו, לא, אני פה חופשי-חופשי.

הוא אומר לו, איך זה אתה חופשי-חופשי?

הוא אומר, נתנו לי ביזה.

אתה יכול להסתובב איפה שאתה רוצה. הוא אומר לו, למה נתנו לך ויזה? הוא אומר, אני אמרתי להם, אני לא יודע לקרוא.

אמרו אותה, אין מה לעשות, לא ברשימות, תסתובב איפה שאתה רוצה.

אז הוא אומר לו, בסדר.

אתה רוצה להיכנס?

עוד לא היה פה מישהו שביקש להיכנס.

אתה רוצה להיכנס?

הוא אומר, כן, מה, אני יכול לצאת הרי, לא?

יש לי ויזה.

הוא אומר לו, בבקשה, תיכנס.

נכנס.

אורח מסריח.

הכול שרוף, ג'יפר,

בקושי הוא מתרגל, משתעל, נחנק, עדים על הפנים וזה, מתחיל להתגרז.

אבל הוא אומר לו, נעים, חבר'ה, חבר'ה, צריך לבקר.

הוא הולך,

נכנס לבפנים,

שואל שם מישהו, תגיד לי,

יש פה אחד, דדון, דדון?

אלי, אלי, דדון, יש אחד כזה?

הוא אומר לו, אה, רק רגע, מסתכל על שם, כן,

תלך ישר שמאלה

בתנור שבע.

תנור? מה זה תנור? מה, זה מאפייה פה?

הוא אומר לו, לך, לך תראה.

הוא הולך, מגיע, תנור שבע, וואי, רואה את אלי דדון,

על שיח, מסתובב.

הוא אומר לו, מה זה? מה קרה לך? מה, פרוש, אין לך פה גב?

אמר לו, איזה גב? גב בטן?

כל היום.

הוא אומר לו, מה זה?

איזה עונש זה? השם ירחם.

אז הוא אומר לו, זה עוד כלום? זה הפסקה עכשיו.

העוניבאס.

אומר לו, תגיד לי, מה קורה פה?

הוא אומר לו, אם תדע מה יש שם, אני רק בכניסה,

אתה לא יודע מה היא בפנים.

הוא אומר, אתה יודע מה? כבר נכנסתי, ניכנס, נראה.

הולך לבפנים,

פתאום הוא רואה בריכה,

וואי, וואי, וואי.

חוץ מכבודכם, עם ריח לא טוב,

ואנשים בפנים הבריכה ועולה עדים, ואיף, איף.

שואל, מי אלה?

אומרים לו, אלה שופטים.

שופטים? מה הם עושים פה?

אומר, אלה עושים להם כבוד,

לא נעים, היו שופטים, וזה, אז נתנו להם אפשרות לבחור.

אז עשו להם סיבוב, סיור, ככה, כניסה, קבלה,

ואמרו לו, תבחרו מה שאתם רוצים,

וכולם מחרו השופטים את המקום הזה. אמר, מה אתה אומר?

מה זה?

מה טוב בזה?

הוא אומר, אתה יודע מה טוב בזה?

חכה רגע.

עוברת

דקה-שתיים,

פתאום הוא שומע גונג,

פונג,

כרוז אומר, נגמרה הפסקה להכניס את הראשים.

וואי, וואי, וואי, וואי, וואי, וואי.

אומר, הם בחרו במקום הזה רק בגלל ההפסקה.

במקומות אחרים אין הפסקה.

ההוא קיבל פעד,

התחיל לברוח,

עולה בחזרה למעלה, למעלה, למעלה, איכשהו הוא מגיע לכניסה,

הוא רואה שד מלא עיניים, מלא, מלא, מלא עיניים.

אבל הוא פתע, פתע, פתע.

אמר לו, לאן אתה הולך? מי שנכנס לפה לא יוצא.

מה לא יוצא?

אמר לו, אני, יש לי ויזה.

תקרא.

אמר לו, לא יודע לקרוא.

רבות מחשבות בלב איש, בעצת השם תקעו.

אל תסמכו על הסיפורים.

וואי, וואי, וואי.

ברוך ה' אדוני אלוהינו, מלך העולם שהכל נהיה ודבורו.

אמן.

עם האמן הזה תיכנסו לגן העדן.

זה כבר מהפעד, האמן.