רק הבחירה בידינו

 - לא מוגה! - 

המשנה באבות אומרת 'בֶּן עַזַּאי אוֹמֵר: 'הֱוֵי רָץ לְמִצְוָה קַלָּה כְּבַחֲמוּרָה, וּבוֹרֵחַ מִן הָעֲבֵרָה. שֶׁמִּצְוָה גּוֹרֶרֶת מִצְוָה וַעֲבֵרָה גוֹרֶרֶת עֲבֵרָה. שֶׁשְּׂכַר מִצְוָה, מִצְוָה; וּשְׂכַר עֲבֵרָה, עֲבֵרָה (אבות ד, ב)

 רבנו יונה מפרש שהעניין של מצווה גוררת מצווה זה דבר טבעי. אחרי שהתקרבת לשם ולעבודת השם, קל לעשות מצווה נוספת, אפילו אם יהיה בה תורח. זה טבע, טבע, שמצווה גוררת מצווה. למה? התחלת בקדושה, פתח עשית לה קדושה, אז קדושה מושכת ממינה ומטבעה עוד קדושה. התחלת בעבירה, עבירה גוררת עבירה. זה נגרר, זה כמו שרשרת. אתה לקחת רק את החוליה הראשונה, אבל אחריה יש שרשרת. ככה במצוות, ככה בעבירות. ממשיכה המשנה, שכר מצווה מצווה, ושם כותב זה טעם אחר מן הטבע עכשיו. קודם אמרנו שגוררת זה טבע. ושכר מצווה מצווה זה כבר לא טבע. הקדוש ברוך הוא לא נתן ביד האדם את הרע ואת הטוב. מה הוא כן נתן? את הבחירה בלבד. מה יש בידינו? יש בידינו לבחור, אנחנו רוצים להיות בטוב, אנחנו נוטים לטוב או לרע. זו הבחירה. אם יהיה לנו רע בסוף, נשיג את הרע או לא, זה לא בידינו. נשיג את הטוב שאנחנו רוצים או לא נשיג, זה לא בידינו. מה כן בידינו? הבחירה. בהשם, משלים את רצוננו או לא. זה לא בידינו, רק הבחירה. כמו שאומרת התורה, ובחרת בחיים. זה מה שיש לך. רעי אנכי נותן בפניכם היום את החיים, את הטוב, את המוות ואת הרע, ובחרת בחיים. זה לפניך, אתה יכול לבחור, זה הכול. מה יקרה אחרי זה? שביחדית. אבל אתה, בידך זה רק הבחירה. אחרי שמחר האדם את הדרך האחת, אם הוא בחר בטובה, השם הולך איתו. ואם הוא יעשה מצווה אחת, היא מסייעת לו לעשות מצווה אחרת, כי בפני עצמו אין לו יכולת גם להיטיב. אז תקשיבו טוב, עשיתי מצווה. מן השמיים אפשרו לי לעשות את המצווה. אפשרו לי. השם עזר לי, עשיתי את המצווה. קיימתי את המצווה. לא כל מי שרוצה לעשות מצווה מצליח. יש אחד רוצה אתרוג מהודר? לא מוצא. הוא רוצה, כל הכבוד. בחרת בטוב, אבל לא העסקת אותו. אז זאת אומרת, אבל אם עשיתי מצווה, אז מצווה, אמרנו, גוררת מצווה. בשכר מצווה, מצווה. זה עוד מצווה. אז זאת אומרת, אין לי יכולת לעשות עוד מצווה, אלא לבחור בעוד מצווה. אבל לעשות בפועל לא. מה כן? לכן נאמר, שכר מצווה, מצווה. לא שזה השכר שאתה זוכה לעוד מצווה, אלא שפרי מצווה, מצווה, ואתה תאכל פירותיה בעולם הזה, והיא מסייעת אותך לעשות מצוות אחרות, כי בדרך שאדם רוצה ללכת, במוליכין אותו, והבל ייטהר, מסייעין אותו, ושכר של מצווה זה עוד מצווה. אז זאת אומרת, יש לך עוד סיוע בגלל שבחרת לעשות מצווה, אז אתה מקבל כבר שכר נוסף שתוכל לבצע עוד מצווה. לא רק לבחור, אלא גם לבצע. ואז אתה זוכה שהקרן מתרבה וקיימת לעולם הבא, חוץ מהפירות שאתה אוכל בעולם הזה. ועל זה נאמר, אמרו צדיק כי טוב, כי פרי מעלליהם יאכלו. זאת אומרת, צדיק שעושה טוב, הפירות של מה שהוא עושה, הוא יאכל בעולם הזה, והקרן קיימת לעולם הבא. ומה זה שכר עבירה-עבירה? אם בחר אדם במוות וברע ועשה עבירה אחת, זה נקרא מוות. אם אדם בחר בעבירה, הקדוש ברוך הוא מתרחק ממנו ומניח ומוסר אותו ביד הטבע הרע. וזהו הפרי היוצא מן העבירה שמניחין אותו לעשות עוד עבירה אחרת, ואין ביכולתו לסור מן הדרך ההיא. זה מה שנקרא שבן אדם מתחיל להידרדר. כי לא לאדם דרכו בשכבר בחר לו הדרך. למה הדבר דומה? אדם רוצה לעשות מצווה. מצווה זה לטפס למעלה. אז אתה עושה את הדרך כלפי מעלה. התחלת לעלות. אז בהתחלה יש לך כוחות. לעלות בהר בהתחלה, מטרים ראשונים, זה לא קשה. אבל ככל שעולים בהר, מי יעלה בהר ה'? זה קשה. בא השם ומסייע. מה זה מסייע? אתה עושה את העבודה כי בחרת בדרך, וכשקשה הוא עוזר לך, מסייע לך שתמשיך. הלאה. אל תפסיק. הוא עוזר. אבל הבלי טמא, פותחים לו. זה דומה למי שיושב על מגלשה, וברגע שהוא התחיל להוריד את עצמו מהמגלשה כבר אין לו שליטה. זהו. אז זה תלוי רק באיזה דרך שמת את עצמך. ברגע שהתחלת בכיוון מסוים, השלכות ברורות. לכן כשאומרים לנו בחרת בחיים, זה תלוי לאיזה כיוון, לטוב או לרע. מה אתה רוצה לעשות? וזה נאמר, אוי לרשע רע, כי גמול ידיו יעשה לו. על זה אמרו חכמים, בא להיטהר, בא, רק בא, עוד לא עשה כלום. בא, להיטהר, מסייעים אותו. בא, לטמא, פותחים לו. רק בא, עוד לא עשה כלום. כלומר, אם בא לטמא, לא מסייעים לו, מפקירים אותו. בפתחים הרבה, פותחים לו להיכנס בהם ולהרע, ומניחים אותו לעשות כל הרע בעיניו שישר בעיניו. ואחר כך שואלים, תראה איך הרשעים מצליחים, זה נקרא הצלחה. כשהאדם מידרדר זה נקרא הצלחה. כשהוא עושה כל עבירה זה נקרא הצלחה. זה החורבן הכי גדול שיכול להיות לבן אדם.