שיעור בוקר חוכמת המצפון

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

דבר על בני ישראל ואמרת עליהם איש או אישה כי יפלי לנדור נדר נזיר נזיר להשם

רש״י כותב

למה נסמכה פרשת נזיר ופרשת סוטה

לומר לך שכל הרואה סוטה בקלקולה

יזהיר עצמו מן היין שהוא מביא לידי ניאוף

עצה זו ניתנה לכל ישראל כקטון כגדול

כשאינך רואה סוטה בקלקולה

עובדה

של קצה התיעוב והשיקוץ

עליך לפחד על עצמך

אתה שאינך במצב תכלית הריחוק מאותו הקלקול

וגם עליך להיזהר ולרוץ משתיית היין

גם אדם שהוא מרוחק מהתיעוב והשיקוץ

של הסוטה בקלקולה

למרות כל זאת

שהוא בתכלית הרחוק מאותו קלקול

עליו להיזהר ולרוץ

ולא לשתות יין

ולפרוש

אפילו מרבעית יין שהוא מביא לידי ניאוף

וזה תמיהה

וזה נורא להתעוררות

הסמיכו פרשת נזיר לפרשת סוטה

נזיר זה נזיר מן היין

לסוטה שנתפסה בכלכלתה

למה הסמיכו את הפרשיות האלה?

לומר לך, הרועה סוטה בקלקולה

יזיר עצמם ליין

אפילו שהוא אדם קדוש,

אפילו שהוא אדם חכם,

אפילו שהוא רחוק מזה בתכלית הריחוק,

יזיר עצמם ליין

זהו,

ראית סוטה בקלקולה?

תזיר את עצמם ליין

למה?

היין מביא לידי ניאוף

מה הביא אותה לידי זה?

יין

אז תתרחק מיין

ראית?

זהו

אתה רואה מה זה גורם?

תתרחק

וזה דבר מטמיע, מה נוגע עכשיו, מה שהיא עשתה

למה שבן אדם ראה סוטה בקלקולה

עולם כללו של דבר הוא כך

פעם אמרתי לאיש צדיק ובעל מוסר גדול

היה זה ביום טוב

שאלתי אותו מדוע הוא לא שותה מעט יין שרף

לשמוח יחד עם כל שאר הרבים

כולם שותים לחיים לחיים

למה לא שותה?

ענה לי כי אני ירא לשתות

ירא אנוכי לשתות

כוונתו בזה שהרי אמרו בגמרא

בשלושה דברים אדם ניכר

בכוסו בכיסו ובכעסו

רוצה לומר

כי אדם בו וחובו מושחתו בו

אדם בתוך

תוכיותו

יש בו השחתה

אלא שרבים הם הכיסויים שאדם מתחבא תמיד תחתיהם

זאת אומרת

החזות החיצונית של האדם מכסה על הפנימיות

בהשחתה שיש בתוכו

ואיך הוא ניכר?

בכוסו,

בכיסו ובכעסו

אמרו החכמים זכרונך שלושה בני אדם בדקן הקדוש ברוך הוא

ומצען קיתון של מי רגליים

בני אדם גדולים היו

אחד מהם היה חזקיה

הנה גם כאלה

אין ביטוח לפנימיותם

אדם המכיר את עצמו

הוא יודע

כי האדם כולו אינו אלא כי אם בית

הכיסא מכוסה

אתם מכירים בית כיסא?

בית כיסא זה בית שימוש?

אז זה בית כיסא מכוסה

כל זמן זה מכוסה לא יוצא ריח

פותחים את המכסה איך אפשר לנשום

בן אדם

זה בית כיסא מכוסה

בעיירות הגדולות

נמצאים באמצע רחוב בתי כיסאות

שלמראה עיניים זה כמו בניין מפואר בתכלית

מה זה הכל שיש?

אתה נכנס בפנים אתה מופתע

מלא צורה והשתנה

כל המקום הזה

מבחוץ

שיש וחרסינה

יש מאמר

של החכם

שמביא אותו רבינו בחייא

חטאיי לא יריחון כולם ממני יברחון

אם היו מריחים את החטאים שלי כולם היו בורחים ממני

הוא מביא בשם חכם

חטאיי לא יריחון כולם ממני יברחון

כשאדם מתכסה

הלא תדמה עליו כל פאר והדר איזה חליפה

איזה חניבה

איזה בגדים

איזה בורסלין

מה זה?

תראה איזה פרק?

אבל זה החיצוני

ובהתגלותו הנה לפניך קיטון של מי רגליים

אתה רואה את החליפה, אתה רואה את הכוח,

תסתכל בבן אדם בפנים,

קיטון מלא מי רגליים

בקיטון של מי רגליים רוצה לומר לא רק שתמצא פה, פה ושם איזה רגבים של צואה

או איזה כינוסים של מי השתנה

אלא הוא כלי לילה,

כלי שכל כולו מיוחד לשתן

אלא מה? הוא מתכסה כולו תחת כיסויים עבים מאוד,

בחיצוניות הוא נראה תכלית הפאר וההדר,

אבל ברגע ההתפוצצות

של הכיסוי ונשאר בתכסה הזה פתוח,

כל הריח יידוף החוצה.

אז איש המוסר מפחד לשתות יין שרף,

כן, ואולי יתגלה על ידם,

ויתראה לכולם בכל קלונו,

כי נכנס יין יצא סוד,

ויתראה בכל קלונו,

האומנם כי בשתייה הייתה יין שרף,

יש גם צדדים של טוב,

יין ישמח לבב אנוש,

וגם יום טוב היום,

אבל אמר אותו יהודי חסיד,

צדיק ובעל מוסר גדול,

ירא אנוכי לשתות,

ירא אנוכי לשתות.

זו הייתה התשובה.

למה?

מכיר אנוכי את עצמי ואינני כלל בטוח בהתגלויותיי.

יש כאלה שזה משפיע עליהם במידה מסוימת.

מכיר אנשים ששותים קצת כל פעם בפולים, משתכרים וזרקים כמו

כלבים בערבית.

יש כאלה? לא.

משפיע אבל,

כותבים יין זה מעלה על הרש.

הפרינציפו,

כמו שהוא אומר, הוא מכיר את עצמו,

אבל הוא מכיר את עצמו.

משפיע עליו חדש.

הפרינציפו זה שבן אדם

מתגלה קלונו הפנימי, מה שהבן אדם

לא מעז להוציא מפיו בשעה שהוא לא שותה.

כשהיין משחרר אותו מהמעצורים,

אז הוא חושף את תוכיותו.

ועוד דבר שני, אדם המכיר את עצמו

הוא אמנם שמח,

וגם משתדל להתלבש ולכסות את עצמו בכיסויים רבים.

אם כי ברו,

לא יהיה כתוכו.

גם מי שאין ברו כתוכו,

הוא משתדל

לכסות עצמו בכיסויים שיסתירו את התוכו.

ברו זה חיצוניותו,

תוכו זה פנימיותו.

ובן אדם משתדל גם כשהוא יודע שאין תוכו כברו.

משתדל לכסות.

אבל סוף כל סוף על ידיהם משתמר הפנים.

על ידי הכיסויים שהוא מחסן,

משתמר הפנים.

והיה כי אסור הכיסוי,

הלא סרט אסור שמירתו.

תדעו, כשאדם עובר עבירה אומר שלא יראני אדם

אהי מורה שמיים עליכם כמורה בשר ודם

עד כאן אמרו לו התלמידים

עד כאן

אהי מורה שמיים עליכם

כמורה בשר ודם? מה אנחנו צריכים לראות את השם כמו שיראים מבשר ודם? עד כאן זה הכל?

אמר להם אולוואי,

אולוואי,

למה?

משום שאדם,

כשאדם עובר עבירה אומר שלא יראני האדם.

מה הפירוש?

הוא יודע שיש הקדוש ברוך הוא,

ולמרות שהוא יודע שיש הקדוש ברוך הוא,

הוא נכנס לעבור עבירה.

אז אם הידיעה היא שיש הקדוש ברוך הוא הולך לעשות עבירה,

אבל ממה הוא מפחד? מאדם.

אז הוא סוגר את הדלת,

ופתאום הוא שומע מישהו מקשקש בדלת,

הוא קופץ בחלון.

ממי הוא פחד?

מאדם.

וה' צילם אותך,

הוא תיעד אותך,

הוא הקליט אותך,

ואתה לא מפחד.

אז הלוואי

ויהיה לכם מורא שמיים כמורא בסרבדה.

באדם יראם מסתם אדם.

לא אומר בן אדם חשוב או בן אדם שמכיר, מסתם בן אדם.

ומה שאמרו זיכרונם לברכה, ושמרתם את משמרתי,

עשו משמרת למשמרתי.

זאת אומרת, אדם צריך לעשות שמירה על שמירה בשביל שלא יבוא לידי החטא.

זה העניין הרואה סוטה בקלקולה.

יזהיר את עצמו מן היין,

שהיין מביא אותו לידי ניוף.

היין מגלה את האדם מכיסויו,

מכל הכיסויים,

שהכיסויים של האדם זה הרסן שלו.

הרסן מעכב את הטבעים מלצאת,

מן החבוי אל הגלוי,

מן הכוח אל הפועל.

כשהרסן עליו,

אז הכול הולך כתיקונו.

אין הרסן עליו.

הכוחות יצאו בייעסות שלהם.

כבר לא רחוק הוא ממעשה של סוטה.

ללא הכיסוי,

קיטון של מי רגליים.

בית הכיסא נפתח.

בהעדפת הריח כבר אין לה מעצור,

כי הולך הריח למרחקים.

אז מה עבודת האדם?

לשמור את הרסן,

שלא יינתק ממנו,

ובלי רסן.

הלוא יתגלגל ויבוא לידי ניאוף ממש.

אני ממש משתומם.

יצא לי כמה פעמים להיות בבתי מלון.

בתמלא אם יש אנשים שהולכים לבריכה, הולכים לפה, הולכים משם.

ואתה פתאום לא מאמין. אתה רואה אנשים הולכים, הכנסיים קצרות וזה,

ככה במלון,

מה קרה לך?

בית שימוש נפתח.

הוא הגיע עכשיו למלון,

הוא לא רואה בעיניים.

מלא שערות ברגליים, ככה זה, כמו גורילה.

לא מתבייש.

הולך ככה בין אנשים, גברים, ילדים, הכול.

כמו חיית השדה.

איפה הצניעות?

איפה דרך ארץ?

אתה לא יכול להתאפק עד שתגיע לבריכה?

שום דבר.

הכנסיים קצרים, חולצי טריקו,

בלי ציצית, בלי שום דבר, יאללה.

זהו,

נפתח בית שימוש.

זה עוד בבית מלון.

תאר לך מה הוא עושה בבית, רק הגיע לבית,

סגר את הדלת, לך תדע מה הוא עושה.

אבל איך שהוא יוצא,

חביבי, הופעה,

ו...

הולך.

מי יכול לחשוב שזה בית שימוש?

בשלושה דברים אדם ניכר.

אלה, השלושה ביחוד, הם מצבים שמסירים מעל האדם כל כיסוי.

שמרסן את הכוחות הפראיים מלבצבץ

ולהסריח.

כשאדם במנוחה,

כשאין בקרבו התרוצצות מיוחדת,

אם גם יצרו רע בו,

אבל הכוחות מכווצים

בפעולות נכונות,

אז משאו ומתנו, מבריאות, נאמנים,

וכל הליכותיו גם יפים.

אולם,

שלח נא ידך וגע על עצמו,

אם לא אל פניך,

נברכיך.

תכניס אותו למצב של כעס.

תראה את הבן אדם הרגוע הזה פתאום,

איך נפתח בית שימוש,

ומתחיל לכעוס,

מרשפש.

בן אדם צועק, מקלן, מה זה?

ג'ורה,

מה זה?

אתה מאמין? זה הבן אדם שאתה הכרת אותו.

דבר דרך ארץ, וזה וזה וזה,

פתאום נפתח הכול,

כל הריח יוצא.

כי אז כבר כל הכוחות המכווצים קפוץ וקפצו אל העל.

זה כמו קפיץ, רק תשחרר אותו.

אולם, שלח נא ידך וגע בו.

וואי, וואי, וואי.

אם לא על פניך, יברכיך.

ישר קללות, לכלוך, תנוף, הרמת יד, זריקת כיסאות. מה הולך שם?

והוא נהיה כבר כמו נסטים ושודד לילה.

כבר מגולהו.

אז זה רואים את האדם בשעת כעסו.

אדם ניכר בשלושה דברים.

בכוסו, בכיסו ובכעסו.

האם הצלחת להדליק אותו?

גילית אותו.

פתחת את הבית שימוש, עכשיו רואים מי זה הבן אדם.

זאת אומרת, הכל היום חוסה.

אבל מה יש בפנים?

מה שלושת הדברים שמגלים?

כוסו, כיסו וכוסו.

גם חכמים,

גם נבונים.

בנגע עממון מתעוורים כולם.

ונשאר האדם מגולה בתכלית.

ואין כל מעצור לכוח פראויותו.

יש אנשים, רק נגעו להם בממון.

אוי וואי, מה הם יכולים לעשות?

יכולים להגיע עד כדי מסירה.

למסור לשלטונות.

בשביל זה מאבדים את העולם הבא.

מויסר.

והכל בנגע הכסף.

או קנאה.

או צרות עין.

בן אדם מתגלה שמה כמה הוא שווה.

או אם מפחיתים ממנו משהו.

או כל מיני דברים כאלה. זה מגלה בדיוק מן הבן אדם.

ובכוסו זה יין.

מאבד כל מעמד.

אין כמו יין שמעביר את כל הכיסוי של האדם.

ואין כל רסן ודאי.

וכוסו מתגלם ניכר כל תוך תוך היותו.

ואם כולו מלאת אבן,

מי יעצור אותו עכשיו מלבצבץ ולכלכל?

כי על כן מדי יזיר עצמו מן היין.

לכן התורה אמרה,

אם ראית סוטה בקלקולה,

תזיר עצמך מן היין.

למה היין מביא לזה לגילויים של הכיסויים?

ראשית ועיקר העבודה של האדם לשים רסן

לכוח הבהמי שבו.

לשים כיסויים לבור התינוף והשיקוץ שלא ייפתח ויסריח.

ואז קדוש יהיה.

זאת אומרת, קודם כל תכסה את עצמך בכל הכיסויים.

שלא יוצא ריח ואחר כך תעבוד בשביל למגר את כל התינופת הפנימית שיש בך

שזה תיקון המידות

שאדם צריך לתקן מידה מידה כי כל מידה ומידה זה סרחון שאין כדוגמתו

אז לכן צריך לעבוד על זה טוב טוב

מהלימוד מהפרשה

כי אמנם כל התורה כולה כדמיון נזירו

יסוד כל התורה זה להורות ולחנך את האדם להתרחק מדברים המשקצים

מדברים המשקצים הדברים המשקצים כך טבעם

כי הם מבאישים וגם מביעים את כל הסרחונות החבויים באדם

כמו שאמר שלמה המלך עליו השלום

זבובי מוות יבאיש יביע שמן רוקח

וכשהחבור מתגלה אין סכנה כסכנתו ואז הוא מוכן לכל הקלקולים

והרערד קרא לספרו ספר בעל נפש

שיסוד כל התורה זה שיישאר אדם בעל נפש

תורת השם תמימה ומה הנקודה?

משיבת נפש עדינה טהורה

מכל שיקוץ ותינוף

אז מה למדנו?

אל תסתכל בקנקן אלא מה שיש בתוכו

הקנקן יכול להיראות יפה

אבל מה שיש בפנים רעל,

ריח,

קיטון של מי רגליים

אדם יכול להתראות לעיני הבריות חבל על הזמן

אבל תפתח רגע את הכיסוי

תבדוק אותו בכוסו, תבדוק אותו בכיסו,

תבדוק אותו בכעסו

כל אלה בכל בכל בכל בכיסויים,

כל הכיסויים שלו

תסיר את הכיסויים

תראה איזה בית שימוש

בחוץ אבני שיש,

בפנים צועה ושתן

זאת אומרת,

חייבים קודם כל לכסות טוב טוב שלא יצא ריח ואחר כך צריך לעבוד עם מי אש בשביל לטהר את הכול,

ואקונומיקה ועוד כל מיני דברים בשביל שבאמת בסוף לא יישאר כלום.

זו עבודה,

אבל כל הרואה סוטה וקלקולה,

כל פעם שאתה רואה איזה דבר,

שאיזה תועבה או משהו או דבר שנעשה בעולם,

ועשו משמרת למשמרתית, התרחק עוד יותר, אל תגיד אליי זה לא יכול להגיע ואני לא כזה וייחס ואיזה לא, איך הם לא מתביישים ואיך הם לא, הלו,

שלא יפתחו לך את הכיסוי.

אז לכן צריכים לעבוד וצריכים להתרחק.

ביחד אני אמרתי את השאלה.