מיקס 50 שאלות ותשובות חלק 30
- - - לא מוגה! - - -
תעמוד בבקשה, תודה.
אפשר לשבת?
אם אפשר לעמוד אני אשמח.
אוקיי. תודה.
יש לי פה חבר שהוא קצת מתבייש לדבר ואני רוצה לשאול בשבילו את השאלה.
בבקשה.
אז הוא שואל למה אסור להדליק טלוויזיה בשבת ולמה אסור לנסוע באוטו בשבת כי הרי טלוויזיה כאילו אתה לא מבעיר אש או משהו.
אז אתה יודע זה כאילו הכיוון של השאלה.
הבנתי.
זאת אומרת זה כמו אחד ששואל
למה אסור לאכול חזיר בשבת?
אסור לאכול חזיר בכלל, גם ביום חול.
בטלוויזיה זה אסור כל ימות השנה,
עם הבערה ובלי הבערה,
הוא פשוט מבעיר את הנשמה.
זה אחד.
שתיים.
בטלוויזיה אסור כי זה עובדין דה חול.
שבת היא קודש.
צריך לרומם את הנשמה,
להתעסק בעניינים רוחניים ולא גשמיים.
לכל מעשין של חול שהם חול וטומאה וכולי,
ודאי שאין מקומם בשבת.
הבנתי. ולגבי אש, הוא שואל?
לגבי?
להעביר אש בשבת.
בטלוויזיה זה לא הבערה בשבת.
אם הוא מדליק זה כן.
אבל אם הוא לא מדליק, נגיד הוא משאיר אותה מיום שישי, הוא לא עובר על הבערה
או הדלקה. אבל האיסור הוא לא רק מצד זה שהוא עושה מלאכה,
אם הוא מדליק בשבת,
מקבה בשבת,
שזה איסורים בפני עצמם.
אלא עצם אתם בטלוויזיה אסורה כל ימות השנה.
ודבר שני, בשבת עוד יותר בגלל שזה מעשין דה חול. ולגבי סיגריות, כבוד הרב?
סיגריות זה הבערה ממש. הוא פשוט מבעיר את הגחלים בגיהינום.
תודה רבה.
תהיה בריא.
ערב טוב, כבוד הרב.
ערב טוב.
אתה, בחלק מהמקומות אתה מדבר הרבה על מידות.
נכון.
באחת הפעמים שמעתי אותך לגבי אחת המידות של לא תיקום ולא תיטור.
כן.
והדגשת שלא תיטור, הכוונה אפילו לשכוח את מה שעשו לך,
שזה משהו שהעליב אותך או משהו שפגע בך,
ממש לשכוח את זה.
אני גם יודע שלמשל הסטייפלר היה אומרים
זכר הצדיק לברכה, היה יוצא החוצה ומחפש מי שיעליב אותו, כי הוא טען שזו הדרך הכי טובה לכפר על העוונות,
ואז הוא פטור גם מצום וגם ממלקויות שונות.
אבל בכל זאת אני יודע שאלי באופן אישי, למשל באופי שלי מאוד קשה
קשה לשכוח למישהו מילה שהוא אמר לא במקום או מעשה בין אם זה במשפחה בין אם זה שכנים
ואפילו גם אתה הרבה פעמים מזכיר אנשים שהם נגד רוח היהדות כמו הרפורמים למשל
אז קצת קשה פה איך זה מסתדר איך אתה יכול לשכנע אותי להיות באמת לא תיטור כאילו להיות יותר סלחן אולי או משהו כזה הבנתי
קודם כל כתוב לא תקום ולא תיטור את בני עמך אלה שעושים מעשה עמך
על אלה נאמר לא תקום ולא תיטור
אבל מי שלא עושה מעשה עמך מה שכתוב בתורה מותר
אין איסור האיסור הוא רק בבני עמך
רפורמים לא עושים מעשה עמך
מרשעים שמחללים שבתות בפרהסיה ביד רמה ובגאון הם לא עושים מעשה עמך
וכן על זה הדרך.
גם אין איסור של לשון הרע עליהם.
הבנת?
אז לכן זה מסתדר. יפה מאוד.
תודה רבה. תהיה בריא.
ערב טוב כמובן הרב.
ערב טוב.
רציתי לשאול לגבי הנושא העיקרי של הערב,
של העניין של הקירוב לבבות בין האחים, בעצם החזרה בתשובה.
איך אפשר בעצם לקרב יהודים בלי לגרום לחילול שם שמים? למשל,
כשאדם שמגדיר את עצמו כלא מאמין יבוא ויראה, נגיד בטלוויזיה או בכל מקום כזה או אחר, יראה דמות של אדם עם זקן מדבר. הוא פשוט מאוד
יעביר את הערוץ או ינסה כאילו להתעלם מזה.
עכשיו גם ראיתי אגב לגבי הדיסק של האנציקלופדיה שרשום שם בעצם שאין רשות בעצם להעביר את זה, העניין של הזיכוי הרבים. השאלה היא באמת איך מזקים את הרבים בהקשר לזה.
איפה קודם כל אתה רואה חילול השם אם רואים אדם עם זקן בטלוויזיה?
מה הפירוש רואים?
הם צילמו אותו אז מה הוא יעשה?
הכוונה היא שאם נגיד אני,
בא ומציג לאדם מסוים. כאילו הוא מנסה, כביכול קוראים לזה כפייה דתית. ישר כשרואים בעצם שבן אדם שלא מאמין, שמדברים איתו על אמונה,
אז הוא ישר רואה את זה בסוג של כפייה דתית. קודם כל אני רוצה שתבין שיש כפייה חילונית מאז קום המדינה.
החוקים הם כפייתיים והם נגד שומרי תורה.
הטמבלוויזיה כפייתית כי היא מציגה רק את התוכניות שהיא מעוניינת,
אז היא כופה על ציבור משלמי האגרה לראות רק מה שהיא רוצה.
משרד החינוך הממלכתי הוא כפייתי,
כי הוא קובע את דפוסי החינוך בעם ישראל, במדינת ישראל פה,
ואומר מה ילמדו ומה לא.
הוא כופה אותנו ללמוד שאנחנו באנו מן הקופים.
זה לומדים.
הוא כופה אותנו ללמוד ערבית.
הוא לא כופה אותנו ללמוד תנ״ך,
כי את התנ״ך מוציאים מבתי ספר,
וגם אלה שמחנכים על פי התנ״ך
ברוח של כסותו האחרים, שזה בכלל לא התנ״ך.
אז למעשה אנחנו נכפים על ידי החברה החילונית כל הזמן.
עכשיו,
אם אני רוצה להביע את דעתי, יש זכות לשומע לקבל או לא לקבל, להקשיב או לא להקשיב.
אני לא כופה עליו שום דבר.
אבל חוק הוא כפייתי.
אנחנו אין לנו חוקים שאנחנו כופים על מישהו. אדם לא רוצה לשמור שבת,
הוא לא שומר שבת.
מותר לי למחות, מותר לי להסביר, מותר לי להגיד.
כמו שאני נוסע באוטובוס, ואם מישהו מעשן,
וזה מפריע לנוסעים,
מותר להגיד לו, סליחה, אתה מוכן לכבות את הסיגריה?
זה מפריע לאישה בהיריון.
מותר להגיד או אסור?
מותר להגיד.
ואם אני אתעלם ואני אראה אותה משתעלת,
משתעלת, משתעלת, ולא אכפת לי,
אז אני לא בסדר.
מותר לך להגיד, זה לא כפייה.
רק הם מלבישים על כל דבר כפייה, בזה מסתירים את הכפייה שלהם בעצם ההפניה אלינו.
הם כופים מושגים של כפייה על כל מקשיב להם.
איך בעצם מציגים את זה בנועם בעצם? בנועם, הנה.
אנשים לוקחים אנציקלופדיות,
הולכים הביתה, מזמינים חברים,
אומרים להם, בואו, יש לכם שאלות, אתם רוצים לדעת משהו ביהדות? אתם מסתפקים במשהו?
בבקשה, תשאלו.
מה אתם רוצים לשאול?
כותבים,
לוחצים, שומעים.
מישהו כפה אותם לקבל את זה?
לא.
ירצו יעשו, לא ירצו לא יעשו.
אבל לפחות היתה להם הזדמנות.
אז בעצם החובה של בעצם הדור
כיום זה ההצגה של הדברים, זה ההשתדלות. בוודאי. לתת אפשרות של בחירים. אחד הדברים שגורם שאנשים רחוקים זה שהם פשוט לא יודעים ולא מודעים
לגודל הסכנות בדרך שבה הם חיים ומה הם גדולים.
הם מביאים על כלל ישראל.
הרי עם ישראל זה לא אנשים פרטיים, זה אומה אחת.
גם העולם דן אותנו כאומה אחת. יהודי אחד עושה משהו, כולנו נאשמים.
לא כמו אצל הצרפתים.
צרפתי עשה משהו, לא אומרים כל הצרפתים עשו.
אבל יהודי עשה משהו, אומרים היהודים.
למה?
כי אנחנו באמת בני אב אחד אנחנו.
אנחנו בני ישראל, הבנים של יעקב, משפחה אחת,
עם אחד, אומה אחת.
אז לכן המחויבות שלנו היא אחד לשני.
ויש לנו ערבות מהר סיני שנכנסנו להיות ערבים זה לזה.
הנסתרות והנגלות,
אתה מכיר את הפסוק, כן? כן. הנסתרות לשם אלוקינו והנגלות לנו לבנינו עד עולם לעשות
את כל דברי התורה הזאת.
אז אנחנו מחויבים.
אלה שזכו ולקחו היום שחרורונים ואנציקלופדיות
והשתמשו בהם בשביל לקרב רחוקים,
אשריהם ואשרי חלקם,
ובשמיים יוכלו להגיד אני פעלתי ועשיתי ככל שיש לאל ידי.
תודה רבה.
תהיה בריא.
כבוד הרב.
רציתי לשאול, אתה כל הזמן אומר אתם בטלוויזיה, אתם בטלוויזיה.
רציתי לשאול האם אפשר לראות תכנים יהודיים בטלוויזיה ומה הבעיה עם זה.
אסור להחזיק בכלל את המכשיר הטמא הזה ונפסק על ידי גדולי הדור.
לא תביא תועבה אל ביתך.
עצם זה שאתה מביא את הצלם הזה לתוך הבית, אפילו הוא ריק, משמש כעציץ, זה בעיה.
זה צלם.
זה העבודה הזרה של הדור הזה.
דרך זה מעבירים את כל האנשים על יהדותם.
גם אם אני רואה דברים חיוביים?
יש LCD, אתה רואה? הנה המסך הזה פה שאני מצביע עליו.
זה אין לו שום תכנים.
אם אתה מכניס אליו
מן מכשיר, אתה מכניס את הדיסק און קי הזה ישירות,
או דרך מחשב,
בלי אינטרנט, מי שלא חילוני ומי שלא צריך אינטרנט, שלא יקרב אותו לבית.
מי שצריך לצורך העבודה,
אז התירו של צורך העבודה.
ואם משם הוא יכול להיכנס לשופר נקודה נט בשביל לצפות, כן.
אבל זה שונה.
זה מכשיר טמבלוויזיה טמא.
אסור שיראו אותו בבית יהודי. ילד שגודל בבית כזה,
האדם הזה כבר
שם עליו תווית לכל ה...
ומה הבעיה עם זה לדוגמה?
עם מה? עם המכשיר הזה
LCD בפני עצמו? כן. אתה יכול להראות על זה שיקופיות גם, אין שום בעיה.
זה אין בעיה.
אבל אתם בלוויזיה עם תחנות זה בעיה.
אם זה עומד בפני עצמו אין בעיה.
אם תחבר אליו DVD ותראה סרט שלנו נגיד, כן?
או של רבנים אחרים ישירות אין שום בעיה.
אם תיקח דיסק און קי כזה ותחבר אותו דרך USB,
אין בעיה.
הבנתי אותך?
יש מצווה לשבור את הטמבלוויזיה.
ואם אפשר בפרהסיה, עוד יותר טוב. אם אפשר להזמין אורחים, נפלא.
הלוואי ויכולתי.
מה הבעיה? פטיש.
האמת אשתי רוצה.
מה לשבור?
לא, היא רוצה שיהיה טלוויזיה.
זה חמור מאוד, היא פשוט מאבדת
את המשפחה.
זה חמור מאוד.
וסתם ככה אישה צריכה להיות חכמה.
טמבלוויזיה זה לא טוב לגברים.
הם רואים שם דברים שאחר כך יכולים לעשות ריחוק.
לא כדאי, לא צריך להסביר לכם.
אז אישה חכמה צריכה, היא הראשונה, לזרוק את זה.
כן.
יהי רצון שתזכה לשבור אותה.
אחת, שתיים.
כבוד הרב, יש לי שאלה.
אתה דיברת לפני כמה שנים על רעידת אדמה.
שתהיה בארץ-ישראל 10 בסולם ריכטר. נכון. נכון. אתה יכול לפרט קצת?
כן.
היו לנו כבר כמה רעידות בשנה האחרונה,
הכנות 4.2, 4.3,
וארץ-ישראל מתחילה לרעות קצת,
וכשיגיע גוג ומגוג יהיה 10 בסולם ריכטר,
ואז ייבקע הר הזיתים,
חציו
במרחק 40 קילומטר,
יהיה בקע גיא,
וייצא נהר מן נהר פרת עד הים התיכון,
בחורף ובקיץ יהיה.
זה מה שחוששים המוסלמים כשהם רואים מים בהר הבית.
לפי המוסלמים הם קוראים לזה ג'וג'ו מאג'וג'.
נכון.
אבל הם מפרשים את זה אחרת. למה לא?
אבל לנו יש את הכתובים ולהם אין.
טוב, תודה.
תהיה בריא.
כבוד הרב, ערב טוב.
ברוך הבא לטבריה.
רציתי לשאול בבקשה,
יש כל כך הרבה עיתונים פה שיוצאים בכל הארץ, לא רוצה להזכיר את שם ידיעות מעריב, כל הטומאה של העיתונים שאנחנו,
אתה יודע, סובלים מהם הרבה, הציבור החרדי.
היה לך עיתון, כבוד הרב,
ארבע כנפות.
כן. והוא היה עיתון שבכל הארץ היה מופץ, אפילו גם בחוץ-לארץ.
היו שם כתובים כל כך הרבה דברים חשובים,
והעיתון הזה פתאום נעלם, כבוד הרב. יכול לפרש לנו למה הוא נסגר?
רוצים את העיתון הזה חזרה, בבקשה, כבוד הרב. עיתון חשוב מאוד.
למעלה מ-250,000 שקל הוצאות בחודש.
אם יש משקיע, זה יחזור.
בעזרת השם, אני יודע.
אם היה לי. מאה שקל קשה לכם לאנציקלופדיה,
אז איך אתה רוצה שיהיה עיתון? צריך תורם. אתה נוסע לחוץ-לארץ, בעזרת השם. אני לא נוסע, ברוך השם, למטרות אלה.
אני לא עושה מגבית בחוץ-לארץ, ברוך השם.
תורמים אולי, אני יודע. לא ראיתי כאלה אף פעם. טוב, כולם כבר נופלים פה בארץ, כל הבורסה נפלה, כל העשירים כבר,
איך שאומרים, למטה, למטה, למטה.
ונחכה לבועל וטיק-טק הוא יבוא ולא נצטרך כסף. יש הקדוש-ברוך-הוא ידבר, אפשר להתפלל, הוא יכול לעזור.
והשם עוזר. כי העיתון שלך, תדע לך, הוא מפיל את העיתונים האחרים שבעוונתנו הרבים מקלקלים את כל הדור הצעיר הזה. חבל, חבל. יש גבול ליכולת. כל התשקורת הזאת שאתה קורא לה, חבל מאוד.
צריכים את העיתון החרדי, אין מה לעשות.
השם יעזרנו. אמן.
טוב. תודה רבה.
כן, שאלה למי יש.
יש לי שאלה אחת.
כן.
למה כל העולם הזה קיים?
בוא תענה לי על דבר כזה.
שאלה יפה.
העולם הזה קיים בשביל להגיע אתו לעולם הבא.
אני לא חושב שיש עולם הבא. בוא נגיד ככה.
הבנתי. בשבילך, בוא נגיד ככה, עכשיו אתה מדבר על מלחמות, נכון? נכון. יש מלחמות ויהיו מלחמות ויהיה בלאגן וזה.
אם אני לא הייתי קיים, ואתה וכל אלה שפה,
לא היה מעניין את אף אחד אם יש מלחמות או אין מלחמות.
בטח, לא היה אף אחד. זה היה מלחמות. אם אתה לא קיים, לא מעניין אותך, אם טוב לך, אם רע לך, כי אתה לא קיים.
אז למה כל העצים, שמיים, ים, אנשים?
בדיוק. למה כל זה? זה מה שאומר, למה אני צריך להיות פה?
למה? כי עצים וברזל וזהב וכסף
כל מה שיש במורחבי האדמה לא היה לו שום תכלית אם אני לא הייתי כאן.
אני לא מדבר, אני מדבר על... רק בגלל שאני כאן אז יש אקליפטוסים ויש אוויר חמצן ויש מזון ויש פירות ויש חיטה בגלל שאני כאן אם לא הייתי כאן לא היה את כל זה אז למה מההתחלה אני כאן זו השאלה שלי למה אני כאן? למה מההתחלה כן אני כאן מההתחלה מה פירוש? למה? בשביל מי? אני עכשיו מייצר מכונית
זה להגיע ממקום למקום. אני אסביר. למה אני פה? השם יצר את העולם הזה, להגיע לעולם הבא. בדיוק אותו דבר.
זו לא תשובה.
למה? עניתי את זה בהתחלה. שאלת אותי למה יש את העולם הזה.
אמרתי, בשביל להגיע לעולם הבא. מה אמרת? צריך מכונית להגיע מפה לשם.
הוא עשה עולם בשביל זה.
בן-אדם שיש עולם הבא. אה, הבנתי. זה לא בעיה.
זה את לא מאמינה, לא הוא.
אה, הוא לא מאמין?
אני, אני, אני לא מאמין. אתה לא מאמין שיש עולם הבא,
אז על זה יש אנציקלופדיה ביחדה. אז בוא, בוא, רגע, שנייה, שנייה, שנייה. בוא, אני אענה לך. אני עוד לא קיבלתי תשובה.
בשביל מי באתי לכאן? למה אני פה? אני אגיד לך.
אני אגיד לך.
אתה נבראת על-ידי בורא עולם בשביל שאתה תגיע לחיי העולם הבא.
אבל אני לא רוצה לסבול. יש מלחמות, יש בלגן, יש אנשים שאין להם מה לאכול. אני אסביר.
אני לא, תקשיב, אני לא הייתי בשום מקום,
אני טוב לי, בסדר? אני לא מדבר עלי.
לא הייתי בכוכב אחר, נקרא לזה. שמעתי. וביקשתי להגיע לעולם הזה.
הביאו אותי,
לא שאלו אותי בכלל, נכון? שמעתי, שאלו אותך. לא שאלו. שאלו אותך. אני לא זוכר את עצמי. אתה לא זוכר גם כשהיית בבטן. אני לא זוכר את עצמי גם כשהייתי בבטן. אז היית בבטן או לא היית בבטן? אוקיי. היית או לא? אבל לפני זה אני לא זוכר. היית? עוד לא הייתי שלם.
היית או לא היית? הייתי. היית שלם. אתה זוכר?
לא. זה אומר שלא היית? זה אומר שלא היית? אבל זה דברים של המוח. זה אומר שהיית, ואתה לא זוכר. המוח עוד לא בשל בבטן. היה בשל מאוד. מאוד בשל.
אני אסביר לך. לאט
אתה באת לעולם בשביל להגיע לעולם הבא.
אתה נבראת כאדם שזה למעלה מהמלאכים.
למלאכים אין בחירה ולך יש בחירה.
אתה יכול לבחור לעשות או לא לעשות, לעשות טוב או לעשות רע.
הבחירה הזאת
היא בחירה כמו שהקדוש ברוך הוא יכול לעשות מה שהוא רוצה.
הוא ברא אותך שאתה תוכל לעשות מה שאתה רוצה.
יש אנשים שראה להם מעולם הזה. אני יכול לסיים תשובה עד הסוף? כן. או שלא?
אז הקדוש ברוך הוא רצה לברוא אותך בדמותו, בצלמו, הכוונה שתהיה הכי דומה לו.
מה הכי דומה לו? כמו שהוא שולט בבריאה, הוא נתן לך אפשרות לשלוט בבריאה.
אבל הקדוש ברוך הוא רוצה שאתה יהיה לך טוב,
טוב הכי טוב.
הקדוש ברוך הוא ברא את כל הבריאה לטובת הברואים והנבראים.
היות והוא טוב,
אז הוא ברא ברואים להיטיב להם.
ואיך תהיה להם הטובה הכי טובה?
כשהם לא יהיו נזקקים ולא יהיו אוכלי חינם,
אלא הם זוכים בזכות עצמם.
לכן נתן הקדוש ברוך הוא לאדם בחירה,
כדי שהוא יבחר.
ואם הוא בחר בטוב, הוא יקבל טוב בזכות מעשיו,
ואם לא עשה טוב,
אז הוא יקבל עונש כדי להדריכו לטוב.
כמו שמחנכים ילד,
אם הוא לא הולך בדרך טובה,
אז נותנים לו פה ושם מוסר,
ואם לא מייסרים אותו, כדי שיחזור לדרך הטובה. אבל המטרה היא שיגיע לדרך הטובה.
וכשאדם מגיע לזה בזכות עצמו,
הוא זוכה לקבל את כל העונג וההנאה שהשם הכין לו,
שזה לאין שיעור מכל אפסיות העולם הזה.
כי פה אנחנו נהנים ממאכל,
ממשקה,
משינה, מטיול, מדברים שטויות.
אבל כשאדם זוכה מבחינת הנשמה ולא הגוף,
ההנאה היא אינסופית,
כגון חוכמה זה דבר אינסופי,
מוזיקה זה דבר אינסופי,
ריח זה דבר אינסופי,
ראייה זה דבר אינסופי.
ובזה אדם לא שבע.
כמה שתיתן לו, לא יסבע, אבל תן לו אוכל,
מנה קדושה,
הוא מקיא אחרי זה, הוא לא יכול יותר.
כל הנאה שתיתן לו,
אחרי שהוא שבע אותה, נגמר, כי זה הגוף. הגוף מוגבל.
הנשמה נצחית לא מוגבלת.
לכן כל ההנאות הרוחניות בלתי מוגבלות.
היכן מקומן בעולם הרוחני שאליו אנחנו עוברים,
שממנו באנו,
הוכנסנו ל...
בתוך הגופה הזאת למשך זמן של 70-80 שנה נעמוד במבחן, נצא, ניפטר מן הגופה, נפטר אדם מגופתו ועולה בחזרה ושם דנים אותו מה עשית, מה לא עשית, מה מגיע ומה לא מגיע ואם צריך לחזור בגלגול שוב, יחזור וגם פעמיים ושלוש עד שיתקן וישלים את עצמו לטובתו
עכשיו מי שלא יודע שיש המשך אז יש לזה הרצאה שלמה שלוש שעות ורבע נקראת מבראשית והיא נמצאת בתוך התקליטור הזה.
הוכחות לחיים לאחר המוות,
מתים קליניים,
סיאנסים,
גלגולי נשמות,
היפנוזה וילדים אוטיסטים,
על כל אחד אני יכול לתת לך הוכחות במשך שעות,
אבל היום לא צריך אותי.
יש את האנציקלופדיה,
ואם לא תרצה מקור חילוני,
כנס לגוגל,
תעשה חיים לאחר המוות
או life after death ותמצא מיליונים של אתרים שמוכיחים לך שיש חיים לאחר המוות
ויש הישארות הנפש ויש סיאנסים וכל הדברים שאמרתי כרגע.
לא אני אומר,
וגם בלי התורה המדענים והגויים מכל העולם,
אתרים שלמים, מיליונים.
אז אם אתה רוצה הוכחות שיש חיים לאחר המוות, אין בעיה, תוכל לראות שם.
אבל חסר שם למה יש?
למה יש נשמה? למה יש נפש?
על מה באנו? למה הולכים? וכו'. לזה רק יש מקור אחד.
הבורא שברא את הבריאה וברא את הברואים נתן תורה
שבה הוא מסביר למה הוא עשה את הכול.
אז מי שלומד את התורה,
מעבר למציאות שהוא יכול לברר,
הוא רואה גם מה הסיבות שהמציאות נמצאת כך.
אז אם אתה בחור רציני ורוצה ללמוד,
קח לך אנציקלופדיה ותתמודד,
ואז תדע בדיוק.
אני אמרתי לך בקצרה בשביל שתבין,
אדם לא נברא לתוהו.
הרי לא ייתכן שאתה כל כך מפותח,
לא פיזית כמו שאני רואה,
אלא מפותח. מר ישראל. אפשר לדבר? כן, אני רואה, שמתי לב.
אבל אני מדבר,
אני אראה לך מר ישראל אחר במצב אחר, אני לא רוצה להשוות,
אבל אני רוצה רק שידע.
תדע לך דבר אחד,
אני ממליץ לך לראות את הסרט ניסים התותח.
ניסים התותח גם היה מר ישראל.
טוב, אז אני יכול להגיד משהו? לא, לא, עוד לא.
רגע.
והוא היה מר ישראל, אבל מה לעשות, הוא לקה במחלת הסרטן,
ומ-110 קילו של שרירים הוא הפך להיות 47 קילו.
ומי הציל אותו, אתה חושב?
הרופאים אמרו לו שעוד שבוע הוא מת.
והוא בא אליי,
ואני אמרתי לו שהוא צריך לחזור בתשובה ולקבל עול מצוות, ואם הוא יעשה את זה,
אז יש סיכוי שהוא יהיה בריא. אבל רק זה, משהו אחר לא יעזור.
והוא חילוני גמור,
אז הוא אמר לי, איך אני אעשה תשובה? לא יודע אפילו מה עושים.
אמרתי לו, אתה תקבל עליך לעשות,
ואני אתן לך רב שיסביר לך מה עושים.
היום הוא חי הרבה שנים אחרי זה בריא ושלם, ולומד אברך בכולל, בלי הפסקה.
אבל מי החיה אותו, אתה חושב, אני? לא.
התורה הקדושה שאמרה, שובו וחיו.
אם תשוב בתשובה שלמה,
גם אם אתה חולה במחלה הכי קשה,
אתה תחיה ולא תמות. אלא אם כן, זה התאריך שלך משנולדת.
אבל אם זה תאריך מוקדם למתי שאתה צריך למות, אתה תחיה.
זאת אומרת, זה כוחה של התורה,
ויש מאות סרטים כאלה של אנשים ששאלו מה אני עושה איתם בשביל שיחיו,
והפניתי אותם למה שהתורה אומרת והם עשו,
והם חיים.
אתה יכול לראות את זה גם באנציקלופדיה,
גם באתר שופר.net וגם ביוטיוב.
בכל מקום אתה יכול לראות את זה.
זה, 1. 2. אתה צריך להבין,
אדם מפותח מאוד בשכלו ובכול. ביליונים של ביליונים תאים תואמים בשביל ליצור את היצירה הזאת שנקראת אדם.
בשביל מה?
שיאכל אמלא,
אטחן, לאפלף,
אמלא, אטחן, לאפלף,
ובסוף שיהיה מאכל לתולעים.
80 שנה חי, היה עשיר, היה לו מכוניות, היה לו בתים, היה לו הכול,
בסוף שמים אותו בקבר, ומי נהנה מזה?
תולעים,
זו המטרה שאדם נברא.
בכל מצב תולעים ייהנו מזה.
לא.
צדיקים נשארים שלמים.
צדיקים נשארים שלמים אפילו אחרי אלפי שנים.
צדיקים גמורים שלמים. בוא נאמר שיש עולם הבא, אני שואל למה?
כל המעגל הזה. אני מסביר. למה? למי? הסברתי ואני חוזר. אבל מי משעמם לו שיצר את ההגל? אף אחד לא משעמם לו. אם אני טוב לי,
אם אני טוב לי ואני רוצה להיטיב, לא משעמם לי. אם אני נדיב ואני תורם כסף, לא משעמם לי. אני פשוט נדיב,
והנדיבות שלי מחייבת אותי לתת לאנשים כי אני נדיב.
אתה מדבר אחרי שהעולם קיים. הבורא יתברח הוא טוב. מי שטוב מטיב.
לא משעמם לו הוא מ�יב.
אבל יש לך עכשיו פצצות אטום ובלגן. זה אנחנו עושים בגלל שלא הולכים על-פי תורה. נו, אתה אומר שיש בחירה. אני אסביר. אבל למה צדיק הולך לפני שהוא יכול או לא יודע מה? אני אסביר. אסביר.
אם אנחנו עושים את רצון הבורא,
אף ברייה בעולם לא יכולה עלינו.
אף ברייה בעולם.
עם ישראל, עובדה,
עובדה,
3,300 שנה אין יום שלא עמדו עלינו לכלותינו,
כולל אתה, מאז שנולדת,
עומדים עלינו לכלותינו,
וזו המציאות של העם היהודי, ולא מצליחים.
למה לא מצליחים?
כי יש לנו רועה נאמן שאמר לא מאסתים ולא געלתים לכלותם להפר בריתי אתם.
קראתי אתכם ברית.
אתם ילדים לא טובים, אני אכה אתכם.
יש פרשת בחוקותיי, שעכשיו סיימנו אותה,
מלאה קללות, 98 קללות.
אבל אם תשמרו מה שאני אומר, אתן את כל הברכות.
לא תשמרו, תקבלו קללות. מי מזמין את הקללות? אתם, לא אני.
אני לא רוצה לתת קללות,
אבל אתם מזמינים אותן.
לדוגמה,
המשטרה, אתה חושב, רוצה לעצור אותך?
היא רוצה שאתה תיסע כמו שצריך,
אבל אם אתה לא נוסע כמו שצריך,
אז היא עוצרת אותך.
מה פירוש?
חייבו אותה פשוט לשמור על הסדר ושתהיה זהירות בדרכים בשביל שאחד לא יהרוג את השני.
אז מה?
הם לא רוצים טובותך? רוצים טובותך.
אבל אתה לא רוצה את טובתך בעצמך, לכן אתה לא דואג. פה משטרה, יש לך עם מי לדבר. אלוהים, אני לא רואה כלום. אני רואה כל הזמן. אני לא רואה. אני רואה. אני רוצה לראות. אני רואה. אתה רואה, אני לא רואה. אתה לא רואה? לא. אתה רוצה שאני אראה לך שיש בורא לעולם?
אתה רוצה לראות שיש לו עם, בנים שלו, שאוהבים אותו?
אתה רוצה לראות? לא, לראות אותו, קיים.
לא צריך לראות? למה פעם, למה פעם הוא דיבר?
פעם הוא דיבר למשה, נכון? אסביר, אסביר.
פעם. הקדוש ברוך הוא מדבר איתי כל יום.
אתה יודע מאיפה...
הוא מדבר איתי?
למה רק איתך?
גם איתך.
הפתח את התורה,
הוא אמר בדיוק מה הוא רוצה,
כשאני שומר בדיוק מה שהוא אומר,
אני מקבל מה שהוא הבטיח.
כל מה שאמר הקדוש ברוך הוא ואני קיימתי,
הקדוש ברוך הוא הראה לי שהוא נותן לי בתמורה את מה שהוא כתב בתורה.
אני ביקשתי מהקדוש ברוך הוא, אתה יודע מה?
לא כסף,
לא חוכמה,
לא אריכות ימים.
ביקשתי בקשה אחת, להחזיר בתשובה,
והוא נתן לי את זה בגדול.
בגדול, בגדול.
זה מה שביקשתי.
הלכתי למבא סאלי, זכר צדיק וכזר שברכה,
ביקשתי שיברך אותי שאני אזכה להחזיר בתשובה.
אמר לי, אמן, אמן, אמן, כן יהי רצון.
בדרך שאדם רוצה ללך,
במוליכין אותו,
וכל המזכי את הרבים אין חטא בא על ידו.
הבנת?
לא.
לא הבנת.
אז אני אגיד לך עוד פעם שתבין. לא הצלחת לשכנע אותי. אני לא מנסה כרגע לשכנע אותך, רק להסביר לך את המציאות.
בורא עולם שאתה רוצה לראות אותו,
אתה צריך לעשות פעולות בשביל לראות אותו. הבנת?
אני באתי לכאן, נכון. באתי לכאן, על מנת מה?
לא שאלו אותי אם להגיע. על מנת מה?
לא יודע. אתה לא יודע.
אני יודע שאני צריך לאכול, לישון, לשתות,
כדי לחיות, נכון? שואל אותך שאלה, האם אתה באגרה?
לא יודע מה זה. תסביר. באגרה זה בהמה, פרה.
היא אוכלת שעותה היא שינה. אם אתה מדבר, אז אותו דבר, כן. בדיוק. אז מה ההיגיון? אז למה אתה בן-אדם?
למה אתה בר-דעת ואילו? אם קצת יותר שכל, נו. לא קצת, הרבה מאוד. לא משנה. לא, יש לך תבונה,
יש לך שכל, יש לך דיבור.
אתה יכול לאחד אנשים, פרה לא יכולה לעשות. גם חיות מדברות.
לא. כן, יש להם שפה.
אבל השפה הזאת שפת סימנים. לא משנה. זו שפה. זו לא תבונה. זו שפה. לא משנה. עוד פעם, זה תוכי. זה לא, גם הם לא מבינים את השפה שלנו כמו שאתה לא מבין את השפה שלהם. אתה לא מבין, זה לא, הם לא יכולים לאחד את עצמם.
הם לא יכולים לבנות דברים.
הם לא יכולים,
בוא תראה נשיונל גיאוגרפי, תראה אריות, תראה פילים, אוכלים ביחד. תגיד, מזה אתה מתפעל? תאמין, איפה הדרגה שלך? אני רואה טבע. מה טבע? אני מחשיב את עצמי, מה זה אריה? מה זה אריה? אני מחשיב את עצמי כטבע. עוד פעם, אתה, כן, אתה נמצא בטבע, אבל נתנו לך שכל. יש לאריה דם? לי יש דם, יש לאריה לב? לי יש לב. נכון, נכון, נכון, נכון, ואפילו יש לו גם זנב.
אבל, לא לכל החיות יש זנב. נכון, אבל אתה צריך להבין דבר אחד,
יש הבדל בין אדם לבין בעל חי.
אם אתה לא יודע שיש הבדל כזה, אתה בעיה.
אתה צריך להבין, דרגת המדבר של האדם,
הוא שולט בכל הבריאה,
והוא דומה לאלוקים. עם זה אני מסכים, שהוא שולט, האדם שולט בעולם. רגע, חכה, חכה, זה לא מספיק.
השאלה אם הוא יודע מה עליו לעשות, מה התכלית שלו בחייו.
אתה באת לפה, אמרת, אני באתי ואני לא יודע אפילו למה, נכון? ככה אמרת.
נכון, אני באתי, לא יודע למה. יופי.
בדרך כלל תבין, בני אדם, כשהולכים לאנשהו,
יש להם תכלית מה הם רצו. אחד עולה לאוטובוס,
לא יכול להיות שהוא יגיע לתחנה סופית, ואחר כך הוא יבקש לנסוע לתחנה סופית, ואחר כך, יש לו יעד, כן, יש לו יעד. והנהג ישאל אותו, תגיד לי, מה אתה עושה פה? הוא אמר, עוד לא החלטתי מה אני עושה, העיקר עליתי.
בן אדם הזה, ייקחו אותו ישר לאשפוז.
אדם עולה, רוצה לרדת באיזה תחנה. אתה הגעת, בטח אתה רוצה משהו, אתה לא יודע להגדיר.
אבל אתה באת לשאול נגיד שאלה.
השאלה היא אם אתה מבקש גם תשובה או שאתה לא רוצה תשובה, ולהישאר בשאלה.
אם אתה רוצה תשובה, תקבל.
אם לא תרצה, תישאר עם השאלה.
אז אני אסביר עוד פעם. בגלל זה אני מחזיק את המיקרופון. אז אני אסביר עוד פעם, ותקשיב טוב עכשיו.
האם אתה חושב שאדם נברא על ידי בורא?
לא.
לא. איך הוא נברא?
אני גם לא יודע.
גם לא יודע. תחשוב.
לא, אין לי מושג. אני קיים ואין לי מושג איך.
מה פירוש?
אני שואל אותך שאלה. המצלמה הזאת יכולה להיעשות מעצמה?
לא, ברור שלא. השעון שלי יכול לעשות משהו. אבל אני יכול עכשיו ללכת ולהגיד לך בדיוק מי יצר אותה,
כי יש עליה כתובת ויצרן, ואני יכול להביא לך לכאן, זאת אומרת, אבל אתה מבין שהיא לא נעשתה מעצמה. אבל אני אביא לך את הבן-אדם שייצר אותה, והוא יגיד לך, כן,
אני עשיתי אותה. אבל אתה מבין שהיא לא נעשתה מעצמה. בטח, אבל איפה זה שיצר אותי? תראה לי אותו, כמו שאני אראה לך את המצלמה. אני לא יכול להראות לך אפילו את הסיני שעשה את המצלמה הזאת. אני יכול להראות לך. אם אני אתאמץ, אתה לא יכול, הוא מת.
אם אני אתאמץ, אני אראה לך אותו.
הוא מת. לא, ספציפית, את זה הוא לא מת. אה, מת, הוא מת. אז מה, מי שמת, ואם לא נראה אותו אז אין מצלמה? החלטת שהוא מת?
כן.
את המצלמה הזאת החלטת שהוא מת? ודאי. בסדר.
אז אני שואל אותך שאלה,
מי שעכשיו בנה את האולם הזה ולא מוצא אותו,
מה זה אומר?
שזה לא נעשה על ידי מישהו? אני חייב להכיר אישית את הקבלן?
אני חייב?
מי חייב אותי?
ברור אבל שהיה קבלן.
מה אכפת לי איך קוראים לו?
מה אכפת לי איך קוראים לו?
מה אכפת לי איך קוראים לבורא, איפה הוא, איך הוא נראה? את מי זה מעניין?
יש בורא, ודאי שברא את הבריאה כולה, ודאי, והוא גדול מכל הבריאה כולה כי הוא ברא את כל הבריאה כולה, אתה מבין מה הגודל שלו? למה הוא ברא אותה? לא משנה כרגע, ברא! לא, לא, זו התשובה שאני רוצה לא, רגע, הבריאה החכמה נניח, למה הוא בנה אותה? מה נניח, הבריאה החכמה? כן, למה הוא בנה אותה? אז הסברתי הוא נתן תורה ובתורה הוא אמר למה הוא ברא את הבריאה?
הוא ברא שאנחנו נשמור.
אתה שומע?
הוא ברא, לא מגיעים לכלום כאן, אני לא מקבל תשובות.
לא מקבלים כלום? אני לא מקבל תשובות. למה? אתה רוצה מה שאתה רוצה, נכון? לא, הוא נתן את התורה. אני אומר לך, למה הוא יצר את כל, אני עונה. אתה יודע כמה פעמים אמרתי את זה כבר? את כל היתו. למה הוא ברא את הבריאה, אמרתי?
בשביל מה?
להגיע לעולם הבא.
אז אמרתי או לא אמרתי? אז למה אני צריך להגיע לעולם הבא? אולי אני לא רוצה.
צ'ייר פה, נראה אותך, צ'ייר, נראה, נראה, צ'ייר.
אולי אני לא רוצה לעשות את כל הסיבוב הזה. אתה יכול לא לרצות, מותק, אתה נברא.
אתה נברא, הוא יעשה אתך מה שהוא רוצה. אני רציני, תקשיב. עוד פעם. אני רציני. אני שואל,
בשביל מה כל הסיבוב הזה? שמעתי. להגיע לכאן, להגיע לעולם הבא, לרדת, לתקן, לעלות. שמעתי.
לא הקשבת, אני חוזר עוד פעם בשבילך.
אם הייתי מקבל תשובה הייתי מוסר את המיקרופון למי שרופא. אתה יודע, יש פה שידור חוזר.
אתה תשמע את עצמך, תתעלף מצחוק מחר. אני לא חושב. תקשיב טוב למה שאני אומר ואני חוזר עוד פעם בשבילך.
הבורא ברא אותך להיטיב לך כדי שלך יהיה טוב. הטוב שהוא נותן לך זה הטוב שאתה אפילו לא יכול להכיל כמה טוב, כי מה שאתה... רגע. אז אין אנשים טובים שרע להם?
יואו.
אתה רוצה תשובה ודוחק עם עוד שאלות.
תלמד לשמוע תשובה עד הסוף.
אתה ברא אותך, בורא עולם, להיטיב לך. אחרי שהוא ברא אותך להיטיב לך,
אז הבורא אמר,
אני רוצה שאתה תשמור תורה ומצוות, זו ההדרכה שלי.
יש ספר הוראות יצרן, יש מוצר,
יש יצרן,
ויש הוראות יצרן.
מה ההוראות שאתה תופעל כמו שצריך?
נתן הוראות במעמד הר סיני לעיני מיליונים.
נתן את התורה לעיני מיליונים, גם אומות העולם.
ואמר שם מה הוא רוצה בדיוק.
אם תקרא מה הוא...
בהוראות יצרן, תבין, זה אחד. שתיים,
זה שאחר כך אתה נתקע שיש באגים בבריאה, כמו שאתה קורא, מלחמות וצרות,
זה בגלל שאנשים לא הולכים לפי הוראות יצרן.
קניתי מכונת כביסה, נתקע לי התוף. למה נתקע?
כי אמרו לי חמש קילו,
שמתי שבע עשרה קילו.
נתקע התוף, נקרעה הרצועה,
יש לי סתימות ורעש.
הלאגרים הלכו.
מי גרם?
לא השתמשתי לפי הוראות יצרן.
הוראות יצרן אומרות, אם תשתמש לפי מה שכתוב,
אורך המכונה,
חייה חמש שנים, אחריות שנה.
שלום, אם עשיתי הכול, היא בסדר.
אתה שואל למה היא נדפקת?
בגלל שאתה עושה את זה.
למה העולם נראה ככה?
אתה יודע למה? בגלל שלא שומעים להוראות יצרן.
כל אחד עם המידות שלו רוצה לנהל את העולם איך שהוא רוצה.
לכן אמרנו, אם עם ישראל מתאחדים,
אז כוח האחדות, אפילו אם אנחנו לא טובים,
לא טובים,
אפילו עובדי עבודה זרה,
אם אנחנו מתאחדים, מה לעשות, כוח האחדות הוא יותר גדול מכוח הפרט, כל אחד ואחד. הבנת?
ואתה מבין את זה.
כי אדם לבד לא יכול להרים מכונית.
שני בני אדם לא יכולים להרים מכונית.
ארבעה בני אדם כבר יכולים להרים מכונית.
אבל אם נראה כמה כל אחד מסוגל להרים לבד,
אז נראה בחשבון שהם לא יכולים להרים מכונית.
אבל כשהארבעה מצטרפים ביחד, אפילו שכל אחד יכול להרים את אותו דבר,
הם כן יכולים.
למה?
כי כוח הרבים יותר גדול מכוח הפרט של כל אחד.
זאת אומרת, אנחנו צריכים להבין דבר אחד,
יש בורא,
אנחנו ברואים זה ודאי,
לא בראנו את עצמנו ולא נעשינו סתם כך.
יש הוראות יצרן.
אם נקרע אותן, נבין הכול.
אבל אתה רוצה, כמו הגוי שבא להלל הזקן ואמר לו, למדני את כל התורה על רגל אחת, תן לי תשובה אחת ואני רוצה לדעת הכול. אם לא,
לא ענית לי. איפה נשמע דבר כזה? אני בא לאוניברסיטה,
אני רוצה להיות דוקטור,
אבל אני רוצה לשאול שאלה אחת. אם תענה לי, אני אהיה דוקטור. אם לא,
אני לא אהיה דוקטור. איזה מין דבר זה? צריך ללמוד.
יש סמסטר ועוד סמסטר ועוד סמסטר ועוד סמסטר עד שלומדים.
אתה רוצה ממני תשובה אחת,
כשבעצם לא מעניינת אותך כל כך התשובה כמו בתשובה אחת תענה לי ושזה יסתדר לי.
איך יסתדר אם אין לך הכנה לזה?
איך הסתדר? אתה הלכת, נהיית מר ישראל, ביום אחד?
אכלת תבניות ביצים, אכלת הורס בלי סוף,
הלכת ועשית ככה וככה וככה עשר שנים,
עד שתנפח לך חמש סנטים.
אבל את זה אני רואה, אבל את זה אני רואה. אז אם אתה משקיע כל כך הרבה רגע בשביל שריר,
תפעיל את השכל בחיית חמש שנים, אם היית משקיע, היית גאון.
גאון, אתה יודע מה זה גאון?
יש לי שאלה, תקשיב. נקודה.
כן.
כן. הם מוחאים לך כפיים, לא לי. לא, לא, מוחאים לך כפיים. כן.
נקודה כזאת. אני עכשיו נולד, בסדר? כן. אתה אומר שיש הוראות יצרן. נכון. הבנת אתנו מכונת כביסה וכל הסיפור, בסדר? זה ברור. אבל בוא נגיד שברגע שאני נולד לא החלטתי לבוא. אל תתקדם קדימה יותר מדי.
בוא נלך אחורה.
לא החלטתי לבוא.
וההוראות יצרן לא מתאימות לי, קשות, לשמור שבת, לא לנסוע, לא זה.
חלבי, בשרי, כאשר לא מתאימים לי ההוראות יצרן האלה,
ולא בחרתי לבוא לכאן.
אתה מבין את השאלה? בטח, מבינה. אז למה? אני יכול עכשיו לענות, אבל רצוף, ואתה תשב בשקט?
ישבתי. הנה, תקשיב טוב עכשיו.
יש שתי אפשרויות, אני לא אומר לך אפילו איזו מהן נכונה.
יש אפשרות שבאת בעל כורחך,
ויש אפשרות שבאת לבחירתך.
בסדר?
אם באת בעל כורחך,
לא יעזור לך גם אם אתה מתנגד להוראות יצרן.
כי מי שמכריח אותך, גדול ממך, חזק ממך,
וחייך תלויים בו,
והוא יעניש אותך אם הוא רוצה, ויטיב לך אם הוא רוצה,
ואתה אפילו לא חלק במשחק.
כי אם הוא החליט בעל כורחך,
אז בעל כורחך אתה נולד, נוצר, חי,
מת, ותיתן את הדין.
זה בעל כורחך.
זה צד אחד.
צד שני, זה שבאת לבחירתך.
אם באת לבחירתך והודיעו לך מראש, ראה,
זה העולם שאתה תעבור,
זה מה שיעבור עליך גם.
האם אתה מסכים או לא?
זו אפשרות שנייה.
אם הסכמת,
אז מה יש לך להתלונן? זה ששכחת, רק רגע, זה ששכחת, תקשיב רגע,
זה ששכחת,
זה לא פוטר אותך מכלום.
אני חוזר עוד פעם.
אם אתה לא בחרת אל להביא אותך בעל כורחך,
אין לך ברירה גם אם לא מוצא חן בעיניך. הבנת?
אתה באת להורים, נגיד.
יש לך הורים וההורים שלך עניים. יש לך ברירה, אתה יכול להחליף אותם לעניים.
לא. יש לך הורים עצבניים, אתה יכול להחליף אותם? לא.
אתה באת אליהם לדירה מסוימת, מה אתה יכול להחליף אותם כשאתה קטן? אתה לא יכול.
יש הרבה דברים שבאת למצב מסוים ואין ברירה.
באת בגובה עכשיו מטר שבעים ושלוש, אתה יכול להחליף את זה?
לא.
יש הרבה דברים שהם בעל כורחך ואו שתשפר את מצבך או שלא.
אבל זה מצבך, זה בעל כורחך.
יש דברים שהם לבחירתך.
אז ככה,
אם הוא בחר אותך בעל כורחך אתה לא יכול להתנגד. הכי חכם זה לעשות מה שהוא אומר והיטיב לך.
זה הכול. כמו שאני הולך לצבא,
אין ברירה, גייסו אותי,
אמרו לי, אין לך ברירה, שלוש שנים תהיה פה. עכשיו יש לי ברירה,
או למרוד בצבא ולהילחם ולהיכנס ולצאת לכלא הלוך חזור עד שאני אשתחרר בסעיף כזה או אחר.
אפשרות.
יש לי אפשרות לבוא ואז למצוא איזה ג'וב יפה, איזה משהו,
ולהיות ילד טוב ירושלים ולגמור את זה יפה, ואולי לקבל אפילו דרגות ואפילו להיות קצין ואני לא יודע מה.
שתי אפשרויות יש לי מתוך ההכרח.
הכרח.
יש אפשרות שאני הולך מרצון.
אני רוצה ללכת, רוצה לסיירת, רוצה להיות טייס, אני רוצה.
בסדר, שתי אפשרויות, אין משהו אחר.
עד פה זה ברור?
עכשיו, אם תשאל אותי מה היה באמת איתך, אני אגיד לך.
אתה ואני וכולם,
לפני שירדנו לעולם,
הסכמנו למה שיהיה איתנו עד שניפטר מן העולם.
הסכמנו.
אתה לא חייב להאמין לי,
אבל מי שלומד תורה יודע את זה.
אבל גם אם לא תקבל את התשובה הזאת, נשארת לך ברירה אחרת שבה אתה בעל כרחך ותאכל אותה.
צודק.
הבנת? אז אני צודק.
אז עכשיו, אם תרצה, אם תרצה, אם תרצה, נשמה, אני אסביר לך. הרי יש לך נשמה,
לא רק גוף.
אם תרצה, תקשיב טוב,
אם תרצה,
אני מציע לך שתכיר את אבא. יש לך אבא גדול מאוד בשמיים, גדול מאוד,
אוהב מאוד,
ויכול להעניק לך פי אלף אלפים ממה שאתה חולם אפילו.
מה שאתה חולם.
אז לכן אני מציע לך להכיר אותו, להתקרב אליו,
לבחון את הדברים מקרוב,
לשאול את השאלות זה טוב מאוד,
אבל צריך לשבת ברצינות,
לשבת, ללמוד,
לקרוא, להתבונן,
כמו שלמדת דברים אחרים בימי חייך,
זה חלק שהוא מחייב אותך, כי זה חייך, אף אחד לא יבחן את זה בשבילך.
רק אתה לעצמך.
אם תהיה רציני, אתה תשב ותלמד את הדברים,
ובעזרת השם תגיע למסקנות כמו שאני הגעתי, אני הייתי חילוני.
אין שום אפשרות לא להגיע לאותה תוצאה משום שאמת היא רק אחת ואם זה היה בלוף כולם היו מגלים ומזהים את זה מיד ולעם הזה לא היה קיום אפילו רגע אחד
כי התורה באמת כמו שאתה אומר לפעמים נראית קשה נראית קשה כשלא רוצים לקבל הכל קשה גם כשבעל לא רוצה לקנות לאשתו מתנה גם את פארקר קשה לו להביא
אחד שאוהב את אשתו גם פרישדר הוא יסחב על הגב בשבילה
אבל זה תלוי אם רוצים או לא רוצים לכן אתה צריך להבחין בין הדברים אם אתה רוצה באמת לברר אתה תגיע למסקנה שאני הגעתי
אם לא תרצה בגלל שאתה רוצה להשיג איזה דברים בחיים שאתה הצבת לפניך כמטרה וזה נוגד את הדרך שאתה יודע שהתורה מבקשת
ממילא תהיה לך סתירה ביניהם ואתה מעדיף את מה שאתה רוצה על מה שהתורה רוצה
אז אתה תמציא שאלות הרבה זמן עד שתמצא פנאי להתבונן או עד שהקדוש-ברוך-הוא תמיד ילחץ עליך טיפה טוסטוס
ויגיד לך תתבונן.
הבנת?
כבוד הרב, שאלה.
כן. ערב טוב.
מי זה אתה?
תעמוד רגע.
כן, שאל שאלה.
אני שואל שאלה לגבי בעצם העם הנבחר.
כן. אני אשב רגע.
לא, אתה יושב. עד שראיתי אותך אתה יושב. אולי אני מסתיר מאנשים מאחור. אתה לא מסתיר לאף אחד.
לא משנה.
השאלה לגבי העם הנבחר, כבוד הרב,
בעצם הקדוש-ברוך-הוא קבע שאנחנו עם נבחר מלפני אלפיים שנה, משהו כזה, פלוס מינוס.
3,300 שנה. מה שתגיד, אין בעיה.
הבעיה שבמשך כל הזמן הזה,
אולי יש פה הרבה אנשים שיסכימו אתי, אני לא רואה שום עם נבחר.
תיקח אותנו, אנחנו עברנו שואה,
כל הזמן חיים על מלחמות. אז איזה עם נבחר אנחנו?
בתור בנים של אבא, במקום שיטפח אותנו, אמרו לי, אתה אומר עוד מעט,
גם יהיה, הערבים 90 שנה ישללטו פה בעולם?
תשעה חודשים. תשעה חודשים, תשעה חודשים. כן. אז איזה עם נבחר אנחנו? לא, כבוד הרב יסביר לי. אני אראה לך תיכף את העם הנבחר, אבל לפני שאני מראה לך את העם הנבחר
אני רוצה שתבין דבר אחד, שאנחנו ילדים לא כל כך טובים, אז מה אתה מצפה כשילד לא טוב? שמה, ייתנו לו סוכריות ועוד סוכריות והוא יבעט?
והוא ידביק לך את הסוכריה מתחת לכיסא בשביל שאתה תשב וידבק לך מכנסיים?
לא, אבל יש גם, בסדר. אני שואל אותך שאלה. יש מכות של חינוך, של מכות קטנות, לא שואה ולא מלחמות אחת אחרי השנייה. אתה יודע מה זה שואה? באנציקלופדיה תסמן שואה, תקבל שם כמה תשובות.
אבל אני אסביר לך, כשיש נמק בגוף, אתה יודע מה עושים?
כורתים אותו. כורתים. למה כורתים?
שלא יתפתח. שלא יתפשט, נכון?
היה בשואה 60% בגרמניה מתבוללים, זה נמק, הבנת?
אז צריך לפעמים לכרות את העבר הזה ועוד קצת, בשביל שיהיה בטוח שזה לא יתפשט.
ומה קרה אחרי השואה?
הגענו לפה ויש פריחה אדירה של עולם התורה,
מה שלא היה שם, נכון?
זה לא נכון, עובדה או לא עובדה?
אז זאת אומרת, יש לפעמים חשבון.
אם חלילה הקדוש-ברוך-הוא לא יעשה משהו, ייגרם נזק הרבה יותר גדול.
אבל גם אלה שמתו בשואה שתבין, הם מתו כהרוגי מלכות,
שזה גם כן חסד של הקדוש-ברוך-הוא, שיהיה להם חלק לעולם הבא. כן, אבל איזה עם נבחר אנחנו? הוא כל הזמן מלחמות, מלחמות, מלחמות.
אתה רוצה לראות את העם הנבחר? כן. בוא.
אני עכשיו עושה איתכם מה שעשיתי בנתניה, ונראה אם תנצחו.
אני קורא פה לעם הנבחר, לציבור היושב כאן,
מי שרוצה לקבל עליו עול מלכות שמים ולקרב את הגאולה השלמה לעם ישראל באחדות גמורה,
ורוצה שאבא שבשמים יוכיח לעולם שאנחנו העם הנבחר,
שישמור עלינו, שלא נוקה על ידי אומות העולם,
מי שרוצה לקבל עליו, שימו לב טוב למה שאני אומר, עול מלכות שמים ולקרב את הגאולה הערב הזה,
אני קורא לו שירדו לפה גברים לצד הזה של הבמה,
נשים לצד הזה של הבמה,
ותראו מה אני עושה אתכם לאחר מכן.
חוץ מהברכה הגדולה שאני נותן, שלא בירכתי אתכם מעולם.
כל מי שרוצה שיבוא מהר לכאן,
לא לאחר, אחדות של עם ישראל, אני רוצה פה העם הנבחר, פה העם הנבחר, לא, לא, פה למטה, פה למטה, כולם.
אנשים לשם, אני מבקש, מהר, מהר, מהר, העם הנבחר, העם הנבחר.
נרדת, כל הגברים לכאן.
למי שיש שאלות, בבקשה.
מה יעשו הנשים בשביל להינצל במלחמת גוגו מגו?
הנשים צריכות לשמור תורה ומצוות כמו,
כמו הגברים, מה שמוטל עליהם כמובן,
לא הכל מוטל עליהם כי מצוות
שהן תלויות בזמן,
אז הנשים פטורות
בגלל החיובים האחרים שיש להם.
אבל ללמוד תורה הן לא חייבות,
אבל לעזור בתורה, דהיינו לשלוח את הבעל, את הילדים לחינוך תורני,
לעזור בשיעורי תורה, לעזור בשיעורים לנשים שילמדו תורה וכן הלאה, זו מצווה גדולה ורבה.
בגמילות חסדים, כל אישה יכולה לעשות גמילות חסדים.
והאם הולכים ללמוד תורה, מאיפה לעבוד כסף, ללמוד?
מאיפה יביאו כסף?
קודם כול יכולים גם לעבוד וגם ללמוד.
יש כאלה שלומדים גם בלי לעבוד ומביאים כסף.
מי שלא יודע ילך לעבוד.
מה הבעיה?
אתה מפרק את צה״ל?
מה?
אי-אפשר לפרק את צה״ל כרגע,
אבל אי-אפשר להסתמך על צה״ל.
זאת אומרת, לפרק אי-אפשר,
כי אנחנו לא במצב שאנחנו ראויים להיות בלי צבא, דהיינו, פירושו של דבר,
אנחנו יכולים להגיד, תשמע, אנחנו לא צריכים צבא. וכן, ואתם מחוברים לשם?
לא, גם לא.
העיקר לא צריך צבא. אנחנו מצפון תל-אביב, סרבני מצפון,
לא רוצים צבא.
אז מה כן?
על-פי טבע אתה לא רוצה,
ועל-פי הנהגה האלוקית אתה לא רוצה, אז איך?
אז צה״ל צריך, לא בגלל שצה״ל יושיע, כי רק השם מושיע.
או שנותן לצה״ל להצליח, או שנותן לו להצליח. כמו רופא.
או שהשם עושה אותו שליח טוב,
או שעושה אותו חברה קדישא.
זאת אומרת,
אנחנו עושים פעולות שהן לכאורה טבעיות, אבל ההצלחה,
הסיוע מן השמים, זה רק מהשם מדבריו.
אדם הולך לביזנס,
אז מה, הוא מצליח? הוא לא מצליח.
אלא מה?
הקדוש-ברוך-הוא נותן לך כוח לעשות חיל, נותן לך עצה לקנות נכסים.
יש אחד לקבל עצה לקנות נכסים, יש אחד לקבל עצה להפסיד אותם.
זאת אומרת, כולם עוסקים במסחר נגיד, אבל לא כולם מצליחים.
הרבה עולים והרבה יורדים.
השם מרים,
משפיל,
מרומם,
כי לא ממוצא ולא ממדבררים.
זה ירים וזה ישפיל.
זה לא אם אתה נוסע מעבר לים ולא אם אתה עושה ככה או עושה אחרת.
הקדוש-ברוך-הוא עושה הכל לפי הזכויות שלנו.
אז צריך מה לעשות,
והיה צריך גם בזמן שהיו עם ישראל, היה צבא, היה צבא, אבל צבא של צדיקים כמו שאמרנו,
אבל הביטחון היה תמיד.
בשמד כבר. שימו לב שבכל חגי ישראל
אין שום, שום חג על ניצחון, אפילו שניצחנו.
בפורים ניצחנו.
זה לא על הניצחון,
על הנס, על פח השמן.
זאת אומרת, אנחנו ניצחנו.
גם בחנוכה,
גם המכבים ניצחו,
וגם בפורים ניצחנו עם אסתר ומרדכי,
ובכל המלחמות, ויהושע בנו ניצח 31 מלכים,
והיו ניצחונות רבים וגדולים,
אין תפארתנו על ניצחונות,
אלא על הביטחון, בשם יתברך.
לכן, באומרים על הנסים,
עמדת להם את צרתם, דנת את דינם, רבת את ריבם,
נקמת את נקמתם, מסרת גיבורים ביד חלשים.
מסרת אתה, אתה, ריבונו של עולם, אתה עשית הכול, לא אנחנו.
אנחנו ניצחנו,
אבל אנחנו מודים ומודיעים שזה רק אתה.
אין לנו שיג ושיח, אנחנו לא עשיו.
עשיו
זה אמריקה, זה רוסיה,
הם, אצלם זה הכוח, הפטיש, המגל,
כוכבים, מה שאתה רוצה.
אנחנו אצלנו לא עשיו, אנחנו הקול-קול יעקב.
אנחנו עם הפה יכולים לנצח את כל העולם.
לכן, נמשלו ישראל לתולעת.
אל תראי תולעת יעקב.
כמו שתולעת יכולה לחדור גזע עץ עם פה רכרוכי של תולעת,
היא יכולה לחדור ולנקוב.
ככה אנחנו.
אנחנו יכולים עם הפה, הקול-קול יעקב, בבתי מדרש ובבתי כנסת שאנחנו יושבים ופונים לה' ובוטחים בו באמת,
אז אנחנו נזכה לניצחון.
ניצחון טבעי, שהוא נשיא, או נשיא גם בלא טבעי.
תשמעו, עם כל הכמויות של אלפי-אלפי טילים שנחתו פה בכלל, בכל הצפון,
מספר ההרוגים הוא אפס,
לצערנו הרב זה הרבה, אבל אפס
לעומת מה שהיה יכול לקרות.
ובדרום, ששם זה עשרות אלפים,
זה אפס לעומת מה שהיה יכול לקרות.
זה נישא הקדוש-ברוך-הוא.
אבל מה?
אנחנו לא משכילים.
כשסדאם ירה לפה טילים בפעם הראשונה, אנחנו בפחד אטומי.
39 טילים הגיעו של רבע טון כל אחד,
ונהרג אחד.
הרעשה עולה.
הרעשה העולמית.
זה נישא והשגחת השם.
שעמים שלמים במשך שלושת אלפים שנה רצו למגר אותנו מהמפה.
ואנחנו קיימים והם לא.
זה נישא השם והשגחתו, כי זה הבטחה אלוקית.
לא מאסתים ולא געלתים לכלותם,
להפר בריתי איתם.
קראתי ברית.
איתכם, אתם תחיו לעולם, אבל אני אתן לכם מכות.
אם אתם לא תהיו בסדר, תקבלו מכות, אבל לכלות אתכם אני לא אתן לאף אחד.
אז למה אנחנו צריכים גם לקבל מכות, אם אנחנו יכולים להיות ילדים טובים? בשביל מה צריכים לקבל מכות?
אמרנו באחת ההרצאות,
לאחד הייתה תרנגולת לבנה,
היא יצאה החוצה והתלכלכה בבוץ.
אז הוא הכניס אותה הביתה ורצה לנקות אותה.
אז מה עשה? לקח מחבץ
והתחיל לחבוט בה, לנער מעליה את הבוץ היבש.
אז היא כל הזמן עושה, איי, איי, איי, איי, קוקריקו, קוקריקו.
כואב לה.
אז הוא ראה שכואב לה,
אז הוא התחיל ככה להכניס את האצבעות בין הנוצות ולהוציא. אבל זה היה צבית, צבית, צבית, צבית, צביתות. כואב לה גם, קוקריקו, קוקריקו.
בסוף התרנגולת תפסה את עצמה ואמרה לו, עזוב, עזוב,
תן לי, אני אעשה את זה לבד.
עמדה על השולחן ועשתה פררררררררררררט ונענה את הקול.
ככה אומר הקדוש ברוך הוא, במקום שאני אתן לכם חבית חבית,
במקום שאני אצבוט אתכם,
התנערי מעפר קומי,
לבשי בגדי תפארתך עמי.
למה אתם צריכים שאני אתן לכם מכות וקסאמים וטילים ושיאב שלוש וחמש ותשע עשרה? בשביל מה?
בשביל מה?
תתנערו מהעבירות שבידכם ותלבשו את בגדי התפארת שלכם ואני אגל אתכם.
אבל אנחנו עקשנים, עם קשה עורף.
זה טוב,
כשאתה הולך בדרך התורה ואתה מקשה עורפך ולא מוכן להשתנות,
או יהודי או צלוב, אין ביניים.
או יהודי או צלוב, אומרים לך,
תשתחווה לצלם, חס ושלום, תצלוב אותי, לא.
או יהודי או צלוב, אין ברירה אחרת.
זה עם קשה עורף טוב,
אבל יש קשה עורף שהוא נשאר בעבירות ומקשה עורפו.
זה לא טוב.
זה לא טוב.
איך יהיה התהליך?
תהיה.
כשהעמים יכריזו שהם רוצים להילחם לישראל, זה אנחנו נרגיש,
זה נדע.
תהיה מלחמה ככה, כתוב שזה יתחיל מאיראן,
מפרס,
במלך ערבי יילחם בעוד מלך ערבי,
ואחר כך תתחיל מלחמה,
ואז יכרכו את זה כלפי הנוצרים,
ויילחמו אלו באלו,
וזה יהיה בים, ביבשה,
וזה יהיה באוויר.
בקיצור, מלחמה עולמית כללית,
אבל בסוף כולם יתפסו שבעצם המוקד זה אנחנו, כמו שאמרנו, וירצו להילחם בישראל.
ואז כתוב, אל נקמות ה', אל נקמות הופיע, אינשא שופט הארץ, אשר גמול על גאים.
אלפיים שנה מחכה הקדוש-ברוך-הוא לנקום את נקמת דם עבדיך השפוך,
שאלפיים שנה אומות העולם שפכו את דמנו,
נהרות נהרות של דם.
והוא לוקח את הטיפול אישית לטפל בכל אומות העולם. ואתם יודעים, הוא יודע לעבוד.
יודע.
שלושה גלי צונאמי, אתם זוכרים מה עשו לא מזמן.
טייפון,
הוריקן.
לא חסר לקדוש-ברוך-הוא כלים ואפשרויות. רעידת אדמה, פירוט.
אין לה כזאת. מביט לארץ ותרעש.
ייגע בהרים ויעשנו. לבא, פורצת, שוטפת כפרים.
קוראים לזה נזקי טבע.
הטבע, גימטרייה אלוקים.
הקדוש-ברוך-הוא עושה הכול.
אין לו בעיה.
על סדום ועמורה הוא המטיר גופרית ואש.
אתם יודעים איפה זה סדום ועמורה, כן?
אתם יודעים מה נשאר מסדום ועמורה?
ים המלח,
ים המוות.
ים המוות, ים המלח,
זה מה שנשאר מסדום ועמורה.
הגיאורלינס זה יחד פעם אחת.
מה? הגיאורלינס זה יחד פעם אחת. כן, גיאורלינס, כן.
זאת אומרת, הקדוש-ברוך-הוא,
אין לו בעיה.
אין לו בעיה.
ויש עוד אבני אש ואלגביש וגופרית,
כמו שכתוב,
אמתיר עליו ועל אגפיו ועל עמים רבים אשר איתו.
והתגדלתי והתקדישתי ונודעתי לעיני גויים רבים וידעו כי אני השם.
כך אומר יחזקאל הנביא,
שבאחרית הקדוש-ברוך-הוא ימטיר מן השמיים גופרית,
אש, אבני אל גביש.
וואי וואי, מה שילך פה, מה שילך פה.
לעם ישראל לא...
ימתיר את המן, ולהם הוא ימתיר אבני אל גביש.
זאת אומרת, הקדוש ברוך הוא ינהל את המלחמה, ושתבינו את התוצאות. התוצאות,
שני שליש מהעולם ימותו.
ארבע מיליארד בני אדם.
אתם מתארים לכם מה מדברים?
ורק שליש יישארו.
וגם השליש.
כתוב,
וצרפתים כצרוף את הכסף, ובחנתים כמחון את הזהב.
זאת אומרת, עדיין ייבחנו כולם מי יישאר בחיים ומי לא.
מי ינצל, אמרתי לכם, אל תשכחו,
מי שעסוק בתורה ובגמילות חסדים.
כבוד השר, יש פה שאלה, בבקשה, לכל החילונים שהגיעו לכל הערב.
מי שיש להם דוגרי, אני אשאל את השאלה כדי ש... רגע, אבל אני צריך לתת לך מיקרופון אם אפשר.
אם לא צריך, שומעים אותי לא גבירים. אבל לא שומעים אותך באמריקה, וזה משדר לאמריקה.
תשמע, אם שומעים אותי עכשיו זה טוב, ישמעו אותי גם באמריקה.
גם בניו-אורלינס.
גם בניו-אורלינס, שקיבלה את המכה הכי גדולה שלה,
שהיא קיבלה מים על כל ניו-אורלינס. ומי שיודע מה זה ניו-אורלינס,
סדום ועמורה, על-ידם כלום.
ואני הייתי שם, אני אומר לך, זה סדום ועמורה.
אז לא פלא שהם חטפו את זה.
ומה שהלך שם בפוקט ובכל אלה, אותו סיפור.
סדום ועמורה חטפו צונאמי.
אין הרבה חוכמות בדברים האלה.
אבל לטובת כל החילונים שמתביישים לשאול, אני אשאל את השאלה.
מתבריך משתמע שכל אלה שחוזרים בתשובה
ואומרים לו,
אוקיי,
אתה הרועה שלנו, אנחנו, העדר שלך,
חוזרים בתשובה,
ניצלו.
האם נכון או לא נכון?
הרבה שואלים את אותה שאלה, אחרי ששומעים אותך פעם אחת,
אומרים, רגע, הוא אומר שאם אני אחזור בתשובה ואני אעבוד אותו ואני אהיה העדר שלו,
אז הוא יציל אותי,
אז אני מוצל, אז אני בסדר,
אז נשאלתי.
האם כן או לא?
אמרת את התשובה לבד, אז מה אתה שואל עוד פעם?
בכל זאת.
בכל זאת,
מי שיעסוק בתורה ובגמילות חסדים, בגוג ומגוג יינצל.
קיבלתי את התשובה וגם החילונים שמעו את התשובה.
יפה, תודה לך.
תודה רבה, כבוד הרב. קודם כול, אני שמח לראות אותך,
חיכיתי לראות אותך בהזדמנות הקודמת,
היית אמור להגיע לקריאת חיים בסביבות חנוכה.
הרגשת קצת לא טוב, אז אנחנו הרגשנו עוד יותר לא טוב.
אני שמח שעכשיו יש את ההזדמנות.
יש לי שתי שאלות, ובקשה, אני מצטער שאני גוזל המון זמן מהקהל הקדוש.
אני אתחיל עם שאלה ראשונה לכבוד הרב.
מתואר פה איזשהו מצב שאני לא בטוח שהוא...
זאת אומרת, תראה, אם אתה תשאל את הרב עובדיה יוסף,
אם הוא חושב שהוא מתקרב למורו ורבו הרוחני, המרן יוסף קארו,
זכר צדיק וקדוש לברכה,
אם תשאל את הרב אלישיב ואת הרב קניבסקי, את כל גדולי התורה של היום, אם הם חושבים שהם בדרגה של הגאון מווילנה,
כל החפץ חיים,
דור שתיים-שלוש לפני,
רוב הסיכויים שהם יגידו לך שלא, ואתה די תבין למה,
כי הם באמת היו גדולי העולם.
זאת אומרת, אנחנו מבינים שיש איזו ירידה בדורות.
המצב שאנחנו נמצאים בו, אתה יודע, אומרים, כתוב שעם ישראל ערבים זה לזה וערבים זה בזה.
וזה אומר שאנחנו כולנו בסירה אחת, והמצב שאליו הגענו הוא גם בגלל, או בעיקר בגלל עבירות של יהודים שלא שומרי תורה ומצוות,
אבל אני שואל את כבוד הרב, האם זה נכון להגיד שגם לחרדים,
לדתיים, לשומרי תורה ומצוות, איך שלא תגדיר את זה,
ליהודים היותר קרובים לאבא שבשמים,
האם גם להם יש איזשהו חלק במצב שאנחנו נמצאים? אתה יודע, סתם דוגמה, אני יכול לעזור?
הבנתי.
הבנתי.
אוקיי, רק שאלה שנייה. לא, לא, שאלה ראשונה, קודם. בבקשה.
קודם כול, ודאי.
כל מי שעובר עבירות, זה לא משנה אם הוא חילוני,
או שהוא דתי,
או שהוא חרדי,
או שהוא קנאי,
קנאי, או לא משנה איך שתגדיר אותו.
כל מי שעובר עבירות הוא מאלה שמטים את הקו שלנו לרעה, כמו שאמרנו,
שאפילו אדם צדיק,
רק הוא סח בין תפילין של יד לראש, זה הכול.
אין לו יותר עבירות.
הוא לומד תורה,
שומר שמירת העיניים, הוא לא מדבר לשון הרע,
כלום, הוא מאה אחוז, רק
סח בין תפילה של ראש מיד.
אז אם בן אדם כזה חוזר,
זו עבירה, עליו דיברו.
בפרשה הקרובה, פרשת כי תצא,
כי תצא למלחמה על אויביך, וראית בשביה אשת יפת תואר.
מהצדיקים שיוצאים בסוף למלחמה,
פתאום אחד רואה אישה יפת תואר מהשבויות,
והוא חושק בה ורוצה לקחת אותה לא לאישה?
מה זה?
אלא דיברה תורה כנגד יצר הרע,
והתורה יודעת שבזמן מלחמה יכול בן אדם
להגיע למצב שהוא רואה שחייו,
כמו שאומרים, בסכנה.
ופתאום הוא רואה שבויה,
והשבויה הזאת יפה תואר.
ופתאום יצר הרע נותן לו לחשוק בה.
אז התורה אומרת באיזה תנאים יהיה מותר לו,
וצריך לקחת אותה לביתו, וחודש ימים, בשביל לה תבכב, תגדל ציפורניים, תעשה קרחת,
ותלחם בבגדי שביה, והכל בשביל שתימאס בעינה, ולא ייקח אותה בסוף.
אבל מכל מקום, איך הוא הגיע למצב הזה?
בגלל שיצר הרע תקף אותו, נכון?
אז אומרת התורה שדיברה התורה כנגד יצר הרע.
פה התורה התירה לו,
התירה לו.
משמע שאם פה היא התירה לו לקחתה אחרי התנאים,
אם היא התירה לו,
אז בשאר המקומות שהתורה לא התירה לו, אז היא אומרת, אני יודעת שאתה יכול לגבור על היצר הרע.
פה אני יודעת שאתה לא תוכל לגבור על היצר הרע, לכן אני לא רוצה שתחטא ותיקח אותה באיסור,
ולכן אני אומר לך שפה אני מתירה לך ביה ראשונה,
אבל עם תנאים כאלה ואחרים.
אבל בשאר מקומות שהתורה כבר לא התירה, משמע שאתה יכול לעמוד נגד היצר הרע הנורא.
זה אחד.
אז לשאלתך,
אמר יונה,
יונה,
יונה הנביא, שנשלח על-ידי השם
להחזיר את נינווה בתשובה,
היה סער בים והאונייה חישבה להישבר,
וכל המלאכים,
כל אחד פנה לעבודה זרה שלו וכל אחד חיפש וחיפשו מה העבירה שהם עשו שבגללה הים רוגש ורועש להטביעם,
ואז הם ניגשו אל יונה ושאלו אותו,
אולי תבדוק אתה גם אצלך מה קורה איתך.
והוא היה אורתודוקס,
שם כולם היו גויים, גויים, עובדי עבודה זרה.
והוא לא אמר, זה בגללכם שאתם עובדים עבודה זרה.
הוא אמר, בשלי היה הסער.
כל הסערה הייתה בשלי.
ככה אנחנו צריכים להגיד, בשלי היה הסער.
וכל אחד צריך לתקן את עצמו,
ואם אפשר גם לעזור לתקן אחרים.
אבל זה לשאלתך,
כולנו חייבים, וכמו שאמרת, ערבים זה לזה וכו', כן.
אוקיי, שאלה שנייה.
הרב דיבר על עניין
שבעולם הבא יש שכר, יש עונש, יש גן-עדן, יש גיהנום?
זה לא אני, זה התורה. בוודאי, כן. אני רק אמרתי. בשם התורה.
ערב הכתובים,
אנחנו משאירים פה את הגוף שהורינו נתנו לנו והקדוש ברוך הוא לוקח את החלק שלו בעסקה,
את הנפש,
ומטפל. הנשמה, כן. כן, את הנשמה, לפי גודלה וטובה או רעתה.
השאלה היא, איך נפש יכולה להיענש?
יש עונש בית דין, סקילה. איך אפשר לרגום באבנים נפש?
איך אפשר, בהרצאה האחרונה שלך בחדרה,
אתה אמרת, וואי וואי, מה שיקרה למי שיעשה חטאים, משאית תעבור עליו. לא, על ההוא, לפי השאלה שלו. אוקיי, אבל בכל זאת, לפי זה שעשה 190 עבירות. כן,
אבל השאלה היא פשוטה,
איך נפש יכולה להישרף, להירגן? זה הרי מושגים פיזיים, יש איזו תשובה? הבנתי.
תראה, יש אחד שאומרים לו שהוא מטומטם.
לדוגמה,
אם אני הייתי מעליב אותך עכשיו ואומר לך את המילה הזאת, לא כמו שאמרתי עכשיו,
הייתי פותח עליך עכשיו בשאגות ומקלל אותך, נגיד.
אתה היית אדום.
תוך שניות היית אדום.
ומן הסתם גם היית משיב.
יכול להיות, מן הסתם.
ואדום, אדום, אדום, אדום, אדום, והיה לך חם, חם,
חם.
ממה אני עליך חם? אמרתם לי, מה אמרתי?
מה עשיתי?
איך נהיית חם?
אדם יכול לקבל שבץ לב, מרום עצבים?
שבץ לב.
איך הוא נהיה חם?
מי חימם אותו?
אני לא תנור,
רק אמרתי מילה, מטומטם.
נכון?
אתה רואה שהנפש שלך מתלהטת.
הלהט הזה הוא לא מאש גשמית.
נכון?
נכון? נכון מאוד. הבנת את הדמיון? אחד.
בושה. אתה יודע מה זה בושה?
יא וואי וואי.
אחד שתופסים אותו על חם?
איך הוא מלבין?
ראית את כל העצורים,
איך הם שמים את החולצה עליהם ככה כשמובילים אותם, שהצלמים לא יצלמו?
למה? לא התביישת לרצוח.
לא התביישת לעשות את העבירה. עשית אותה אפילו פרסיה ברחוב.
למה כשמביאים אותך לבית משפט אתה מתבייש? למה אתה מכסה ככה?
עכשיו תאר לך, הם מורידים לו את זה ותופסים אותו ככה מול כולם.
אתה יודע איזה בושה?
תאר לך, אדם נמצא למעלה,
הוא מופשט
מכל אפשרות לגונן על עצמו.
וכולם רואים את כל מאסר שהוא עשה בפול ווליום.
יא וואי וואי,
זה גיהינום, יא חביבי.
אתה מבין?
כן, תודה רבה. זה דוגמאות, וכן על זה הדרך.
עכשיו רק על הבקשה שלי, כבוד הרב,
תראה, אנחנו בימים של התחזקות, של קבלת דברים על עצמנו.
הייתי רוצה לבקש בקשה מכבוד הרב שיברך אותי.
אני בעזרת השם שנה הבאה מתחתן,
ואני רוצה לקבל על עצמי ציצית. אם הרב יוכל לברך אותי, אני נורא אשמח. אני שומר שבת, אני שומר כשרות, אני מניח תפילין.
בעזרת השם, אני צריך לתת לך את הציצית.
אני אשמח נורא שאני אזכה לקבל ממך, כבוד הרב, את הציצית. אז אני אבין לך, למה לא? תודה רבה.
אין לי בעיה לשלם על זה, אין לי שום בעיה, בשמחה וב... אין צורך, תקנה למישהו אחר.
אני אשמח, אני אשמח.
תן לו ושיברך שהחיינו. ומה שמך ושם האימא? מיכאל מיכה בן דבורה.
מיכאל מיכה בן דבורה תזכה לבנות ביתך, בית נאמן בישראל, בהצלחה מרובה.
ותשוב בתשובה אמיתית לאבינו שבשמים. אמן. ברוך אתה, אדוני, אלוהינו מלך העולם שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה. אמן. תודה רבה, כבוד הרב.
רגע, אתם רואים?
אם יהיו עוד כאלה אנשים שמקבלים עליהם מצוות, העדר יגדל, ולרועה יהיה יותר קל.
עכשיו, לפני שנמשיך רגע,
יש לי פה איזו הפתעה.
גם עם הפתעות.
כן, מה לעשות, הפתעות אנשים אוהבים.
הייתי בשווייץ,
פגשתי שם יהודי יקר,
יהודי יקר מאוד,
שחזר בתשובה, ברוך השם.
והיהודי היקר הזה רואה אותנו עכשיו,
רואה אותנו עכשיו בשווייץ,
באינטרנט,
בווב, בווב סייט.
ואבא שלו נמצא כרגע פה בתוך האולם.
הוא בטח יודע שאני מתכוון אליו. אם לא, אז אני אתן לו רמז.
הוא איתר יד שמאל. זאת אומרת, הוא לא יכול להניח תפילין ביד ימין כי הוא שמאלי. הוא צריך להניח ביד שמאל. הוא נקרא איתר יד שמאל.
יש פה כזה אחד שיש לו בן ב... ב...
או,
הנה, בנימין שקד, נכון?
בנימין שקד.
אשריך, תצלמו את בנימין שקד.
הבן שלך,
תומר,
אוהב אותך מאוד מאוד,
בא אליי במיוחד לפני שאני טס,
אמר לי, תעמוד.
עשה לי טובה,
אבא שלי יהיה בחיפה,
אני רוצה להעניק לו מתנה.
קניתי לו תפילין,
תן לו אותם.
בבקשה.
תן לי את התפילין.
אלה תפילין מאוד מאוד מהודרות, מתנה של הבן היקר, לאביו.
תודה רבה.
תן לו מיקרופון,
אולי הוא רוצה להגיד לתומר ששומע אותו עכשיו בשידור חי כמה מילים נרגשות.
תומר,
א. תודה רבה.
ואיך קלעת?
אני פשוט מאוד חשבתי על זה כבר בזמן האחרון,
כמה תקופה די ארוכה.
הבן שלי השני, עידן,
כן. איפה עידן? עידן.
בוא עידן, בוא לפה מותק, בוא בוא מותק,
שאחיך ייראה ויענה.
עידן חוזר בתשובה. גם.
גם. שני בנים, אשריכם, אשריכם ישראל.
ומניח תפילין כל בוקר,
שומר שבת, כהלכתה.
א. א. אשריכם.
אשריכם, עידן.
ואני מקווה ש...
המשפחה תעלה על דרך המלך.
אני פשוט מתרגש.
אני מקצועי עורך-דין, אבל אני מופיע. אמרו לי גם שאתה פלילי. נכון. יא, חביבי.
חזק ואמץ, תומר, חזק ואמץ.
הוא אוהב אותך מאוד מאוד. עם דמעות הוא נתן לי את זה. אוקיי.
אני רוצה לתת לכם גם אני מתנה.
ציציות וכיפות.
מוכנים?
ברוך השם.
איפה המוזיקה? איפה?
אנחנו מאמין בני מאמין,
אנחנו מאמין בני מאמין,
ואז החזקנו עם זה.
עם ישראל, אשריו ישראל, אשריו ישראל.
אשריהם ישראל!
כמה שהרועה שלנו עכשיו שמח, אבינו שבשמיים. אז אם אנחנו כבר בקטע כזה,
בואו נראה מי מצטרף לעדר. מי רוצה ציצית שירים את היד?
וואי וואי! אני נותן. מוזיקה!
אנחנו עוברים על עצמך,
או-או-או-או-או,
או-או-או-או-או,
או-או-או-או-או-או-או-או-או-או-או. כן, שאלה.
תודה רבה, כבוד הרב.
לפני חודש בערך חלמתי חלום,
רב בא אלי בחלום.
זה היה רב מאוד מאוד מוכר, אני פשוט לא זוכרת את שמו.
הוא אמר לי שבסוף הקיץ, כמו שכולם מדברים על זה, תהיה מלחמה,
והיא תהיה מלחמה מאוד קשה, ואחרי זה תבוא הגאולה,
ובעצם יהיו הרבה אנשים שימותו, ומי שלא ימות יהיה בבית-חולים.
הוא אמר לי שאני, ספציפית, צריכה מאוד מאוד להיזהר.
עכשיו, רציתי לשאול אם אני צריכה לייחס לחלום כזה חשיבות,
או בעצם להתייחס אל זה, כמו שכתוב, כחלומות שוו ידברו.
תראי, זה חלום לא אמיתי,
כי לא יכול להיות שחלק ימותו וחלק יהיו בבית-חולים, אז מי יהיה בחוץ?
ודבר נוסף,
כולנו צריכים להיות נזהרים וזהירים בזמן מלחמה,
וכולם מדברים שבקיץ אמורה לפרוץ מלחמה.
ואיזה מדברים אסד וברק ואולמרט,
קצת מרגיעים, קצת אומרים, קצת רומזים. בארבע כנפות הייתה כתבה השבוע,
כתבה נרחבת על הנושא הזה.
אבל מכל מקום צריך לדעת, אנחנו צריכים להיות מוכנים. מוכנים זה לא מוכנים לספיגה, כמו שהיה עד היום.
מוכנים עם זה שאנחנו מתחברים לאבינוש בשמים, זה הכול.
אם נתחבר לאבינוש בשמים,
כל השאר או שיצליח בידינו או שלא, זה תלוי.
כשהקדוש ברוך הוא רצה, בששת הימים,
הכרענו מלחמה כביכול,
אנחנו כאילו הכרענו מלחמה בשישה ימים.
אבל כשאנחנו אמרנו כוחי ועוצם ידי, כאילו אנחנו עשינו את זה צעד.
אז אכלנו אותה ביום הכיפורים, ביום הדין, במקום שירחם עלינו השם ויכפר,
יום הדין היה ליום קשה ביותר, מה שנקרא מחדל.
ומאז אנחנו רק מידרדרים, זאת אומרת, תוצאות המבחנים הצבאיים שלנו כושלים ביותר,
עד שזה פחד חדים, כי כבר לא מפחדים מאיתנו, בכלל לא רואים אותנו, לא סופרים.
אז זאת אומרת,
הביטחון שלנו צריך להיות תלוי בשם יתברך,
אבל לא סתם לבטוח בשם, צריך גם לעשות משהו שהקדוש ברוך הוא יגיד
שבעזרת השם באמת הוא שומר ומגן ומציל.
אבל אם לא,
אז אנחנו באמת בבעיה, וזה לא משנה אם חלמת חלום או לא חלמת חלום.
עכשיו רק עוד בקשה קטנה, אם אתה יכול בבקשה לברך את אחותי מיכל בת חנה לזרע בר קיימה.
מיכל בת חנה תזכה לזרע חי וקיים מהרה.
אמן, תודה רבה. מה רצית את להגיד?
כן, דברי. כבוד הרב, אני חזרתי בתשובה אמית מאצלך לפני שנה וחמישה חודשים. איפה? פה? בחיפה? בנשר.
יפה.
יש לי שלושה ילדים שחזרו כבר בתשובה, אחד יושב פה, קטן.
קטן? כמה קטן? כן, ברק. אני שלחתי מכתב דרך,
והייתי רוצה שתברך את הילד שלי.
מה שמו? ברק בן אישו.
הוא יושב פה. ברק בן? בן אישו.
בן אישו. בן אישו.
השם יזכה אותו לכל טובה וברכה, לעבודתו יתברך. רפואה, רפואה שלמה. אני אקדם את הפתח. רפואה שלמה בכל עברה וגידה. אמן.
ויש לי עוד שאלה. אומרים שבאשמורת הבוקר החלומות כן מתגשמים.
אז איך אתה מסביר שזה?
תראי. בין 04 ל-05 בבוקר אני חלמתי, ובאמת קרה השבוע, השם רחמתי. לא עלינו.
אין דבר כזה בין ארבע. רעידות אדמה בחוץ-לארץ,
ומחרת חלמתי שיש שיטפונות וקרה שיטפונות, לא עלינו.
איך תסביר את זה?
קודם כול, בין 04 ל-05 אין דבר כזה. אז ככה אומרים, זה אשמורת הבוקר. כנראה אלה שקמים ב-05.
לא, לא. אני ממש קמה מתוך החלום. זה מה שכתוב, שאם קמים עם החלום, אז אפשר לקום גם ב-02 בלילה.
לא ב-02, אמרתי ב-04 ו-05. אני לא אמרתי ב-04 ו-05, אמרתי שאפשר לקום ב-02 בלילה.
עכשיו יש לי שאלה. רגע, עוד לא סיימתי.
עכשיו,
וחלומות השווא ידברו,
כי רוב החלומות
הם דברים של הבל ושווא ממה שאדם בדרך כלל מהרהר במשך היום.
אני רואה שגרתי לעיר חלומית.
כולם חולמים פה, בלי עין הרע.
אבל מכל מקום,
הוויכוח הוא לא ויכוח בינינו, אלא כך כתוב בגמרא,
אבל תדעו עוד דבר אחד, שאם יש חלום ופותרים אותו לא טוב, הוא יכול להתקיים.
אז לכן לא כדאי לספר חלומות.
נכון. כי אם מספרים חלומות ומישהו פותר לרעה, זה יכול להתקיים.
אז לכן כדאי לא לספר.
ומה בקשר לאגרות ברכת קודש? האם מותר לשים את המכתבים האלה?
אני לא הייתי עושה את זה בשום אופן, גם אם היו משלמים לי כסף. כן, הבן שלי רצה לשאול את השאלה הזאת. אני שואלת אם שווה ראה. מכל מקום את צריכה לדעת,
אנחנו מצווים לשמור את התורה ומצוותיה.
מה שכתוב בשולחן ערוך אנחנו עושים,
ובשבילנו זה מספיק בשביל להיכנס לגן-עדן ולחיות בעולם הזה טוב מאוד.
תודה רבה.
תהיה בריאה.
כבוד הרב, תקרב את המיקרופון. כבוד הרב,
ערב טוב.
ערב טוב.
קרב את המיקרופון ישר. אני זכיתי להגיע לתשובה בזכות החברים. יש פה הרבה חברים פה משכונת רוממה שחיזקו אותי.
זכיתי ללמוד בתקופה האחרונה, אני שומע שכולם מדברים פה על מלחמות ועל מלחמה, ואגוג ומגוג,
אבל זכיתי ללמוד ברשב׳ב׳,
לקרוא שאם עם ישראל ישמור שתי שבתות,
הגאולה תבוא בדרך יותר טובה,
לא בדרך של מלחמה ולא בדרך של צרות, לא בדרך ייסורים.
אז אולי על זה תרחיב כמה מילים וזה יזכה פה את הכלל.
דיברנו על זה בהרצאות קודמות וגם בקלטות,
שאלמלא שמרו ישראל שתי שבתות, מייד היו לגליל.
אבל לך תשכנע את טומי עכשיו.
אפשר לשכנע את כולם.
לך תשכנע את טומי. יש אמונה, לא? לנו יש, אבל לא כולם מוכנים. זה הבעיה,
ללכת להסביר את הדבר הזה, אתה מבין?
זו בעיה קשה מאוד.
אנחנו משתדלים.
אבל כשכולם בבת-אחת ישמרו שתי שבתות זה היה הכי קל, הכי טוב,
ואחרי שתי שבתות היינו רואים באמת מה התוצאות.
אז אולי אם נפיץ את זה בצורה כזאת ולא יפיץ גוג ומגוג ומלחמות ופחדים, כאילו, זה יבוא בדרך אחרת. אני אגיד לך מה הבעיה.
כתוב שעם ישראל קיבלו את התורה, אמרו, נעשה ונשמע.
ואחרי זה כפה עליהם ארכי גיגית.
בשביל מה צריך לכפות עליהם ארכי גיגית, אם כבר עם ישראל אמרו נעשה ונשמע?
אלא מסבירים חכמים,
שאדם לא יעשה רק את מצוות התורה מתוך זה שהוא בחר והחליט נעשה ונשמע,
כי ברגע שהוא החליט נעשה ונשמע, הוא גם יכול להחליט לא נעשה.
זה לא נשמע,
הוא בחר והוא החליט שלא.
אבל אם שמים עליו הר כגיגית
ויש לו יראה,
אז טוב מאוד שהוא בחר מעצמו,
אבל צריך שיהיה לו גם יראה. אם לא תהיה לו יראה, לא יהיה מה שיחזיק אותו.
אז לכן צריך לדעת, לצערנו הרב, מה שעובד יותר על בני אדם
זה העניין של היראה,
עניין הפחד. עובדה ששומעים הזעקה, כולם נפחדים.
שומעים מוזיקה, כולם רוקדים.
למה הזעקה זה,
למה זה לא לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה? אז אולי תברך את עם ישראל? אולי תברך את עם ישראל שיזכו בשבת ולא באזעקות?
אני כל הזמן מדבר על זה, אבל אני יודע מה פועל יותר. אז תברך אותם.
תברך.
יהי רצון שכל עם ישראל ישובו לאביהם שבשמים בשמחה ובריקודים. אמן.
שלום, כבוד הרב, רציתי לשאול, ישנם בתים חרדיים באזור חיפה, משפחות שלמות שמתפללות ועושות את כל המצוות שהקדוש-ברוך-הוא ציווה עלינו,
וממש מדקדקות על כל פרט ופרט.
ואיך זה יכול להיות שהמון משפחות מקבלות עליהן כל מיני אסונות, קורים להן כל מיני אסונות בבתים שלהן.
וגם האנשים האלה, החרדים האלה, גם כן,
אצלך שאני קצת מתרגש, הם גם מרחמים על הבריות, כמו שהיום דיברנו בשיעור שלך.
ואיך בכל זאת קורים להם כל מיני אסונות בבתים שלהם? זה משהו מאוד העניין. תראה, אני לא מכיר את המשפחות,
אבל רבי יוחנן, לדוגמה, היו לו עשרה בנים,
וכולם נפטרו לו.
איוב,
היו לו גם,
וכולם נפטרו לו.
ורבי מאיר, היו לו שני בנים ומתו בשבת אחת.
ורבי עקיבא סרקו את בשרו במסרקות של ברזל.
והיו כל מיני דברים שהם מבחינתנו לא מובנים. אפילו משה רבנו אמר, זה תורה וזה סחרה.
אלא יש חשבונות שמים שאנחנו לא יודעים מה החשבון של כל אדם, בין בגלגול זה, בין בגלגול קודם.
ואם היינו מכירים ויודעים, יכול להיות שהיינו אומרים כיוון.
אבל אנחנו לא יודעים.
אבל אנחנו יודעים שמשפטי השם אמת צדקו יחדיו,
והם במידת הרחמים לטובת האדם. לדוגמה,
בן סורר ומורה איננו שומע בקול אביו ובקול אמו, מה שנקרא בפרשה הקרובה.
הקדוש ברוך הוא אומר, מוטב שימות זכאי ואל ימות חייו.
אחד שהוא סורר ומורה לא שומע לאביו ולאמו, מה הוא עושה?
אוכל תרטימר בשר ושותה לוג יין, גונב כסף מאביו והולך לקנות, זולל וסובה כל היום. רגע, רגע, רגע, מה אומר הקדוש ברוך הוא?
מוטב שימות זכאי, מה פירוש? הוא עדיין נקרא זכאי כי הוא עוד לא חייב בדין.
מוטב שהוא ימות קטן זכאי ולא ימות חייו. אז אתה מבין שהקדוש ברוך הוא
מעדיף שאנשים ימותו כזכאים ולא ימותו כחייבים.
גם הדוגמה שהבאנו מהצבא,
שלא ימותו עם מחשבות על בניין וכרם וכו'.
אז אם הקדוש ברוך הוא סוף-סוף
בסוף מעניש, כנראה שאין ברירה.
מידת הרחמים גם טובעת לפעמים לעניש בשביל לנקות ולנקות.
למה? כי בעולם העליון העונש הוא הרבה יותר חמור, הרבה יותר כואב,
הרבה יותר מבייש.
ופה בייסורים שאדם מקבל אפילו הקשים ביותר הם אפס לעומת מה שהוא עתיד לקבל שם.
אז לכן מי שרואה את הדברים בעין של התורה מבין שהכל עושה הקדוש ברוך הוא במשפט ובצדק,
לא עושה עוול,
ולא הייתה ברירה אחרת.
כי אם הייתה,
ודאי שהוא היה מעדיף אותה. הראייה,
הרבה חילונים מחללים שבת, עוברים עבירות בפרהסיה, ביד רמה וכו', והוא לא מעניש אותם.
זאת אומרת שהוא סבלן.
ואם פתאום הוא מגיע למשפחות כאלה מכובדות שאתה אומר,
והוא כן נותן להם, אז פירושו של דבר שהוא מדקדק אתם
כחוט הסערה, וזה לטובתם.
למשל,
יש אדם שהוא מלא לכלוך בגדים של מכונאי, מכונאי.
אתה יודע, זה שמן, גריז,
כן?
אם תיפול עליו טיפה, או לכלוך, או נוצה,
לא ינקו את זה מעליו, כי כולו לכלוך אחד גדול.
אבל אם עורך דין מכובד, או לחם חליפה שחורה,
עניבה שחורה, ונפל לו פה איזה נוצה, נוצה של יונה,
יקשו אליו, יעשו לו ככה, להסיר ממנו, נכון?
מדקדקים עליו. למה?
הוא צריך להיות מכובד.
אדם שהוא צדיק, הוא מכובד.
אם יש עליו כתם ולכלוך של עבירה או חטא,
מנקים את זה מיד,
אז זה בא בצורת ייסורים.
אבל הם מקבלים אסונות ממש. אסונות אפילו נפתרים.
והבאתי דוגמה מרבי יוחנן,
מאיום, רבי מאיר, והם לא כאלה.
נכון?
אוקיי. תודה רבה. תודה רבה. תהיה בריא. תודה. תודה רבה לך. תודה רבה. כן.
זה עובד. שומעים? יופי.
הרב דיבר על גברים שהם צריכים לעשות, ללמוד תורה וכו'.
אני רוצה לשאול את הרב, מה עושים בדור הזה הבחורות הרווקות,
שרוצות לחזור בתשובה שלמה,
וכמו שיש לגברים, יש לצערי, יש גם לנשים.
תן לי עצה אחת מעשית,
שתוכל להגיד לי שתחזיק אותי במלחמה ובכל מצב.
בת כמה את?
בעזרת השם י' באלול, אני אהיה בת 20. יפה, את יודעת את התאריך העברי, זה חשוב.
עוד דבר רציתי לדעת.
ואת מוכנה באמת, בשביל מה שאת מבקשת, לעשות כל מה שנדרש?
מה שהרב יגיד לי, שה' יזכה אותי, אני מוכנה לקבל. ואני מבטיח לך שתסכים, תשמעי לי.
ללכת למדרשה בירושלים ולמצוא משם חטא מירה שמים,
ולבנות בית על דיני הקודש, אמן. עם צאצאים, עם פאי עלך, פאי עלך. הרב זה החלום שלי והרבנית. ידעתי, אני ידעתי.
אני רוצה לי פה מגיל 12, תגיד לך את זה שאני לומדת. ידעתי. אז הרב יברך אותי שאני אתקבל למדרשה שהכי מתאימה לי, ושאני אזכה באמת להתבטא עכשיו. שמך ושם האמא.
ושזה יהיה בקרוב. מה זה קרוב? מחר, מה זה בקרוב?
מה השם? נטלי תהילה בת עירית.
נטלי תהילה בת עירית,
תזכי לשב באוהלה של תורה ותבורכי מאוהל,
מנשים באוהל,
תבורכי. אמן. ובעזרת השם תקימי משפחה יהודית חרדית, אמן. עם צאצאים צדיקים. אמן. עם פרעות. את, עם כל בנות ישראל. אמן. אמן. תודה רבה, הרב יסקל. לשמח את עם ישראל תמיד. אמן.
יש בהלכות רמב״ם, בהלכות מלכים, בסוף,
הלכות משיח קוראים לזה,
שהוא אומר, יפח רוחו של מי שמחשב את הקץ.
כן. איך אתה, בתור רב גדול,
יכול להגיד שהגאולה תהיה עוד ככה חודשים ועוד ככה זמן?
אני לא אמרתי שהגאולה תהיה. אמרתי שאנחנו יכולים לדאוג להביא את הגאולה מהירה, ואני לא אמרתי את זה. רבי יהושע בן נביא שאל את אליהו הנביא מתי יבוא משיח.
אמר לו היום,
חיכה יום, והוא לא בא.
אמר לו, אמרת היום.
אמר לו היום, אם בקולו תשמעו.
אבל עדיין להגיד שיהיה מלחמה מטורפת. זה ברור שיהיה. זה לא צריך נבואה. זה רואים בעיניים ושומעים בחדשות.
רק זה מתחבר ל...
כל מה שכתוב בתורה,
אז זה מקבל משמעות רצינית.
אבל את מלחמת גוג ומגוג אפשר לתפור על הרבה דברים.
נכון, אתה צודק. נכון, נכון, מי שחיית יכול לתפור.
אבל אני רוצה לומר לך דבר אחד, שבינתיים,
מאז שאני מכיר את עצמי וכמה מכירים אותי, כל מה שאמרתי בנוגע לחדשות העתידיות,
הכול התקיים.
כולל בשנת 1992, בקלטת שלום עם ערפאת,
כשכולם חשבו שיהיה מזרח תיכון פורח וחדש
אחרי פרס נובל
של פרס ורבין בערפאת.
אני אמרתי, ושלמכון דעים מחבלה לא יתקיים,
רק מכת השונא תלך ותתגבר כמו נחל המתגבר.
מי יכול היה להגיד דבר כזה בשעה שאין שום סימן ואיתות לזה,
כשכולם גילו נכונות לשלום, מזרח תיכון חדש?
אבל מה לעשות שיש כתובים ומי שיודע לקרוא אותם, קורא אותם. בשביל מה אתה חושב נתנו לנו נביאים?
בשביל שנדע מה יהיה בעתיד.
אבל, כבוד הרב,
כאילו יש נביאים, היום אין נביאים.
נכון. אף אחד לא יכול להגיד, בטוח יהיה מרחמה ככה. נכון, אנחנו לא אומרים נבואה, אנחנו קוראים את הנבואה הכתובה
ואומרים מה היא אומרת.
ואנחנו מסתכלים מסביבנו לראות מה קורה,
ואז אנחנו רואים שהנבואה מתגשמת.
אבל דברי דניאל באמת,
כאילו אפשר להגיד אותם על הרבה דברים. פעם אמרו שמלחמת גוג ומגוג,
גוג זה ג'ורג' בוש. לא, אני לא אמרתי הפעם. לא אמרתי אדם.
אז אני אגיד לך, מה שאני אמרתי, תבדוק אותי, מה שאמרו אחרים, תבדוק אותם.
אני רק יכול להגיד לך דבר אחד,
שהחפץ-חיים אמר שיהיו שלוש מלחמות גוג ומגוג, על-פי מה שאמר המלבים
מספר יחזקאל ל' תקרא שם.
הוא אמר שמלחמת העולם הראשונה היתה
גוג ומגוג הראשונה,
הוא אמר לאחריה תהיה מלחמה נוספת. הוא לא היה מלחמת העולם השנייה,
אבל עשר שנים לפני הוא אמר שתהיה מלחמה נוספת.
זה היה מלחמת העולם השנייה, זה גוג ומגוג השנייה.
הוא אמר לאחר מכן תהיה הפסקה ותהיה עוד פעם
מלחמת עולם אחרונה, גוג ומגוג.
ואנחנו נמצאים לפניה.
אבל יש לי קלטות מסודרות בנושא הזה, כדאי שתשמע אותן.
קלטת 51 נקראת גוג ומגוג שבה אני מקריא את כל הפסוקים ומוכיח מהם את מה שעתיד להיות והיום אנחנו רואים שהכל מתקיים אז זה לא נבואה
וזה לא מחשבים את הקץ זה מציאות
עדיין קשה לי כי
את ספר דניאל ממש אפשר לתפור על כל מלחמה. אני לא מדבר מדניאל כלום, לא תשמע ממני שאני מדבר מדניאל. מיחזקאל.
מיחזקאל, כן.
מיחזקאל גם.
מיחזקאל, כאילו גוג ומגוג.
אפשר לראות את החדשות ולצפות בערך מה היה, אבל במלחמת גוג ומגוג אפשר להגיד זה וזה וזה. אל תפחד על אחריותי, אני אומר לך שיהיה גוג ומגוג ותסמוך עליי, ואם לא תסמוך,
תרגיש.
בסדר, תודה. תהיה בריא מותק.
יש לך שאלה? תן לגברת שם שאלה.
ערב טוב, כבוד הרב. ערב טוב.
אני לא מבינה אותו עברית, אבל יש לי שאלה.
אני לא מבינה משהו שכולם אומרים שצריך לעשות את זה. פו, פו, מה קרה פה פו, פו?
כן. אנחנו פה כדי לעשות תיקון, נכון?
כן, פו, פו, כן.
ואני לא מבינה משהו, כי אם אני... פו, פו, זה לא פו.
מה לעשות?
לא, אני לא מדבר אלייך, אני מדבר אל מישהו.
למשל, מישהו חילוני,
למשל אני, אני רוצה להיות צנועה, אולי תלך במקומו שם,
רענן, סליחה,
בבקשה.
למשל, מישהו חילוני,
למשל אני, אני רוצה להיות צנועה, כי אני לא צנועה,
אבל אם זה התיקון שלי,
למה אני אהיה צנועה? כי אם אני עושה את התיקון שלי,
אני עולה עם השם,
נכון?
כשעושים את התיקון עולים עם השם. אנחנו פה כדי לעשות את התיקון.
אז למה צריך לעשות את כל המצוות והכול,
אם בסוף אנחנו עולים להשם, ואני צעירה? אתה מבין מה שאני רוצה להגיד? בכלל לא. בכלל לא. אמנם את מדברת עברית, אבל אני שומע צרפתית.
פו פו, ובר. תעשה לי טובה, ובר.
לא שומע, ובר?
תחליף אותו בבקשה.
כן.
כן, את אומרת תיקון. מה תיקון? אנחנו צריכים לעשות תיקון פה.
תיקון זה השלמה, להשלים את עצמנו, כן, לעשות את רצונו יתברך כמו שכתוב בתורה. נו, מה הבעיה עכשיו? וכשעושים את זה, את התיקון שלנו, כשסיימנו את התיקון, עולים עם השם.
לאן עולים עם השם?
מתים. הנה, מתים. אנחנו מתים.
אם עושים תיקון מתים?
לא, לא תמיד מתים.
לא.
אז מה?
לא.
אם את עושה את התיקון כמו שצריך ואת ממשיכה לעשות מצוות, לא מתים. אני מבין מה את מפחדת. את מפחדת לגמור את התיקון ולמות מהר. אני מפחדת ל...
למות מהר אם אני עושה כל המדרות. בטח, אם תגידי אני הולכת בצניעות, אז אני אמות מהר, אז אני אלך לא בצניעות. אם זה תיקון צנועי. בדיוק, ואם אני אשמור שבת אני אמות, אז אני לא אשמור שבת, אז אני אחיה.
כן, הבנתי את הרעיון. יש סררה צרפתי, משהו.
אני רוצה להגיד לך דבר אחד.
לא, זה מה שלמדתי בבית הספר. חשבתי שאנחנו פה כדי לעשות משהו, וכשסיימנו את מה שצריך לעשות, עולים.
יש לך עוד הרבה זמן עד שתסיימי,
יש כל כך הרבה ללמוד ולדעת ולעשות.
הלוואי שתסכים בכלל לדעת את כל מה שצריך לעשות.
אל תפחדי, תעשי הכל והכל והכל ולא תגמרי את התיקון. אבל איך להאמין ככה להשם, אבל לפחד לכל דברים? אני ממש מאמינה להשם,
אבל אני מפחדת למוות. מה את מפחדת? בואי נשאל אותך שאלה. למות, אני מפחדת למות. למות זה לא מתים. קודם כול, לא מתים.
לא מתים.
הם עוברים ממקום למקום.
את היית בצרפת?
באת לפה?
לא פחד.
למטוס, כן. אה, למטוס, כן.
למה, פחד? כי אולי, אולי הוא יפול במים ויש לוויתנים. נכון, באמת. אבל באמת אני מפחדת למטוס, למעלית, למוות. אבל אני מאמינה להשם. זה משהו... זה טוב מאוד. לא, אבל זה לא טוב. למה אני מאמינה? אבל בצד שני אני מפחדת לכל דברים. למה?
הוא עשה לי ככה. לא, הוא עשה לך. הוא עשה, הוא עשה לי ככה, כי אני רוצה לא לפחד. אני רוצה להאמין אותו. קודם כול, זה טוב מאוד שאת מפחדת, והלוואי וכולם היו מפחדים. זה אחד.
הפחד נועד לשמור על האדם שלא יעשה שטויות וטעויות, כי מי שלא מפחד עושה שטויות. אבל את צריכה לעשות את המצוות עם אהבה, לא עם המפחד.
זה אחרי שלומדים לפחד הרבה, אפשר לאהוב את השם.
אבל אם לא מפחדים ורק אוהבים, יכולים גם לבעוט בסוף.
הבנת?
זה שומר עלייך, וזה טוב מאוד שיש לך פחד,
אבל לא פחד-פחד.
הקדוש ברוך הוא לא אוסר על מי שעושה טוב.
מי צריך לפחד? מי שעובר עבירה? אם את נוסעת על תשעים בכביש,
בהייווי, כן?
ואת שומעת, וואו, וואו, וואו, וואו, וואו, את מפחדת?
לא צריך, את נוסעת תשעים. נכון. אם את נוסעת מאה תשעים,
אז את צריכה לפחד, כי את יודעת שאותך מחפשים, נכון?
אז אם את שומרת מצוות והולכת בצניעות, למה את צריכה לפחד?
את לא צריכה לפחד. אבל למה? יש הרבה, יש הרבה הרבה אנשים שעושים הכל, באמת הכל, הרבנים וזה, אבל מה?
גם הם מתים.
מה מתים?
הרב אלישיב, ברוך השם, בן מאה.
הרב עובדיה, 87-8,
הרב שטיינמן, למעלה מ-80, הרב קניאבסקי, למעלה מ-80. כל גדולי הדור עושים הרבה מצוות ומזכים את כל הרבים ומאריכים ימים, מה הבעיה? הרב שייח נפטר בין 104,
הרב כדורי נפטר בין 104.
מה, מי חי ככה? אתה לא רואה שבמשפחה דתי-דתי יש, ברוך השם, הרבה ילדים,
ואני רואה שיש פחות מילד אחד שמת וצעיר.
אתה לא שמעת? את עשית סטטיסטיקה?
לא, אבל שמעתי, אני שומעת שזו משפחה דתית, דתית, ויש להם ילדים שמתים. קורה, נכון. איך להסביר את זה? תראי, בתימן
היו יולדים הרבה ומתים הרבה מאוד.
זאת אומרת, משפחה יכולה להיות שמונה, עשרה נפשות,
והיו מתים שבעה, שישה, לפעמים כולם.
מי שהיה מת לא רק תינוק אחד, שניים, זה היה מוצלח.
בתימן, הם היו צדיקים ושומרים על התורה והמצוות. יש חשבונות שמים, אנחנו לא יודעים על חשבונות שמים.
אבל אנחנו יודעים דבר אחד,
מי שהקדוש ברוך הוא לקח אותו כשהוא קטן,
הוא הולך לגן-עדן. למה הוא לא עשה שום עבירות?
המטרה בסוף לאן? להגיע לגן-עדן.
אז אם מגיעים לגן-עדן, מה את פוחדת?
אם הכנת את עצמך לגן-עדן,
מה לא טוב?
אם רצית להגיע לירושלים, ג'ירוזלם,
לא טוב?
והגעת לג'ירוזלם, לא טוב?
טוב. רצית להגיע לגן-עדן, ותגיעי לשם. מה זה משנה אם זה מוקדם או מאוחר?
כשאת רוצה לטוס לאיזשהו מקום, את מחכה שזה יהיה מאוחר או מוקדם? מוקדם. אותו דבר.
נכון. אתה צודק. זהו, אז אל תפחדי. תודה רבה לך.
תהיי בריאה.
אפשר ברכה כדי לעשות תשובה ולא לפחד למעלית,
למטוס, באמת, למוות וזה, ולחזור בתשובה. אין שום בעיה, אין שום בעיה. מה השם שלך ושם האמא? שמחה בת מסודי.
שמחה בת מסודי. יהי רצון מלפני אבינו שבשמים שתזכילה שוב בתשובה שלמה. אמן. ושהמעליות והמטוסים יפחדו ממך. אמן.
תודה רבה לכולם. תהיי בריאה.
אם אתה אומר שכל עם ישראל יקומו בתחיית המתים, איפה יהיה מקום לכולם? איפה?
ווי ווי ווי ווי. הרי אתה מדבר על מיליונים על גבי מיליונים של ארבעת אלפים שנה.
איך יהיה מקום לכולם? תסביר לי. קודם. הרי אם התחייה תהיה נצחית,
זה אומר שתהיה רק התרבות ולא תהיה תמותה.
אז איך יהיה מקום לכולם? בוא תסביר לי. איך קוראים לך? לי קוראים אסף, ואני פה מרחובות.
אסף. שים לב, אסף.
מה שאני עונה לך, שתי תשובות במהירות.
אחת,
איפה כל אלה שמתו?
מתחת לאדמה. מתחת לאדמה. בשכיבה או בעמידה?
את זה אני לא יודע.
בשכיבה? שמים אותם בשכיבה. אני שם למעלה, לא?
אני שם למעלה יש גן עדן. למה אני צריך את הגן עדן אם אני אקום מתחילת המתים? לא להתלהב. איך לא הולך ביחד? זה עוד שאלה. עכשיו אנחנו עם המתים קודם. תענה לי גם עליה. גם עליה.
המתים הם בשכיבה או בעמידה?
בשכיבה. בשכיבה. תחזיק את המיקרופון.
כל המתים משכיבה, מה תופס יותר מקום, בשכיבה או בעמידה?
אותו דבר.
אותו דבר?
אתה עכשיו תופס מקום של אדם שוכב או שאתה פחות?
פחות. פחות. אז בעמידה יש יותר מקום, נכון? כן. אז אם לכל אלה יש מקום בשכיבה, אם הם יקומו, יהיה עוד יותר מקום, לא?
רגע, רגע, רגע, רגע, רגע. רגע, אבל אתה אומר שאני אקום באותו מצב, לא? רגע, רגע, רגע. כן, באותו מצב, ככה, כמו שאתה עם ג'ינס. כן. רגע, עוד דבר.
אבל אתה צריך להבין,
לא כולם יקומו גם,
רק הצדיקים יקומו, אז בכלל יהיה מקום.
אתה מבין?
יהיו כמה צדיקים ברחובות שישברו אותם בטלוויזיה, כל אחד יקבל שכונה.
יהיה מקום, מה אתה דואג? יהיה מקום, אל תדאג. העולם מתו כולם מאז שנברא האדם הראשון,
ויש מקום.
אנחנו במדינה כל כך קטנה ששבע מיליון,
לא יודע אם אתה קורא לזה מקום. אתה מדבר אתי על מיליונים על גבי מיליונים, לאור לטווח של כמה, 4,000 שנה? נכון. מתחילת התנ״ך ועד היום? נכון, נכון. איפה ההיגיון פה? אמרתי לך איפה הוא? אני לא מוצא את ההיגיון פה. אבל הסברתי, לא שכחת עכשיו איך הסברתי. אני לא מוצא את ההיגיון באופן אישי. הסברתי לך טריטוריאלית, לא הבנת?
אני אסביר לך עוד משהו אם אתה לא יודע.
עתידה ארץ-ישראל להתרחב,
כי ארץ עצמי היא נקראת.
אז ארץ-ישראל תהיה עד הפרת
ועד רומא.
מתאים לך?
עכשיו יש מקום.
ומה עם כל הגויים מסביב? מה אכפת לך מהם?
אם אני אקום כיהודי, במה יהיה אתם? אין לגויים תחיית המתים.
תחיית המתים זה רק ליהודים. ומה יהיה אתם בתחיית המתים, כל הגויים בעולם?
אלה שיישארו עבדים לישראל. אם יש לך ציצית, יהיו לך 2,800 עבדים. אם לא,
אז אתה תקנא באלה שיש להם.
אם ניקח אובמה, יהיה העבד שלי.
יכול להיות, אם הוא בכלל יזכה להישאר.
וואלה, אני אדבר. אבל יש לך ציצית?
לא, אין לי ציצית.
אין לך ציצית. עכשיו שאלת למה צריך לעלות למעלה.
אם בסוף חוזרים למטה, יפה. שכחת את השאלה. רגע, מה ההבדל בין גן עדן לתקרית המתים? אם יש לי גם עדן, למה אני צריך את תקרית המתים? אם יש לי תקרית המתים, למה אני צריך את תקרית המתים? הבנתי.
אתה עם הידיים שלך יכול להזיז את כל העולם.
אתה.
או, אתה בכלל יכול לעלות את התקרה אתה.
כן.
אבל מכל מקום אני אענה לך.
גן עדן זה תחנת ביניים,
ושם אתה נמצא במדור שלך,
לפי מה שהכנת את עצמך. אתה לא יכול לעלות יותר גבוה ולראות צדיקים יותר גבוהים ממך. אין, לא תוכל.
אבל בתחיית המתים זו דרגה יותר גבוהה,
כשכל הצדיקים יהיו ביחד
וכל אחד יראה את השני.
זאת אומרת, נוכל לראות את משה רבנו, את דוד המלך. בדיוק, בדיוק, בדיוק. טוב או לא טוב?
זהו, שזה נראה הזוי. זה לא נראה אמיתי.
אה, הזוי. הבנתי.
יש לך את הטלוויזיה בבית, לא?
יש לי, ויש לי עוד הרבה דברים. וזה נראה אמיתי או הזוי?
מה זה? אמיתי, ברור שזה אמיתי.
זה אמיתי, בגלל זה אתה הזוי. רגע, למה? הבנת.
כי מה דיברנו כל הדרשה? דיברנו שמי שלא יכול לוותר על התאוות של העולם הזה,
הוא לא יכול לצייר ציורים של העולם הבא,
כי יש לו רק ציורים של העולם הזה.
לכן אתה הזוי.
אם היית יכול לצייר את הציורים האמיתיים של העולם הבא, היית רואה את האמת,
והיית מאמין שהמלים זה הזוי.
רגע, על סמך מה אני יכול לתאר בעצמי את העולם הבא?
איך אני יכול לדעת? למה? אני הייתי שם, בדקתי, ראיתי, על סמך מה? לא, לא. על סמך מה? ודאי שלא.
אבל אם אני אומר לך שיש מפלניה גארה,
שהם הגבוהים בעולם,
יש שם שטף מים אדירים והכול, אתה יכול להתחיל לצייר את זה?
יכול, אתה יודע. אתה יודע, זהו.
עכשיו,
אם אני אגיד לך שבעולם העליון יש הנאות כאלה ואחרות, אני אתחיל לתאר לך כמו שכתוב במסכת גן-עדן.
יש מסכת שנקראת גן-עדן שמתואר שם הכול.
אם תקרא אותה תוכל לתאר לך מה הבעיה לתאר.
אבל אם לא קראת את זה, איך תתאר?
על סמך מה אני יכול להחליט שזה באמת נכון, כמו שאתה אומר.
או על סמך מה אתה יכול להאמין שזה נכון שיש נייאגארה ואוסטרליה וקינגרו?
על סמך מה?
זה פה, אבל לא שם למעלה.
ופה פה היית שם?
לא, למעלה לא הייתי. ופה היית, באוסטרליה היית?
דראה, לא, לא. סיפורים.
סיפורים. סיפורים. אז אני גם אספר לך סיפורים.
רק הסיפורים שלי זה מהתורה הקדושה שה' נתן אותה,
והסיפורים שאתה מקבל זה מעיתונאים כאלה ואחרים.
או היסטוריונים כאלה ואחרים שלא כל אחד כותב ותממין את האמת
כמות שהיא אלא מנקודת מבט שלו.
לדוגמה,
בעיני אנשים מסוימים רחובות עיר של בעלי מעמד בינוני מינוס
ויש כאלה שיגידו שהאקדמיה פה, מכון ויצמן וככה ויש כאלה שיגידו שהרחובות צפופים ואין פה רחובות רחבים
ויהיו כאלה שיגידו שזה אחלה של עיר ויש כאלה שיגידו סבבה ויש כאלה שיגידו על הפנים לכן הם עברו מקום אז מה נחליט?
מה זה בסוף?
כל אחד מהמבט שלו.
אבל התורה אומרת מה שהשם אומר ואין בלתו.
ומה שהוא אומר זה הדבר היחידי שקיים.
וככה צריך לראות את הדברים.
הבנת? ואם אתה לא יודע, יש אנציקלופדיה.
אז בוא נגיד עכשיו אני אברך ברכה על דבר שאני אוכל, דבר מסוים שאני אוכל. תוכיח לי שאני לא מברך לעצמי בעצם.
הבנתי.
ויש לך הוכחה ברורה לתת לי על זה שאני לא מברך לעצמי סתם ככה להעביר? הבנתי. אני לא רואה את ההוכחה הזאת בעצמי, שאני מברך את הברכה הזאת. אני אומר לך תכל'ס, אני יכול להאמין ולקוות. שמעתי. תודה. אני שואל אותך שאלה.
כשאתה אומר תודה למישהו
אתה יכול לשכנע אותי שאני רואה אותו גשמי, אני רואה אותו מולי.
אז מה אם אמרת?
אז מה אם אמרת? מה קרה עכשיו שאמרת? למה אמרת?
הוא לידי, אני לא יודע מה הוא מרגיש אותו. למה אמרת? הוא נתן לך משהו, למה אמרת לו תודה?
הוא נתן, גמרנו, לקחת, שלום, תבלע ותלך הביתה. אבל למה אתה אומר לו תודה?
למה חינכו אותך להגיד תודה?
מנימוס.
מנימוס?
שואל אותך שאלה.
אם רופא,
אתה בא אליו ויש לך חולשה בעיניים ואתה לא רואה טוב,
הוא יתקן לך את זה, אתה תגיד לו תודה?
כן, ברור.
ואם הוא יעשה לך ניתוח ויציל לך את העיניים, תגיד לו תודה? ברור. אבל הוא חתך אותך ותפר תפרים והכול, ואתה תגיד לו תודה?
אם לא היתה ברירה, אז אני חייב להגיד לו פה תודה.
הבנתי.
ואם אחד בכלל לא הצריך אותך לניתוח ונתן לך לראות שש-ש,
מגיעה לו תודה?
עדיין מגיעה לו תודה. מי נתן לך לראות שש-ש, קופת-חולים?
אבל לרופא, אז אני צריך להגיד תודה, לא? מי נתן לך ראייה שש-ש? מי נתן לך להניע את היד עכשיו כמו מנוף?
אני אגיד לך את זה שתגיד לו תודה. מי?
אז אתה אומר בורא עולם, אז אני אזרום אותך שזה בורא עולם, לא? נו, ואם לא, אז מה תגיד מי עשה את זה? הפיצוצים?
אני לא יודע, אם הרופא ריפא אותי, אני אגיד לו תודה. אבל זה הבנתי. אני שואל, אז צריך להודות למי שנותן לך כוח, נכון?
כרגע זה הרופא. השאר אני לא יודע. לא רופא זה רופא. אני שואל אותך, יש לך כוח לעמוד?
הרופא נתן לך את זה היום לעמוד.
אם הוא זה שריפא אותי בשביל...
היית אצל הרופא היום?
לא הייתי. לא היית. אז אתה עומד בזכות מי?
בזכות בורא עולם, כמו שאתה אומר. תודה רבה לך. יש לך מישהו אחר במקום? אתה יכול להציע לי מישהו?
לא. זהו. אז תודה למי שאתה יודע שהוא נתן לך את הכוחות, ולא אתה ולא הרופא.
מגיעה לו תודה?
מגיעה לו תודה. מגיעה לו תודה. אז הוא אמר ככה,
שאנחנו צריכים לברך, ואכלת ושבעת וברכת את השם אלוקיך,
על הארץ הטובה אשר נתן לך.
זה כתוב בתורה של מי שנתן את התורה במעמד הר-סיני למיליונים,
והוציא אותם ממצרים עם עשר מכות.
זה מספיק טוב או לא טוב?
לא טוב, מצוין.
יופי, אז תתחיל לברך, בבא.
בסדר?
לא, עכשיו אני יודע שיש לי באמת למי לברך. למה אני לא רואה אותו, אליעד?
לא להתלהב. אני צריך לראות, הוא מדבר, אני זה לראות.
כן, מה אתה אומר?
ככה זה נראה.
מה נראה, מה נראה? שאתה מברך ואתה לא יודע בעצם למי ולמה. אתה לא יודע, אבל אני יודע ואתה יודע עכשיו. עכשיו, אתה תברך או לא? אתה יודע שזה מצווה, אבל באופן גשמי. נימוס, נימוס אמרת. אתה תברך?
אני מברך. אני אברך, ברור.
יופי.
ועכשיו אתה עושה מצווה שאתה מברך,
ואז הקדוש-ברוך-הוא מרשה לך לקחת ולאכול, שאם לא כן,
אתה גזלן, אתה לוקח בלי רשות מה שלא שייך לך.
הבנת?
אתה לא עשית את הפירות ולא את הירקות ולא שום דבר.
מי שנתן כוח בגרעינים ובגלעינים
לתת לנו פירות, עצים והכול,
זה מי שברא את העולם. מגיעה לו תודה על זה.
הוא אומר שהמאכל הזה לא בא לבד, בגלל זה אני מברך.
ודאי. מה אתה אומר? ברוך אתה השם, בורא פרי העץ,
בורא פרי האדמה,
שהכול נהיה בדברו.
בורא פרי הגפן,
מוציא לחם מן הארץ.
אתה מברך את הברכות שאומרות מי עשה את זה.
ברוך אתה, אתה מקור הברכות.
זה אומר שאני מביא את השכינה אלי. למה אומרים ברוך המקום שנתן תורה לעמו ישראל?
רק כמו שהבנתי מאיזה רב שאמר לי שהקדוש-ברוך-הוא נמצא הרי בכל מקום, לא?
נכון.
אז זו הכוונה?
שמה? שאני מביא את השכינה אלי, שאני מברך את הברכה הזאת.
השכינה מצויה בכל מקום,
והיא תשרה עליך בזכות זה שאתה מברך לקדוש-ברוך-הוא ועושה רצונו.
אבל זה הזכות, זה האיכות בברכה הזאת, לא? בדיוק. יש לך תצילים, יש לך תצילים, יש לך? אין לך.
לא, אין לי תצילים. אין לך. אתה רוצה שאני אתן לך ושתשרה עליך שכינה?
אני... זה, מתעטבת תצילים בבוקר, מניח תפילין.
ואני רוצה...
ציצית? לא, לא אותו דבר.
אם יש לך חמש שקל בבוקר ואחר כך אין לך כלום לנסיעות, אז זה אותו דבר.
לא, זה לא אותו דבר. אז בוא תיקח ציצית, בוא מותק, בוא.
בבקשה, אדוני, אלוהינו ממלך העולם שהחיינו וקיימנו וגיענו לזמן הזה.
אמן.
השם יזכה אותך,
שתשרש שכינה במעשי ידיך ותזכה לזיווג עבור לבנות בית נאמן בישראל,
עם אשה שתדבר אותה והיא תשמע אותך,
והיא תדבר אליך ואתה תשמע אותה,
ושתשמעו אחד את השני.
השם ישמיע לך הכול באוזניך ותראה בעיניך ותכיר תודה לאלוקיך.
יהיה בריא.
ועוד שאלה יש לי? עוד שאלה? חברה שלי, שהיא פה, ביקשה ממני לשאול, היא לומדת עכשיו בבית-ספר חרדי,
ובשנה הבאה כאילו יש לה בית-ספר חדש, שזה בית-ספר המשך שהוא גם חרדי. עכשיו, היא יודעת שהתקבלו לכיתה של הבנות שהן חילוניות.
עכשיו, מה היא צריכה לעשות? אם להמשיך בבית-הספר הזה או לעבור לבית-ספר אחר?
אם היא יודעת שהיא תהיה בסביבה לא טובה בתוך כיתה של חילוניות, היא צריכה להשתדל לא להיות שם, אלא להיות במקום שהסביבה תעזור ותתמוך.
סבבה.
טוב, אפשר ברכה?
כן, למי?
רוני בת אילנה,
תזכה לתשובה שלמה מהרה.
אמן.
דבר ראשון, אני רוצה לומר, לגבי מה שהרב אמר קודם לבחור,
שאם המתים שוכבים, זה אומר שאם הם עומדים, יש אותו מקום.
זה לא נכון. למה?
כי כשהם שוכבים זה מתחת לאדמה. אם הם שוכבים מעל האדמה, אז באמת לא יהיה מקום,
אבל כשהם עומדים זה יהיה מעל האדמה.
אז סתם אני רוצה להוסיף, למען האמת.
מה אתה אומר?
זאת אומרת, בבית-קברות כשהם שוכבים,
אז מה? מה? לא הבנתי. הם שוכבים או לא שוכבים?
שוכבים. ויש מקום בין מת למת איזה כמה? חצי מטר לפחות?
יש מקום, כן. שואל, יש מקום? כן. אז הם שוכבים, נכון? בסדר, איפה הם שוכבים? תחת לאדמה.
מה הקשר? שהם יעמדו עם איום...
מעל האדמה, זה לא מפריע לי את זה שמתחת לאדמה.
אני שואל שאלה, אם אני עכשיו, הולכים שם אנשים? גרים אנשים בבית קברות?
לא.
לא.
אז הם שוכבים כאילו על הכביש, נכון?
אם נעלה אותם מטר בגובה, מטר בגובה והם ישכבו על המצבות,
אז הם כבר מעל האדמה.
אם הם ישכבו שם כל היום באמת יהיה מקום, זו בעיה שהם מסתובבים בין בני אדם ו... לא הבנתי.
אני שואל אותך שאלה, בבית-הקברות הם שוכבים על המצבות.
נכון, אין מקום. אז יש מקום? יפה. אבל ברגע שהם יחיו,
אז הם מסתובבים בין בני אדם. אם באמת כולנו... מה זה הסתובבו? אבל כמה הם תופסים? הרי כרגע שהם שוכבים... אבל הם לא זזים, הם נשארים אותו מקום.
מתוק, אתה עושה לנו בושות.
זה כמו שכל האנשים יהיו בתוך הבתים. כל הרחוב יהיה ריק, אבל כשכולם יוצאים החוצה, הכול מתמלא.
אותו דבר. המתים ששוכבים לא זזים, יש מקום.
ברגע שכולם יצאו לרחוב, לא יהיה מקום להיכנס לחנות. זה ממש בדיחה, אתה יודע.
לא.
כן.
חשבתי שפורים, אתה יכול לספר דברים כאלה, אבל לפני שבועות... זה משהו צדדי, זה סתם. אה, זה משהו צדדי, אז אני אשאיר אותך ככה, בשביל שלא נמשיך את העניין.
כן. עכשיו, העיקר זה בעצם, לפי עכשיו היהדות מסתכלת על האדם היהודי,
בעצם יש כאן דבר שהוא זכייה,
שאי-אפשר אפילו להישאר במוח שלנו.
איזה זכייה יש.
כן.
אם לחשבן, מה הסיכויים להיות יהודי?
יש יותר סיכויים לזכות 300 פעמים בפיס לפחות, כי הסיכוי לזכות בפיס זה אחד מתוך 18 מיליון אפשרויות.
הסיכוי להיות יהודי זה אחד מתוך 17 מיליארד.
איך הגעת למספרים האלה? יש 17 מיליארד אנשים בעולם, נכון?
6 מיליארד.
6 מיליארד אנשים בעולם.
נו.
נו,
מתוך 6 מיליארד להיות יהודי זה פי 200 לפחות מלזכות פעמים בלוב. אתה חושב?
הרב יחשבן.
יש לך טעות.
תעשה לו בבקשה חלוקה של 6 מיליארד ל-13 מיליון, בבקשה.
תיכף אני אגיד לך את התוצאה. טעות גדולה יש לך, יוני. מה קרה לך? אתה במספרים חלש,
במטרים חלש.
אני מקווה שבגמרא אתה חזק.
כן, 6 מיליארד לחלק ל-13 מיליון.
זה לא הרבה כל כך.
461. מה 461?
תכפיל ב-461, תקבל 6 מיליארד.
מה? כמה סיכויים יש לי להיות יהודים מתוך כל העולם?
אחד חלקי 461. מיליון?
לא.
אלף?
461. אה, זה יפה. לא, לא, לא, לא, לא.
לא משנה, השאלה יכולה להיות גם ככה,
כל אדם שנמצא בדרך שלו בטוח שזאת הדרך הכי צודקת בעולם.
הדברים שמחייבים את השכל עליהם, אני לא שואל,
אבל דברים שלא מחייבים את השכל.
יש דברים שלא מחייבים את השכל, כגון שכר ועונש.
אין חובה לזה.
גם בתורה לא כתובת, זה רק בתורה שבעל-פה.
נו.
אז זה באמת נאמר. אולי אני בדיוק כמו ההודי שבטוח שבדרך שלו הוא צודק. כתוב,
כי תבוא, האזינו, מה זה אין כתוב שכרון? בסדר, אז מבחינת השכל.
מה?
אולי בדיוק כמו ההודי הזה שבטוח שהוא צולק בדרך שלו. מה אתה רוצה בסוף?
אני אומר,
מה ההוכחה שלי שאני באמת הולך בדרך הנכונה?
זו השאלה.
אה, יש לך שאלה אחרת בכלל.
זה אותו מהות.
מה?
פשוט מאוד אתה צריך לדעת מה ההיסטוריה שלך ואם היא אמיתית.
אתה צריך לבדוק האם המקורות שאתה מחזיק ביד הם אמיתיים והם לא מזויפים,
והאם הם ניתנים להוכחה.
אתה צריך לבדוק האם הנבואות שנאמרו מראש יתקיימו ומתקיימות ויתגשמו.
אתה צריך לראות את הדברים האלה. אם יש לך את הדברים האלה ולאחרים אין,
אז אתה צודק, והם לא.
אמר רבנו סעדיה גאון, בשלושה דברים עם ישראל טוב מאומות העולם.
1. הוא יכול להגיד ולהוכיח את האמת שלו.
2. הוא יכול להכחיש את כל הדתות האחרות ולהוכיח שהן שקר.
3. הוא יכול להוכיח באותות ומופתים את מה שקרה לעם ישראל במשך כל הדורות.
תודה. תהיה בריא.
בחור מאחורה שמוצאתם בפלוויזיה,
כן.
כבוד הרב,
יש לי שאלה קטנה, אני לא בטוח אם זה נכון או לא, אבל בן-אדם שהוא מת,
הוא הולך או לגן-עדן או לגיהינום או שהוא מתגלגל בגלגול עוד פעם, נכון?
או כף הקלע, כן. או כף הקלע. כמה זמן הוא הולך לגן-עדן?
לכמה זמן?
עד תחיית המתים.
אז זה לא לנצח בעצם.
בטח שלא לנצח.
וגיהינום כמה זמן?
או עד שיוהלל גן-עדן,
או אם הוא רשע גמור גמור גמור הוא ייתקע שם, אפילו שגיהינום תתבטל הוא יישאר שם.
יכול להיות, בן-אדם, לנצח שהוא יהיה בגיהינום, כאילו? כן.
ומה התועלת בזה?
התועלת בזה שהנפש שלו נחרטת לגמרי מן העולם.
אז שיבטלו אותו לגמרי, למה? למה? זה נקרא שהנפש שלו מתבטלת. הרוח והנשמה לא, אבל הנפש כן.
אוקיי, בסדר. תהיה בריא.
תודה רבה.