לדעת להעיר ולהועיל | הרב אמנון יצחק

 שבוע טוב, בעזרת ה' נעשה ונצליח וה' עלינו ברחמיו ירויח 

פרשת במדבר

בפרשת השבוע פרשת במדבר כתוב: "וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה בְּמִדְבַּר סִינַי בְּאֹהֶל מוֹעֵד... שְׂאוּ אֶת רֹאשׁ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְמִשְׁפְּחֹתָם לְבֵית אֲבֹתָם בְּמִסְפַּר שֵׁמוֹת כָּל זָכָר לְגֻלְגְּלֹתָם: מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה כָּל יֹצֵא צָבָא בְּיִשְׂרָאֵל תִּפְקְדוּ אֹתָם לְצִבְאֹתָם אַתָּה וְאַהֲרֹן" (במדבר א א-ג). 

ואח"כ בסוף המפקד כתוב: "אַךְ אֶת מַטֵּה לֵוִי לֹא תִפְקֹד וְאֶת רֹאשָׁם לֹא תִשָּׂא בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" (במדבר א מט). 

מובא במדרש: 'היה משה עומד ותמה: 'למה לא ציוה הקב"ה למנות את שבטו? ולל היה יודע אם למנות אם לאו? 

ראה הקב"ה שהוא תמה, אמר לו: 'בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אין אתה מונה אותן אבל לעצמן מנה אותן'. כמו שראינו. 

אמר הקב"ה: 'אם נמנה שבט לוי עם ישראל ומתערב עמהם, יבוא מלאך המות להרוג את ישראל, והגזירה יוצאת עליהן: 'שלא יכנסו לארץ אלא מתים במדבר!' לפיכך לא מנה אותן עם ישראל אלא הפרישם במנין'. 

זאת אומרת משה מסתפק: 'למה הקב"ה לא מצווה אותנו למנות את שבטו יחד עם ישראל?' 

ואז מסביר לו הקב"ה: 'שאם שבט לוי ימנה עם שבטי ישראל ויתערב עמהם, כשיבוא מלאך המות להרוג את ישראל, והגזירה יוצאת עליהן שלא יכנסו לארץ אלא מתים במדבר, לפיכך ביקש למנות אותם בנפרד ולהפרישם במנין'. 

ועוד מובא במדרש: 'לא אמרתי לך כן אלא להוציאם מן הגזירה שלא ימותו עמהן, למה? שהלוים שלי הן "וְהָיוּ לִי הַלְוִיִּם" (במדבר ח יד) שכל מי שהוא מקרב אותי - אני מקרבו, הם קרבו את עצמם לי שנאמר:"וַיֹּאמֶר מִי לַה' אֵלָי וַיֵּאָסְפוּ אֵלָיו כָּל בְּנֵי לֵוִי" (שמות לב כו) ואני מקרבם וְהָיוּ לִי הַלְוִיִּם'. 

זאת אומרת כשהקב"ה אומר: "שְׂאוּ אֶת רֹאשׁ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" אז זה לשון נשיאות ראש! הרמת ראש. אבל מצד שני לשאת ראש זה גם להוריד ראש (כמו אצל פרעה) אז התורה רמזה כבר שהמפקד הזה שנעשה בהם, כיוון שיבואו המרגלים, והמרגלים יוציאו את דִּבַּת הָאָרֶץ רעה (במדבר יג לב), ועם ישראל ישמעו את דִּבַּת הָאָרֶץ רעה ולא ימחו בהם, אז כל אלה שיהיו המנין הזה - הם ימותו במדבר! 

מכיוון שראה כן הקב"ה, אז אמר: 'להבדיל בן שבט לוי!' ששבט לוי לא יהיו במנין יחד עם בני ישראל, אם הן יהיו במנין יחד עם ישראל עד כשתצא הגזרה על עם ישראל: 'למות במדבר' הם יהיו כלולים בתוך המנין הזה, לכן גם לא מנו אותם מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה אלא: "מִבֶּן חֹדֶשׁ וָמַעְלָה" (במדבר ג טו) וזאת למה? אומר הקב"ה: 'להוציאם מן הגזרה כדי שלא ימותו למה? שהלווים שלי הם, כמו שכתוב: "וְהָיוּ לִי הַלְוִיִּם" שכל מי שהוא מקרב אותי - אני מקרבו, כל מי שהוא מקרב אותי בשעה שאחרים מתרחקים ממני, והוא מקרב אותי אליו דהיינו; מתקרב אלי, אני מקרבו! אומר הקב"ה. זאת אומרת בשעה שיש רבים שמתרחקים מעם ה' וממצוות התורה, ויש כאלה שמתקרבים אל ה', חוזרים בתשובה או עובדים את ה' יותר, אז הקב"ה מקרב אותם אליו יותר ושומר עליהם יותר! 

ובפרט מי שמקרב אחרים לא רק מקרב עצמו אלא מקרב אחרים - יש עליו שמירה יותר גדולה! 

הם קרבו עצמם לי שנאמר: "מִי לַה' אֵלָי וַיֵּאָסְפוּ אֵלָיו כָּל בְּנֵי לֵוִי" בשעה שעשו ישראל את העגל, ורקדו במחולות מסביב לעגל, כשירד משה ושיבר את הלוחות, וראה מה שנעשה למטה, אמר: "מִי לַה' אֵלָי וַיֵּאָסְפוּ אֵלָיו כָּל בְּנֵי לֵוִי" ואז הוא אמר להם שכל אחד יקח את חרבו, וידקור את כל מי שהיה שותף שמה בעגל (שמות לב כז) והם הרגו מבני משפחותיהם גם כן! "מִי לַה' אֵלָי" לא התחברו עם האחרים, לא עשו שום חשבון, רק לה'! "וַיֵּאָסְפוּ אֵלָיו כָּל בְּנֵי לֵוִי" 

לכן אמר הקב"ה: "אני מקרבם - וְהָיוּ לִי הַלְוִיִּם" שעתידה להגיע הגזרה: 'שימותו בני ישראל' בעוון המרגלים, אני דואג מראש שהם לא יהיו כלולים במנין הזה אלא בנפרד. למה? כשיוצאת גזרה והמשחית צריך לפגוע, 'אינו מבחין בין צדיק לרשע' וכל מי שנמצא במנין הזה של הכלל נתפס בו אפילו צדיקים! לכן הוא דאג מראש הקב"ה שלא ימנו יחדיו. 

לפי זה צריך לתקוף אותנו פחד ואימה מעומק הדין! הלא חטא העגל מבואר ע"י חז"ל: שה' אמר למשה רבנו: "שִׁחֵת עַמְּךָ" (שמות לב ז) אלו ה'ערב רב', שמשה רבנו קרבם והם ששיחתו, לכן אומר לו: "לֶךְ רֵד כִּי שִׁחֵת עַמְּךָ"; לֶךְ רֵד - מגדולתך "כִּי שִׁחֵת עַמְּךָ" הערב רב חטאו וישראל עצמן לא חטאו! מה היה החטא שלהם? שלא מיחו בערב רב. ראו את הערב רב עושים עגל ולא מיחו ישראל. עברו אח"כ מאה ועשרים יום של תפילות ותחנונים לפני הקב"ה, 

וכתוב במדרש: שארבעים יום אחרונים היו בפיוס (רש"י שמות לג) ונתרצה הקב"ה לישראל עד שנתן להם דגלים. שהקב"ה במעמד הר סיני ירד עם: "רִבֹּתַיִם אַלְפֵי שִׁנְאָן" (תהלים סח יח) עם עשרים ושתים אלף מחנות של מלאכים! והם ירדו דגלים דגלים, סדורים מחנות מחנות, נתאוו ישראל להיות גם כן להיות מסודרים דגלים דגלים. דהיינו; כמו שכל מלאך הוא פרט בפני עצמו ואינו נמנה עם כלל, אותו דבר רצו ישראל: שיהיו כל אחד מהם פרט עומד בפני עצמו. ונתרצה הקב"ה לעם ישראל שיעשו דגלים. 

ובמדרש יש אריכות! אריכות כמה הדגלים האלה היו חביבים...! 

כתוב במדרש: "מִי זֹאת הַנִּשְׁקָפָה כְּמוֹ שָׁחַר יָפָה כַלְּבָנָה בָּרָה כַּחַמָּה אֲיֻמָּה כַּנִּדְגָּלוֹת" (שיר השירים ו י) כשאומות העולם ראו את עם ישראל סדורים דגלים דגלים נתקנאו בהם! 

ואמרו: "שׁוּבִי שׁוּבִי הַשּׁוּלַמִּית שׁוּבִי שׁוּבִי וְנֶחֱזֶה בָּךְ" (שיר השירים ז א) 

אז עם ישראל עונה להם: "מַה תֶּחֱזוּ בַּשּׁוּלַמִּית כִּמְחֹלַת הַמַּחֲנָיִם"?! 

מה זה "שׁוּבִי שׁוּבִי הַשּׁוּלַמִּית"? אומות העולם מתקנאים בעם ישראל, רואים אותם שומרים תורה ומצוות, מצוינים בתורה ובמצוות ולא מתערבבים באומות העולם, אז הם קוראים לעם ישראל "שּׁוּלַמִּית" שהם שלמים ותמימים בעבודת השי"ת, אומרים להם: "שׁוּבִי שׁוּבִי" מה זה "שׁוּבִי שׁוּבִי"? שׁוּבִי מאחרי ה' ו:שׁוּבִי אלינו. תעזבי את הקב"ה בואי אצלנו, יש לנו אנחנו 'מועדונים...' יש לנו דברים טובים חבל על הזמן, מה אתם 'מוצאי שבת' עושים שיעור?! תלכו לרקוד! 

אומות העולם: "שׁוּבִי שׁוּבִי הַשּׁוּלַמִּית שׁוּבִי שׁוּבִי וְנֶחֱזֶה בָּךְ" ניתן לכם להיות שרים אצלנו, ניתן לכם שררה, ניתן לכם להיות שרי צבאות, ניתן לכם מה שאתם רוצים - כל התפקידים. כמו שכתוב: "וְאַתָּה תֶחֱזֶה מִכָּל הָעָם" (שמות יח כא) לשון חשיבות! אנשים שיש להם מחזה, שיש להם שררה. 

אז עם ישראל אומר להם: "מַה תֶּחֱזוּ בַּשּׁוּלַמִּית כִּמְחֹלַת הַמַּחֲנָיִם"? איזה תפקידים אתם יכולים לתת לנו? מה אתם יכולים לתת לנו?! אתם יכולים לתת לנו כמו שאנחנו היינו דגלים דגלים כִּמְחֹלַת הַמַּחֲנָיִם, סובבים במחנות סביב אוהל מועד! כמו שהקב"ה מחל לנו על עוון העגל, מְחֹלַת הַמַּחֲנָיִם ונתן לנו את כל הכבוד הזה שאתם מתקנאים בו, מה אתם יכולים לתת לנו? 'שר', 'עוזר שר', עוזר שר לענייני חרטט...? מה אתה תיתן לנו, מה אתה יכול לתת? אבל הקב"ה נתן לנו כבוד ושררה אמיתית! הנה, אתם מקנאים: "מִי זֹאת הַנִּשְׁקָפָה כְּמוֹ שָׁחַר" אתם מתקנים בנו, אז אתם רוצים להוריד אותנו מן הדרך? 

רואים שהקב"ה בארבעים יום האחרונים נתרצה לעם ישראל! נתרצה לעם ישראל, ואעפ"כ עדין חלוקים היו ישראל משבט לוי ולא נמנו עמהם יחד, אלא הפריד הקב"ה בין המניינים. זאת אומרת למרות שעם ישראל לא חטאו בעגל אלא רק הערב רב, כמו שכתוב: "אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל" (שמות לב ד) מי אמר "אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל"? הערב רב, אם זה לא היה הערב רב, וזה היה ישראל, אז הם היו אומרים: "אֵלֶּה אלוקינו יִשְׂרָאֵל" אבל הם לא אמרו ככה הם אמרו "אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל" למי אומרים? הערב רב אומרים לישראל: "אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ". 

ועם ישראל לא חטא בעגל, אבל הם לא מיחו. וזה אחרי 120 שנה של תפילות ותחנונים וארבעים יום אחרונים של ריצוי, ושה' מתפייס להם, ונתן להם דגלים, ועשו את המשכן - והכל, למרות כל זאת – הבדיל בין שבטי ישראל לשבט לוי; שלא יהיו באותו מנין שלא יתפסו אח"כ בעוון המרגלים. 

מדהים! כל זה 'בגלל שלא מיחו'. מדהים, כל זה בגלל שלא מיחו. 

שאלה בקהל: (לא שומעים) 

הרב: מה הם עשו? הם היו מחוץ לענין, לא רק שהם לא הסכימו לענין אלא כשקרא משה רבנו: "מִי לַה' אֵלָי" אז הם באו ואחרים לא באו. זאת אומרת לא היה בכוחם הרבה לעשות כמו שאהרן גם כן לא היה בכוחו הרבה לעשות, כיון שהם הרגו את חור שלא רצה לעשות להם עגל, אז הוא ניסה לעכב אותם כמה שאפשר, אבל לא היתה הסכמה שם, מתי יודעים שלא היתה הסכמה? כשאומרים לך: "מִי לַה' אֵלָי"? עכשיו! עכשיו בא, האחרים לא באו, מי כן בא? שבט לוי, כי שבט לוי לא היה לו את המנהיג שיגיד לו מה לעשות, כשבא המנהיג ואמר: "מִי לַה' אֵלָי" הצטרפו מיד אליו. 

עם כל הקרבה שקירב הקב"ה את ישראל, עדין אין זה בגדר "וְהָיוּ לִי הַלְוִיִּם" רק הלויים קרבו עצמם והם זכו להיות נאמני ביתו. ואילו כל ישראל אינם נאמני ביתו! כמו שמובא במדרש: "אני עושה אותן בני פלטרי - ותשמיש ביתי עליהם!". 

אומר הקב"ה: 'אלה יהיו בני הפלטים שלי, אלה בני הארמון, שבט לוי יהיה בתוך הארמון, ואני אתן להם את תשמיש ביתי עליהם, ואף בשעת הקרבתו ופירוקו; כשבונים את המשכן ומפרקים אותו, איני חפץ באחרים שיפרקו ויקימוהו אלה הם!' רק הם. 

יש כאלה שנותנים להם מלאכת שמים לעשות - הם מתעייפים... 

הקב"ה אומר: הפוך! אני לא מוכן שכל אחד יעשה מלאכת שמים בפרט מה שדבר קרוב אלי, אני רק את המיוחדים המצוינים רק אלה אני רוצה שהן יקרבו ושהם יפרקו והם יעשו. 

וזה מה שכתוב: "אַשְׁרֵי אָדָם מְפַחֵד תָּמִיד" (משלי כח יד) פחד חייב ליפול על האדם: שמא יתדבק בו שמץ של חטא! לא חטא ממש ח"ו אלא 'שמץ של חטא'. למה? שעל אף המחילה והכפרה - עדין אין זה כמו שהיה! זאת אומרת אדם עשה עברה וה' מחל וכיפר לו, אבל למעמד הקודם שהיה - לא יחזור. 

אדם הראשון חטא, עשה תשובה מאה שלושים שנה! ואע"פ שעשה תשובה מאה שלושים שנה - למעלתו לא חזר. 

זאת אומרת ראובן נכשל וחטא, והפסיד: בכורה ומלכות וכהונה ולא חזר יותר! למרות שהוא עשה תשובה - לא חזר למעלתו. כשאדם יורד ממעלתו שהיה קרוב לה' לא חוזר, אפילו אם יהיה לו מחילה וכפרה, לכן צריך להיזהר: שהאדם לא יאבד את מצבו. 

עד כדי כך היה ההבדל גדול! ש: " הַזָּר הַקָּרֵב" לעבודת הלויים "יוּמָת" (במדבר יח ז). זאת אומרת רוחניות אם אדם ח"ו עשה איזה חיסרון - לא יוכל להשלים אותו! לכן מובא בתהילים: "עֲשֹׂה סֵטִים שָׂנֵאתִי" (תהלים קא ג) אלו ישראל שסטו מאחרי המקום ועשו את העגל, שנאן המקום להיות גזברים שלו! יותר הקב"ה לא הסכים שיהיו גזברים שלו בני ישראל, ונלקחה העבודה שהיתה בבכורות וניתנה ללוויים. הבכורות היו עושים בהתחלה את העבודה, אבל כיון שהם היו בעגל ולא מיחו - נלקחה מהם העבודה ונתנה לשבט לוי, שנא הקב"ה כבר אותן להיות הגזברים שלו רק לויים. 

זאת אומרת, אם נתבונן בעצמנו כשאנחנו רואים אדם שחוטא בחטא כל שהוא, או שאנחנו רואים שהדור שרוי בחטא של 'מחללי שבתות' וכדומה, האם הדבר הזה נוגע לנו?! והלא זה החטא שמצינו בעגל על 'שלא מיחו'. זאת אומרת מה דורשים מאיתנו בעצם? דורשים מאיתנו: אתה לא יכול לעשות כלום? אתה לא יכול לשנות את המצב, אבל אתם רואה שפושעים כנגד ה'! עושים עברות בפרהסיה - תמחה לפחות. אם אתה מוחה - אז אתה נפטר מהערבות "כל ישראל ערבים זה לזה" אבל אם אדם מוחה הוא נפטר מהערבות, הוא לא ערב עליו, אבל אם לא - הוא נתפס. זאת אומרת כשרואים שיש חילולי שבת - אז אדם צריך למחות עד כמה שאפשר, איך אפשר למחות? איך אפשר למחות? מה, נתחיל לעמוד ברחובות, נלך לכביש 'גהה' 

ונתחיל לצעוק כל הזמן: 'שאבעס!' (שבת) – אז אנחנו לא מחויבים עד כדי כך... 

פרשת שפע שוק

אבל אם נעשה חילול שבת בצורה כזאת שיש לנו אפשרות להשפיע, או לפעול או למחות, אז מחובתנו לעשות מה שאפשר. לדוגמא; ידוע שיש רשת חנויות של "ריבוע כחול" שנקרא 'פשע שוק' "שפע שוק" ארבעים סניפים של ריבוע כחול מתוך 170 סניפים, ועכשיו רכשו את am-pm שעובדים כל השנה, חוץ מיום כיפור שעל פי חוק: 'אסור לעבוד'. אז גם ראש השנה ימים טובים שבתות עובדים ברשת הזאת. בארץ am-pm של "הריבוע הכחול" של דודי ויצמן, והרשת פשע... שפע שוק, היא הרשת של דודי ויצמן, שהקופה היא משותפת. 

זאת אומרת מה שאתה קונה שם - זה הולך לקופה שמפעילה את ה-am-pm ולא רק שהם מחללים שבתות וחגים בפרהסיא! והם עומדים לפתוח 70 סניפים נוספים... אלא הם גם מוכרים נבלות וטריפות! וחזיר!! וסרטנים וכל מרעין בישין, וגם בפסח הם מכרו חמץ ברשתות שלהם, כרת - חופשי על הבר! ויש אנשים שהולכים וקונים שם, והכסף הולך לאותו בעל הבית, שבעצם בכסף שלנו כאילו, הולך ומתפתח ופותח עוד סניפים של חילול שם שמים בפרהסיא וזה פריצת גדר שאין כדוגמתה! אז לא יכול יהודי להימנע? ולא לקנות מ'פשע שוק' ובזה למחות כנגד חילול שבת ונבלות וטריפות? מה, חסר אוכל? מה, אין רשתות אחרות? אבל מה עושים שמה? נותנים כרטיסים 'שוברים' באלף שקל חינם לקנות! ואז יהודי 'מוכר' את השבת בשביל אלף שקל. 

בא, תן למישהו אלף שקל תגיד לו: 'סיגריה רק שחטה אחת זהו - אלף שקל!' יש מישהו פה יעשה את זה באלף שקל?! עשר אלף שקל? לא יעשה, אז איך אתה לוקח 'שוברים' מפשע שוק שהם מחללים שבת בפרהסיה והולך וקונה בכיף כאילו זה איזה מציאה? ויש לך אפשרות למחות - ואתה לא מוחה!? 

ואם מוחים זה עוזר? מי אמר שצריך לעזור? מי אמר שצריך לעזור? מה ביקשו? 

ביקשו שישראל: 'ימנעו את העגל'? לא ביקשו. אבל 'שלא מיחו' נתפסו. לא ביקשו שיצליחו אבל למחות אתה יכול למחות! 

פרשת שטראוס מאוס

אתם יודעים היה מצעד לא אקרא לו בשמו, אבל נקרא לו 'מצעד התועבה' בתל-אביב, לפני שנתיים ב-2005, שחברת "שטראוס" מאוס נתנה מיליון וחצי שקלים! בשביל להרים את המותג "מילקי מאוס" וזאת לאחר שהמותג הזה נפל מאוד מאוד מאוד, כיון שנתגלה שמשתמשים בעצמות מהחי מנבלות וטריפות!! שנקרא "ג'לטין" בתוך המילקי ו"ידיעות אחרונות" פרסם את הדבר, והחילונים נגעלו שהם אוכלים עצמות מן החי, וירדו הקניות ב-50%. מה עשו "שטראוס מאוס"? מה עשו? 

הם מצאו פטנט, אצל החרדים הרי יש "למהדרין" מילקי מאוס, יש מישהו שעשה ג'לטין מן הצומח, אבל זה פטנט שלו, והוא אדם דתי, אז הם השתמשו בזה בשביל החרדים, "למהדרין" של החרדים. אז מה הבעיה? תכניסו את הג'לטין הזה גם לחילונים, אבל סה"כ החרדים שיש זה 8% והחילונים זה 92%, אז אם הם יקחו את הג'לטין הזה ממנו ייכנס אתם שותף ב-92% - אז הם לא היו מוכנים! אז הם עשו? הרדימו את הקהל שנה וחצי, היה שקט לא עשו כלום, ואז איך הם ירימו את המותג בחזרה, איך ישכיחו את האנשים? בדרך כלל הישראלים שוכחים מהר...! 

אז הם עשו קמפיין ל"מילקי מאוס" על חשבון "מצעד התועבה" בתל אביב, 220 אלף לא אתאר לכם איך נראו... הולכים במצעד התועבה, ומשאיות "מילקי" תוך כניסה לחילול שבת המוני! ביום שישי זה היה, 220 אלף ברחובה של עיר עם המותג הזה. 

נו, אז פנינו לשם ואמרנו להם שבועיים לפני! "חבר'ה! זה פוגע בנו שאתם עושים דבר כזה כי "מילקי" מופיע אצלנו על השולחן ומותג כזה שהופך להיות סמל לתועבה!! סמל לתועבה - זה הסמל של המצעד, אתם רוצים שנכניס אותו אח"כ הביתה?! תתחשבו ברגשות הציבור החרדי'. 

שום דבר, זלזלו. 

אמרנו להם: 'טוב, אם אתם לא עושים שום דבר, אנחנו נצטרך לפרסם את זה לקהל, ואז קראנו: 'להימנע מלרכוש מוצרי "שטראוס מאוס"! 

- תוך חודש ירדו המכירות ב-45%!!! מכה של מיליונים דולרים, אתם חושבים שהם התכופפו? מה פתאום - זה חברה עם גאווה... לא התכופפו. אבל אנחנו המשכנו וממשיכים, 

והיו כאלה ששאלו: 'מה איכפת לנו מה עושים בתל אביב?' 

אמרנו: 'תשמעו אם הם עושים ככה בתל אביב, יגיעו גם לירושלים!' 

ולא עברה שנה הגיעו גם לירושלים. אז יצאנו נגד "שטראוס מאוס" מה התוצאות? אנחנו שנתיים אחרי! מה התוצאות? 

הם כתבו בעיתונים: 'להתראות ב-2006...!' 

- ולא היה מצעד ב-2006, אז חסכנו עוד 220 אלף שיעשו עברות ברחובה של עיר

 אח"כ היה מצעד "הגאווה" בירושלים ואנחנו יצאנו במצעד "הענווה" נגד, ואז זה עורר את הציבור החרדי שמה? שהם דחו את זה ליותר מאוחר, ויצא נגד, והתקטן המצעד שלהם רק ל-1,200 איש במקום מאות אלפים מכל העולם, בתוך האוניברסיטה... אבל מה השיא של השיאים? שלמצעד הנוכחי שרצו לעשות עוד פעם בתל אביב 2007 - אף חברה לא מוכנה לתת חסות! אף אחד, גם הם! אף אחד. ולא רק זה גם באילת יש מצעד בפני עצמו, 'טמפו' השנה לא הסכימה לתת להם את המשאיות שהיתה נותנת להם כל שנה. שום חברה היום לא נותנת חסות ל"מצעדי תועבה". 

זה הצלחה! או לא הצלחה? זה רק בגלל שמיחנו, לא הלכנו לפעול פיזית ולעצור ולבלום, לא עשינו כלום, לא שרפנו פחים, ולא תחנת אוטובוס, ולא כלום, 

פשוט מאוד ביקשנו: 'להימנע מלקנות!' והמכה בכיס - היא הכי כואבת, הכי כואבת! את השפה הזאת מבינים החבר'ה האלה... אז הנה כל בן אדם מה הוא עושה? מוחה, חברה שהיא לא מכבדת את הרגשות שלי כיהודי שומר תורה ומצוות - אני לא אשתתף אתה, אני לא אממן אותה, ואני לא אתן לה להרויח כסף שהיא תפנה אותו לאפיקים שלא מתאימים לי. 

אם חברת "טיב טעם" שמוכרת חזיר! וכל המדינה היתה עושה 'מבצע' ומחלקת 'שוברים' היינו לוקחים שוברים?! אז מה זה "פשע שוק"? זה אותה חברה אותו דבר, מוכרים חזירים ב–am pm הכל, אז למה לוקחים שוברים?! אז המצוה היא למחות. 

והקב"ה מסתכל: 'אתה מוחה או לא מוחה? זה הכל, לא ביקשתי שתצליח'. 

פרשת המרגלים;

שבט לוי - מחו, שאר השבטים לא, הבדיל הקב"ה בינותם, קרב את הלוויים ורחק את ישראל, וישראל לא חזרו למעלתם. מתי יחזרו ישראל למעלתם? בביאת גואל צדק, תחזור העבודה לבכורות עוד פעם, אבל עד אז - אלפי שנים מרוחקים! בגלל 'שלא מיחו' זה הכל! 

למה מתו שש מאות אלף במדבר? שלא מיחו - זה הכל! 

באים המרגלים ואומרים: 'תשמע! בארץ יש ענקים, זה.... "אֶרֶץ אֹכֶלֶת יוֹשְׁבֶיהָ" (במדבר יג לב) 

טוב, אז תגידו איזה מילה: מה פתאם! ה' הבטיח: הארץ טובה, תגידו איזה מילה - אף אחד לא אומר כלום כולם שותקים? - מתים. למחות! למחות!! למחות. 

שאלה בקהל: (ולא שומעים) 

הרב: כל אחד יציל את עצמו קודם כל, כל אחד הוא יחיד שמצווה, אדם שימחה, לא צריך שהכלל ימחה, כל בן אדם בפני עצמו. 

שאלה בקהל: (ולא שומעים) 

הרב: כָּלב ויהושע לא מחו, הם פשוט מאוד לא הוציאו "דִּבַּת הָאָרֶץ" רעה ואמרו בדיוק הפוך! אבל תשמע דבר מדהים! 'אור החיים' הקדוש אומר דבר מדהים! הוא אומר: "וִיהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן וְכָלֵב בֶּן יְפֻנֶּה חָיוּ מִן הָאֲנָשִׁים הָהֵם הַהֹלְכִים לָתוּר אֶת הָאָרֶץ" (במדבר יד לח) מה צריך להגיד את הפסוק הזה בפני עצמו? הרי כתוב: "וַיָּמֻתוּ הָאֲנָשִׁים מוֹצִאֵי דִבַּת הָאָרֶץ רָעָה" (במדבר יד לז) 

אז מפה לומדים: שמי שלא הוציא דִבַּת הָאָרֶץ רָעָה - לא מת, למה צריך להגיד שהם חָיוּ מִן הָאֲנָשִׁים? אם לא היו יוצאים יהושע וכלב לָתוּר אֶת הָאָרֶץ והיו נשארים עם כלל ישראל, והיו יוצאים רק עשרת המרגלים והם היו חוזרים ואומרים לשון הרע, גם אם היו כלב ויהושע בתוך הכלל -היו נתפסים אתם. אז הם חָיוּ בגלל שהם יצאו מן הָאָרֶץ ולא היו בכלל! תאר לך, לכן הפריד הקב"ה בין מנין לוי לבין המנין הזה. זאת אומרת להיות בכלל שלא מוחים - אז זה לא טוב, אפילו אם אתה נמצא שמה ואתה צדיק ואתה טוב, אם אין לך מספיק זכויות, אז כיון שאתה נכלל בכלל הזה, אתה במנין הזה אתה סובל. 

יש בית כנסת שיש מחלוקת בפנים, אם אתה נשאר שמה - אתה נכנס במחלוקת, והמחלוקת הורגת גדולים וקטנים! מה הקטנים של בני קורח חטאו? אין דבר כזה, המחלוקת משפיעה, וזה יביא את הניצנים בעוד דור שתים, כי מי שטעם את טעמה של המחלוקת - לא יצא ממנה. אז מה מוחים? קם והולך מבית הכנסת, לא מוכן. 

אומר: 'אני לא מוכן להיות פה, יש מחלוקת? שלום! אני בחוץ...' 

עוד יש להוסיף: שבעת שרואה חטא ועובר ע"ז בשתיקה - זה ראיה שיש לו שייכות לחטא! אפילו שאינו חוטא בפועל, מכל מקום חלק מהחטא יש לו, הוא מתקרב אל החטא. איך אתה יכול לסבול? איך אתה יכול לסבול במקום שיש חטא ואתה נמצא בסביבה?! אחד עומד ומגדף ומקלל תלמיד חכם, ואתה יושב שמה ומקשיב ושומע - אתה חלק מזה! אתה צריך למחות ולברוח משם. אדם שנמצא במקום כזה, אדם שרואה חילול שבת, נכנס לאיזה שהוא מקום וכולם מעשנים סיגריות בשבת והוא יושב שמה, איך אתה יכול לשבת שמה?! 

"אֹהֲבֵי ה' שִׂנְאוּ רָע" (תהלים צז י) מי שאוהב את ה' שונא רָע. אם הוא לא שונא רָע - הוא לא אוהב ה'. אם אתה רואה שמגדפים ומחרפים את אביך בפניך ואתה לא מגיב, אתה אוהב את אביך או אתה לא אוהב את אביך? אז איך אתה יכול לשתוק?! אם אתה רואה מחרפים ומגדפים כלפי שמיא - איך אתה יכול לשתוק? סימן שאתה לא אוהב את אביך, יש לך משהו שייכות לזה. 

אבל את היסוד הזה אי אפשר להבין בלי ללמוד מוסר. פעמון כנסיה מצלצל וקורא לעבודה זרה - מזיק גם לבני אדם ששומעים אותו! יש אנשים שנמצאים בירושלים ושומעים כל פעם את המואזין, התקליט של המואזין, היום הם כבר לא הולכים אפילו זה... הם עושים תקליט וזה עובד לבד, זה כבר מורגלות אצלהם שהם שומעים, כאילו מצפים לזה כאילו, יש בזה קצת צד שייכות. כיון שהאדם קרוב לחטא ורואה זאת בעיניו, נדבק בו החטא אפילו שלא עושה מאומה, ולא לזלזל בהשפעה כזאת, כי אנחנו רואים את ההבדל בין שבט לוי לשאר בני ישראל, כל ההבדל הוא עבור השפעת החטא שספגו ישראל בעת החטא של הערב רב. 

להיות נוכחים בשעה שרוקדים סביב עבודה זרה ולהישאר?! - אין אפשרות שאין לך את הרושם שנדבק בך מהחטא הזה, אפילו שבפועל לא עשית כלום. אדם נכנס לחתונה, בא לחתונה, הוא לא ידע שזה מעורב, לא ידע שזה מעורב, אבל הוא נכנס לתוך החתונה והוא רואה שרוקדים מעורב! אם הוא לא קם והולך - יש לו שייכות לזה. הוא נהנה מזה, מה אתה נשאר שם? איך לא כואב לך?! 

פעם נכנסתי לברית מילה - לא יאומן כי יסופר! ברית מילה, ברית מילה, בברית בדרך כלל לא רוקדים, פתאום קם שמה איזה זקן תימני עם פאות, זקן שהגיע מתימן לא מפה זקן מתימן, ושר שיר, השיר אומר: "יוֹם אֶזְכְּרָה חֶטְאִי אֲנִי אֶתְחָרְטָה" ככה זה המילים של השיר, רבי שלום שבזי חיבר את השיר, "יוֹם אֶזְכְּרָה חֶטְאִי אֲנִי אֶתְחָרְטָה" בניגון, והוא שר ואנשים רוקדים במעורב! 

או כמו ציון גולן – 'מחטיא הרבים!' ששר: "שַׁדַּי אֱמָר נָא דַּי לְגָלוּתֵנוּ" ומרקיד מעורב. אז איך זה? 

- ברחתי משם! 

וזה היה אדם חשוב מאוד! לא האמנתי שיהיה דבר כזה, זה היה החותן שלו. נו, וזה זָקֵן עם פאות... 

גזירת המסיון – ובחור שהתנצר חזר ליהדות

ומעתה, כשאנחנו רואים גזירת המסיון שמתגייסים אומות העולם כדי למשוך נשמת היהודי לתוך הרשת: "שׁוּבִי שׁוּבִי הַשּׁוּלַמִּית שׁוּבִי שׁוּבִי וְנֶחֱזֶה בָּךְ" 

- 'ניתן לכם כסף דולרים, ניקח אותכם לצרפת, נעשה לכם טיולים, מה חסר לכם?...' 

כמה הם צדים את כולם. והם משקיעים מיליארדים דולרים! מיליארדים דולרים בכל העולם להביא יהודי אחד, יהודי אחד בלי הגבלה, והם למדו את השיטה, מחלקים קלטות, מחלקים ספרים מחלקים חוברות - חינם! ועם סיפורים כאילו, בהתחלה סיפור, כאילו עלילה וזה.... ובסוף מזכירים את 'אותו האיש'. והולכים בצבא ומחנות צבא ולא נחים ולא שוקטים, ומתחזים ומתחפשים לחרדים ולדתיים ונכנסים לבתי כנסת, ואיפה לא? וכל זה עושים בשביל לצוד עוד יהודי ועוד יהודי.

 שאלה בקהל: מה זה נותן להם? 

הרב: מה זה נותן להם? הם מאמינים: 'שזה המשימה שלהם להביא את כולם לדת של הנצרות, ובשבילהם זה הדבר החשוב, זה יביא את ה'משיח' שלהם כאילו. 

שאלה בקהל: אבל הוא מת... 

הרב: כן הוא מת אבל הם רוצים להביא אותו עוד פעם...! 

שאלה בקהל: (לא שומעים) הרב: בטח, בטח יש כל מיני שמות לכתות האלה, יש כאלה שנקראים "עדי ה'" אפילו, עם שם כזה משונה. יש כאלה ויש אחרים, ויש כאלה 'יהודים משיחיים' ויש כאלה, הם באים עם הפוזה: 'שגם אנחנו דתיים, גם אנחנו יהודים גם אנחנו מאמינים...' אבל זה 'אותו האיש' אותו איש אותו האיש היה מופקר לאין שיעור! 

וכך אומר הרמב"ם ב'אגרת תימן': שכל מחשבות הגויים כל הזמן רק למשוך ולהחטיא את בני ישראל! ומזה אפשר לראות בחוש: שהכל יודעים ומכירים שעם ישראל הוא העם שבחר בו ה'. 

לכו תקחו את הסינים יש מלא, אין להם כלום! הרבה אתאיסטים, קחו את הרוסים - הרבה אתאיסטים, לא! המצווה הכי גדולה זה להביא יהודי, זה המצווה אצלם. 

אומר הרמב"ם: 'זה מראה שהם יודעים איזה עם בחר ה'! ומחמת קנאתם בו בעם היהודים אינם יכולים לשאת זאת, ולכן מנסים בכל כוחם להחטיא את ישראל. ויש להם ענין נוסף בזה: שזו הבחינה שבו בוחן השי"ת את ישראל, כמו שכתב הרמב"ם ('אגרת תימן') ש: "יִתְבָּרֲרוּ וְיִתְלַבְּנוּ וְיִצָּרְפוּ רַבִּים" וזה כתוב בדניאל (יב י) שזה יהיה באחרית הימים, לכן מתגבר המיסיון מאוד בתקופותינו, ובעת שאנו עוברים ע"ז בשתיקה - זה גופא הבירור והבחינה: היכן מצבנו הרוחני? שלו היה לנו שייכות להקב"ה הרי לא היינו יכולים לשתוק! שהרי אנחנו רואים נשמות של יהודים נמשכות אל הגויים! רח"ל!! 

ומה עלינו לעשות כדי שלא נכלל באלה 'אשר לא מיחו' ח"ו? חייבת להיות דאגה והגברת התפילה להקב"ה: 'שיחוס על עמו - ויצילם מהנגע הנ"ל!'. זה מה שאמר הרמב"ם ב'אגרת תימן' זה מה שכתוב במדרש: "שׁוּבִי שׁוּבִי" - תעזבי את הקב"ה, ניתן לכם תפקידים ניתן לכם הכל...' 

אבל היום בדור הזה ב"ה יש אפשרויות יותר טובות! אפשר להחזיר את היהודים בחזרה הביתה, כמו אותו יהודי 'משיחי' שהגיע לאחד ההרצאות שלי, ובא עם 'הברית החדשה' 

והיתה לו שאלה: 'איך יש פה סתירה בין הפסוק הזה לפסוק הזה?' ובגלל זה הוא עזב את הישיבה, התפקר והתנצר! והפך כמה יהודים להיות נוצרים... 

ועניתי לו על השאלה, ואמרתי לו: 'אם אתה אמיתי אז בבקשה תבוא אלי למשרד אני מוכן לשבת איתך'. 

בא אלי למשרד שאל עוד שלוש שאלות, עניתי לו, יצא החוצה שרף את 'הברית החדשה'! שלחתי אותו לספר, הסתפר השאיר פאות, ולפני שבועיים הוא סיים מסכת 'שבועות' ועשה סעודת הודיה בישיבת 'התפוצות' - והיה קידוש ה' גדול מאוד! וקיבל על עצמו עכשיו: 'להחזיר יהודים בתשובה!' 

והיום יש אפשרות להביא את היהודים בקלי קלות, פעם אמרנו "בקלי קלטות" היום זה כבר יותר קל; אם היו מוציאים תרסיס כשאתה רואה חילוני שמקלל ומגדף - ואתה מוציא לו את התרסיס ואתה עושה לו טסססססס... 

פתאום אומר: 'ישתבח שמו לעד! ברוך ה'!' 

מי לא היה הולך עם שני תרסיסים כאלה? עולה לאוטובוס מרסס את כולם, כולם דתיים. 'שופר' המציאו תרסיס כזה, רק זה לא משפריץ, זה מסתובב, דיסססססק דיסססססק, זה מסתובב הדיסק וזה מחזיר אנשים בתשובה, ואנשים משתנים לגמרי! אז אפשר לא רק למחות, לא רק להתפלל, אפשר גם לפעול! אפשר לעשות שיהודים יתקרבו לאביהם שבשמים, כמה שמפיצים יותר - ככה זוכים יותר. הנה השיעור הזה עכשיו מוסרט, ומחר הוא יהיה באינטרנט, וכל העולם יוכל לצפות, וככה דואגים שזה ימשיך להסתובב כל הזמן, כל דבר שאומרים - לא הולך לחינם. צריך למחות, למי שלא יכול לפעול, למי שיכול לפעול - אשריו ואשרי חלקו! בזמן הרמב"ם הוא אמר: 'צריך להתפלל לפחות!' היום אפשר לפעול גם. 

הגמרא ב'שבת' מביאה על: 'פָּרָתוֹ שֶׁל רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה הָיְתָה יוֹצְאָה בִּרְצוּעָה שֶׁבֵּין קַרְנֶיהָ, שֶׁלֹּא בִּרְצוֹן חֲכָמִים' (שבת ה ד) ולא פרתו היתה אלא של השכנה שלו, אבל מתוך שלא מיחה בה - נקראת על שמו. פָּרָתוֹ שֶׁל רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה, נשיא ישראל! תלמיד חכם עצום! 

- 'אשריך אברהם אבינו שרבי אלעזר בן עזריה יצא מחלצך!' 

נאמר, שהיה יודע סוד מרכבה! אבל הוא לא מיחה בשכנה שלו שהפרה שלה היתה יוצאה עם רצועה בין קרניה קראו לה פָּרָתוֹ שֶׁל רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה, למה? הוא לא מיחה! יכול אדם להיות גדול כמו רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה, יראה מעשה רע נגד עיניו, אם לא יעמוד בחוזקה ויעורר וימחה ויכאב ע"ז - זה משפיע באיזה שהיא מידה על פנימיותו. 

לכן נקרא יצר הרע: 'צפון', צפון, הוא נמצא במעמקי הלב, עמוק שלא מרגישים בכלל, ורק הקב"ה יכול להעיר על כך שנמצא שם איזה פגימה קלה. 

כתוב בפסוק: "אֵלֶּה תוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ בְּהִבָּרְאָם" (בראשית ב ד) בְּהֵא בָּרְאָם תוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם בְּהֵא בָּרְאָם, רש"י אומר: 'בשני אותיות של ה' יצר את שני העולמים; העוה"ז - נברא בה"א, ועוה"ב נברא ביו"ד; "כִּי בְּיָ-הּ ה' צוּר עוֹלָמִים" (ישעיה כו ד) כִּי בְּיָ-הּ ביוד ו-הא של שם ה', הקב"ה צר את העולמים, יצר אותם. העוה"ז נברא באות ה, והעוה"ב נברא באות יוד, לומר: שצדיקים שבאותו זמן מועטים כמו היוד שהיא קטנה שבאותיות!'. בעוה"ב צדיקים מועטים כמו שהאות יוד מועטת בין האותיות. זאת אומרת לא קל לזכות לעוה"ב, מכל מקום אין זה עדין מה שתובע הקב"ה מן האדם, לכן נברא ביוד, ללמדנו: שמועטים הצדיקים כי גדולה הסכנה בעולם. 

וכמו שאמר רשב"י: "ראיתי בני עליה והם מועטין" (סוכה מה.) וביותר כשכל חטא משפיע עלינו שנעשה בעולם. ואם לא נעשה עבודה ויגיעה - איך נזכה לחיי העוה"ב?! כי יתכן שאפילו הגדולים יינזקו וירדו ממדרגתם. 

(אור יחזקאל). 

אז קודם כל אם אנחנו לא עושים עברות - אז שלא נהיה שותפים בעברות של אחרים, איך נהיים שותפים? בזה שלא מוחים, אם לא מוחים אז יש לנו חלק משהו שמץ מזה, אז מה צריך בן אדם עוד כמה דברים עליו?! לכן אדם שמוחה - הוא לא נתפס בעוון, "הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ וְלֹא תִשָּׂא עָלָיו חֵטְא" (ויקרא יט יז) אם אתה לא מוכיח אתה נושא את החטא שלו. 

והאר"י הקדוש אומר דבר נפלא! אומר האר"י הקדוש: שלכל אדם יש לו חלק בג"ע ויש לו חלק בגיהנם, כל אחד! אם זכה - נוטל חלקו בג"ע, ואם לא זכה - חלקו בגיהנם. אם זכה - אם הוא נהיה זך, עבד על עצמו - נוטל חלקו בג"ע. ואם לא זכה, לא זיכך את עצמו - בגיהנם. אם הוא לא זיכך את עצמו אז הוא בגיהנם, מה עם חלקו בג"ע? כתוב: שנוטלים את זה הצדיקים. אם הוא זכה ונטל חלקו בג"ע, מה עם החלק שלו בגיהנם? נוטלים את זה הרשעים! אז איך הולך החשבון? 

תשמעו מה שהוא אומר, כתוב בפסוק: וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ" (ויקרא יט יח) וכתוב: "הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ" שההוכחה שאתה מוכיח אֶת עֲמִיתֶךָ שתהיה מתוך אהבה, כמו שאומר הרמב"ם בהלכות 'תשובה': "להביאו לחיי העוה"ב!" זה המטרה שאתה מוכיח אותו. אומר האר"י הקדוש: אבל שלא יהיה הוכחה שאתה מוכיח אותו בשביל שהוא לא יעשה - ואתה תקח את הג"ע שלו. למה? 

אני בא אומר לאחד: 'תשמע, תעשה תשובה - תזכה לג"ע!' 

אם הבן אדם אומר: 'אני לא רוצה, לא רוצה ג"ע!' 

אז הוא מפסיד את הגן שלו והוא הולך לגיהנם, ומה עם הג"ע שלא מי זוכה? זה שהוכיח אותו ורצה לתת לו ללכת לג"ע. 

אז אומר האר"י הקדוש: "הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ" זה מצווה, אבל "וְלֹא תִשָּׂא עָלָיו חֵטְא" למה? כי לא רק שאתה לוקח לו את הג"ע אלא גם את החטא שלך הוא לוקח, כי הצדיק כשהוא הולך לג"ע מה עם הגיהנם שלו? נוטלים הרשעים, איזה רשעים? אלה שוויתרו על הג"ע שלהם, זאת אומרת הם 'טוב להם בגיהנם'. אז הם לוקחים גם את הגיהנם שלך. 

אומר האר"י הקדוש: שהוכחה תהיה לשם שמים שהוא יזכה, אבל לא בשביל להעביר לו את הדבר הזה... 

רואים: כמה מצוות ההוכחה וכמה המחייה היא חשובה מאוד! ואדם שמוכיח את חברו לא נתפס בעוון שלו, וגם אין לו דין ערבות, כי 'כל ישראל ערבים זה לזה'. 

כתוב: שאם בן אדם עושה תשובה - כל העולם נהנה מן התשובה שלו! איך זה? אתם יודעים שכלל ישראל זה בעצם נשמה אחת, וכל אחד הוא חלק, אם אחד עושה עברה - יש פגם בכל הנשמות כולם, לכן יש השפעה, אם מתרבים עברות בעולם - זה משפיע גם על האחרים. כמו בדור המבול שעשו עברות שזה השפיע כבר על הבעלי חיים, והשפיע על העצים ועל הצומח ועל הכל - זה משפיע. אם אדם עושה תשובה, אז הוא מתקן לא רק את החטאים שלו, אלא את כל החלקים שהוא קלקל אצל האחרים גם מתוקנים, אז זאת אומרת הוא מציל לכולם בעצם התשובה שלו! ואם אדם חוטא אז מוריד את עצמו ומוריד את האחרים אתו. זאת אומרת ההשלכות הם גדולות מאוד של כל בן אדם בין לטוב בין למוטב. 

יוצא מזה שלמדנו: ששבט לוי כיון שהם שמעו את הקריאה: "מִי לַה' אֵלָי - וַיֵּאָסְפוּ אֵלָיו כָּל בְּנֵי לֵוִי" יצאו מכלל ישראל וזכו להיות מניין בפני עצמם שלא היו מחוברים למנין הכללי, וממלא לא היו באותה גזירה שמתו בני ישראל. ואיך זה? על ידי שמוחים ומצטרפים לטוב. אז ניקח בחשבון: שמהיום והלאה כל מה שאנחנו רואים שנעשה שלא כדין, מחובתנו להשתדל לפעול שיהיה כדין, ואם לא נוכל, אז לפחות למחות, להעיר, כמובן שצריך להעיר בצורה שיתקבלו הדברים, ולא על מנת 'להעיר' רק. יש דרכים שאומרים אותה בדרך של נעימות, או בתנועות כאלה ואחרות שהאדם מבין - שזה מתיישב על ליבו. 

- "למה כבודו יעשה כך? יכול לעשות כך..." 

זאת אומרת אדם יכול להעיר לחברו, ויכול לזכותו, ואם לא הצליח - אז לפחות הוא מחה, ואם ההוא וויתר - אז הוא גם זכה! למה? כי החלק שהוא וויתר עליו זה שהוכיח אותו זכה בו. אבל שיתכוון: 'על מנת להוכיח באמת - כדי להועיל!' 

ה' יזכנו לעשות ולהועיל אמן. 

- אמן!!