תעזור לי להוריד את אשתי ממני.

- לא מוגה! - 

שאלה, תן ליהודי שמה. צרצנים נהיים. טוב. אני בעצם לא רוצה לשאול שאלה, אני רוצה לבקש אזרח. אני בן 44, חילוני מילדותי, ואני נשוי לאישה שהיא שלוש שנים בתשובה, אשה חרדית, היא פה לידי. ואני צריך מישהו, אני מחפש מישהו שיעזור לי, איך אומרים? להוריד אותה קצת ממני. אני חילוני, וזהו, אני הייתי, רק אני רוצה לציין שהייתי פעמיים בערכים, הייתי בהרצאות, הייתי בשיעורי תורה, הייתי אצלך לא מזמן בקריעת ים, באתי גם היום. אני לא אנטי, אני נהנה, אבל אני נשאר חילוני. ואני צריך, אני מחפש כל פעם, בא אלי איזה רב, אנשים מאוד נחמדים, מאוד מכובדים, מנסה לדבר אל לבה, זה לא הולך. אני מחפש מישהו שיוכל לעשות את זה. שמע, אין כמו הבדיחות של החילונים, אני אומר לך. אני לא באתי להצחיק, אני פשוט נותן עובדה. כן, הבנתי. תגיד לי, למה אתה באמת לא הופך להיות יהודי שומר תורה ומצוות כמו שיהודי מוגדר יהודי? אני ציפיתי לשאלה הזאת, אבל אני יהודי בדרך שלי. אין דבר כזה מתוק. עובדה ש... מי עשה אותנו יהודים? אנחנו החלטנו. אנחנו לא החלטנו, נכון? אתה נולדת לעם היהודי, מה לעשות? זה כמו שאדם נולד לעם הטורקי, אז לוקחים אותו לצבא הטורקי. נולד אצל הבריטים, לוקחים אותו לצבא האנגלי. נולד בישראל, לוקחים אותו לצבא הישראלי. שואלים אותך בכלל? לא שואלים אותך. אומרים לו, אדוני, נולדת פה, פה? אתה הולך לצבא, נגמר. לא שואלים אותך בכלל. זה מדובר כשאתה נמצא פה על הקרקע ששייכת כביכול למישהו. אתה, עצם ההולדת שלך בשם יהודי. זה מחייב משהו. עובדה שרודפים אותך אומות העולם בגלל שאתה יהודי, לא בגלל שאתה משה. זאת אומרת, אתה צריך להבין לפחות למה רודפים אחריך. למה העולם לא אוהב אותך? במה אתה אשם? אתה נולדת להורים טובים, נחמדים, קיבוצניקים, הכול בסדר. מה קרה? למה לא אוהבים אותך? בגלל שאתה יהודי. מה זה אומר? לא מעניין אותך לדעת ההיסטוריה שלנו? מה גרם? מה הקנאה של אומות העולם? מה השנאה שלהן? איפה זה התחיל? למה זה? על מה? הם צודקים? אנחנו צודקים. מה קורה? הרי לא ייתכן שזה סתם. עולם שלם שונא יהודים. אם היית יושב באמת להבין את זה, היית מבין כמה המעלה שלך גדולה ולא היית מוותר. לא היית מוותר. אבל מה? אתה באת עם ראש חילוני כזה שיודע כאילו מה הוא עושה, טוב לו עם מה שהוא חי וכו'. אבל אני נותן לך שאלות ערכיות בשבילך, כמו שאני שאלתי את עצמי. שאלות, עזוב דתיים, בלי דתיים. עכשיו אני ואתה כאילו יושבים ומדברים, אני לא דתי, אתה לא חילוני. אבל שנינו נפגשנו סתם, נפגשנו עכשיו באפגניסטן, בסדר? שנינו לוחמים לטובות האמריקנים, ואתה אומר, אני יהודי, ואני אומר, אה, גם אני יהודי. ופתאום אני שואל אותך, רגע, אבל מה זה יהודי? מה תענה לי? זה שנולד לאמא יהודייה? מי אמר? מי זה שאמר? אצל הגויים זה לא ככה, זה מי שבא מהאבא. אצלנו זה מי שבא מהאימא. מה קרה? כשתתחיל לברר מה זה יהודי, אתה תגיע לנקודה שאין דרך אחרת מאשר לשמור תורה ומצוות. אין דרך אחרת. זה יהודי. כל השאר זה ישראלי, זה ציוני, זה כל מיני שמות מסביב, אבל זה לא יהודי. יהודי זה יהודי על פי התורה. יהודה היה אחד מהשבטים, נקראנו על שמו. יהודים על שם יהודה שהוא אחד מהבנים של יעקב אבינו. יעקב אבינו הביא את הבנים שלו שנקראו בני ישראל. אנחנו משפחה, אתה יודע, אני ואתה משפחה. כי זה מבני ישראל. כל ה-12 שבטים האלה הביאו את כל העם הזה. והעם הזה זורם לו בעורקים, זורם לו דם של יהודים, משפחה אחת. אבא אחד יש לנו, ישראל סבא קוראים לו. אז אנחנו צריכים להבין איך יכול להיות שאתה שונה ממני. זאת אומרת, אם אבא שלנו משותף, אז אנחנו צריכים להכיר את האבא. אני מאמין שאתה מכבד את אבא שלך, ואני מאמין שאתה מצפה שהבנים שלך יכבדו אותך. אז צריך להבין מה האבא רוצה. איך יכול להיות שמתנתקים חלק מהאבא, ולמה? צריך להבין למה. אז היה לזה איזה סדר עד לפני שלושה דורות, רוב העם היהודי היה שומר תורה ומצוות. אבל כשהתחילה ההשכלה והתחילה האמנסיפציה והתחיל כל הדברים האלה, אז זה התחיל ככה להתפשט ומצא חן בעיני כמה, אתה מבין, לשלב בתוך אורחות החיים היהודים. יהודים קצת השכלה פה, השכלה שם, וככה יצאו והידרדרו וכו' וכו' והגיעו למצב שקראו לעצמם חופשים. והחופשים עלו לארץ, וטוב להיות חופשי בארצנו. וככה נהיה המלה חילונים אחר כך. וככה זה המשיך. ואז כאילו הוא נהיה ניגוד. איזה ניגוד? אנחנו מאותו בית. אם תלך אחורה, אני לא יודע אם אתה מוויז'ניץ או אתה מגור או אתה מאיפה אתה, שם בפולניה, או ברומניה, משם אתה, עם שטריימלה והכול, כל המשפחה שלך, כולם. אולי דור אחד, שתיים, יש הפסקה. אבל הנה, אתה רואה, כולם חוזרים בסוף. מיליון וחצי חוזרים בתשובה רק בישראל. הם ירגו להם. אז אתה צריך רק דבר אחד, לברר באמת, לעשות חקר פנימי לעצמך, מהי היהדות לגביך? אוהב, לא אוהב, לא משנה. אבל מה זה? אני רוצה לדעת מה זה. אבל באמת לברר. לא בגלל שיש סמינר ולא בגלל שיש מרצים ולא קשקושים. אתה, ברור אישי אמיתי. אני למדתי לבד. אני לא לימדו אותי. אני לא הלכתי לשיעורים ולא סמינר ולא כלום. אני לקחתי וקניתי ספרים וספרים וספרים, ולמדתי ולמדתי ולמדתי, כשאני באתי מרקע גמור, הפוך לגמרי. צפונבוני הייתי, והשגתי את הכול לבד. אבל היתה לי נקודה אחת חשובה, לשקר את עצמי לא הסכמתי. זאת אומרת, אם האמת תהיה כזאת והיא לא תנעם לי, לא תתאים לי אפילו, לא בא לי, לא מעניין אותי. אני הולך אתה עד הסוף. כי אם אני אשקר, אני משקר את עצמי, ובסוף אני אשלם על זה. אז לא כדאי לי. כדאי לי להתאמץ, ללכת בדרך מסוימת. ואתה יודע מה? הופתעתי לטובה. זה כל כך טעים, כל כך נעים, שלא הפסקתי מאז ועד היום. ולא רק זה שאני לא מפסיק, אני גם הולך בכל העולם כולו להמשיך להפיץ את מה שאני יודע. ובכל זאת, קיבלתי, שמעתי, אני ממשיך בדרך שלי. אני חייב אישה חרדי. אתה לא תמשיך. אתה, אחרי ההרצאה הזאת שלי, לא תמשיך כבר ככה. נגמר. זה רק בשביל הבדיחה. אתה לא תפסיד, הרי לפניי, אני יודע, אני מכיר את הטיפוס. אבל חדר לך, ראיתי, היו כמה רגעים שטפטף לך טפטף. שלוש שנים מנסים? לא יודע. עזוב, עזוב. אתה תחזור בשידור חוזר על מה שאני אמרתי לך היום, אתה תראה שזה יעשה לך כבר את החקירה האישית לבד. אתה לא צריך אף אחד. אתה באמת לא צריך אף אחד. אתה יכול לבד להגיע לזה. גם בלי סיוע של אשתך. אתה לבד תגיע לזה. קח את הזמן שלך, תבחן את זה, אבל אמיתי, כמו שאתה עושה דוקטורנט בשביל עצמך. זה יהיה הדוקטורנט שלך. ותאמין לי שאתה תגיע לזה מהר. תגיע לזה מהר. מה שמך, רק שאני אזכור. דרור. דרור והמשפחה. בנאי. בנאי. טוב. עד היום היית בדרור, מהיום תהיה בנאי. אני חייב להיות דרור כל הזמן, השם שלי זה... אתה תישאר עם דרור, אין בעיה. אבל אתה תהיה בנאי, מעכשיו תבנה אבן על אבן עד שתגיע להיות יהודי שלם. כן. זהו, תודה. תהיה ברור.