דיני "משיב הרוח ומוריד הגשם" ואו "מוריד הטל" בקיץ ובחורף, טעויות בתפילה וסדר הזכרתם בפסח

- - - לא מוגה! - - -

אני עובר לסעיף ג' אם אמר משיב הרוח במות החמה או לא אמרו במות הגשמים, אין מחזירין אותו. וכן בתל אם הזכירו במות הגשמים או לא הזכירו במות החמה, אין מחזירין אותו. הגהה, ואנו בני אשכנז לא מזכירים תל לא במות החמה, ולא במות הגשמים. רק אומרים במות החמה, בחיי מתאים את הרב להושיע, מחלקל חיים וחסד. יש אומרים, שליח ציבור פוסק להזכיר בתפילת מוסף יום טוב הראשון של פסח, אבל הקהל מזכירין ואינן פוסקים עד מנחה ששמעו כבר משליח ציבור שפסק בתפילת המוסף, וכן נוהגים. יש חלק מהדברים שהם חובה והכרח, ויש דברים שאינם בגדר הכרח אלא לכתחילה בלבד, והם הקטע הראשון הוא משיב הרוח. אם אמר או לא אמר, בין כך ובין כך, בין בקיץ בין בחורף, יצא. הרוח לא נעצר, גם בקיץ גם כן יש רוח. למה תיקנו לכתחילה לומר כי בדרך כלל עם הגשם בא הרוח? בלי הרוח הגשמים אינם יכולים לרדת בשפע, זה חלק מהמערכה. אבל לא זה העיקר, ולכן אם האדם הזה דילג, לא אמר משיב הרוח, אלא אמר, מחיימתי מטרה ולהושיע מוריד הגשם וחלקל חיים, בידי עבד יצא. שאלה כזו יכולה להיות לאותם האנשים שממהרים מאוד בתפילה, משפחת הבלעים, ובולע איזה מילים. אז הוא בלע משיב הרוח, אבל מוריד הגשם, הוא אמר טוב, טוב, בידי עבד יצא. או האדם הזה אמר בקיץ, טעה ואמר כך, משיב הרוח ומוריד הטל. אחרי שאמר משיב הרוח, נזכר שעכשיו זה קיץ. נכון שאם האדם טעה ואמר בקיץ, משיב הרוח ומוריד הגשם, גם בידי עבד לא יצא. פה האדם הזה לא אמר גשם, הוא אמר רק רוח. רוח בקיץ, מה יש? זה לא סימן קללה, אדרבה, יהיה לנו אוויר טוב, תוכל לסגור את המעבר, אין לך בעיה. לכן, בחיי גוונה גם כן יצא. נמצא. בין בקיץ, בין בחורף, בין אם אמר משיב הרוח, בין לא אמר, בכל מקרה יצא. דבר שני, בקיץ צריך לומר לכתחילה מוריד הטל. אם שכח ולא אמר מוריד הטל, עשה כמנהג אחינו האשכנזים, כמו שכתב הטור, שהם לא אומרים מוריד הטל, וידי עבד יצא. כי הטל בלאו הכי לא נעצר לעולם, כמו שהגברה אומרת, בתענית ב', ולכן גם אם לא אמר מוריד הטל, וידי עבד יצא. ולכתחילה אנחנו אומרים, כמו שהסבירו התוספות, אמרו שאם האדם לא אמר משיב הרוח ומוריד הגשם בימים האלה, חוזר. באמת דברים אמורים אם הוא אמר כך. בחיי מתאים מטריו להושיע המכלקל חיים וחסד. לא אמר לא גשם ולא טל, אז חוזר. אבל אם אמר טל, יצא. כדי שלא יגיע בימים האלה למצב כזה שידלג גם גשם וגם טל, לכן הרגילו אותנו במשך כל ימי הקיץ לומר מוריד הטל. וזה דבר טוב. אתה מגיע לתחילת החורף, גם אם טעית פעם ולא אמרת מה שמרוח מוריד הגשם, אבל טל אמרת, בדיעבד יצא. לכן, לכתחילה אנחנו אומרים. אבל אם בקיץ הוא לא אמר את המילה מוריד הטל, הוא בלע את זה, משום מה לא אמר, בדיעבד יצא, כי בלאו הכי הטל לא נעצר. שם הגמרא אומרת שעם ישראל ביקשו דבר שלא היה כל כך מוצלח. שם הם ביקשו, ודען ירדפה את השם כמטר, הם ביקשו כמו הגשם. אמר להם הקב' לא, אהיה כטל לישראל. אתם מבקשים דבר שלפעמים נמצא, לפעמים לא נמצא. הגשם לא תמיד הוא מצוי, פעם כן, פעם לא. הטל תמיד נמצא. וזה הקב' תיקן אותם, שיבקשו דבר שהוא יותר טוב. ושם הגמרא מביאה ששלושה שאלו שלא כהוגן. דוגמה ראשונה, כנסת ישראל. דוגמה שנייה, אליעזר עבד אברהם אמר, והיה נע... אשר אמר אליה תנא קדך ואשתה אז היא תהיה הכלה של יצחק מי אומר לך שאותה האישה היא דווקא מתאימה ליצחק? אולי יש לה לב טוב אבל היא אישה שחסר לה רגל יש לה פרוטזה או עיוורת בעין אחת אז אותה תיקח ליצחק? אפילו אחיו בשמיים ענו לו כהוגן נזדמנה לו רבקה כך גם שאול המלך אמר מי שיכה את גוליית הפלישתי ייתן לו את ביתי ואת ביתו יעשיר וכולי טוב אתה רוצה לפתור אותו מס הכנסה אני מסכים הכל אני מסכים את הבת שלך תיתן לו אולי זה שיהיה הגיבור שיכה אותו אולי יהיה איזה ממזר איך אתה אומר דבר כזה? אפילו אחי הקדוש ברוך הוא לא הכשל אותו בא דוד והרג את גוליית כך גם עתניאל בן קנאז גם שם היה הסיפור היה להם בעיה עם קריית ספר אשר יכה את קריית ספר ולכדה נתתי לו את עכסה ביתי לאישה ושוב גם שם אולי יבוא איזה גיבור שהוא לא מיוחס ולא טוב גם שם הדבר הסתיים בשלום פעיל קדה הכי כלה וכולי אבל האחרון שגם הוא שאל שלא כהוגן אבל גם בשמיים ענו לו שלא כהוגן זה היה יפתח הגלעדי הוא אמר מי שיצא מדלתי ביתי אני אעלה אותו עולה מה אתה אומר דבר כזה? אולי יצא איזה כלב איזה חזיר אתה תעלה את הכלב העולה? מה אתה מדבר? דיבר שלא כהוגן בשמיים גם זימנו לו שלא כהוגן את ביתו היא יצאה לקראתו בטובים וחולות אמר לה אחיה אחרעתיני וכולי ואז איבד את ביתו בגלל הדבר הזה שם להם היו זכויות לראשונים לכל אחד ואחד כאן היה לו מספיק זכויות ולכן נכשל בלשונו כשאדם צריך להתפלל תפילה עומד לפני בורא עולם צריך להיות זהיר בלשונו לדעת לפני מי הוא עומד אם זה יהיה שעת רצון אם כבר אז כבר שיהיה הטוב יהיה מושלם ולמה יבוא וידבר בצורה שיגבב מילים בצורה לא נכונה אלא מן הראוי שיהיה מסודר לכן אמרנו פעמים רבות כשאדם יש לו איזה בקשה או על פרנסה טובה או על דבר אחר כדאי שלפני התפילה קודם כול לכתוב את הכל יהיה מסודר הכל יהיה רשום ואחר כך יעמוד ויתפלל ויוסיף את מה שהוא צריך אבל אם הוא לא יודע הוא לא למד אף פעם לא דקדוק ולא חיבור אפילו אם הוא יכתוב את זה הכל יהיה שגיאות אולי הוא יגיד שגיאים גם את זה הוא לא יודע להגיד טוב אם כך שייתן לחבר ייתן לו לאיזה אדם שבקיא טוב בעברית שיסגנן לו את הנוסח בצורה נכונה כדי שישלב את זה בצורה נכונה ולא יעשה כמו אותם ששאלו שלא כרגע כותב הרמ״ה שהם לא נוהגים לומר מוריד הטל וכאן הוא מדבר על יוצאי גרמניה לא מדבר על כל האשכנזים רוב האשכנזים אומרים מוריד הטל אלא הוא מדגיש ואנו בני אשכנז אשכנז כולל בעיקר את מדינת גרמניה שהם לא אומרים אבל אנחנו נוהגים כדעת מרן שאומרים מוריד הטל בימי הקיץ וזה יכול להציל אותנו גם בימי החורף שאם שכח לו מה משיב הרוח ומוריד הגשם זה עבד עצה אנחנו נוהגים לומר משיב הרוח ומוריד הגשם כך כותב הגאון היעבץ בסידורו וכך דעת רוב ככל הפוסקים כך המסקנה למעשה כך הוא צריך להיות על פי הדקדוק חלק מאחינו האשכנזים בעיקר הניטאים הנוסח אצלהם משיב הרוח מוריד הגשם כך אומר יגרות משה של הרב איינשטיין ועוד אבל המסקנה אינה כן, גם בספר אז נדברו למרות שהוא בעצמו אשכנזי גם הוא מסקנתו למעשה שצריך לומר הגשם וכך למעשה יש מחלוקת גדולה בפוסקים לגבי יום הראשון של חג הפסח ממתי מתחילים לומר מוריד הטל הרמ״ק כותב שבתפילת מוסף כולם אומרים משיב הרוח ומוריד הגשם עדיין ממשיכים במוסף לומר כך אלא אנחנו שומעים את החזן בתפילת החזרה שאומר מוריד הטל שמענו את האזכרה הזו מהחזן אז אנחנו יכולים לומר בתפילת מנחה שאחריה מוריד הטל אבל דעת מרן לא כך שגם בתפילת מוסף כולנו אומרים ביום הראשון של חג הפסח, בתפילת מוסף מוריד הטל. כמו שאמרנו בחג שמחת תורה, במוסף כבר אמרנו משיב הרוח מוריד הגשם, כך גם לגבי חג הפסח ביום הראשון כבר בתפילת מוסף אנחנו מפסיקים לומר גשם ואומרים מוריד הטל. כותב בספר עולה תמיד אין מחלוקת בין מרן להרמה. מה שכתוב כאן, יש אומרים, משמע כאילו הרמה חולק, זה טעות, צריך למחוק את זה. גם מרן וגם הרמה מודים לדבר אחד, אלא כל אחד דיבר בדוגמה אחרת. אנחנו הספרדים, במקום מוריד הגשם, אומרים מוריד הטל. אם כן, אתה לא צריך לבוא ולהגיד לאנשים, אל תגידו מוריד הגשם, אלא אתה אומר בלשון החיובי, תגידו מוריד הטל. אתה אומר גם את המזמור, אתה אומר לו, הולך לשלום גשם, ובוא בשלום טל וכו', אבל אכן האשכנזים לא אומרים את זה. הם לא אומרים לא גשם וגם לא טל. אז הוא לא יכול להגיד להם, תגידו מוריד הטל, כי אצלהם לא אומרים מוריד הטל. אם כן, מה הוא צריך לומר להם, החזן לפני כן, לפני מוסך? אל תגידו מוריד הגשם. דבר כזה לא טוב לומר. הגמרא אומרת במסכת הענית, בדף יט, במעשה הידוע של החני המעגל, שאין מתפללים על רוב טובה. לא טוב לומר, אל תגידו גשם. לכן משום זה הם נמנעים מלומר בתפילת מוסף את מוריד הטל, אלא רק בתפילת מוסף בחזרה הוא אמר מוריד הטל, אז שמענו, ואז הוא יכול לומר להם שיר בתפילת מנחה. אבל לפני כן, לא. אדם שבתפילת מוסף של יום חג הפסח, במקום לומר מוריד הטל, טעה ואמר משיב הרוח ומוריד הגשם. האדם הזה לא יצא ידו חובת התפילה. אמנם הרב כף החיים אמר יש מחלוקת, אם כן, ספק ברכות להקל. אבל לפי מה שאמר עולה תמיד, אין שום מחלוקת בדבר. פשוט מאוד, אנחנו במציאות אמרנו כבר, לך לשלום גשם. אנחנו כבר הכרזנו שצריך לומר מוריד הטל. אם כן, גם הרמאי יודע שאם אנחנו לא נאמר מוריד הטל, אלא יאמר משיב הרוח, לא יצא. ואין שום מחלוקת. ולכן, ספק ברכות להקל בתפילה נגד מרן, לא אמרנן. בפרט שכאן זה לא רק נגד מרן, זה נגד המנהג. ואין כאן ספק, אולי גם הרמאי יודע, לפי הפירוש של עולה תמיד. לכן המסקנה היא, אם האדם הזה, אמר משיב הרוח ומוריד הגשם בתפילת מוסף של חג הפסח, אפילו נזכר באמצע עתה בחרתנו או באמצע עמודים, בכל מקום שיזכור, חוזר לראש. אסור לו להמשיך, אלא יפסיק באמצע ויחזור לראש התפילה, משום שהאדם הזה אמר גשם בחג, וגשם בחג הפסח, סימן קללה, ולכן חייב לחזור. כל שלוש הברכות הראשונות הן אחת, ולכן אם האדם הזה אמר בקיץ משיב הרוח ומוריד הגשם במקום מוריד הטל, כותב רביה שחייב לחזור עוד הפעם לברוך אתה ה' לתחילת העמידה, כיוון שקלקל, קילל, ולכן חוזר לראש. כך פסקו רוב ככל האחרונים גם, כדעת מרן. הביאור הנחה על המקום מדגיש שכך הוא דעת מרן וכך דעת רוב הפוסקים. אמנם גם בזה אבח חולק, אבח אומר שיחזור לאתה גיבור, אבל שוב, הכלל בידינו, ספק ברכות להקל נגד מרן בתפילה לא אמרנן. אם תחזור רק לאתה גיבור אתה רוצה להציל ברכה אחת, אולי כל התפילות שלו כולם יהיו לבטלה. לכן, יחזור לראש, אין לך מנוס. כל זה, באמת דברים אמורים, כשחתם מחיה המתים. אבל אם האדם הזה לא אמר מחיה המתים, אמר רק ברוך אתה ה' ונזכר שלא אמר נכון, אלא אמר משיב הרוח מוריד הגשם בקיץ, יסיימנה בדיין חוקיך, בזה על אבד כול עלמא חוזר ואתה גיבור. למה? כי בזה הוא עדיין לא גמר את הברכה. הוא עדיין באמצע הברכה השנייה, הוא לא חתם. הוא אמר בסוף פסוק, ברוך אתה ה' למדיין חוקיך, הוא עדיין לא חתם. כל זמן שהוא לא חתם, חוזר עוד הפעם לתחילת מטה הברכה. בזה זה מצוין.