מיקס 50 שאלות ותשובות חלק 27

 

- - - לא מוגה! - - - 

כן, גברת? אני אורה,

ואני בחורה שלא יודעת לקרוא ולכתוב,

ונוצר כוח

בשביל לקרוא ולכתוב, ו...

לא צריך כוח, צריך ללמוד. השם יעזור לך שתזכי ללמוד לקרוא ולכתוב. תודה, תודה.

כן.

אחותי, בעזרת השם, עומדת ללדת.

בן, בעזרת השם. נפלא.

והיא מתלבטת בין שלושה שמות.

שלוש או שלושה?

שלושה. שלושה, אוקיי.

יש לה שלוש שמות. אתה יכול לעזור לי? שלוש או שלושה? שלושה. שלושה, כן.

מה השמות? ניתאי, אליהו ועילאי.

ועילאי, בסוף? כן.

עילאי תוריד,

ניתאי ארבלי זה אחד מהגדולים שלנו בעם ישראל, ואליהו זה מלאך הברית.

ליאם, ליאם.

ניהו, ניהו?

מה ניהו, ניהו?

ליאם.

ליאם?

ליאם.

אה, ליאם.

תוריד, תוריד.

ניתאי.

ניתאי, נכון. כן. אמרתי לך. בהצלחה.

יש לי עוד שאלה בקשר לזוכים. אה, בבקשה, יפה.

מה קרה?

לא, כלום.

לא, אל תוותר על השאלה.

לא, סתם.

זוג י', נו.

אתה רוצה להתחתן?

לא, לא עכשיו.

בטח שלא עכשיו. עכשיו אנחנו מדברים.

גדי, אתה מראית את המצלמה, גדי?

כן.

כן.

לשאול אותך רק אם הזיווג שיש לי עכשיו זה מתאים לי, או ש...

זה אתה צריך להחליט.

או, אמרו לי לשאול אותך. אמרו לך תאריך לידה או משהו, ואז אתה... לא, לא. בלי תאריכים, בלי כלום. תבדוק אם היא אשה טובה, יש לה מידות טובות, אם היא מבית טוב, הכול טוב.

סע.

עוד מישהו?

כן.

שלום, הרב.

שלום, שלום.

אני מאוד אוהב את הרב זמיר כהן,

ובאחת ההרצאות שלו הוא דיבר על העניין שבן-אדם ישן,

אז הוא אמר שהנשמה שלו בעצם היא שיושנת,

כי הגוף הוא כמו שולחן, הוא סתם חומר,

וכמו ששולחן לא יושן, ככה גם הגוף לא יושן.

וקראתי ספר של הרב מרדכי הרם צהובה, שאני מאוד ממליץ עליו,

מאה ושתיים שאלות בכל מיני עניינים ביהדות,

ושם בעצם הוא אומר שהנשמה היא יושנת.

אז רציתי לדעת מה הרב חושב, אם הנשמה היא שיושנת או שהגוף הוא שיושן.

הבנתי. אף אחד לא ישן.

הגוף דומם תמיד,

והנשמה עולה למעלה.

ואדם נקרב מצב שינה בגלל היפרדות הנשמה שהיא עולה למעלה.

הבנת? הגוף הוא דומם.

דומם.

תמיד הוא דומם. גם עכשיו הוא דומם.

אוקיי.

האם אתה יכול גם לברך את חבר שלי לעניין של זיווג הגון?

קוראים לו אברהם בן גילה.

הוא שומר תורה ומצוות? כן.

פעם שעברה שבאת, הוא זה שהביא אותך.

אז אני רוצה שתברך אותו. מגיע לו. מה שמו? אברהם בן גילה.

אברהם בן גילה יזכה לזיווג הגון מהרה.

אמן.

כבוד הרב,

רציתי לשאול אם אתה יכול לתת תשובה קצת יותר מפורטת בעניין פשר החלומות.

אדם רואה חלום, מהו חלום טוב?

חלום רע? איך הוא צריך להתנהג?

מה הוא צריך לעשות?

אני מציע בעניין חלומות לא להתייחס אליהם ברצינות.

והחלומות עכשיו ידברו.

רוב-רובם של החולמים חולמים שטויות והבלים ממה שעובר עליהם במשך היום

או ממה שתופס את מחשבותיהם,

מה זה מתגבש לידי חלום,

בדרך כלל.

מעטים הם אלה שחולמים חלומות אמת,

שזה בבחינת בחלום אדבר בו על ידי מלאך טוב.

רוב אלה שחולמים זה חלומות מצד שדים.

אז ממילא לא צריך להתייחס לזה יותר מדי ולא צריך לחשוש,

וצריך פשוט מאוד לקיים תורה ומצוות,

להגיד שמע ישראל לפני שהולכים לישון, וזה הדבר הכי פשוט והכי קל.

תודה רבה.

תהיה בריא.

שלום, כבוד הרב.

שלום, שלום.

רציתי לדעת,

אני בזמן האחרון חזרתי לפני כמה זמן מהמסע לפולין,

וכשהייתי שם לקחתי על עצמי לקרוא לפני שאני הולכת לישון שמע על המיטה,

ולברך גם על שתייה, ואני משתדלת גם על דברים אחרים.

ולפני זה, לפני שלקחתי את זה על עצמי ולפני שהייתי קוראת את השם על המיטה,

אז תמיד לפני שהייתי הולכת לישון בכל זאת הייתי מדברת עם השם,

ולפני זה הייתי מרגישה הרבה יותר קרובה אליו ואני לא מבינה למה.

נגיד עכשיו אני קוראת את השמה וכשאני מתפללת אז פתאום

כאילו כבר אין לי כוח לשיחה הזאת והכול.

ולמשל, כמו שקראתי בספר בגן האמונה של הרב שלום אירוש,

אז הוא שם אומר שמה שהכי חשוב זה השיחה והכי חשוב זה הקרבה והכי חשוב זה להבין ולדבר עם השם בהכי פשוט

וכאילו כל הדברים האחרים כבר יבואו, אז דווקא כשהם באו לי פתאום אני מרגישה יותר ריחוק.

תראי, את עוד לא התקרבת אפילו לקדוש ברוך הוא. את לקחת שני דברים קלים מאוד, פשוטים מאוד וודאי שזה מראה ריקנות, כי כשמתחילים לאכול, אם אוכלים רק ביס אחד ומפסיקים מרגישים שלא עשו שום דבר.

צריך להוסיף.

אם תתפללי שלוש תפילות

ואם תשמרי שבת כמו שצריך

ואם תלכי בצניעות,

אז אני חושב שבדרך הזאת את כבר תעלי על דרך המלך ותרגישי סיפוק,

וכבר תרגישי שאת יותר מלאה ומשופעת בקרבה לאלוקים.

אבל לחכות עד הלילה שהולכים לישון להגיד רק שמע ישראל

חצייה עייפה, חצייה שנונית

ועל שתייה רק להגיד שהכל נהיה בדברו או בורא פרי הגפן

ועל תפוח לא תמיד

ועל זה לא בדיוק

אז בטח זה רקנות.

את מבינה?

משתדלת.

את מוכנה לקבל על עצמך שלושה דברים אלה שאמרתי?

רגע, האישה לא מחויבת לתפילה אחת ביום?

אישה שהיא עסוקה מאוד עם ילדים אז ודאי שתפילה אחת תספק כשאין לה ברירה.

אבל בחורה צעירה שהיא פנויה כל היום, לא פנויה כל היום.

אה, לא? את עסוקה? לא, יש לי לימודים.

הבנתי, אבל בלימודים לפני שהולכים ואחרי אפשר להתפלל ובלילה ודאי.

ובשביל עם ישראל גם, לא רק בשבילך, הרי את אומרת שם הכל בלשון רבים.

נכון. אז תתפללי על כולנו,

כמו שאנחנו מתפללים עלייך.

אנחנו מתפללים גם בלשון רבים על כולם.

אז ככה, אם כולנו נעשה מצוות, נרבה זכויות לעם ישראל

ונגאל מהר,

חבל לעכב אותנו.

מה את אומרת?

האמת,

שלוש-שלושה תפילות ביום נראה לי עדיין קצת... שתיים וחצי.

אחת אני מוכנה לקבל. יפה. התחלנו טוב, ושבת?

אוי, שבת זה קשה. מה, לנוח קשה? לאט-לאט. לאט-לאט, עד שבת איזמן.

אבל שבת לנוח, מה יש פה? מה העבודה? מה הקושי?

שבת פנויה? לנוח?

לשיר? לאכול?

לפצח פיצוחים?

מה לא טוב?

זה, לא יודעת, נראה לי גדול עלייך. מה גדול? זה רק שישי שבת.

נו, זה גדול.

מה, ראשון, שני, שלישי, עד שישי זה יותר גדול.

אני אקח על עצמי תפילה אחת ביום.

בינתיים. בואי נתחיל שבת אחת, בסדר?

אחר כך תחליטי. אבל שבת הקרובה, את מוכנה?

מה השבת הזאת?

כן, הקרובה, כן.

כדאי? לעזור אותי במצב מבין.

כן, אבל כדאי לך, כי אני אברך אותך.

טוב, בסדר. יופי, יופי. רגע, ועוד דבר אחד.

עוד, רגע, רגע, רגע. עוד דבר אחד אמרנו, צניעות.

אני צנועה.

כן?

יופי. אז אם אפשר שזה יהיה עם שמלות חצאיות וכו'.

אל תגזים, אל תגזים. מה, זה מוגזם?

קצת.

מה, מה, זה לא טוב?

טוב, הופך אותי לזה.

מה?

מכנסיים זה לגברים.

למה?

מה למה?

לא, אני לא מסכימה.

מה את לא מסכימה?

כדאי לך.

אני אתן לך ברכה, שיהיה לך זיווג הגון

עם בחור

עלם חמודות.

יש זמן, יש לי זמן. לא אמרתי עכשיו.

עכשיו אנחנו מדברים.

מה?

עכשיו אנחנו מדברים. אז טוב, בואי נגיד שבשבת,

בשבת היא צנועה, בסדר? בסדר. יופי. שמך ושם האמא?

בארתה בת ראיה.

השם יזכה אותך לשוב בתשובה שלמה, באהבה,

שיהיה לך קל בשמירת שבת,

שתתמידי בתפילות,

שתזכי לצניעות

ולעלם חמודות.

תודה רבה.

חברותיו רב,

אנחנו נשמח מאוד שבאת לדבר עלינו.

יש לנו מנהיגים בכל ישראל,

שזה פחדים.

אני מרגיש שזה בגד

נגד ישראל.

הארץ שלנו, לא מדינה.

אנחנו דיברנו על המצב הזה שאנחנו מקווים שאת המשיח יבוא,

מהר,

אפילו עכשיו.

אנחנו יודעים שיש לנו רבים

שמדברים על כל המצב.

מה יהיה, מה לא יהיה,

מה היה.

אין.

הכול.

אבל יש לנו ילדים, יש לנו אנשים פה,

מסובב,

מדברים על מצב של המשיח,

ובכל מקרה הולך עם

החוצות מיני,

מעשן סמים,

וגם כולל על אלוקים,

גם בשבת,

נוסעים במכוניות,

גם להגליק אש

בכל ההגים שלנו.

ואף פעם לא אני שומע שהם רוצים להיכנס לבית-כנסת

עם כל הדתיים של הרב מרגלית,

הרב

רפי בר שם,

עם כל הרבים, הם מסרבים להיכנס לבית-כנסת לקרוא את התורה.

את התורה זה ההיים שלנו.

זה משהו. אני באתי לפה

לארצות-הברית.

I'm an American, that's right.

I was born there.

נולדתי שם.

אבל אני עדיין יהודי.

גם אני קבלתי משהו, זה אנטישמי.

בקול החיים שלי שם.

עד אני באתי לפה.

אתם זורקים לי מאוד, אני מצדיע, אבל זה קרה. הייתי בגרמניה,

הייתי בבלגיה,

הייתי בכל המקום,

איפה היתה מחמה?

אבל אף פעם לא אני שמעתי כמו אקצי פול.

פשש,

אני מצדיע.

תהיה בריא.

כן, אז הוא קורא לכולנו לחזור בתשובה, בצניעות, ולהניח את הסמים ואת כל חילולי השבת,

ולשמור תורה ומצוות, להיכנס לבתי כנסת, לקרוא בתורתנו הקדושה,

שכל העולם למעשה מכיר בערכה,

ולצערנו הרב אנחנו פחות.

כן,

שאלה נוספת,

כבוד הרב.

קודם כול, יישר כוח על כל ההרצאות שאתה עושה, גם בארץ וגם מחוץ-לארץ.

השאלה

אם יש הזדמנות, או שעשית פעם איזו

הרצאה לחברי הכנסת,

לפוליטיקאים,

אלה שאחראים למדיניות.

אתה יודע, אלה האנשים הכי

הכי פחות פתוחים לשמוע קול מעיינם להשמיע.

נשלח להם קלטות.

יש חלק מהם שמקשיבים.

יש כאלה אפילו שנדבקו משהו, רק הם לא מגלים.

יש כאלה שאני יודע.

חבל, אתה צריך להבין דבר אחד.

הם שמעכבים בעצם את הגאולה,

כי ביד שלהם

להגיד את מה שאני אומר,

וזה יהיה יותר חזק.

תאר לך

ששרון

היה אומר בזמנו,

או אולמרט, או היום ביבי,

בואו נתפלל כולנו לשם יתברך,

שנצליח בכל המשימות העומדות לפנינו.

אתה יודע מה היה קורה בעם?

אתה יודע, זה המשפט, לא יותר. הוא לא אומר מה לעשות, הוא רק אומר את זה.

בארצות-הברית

אין אחד מהמנהיגים שלהם, אפילו החילונים שלו, אומר את זה.

God bless America,

קונדוליסה רייס,

ואפילו חוסיין הזה,

וכל אחד שם, God bless America.

ובוש יוצא למלחמה בעירק,

השם יברך את אמריקה במלחמתה,

יברך את החיילים.

אבל מה אמר אולמרט אחרי עופרת יצוקה?

אשרי העם שצהלו.

במקום להגיד אשרי העם

שהשם אלוקיו. אתה מבין? אין אלוקים פה, הכול נעצר בכנסת.

אין.

לא מזכירים שם השם.

חוץ מבגין, שהיה ככה מדי פעם,

אומר בעזרת השם וזה וזה וזה.

ביבי גם כן התפלק לו אחרי הבחירות משהו ככה פעם אחת.

אתה מבין? אבל כנראה הוא היה צריך את ש״ס ואת דגל, אז שחרר איזה משהו.

אבל איפה מישהו שיבוא ויגיד,

אנחנו העם היהודי,

אנחנו בוטחים רק באלוקים.

אחרי זה נעשה כל השתדלות.

אבל קודם כול אלוקים.

מי החזיק את העם 3,300 שנה?

מדינת ישראל?

היסטוריה, 3,300 שנה,

מי ניווט אותנו בתוך הים הגועש

של הגויים האלה?

קיבלנו מכות, כי היה מגיע לנו,

כי לא שמענו בקול השם.

אבל תמיד הוא הוציא אותנו.

תמיד הוציא אותנו.

לא מאסתים ולא געלתים לכלותם עד כדי קליה? לא.

אבל אנחנו עם קשי עורף, לא מקשיבים.

מסביר לנו פרשה אחרי פרשה, פרשה אחרי פרשה.

מסביר.

יש לנו היסטוריה מפוארת.

אנחנו יודעים הכול, עברנו הכול,

נשאר רק הפינאלי להחליט שאנחנו קמים ולא מתביישים בזהותנו,

אנחנו יהודים מקיימים תורה ומצוות.

מה לא רק?

מה עוד?

נוצרי,

יש לו הברית החדשה, חרטא.

אין דבר כזה.

ישו לא כתב כלום 200 שנה אחרי,

כל אחד קשקש לו משהו,

ותראה מיליארדים מאמינים בדברים שהם לא עובדות אפילו,

והם מבוססים על שלנו.

וישו היה פרחח יהודי.

היה אדם נקלם בוזה. אם הטיפש הזה נהיה אצלם מה שהוא,

אתה יודע מי אנחנו?

את המקולקל שבנו הם לקחו ועשו ממנו, אתה מבין,

המשה רבנו שלהם. אתה מבין?

האסלאם, מה יש לו? אם לא מאצלנו, מה יש לו?

עולם שלם מיליארדים מאמינים באלוקים.

רק אנחנו לא צועקים אלוקים. למה?

לא יאומן כי יסופר.

רק תורה,

ויש בה הכול.

יש בעולם הזה מלא, ויש בעולם הבא. הכול יש.

הכול יש.

אבל אנחנו טיפשים, מחקים

את המחקים אותנו. הגויים מנסים לחקות אותנו, והם הולכים לחקות את החיקוי.

כבוד הרב,

במלחמה האחרונה זה ידוע.

היו לנו ניסים ונפלאות.

חבל מאוד שלא ניצלנו את המומנטום הזה שהיה לנו. היתה לנו פה אחדות לאומית מקצה לקצה.

לא היתה שום,

איך אומרים, התנגדות לנושא הזה.

המדינאים היו יכולים לנצל את ההזדמנות הזאת

ולעשות את מה שדוד המלך באמת

עשה כל הזמן, כל המלחמות שלו.

ומה כתוב בתהילים?

ארדוף אויבי ואשיגם

ולא אשוב עד כלותם.

היתה להם הזדמנות לחסל את הטרור לגמרי.

אבל מה, משום מה, לצערנו הרב, לא משום מה. הם קיבלו פיק ברכיים. לא קיבלו.

קיבלו הודעה מארצות-הברית, נכון. חצור.

אנחנו שפוטים של הגויים.

בלבנון הפסדנו בגלל קונדי.

קונדוליסה אמרה, תעצרו.

לא להמשיך.

נו, אז מתי? הביאו לנו שני שחורים מתעתעים בנו.

שחור ושחרחורת.

אלה מבני חם,

אלה מבני חם, אתה יודע מי זה בני חם? לנוח היו שלושה בנים, שם חם ויפת.

אלה נתקללו עבד עבדים יהיה לאחיו. בני חם נתקללו שהם יהיו עבדים.

למה הכושים בארצות הברית היו עבדים עד לפני עשרות שנים? אתה יודע למה?

כי זו הקללה ש...

ששילל אותם אביהם נוח

שהם יהיו עבד עבדים לאחיו

ואתה יודע מה אומר שלמה?

תחת עבד כי ימלוך

ושפחת ירש גבירתה זה דברים שלא נסבלים שהעבד נהיה נשיא ראש משך ותובל

והוא נהיה ראש על כל האומות עכשיו

ואתה תראה כמה צרות הוא יעשה עכשיו לכל העולם

יש לי קלטת עליו שעה וחצי חובה לשמוע באינטרנט שופר.net קוראים לה ברק חוסיין אובמה

לפני שהוא נבחר ביום אחד אמרתי שהוא ייבחר

ולא אמרתי את זה מניתוח כזה או אחר אלא מלימוד בתוך מדרש

ופתאום היה לי יבזק מן השמים

תדעל מלך גויים שניצח אותו אברהם אבינו זה גימטרייה של שמו ברק חוסיין אובמה

ומי ניצח אותו אברהם בזכות מה?

את הנפש אשר עשו בחרן בזכות התשובה.

גם אנחנו ננצח את כולם בזכות התשובה.

כבוד הלאה, יש לי בקשה.

מגילת אסתר

היא היתה באופן טבעי.

היא היתה נשיא שנראית טבעי. כן.

מאז הקמת המדינה אולי לפני כן

היו בטח מאורעות

שאנחנו אולי לא מודעים להן והיו ניסים ונפלאות.

יש לי בקשה מהרב,

היות שיש לו את כל הטכנולוגיה ואת כל הצוות שיכול,

איך אומרים, לתמצת

את ההיסטוריה מאז הקמת המדינה,

אולי אפשר לעשות איזה מין סרט תמציתי, תיעודי,

ולתמצת שם את כל הדברים שאולי דומים במגילת אסתר,

שמביאים כביכול לגאולה העתידית, בעזרת השם.

קודם כול, מי שעוקב אחרי ההרצאות שלי ושמע לפחות מההרצאות,

יודע שאני משלשל בדיוק את ההיסטוריה כמות שהיא.

אם תיקח קלט את שלי משנת 1992,

שנקראת השלום עם ערפאת, מס' 35,

כשאמרו פרס ורבין

שעומד להיות מזרח תיכון חדש עם השלום, ועל המדשאות בבית הלבן הם קיבלו פרס נובל

עם אוהב השלום ערפאת.

אמרתי,

ושלמכון דאם מחבלה לא יתקיים,

הרי מחת שנאה תתע לכון כנחל מגבר.

אומר הנביא,

הוא מסביר, רבי יונתן בן עוזיאן,

שהשלום שלכם עם המחבלים לא יתקיים,

רק מכת השונא תלך ותתגבר כמו נחל המתגבר.

ומאז זה רק הלך והתגבר, הלך והתגבר.

זה היה עם אבנים,

והגענו לטילים,

טילים על ערים מיושבות, לא על חיילים.

והעולם לא פוצה פה ומצפצף.

שני טילים, אם היו נופלים עכשיו בפריז.

חמישה בלונדון,

מלחמת עולם,

כל יום טילים.

איזה מדינה הייתה נשארת בסביבה?

ומישהו היה אומר להם, אתם לא בסדר,

שאתם מגינים על האזרחים שלכם?

אבל אנחנו פראיירים.

הישראלים פראיירים.

הם נותנים לשוטר הגדול ארצות הברית

להחליט את ההחלטות. אתה מבין?

מי יחליט?

תודה. מי יחליט?

אני יחליט. העם היהודי יחליט.

אני אדון לעצמי.

אני יכול לבלום אותך מלהציל את חייך?

מי אני שאני אבלום את חייך?

אני יכול לשלוט בחייך, להגיד לך, לא, אל תציל את עצמך, תמות?

לא, מה אתה יכול אם מחר ארצות הברית לסגור את הברזים? שארצות-הברית תסגור את כל הברזים. אני אשמח שמחה שהן כדוגמתה. אתה יודע למה?

שלא ייתנו לנו נשק ולא ייתנו דולרים.

אני אהיה מאושר שאין כדוגמתו. אתה יודע למה?

כי אני בטוח שאז אתה תקרא לאלוקים.

כי אתה תגיד, יואו,

יואו,

יואו,

אין לי מה לעשות.

מה,

אה, אה.

מה אז אתה תקרא לא?

וכשתקרא לא, כמו שקראנו לו במצרים,

הוא הוציא אותנו, כמו בכל הדורות, הוא יוציא אותנו.

אבל כשאתה תולה בארצות-הברית, הוא אומר, תישאר תקוע אתם.

כן,

עוד שאלה?

ערב טוב, כבוד הרב.

ערב טוב.

אני קצת נרגש מהמעמד החשוב הזה

שהרב הגיע לכרמל כבר בפעם הרביעית,

ואני מאוד שמח על כך, ברוך השם.

רציתי לשאול, הרב הכריז בפעמים הקודמות

בהרצאות אחרות,

שכל אחד יעשה למען עם ישראל ויחזיר את השני בתשובה.

אחד לפחות תוך שנה. אחד לפחות כמה שאפשר.

עכשיו השאלה שלי,

אם הכוונה לחזרה בתשובה כללית

שלמה של אותו אדם,

או מעשים חלקיים.

כל מעשה שיהודי עושה מה שלא עשה קודם,

או כל עבירה שהוא נשמר ממנה זה נקרא לעשות תשובה על אותו דבר.

זאת אומרת, יש תשובה שהיא קומפלט, ויש תשובה חלקית.

כל תשובה מקובלת באהבה אצל הקדוש-ברוך-הוא.

כל צעד לקראת השם

זה דבר אדיר.

כל הרהור של יהודי בתשובה מציל אותו מגיהינום בסופו של דבר.

אני לא מתכוון להצלה מהגיהינום, אני מתכוון לגאולה הכללית של עם ישראל. אני רק אומר שאפילו הרהור אחד בימי חייו

בסופו הוא יצא מגיהינום.

זאת אומרת, אני מתכוון למשל

ברכות או שיעורי תורה,

זה גם שייך למאמץ הכללי של הגאולה? ודאי.

כל שעה, כל דקה שיהודי אומר תהילים, שלומד, שרואה קלטת, שרואה דיסק,

כל רגע שאנחנו מוסיפים למאזן הזכויות של עם ישראל,

אנחנו פשוט...

פשוט דואגים לכלל.

כל פעולה של פרט היא לכלל,

כי עם ישראל נידונים לפי זכויות וחובות,

וצריכים לייצר זכויות.

תודה רבה רבה. שלום, ערב טוב. שלום, שלום, ערב טוב. אני, יש לי שאלה שאני יודעת קצת מראש את התשובה, פשוט אני צריכה שתחזק את זה טיפה לכמה אנשים שנוכחים כאן.

כן.

האם אדם בעל תשובה שמתחזק,

האם הוא יכול לקבל את אותו לימוד תורה מהרצאות,

משיחות באינטרנט וכדומה,

מאשר ללכת וללמוד בישיבה?

אין בעולם יותר טוב מלימוד בישיבה בבית-המדרש.

אין יותר נקי וזך מזה.

שיחות ודרשות והכול זה תוספת על זה.

תוספת, אבל לא עיקר. למי שלא יודע ללמוד זה יכול להיות עיקר עד שילמד,

אבל מי שיודע ללמוד, ודאי שעדיף לא לשבת וללמוד.

כן. שלום, כבוד הרב.

שלום.

איך בן-אדם, כשהוא גדל על חינוך חילוני,

איך הוא יכול לוותר על כל מה שהוא התחנך עליו, שזה חומריות,

וכשהוא חושב על העתיד והוא אומר אם הוא ילמד כל היום תורה, אז איפה הוא יעבור במסע?

זה באמת קשה לוותר על החומריות,

בפרט שלא מבינים למה צריך לוותר.

אבל אם בן-אדם מבין מה הוא מרוויח ומה הוא לא מפסיד,

קל לו לוותר.

זאת אומרת, בגלל שאנשים לא מכירים בכלל את היהדות כמו שצריך, ולא יודעים את הערך, ולא יודעים את השכר,

ולא יודעים את ההנאה,

לא התנסו בזה. בבחינת טעמו וראו כי טוב השם, באמת קשה.

לכן צריך לטעום.

צריך להתחיל לשמור שבת. אז אם הוא לא יודע איך עושים,

יש משפחות שיהיו מוכנות לארח,

יש מקומות שמארחים.

מי שלא יודע צריך ללמוד את זה.

אבל אם קשה גם להתארח?

מה פירוש קשה? שוברים שבת, אבל לא.

להתארח במקום? אני יכול להגיד לכם איפה אפשר להתארח,

לסדר שבת אפילו לקבוצה בירושלים,

קרוב לכותל המערבי,

אצל הרב פיינדלר,

מארח בנים לחוד, בנות לחוד,

משפחות גם,

אם רוצים,

בחינם אין כסף,

בשביל לחוות את החוויה של שבת קודש.

אם אנשים לא יודעים ללמוד,

יש אפשרות היום לחבר אנשים ללימודים גם דרך טלפון,

בטלפון ללמוד בחברותא.

אם אנשים רוצים שיעורים,

אפשר לארגן אברכים שילמדו שיעורים.

היום העולם פתוח ומוכן לעזור, רק צריכים לרצות, זה הכול.

כבוד הרב, אפשר ברכה לאיתן בן-ענה?

איתן בן-ענת. הוא עיוור מילדות,

משהוא נולד.

השם ירפאהו ברפואה שלמה ולא יחסר לו קול.

כן.

רציתי לחזק את הרב,

לאור מה שהיה פה,

את הניסיון הקשה של כל הטכנולוגיה המתקדמת,

כשזה מחשבים DVD,

נראה לי שזה נכנס, לא יצא לכם,

כמו אצל החרדים,

אצל הדתיים, אצל כולם.

אני חושבת שהעצר הרע נכנס בעקיפין מהדלת האחורית,

פשוט למנוע את ביאת משיח, שצריכה ממש להגיע. נכון, זה הניסיון הגדול של הבירור האחרון שהקדוש ברוך הוא בודק מי לשם באמת,

ולכן זה נמצא בתוך הכיס, בפלאפון, בדור שלוש,

באינטרנט,

בכל מקום לא צריך ללכת לעשות עבירות רחוק,

אפשר לעשות את זה בכל מקום,

וזה המבחן של היהודי בדור הזה.

מי שמתרחק מכל הדברים האלה, שיכולים לסכן את חייו,

אשריו ואשרי חלקו.

אלה שעדיין זקוקים לשימוש בזה כדי להפיץ את היהדות, או להגיע לאלה שרחוקים ממנה,

אז זה בדיעבד לצורך ההצלה.

אבל מי שכבר לא צריך לזה, צריך לבער את כל הדברים האלה מביתו.

והרבה יישר כוח לרב שמכניס בזה באמת בצורה אחרת הרבה קדושה והרבה הרצאות לחזק ולעורר חילונים אחרים. יישר כוח. תהיי בריאה עם כל ישראל.

טוב.

ערב טוב.

לי יש שתי שאלות.

ככה, שאלה ראשונה.

אני אישה שסובלת קצת מבעלות נשימה.

יש לי היפרוונטילציה במצבים של אם יש יותר מדי רוח או מצבי לחץ,

ועכשיו אני עוד מעט צריכה ללדת. אני שבועיים בת שיעי,

ואני נורא מפחדת מהלידה,

כי אני מפחדת שאני אאבד את קצב הנשימה.

אז רציתי לדעת אם יש איזשהו משהו שאני יכולה לעשות מעכשיו ועד הלידה עצמה

כדי שאני אעבור את זה בשלום.

היית פה בתחילת הערב?

כן.

ראית סרט גוג ומגוג?

כן.

ולא היו לך הפרעות בנשימה?

לא.

אז הלידה יעבור לך יותר קל, אל תפחדי.

כן, אני רואה. אני עוקבת אחרי ההרצאות שלך כל הזמן. אה, זאת כבר רגילה לגוג ומגוג.

אני רואה את זה כל הזמן בבית הזה. אז אני רואה ואני מודעת למה שהולך להיות.

אל תפחדי, לא יקרה לך כלום. בעזרת השם, תעברי את זה על הצד הטוב ביותר.

אמן.

ו...

כן, שאלה שנייה. ושאלה שנייה זה לגבי מה שאתה מדבר כל הזמן,

על מלחמת גוג ומגוג,

וחזרה בתשובה. ואני מאמינה מאוד לכל מה שאתה אומר.

ויש לי איזושהי תהייה, שאני חושבת עליה הרבה זמן,

שאני מאוד מאוד רוצה לחזק אנשים, אבל אני לא יודעת איך לעשות את זה, ואני לא יודעת באיזה צורה לפנות לבן אדם. ואפילו,

אפילו שאני ארחוש את האנציקלופדיה,

אני לא יודעת איך,

אני לא יודעת באיזה דרך לפנות.

פשוט...

תקחי אנציקלופדיה, תשאילי, תעשי ספרייה. תני, יחזירו, תני, תחזירי, תני, תחזירי, וכן הלאה. מה זאת אומרת?

תשאילי את זה לשכנה שהיא חילונית,

תגידי לה, תסתכלי, תצפי, תחזירי, וכן הלאה.

תזכי את הרבים, או תזמיני אלייך הביתה כמה ידידות, חברות, משפחה, קרובות וכו',

ותקריני להם, או שתגידי להם, בואו תשאלו שאלות, בואו תבררו, בואו תדעו.

המצב לא כל כך טוב, עוד מעט הולך להיות כך וכך.

בואו נתחזק כולם.

אתן לא מאמינות,

אתן לא יודעות,

אתן רוצות לברר, בואו נפעיל את האנציקלופדיה,

נשאל שאלה ונראה תשובה.

פשוט מאוד.

עשינו את כל הדרכים

שלא יהיה בן אדם שלא יכול להחזיר בתשובה. אין היום בן אדם שיבוא לפני הקדוש ברוך הוא,

ויהיה לו תירוץ,

אני לא יכולתי לחזור בתשובה, אני לא אמנון יצחק, אני לא יכול.

יגידו לו, אדוני,

אבל אמנון יצחק הכין אנציקלופדיה של אמנון יצחק,

ואפשר היה להפעיל אותה ולהראות לאנשים בכל זמן.

וזה לא מתכלה, זה נשאר לתמיד.

מה הבעיה?

ויש מצב שאני יכולה לקחת אנציקלופדיה ולתרום את זה למישהו? ודאי. במקום ש... ודאי.

מהזכות הזאת תעמוד לך ולכל בני משפחתך.

אז אני מוכנה לתרום.

אשרייך,

תזכי למצוות.

בעזרת השם תמלאי אותו ואנחנו נפנה אלייך.

אוקיי.

תבורכי מפי עליון ולידה קלה על דרך הטבע. אמן.

ערב טוב.

ערב טוב.

אם המצב כל כך חמור,

אז למה לא מתעוררים רבנים גדולים שבארץ או בחוץ לארץ,

ועשו עצרת התעוררות, צום, תענית,

משהו שיעורר את הציבור

בארץ ובחו״ל.

תראה, אני לא יודע מה אחרים עושים, אני יודע מה אני עושה 30 שנה. למה אנשים לא עושים 30 שנה מה שאני עושה? אני לא יודע.

כל אחד עושה מה שהוא עושה.

אבל אני עוקב אחרי המצב כל הזמן, ומי שעוקב אחריי רואה שאני עוקב אחרי המצב טוב מאוד ומנתח אותו לא רע.

ובינתיים מה שאמרנו יתקיים, לצערנו הרב גם.

אבל צריך לדעת,

יש כאלה שלא רוצים כל כך לבוא מחוץ לארץ לארץ.

אתה יודע, לא תאמין.

אבל עם ישראל היה להם את משה רבנו,

ומשה רבנו עשה אותות ומופתים

ועשה מכות במצרים,

דם, צפרדע, כנים, ערוב, דבר, שחין.

אם היית שם, היית משתכנע אם היית חילוני?

ברור. היית משתכנע? ברור, כן. אפילו המצרים השתכנעו.

אפילו המצרים אמרו, אצבע אלוקים היא.

אתה יודע מה זה?

אבל כשהוא אמר שצריכים לצאת ממצרים, 80% לא רצו לצאת.

ולא יצאו.

ומתו מכת חושך מבני ישראל.

12 מיליון.

אתם מאמינים?

עם משה רבנו,

עם המכות,

המצרים...

הם לא יכולים לסבול והם לא רוצים לצאת.

אז למה אתה חושב שאנשים ירצו כל כך מהר לרוץ מאמריקה או מאירופה לפה,

אם לכל אחד יש את מה שהוא חושב שהוא חלם עליו?

אתה מבין מה הבעיה?

ואני צריך להתמודד עם זה עכשיו בשביל לשכנע אותם שהם יבואו לפה לפני שיהיה מאוחר.

כי גם בגרמניה התריעו בציבור,

בחפץ חיים עשר שנים לפני שהייתה שואה,

אמר שתהיה,

ולא הקשיבו.

ומה קרה בסוף? לצערנו הרב, אנחנו יודעים.

נו,

אז זה לא פשוט כל כך, אתה מבין?

עם ישראל סבל מכות נוראות.

יש לנו היסטוריה שלמה, תנ״ך שלם.

והנביאים היו באים ומעוררים.

הנביאים היו באים. יחזקאל וישעיה וירמיה מטרי עשר באים ומודיעים מה יהיה.

ירמיה אמר את מגילת איכה לפני החורבן.

כל מה שאתה קורא במגילת איכה, זה לא לאחר מכן נכתב,

זה נאמר לפני,

ולא האמינו לו.

וזה היה.

איפה היו כל החכמים וכל הגדולים מכל הזה?

אז צריך להיות חכם, לראות.

וכתוב שיבוא מלך פרס ויעורר מלחמות בעולם, המדרש הידוע בילקוט שמעוני.

יש לי הרצאות מלאות רק מזה.

אפשר לעשות על זה ספרים

של כל ההוכחות והעובדות.

אני עכשיו כבר לא נותן הוכחות, אני כבר אומר ישר מה צריך לעשות. מי שרוצה ישמע יהיה חכם, מי שלא,

שימתין עד שזה יבוא. מה אני יכול לעשות יותר מזה?

הבנת, עיוני?

תודה, כבוד הרב. תהיה בריא.

אמן.

יישר כוח, כל מה שהרב אומר וגם עושה

בכל הפעילות של הרב בעולם.

רציתי לשאול את הרב לגבי נבואה, הרי נבואה שנאמרת לפורענות

היא על תנאי, כמו שכתוב ברמב״ם וזה.

אז למה הרב אומר בצורה ודאית שעתיד להיות גוג ומגוג? הרי לכאורה,

אם עם ישראל יעשו תשובה לפני גוג ומגוג, אז זה לא צריך להיות.

ושאלה שנייה,

האם אלה שהתעוררו לתשובה מחמת מה שהרב מדבר על גוג ומגוג,

זה ייחשב להם תשובה מהירה ולא מאהבה?

אלה שתי השאלות.

קודם כל, מה שאני אומר, זה מחויב להיות,

וגוג ומגוג חייבת להיות, כי זו סגירת חשבון של הקדוש ברוך הוא עם אומות העולם, וזה המכוון בעיקר בגוג ומגוג.

רק מה, יכולים להתתפס בזה גם רשעי ישראל שלא יחזרו בתשובה.

אז לכן אני מעורר שאנחנו לא נהיה בתוך הקלחת.

אפילו אם יירו עלינו, כמו שראינו, שיורים עלינו שנים,

ומספר הנפגעים הוא מועט, למרות שאנחנו לא בעלי זכויות גדולים.

אבל לא רק אני אומר את זה. החפץ חיים אמר, הזכרתי אותו כבר קודם, שהוא אמר שיש

מלחמות גוג ומגוג שלוש, כמו שמובא במלבים, תסתכל מלבים,

ביחזקאל ל'ח,

שיהיו שלוש גוג ומגוג, ואחר כך יהיו...

חפץ חיים אמר מיהם, אז הוא אמר מלחמת העולם הראשונה, השנייה והשלישית,

זו שעומדת בפתח.

והרבה סימנים, כל משנה בסוטה,

ועוד כהנה וכהנה מקומות

שבהם כתוב במפורש מה יהיה, וזה חשבון של הקדוש ברוך הוא. גם בזכריה יג' יד' כתוב ששני שליש מהעולם ימותו,

דהיינו ארבע מיליארד בני אדם.

אז זה לא פשוט.

זה צריך להיות, אם נהיה חכמים,

אם נקדים אנחנו,

נקדים תשובה, אם נקדים שובו אליי ואשובה אליכם,

לא נסבול מכל הצרות, רק נראה את עשרת המכות על הגויים,

כמו במצרים,

וכמו ההבטחה האלוקית,

כי ימי מצרים הרי אינו נפלאות,

וזה עתיד להיות,

בין אם נחזור או לא,

אבל אם נהיה חכמים, נחזור לפני,

ולא נקבל את המכות.

אבל צריכים לדעת, אלה שיחזרו, אם יחזרו, בעקבות גוג ומגוג,

כי אם תיפול פצצת אטום, כמו שאני אומר, על פי יחזקאל,

ל״ח,

אני לא יודע כמה יהיה גודלה ומה יהיה היקפה,

אני לא יודע כמה יספיקו,

אבל מכל מקום, גם מי שיחזור מיראה,

גם תשובתו תתקבל.

יישר כוח.

תהיו בריאים.

ערב טוב, כבוד הרב.

תום בורח.

פופו,

זה לא אליך, כן.

ככה, שאלה בעניין של קצת כספים.

של? כספים. כספים?

כן. כספים?

פלוש, פלוש.

חשבתי כשפים, כן.

חס ושלום.

כן.

ככה, ברקע שנבין במה מדובר.

פופו, סטאס, כן.

זה קודם, קודם. אשתי ואני, שתינו עובדים.

כן. ברוך השם, שתינו מרוויחים,

בוא נגיד, מלנט אלפים. מלנט אלפים. אם זה היה מלנט אלפים,

אני לא הייתי עומד פה עכשיו ושואל את מה שאני שואל. תראה, אלפיים זה מלנט אלפים.

כן. אשתי ואני מרוויחים באמת, כאילו,

ממש, מרוויחים ממש טוב.

כאילו, ממש.

כן.

הייתה תקופה,

שאני אומר את זה גם פה לכל הקהל

מי שנמצא בכולל שיישאר שם ושלא יעזוב

מהסיבה הפשוטה, אני עזבתי כולל ואני עכשיו שובר שיניים לחזור לשם

כשהייתי בתקופה בכולל אשתי עבדה,

אני הרווחתי 2,000 שקל בכולל, 2,000 שקל שלא ראיתי אותם

ואשתי הייתה מרוויחה פחות משלוש והיינו חיים

עם שכירות של 1,500 שקל ומ-1,000 שקל היינו עושים הכול,

פשוט חיים מכלום.

ועכשיו ברוך השם אנחנו מרוויחים פי 2, והכסף,

אף פי 2. בדיוק.

אז מה אפשר לעשות כדי שאני אוכל לשבת בכולל כי אני, לא לשבור את השיניים, לשבור את הרגליים וללכת.

זה נכון, אבל פשוט אני

רבותי עם אשתי להגדיל את הספרייה בבית ואל תפחד, תלך

ותפתח באלוקיך ומי שמפרנס את הנמלים ואת הפינים בג'ירפות יפרנס אותך ללא שום ספק.

תודה רבה.

ערב טוב לכבודו, יש פה שאלה מאוד חזקה,

זה גם לחזק את הציבור. מה, התחתנת?

סיפור ארוך, כבודו. משתבח הבורא!

יא חביבי! כבודו, זה מאחוריי.

מה? קודם כל, הברכה שלך נתפסה, ברוך השם.

נתפסה, אה? נתפסה, אבל לצערי, אני לא רוצה, כאילו... טוב, לא להמשיך, הבנתי. טוב, לא. טוב, די. אז אם אפשר ברכה אמיתית, אני... כן, עוד מעט. קודם נשאל. אז נשאלת שאלה לזיכוי ברבים. אימא חרדית מאוד,

האם זה מציאותי בדורנו לנסות לחנך ולמנוע מילדים שלא יראו כלל מסך של מחשב או טלוויזיה?

משום שפית דע תורה,

עדיף שלא להכניס מחשב לבית, כי זה מקלקל את הריכוז בלמידות התורה של הדין. מה עושים ברגע זה שילדים? שמעתי והבנתי.

ככה נשאלת שאלה. שמעתי והבנתי.

מי שיכול, בעזרת השם יתברך,

למנוע ולהימנע מהכנסת

טלוויזיה,

מחשבים, אינטרנט

ודור שלוש, אשריו ואשרי חלקו.

רק לעשות את זה בדרכי נועם ובחוכמה,

משום שהיום יצר הרע לא צריך לפתות אדם לקום, לעזוב את עירו בשביל לעשות עבירה,

הוא פשוט מכניס לו את העבירות לכיס.

ובכל מקום שהוא נמצא,

כל העבירות של כל העולם לידו.

וזה הניסיון שכתוב,

שיהיו צרפתים כצרוף את הכסף ובחנדים כבחון את הזהב.

אתם עכשיו נבחנים,

כולם,

כולם נבחנים בדור הזה עם כל הכלא משחית האלה.

ואמרתי באחת ההרצאות,

אתם יודעים,

יש ספאם, שמעתם על המילה ספאם?

דואר זבל זה נקרא,

ששולחים לאנשים בלי שירצו, קופץ להם תמונות,

קופץ להם כל מיני דברים, זה נקרא דואר זבל,

ספאם,

ככה קוראים לזה.

הספאם הזה, זה פטנט של היצר הרע בדור הזה,

להכניס ארבעה דורות שהיו בעולם

דרך האינטרנט הביתה.

ספאם,

ראשי תיבות, סדום,

פלגה,

אנוש,

מבול.

ארבעת הדורות שחטאו לפני השם.

הדור של סדום,

דור הפלגה של נמרוד שמרדו בשם,

דור אנוש שעבדו עבודה זרה,

ודור המבול שחטאו בכל העבירות.

ארבעת הדורות נכנסים אליך הביתה דרך דואר זבל ספאם.

בזה הוצרפתים כצרוף את הכסף

ובחנתים כבחון את הזב.

מי לשם?

בודקים בשמיים.

לא כמו פעם, פעם היה צריך לנסוע מחוץ לעיר שלא מכירים אותו, כי היו עיירות קטנות, כולם מכירים את כולם,

ואי אפשר היה לעשות עבירות.

היום,

בחדרי חדרים אדם יכול לעשות את כל העבירות וכל הטומאה איתו ביחד בכיס.

וזה ההצלה של האדם, אם בדור כזה הוא לא מתקרב ולא נוגע,

את חייו הוא הציל.

שום טיל, שום אטום לא יאכל עליו.

כן.

עוד שאלה? כן. פה מישהי שואלת,

האם זה נכון שאמרת שאם תוך שנתיים לא יבוא המשיח,

אתה מוריד את הכיפה?

נשאלת השאלה, לא אני.

תראי, אני אפילו בשינה לא מוריד את הכיפה.

אז לא יכול להיות שאני אגיד דבר כזה,

אבל אני יודע שהפיצו איזה שמועות עליי, כל מיני כאלה ואחרים שהם לא אוהבים. יש גם כאלה לא אוהבים. אני דיברתי על אהבה היום בתחילת הרצאה, אבל יש כאלה לא אוהבים.

אז הם רוצים שאני אולי אוריד את הכיפה,

אבל אני מצטער לאכזב אותם.

יש לי גם כובע ואנטנה מעל לכיפה.

אפשר ברכה?

כן. לזיווג הגון?

אבל אמיתי.

משורש.

שיהיה צדיק ירא שמיים.

שיכבד אישה.

טוב.

מרסל בת רחל.

איך? מרסל בת רחל. מרסל בת רחל, תזכירי. ולרפואה. הגון, הראוי לך מהרה,

עם בן חיל. אמן. ורפואה, אם נאפשר. ורפואה שלמה, רפואת הנפש והגוף, תמיד. אריכות ימים.

באריכות ימים.

לך, לך.

אה, לנו, לכולם. בסדר, תודה.

כן, רגע, יש פה בחור כאן עם סערות נחמדות.

אני... תעמוד, תעמוד מתוק, תעמוד.

אתה יודע, פעם הייתי עם סערות כמו שלך,

אתה שומע?

כן.

והייתי ב...

לא משנה, בגלגול כשהייתי חילוני,

אז הייתי פעם בסרט.

אז אחד מאחורה דפק לי בכתב ואמר,

סלחי לי, את מוכנה לזוז קצת?

כן.

טוב, אתה עם חוץ הקצרה, כן?

מה קורה, סטאס?

אז ככה, הרב, יש לי הרבה שאלות.

כן. ממה שקרה פה, קודם כל עם העניין הזה של הרמב״ם.

כן.

שקודם כל, לדעתי, כל מי שאומר דברים כאלה לגוג ומגוג, צריך להתחייב לזה,

כי אני קיבלתי כמעט התקף לב פה עכשיו.

כן.

ואם יש הצהרות כאלה, אז צריך לעמוד בהן. בכל מקרה, יש לי עוד שאלה.

הרב, אם אני לא אבין עכשיו את מה שאתה אומר, אתה תהרוג אותי?

אני מבין את השאלה. אם אתה לא מבין מה שהקדוש ברוך הוא אומר, הוא יהרוג אותך?

זהו, אז זו שאלה שלי. אני אומר שיש...

אני ככה חוזר בתשובה, בעזרת השם.

התחלת? התחלתי כבר. יופי.

לא קל, יצירה כזה גדול אדום.

נכון, נכון.

יש לך איזה שד גם להרוג אותו כאן.

אז ככה,

ואני אומר שאבא הוא הכי רחום בעולם, וגם אם נחבר את הלבבות של כל הצדיקים ושל כל בני אדם עם כל הטוב שיש בהם, לא נגיע אפילו לרבע אחוז ממה ש... ודאי. אז איפה, למה כל הצער הזה פה?

למה זה קורה? אני אגיד, בוא נגיד שיש לך אבא שהוא אוהב אותך מאוד,

ואתה יצאת לשחק והתלכלכת,

נכנסת לתוך שלולית והתלכלכת ופה ושם. הוא צריך עכשיו לקלח אותך, לשטוף אותך, לקחת ליפה, לחפש... ברביקיו בגיהנום. איווה.

מה?

לא, מתוק, אז אם אתה מתלכלל... ככה לא אוהבים. לא הבנתי. אז אבא שאוהב לא ישטוף את הבן שלו?

ישטוף, אבל לא באש.

אם הילד, אתה קובע לו איך?

מה זה אני לא קובע? אני בן אדם, ואני... אבל תלוי, תלוי, תלוי, תלוי, יש לי לפעמים הרגשה שאני יותר רחום ממנו. יא אבנעמי, תלוי מה רמת הלכלוך.

בעד איפה זה נכנס? לא בעז שרה. צריך לאהוב טוב. אה.

אני שואל אותך שאלה.

אדם שחולה ולקה במחלה,

מחלות באות בדרך כלל עוונות,

כי אין איסורין בלא חטא, ואין מיטה בלא עוון. אני יודע, הרב. אני עברתי מחלה קשה, אז... ואם נותנים לאדם טיפולים כימותרפיים, זה לא שורף,

אבל זה לא הקדוש ברוך הוא. נכון, זה לא.

מי נתן לו את המחלה?

הוא לעצמו. שים לב,

לא השם נותן מחלות.

עוד פעם,

מפי עליון

לא תצא הרעות והטוב.

אמר השם, ראה אנוכי נותן לפניכם היום את החיים ואת הטוב, את המוות ואת הרע, ובחרת בחיים.

אם בחרת בחיים, יהיה לך טוב וחיים.

אם בחרת ברע, יהיה לך רע ומוות.

מי בחר אתה?

רגע.

נתנו לך בחירה.

אם אתה לחצת על משהו וקיבלת זרם, לא השם חשמל אותך, אתה את עצמך.

אם אתה גרמת שתבוא עליך מחלה,

אתה גרמת בעוונות שלך,

אז מה לעשות שצריך בשביל לרפא אותה, לשרוף לפעמים גם את הגוף בשביל לסלק אותה.

מה שלא מצליחים לסלק פה,

צריך לשרוף שם לסלק, כי תלוי מה עומק הפגם שאדם עשה.

עכשיו, אדם לא עשה חטא אחד,

ולא שתיים, גם הקב' ברוך הוא לא תופס אדם על אחת ושתיים,

וגם לא על עשר ומאתיים.

בן אדם חליל שבת, ועוד שבת, ועוד שבת, ועוד שבת, ולא מניע תפילין, ולא תפילין, ולא תפילין.

ואוכל מה שבא ולא בודק אם זה כשר או לא.

ועושה עבירות ומדבר לשון הרע, ועושה מיליונים, מיליונים עבירות הוא עושה,

ומה הוא רוצה?

יש לו נשמה כבר שחורה משחור.

איך מנקים דבר כזה?

אז השם תראה כמו הוא רחמן.

מה הוא אומר?

תעשה תשובה לבד,

בלעדיי, לבד,

כי קרוב אליך דבר מאוד בפיך,

ובלבבך לעשותו תתוודה בפה ותגיד, אנא השם, חטאתי, עוויתי, פשעתי,

ובלבבך תתחרט על מה שעשית,

ותקבל במעשים לא לעשות יותר ממה שאסור לעשות, ולעשות מה שצריך לעשות. וגמרת את הסיפור,

ולא צריך גיהנום.

אתה בן אדם לא עושה.

אז מי רחמן ומי אכזר?

הרב, את זה אני שומע כל יום.

אני... אז מה אתה רוצה עכשיו? לא, לא קשור. בלי שום... זה באמת התודעה, אבל הרב, אני...

אולי זה נס גלוי ככה.

מה זה נס גלוי? נס גלוי. שמה, שמה? לא נסים שלא יודע מה... שמה, שמה? נפילות בשטח תטוח. שמה, נס גלוי, שמה? שמה? שמה?

שלא יודע, שיקרה משהו שאני אראה... אתה יודע, מוות קליני, מתאים.

מתאים שאני אחזור ואני אראה, וואלה, עזוב, עכשיו אני מבין הכול, וזהו. לא הבנתי, בשביל מה אתה צריך את זה? לא צריך, אבל בשביל להבין.

לאיזה צורך, מה להבין? כדי לא לצלות אחרי זה, ברביקיו וזה. מתוק. קח את האנציקלופדיה,

אם אתה עובר עליה במשך שלום... לא עברת! אני עברתי על כל ההרצאות שלך, ושל פנגר, ושל זמיר, וכל היום אני רואה, לך פה לשיעורים של הרבנים,

ברוך השם. אני לא מבין, אתה עברת על האנציקלופדיה?

לא על האנציקלופדיה.

אתה יודע כמה יש לי אלף חמש מאות קלטות?

אני אשאל אותך שאלה.

תעבור על האנציקלופדיה.

אני מבטיח לך,

אתה לא צריך ניסים על הגוף, ועדיף שלא.

אבל בוא נתחיל צעד אחד קדימה עם ציצית.

בכבוד!

אווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווו

איי איי איי איי איי איי איי איי איי איי איי איי איי איי איי איי איי איי איי איי איי איי איי איי איי איי איי איי איי איי איי איי איי איי איי איי איי איי איי איי איי איי איי איי איי איי איי איי איי איי איי איי איי איי איי איי איי איי איי איי איי איי איי איי איי איי איי איי איי איי איי איי איי איי איי איי איי איי איי איי איי איי איי איי איי איי איי איי איי איי איי איי איי איי איי איי איי איי איי איי איי איי איי איי איי איי איי איי איי איי איי א

מה השם שלך?

אריק ארכדי בן אליזבתה.

אריק ארכדי?

ארכדי זה על שם סבא, ופה נתנו לי את השם אריק, ככה, חבר'ה. היה מישהו כזה ארכדי, לא? כידע מה, כאילו היה. אה, ארכדי כזה. יעבוד אצלי בקרוב הרב. אה, הוא ברוסיה עכשיו, ברוסיה.

עוד פעם השם?

אריק

בן אליזבתה.

אריק?

אריק. אתם זוכרים את האריק?

אריק ארכדי בן?

אליזבתה. אליזבתה?

זהו.

אין עוד שם. אה, אין עוד?

אריק אריק ארכדי בן אליזבתה.

השם יזכה אותך לשוב בתשובה שלמה,

ולראות אותות ומופתים לעבודתו יתברך, ולהחזיר יהודים בתשובה.

אמן.

ואני נותן לך רגע,

אני נותן לך אנציקלופדיה,

מתנה,

שמישהו תרם.

בעזרת השם. בבקשה.

תודה רבה.

אתה יכול לתת לי ברכה לזיווג?

זה יעלה לך בסערות.

אתה מוכן? זה בדוק? בדוק, מוכן? כמה זמן?

השנה.

מה? בטח.

ברוך, תתכונן היום.

עומר זה

במושב עומר.

זה מצווה לבער את הסערות האלה

מתי שרק אפשר, הכי מוקדם,

ושיזכה לזיווג הגון מהירה השנה.

אמן.

כן.

כן רבותיי,

אתם רואים מי שמתחיל בתשובה? טיק טק, מתקדם מהר.

שלום לכבוד הרב. שלום שלום.

לא בשביל המעמדים האלה, כאילו קמתי בשביל זכות הרבים.

כן.

יש את העניין היום של החומר.

החומר היום, אנחנו אוחזים בו, אני חושב,

אפשר להגיד,

יש אנשים שאוחזים בו יותר מהתורה.

וכל דבר היום,

אנחנו אוחזים בו חומר חזק ויותר חזק.

למשל, יש טלוויזיה, יש ביגוד,

כל ההנאות הגופניות, הגשמיות,

היום אוחזות בנו,

ואפילו כשאנחנו מתקרבים, מנסים להתקרב לתורה,

יש לפעמים את ה...

אתה מנסה להתקרב וזה לא הולך.

זה הפטנט של גוג ומגוג,

שהתפקיד שלו לרחק בין עם ישראל לאבינו שבשמיים,

על ידי התרבות הקלוקלת שהוא מפיץ באמצעים האלה.

וזה הדבר שבעזרתו נוכל להתגבר על הגויים, אם נתנתק מתרבותם ומכל סוגי הבילויים שלהם.

יהודי,

יש לו מערכת תורה ומצוות ושמחות וחגים ושבתות,

שאפשר ליהנות מהעולם הזה כל כך הרבה,

שלא מספיקים אפילו.

אדם יהודי שומר תורה ומצוות, כל כך הרבה אירועים ושמחות משמחים,

יש לו. איפה יש עם שיש לו כל שבוע שבת,

שזה אושר שם כדוגמתו?

איזה עם יש לו מספר חגים כמו שיש לעם ישראל?

איפה יש כזה דבר של חתונות ובריתות ובר מצוות וכל כך הרבה אירועים משפחתיים ואחרים? ושבע ברכות,

וחנוכת הבית, ופדיון הבן, ומה לא, מה לא, מה לא שיכול להיות

חיים חברתיים, קהילתיים,

יפים וטובים, שיעורי תורה ביחד.

תפילות ביחד, מה לא טוב?

חיי חברה הכי בריאים שיכולים להיות, במשפחה,

משפחה מאוחדת.

אבל כל אחד נמצא,

ההוא יש לו את הטלוויזיה בסלון, ויש בחדר שינה, ויש לילדים, ויש באוטו, ויש... מה זה?

זה רק פירוד.

אם בן אדם

מוציא את הטלוויזיה מהבית,

אתם יודעים איזה מתנה הוא נותן לחיים שלו? הוא נהיה בן חורין.

בן חורין.

יש אנשים שהיום שלהם נקבע לפי התוכניות.

היום אני לא יכול לצאת,

היום אני לא יכול לזוז, כי יש היום משחק,

יש היום סרט, יש היום סדרה,

יש היום ג'דתי.

מה זה?

באחד המושבים,

זוג,

החליטו לסלק את הטלוויזיה בבית.

אמרו שזה קשה,

אבל אנחנו עשרים שנה לא ישבנו בגינה,

יש להם גינה והכול, במושב, הכול.

לא ישבנו עשרים שנה בגינה והסתכלנו ביחד על הירח.

פעם היו יוצאים

לטייל לאור הירח,

שירים על הירח היה, מסתכלים בטבע, בנופים.

היום כולם מול הקופסה.

אההההההה כל הזמן.

לא עונה בטלפון. גרעינים, גרעינים. אני מקבל בטן, מפה עד להודעה חדשה,

שתייה וזה, וכל הזמן, ואההההההההה כל הזמן.

בקושי הולך לישון. הרבה מהתאונות דרכים, לפי מחקרים,

בגלל שאנשים הולכים לישון מאוחר,

או בגלל שרואים סרטי מתח, לחץ דם, בלאגן.

מי צריך את זה?

תנתק את זה, פתאום תרוויח כמה שעות כל לילה.

כל לילה כמה שעות

יש לך לבקר, ללכת, לקרוא,

לדבר עם המשפחה, לעזור לילדים בהכנת השיעורים.

פתאום יהיה לך המון זמן. אתם יודעים מה זה כל יום להרוויח שלוש-ארבע שעות?

ילד בממוצע ישראלי כל יום צופה בטמפלוויזיה ארבע שעות.

זה חורבן שאין כדוגמתו.

ועכשיו יש עוד את האינטרנט?

אז זה בכלל.

אז זאת אומרת, אדם איבד את חירותו והוא תקוע כל הזמן באספקת מידע. כל הזמן. חדשות, חדשות, מתח, מתח, מתח, מתח. כמה?

במקום שיבנה את עצמו, יבנה את חייו, חיי משפחתו,

הוא כל הזמן מסתכל על דמיונות.

מה זה הקופסה הזאת? מה יש שם?

סרטים שהם דמיון.

שום דבר לא מציאותי.

וגם מה שמעבירים בלוף.

כי מאחורי כל זה יש אינטרסים.

מה להגיד, מה לא להגיד. מה להסתיר,

מה להראות.

ובן אדם כל הזמן להוט לדעת, לדעת, לדעת, לדעת.

חבל על הזמן.

החיים קצרים. כשאתהגיע למעלה, לא ישאלו. קראת ידיעות?

קראת מעריב?

ישאלו אותך, אתה יודע את המקרא?

למדת משנה?

אתה יודע גמרא?

בשביל מה שלחו אותך?

מה עשית בעולם הזה?

בורא העולם נותן לך את המתנה הכי גדולה, את התורה הקדושה.

איתה אתה קונה את העולם הבא,

ואותה ישרת...

בארון, במזנון, והלכת לקופסה.

אין טיפשות יותר גדולה מזאת.

ואני מבטיח לכם,

בהבטחת גדולי חכמי ישראל במשך כל הדורות,

החפץ חיים והרב קוטלר והרב אלחנן וסרמן ואחרים אמרו,

כל מי שמתנתק מתרבות הגויים, ואין לך תרבות הגויים יותר מאתם בפלוויזיה ובאינטרנט,

כל מי שמתנתק

לא יוכלו לשלוט עליו הגויים.

יש לכם הבטחה של גדולי ישראל החכמים והקדושים.

אז מי טיפש

להכניס את זה הביתה כשכתוב, לא תביא תועבה אל ביתך?

וככה פוסק הרב עמדיה יוסף בספר רכיבי דעת.

מי שמכניס את זה מפלוויזיה הביתה עובר על לא תביא תועבה אל ביתך,

והורס את חיי המשפחה שלו.

זה חוכמה צריך, אומץ,

שאדם ינתק את עצמו ממה שהוא לא חייב,

מה שהוא לא צריך ומה שמקלקל אותו בני משפחתו.

אני אשאל אתכם שאלה אמיצה,

ואני רוצה לראות אם יש פה אנשים אמיצים. יהודים בדרך כלל זה עזים שבאומות,

יש להם כוח.

השם עוז לעמו ייתן,

השם יברך את עמו בשלום.

מי מהקהל הקדוש הזה פה, בקריית גת,

רוצה לתת גם דוגמה, רגע, רגע,

רגע, רוצה לתת דוגמה לא רק לתושבים פה, גם לאלה שצופים בנו בכל העולם,

ומוכן להוציא את הטמפלוויזיה מהבית.

מי מוכן? שירים את היד.

אתה מוכן?

אני מזמן,

אומר את האמת לרב, אני מזמן לא רואה טלוויזיה.

אבל היא נמצאת.

שנייה אחת. העגל נמצא אבל. שנייה. כן.

הבעיה היא שאנשים הן יותר,

הן מחוברות לזה.

איך, אני אסביר לרב.

אני אדם שעובד... אתה נשוי? כן.

אני עובד מהבוקר. אשתך פה?

כן. שנייה אחת. אדם... תן לי לדבר את הרגע.

אני יודע שהיא לא תסלח לי, אבל היא לא תסלח לי. אני אסלח לך.

שנייה אחת.

נכון שאת מסכימה להוציא את הטמפלוויזיה?

זה יותר גרוע לבעלך מאשר לך. את מסכימה, נכון?

מסכימה?

כדאי לך לשמור על בעלך. לא טוב שהוא יראה טמפלוויזיה.

מסכימה? רוצה שהילדים יגדלו כמו שצריך, בריאים בנפשם וברוחם?

רוצה שהשם ישפיע עלייך טובות?

מה את אומרת?

שנייה אחת.

מה את אומרת?

מה? קשה לך?

הוא יסחב את זה החוצה.

זה קופסה ריקה וחלולה שיש בה כרטיס,

שאם שוברים את זה כמו ש...

אני שברתי לפני למעלה מ-25 שנה,

שברתי עם פטיש את הזכוכית

והכול ריק.

ולא האמנתי

שישבתי שנים מול זה ככה בוהה בעיניים

ומסתכל כאילו לא יודע מה.

אתה לא מאמין, פתאום אתה תופס

תיבה ריקה, אין בה כלום חוץ מכרטיס בפנים.

כלום!

דמיון!

אני אתן לך.

הם עושים מסך כבד, הם עושים מסך כבד. הנה, תראה, אתה רואה?

LCD, אתה רואה פה לפניי?

תראה כמה זה דק.

אתה רואה?

אפשר יותר דק.

אפשר לשים אפילו נייר.

הכל חרטא.

מה זה?

מה זה?

אה, חשבתי שזה פרופיל.

למה אתה לא מאמין? אתה מתקדם מסע מידע. מתוק.

אפשר לקחת דיסקים, אפשר לקחת זה, בשביל זה.

לא צריך להחזיק את הטלוויזיה. הנה, יש מסך LCD,

זה אין בו כלום.

אתה מכניס דיסק שאתה רוצה לראות רב מסוים,

אתה רוצה ליהנות מזה, דברי תורה,

יש דף גמרא,

יש דף היומי, היום הכול יש.

אתה מכניס, רואה את זה, ושלום על ישראל. למה אתה צריך להחזיק את כל התועבה הזאת?

תועבה זה קללה, קללה בתוך הבית.

הכול לא טוב. עצם המכשיר הטמא הזה אסור שיהיה בבית.

DVD ומסך כזה, אין בעיה.

לא טמבלוויזיה, טלמבלוויזיה,

זה טמא.

טמא.

טמא.

טמא.

או כזה, או מסך של מחשב, אבל לא זה.

ובלי אינטרנט,

רק מי שעובד עם זה וזקוק לזה למהלך העבודה,

כן, אבל מי שלא,

לא יחזיק את זה. זה דבר איום ונורא.

זה הרס משפחות לאין שיעור.

זה מיועד רק להציל את הרחוקים שאין שום דרך להגיע אליהם.

מה את אומרת, גברתי?

כן,

היא שלחה לך אס.אם.אס?

לא. רגע. כן.

הבעיה היא שאני עובד מהבוקר,

חוזר שעה-שעתיים בבית, מתרענן, הולך, לומד בערב שעתיים,

הולך השם, קביעת עתים לתורה, משתדל,

ולאישה אין מה לעשות. זאת הבעיה.

מפה מתחיל. לא הבנתי. מהבעיה של השיעמום. אני לא נמצא בבית כל היום. שמעתי, אחד אין לו מה לעשות.

אז מה אתה אומר? שיקפוץ מקומה רביעית?

אני לא מסכים עם זה, אבל אם הרב יצליח לשכנע אותה... אני לא מצליח כלום. אני שואל אדם, אין לו מה לעשות. לקפוץ מקומה רביעית.

זה להשתגע, להתאבד. הרי כל דקה שרואים בזה זה איסור.

כל דקה שמחזיקים זה איסור.

לא אני הפוסק, אני לא פוסק הלכה.

אני מקריא לכם מה כתוב.

אומר הרב עובדיה יוסף, לא תביא תועבה אל ביתך.

אתה מביא תועבה לתוך הבית.

אני שואל אותך, אם היית רואה בן אדם שמכניס עץ אשוח של הנוצרים,

מכניס אותו לבית ומדליק נורות

בעץ אשוח.

מה היית אומר על אחד כזה?

קודם כול הוא נוצרי.

לא, אני מדבר על יהודי. יהודי? מקריית גת, כן.

הוא מנותק מהמציאות, הוא מנותק מהדת. טמבלוויזיה פי אלף אלפים יותר גרוע, למה עץ אשוח לא מדבר, לא משכנע,

לא עושה כלום.

וזה כל טומאת הגויים בעיניים עם כל העריות והאלימות והלכלוך והטינופת,

הכול ומשדר ותעב וקמע, ולא יכול בלי.

לא יכול בלי.

היה בן אדם אחד שמכר,

אתה שומע, ספרים חיצוניים. אתה יודע מה זה ספרים חיצוניים?

ספרים של גויים, קשקושים וכו'.

הלך לבית כנסת והיה מוכר בחוץ,

מוכר ספרים חיצוניים. בא אליו הרב, אמר לו,

תגיד אתה השתגעת, אתה מוכר ספרים חיצוניים?

אמר לו, תשמע, זה פרנסה,

אין לי מה לאכול,

פרנסה.

אמר לו, אם אני אמצא לך עבודה אחרת אתה תהיה מוכן לעזוב את זה? אמר, כן, תאמין לי, אני לא, אין לי עניין,

רק יש בזה הרבה רווח, ואין לי פרנסה, אז אני מוכר.

אבל אם הרב ימצא לי עבודה, אני מוכן להחליף.

אחרי יומיים בא אליו הרב, אמר לו, מצאתי לך עבודה.

אמר, יופי,

מה עבודה?

אמר לו, תשמע, לפני מספר ימים בדיוק

מת השמש של המנזר של הנוצרים שהיה עושה ככה בפעמון.

ובדיוק פגשתי את הכומר, שאלתי אם יש עבודה פנויה, אמר לי, כן.

אז הוא מוכן לקבל אותך, אתה תעשה רק גלינגלנג,

גלינגלנג, גלינגלנג.

אמר לו, מה, כבוד הרב, אתה חושב שאני אהיה שמש לעבודה זרה?

אמר לו, זה עבודה זרה יותר גרוע מגלינגלנג.

אתה מוכר את הספרות שלהם.

אנשים לא תופסים בכלל.

אתם חושבים, פלוויזיה זה כלום, זה משהו כזה, זה כלום.

זה אסון, זה האסון שלנו. האסון שלנו שאנחנו מחוברים לגויים דרך זה.

וגם התוכניות הישראליות זה על בסיס שלהם.

כל מיני תוכניות שמעתיקים מהם.

אנחנו צריכים להיות מנותקים מזה.

לא שייך אלינו, אנחנו יהודים, בני אברהם, יצחק ויעקב.

אתם לא יודעים מה זה ללמוד בספר,

אתם לא יודעים מה זה לשבת עם חיק המשפחה, אתם לא יודעים,

כי אתם תקועים עם זה.

תנסו ותראו.

אני רוצה לשמוע רק רגע, אני רוצה עשרה יהודים שמוכנים

לזרוק את הטמפלוויזיה, אני עושה פה מהפכה.

עשרה.

תבוא לפה.

כל מי ש... תבואו לפה, בוא.

בוא, מותק, בוא.

בואו אבל, בואו, תעמוד.

עשרה אני רוצה, עשרה.

עשרה יהודים.

בואו, בואו, בואו, כדאי לכם.

בואו, אני אומר.

איזה...

תבואו לפה, אני צריך. כן, כן.

תעמוד פה, כן. בואו, נו, בואו.

בואו.

עמוד פה, כן.

עשרה יהודים אמיצים, יהודיות גם, בואו. הנה עוד אחד בואו, ברוך הבא.

הנה עוד שניים. אשריכם ישראל.

אשריכם ישראל. בואו, בואו לפה.

מי עוד מוציא את הטלוויזיה בקריית גת? בואי! בואי! בואי! בואי! נו, לא להתבייש! צריך להתבייש להחזיק את הטלוויזיה. בואו!

בואי לפה.

איפה השתיים שם?

איפה?

בואו! נו, בואו לפה.

בכבוד. נו, קדימה.

תראו איזה ברכה תקבלו שלא קיבלתם מעולם.

בואו, תעמדי שם בבקשה.

בואי, בואי לפה. בואי, בואי, בואי.

תהיי דוגמה.

תהיי דוגמה. בואי. הינה עוד אחת. אשראי.

הינה, אשתך הסכימה. אשתך הסכימה. יא חביבי.

בכבוד. בואו לפה. תראו איזה ברכה אתם מקבלים עכשיו. יא חביבי. יא חביבי. יא חביבי.

יא חביבי.

אשריך אשריך. תעמוד פה, תעמוד פה.

אנשים שם. רגע.

כדאי לכם.

כדאי לכם.

מי עוד מוכן?

הנה עוד יהודי. קדימה?

מחיאות כפיים. מה זה? מה זה?

מה זה? אתם חושבים שזה קל?

יש עוד?

יש עוד? הנה אשרייך! וואי, וואי, וואי, וואי, וואי, וואי, וואי, וואי, וואי, וואי, וואי, וואי, וואי, וואי, וואי, וואי, וואי. עוד אחד. אשריך על חיי העולם הבא. וואי, וואי, וואי, וואי.

הנה, הלכה אגרא, הלכה אגרא, הלכה אגרא, פגרה, פגרה.

בכבוד, הנה עוד אישה אחת.

מי עוד מוכן לקבל על עצמו לזרוק את הטמבלוויזיה?

לנפץ, לשבר, יא חביבי, יא חביבי.

מי עוד?

יש עוד? לפני שאני סוגר את הרשימה,

יש עוד?

מי עוד אמיץ?

בוא מותיק, בוא, בוא!

חזק, חזק!

עכשיו יש לכם את כל הזמן בחיים.

איזה אושר.

זה לצאת מעבדות לחירות. מעבדות לחירות.

איזה גיבורים.

יש, אם לא... הופה! עוד אחד.

איזה גבר.

חזק וברוך.

חזק וברוך. מי עוד?

לפני שאני סוגר את הרשימה,

ברכה, חבל על הזמן.

לנתק את הכבלים. בוא, תעלה לפה, לנתק את הכלבים.

בוא!

אשריך לחיי... עוד אחד! יא חביבי!

יא חביבי!

יא חביבי!

אשריכם, רגע, מי עוד? מי יש לו אומץ עוד? מי יש לו אומץ עוד?

זה קידוש השם שאין כדוגמתו. באמריקה רואים את זה עכשיו באירופה.

יא חביבי, מה שאתם עושים פה זה היסטוריה.

מי עוד? מי עוד?

בוא מותק, בוא!

יא אשריך, אשריך.

בחור צעיר, איזה כוח צריך, יא חביבי.

אשריך, אשריך. מי עוד? מי עוד יש?

עם ישראל קדושים, עם ישראל קדושים.

עם ישראל, עוד מעט יהיה על הבמה יותר ממה שיש בקהל.

יותר ממה שיש בבצד.

עם ישראל, כן, כן, אשריכם, אשריכם.

מי עוד? הנה הוא תורם אנציקלופדיה לכל אחד.

בוא, תעלה, בוא.

הנה,

תורם אנציקלופדיות בשביל כולכם, יא חביבי.

יא חביבי.

איפה, איפה עם ישראל?

תראו, עם ישראל אוהבים זה את זה.

תשע עשרה, אז אני צריך עוד שלושה.

עוד שלושה שיהיה כנגד כב אותיות של התורה.

יאללה, בואי, בואי, הנה עוד אחת,

עוד שניים,

כנגד התורה הקדושה.

מוציא מהחדר, אתה נותן לו?

מוציא, יאללה, בוא.

הנה,

הנה עוד שניים, הנה עוד שניים, אשריכם.

אשריכם, אתה רוצה מנצפח?

הוא מוכן לתת מנצפח. 27 אנציקלופדיות.

עוד חמישה יהודים.

יש חמישה מחוץ לארץ שברוך השם כבר מילאו

אשריהם ואשריכם. מה אתה מוציא?

אני יכול להוציא מהחדר, בתנאי. בתנאי?

אבל רגע, לאן אתה מוציא מהחדר?

לפח.

לפח, אבל.

בוא לפה מתוק, בוא.

תודה רבה.

השם יזכה אותך לזיווג הגון מהרה השנה.

אליהו בן גותה.

מי שבירך אבותינו הקדושים, אברהם, יצחק ויעקב, משה ואהרון, דוד ושלמה וכל הקהילות הקדושות והטהורות,

הוא יברך את כל הקהל הקדוש הזה,

הם, ונשיהם ובניהם ותלמידיהם וכל אשר להם,

להברך את כל הגיבורים והגיבורות כאן

שקיבלו על עצמם, ואלה שבאינטרנט,

שקיבלו על עצמם להוציא את הטלוויזיה מהבית,

שלא יאונה להם כל רע,

שתהיה להם הצלה ושמירה מעולה,

שיזכו לסיעתא דשמיא בחזרה בתשובה,

שיצליחו בגידול הילדים ובחינוכם,

שיזכו לסיעתא דשמיא ופרנסה טובה, אמן!

בחיאות כפיים,

מגיע לכם.

אתם רואים?

התנגדות של אישה אחת שלא רצתה להוציא,

הביאה כמעט 30 טלוויזיות בחוץ, וגם היא הוציאה.

הזכויות שלה.

מגיע.

שם.

אנא בטריטה

באריה ליאון

בן עזיזה תזכו בעזרת השם לזרע חי וקיים מהרה

איך הם מתגברים בעצם על כל התאוות וכל הרצונות שיש, כי באמת לחזור בתשובה זה באמת הרצון שיש לכל אחד, אני מאמינה, אבל כשמתחילים את הדרך זה כאילו,

לוותר בקיצור. היצר הרע בא ופתאום מכניס מחשבות של... ברור, ברור. אני אגיד לך קודם כל, העצה הכי טובה קודם כל

זה להתנתק כמה שיותר ממה שגורם את זה. אחד, זה טמבלוויזיה, זה כלי משחית,

והאינטרנט שמשתמשים בו למטרות

שהן לא לצורך עבודה, מה שנקרא.

התרחקתי, אבל... רגע, אני מדבר לכולם.

זה אחד הדברים שמושכים אותנו לתרבות אומות העולם ולתאוות שלהם,

ואז אדם לא פנוי להסתכל בדברים של קדושה, של טהרה, של יהדות,

אין לו מסורת,

אין לו כלום. מדי פעם, כן, יש איזה חג שנופל,

הולכים לבקר משפחה וכו', אבל זה,

כשאדם מחובר לתרבות של הגויים, זה היצר הרע הכי גדול.

אם בן אדם מחליט להתנתק מתרבות הגויים,

הוא ניצל לגמרי,

לגמרי. תארי לך, בן אדם,

אין לו טמבלוויזיה, אין לו קולנוע,

אין לו פאב,

אין לו אינטרנט, אין לו... מה יש לו עכשיו?

רק משפחה,

וחברים וידידים טובים, בית הכנסת, בית המדרש,

וללמוד ולעשות מצוות. מה נשאר? אבל איך מתחילים את זה? כאילו, מה... פשוט מאוד,

כיוון שאדם, זה לא יכול פשוט לקום וללכת, לעבור דירה? תראי, אני ככה עשיתי, אני התחלתי בדיוק ככה.

ברגע שהבנתי שהקדוש ברוך הוא מסתכל עליי, לא יותר מזה,

ברגע שהבנתי שהוא מסתכל עליי,

הבנתי שאני בבעיה.

כי אני לא יכול לברוח ולא להתחמק גם אם אני אהיה בחדרי חדרים,

MRI יש היום, MRI, יש שיקוף MRI,

הוא עוד יותר יש לו.

והכול מוקלט והכול מצולם, ועל זה אני עתיד לעמוד לפניו, יראו לי הכול.

אז אם אני לא רוצה סרט לא יפה,

אז אני צריך לדאוג לו עכשיו, לא להצטלם.

אבל אין ברירה, אי אפשר להתחבא.

אז צריך לעשות מעשים טובים.

להתגבר על תאוות,

תראי,

תאווה זה דבר טוב שיש לאדם, כי אם אדם לא מתאווה,

אז הוא לא עושה כלום. אם לא יהיה לנו תיאבון, לא נוכל.

אז לכן יש תיאבון,

יש תאווה.

צריך רק להפנות אותה לאפיקים טובים.

יש אדם שהוא תאוו לכסף.

אוהב כסף, לא יסבע כסף.

אבל אותה תאווה יש גם בצד השני של הקדושה.

אוהב מצוות, לא יסבע מצוות.

תאווה היא...

לכולם, השאלה לאן מפנים את הכוחות?

אם אני רוצה לעזור לזולת,

אז אני עוזר לזולת.

אם אני רוצה לעזור רק לעצמי, אני אגואיסט? אני אעזור רק לעצמי. אבל עזרה יש.

השאלה למי?

אם נפנה את זה לאפיקים טובים ונהיה בחברה טובה, יהיה יותר קל. לדוגמה, אם יהיו לך חברות

יותר חזקות ממך, יהיה לך קל.

אבל אם את לא מוצאת כאלה, יהיה לך קשה, כי אם תצהרי עם אלה שהן לא כל כך רוצות,

אז מה הן יעשו?

הן ישאירו אותך איתן.

אבל אם תתחברי ליותר חזקות, ודאי שתוכלי להתגבר.

אם הסביבה לא מאפשרת,

אז עוברים לסביבה שמקלה.

אם אי אפשר לעבור לגמרי, אז הולכים לתקופת מה בשביל להתחזק.

יש מדרשיות, יש כל מיני דברים.

לא חסר. בקיצור, אם רוצים,

אפשר. נכון, קשה. גם להפסיק לעשן קשה, להפסיק לאכול קשה.

הכול קשה.

לא אמרו שהכול בא בקלות.

אבל אם יש רצון, אין דבר שעומד בפני הרצון.

כי כוח הרצון

נותן לבן אדם לעשות דברים שהוא לא היה חולם, שהוא יכול להשיג אותם.

רק רצון.

אבל גם בשביל לרצות צריך לדעת.

יש אנשים שהידיעה לא מספיקה בשביל לעורר אצלם את הרצון.

לכן צריכים אנשים גם ללמוד קצת, לקרוא קצת, או להסתכל.

באינטרנט, אלה שמסתכלים,

באתר שופר נקודה נט, לראות למעלה מ-1,500 סרטים שנותנים חיזוק.

ואז בן אדם יכול להתחזק.

זאת אומרת, חייבים לעשות מאמץ

לצאת מתוך הבועה שנמצאים. אם אדם לא יעשה את המאמץ הזה, הוא לא יגיע אף פעם.

אבל חייבים לוותר על תאווה תמורת תאווה חיובית.

אותם כוחות, רק לכיוונים טובים.

ולך יש, נגיד, אין לך תאוות כמו שהיו לך לפני?

יש לי, יש לי, יש לי. נלכת לעוד הרצאה, עוד הרצאה, להחזיר עוד יהודים בתשובה, עוד הרצאה.

שלושים שנה אני עושה את זה כל הזמן, רץ ממקום למקום,

ואין לי רגע זמן, לא פנוי, מהבוקר

עד אחר החצות, לא פנוי. אין לי דבר כזה רגע של מנוחה. אני מעמיס על עצמי עוד ועוד ועוד.

אני יושב פה,

אבל מכינים לי כבר הרצאות. יש 80 הרצאות קדימה,

ויש הרצאות עכשיו בחוץ לארץ בחודש שבת, צרפת,

שווייץ,

ניו יורק, ארגנטינה,

כל העולם, דורי דורי החממה,

להחזיר את כולם לארץ הקודש ושיעשו תשובה.

אין לי תאווה יותר גדולה מזאת לראות בגאולת עם ישראל, ושהקדוש ברוך הוא שמח ומאושר.

תודה.

ערב טוב, הרב. ערב טוב.

יצא לי לאחרונה להיפגש בכמה תימנים שטוענים ש... לא רואים אותך, אני לא רואה.

כן.

יצא לי להיפגש בזמן האחרון עם כמה תימנים, לדבר איתם,

תימנים שטוענים שרבי שמעון

בר יוחאי לא כתב את הזוהר הקדוש.

מה זה אומר? את מתכוונת לדרדעין. דרדה, כן.

כן.

אלה, אין להם חלק לעולם הבא.

מי שכופר,

מי שכופר באחד מן הדברים שנכתבו על ידי התנאים הקדושים, אחד מדברי החכמים, זיכרונם לברכה,

כך אומרת הגמרא בסנהדרין, אין לו חלק לעולם הבא.

טוב, אמרו לי לשאול גם על שטראוס.

מאוס?

מאוס.

עם מילקי מאוס?

לא אוכלים לא שטראוס, לא מאוס ולא עילית כלל,

משום שאלה חברות שמחטיאות את הרבים, כמו שהתפרסם בעיתון ארבע כנפות במשך שנים, והם לא השתנו מאז

כלל וכלל.

כל מי שבולם פיו מתאוות של שטראוס, מאוס ועילית,

אשרה ואשרה חלקו בשמיים ישלמו את שכרו.

ואני רוצה להגיד לכם שיש חברות אחרות טעימות יותר,

שנתוודענו אליהן, רק שעזבנו את אלה,

וגם יותר זול לפעמים.

אז אין שום בעיה, צריך קצת לחנך את אלה

שלא אכפת להם מהציבור הדתי והחרדי,

והם חללים שם שמיים בפרהסיה בשביל הכסף.

אז גם עילית מגדים?

אסור.

בדיוק, זו אותה חברה. שטראוס עילית זו חברה אחת.

זה לא בגלל הכשרות,

זה בגלל שהם עשו דברים שלא ייעשו ויצאו כנגדם גדולי ישראל.

לא צריך

בשביל זה, אם אל על מחללת שבת וטסה בשבת,

אז יוצאים נגדה גדולי ישראל ואומרים לא לטוס. לא בגלל שהאוכל בפנים לא גלאט,

יש לפעמים גם אוכל גלאט,

אבל לא בגלל האוכל,

בגלל החילול שם שמיים שהם עושים בפרהסיה.

כבוד הרב, יש כשרויות מסוימות שאפשר לסמוך עליהן? או שכל מוצר שנוערה שרשום למהדרין מן המהדרין, אני יכולה גם לקנות?

זה לא כל כך פשוט,

אבל אני לא רוצה לפרסם את הדברים ברבים.

תשאלי אחר כך ואני אענה לך, ואם תרצי, תעבירי את הדברים.

איפה אני אשאל אחר כך?

יש טלפון,

אוקיי, תודה.

תהיו בריאים.

כבוד הרב, שלום.

שלום.

אני קצינה בקבע,

משרתת בצבא שלוש וחצי שנים.

השאלה שלי היא,

מה דעתך על צה״ל?

ואם אתה חושב שאנחנו עובדים לחינם?

כי אני בסופו של דבר בן אדם מאמין,

למרות המעשים שלי,

משרתת בתפקיד יחסית קרבי,

שירתתי כמעט

בכל גבול בארץ,

בדרום בעיקר,

ועם הזמן, כן, אני מבינה הרבה יותר ויותר שהלחימה לא תיפסק בכל גבול שהוא לא תיפסק.

וגם כבן אדם מאמין, אני מאמינה שכן ה...

הסוף, איפה שהוא קרב.

אז למה בעצם צה״ל עובד קשה? למה אני הולכת

כל יום לעבודה?

וכן, באיזה מקום גם אוהבת את מה שאני עושה ואוהבת לתרום לצה״ל?

למה זה?

אני מודה לך על השאלה.

אני רוצה להגיד לך ככה,

מה אני חושב על צה״ל, אם את שואלת אותי מבחינה דתית או לא דתי?

אם את שואלת אותי אם הוא יפתור את הבעיות של ישראל, הוא לא יפתור.

אם את שואלת אותי אם צריך אותו, אין ברירה.

אם את שואלת אותי

מה את עושה שם,

את לא במקום הנכון, כי אישה אסור לה לשאת נשק על פי התורה,

ולא תלבש אישה כלי גבר.

אז לכן,

זה בקצרה.

עכשיו בהרחבה.

את המציאות הזאת שאנחנו עומדים מול אויבים וכבר יש צבא והכול,

אי אפשר לשנות.

אי אפשר היום להוריד את הנשק ולהגיד לאויבים,

אתם רואים? פוס, אנחנו התחלנו לראשונים, הורדנו את הנשק.

מספיק, די.

אין דבר כזה.

אין אפשרות כזאת. כבר אנחנו נקלענו למציאות.

אבל אם אנחנו חושבים שצה״ל יכול לפתור בעיות,

טעות גדולה ביותר.

למה?

לתקוף, צה״ל יודע טוב מאוד,

גם במרחקים גדולים,

אבל להגן, הוא לא יודע בכלל.

הינה, אנחנו שנים מקבלים טילים על גבי טילים,

והם לא יכולים לחסוך. אין תקרה מעל ישראל. אין תקרה.

וטילים נכנסים.

ולא רק זה, מחבלים מסתובבים,

וטרקטורים עולים.

אי אפשר.

אין מה לעשות.

אין מה לעשות.

יש רק דרך אחת. דרך אחת. מה הדרך?

אם השם, נשכנע אותו, הוא יודע לטפל בכולם. הוא טיפל בכולם במשך כל הדורות.

אין מי שמטפל יותר טוב ממנו נקודתית ואזורית.

אם הוא רוצה, הוא מסכסך בין האומות. לדוגמה,

מי יאמין

שבעופרת יצוקה, כשאנחנו קודשים, קודשים את הפלסטינים,

סעודיה ומצרים איתנו בירדן נגד איראן ונגד חמאס?

מי היה מאמין?

לא שקללו את זה בכלל.

זאת אומרת, זה היה בלתי צפוי.

זה היה נזקק מאוד להאריך את המבצע, שלא נגמר, כמובן, כמו תמיד. צהל אף פעם לא מסיים את המשימות,

כי יש שוטר גדול אמריקאי שאומר לנו מתי להפסיק.

אז לכן צהל הוא לא רלוונטי.

הרי מחר, אם ארצות הברית תחליט לא לתת לנו חלפים ל-F-15,

אז נהיה צבא זקן,

ולנו דאגו שלא יהיו מטוסים משלנו,

אז לכן מה נעשה?

וכן, על זה הדרך.

האמריקאים יודעים איך לנתב ולשלוט,

ואנחנו נפלנו לתוך זה שאנחנו זקוקים להם.

אנחנו יכולים לעשות טילי חץ,

אז הם דאגו, שניהם מחוברים בפרויקט, בשביל שהם יוכלו להחליט אם כן נמשיך או לא נמשיך ומה יהיה הקצב.

הם רוצים לתת לנו מקאם, אבל עכשיו פטנט חדש,

לא אתם תחזיקו אותו,

אנחנו הם חיילים אמריקאים.

אם בדרום נשב מול המקאם ונגיד לכם אם יורים עליכם או לא.

זאת אומרת, הם יחליטו בשבילנו אם נדע או לא, ומתי.

כמו שקיסינג'ר בזמנו,

11 יום לא נתן רכבת אווירית לישראל, כי זה היה אינטרס של האמריקאים.

זאת אומרת, צה״ל לא ממלא את הפונקציה והייעוד שלו אפילו לפי השיטה הישראלית החילונית,

וגם המדינאים לא מסוגלים להשתמש בו עד הסוף.

רק כי כלי מרתיע ותו לא, ובסוף זה נגמר על שולחן הדיונים ובשיחות בטלפון האדום עם אמריקה.

הבנת?

אז זאת אומרת, צה״ל לא יפתור לנו שום בעיות.

מה עוד? אם צה״ל מתעצם, אז גם צבאות העולם מסביבנו מתעצמים.

אתה יש לך כזה,

אז הם יקבלו מיג וסוחוי, 27,

כי אחרת מה הוא יעמוד מולך?

אתה יש לך F-15 משוכלל,

אז הם מביאים סמ-300,

S-300, ואז הם יכולים, עם נמ״ם כזה,

בגובה של 45,000 רגל, קילומטר,

להפציץ את המטוסים שלנו.

בקיצור, זה חר בודר, ללא תכלית, כמו שאמרת.

מזה לא היה פה פתרון.

אבל רק דבר אחד יכול, יש לנו היסטוריה 3,300 שנה,

אין עם בעולם שיש לו היסטוריה יותר ברורה מזה.

לא היה לנו מעולם צבא סדיר,

רק ראשי ישיבות וחכמים. את יודעת שעד לפני 120 שנה,

מי שהנהיג את העם היהודי במשך כל הדורות זה היו רק חכמי ישראל?

שום צבא.

אפילו בר-כוכבא, כשהיה, הפיל אותנו,

לא הציל אותנו, הפיל אותנו,

ששחטו 8 מיליון יהודים בביתר,

בגלל שהוא הראה את כוחו וגבורתו.

עם ישראל ידע תמיד

להלך בין הטיפות כשעשו את רצון השם, והשם עשה את כל הדברים.

אנחנו לא עם של כוח,

אנחנו עם של מוח.

הכל, כל יעקב והידיים בידי עשיו.

אנחנו רוצים לקחת את הידיים של עשיו,

אז אנחנו, אין לנו את הכל יעקב.

אם היו בתי מדרשות שלנו מלאים ולומדי תורה,

ואלה שמתפללים לשם שתפילתם מקובלת ורצויה,

היה לנו יותר השפעה.

אבל אם אנחנו סומכים על הנשק,

מה אתה עדיף ממי שנתברך על חרבך תחיה?

אתה לא התברכת על חרבך תחיה.

מי זה יעקב?

איש תם יושב אוהלים. מי זה עשיו?

איש ציד, איש שדה. זה ההבדל. זה אדום, זה אמריקה, זה אירופה. אנחנו לא.

אנחנו תולעת יעקב,

כמו שתולעת הכוח שלה בפה מחודרת גזע של עץ עם פה רכרוכי,

ככה אנחנו עם התפילות שלנו בוקעים את השמיים.

אבל אם אנחנו חושבים שאנחנו חכמים עם נשק,

אז יום אחד זה טוב, יום אחד זה לא טוב.

היו מלחמות שהפסדנו.

מאז ששת הימים אנחנו רק מפסידים, מפסידים,

שהיום אנחנו מול כנופיות ולא...

מצליחים.

כי מה הם עשו? תרגיל.

לא אומה נלחמת, כנופיה בתוך אומה.

חיזבאללה בלבנון של סוריה ואיראן,

חמאס בתוך עזה וזה, ועם מי תריב?

עם כנופיה? תפוס אותם.

מה אתה יורה על מדינה?

הרי על זה זועקים העולם.

עכשיו מה יהיה? לאיראן תהיה פצצה גרעינית?

מה הם יעשו?

הם יזליגו פצצת אטום,

לארגון טרור, וזו הסכנה העולמית.

ואז את מי תתפוס? לך, תחפש לך אותם עכשיו. איפה תחפש אותם?

מה, תפציץ את איראן? הם לא ירו.

הם לא ירו גם משטחם, הם לא טיפשים.

הם ידאגו שיירו את זה מאיזשהו מקום,

או שיכניסו פצצה מלוכלכת בתוך תיק

לבפנים כמו שעצרו, אתם לא יודעים.

במלחמת לבנון השנייה עצרו אנשים שהגיעו עם פצצה מלוכלכת שהייתה יכולה לעשות נזק של עשרות אלפים,

שחדרה דרך ירדן.

אבל פה לא אומרים הכול.

אז תדעו לכם, המצב הוא לא פשוט.

לא יעזור לנו לא צבא, גם אם אמריקה תעזור, לא יעזור.

גם אם אמריקה תעזור, לא יעזור.

כי המוסלמים מצפצפים עליהם. תראו מה זה תימני, אחד מהמערה בלאדן.

פירק את העולם,

אחד,

אחד שהחליט שהוא מחנך אותם, את המערב,

את אלה שמפיצים את התרבות המערבית נגד הדת האסלאמית,

בגללם קוראים לנו השטן הקטן,

הם השטן הגדול,

בג'יהאד, עם בן אדם אחד, מערה.

הם עם כל המכשור, לוויינים, הכול. קוראים את העיתונים שלהם לשלמטה,

אבל אותו לא מוצאים.

אז זאת אומרת, רואים שבדור הזה שיש פצצות אטום, בן אדם בודד עם רוח,

עם רוח,

רוח לחימה, עם קלצ'ניקו, הוא מסתובב בהרים, לא יודעים איפה הוא.

שולח קלטות,

לא כמוני.

אני צריך להפיץ קלטות, עולה לי כסף.

הוא שולח רק אחת, כולם מפיצים אותה בחינם.

אל-ג'זירה, כל העולם רואים מה הוא מדבר.

אחד עם רוח, תראו מה עושה.

מעצמות שלמות לא יכולות לתפוס אותו.

מה מראים לנו מן השמיים?

אין כוחי ועוצם ידי בדור הזה.

ואם יש,

זה רק יסבך את העולם, והעולם יפציץ את העולם,

והעולם יחריב את עצמו.

אבל אם אנחנו נלך עם הרוח היהודית,

מול אללה ואכבר, המשמע ישראל, מי יכול עלינו?

זה שמע ישראל, השם אלוקנו.

השם אחד.

הוא אלוקנו.

אלוקי ישראל הוא נקרא.

בסוף הם יכירו כל העולם שהשם אחד, אבל כרגע הוא השם אלוקנו.

בסוף הוא יהיה השם אחד שכולם יכירו אותו.

אבל כרגע אנחנו לא משתמשים אפילו באבא. אבא שלנו, מלך העולם הכי חזק,

לא פונים אליו.

אולמרט עשה קצת הרואה שם עופרת יצוקה,

ואחר כך מה אמר?

אשרי העם שצה״ל לא.

במקום להגיד אשרי העם שהשם אלוקיו,

אמר אשרי העם שצה״ל לא.

נו, אתם מבינים?

הם הגויים,

הנוצרים והמוסלמים, מזכירים את שם השם לפני שיוצאים לקרב, לפני מלחמה, לפני כל דבר.

כל הזמן. God bless America, God bless America.

כולם אומרים.

הערבים אומרים אללה וכבר. יורים פגז, אללה וכבר.

אללה וכבר.

מתרוממים אללה וכבר.

הכול אללה וכבר.

אצלנו אפילו ברוך השם לא אומרים.

מה שיתרוע מהר לא אומרים.

נו, אז איך אנחנו ננצח?

איך ננצח?

אין רוח יהודית אמיתית. אין.

אתם יודעים מה זה אם היה קם רמטכ״ל

ואומר בשם השם נעשה ונצליח,

ואיזה רוח היה מפיח בלוחמים.

איך היה נראה הצבא?

איך זה היה נראה אחרת?

אם לפני הקרב, לפני המבצע,

היה ראש ממשלה עומד ואומר,

רק השם יעזרנו, אנחנו בוטחים בשם צווקות.

הוא אבינו, הוא מלכנו, הוא יוליכנו, הוא יושענו.

אם הוא היה אומר כזה, יא חביבי, מה פחד? הם היו נופלים.

על מה הם מתבססים הגויים?

שאנחנו לא עובדים את השם.

בשביל זה הם קוראים בשם השם כל הזמן. תראה, אתה אומר, זה עם סגולה שלך?

אלה הנבחרים שלך?

להם לתת את התורה? הם לא מזכירים אותך בכלל.

אבל תראה אותנו כל הזמן, אללה וכבר, אללה וכבר, מהבוקר עד היום. אז מה אתה צריך אותם?

זה הבעיה.

הבנת?

הבנתי, אבל עדיין יש משהו במה שאמרת שמאוד מציק לי.

אין בעיה, נפתור אותו.

אוקיי.

שוב, כאחת שנמצאת במערך הלחימה ביום-יום

ורואה בעיניים,

אני קשורה למערך התצפיות והמכ״מים,

ושוב, בלחימה היום-יומית,

קשה לי עם האמרה שלך שצה״ל לא מגן.

כי החיילים שלי והחיילות שלי

מגנים

ושומרים עלינו,

ובזכותם, אני יודעת, ובוודאות, אנחנו יושבים כאן בשקט.

בזכות הקדוש ברוך הוא. גם בזכות הקדוש ברוך הוא, בעיקר בזכות הקדוש ברוך הוא.

אני אשאל אותך שאלה.

דבר כזה, אני מרגישה שאליון בצבא זה כלי של הקדוש ברוך הוא. לא, לא, לא, בכלל לא, בכלל לא, בכלל לא. למה לא? אני אסביר לך למה לא.

אחד,

גם בזמן דוד המלך, שהוא לוחם מלחמות וניצח,

היה כנגד הלוחמים לומדי תורה.

זאת אומרת, הצבא היהודי העמיד

12,000 לוחמים ו-12,000 לומדים. זה כנגד זה. ומי שמר על מי?

הלומד שמר על הלוחם ולא הפוך.

פה לא נותנים שיהיו לומדים.

מנסים לבטל שיהיו לומדים. הפוך, רוצים לגייס את כולם שלא יהיו לומדים,

שיהיו רק לוחמים.

זה עשיו.

זה אחד.

שתיים.

אתם שמרתם וראיתם במכם בהכול.

רק ספרי לי

איך שמונה שנים שדרות מופ...

מתפוצצת כשצה״ל שומר ומגן.

ספרי לי איך נפלו 300 טילים ביום בצפון במלחמת לבנון השנייה.

ספרי לי מה עשה צה״ל בשביל לבלום זאת.

מה הוא הצליח?

אם השם לא היה דואג שלא יפגעו הטילים,

אז היו פה עשרות אלפי הרוגים.

עשרות אלפי.

כי אנחנו יודעים מה זה טיל,

אנחנו יודעים מה זה רימון.

רימון יכול להרוג עשרות אנשים.

אז כל שכן טיל,

ובקצב של 300?

מה זה?

מי מגן? איזה מגן?

אם השם לא ישמור עיר, שווא, שקד, שומר.

הקדוש ברוך הוא לא רוצה בגבורת הסוס,

לא בשוקי האיש אכפץ.

רוצה השם את ירעיו,

את המייחלים לחסדו.

אם יש מייחלים לחסדו,

הוא כבר יטפל בכולם.

צה״ל עושה כל מה שהוא יכול, אבל צה״ל זה רק אנשים עם נשק.

בלי אלוקים לא עוזר.

לא עוזר.

כי צריך שאלוקים יהיה בצד שלנו.

ואם אלוקים לא בצד שלנו, מה יעזור לנו?

כשהוא לא היה בצד שלנו ונתן את האפשרות, אנחנו יודעים איזה שעות עברנו במשך דורות.

כשהוא בצד שלנו,

ראינו שהיו ניסיונות השמדה, כמו המן, להשמיד את כל היהודים ביום אחד ב-127 מדינות, והוא לא נתן. למה הוא לא נתן?

כי עשו תשובה.

אז מה עזר לכל המדינות? מה עזר לאשוורוש,

ששלט בכיפת העולם? כלום לא עזר,

כי הוא היה בצד שלנו.

אנחנו צריכים לדאוג שהוא יהיה בצד שלנו.

אם נקרא לו,

בוא, אנחנו רק בך סומכים ובך אנחנו בוטחים,

אז אנחנו ננצח

בכל המערכות.

תודה רבה. תודה, כבוד הרב. אני באמת

ממליצה לך לבוא ולחזק את החיילים,

ושייתן מלחמים. לא מזמינים אותי, כי פוחדים.

צהל פחדן.

הוא יכול על חיזבאללה, הוא יכול על חמאס, והוא מפחד מאמנון יצחק.

נראה אם תצליחי להזמין אותי לבסיס שלך. יאללה, נראה, הנה. בעזרת השם, תודה.

ערב טוב, כבוד ה... ערב טוב. קודם כול, אני מודה לך שהגעת לכאן, הקדשת מזמנך והגעת לכל הכבוד. אני מודה לך שהגעת.

טוב,

השאלה שלי היא כזאת.

אני גדלתי במשפחה בלי מסורת ובלי דת,

ובעזרת השם,

איכשהו התחזקתי והתקרבתי כמה שיותר לדת,

אבל עדיין יש בי איזה משהו, יש איזה משהו שמונע ממני לחזור בתשובה.

עכשיו, השאלה שלי היא כזאת.

אני מחכה בקוצר רוח שהמשיח יגיע,

ותגיע הגאולה. השאלה שלי היא אם באותו זמן אני אחזור בתשובה,

זה יהיה מאוחר מדי.

אחרי שהוא יבוא, זה יהיה מאוחר.

לפני שהוא יבוא, אתה תביא אותו.

זה יהיה מאוחר מדי?

כן, כתוב שיגיעו ימים אשר אין בהם חפץ,

זה ימות המשיח, שאז ניטלת כבר הבחירה מהאדם, הוא רואה את האמת מול עינם.

אבל יש משפט שאומר, מן המצר קראתייה.

נכון,

אבל אז לא יהיה כבר מצר, אם הוא יבוא הכל יתברר.

בסדר, אבל אתה אומר שתהיה מלחמה שבע שנים.

אז לכן אני אומר לך, תתכונן לפני, כי מי אמר שאתה תשרוד אותה?

לפני, אם יהיה רגע לפני.

איך תהיה רגע לפני? מתי תדע שהיא תתחיל?

בזמן שהיא תתחיל. אבל אני אומר לך, לפני, קצת לפני.

למה אתה מחכה עד שיהיה לפני אחד? אני לא מחכה, אני רוצה, אבל עדיין יש משהו שמונע ממנו. מי מונע ממך? לא יודע. יצר הרע. נכון. מה אתה חושב? הוא נמצא אצל כולם.

נכון. אבל אתה צריך להחליט. למה אתה נותן לו להרוויח על חשבונך?

אפילו שאני מחליט, ואפילו שאני מנסה, עדיין יש משהו. בוא נעשה סיכום יומי שלך. מה אתה מרוויח, ממצוות או מחברות?

ממצוות.

אז למה תעשה חברות? למה תשמע לו?

אז זה כל הקטע, שאני לא מבין את עצמי, שאני רואה את הטוב, אני יודע למה אתה מבין. אם היה בא חבר ואומר לך, בוא נלך לכלא קצת,

היית הולך איתו?

לא. ויצר הרע אומר לך, בוא נלך לגיהינום קצת,

ואתה רץ אחריו.

איך יכול להיות?

זה כל הקטע, שאני לא יודע איך יכול להיות.

זה לא יכול להיות. אני יודע, אני מבין שאני עושה משהו... אני אגיד לך מה הבעיה שלך. אתה לא ציירת ציור בחיים שלך של גיהנום שאתה בפנים.

אם היית מצייר ציור כזה, זה היה מספיק.

אני ציירתי, באמת שאני ציירתי ואני מצייר... צייר לי, אני רוצה לראות את הציור. צייר לי.

אני רוצה לפחד מהציור שלך, נראה אם אתה יודע לצייר. שמעתי הרצאות גם של... לא, לא. צייר לי את הציור שאתה חושש ממנו.

עיצר את הציור? אני רואה כאילו את הנשמה שלי שם, סובלת

בגיהנום. מה זה? תתן תיאור, תיאור. סובלת, כל התיאורים שאתה יכול לסבול, כל מה שיכול להיות... לא, לא, זה לא תיאור, בגלל זה אתה לא מפחד?

יש לי תיאורים במוח. תן לי אחד שאני אפחד. לא, אני לא רוצה להפחיד פה את האקיר הקטנה. אותי, אותי תפחיד, אותי. לא, אתה תפחד גם, באמת. המוח שליש זה הרבה תיאורים. אם היה לך ציור אחד מפחיד, לא היית עושה. אתה, אין לך ציור כזה.

אין לך ציור כזה.

בוא אני אתן לך ציור, לא מפחיד.

תאר לך, אתה מגיע לעולם האמת,

ובורא עולם אומר לך,

נו,

מה עשית?

מה אתה עושה עכשיו? מה אתה עונה?

תענה לי עכשיו.

עשיתי הרבה דברים לא טובים.

ככה אתה אומר לו?

את האמת.

נו, בטח, אתה תגיד את האמת, אני יודע שתגיד את האמת. אתה תגיד לו, זה מה שעשית?

הוא יגיד לך, טוב, תפרט עכשיו מה עשית לא טוב.

אה, זה בושה לפרט, אה.

עכשיו זה בושה לפרט.

תאר לך אם הוא מתחיל להפעיל את הסרט.

איפה תברח?

לא אברח.

מה תעשה?

אני אמות מבושה.

מה?

אמות מבושה.

תמות מבושה.

טוב, אז אתה מת מבושה, מעירים אותך.

אומרים לך, ממשיכים עם הסרט.

עכשיו אתה לא נמצא לבד בסרט.

כל החברים והמשפחה יושבים שם ואומרים, הנה הוא,

בואו תראו, אתה רוצה להפסיק את זה,

אתה רוצה שיורידו את המסך?

אין מה לעשות. עכשיו, זה לא סרט של אחד,

יום אחד.

זה של כל השנים,

אחד אחרי השני, סרט אחרי סרט. עכשיו, לא רואים רק מה עשית,

גם מה חשבת כשעשית.

עכשיו, יש כאלה שאתה אמרת, אהלן, וזה, ובלב שלך אתה אומר, יאללה, מעפן, תלך מפה.

ואתה לידו, ומראים לך את הפדיחות האלה. כאלה אין הרבה, בדרך כלל אני לא עושה דבנק. מה? כאלה אין הרבה.

אין לך כאלה? אין לי הרבה כאלה, אולי עם אי נעימות.

אין לך כאלה?

בדרך כלל, מי שאני לא רוצה, אני אתן לך אחת כזה, אני אתן לך אחת כזה.

אתה עכשיו רוצה לעשות איזו עבירה,

אתה יודע שיהיה עבירה,

ואתה יודע שאתה בעצם מתחזק,

ואתה אומר, אבל אני בכל אופן זה וזה, ואתה בסוף זה, ואתה משכנע את עצמך, ופה ושם.

כן?

אז אתה כלפי חוץ

רוצה לעשות עבירה, כלפי פנים אתה לא רוצה לעשות עבירה, ואתה עכשיו, אתה בעצמך מחרטט את עצמך, לא את ההוא. זה כן, זה כן.

ואז מה, מראים לך את החרטא, איך העברת אותה.

איך העברת אותה.

מה אתה עושה עכשיו?

אמרתי לך, כבר עניתי לך מקודם, אני אמות מבושה.

אז תקשיב, זה אפילו לא גיהנום, זה אפילו לא אש, זה אפילו לא כלום.

זה קודם כל אדם עם בושה,

זה דבר איום ונורא, זה אין, זה לא כמו היום, אדם מתבייש, מתחבא בבית שבועיים, עד ששוכחים הוא יוצא.

אין!

עכשיו תאר לך, אבל אתה לא עומד, תקשיב, אתה לא עומד

מול מישהו זר,

אתה עומד מול זה שנתן לך בריאות וחיים וכוחות והכול,

והשתמשת עם הכול כנגדו.

עם כל הכוחות שהוא נתן לך, השתמשת נגדו, כי אמרת לו,

בא לי, בא לי.

לא יכולתי לעמוד מול התאווה,

אני אאשים את יאסר הרע. אני אגיד, זה יאסר הרע.

אני לא מאשים אותו, אני מאשים את עצמי, אבל מה עושים? אז למה להאשים? מה עושים אם אני עדיין מרגיש שאני צועק עם משהו?

ואומרים, בוא.

אני רואה, אבל אני לא הולך לשם.

תשמע, אני הייתי בכלא צבאי חמישה חודשים.

כן. ושם זה באמת יותר טוב מישיבה, אני אומר לך את האמת.

וניסיתי הכול לעשות שם, וכל יום הייתי רק בספרים ובבית כנסת והכול.

אבל עדיין, איך שהשתחררתי,

האבות היו יותר חזקות ממני, ושוב,

בטח, כי שחררו אותך כמו קפיץ, חיכית לזה.

אז איך ששחררו, השתחררת.

לא נכון, ניסיתי בהתחלה, כשהשתחררתי גם כשהגעתי לבית. בן כמה אתה היום?

21. 21. אני נותן לך הצעה, אם אתה מבקש חיים,

תחליט שאתה הולך לא לחמישה חודשים כאלה,

שלושה חודשים ישיבה בירושלים,

אני אסדל לך מקום.

אתה מחליט שזה כאלה, זו גזירה, כאילו אין לך ברירה,

אתה צריך לעשות את זה עם עצמך, פעם אחת לנסות,

האם אתה יכול להתמיד באורח חיים

של שומרי תורה ומצוות ולהרגיש...

טעם וסיפוק.

שלושה חודשים. אבל אם אתה אומר לי שלושה חודשים שאני מחליט מלכתחילה, זה כמו שאני יודע בסופו של דבר שיצאתי מהכלא אחרי חמישה חודשים. אני יודע שאני אצא משם. לא, לא דומה בכלל.

לא דומה.

כי שם בישיבה יש עשרות אם לא מאות כמוך שבאו לשבור את התאוות שלהם שם ולהתעלות

ולהתדבק בשם יתברך ולעשות את רצונו.

במשך תקופה כזאת אתה תהיה חזק כזה,

שאתה לא תחשוב על שטויות אלא להתחתן.

ומשם מן הסתם יעזרו לך גם למצוא שידוך.

ואם תמצא אישה שיראה ושגם היא התחזקה והיא רוצה גם כן לבנות בית יהודי כזה,

אז נגמרו כל התאוות. שלום, מצאת את מה שאתה צריך ועכשיו תחי החיים אמיתיים.

שלושה חודשים רק.

זה הכל.

מה אתה אומר?

לגבי אם אני מסכים או לא.

כן, אני גם מברך אותך על זה, שתצליח.

אני מסכים, כן. יאללה, בוא, בוא, מותיק, בוא, אשריך.

מגיע לו מחיאות כפיים, מגיע לו.

בוא, תעלה, מותיק, בוא.

יש מדרגות, אם אתה רוצה, או שתקפוץ כמו חייל.

חייל, לא הייתי חייל טוב בצבא.

אבל לקפוץ הקפיצו אותך, נכון?

יש חקיפה.

נברך, שהחיינו.

ברוך אתה, אדוני,

אלוהינו מלך העולם,

שהחיינו וקיימנו. שהחיינו וקיימנו, והגיענו לזמן הזה. אמן.

רגע.

רגע.

רגע.

תן לי ספר.

אני נותן לך מתנה אנציקלופדיה.

תודה רבה. בספר.

תודה רבה.

ואני מברך את מי שתרמו את זה. רגע.

דוד בן מזל ושרה, בת חיה, רחל, יסכול גדל את הילדים לתורה ולחופר מעשים טובים ויהיו בריאים וחזקים.

לעבוד את השם וזרע של קיימא ופרנסה ברווח, להגדיל תורה ולאדירה. אמן.

ובריאות לעם ישראל ותשובה שלמה לכולם.

עכשיו אתה. מה שמך ושם האימא?

אייל בן שולמית.

אייל בן שולמית

יזכה לשוב בתשובה שלמה אמיתית,

וימצא זיווג הגון הראוי לו,

ויבנה בית נאמן בישראל בהצלחה מרובה מאוד מאוד מאוד.

ערב טוב, כבוד הרב.

ערב טוב.

רציתי בבקשה קצת, רציתי לשאול משהו, אני מאוד מתרגשת.

לפני כשנתיים חליתי במחלת בולדות התריס.

זו מחלה קצת לא נעימה, חליתי ממנה אולי גם משהו גנטי פה מעורב,

אבל כשעשו את הניתוח והוציאו לי את בולדות התריס,

לקחו לי את האיזון הנפשי.

אני מאוד סובלת מזה ודווקא זה פוגע בי בכיוון הדתי

שמושך אותי למעלה למעלה ואני מאוד רוצה לעלות.

אבל אני אימא לארבעה ילדים, אני לא יכולה לקום ולהתנתק וללכת לישיבה, כמו שאתה אמרת לבחור.

זה לא הגיוני.

זה ברור, גם אין ישיבות לנשים.

לא, הכוונה להתנתק לחלוטין, פשוט לקום ולהתנתק, ואני מאוד רוצה. לא צריך להתנתק, את יכולה להיות מחוברת לכולם, אבל דתייה ושומרת מצוות בלי שום בעיה.

זה לא פשוט.

אני יודע שזה לא פשוט, אבל עכשיו המצב פחות פשוט.

זה לא קל, זה לא קל. לי זה לא קל.

נכון שזה לא קל, אבל אני אתן לך

אפשרות לעלות.

פשוט מאוד את צריכה להתחיל קודם כל בשמירת שבת, צניעות,

ולגרום שהילדים שלך יכירו יותר את היהדות. ויש דרכים, בקלי קלות.

היום באינטרנט,

שופר.net, אפשר לראות סרטים, הכרה,

עשר המכות, מצרים, אמונה,

כל מה שרוצים.

אני אראה לכם תכף כמה קטעים מהאנציקלופדיה החדשה שהוצאנו,

שתביני שהילדים ישמחו.

רק מה אם האימא תיתן דוגמה?

עכשיו, שתביני,

אם תחליטי שאת הולכת בצניעות, שזה בעצם הדבר הכי קשה לאישה, אבל אם היא עושה אותו, אז בעצם היא עברה את הכל, כל השאר זה קל, זה

רווח נקי. לשמור שבת זה מצוין, זה אושר,

זה חיבור של כל המשפחה, זה שלווה,

זה בלי טרדה.

לשמור מצוות, לאישה יש מעט,

אין כמו לגבר.

את צריכה להתפלל פעם אחת ביום לפחות, אם תאכלי שלוש, אשרייך.

לברך על כל דבר, להודות לה' על מה שאוכלים, זה לא בעיה, זה לוקח ממש

כמה שניות.

כשרות, אני מאמין שאולי אצלכם כבר יש.

טהרה,

אני חושב שזה לא בעיה,

זה גם קדושה וטהרה.

מה נשאר?

כמה דברים, בסך הכול חגים, אני יודע מה, ראש השנה, כיפור, מסתם אתם שומרים.

ובעיקר להדריך את הבית

בדרך ארץ, צניעות, מוסר, יראת שמיים, וללמוד, ללמוד, ללמוד, ללמוד.

הרבה חומר חסר.

סיפורי צדיקים, לקנות לילדים ספרים,

סרטונים יפים.

והמשפחה נהיית מאוחדת ומלוכדת,

כי סביב התורה אין אחדות יותר גדולה.

תודה. רגע, לא גמרנו.

אז לכן אני הבאתי גם את פחת ראש בשבילי. לא, לא. מה לא?

מה את אומרת לי, לא?

מה?

מה?

ככה את עושה?

אני רוצה, אמרת, את רוצה לעלות, לעלות, לעלות, ואני לא אמרתי לך לעלות לבמה,

אני מוריד לך את זה למטה. ואלי נמצא באילת, ואמרתי לו שאני פה. אני אדבר איתו. הוא אמרתי, זרי לעשות שטויות, חבל לך על הזמן.

את רוצה שאני אדבר איתו? לא, לא.

מה אכפת לך? אני אפתיע אותו.

אני בצורך שלא.

אבל תפסידי.

אני אעשה איתך הסכם. מה הסכם? אם הוא יגיד לי כן, אני מוכנה.

יאללה.

כן?

מה הטלפון?

מה הטלפון?

אבל רגע, אבל בתנאי.

בתנאי שאם הוא אומר לא, אז לא.

אם הוא אומר לא,

אני נותן לך את הכיסוי ראש ותעשי מה שאת רוצה.

מה הטלפון?

מה שמו?

עופר.

הוא מבית דתי?

כן.

משפחה דתייה? כן.

איזה עדה הוא?

תימני.

יא חביבי.

תודה.

עופר.

לא זמין?

טוב, לא זמין זה בעיה, זה טלפון סגור.

לא, הוא באילת עכשיו.

הוא נהג משאית, הוא עובד.

הבנתי. אולי זה על רטט.

לא?

אולי תן לי רגע.

יש לו רק אחד?

יש לו עוד אחד. רגע, אולי תשלחי לו אס.אם.אס. יש לו עוד אחד. עוד אחד.

קח, קח לך, עוד אחד.

מה, אתה מתעקש כל כך?

כן, זה חשוב מאוד, זה בית יהודי, זה לא צחוק.

את יודעת איזה שמחה תהיה בשמיים?

אתה לא יודע ככה לפלי דופן.

כן, את לא מכירה את הקדוש ברוך הוא, את יודעת כמה הוא מתגעגע שהילדים שלו ישובו אליו?

כמה ילדים יש?

ארבע.

יש בנים, בנות?

בן בכור ושלוש בנות. בן כמה בכור?

שש עשרה וחצי.

הוא לימד אותו לקרוא בתורה עם תרגום?

גם לא זמין?

באס.אם.אס נכנס ולא זמין? כן, לא זמין. לא.

לא, לא.

גם לא?

אז אני אתן לך בכל מקרה שלוש מתנות. בוא,

תן לה את זה ואת זה,

ואת האנציקלופדיה,

בעזרת השם.

ואני מאמין שאם תהיה לך בעיה והוא לא יסכים,

תגידי לו שאני מבקש לדבר איתו,

תגידי לו שהשתדלתי להשיג אותו.

אם הוא לא יאמין, תראי לו את זה בשידור חוזר.

ואני מקווה שהוא ייצור קשר ולא תהיה שום בעיה.

אם השורש טוב, הכל יהיה טוב.