הלכות ומנהגי תשעה באב, ברית מילה בתענית, וגדר "זכר לחורבן" בבתים

- - - לא מוגה! - - -

אז אני אומר חצי קדיש, בשביל מה לכפול פעמיים בתוך דקה אחת להגיד פעמיים חצי קדיש? ולכן לגבי מנחה אין צורך באמירת הקדיש אלא יאמר את ברכות ההפטרה ובזה הוא מסיים, בזה יוצא ידי חובעם. הרמ״א כותב שלא אומרים ליום תשעה באב וידוי למנצח יענך השם ליום צרה וכן תפילה לדוד ולא אומרים פיטומה קטורת הקטע האחרון שהרמ״א כותב זה מנהג האשכנזים אנחנו לא נהגנו בדבר הזה אנחנו כן אומרים את פיטומה קטורת גם ביום תשעה באב אחרי קבע אל השם חזק ויאמץ ימנך אומרים את פיטומה קטורת כרגיל לפי הקבלה יש מעלה גדולה באמירת פיטומה קטורת בכל יום כולל גם ביום תשעה באב זה נגן גם מהמגפה ומשלמה פורים שפתנו ולכן לא כדאי להחסיר לא כדאי לדולג את פיטום הקטורת גם אדם שהלך להתפלל אצל האשכנזים לפעמים אין לו בית כנסת של ספרדים סמוך קרוב אליו אז הוא הולך ומתפלל עם האשכנזים משתיב לך אפילו אם הם דילגו הם לא אמרו פיטום הקטורת הוא בלחש יאמר כרגיל את פיטום הקטורת לא ידולג כלל ועיקר אלא יאמר את הכל כהוגן כמו שראוי הרמב״ם כותב שלא צריך לשנות את מקומו לגבי אבל שלושה שבועות הראשונות צריך לשנות את מקומו שאם חלילה הוא היה אשם בפטירת אותו הקרוב אז כמו אדם שרצח נפש בשגגה הולך לגלות גם פה עושה אותו האבל משנה את מקומו יושב במקום אחר אבל כאן בתשעה באב שהיא אבלות ישנה כאן לא תקנו חכמים את התקנה הזו אם הוא רגיל לשבת נניח שזה המקום הקבוע שלו במקום לשבת על הכיסא יושב על הקרקע אבל הוא יכול לשבת באותו מקום ולא צריך למדוד לא צריך לעשות גלות הלילה הזה אנחנו אומרים כרגיל תיקון רחל ותיקון לאה אין הבדל מחר אנחנו אומרים תיקון רחל גם בלילה בליל תשעה בים אנחנו אומרים תיקון רחל אבל מחר בלילה אנחנו לא אומרים תיקון לאה אלא בליל תשעה באב רק תיקון רחל בלבד. יום תשעה באב עצמו כבר לא אומרים לא תיקון רחל ולא תיקון לאה. כיוון שזה נחשב כיום טוב, כמו שאמרנו קרא להם היום שוב על פי הקבלה אין צורך לומר ביום תשעה באב עצמו ביום את תיקון רחל אלא רק בלילה. בליל תשעה באב מי שער יאמר תיקון רחל בלבד בין רבע לאחת בלילה עד ארבע בבוקר. אחרי ארבע בבוקר, כשמתקרב זמן עמוד השחר, כבר לא יכול לומר את תיקון חצור או תיקון רחל. מה עם כל הבקשות שיש? פתח אליהו מדבר? פתח אליהו הוא אדם שרגיל לומר כל יום, רוצה לומר, גם ביום תשעה באב יכול לומר פתח אליהו, אין שום בעיה בדבר. אבל לגבי אמירת הזוהר יש הבדל בין אם האדם גורס את הזוהר גרסה בעלמא ובממין לבין אדם שיושב וקורא את הזוהר לאט ומבין את מה שהוא קורא. היום חוץ מפירוש הסולם יש לנו גם את הפירוש מתוק מדבש. כשמו כן הוא מתוק מדבש אז אם האדם הזה לוקח זוהר וקורא לאט לאט קורא וקורא על זה את הפירוש מתוק מדבש בוודא שזה משמח את ליבו של האדם. יש קטעים בזוהר שיש שם דברי אגדה שמאוד משמחים את האדם וגם זה אסור ביום תשעה באב. אלא אם כן כמו שאמרתי גורס גרסה בעלמא מותר. כך גם לגבי טיולים. יש מחלוקת אם מותר או לא גם בזה ההלכה היא כדברי לקט יושר שמותר לגרוס טיולים. שוב, מה מותר? גרסה. אבל אם האדם הזה לא מסתפק בגרסה אלא פתח כמה ספרים יש לפניו את המדרשים ויש לפניו את הכל וקורא כל פסוק מהתהילים קורה לאט לאט עם כל המפרשים. בוודאי שזה משמח את ליבו של האדם. בחיי גוונה בוודאי שהדבר אסור כמו שאמרנו גם לגבי הזוהר. משעת הקינות אסור לספר דבר ולצאת חוץ כדי שלא יפסיק ליבו מן העבל וכל שכן שלא נסוח עם הגוי האבל אסור לו לצאת מהבית ללכת לטייל דבר כזה הוא מסיח דעתו מהאבלות והדבר אסור. כך גם בתשעה באב כולנו אבלים על חורדן בית קודשנו ולתפארתנו ולכן גם בליל תשעה באב או ביומו האדם מיום מסוגר ישב בדד וידום ולא ילך לטייל. גם אם האדם הזה כוונתו רצויה ואומר לך אני רוצה ללכת לכותל המערמי גם זה לא טוב. הסיבה היא יש מאות אלפים שנוהרים ללכת לכותל המערבי בלילה תשעה באב מחר בלילה. הוא בדרך בוודאי ימצא חלק מהפטפטנים אפילו אם אתה לא רוצה לדבר הם מתחילים לדבר איתך ולא נעים לך להגיד לו הלילה תשעה באב אסור לדבר תסתום את הפה להגיד את המילה הזו זה לא יפה להגיד לו מפני דרכי שלום ואז אתה נגרר אתה בא ועונה לו לאט לאט אתה נמשך בשיחה ושוכחים מהאבלות של תשעה באב ולכן עדיף יותר להימנע לא ללכת לכותל המערבי מחר בלילה מי שכן רוצה ללכת ילך בשעה ארבע בבוקר ילך בארבע לפני בוקר וילך להתקלל שם בנץ הפטפטנים כבר עייפים מן הסתם שהלכו לישון לא יפגוש אותם בארבע בבוקר כבר לא יראה אותם אבל בתחילת הלילה שוב ואל תעשה עדיף שלא ילך כך גם לגבי היום כמו שאמרנו אדם לא ילך לטייל אלא יושב או בבית הכנסת או בביתו כשיש אדם שהוא אבל בתוך שבעה ימי עבדותו מותר לו ללכת לבית כנסת תמיד בכל השנה כולה אתה מונע בעדו אבל כאן כמו שהוא אבל גם אנחנו אבלים המצב שלנו הוא בונה לו ולכן מותר לו לכתחילה ללכת לבית הכנסת עד שיגמרו הקינאות תינוק שנולד ביום שלישי שעבר הברית מילה אמורה להיות ביום שלישי זה. אי אפשר להקדים, אתה לא יכול לבוא ולהקדים לעשות את הברית מילה לפני ביום השבועי גם לא לאחר אלא חייב לעשות את הברית מילה באותו יום ביום תשעה באב. אותם השלושה בעלי ברית אברהם גם הם חייבים לצום כמוני הם לא יכולים להקל בדבר, לאכול ולשלוט, אלא גם הם חייבים לצום. הסברה לדבר הסביר ואמר לנו הרדב״א, אצלהם יש יום טוב, יום טוב די אחיד. והנה אצלנו, עם ישראל יש לו אבידות די רבים. לא אתי יום טוב. טוב ביחיד ומתחי אבלות של רבים ולכן אפילו השלושה הללו המוהן הסנדק ואבי הבן גם שלושתם גם הם חייבים לצום באותו יום אלא שמרן אומר יכולים להחליף את הבגד בעל ברית לבש בגדים אחרים אבל לא לבנים ממש זה הכולה שאנחנו מקילים לאותם השלושה בעלו ברית אברהם אבל צום כמו שאמרתי הם חייבים לצום כרגיל מה יעשו אם כן לגבי הכוס של המילה כוס היין יש ארבעה דעות בראשונים והתימנים נוהגים לא להביא כוס יין כיוון שכולנו אסורים בשתיית היין יום תשעה באב ולכן הם לא מביאים אבל אנחנו כן מביאים יין ונותנים את כוס היין למי שמותר לשתות יין לפעמים יש שם איזה אדם מבוגר אדם שהרופא אמר לו שצריך לשתות ביום תשעה באב שהוא יעמוד והוא יעשה את הברכה היא ישתה את היין לפעמים כולם כל העדה כולם קדושים אנשים צעירים וכולם צמים במקרה הזה או שתיתן ליולדת או שתיתן לילד תקרא לילד בגיל שמונה תשע תגיד לו מראש לנו אסור לשתות כשאני מברך הגפן אני מתכוון עליך לפטור אותך ולכן תיזהר לא להפסיק בדיבור הילד הזה ילד מבון אחרי שאתה גומר את הברכה השנייה ברכת כורת הברית מיד אתה נותן לו לילד שיוטעה מהיין ובזה הברכה חלה יש שיקל ויותר כשאתה נותן לתינוק והוא לא הלך בדמייך חיי אתה מטפטף לפה על זה יכולה לחול ברכת הגפן אנחנו לא פוסקים כך מלכתחילה אנחנו חוששים האם לתינוק הזה יש עליו חובת ברכה ולכן אנחנו לא סומכים על הדעה הזו מלכתחילה בענייני דרכות אנחנו חוששים אלא אתה נותן לילד שכן חייב בברכה ילד שמתקרב לגיל חינוך ילד בגיל שמונה תשע אתה מכוון עליו ואתה מוציא אותה לידי חובה בברכת הגפן גם לגבי תשע דעה וגם לגבי יום הכיפורים גם שם יש את המחלוקת האמורה וגם שם יש את ההבדל בין הספרדים והאשכנזים לבין התימנים גם ביום הכיפורים כשיש ברית מילה ביום הכיפורים התימנים לא מביאים כוס כלל ועיקר אבל אנחנו כמו שאמרתי כן מביאים את הכוס כמו שכתב מרן בסימן תרכא גם שם המנהג שלנו להביא כוס יין מביאים ילד קטן והילד הוא שטוען זה מה שצריך לנהוג ולעשות לפעמים היולדת הרי האישה הילדת כיוון שהיא בתוך חודש ללידה מותר לה לכתחילה לאכול ולשתות ביום תשעה ביאב אז אם היא נמצאת במקום קרוב לא רחוקה מהמברך מיד אחרי שהוא גומר את הברכה הקוראת אדירית יעביר לה שהיא תשתה אבל לא תמיד היא נמצאת ליד הרבה פעמים היא נמצאת למעלה בעזרת הנשים היא רחוקה ולכן עדיף יותר שייתנו לילד שיטען מכוס היין זה עדיף יותר לא מביאים בסמים כי הנחת רוח להביא בסמים בשעת המילה לא מתאים ליום תשעה באב ולכן מברכים רק שתי ברכות הגפן וברכת אשר קידוש ידיד. בכל השנה כולה אנחנו מברכים שלושה ברכות גם הספרדים וגם התימנים מברכים גם ארצות בסמים אבל ביום תשעה באב אנחנו משמיטים את הברכה הזו אלא יש לנו רק שתי ברכות בלבד. כל זה כשהשנה חל תשעה באב בזמנו בזה אתה אומר ששלושה בעלי ברית אברהם חייבים לצום אבל בשנה שחל תשעה באב בשבת ונדחה ליום ראשון הועיד ונדחה ידחה יכולים להקל יותר בדבר ומותר לשלושה בעלי ברית אברהם לאכול ולשתות ביום תשעה באב כמו שאמר רבינו יעבץ מרן ממשיך בסעיף שאחריו בקולה הזו דפקא מינה בעוד חודשיים ועוד חודשיים צום גדוליה יחול ג' תשרה ביום שבת אסור לצום ביום שבת ולכן אנחנו דוחים את הצום ליום ראשון הצום של יום ראשון הוא דחוי ולכן ילד שנולד ביום ראשון והברית מילה שלו תהיה ביום ראשון ד' בתשרה שם כבר אנחנו יכולים להקל הואיל ובידחה ידחה שלושה בעלי ברית אברהם המועל, הסנדק ואבי-אבל יכולים לשתות ולאכול מיד אחרי הברית מילה ולומר לה אם מותר להם לאכול ולשתות אין לך שאלה לגבי הכוס יין מה יעשו עם הכוס תתן לאחד מהם אחד מהם המועל, הסנדק הוא אבי-הבן והם שישתו מהכוס היין שם הדבר קל יותר שם כיוון שזה דחוי הואיל ונדחה ידחה שם יכולים להקל יותר בדבר הלשון של הראשונים לא משמע כמו שאתה אומר ולכן הרב משב בספרו על תבואות שמש הוא מדייק ואומר שרצוי שרק אחרי הדרית מילה יאכלו וישתו היא נכון אומר לא בתשע יכולים לעשות מיד אחרי הנץ אם מתפללים בנץ החמה בדיוק ביום ד' בתשרה מחליפים את השעון ועוד פעם הנץ החמה נהיה בשעה חמש וחצי בשעה שש וחצי כבר גומרים את כל התפילה יעשו מיד את כל הגמילה ומיד אחרי זה יכולים לשתות, יכולים לאכול, אין להם בעיה, לשלושה בעלי ברית אברהם יש כולה בדבר. יש אנשים גם אם לא נולד לו נכד הוא יודע לשלם קצת כסף אומר למועל כשתהיה לך הזדמנות איזה משפחה שמוכנים למכור הוא משלם אלף שקל וקונה את הסנדקאות אין הבדל גם זה נקרא סנדק לכל דבר ומותר לו לאכול ולשתות לא צריך להיות דווקא סנדק על הנכד שלו אלא גם אם הוא לא מכיר מי זה אבי הבן אלא אם הוא שילם את העונה ונהיה סנדק במציאות בפועל הוא נהיה סנדק וממילא יכול לאכול ולשתות כרגיל באותו יום מיד אחרי כן? אפשר? כן. לגבי הגיל של ילד בגיל אותו גיל של גילאה עשרה עשרה לגבי נשאר באב אני לא מבין מה הגבלה לגבי כיפור אני מבין אין חובה לחנך את הילד שיצום ביום תשעה באב החובה לחינוך דווקא נאמרה לגבי יום הכיפורים כמו שלמדנו בסימן תרצז כאן בעניין תשעה באב מי אומר ששנה הבאה תהיה תשעה באב יבוא בעזרת השם המשיח ולא נצטרך את כל תשעה באב ולכן אין חובה לחנך את הילד הילד קם בבוקר מתי שיוצא יאכל ואין צורך לחנך אותו בזה אבל כשאתה רוצה לתת לו את הכוס יין של המילה בזה אתה צריך להדגיש לו שייזהר לא לדבר ואנחנו מחפשים ילד שהגיע לחינוך כדי שברכת הגבל יהיה לה... מה לחון? כן, הנה כן אומר, אבל יותר מהודר, ילד יותר צעיר, כדי שישים לב, תחנך אותו בדבר. כבר לא אסביר את מילת השיעור לגבי בשר ומצעי ילד, זה אפשר לאף אחד. כן. גם אתה לא סיימת את המוסטר הזה. לא, מוזיקה אותה חומרה כמו שאסור בבשר. הבבלים בבבל נהגו להקל, שם היה חום עצום, ובלי הבשר לא היו יכולים לשרוד. ולכן היו קהילות שם שהיו כבר במוצאי תשעבריו, היו אוכלים בשר. לא היו מחמירים בחומרה הזו. אבל כאן בארץ כולם מחמירים. כאן, מן הראוי להחמיר בדבר. כמו שאמרתי, גם דגים זה טוב, גם הדגים בריאים, גם זה בסדר. עדיף יותר דגים. מצד ההלכה היה צד להקל בדרך הזו. אבל מצד המציאות, אני מחמיר ואני אומר, יותר טוב שיהיו דגים. הסיבה היא כך. אתה מזמין אנשים, נניח הזמנת 100 אנשים שיבואו לסעודת המילה. אתה חושב שיבואו רק מי שהזמנת? יש טרמפיסטים. שומעים מהאנשים, יש שם אוכל בחינם, מלא מופת, הם באים. עכשיו, אם עשית בשר, לפי הדין, רק אלה שהוזמנו מותר להם. אותו האדם, אותו שמארח את עצמו, שלא הוזמן, הוא אוכל את הבשר שלא על פי הדין. וגרמת לו, לאותו האדם, תקלה ומכשול. ולכן, עדיף יותר שיעשה דגים. אותו דבר גם מחר. לאו דווקא לגבי יום תשעבריו או ביום רביעי, אלא גם מחר. נניח ברית מילה שיש מחר. גם כן אותו דבר. מצד הדין, היה צד להתיר להביא לאכול בשר לאותם האנשים המוזמנים. אבל תמיד, ויתייצב גם השטן בתוכם, הוא בא בלי הזמנה ואוכל. לא נעים לך להגיד לו, תקום תלך, אתה לא הוזמנת. מה תעשה? כמו קמצא ובר קמצא? ולכן, עדיף יותר שמעיקרה תעשה דגים. דגים, לכולם זה טוב. גם לאותו האדם שלא הוזמן, אם הוא אכל מחר בבוקר דגים, לא קרה שום דבר. זה מה שרצוי. זו העצה היעוצה, הן לגבי מחר והן לגבי יום רביעי. אדם שנולד לבן ביום תשעה באב, הסעודת מצווה אמורה להיות במוצאי תשעה באב. יזמין את האנשים, את מי שהוא רוצה. שמונה צד הכוכבים, במקום זה וזה, תהיה הסעודת מצווה. גם לזה יש את החשיבות של הסעודת מצווה. הרמ״ה כותב שנוהבים ללכת לבתי הקברות ביום תשעה באב. על זה כותב המגן אברהם את דברי המקובלים. אדם שטבל מחר, יום שני, הלך למקווה, טבל, גופו טהור, בזה יש תועלת כשהוא הולך לבית הקברות. אבל אדם שלא טבל ורוצה ללכת לקברות ביום תשעה באב, לא רק שהוא לא גורם נחת רוח לנפטרים, אלא הוא גם גורם להם צער נורא. כשאדם לא טהור, בכל השנה כולה לא טוב שילך לבית הקברות, זה הכלל, כולל גם לגבי התשעה באב. אלא מאי? בכל השנה כולה, מתי שאתה רוצה, אתה הולך קודם למקווה. אבל ביום תשעה באב אי אפשר לטבול. ולכן מי שמתכונן, מי שכן רוצה ללכת לבית הקברות, חייב מחר, יקדים מחר כדי שיוכל ללכת לבית הקברות ביום תשעה באב. אבל ילך דווקא לקברות של יהודים, לא ילך לקברות של גויים. אחרונים דנו במקום שאין קברות של יהודים, אולי במקום זה כדי לזכור את יום המיטה ילך לבית קברות של גויים, אבל המקובלים דעתם לא נוחה מהדבר הזה. והמסקנה, אדם צריך להיזהר לא ללכת אף פעם לבתי קברות של גויים. יש מי שמכיר בממילה, שם לפני כיכר ממילה, יש שם בצד ימין, בגינה, ליד הורגן, יש שם בית קברות של ערבים, כדאי שאדם ייזהר. יש בשאר הגלגולים סיפור ארוך מה קרה עם רבנו חיים ויטל ומה ארחו כשפעם אחת עבר ליד בית קברות כזה. יש שם כל מיני שדים, רוחות רעות, ומן הראוי שהאדם יתרחק מזה, לא יתקרב לאותם המקומות, אלא אם כן רוצה ללכת לקברות הכוונה היא בית קברות של יהודים בלבד ויתרחק מהקברות של הגויים. זה, למה זה לא יהודים? נכון, אני מסכים איתך, כן. אבל לא ייכנס בפנים, בתוך בית הקברות ייזהר מאוד. סימן תקנט וסופו, כן. לא יסכימו לדברות שלום מהבוקר עד הארץ ייאמרו. כן. מי שהרב בית המקדש תקנו חכמים שהיו באותו הדור, שאין בונים לעולם בניין מסויד ומכויר כבניין המלכים, אלא תח ביתו ביתית ושד בסיד ומשוער מקום אמה על אמה כנגד הפתח ולא סיד. חכמינו קבעו לנו את האבילות על החורבן לכל השנה כולה, לא רק בימים האלה. בימים האלה תוקף האבילות גדול לעצום הרב, כמו שלמדנו קודם. אבל המשך אבילות החורבן, הגמרא במסכת דבריה בתראה בדף סמך, הגמרא אומרת שהאבילות הזו נוהגת בכל השנה כולה. ולכן מן הראוי שאדם שמסייד ישייר 48 סנטימטר על 48 סנטימטר. נאמר שם, אם אשכחך ירושלים תשכח הנני, תדבק לשני לחכים לא יזכרכי, תמלא לו את ירושלים על ראש שמחתי. הוא נכנס ויוצא, רואה את אותו אמה על אמה, 48 סנטימטר על 48 שאינו מסויד, וזה יזכיר לו את עניין החורבן. לכן כל אדם שרוצה לסייד ייתן הוראה לסיידים, יסמן להם בעיפרון או בעט מול הכניסה, מול הדלת את אמה על אמה. אותם האשכנזים שמחמירים על פי שיטת המודע ביהודה והחזוניש שאצלהם האמה היא 58 סנטימטר, אז הם מחמירים והם משיירים 58 סנטימטר על 58. אבל אנחנו נוהגים לכולה אנחנו סוברים שהאמה היא 48 סנטימטר, אתה משייר 48 סנטימטר זה נובעד מספיק. כן, בדברי יעבץ משמע שגם אדם שיש לו משרד או חנות גם שם בחנות כשהוא בא לסייד ישייר אמה על אמה מול הפתח וככה יש אנשים יותר ממה שהוא נמצא בבית הוא נמצא בחנות ולכן אין ספק שגם שם צריך להזכיר את עניין החורבן ולכן מן הראוי שגם שם ישייר אמה על אמה את ההלכה הזו צריך לשנן לאחינו בני ישראל הסיידים הם שמבצעים את הדברים הללו ולכן כדאי שהם ישימו לב כל פעם שבאים לסייד שישיירו אמה על אמה כדי שנזכור את עניין החורבן כנת וכדאי מרן לסיום מביא לנו את דברי הגמרא יש לנו שני פירושים בדברי הגמרא אני אקרא את לשון הגמרא אדם שלקח חצר הוא לא בא כעת לסייד אלא הלקח חצר מסוידת ומכוירת הרי זו בחזקתה והם מחייבים אותו לקנוף בכותלים אלא דברי הגמרא שם במסכת ברובע בתרא ס' וכל הפוסקים העתיקו את המילים האלה בדיוק הפירוש הראשון קניתי דירה בשער שכם ברובע המוסלמי קיבלתי את המפתח אני נכנס כעת אני רואה הערבי הזה לפני שבוע סייד את הבית הכל מפואר הכל יפה סייד את צבע הכל יפה מאוד והוא כמובן לא השאיר המעלמה הגויים הערבים הם לא חייבים בזה עכשיו השאלה היא האם אני כשנכנס כעת צריך לקחת שפכטל ולגרד מול הדלת המעלמה? על זה הגמרא אומרת לא, הגויה עושה את זה ביותר הרי זו בחזקתה תשאיר את המקום כמו שהיה זה הפירוש הראשון שכתב רשי ושאר הפוסקים וככה הלכה אין חולק על הפירוש הזה אין חולק בוודאי שאינני חייב לקלב והוא נשאל אותך איזה אדם נכנס לבית רואה כל כך יפה בקשה עליך קושייה? יגיד לך אדוני איפה המעלמה? תענה לו תגיד לו לא אני סיידתי אלא מוחמד הוא שעשה את זה ורק אחר כך קניתי אחרי זה מסר לי את המפתח על זה אין מחלוקת השאלה היא אדם יהודי שסייד שלא על פי הדין הפועלים לא שמו לב וסיידו את הכול. האם למרות הכול צריך לקחת שפכתן ולקלף או לא? בזה אומר השולחן גבוה על פי פירוש הרדב״ז שבדיעבד לא צריך, אין צורך לקלף. יש חלקים. המחלוקת היא שוב בעניין אבלות ישנה ותלמיד הכלל בידינו הלכה כדברי המקל באבל ולכן בעיקר הדין המסקנה אין חובה לקלף גם במקרה הזה אבל אדם שיכול המחמיר תבוא עליו ברכה. רבנו חיים פלאצ'י בספרו מועד לכל חי אומר אדם שמקיים את ההלכה הזו ומשוער אמה על אמה נכון אותו הבית יהיה חזק ובריא וקיים לעולם. היום אנשים פוחדים מרעידת אדמה הולכים ועושים ביטוח. הביטוח של רעידת האדמה הוא לא מבטיח לך שהבית יישאר חזק וקיים אלא הם אומרים אם ייהרס אולי ייתנו קצת כסף זה הכל אבל כאן הביטוח שאומר למה רבחיים פלאצ'י בהלכה זו שמעיקרה הבית לא ייפול הבית יישאר חזק ולכן טוב וכדאי רצוי שכל אדם ישים לב לדבר הזה וייזהר תמיד כשהוא בא לסייד לעולם ישאיר ישייר אמה על אמה כל זה בבית פרטי אבל אם המדובר הוא בית כנסת בית מדרש תלמוד תורה וכיוצא בזה שם אין לנו את הבעיה האמורה שם אין חובה לכן כאן אצלנו מול הדלת מול הכניסה לא השארנו כאן אמה על אמה בית כנסת זה בית השם ושם אין צורך לעשות כן אבל אדם שגר בשכירות גם הוא כשבא לסייד חייב לשייר אמה על אמה אין הבדל אם הבירה היא הבית הוא שלך או שהבית הוא בזכירות גם בזה וגם בזה חייב לשייר אמה על אמה לפעמים מול הבית מול הכניסה בדיוק יש לו איזה ארון ואין מקום לשייר אמה על אמה טוב אם לא מסתדר למימון גם בצד אחר גם כן יוצא ידי חובה אבל כשיכול לפעמים הדבר אפשרי אז טוב יותר שיהיה בלכתחילה מימון כשאדם ייכנס ויוצא יראה את הדבר הזה. פעם נכנס אצלי אדם חילוני שאל אותי מה זה הסברתי לו אז הוא אומר לי אבל הייתי גם בבתים אחרים של דתיים ושם לא ראיתי את זה חבל שאנשים ברובם הגדול שוכחים את ההלכה הזו כשמסיידים בדרך כלל כשיש סייד אדם לא מסודר באותו יום יש הרבה בלאגן ונשכח הדבר ממנו אבל ידגיש את זה לסיידין מהיקרה כדי שהכל יהיה על צד היותר טוב יקיים את מה שאמרו חכמינו יקיים את ההלכה כדת וכדהים. אם הוא צובע בתוך זה צבע שחור מדברי ספר האגודה משמעה שיש לו על מי לשמור אבל רוב האחרונים דעתם לא נוחה מזה אלא לא לסייד להשאיר את זה חרוב כמו שהוא ולא כדאי לצבוע בתוך 48 על 48 לא כדאי שיצבוע גם לצבע שחור גם לא גם לצבוע לעשות את הכותל המערבי בתוך זה גם זה לא טוב כך גם אם הוא רוצה לכתוב את המילים ממשכחי ירושלים גם זה לא טוב ובפרט אם הצייר הזה יש לו ידיים טובות מצייר את המילים ממשכחי ירושלים מילים יפות מאוד זה נותן הוד והדר זה אסור אלא אם כן אם יכתוב מעל את המעל הנאי ישאיר ריק מעל זה יכתוב אם ישכחך ירושלים זה כן זה יכול רשאי לנהוג ולעשות לא תגיד לו שיוציא את התמונה יעביר את התמונה למקום אחר רבי חנניהו בנק עכשיו אמן אמן יהושע בן רבי המברך אמן, אמן.