אם אין דרך ארץ אין תורה | הרב אמנון יצחק שליט"א
"ותקח רבקה את בגדי עשיו בנה הגדול החמודות". אמר רבן שמעון בן גמליאל, כל ימי הייתי משמש את אבא ולא שימשתי אותו אחד ממאה ששימש עשיו את אביו. עשיו בשעה שהיה משמש את אביו לא היה משמשו אלא בבגדי מלכות, אמר אין כבודו של אבא. לכבד את אבא, ללבוש בגדים רגילים של יום חול ולשמש את אבא זה לא כבוד, אלא צריך לכבד אותו בבגדי מלכות, זה מה שנאמר "ותקח רבקה את בגדי עשיו בנה הגדול החמודות".
והנה כיבוד אב ואם הלא היא מצות התורה, ולכאורה מאין היה לעשיו מצוה זו במידה שלא הגיע עדיה אפילו רבן שמעון בן גמליאל שהיה לו כבר תורה.
ובקידושין ל"א אמר רב יהודה אמר שמואל, שאלו את רבי אליעזר עד היכן כיבוד אב, אמר להם צאו וראו מה עשה עובד כוכבים ומזלות אחד, ביקשו ממנו חכמים אבנים לאפוד בשישים ריבוא, והיה מפתח מונח תחת מראשותיו של אביו ולא ציערו, וקיים הגוי הזה כיבוד אב במידה גדולה שאינה במושגינו, שהפסיד הון רב כזה אף שבנקל היה מוצא היתרים להעיר אביו משנתו בשביל זה. אצלנו היו אומרים שחייבים להעיר את אבא כי זה פיקוח נפש, כי אם אבא ידע שהפסדת לו שש מאות אלף הוא הורג אותך, איך לא הערת אותי, בשביל 500 דולר הוא רוצה לקום. איזה כיבוד אב במושגים שאנחנו לא מכירים.
הרי דאפשר לעמוד על מצות תורה גם בלי תורה, דבן נח הזה עמד על זה רק מדרך ארץ לבד בלי תורה, ועמד מדרך ארץ על כיבוד אב של התורה כי אופן כיבוד אב זה הוא כיבוד אב על פי תורה. שהרי חכמים ז"ל עמדו מזה עד היכן כיבוד אב. וצריך להבין איך באמת יכולים לעמוד מדרך ארץ על תורה? אלא זוהי הוכחה ברורה ליסוד בפירוש משנת "אם אין דרך ארץ אין תורה", היינו שמקור התורה הוא מדרך ארץ, ועל כן באמת אפשר לעמוד על תורה מדרך ארץ לבד. הרי באברהם נאמר שלמד תורה מעצמו, כי האלהים ברא את האדם ועשה אותו ישר, ויש בו את כל המושגים ואת כל ההבנות בדיוק מה שה' רוצה ממנו, ומה שאדם מבין בשכלו ולא עושה זה כאילו עובר על איסור דאורייתא, מה שהשכל מחייב לעשות ואפילו שזה לא כתוב זה כמו איסור דאורייתא. ואמרנו פעם, קודם כל צריך להיות בן אדם, בן אדם פירושו שיש לו דרך ארץ, קודם כל זה צלם אלהים, קודם כל, צלם אלהים מכיל את כל הדרך ארץ, וזה נדרש מהגוי אפילו שהוא רועה חזירים. זה דרך ארץ. זה קודם כל להיות אדם, אח"כ צריך מידות טובות, כי בלי תשתית של מידות טובות גם אם יהיה תלמיד חכם וגאון לא יהיה לו שכר על זה ולא עולם הבא, כי בודאי שהוא משרת את המידות הנמבזות והפחותות, כיון שהן מושכות את האדם לעשות רצונן, ולמדנו בשבת קודש, שהגאון מוילנא אומר שמי שנמשך אחרי החמדה מאבד מידות טובות שהיה רגיל בהם והרגיל את עצמו בהן, מאבד אותן אם הוא נמשך אחרי החמדה, ועוד אמר הגאון, שמי שנמשך אחר התאוה גם מידות שהוא נולד איתן והן בטבעו, הוא יאבד אותן, ובסוף לא יישאר לו שום דבר ויהיה מושחת שבמושחתים, אם הוא נמשך אחרי התאוה. אז רואים שאם אין לאדם תיקון המידות ממילא כל התורה שתהיה לו על זה היא תפסד ולא יהיה לו על זה שכר ולא עולם הבא.
אז היסוד קודם כל זה להיות אדם עם צלם אלקים דהיינו דרך ארץ, ושתיים זה מידות טובות, ואח"כ זה מתחיל עד תלמיד חכם ומה שאתה רוצה. אבל תלמיד חכם שיודע את כל הגמרא ומבחן סיכה וכל מיני קשקושים כאלה שאנשים מתפעלים, הקב"ה לא מתפעל מזה. "לא בגבורת הסוס יחפץ", אומר השל"ה הקדוש, לא בגבורת הסוס יחפץ, מה זה לא בגבורת הסוס יחפץ? וכי מישהו חשב שהקב"ה מתפעל מתחרות סוסים, מרוץ סוסים, לא בגבורת הסוס יחפץ, איך אפשר להגיד כזה דבר? אלא, גם אם אדם לומד בלי הפסקה וישן שנת הסוס, שיתין נשמי, ולא פסיק פומי מגירסא, יש לו גבורה של סוס שמספיק לו שיתין נשמי, לא בגבורת הסוס יחפץ, הקב"ה לא מתפעל מזה שאתה לא ישן ואתה לומד תורה בלי הפסקה, לא מתפעל בכלל. רוצה ה' את יראיו, יראיו - יש יראת שמים, יש מידות טובות, יש פה בן אדם - זה מה שרוצה, אל תבוא לי עם זה שאתה יודע מבחן סיכה וכל מיני דברים, לא, לא מתפעל, גם אם לא תישן לא מתפעל, יכול להיות שזה האגו שלך להוכיח לעולם שאתה גאון, להוכיח לעולם שאתה זוכר, להוכיח לעולם, אתה לומד טקסטים בעל פה להרשים את האנשים, הקב"ה לא מתפעל מזה, הוא רוצה לראות בן אדם מידות טובות, יראת שמים ואח"כ בא נדבר.
הרמב"ם אומר בהקדמה למשניות, תלמיד חכם ואין לו מידות טובות, עם הארץ ויש לו מידות טובות, עם הארץ עדיף. העולם לא מכיר את זה בכלל, כולם מתפעלים מידיעות, פששש פששששש פששששש מתעלפים, פשש פשששש. הקב"ה רוצה לראות פה בן אדם קודם, הנה, כתוב פה שאת כל התורה אפשר להשיג מדרך ארץ בלבד, שהרי אברהם למד מעצמו. מה זה מעצמו? מה התורה חקוקה בו? כן, בכל אדם אם יש לו דרך ארץ מה שנטע הקב"ה באדם בשכלו בבריאתו והוא לא מקלקל את זה על ידי מידותיו המושחתות שהן מטות אותו לכיוונים שונים בגלל אינטרסים ונגיעות, הוא ישיג את התורה בלי לראות דף אחד ממנה, שהרי עשיו הגיע למצוה דאורייתא מעשרת הדברות בשיעור שרבן שמעון בן גמליאל אומר לא הגעתי לאחד חלקי מאה ממה שהוא קיים, והוא אחרי התורה.
כאן נעיר על היסוד היוצא לנו מזה דכיון שרואים אנחנו שאברהם עמד על תורה מעצמו, הרי שאין חילוק כלל בין דרך ארץ לתורה. וכמו שיסוד הדרך ארץ מעצמו ולמד אברהם את התורה מעצמו, ולא היה אצלו חילוק בין דרך ארץ לתורה, אז כמו שהיסוד של דרך ארץ מאיפה אדם לומד דרך ארץ - מעצמו, כי נטוע בו הדבר, כך התורה למד אברהם מעצמו, מאותו עצמו יש דרך ארץ ויש תורה, מעצמו, משמע דרך ארץ היינו תורה, מה אמרו חכמים, דרך ארץ קדמה לתורה, כי עד שהיתה תורה אז איך אפשר להנהיג את העולם? כל אחד יעשה מה שהוא רוצה, לא? דרך ארץ, על מה מחייבים אותם את כל אומות העולם? על דרך ארץ.
כתוב שאם משפחת מצרים לא תעלה לחוג את חג הסוכות באחרית הימים אז כתוב שהקב"ה יביא עליהם מגיפה של נמק, מה הם חייבים בסוכה? הם לא חייבים בסוכה, למה שהקב"ה יעניש אותם עד כדי כך? משום שאם הם הבינו שהקב"ה אמת ותורתו אמת ועם ישראל אמת, כבר יש את הגאולה וכולם יודעים וכולם מבינים, אז איך אתם לא עולים לבית המקדש להודות לה' יתברך, להסתופף בצילו, איך זה? איפה הדרך ארץ? אם היום אתם מבינים שחייתם בטעות והיום אתם מבינים שיש אמת, איך אתם לא רצים לקראתה? אין דרך ארץ - זה דבר שהשכל יכול להשיג, לא השגתם את זה, לא פעלתם על פי זה, תענשו עד כדי מגיפה, אין לכם זכות קיום בעולם. אז תארו לכם גוי שלא חייב במצוות, לא חייב במצוות והשכל מחייב שכך צריך לנהוג, ומה שהשכל מחייב זה כאילו כתוב בתורה והוא עובר על ציווי, מה עם יהודי שיודע שזה כתוב בתורה והוא לא מקיים?
וכן מצינו בחכמים ז"ל שפרעה אמר למשה שיקבע לישראל יום מנוחה, הלך משה ותיקן להם את יום שבת לנוח. הרי שגם קודם קבלת התורה שמרו את השבת ועמדו על זה רק מעצמו, נמצא שיכולים לעמוד על כל התורה גם מעצמו. ובחובת הלבבות בשער ג' פרק ה', אך הדברים אשר יגע בהם האדם לענין ההערה השכלית, שיתברר אצלו מה שנטע הבורא בשכל, יש לנו נטיעה נטועה בשכל של כל אדם בשבח האמת וגנות הכזב, כל אחד בעולם יודע מה זה שבח של אמת ומה זה גנות של כזב, ובחור בצדק וסור מעוול, זה גם נטוע בשכלו של אדם השבח של האמת והגנות של הכזב, גנות של הכזב פירושו - צריך לגנות את הכזב ואת הכזבנים, ובחור בצדק וסור מעוול. והנה דברים אלו הלא הם מעיקרי התורה, והחובת הלבבות כתב שהם נטועים בשכל, שכן הוא באמת סוד הדברים, אם אין דרך ארץ אין תורה, לא מתחילה תורה, אדוני לאן נסעת? יש לך דרך ארץ או אין לך? נתתי פה דרשה בליל שישי, ווי ווי ווי מה עשיתי לחבר'ה שהיו פה, התחלתי להסביר להם מה זה דרך ארץ, אמרתי אני לא מבין, עוד לא ראיתי מקום כזה כמו בני ברק, אנשים מאד מיוחדים, מאד מאד מיוחדים, אתה חונה - ישר חונים עליך, מציצים באוטו, מפשפשים נוגעים, מריחים, אין לך מנוחה, הולך מסתכלים עליך, בלי בושה, אתה מדבר עם מישהו פתאום אתה רואה חמישים מאחוריך מקשיבים, מה זה? אנשים באים פה לבית הכנסת, יורדים נכנסים, מחטטים, מרימים דברים, פותחים את הארון, מסתכלים, ביקשת רשות? לאן אתה הולך? מה אתה נכנס לבית מחפש בודק, הלו, הלו, מה מה סתם אני באתי לראות מה אסור, מה זה מוזיאון? אם אתה בא להתפלל בא ללמוד בסדר, מה אתה בא להסתכל בא לחטט, מה הולך פה? ולא שואל שאלה ולא אומר סליחה אפשר להכנס, אנשים אין להם מושגים בדרך ארץ. אתה רואה מכתב, אסור לך להרים אותו, אסור לך להסתכל מה כתוב. אתה שומע קולות מעבר לדלת אצל השכנים אסור לך להאזין, אתה רואה מכתב בתיבת דואר, אתה לא יכול להוציא להסתכל מי שלח לו ולהחזיר או לא להחזיר, אין דרך ארץ בכלל, א' ב', והם לא מבינים על מה אתה מדבר. איך זה יכול להיות דבר כזה? ז"א זה בעיה, אין דרך ארץ, לא מחנכים דרך ארץ, יש הלכות דרך ארץ. יש אבות דרבי נתן, יש משנה באבות, יש ספרים, צריך ללמוד מה זה דרך ארץ. כתוב תלמיד חכם שאין בו דעת נבלה טובה הימנו, מה זה אין בו דעת - אין בו דרך ארץ, על מי מדובר? על משה רבינו. משה רבינו היה הכי קרוב לקב"ה, מדבר איתו פנים אל פנים כדבר איש אל רעהו, במראה ולא בחידות, הקב"ה מדבר איתו בכל רגע והוא מזומן לו, הוא בונה את המשכן בציווי ה', מעמיד אותו, המשכן עומד, עכשיו פעם ראשונה צריך להכנס לתוך המשכן, אם היה נכנס מעצמו כמו אחד שבנה את זה ואתם יודעים, כמו החבר'ה שבנו משהו וזה אההה, היה נאמר עליו - תלמיד חכם שאין בו דעת נבלה טובה הימנו, אלא היה צריך להמתין כמו שכתוב בפרשת ויקרא "ויקרא אליו ה'", איך אתה נכנס בלי שיקראו לך? דבר ראשון מלמדת אותנו התורה דרך ארץ. קורא הקב"ה לאדם הראשון ואומר לו איכה, מה איכה, מה אתה לא יודע? אתה לא רואה אותו? מה אתה שואל איכה? אלא ללמד דרך ארץ, מה דרך ארץ? שאדם שבא לבית לא יכנס בפתע פתאום אלא יכחכח בגרונו, אההם אההם, שישמעו שיש מישהו שעומד להכנס שלא יפתיע את האנשים, שלא יכנס ומישהו לא מוכן שמה באיזשהו מצב, מה זה להכנס כך, הא ראיתי את הדלת פתוחה, אז מה אם ראית דלת פתוחה?
היה לי פעם עובד, ואני יושב עם דלת פתוחה ומישהו יושב איתי ואנחנו מדברים, אז הוא עמד ככה מחכה שאני אשים לב, שמתי לב אבל אני מדבר, אז הוא מתקרב לאט לאט לדלת, דוחק את עצמו, מאלץ, ואני ממשיך לדבר עם השני, אז הוא פוסע פנימה, אז אני אומר לו סליחה מה אתה מחפש? אומר לא, אני ראיתי שהדלת פתוחה אז רציתי, אתה לא רואה שאני יושב פה עם מישהו, אומר טוב סליחה תגיד לי משהו, אתה אמרת שהדלת פתוחה לכן אתה נכנס, נכון? אם תראה אותי עם ארנק פתוח אתה יכול לקחת כסף כזה ארנק פתוח? מה זה אתה נכנס? אין דרך ארץ. אין מושגים בכלל של דרך ארץ, זה א' ב', א' ב' של בר אנוש, זה אפילו אפריקאי מאפריקה צריך לדעת את זה, אם לא אין לו גדר אדם. קוראים לזה נימוסין והליכות. אין.
אתמול בא אחד עומד כאן, למה בניתם את המדרגות ככה? אני עונה לו, לא היתה אפשרות אחרת. אפשר יהיה פה ללמוד? בעזרת ה' כן. אז למה אי אפשר עכשיו ללמוד? למה אני בא וסגור? אמרתי עוד לא היתה פתיחת בית הכנסת, כשיהיה פתיחת בית הכנסת, מתי יהיה פתיחת בית הכנסת? אמרתי לו בעזרת ה' בנר ראשון של חנוכה. ויהיו רבנים? אמרתי לו נראה, והוא ממשיך שואל שואל שואל, אז תוך כדי שהוא שואל אמרתי לו, חבל שתשאל אני אגיד לך כבר מעכשיו, הנעליים שלי מספר 43 והגרביים שלי בד"כ הם, התחלתי להגיד לו, הוא שמע הבין מה אני אומר והמשיך לשאול. בסוף אמרתי לו לך מותק, לך, תלמד דרך ארץ. מה זה? אנשים רואים שמה חלון, נשענים עליו שמים את כל הידיים, אתה מנקה אותו שמים לך את הידיים מסתכל מציצים, מודים דרבנן, כולם עוברים מודים דרבנן. מתכופפים, מציצים, מה אתה מציץ? בא כנס תתפלל, אתה רוצה ללמוד בבקשה, מה אתה מציץ? אין דרך ארץ. צריך לשים מצלמה מהצד השני רק לצלם את כל אלה שעוברים ולהריץ את זה במהירות, זה יהיה סרט משהו. היתה פה אשה שהיתה לה עגלה, והיא הציצה, היא לא שמה לב, יש ירידה, העגלה נסעה היא נתקעה בזבל עם התינוק, כן, אם לא היה שמה זבל יורד לכביש. מדהים. דרך ארץ קדמה לתורה, אין דרך ארץ.
אז חובת הלבבות אומר, שיתברר אצלו מה שנטע הבורא בשכל בשבח האמת, בגנות הכזב ובחור בצדק וסור מעוול, והנה דברים אלו הם מעיקרי התורה, וחובת הלבבות כתב שהם נטועים בשכל, שכן הוא באמת סוד הדברים אם אין דרך ארץ אין תורה, שורש התורה וגידולה הוא רק מדרך ארץ, היינו מעצמו אשר משום זה אם אין דרך ארץ אי אפשר שיהיה תורה. זה לא תורה, זה סתם לימוד ידיעות והכל, זה לא תורה, תורה בלי דרך ארץ זה לא תורה.
ואם כן הלא יכולים באמת לעמוד על תורה מעצמו, אם אין תורה אין דרך ארץ, גם אם אין תורה אין דרך ארץ, דאילו היה דרך ארץ היה בהכרח שזה יצמיח תורה, לכן אני תמיד יודע מי יכול להיות תלמיד חכם ומי לא, מי שיש לו דרך ארץ, מידות טובות, זה בסיס להיות משהו.
כתוב שאין מלמדים תורה לתלמיד שאינו הגון, פסק הלכה של הרמב"ם, אין מלמדים תורה לתלמיד שאינו הגון, אין לו דרך ארץ לא מלמדים אותו. סיפרתי לכם מעשה שהיה עם שני חכמים שאחד מהם השתבח ואמר, זה הולך להיות הגאון של הדור, זה העילוי בישיבה והוא יהיה הגאון של הדור, ואז מה, תוך כדי שהם ישבו ודיברו היה פירורים על השולחן והגאון של הדור התחיל ככה עם האצבע ללחוץ על הפירורים ולאכול אותם ככה מהשולחן, אז אמר לו המארח לאורח - לראש הישיבה שבא, אמר לו בסוף, תשכח מזה, הוא לא יחזיק מעמד, והוא אמר לו מה פתאום, ובסוף מי צדק? לא יצא ממנו כלום, הוא עזב את הדת. אין דרך ארץ, אתה יושב בין גדולי עולם ואתה אוכל פירורים בפנים שלהם לפני כולם עושה ככה. שני גדולים מדברים אתה צריך לא לנשום, לא לזוז, אפילו אם אתה רוצה לזוז - תתאפק אל תזוז, אל תסיח את דעתם אפילו רגע, אל תסיח את דעתם. יש אנשים, הנה בשיעור עכשיו, נגיד בא בן אדם נכנס הולך עם רעש עם רגליים ככה, מזיז פותח זה, דרך ארץ, הגעת לתורה כזאת אתה צריך להתגנב בלי שישימו לב ולא תמשוך תשומת לב, ושב בהתחלה לא לזוז, שב בשקט. לא, הוא יבוא וזה, אין לו בעיה, הוא לא חושש לביטול תורה לתשומת לב, כלום, שום דבר. אדם שמאחר לשיעור והוא יודע שהוא צריך להכנס באופן כזה שהוא צריך לחצות את הרב ואת כולם וחייבים כולם להסתכל עליו שהוא בא, זה בן אדם שלא רק אין לו דרך ארץ גם אין לו יראת שמים. תבוא מוקדם, שלא תצטרך לעבור לפני כולם למשוך תשומת ליבם, כי ההפסד של מה שמבטלים תורה יהיה עליך. מישהו חושב על דברים כאלה?
סיפרנו הרב קולדצקי כתב בספר שלו לשכנו תדרשו במה שהיה בבית כנסת לדרמן, שהיה אברך אחרי התפילה יושב ולומד עוד איזה שעתיים שלש, והמנקה שמנקה את בית הכנסת תמיד היה מגיע עד אליו ומבקש ממנו סליחה, תעבור מקום כדי שהוא ישטוף וכו' וכו', כשהוא נפטר המנקה הוא בא בחלום וביקש מחילה, ואמר שדנים אותו בגיהינום, על מה שהוא היה מקים את האברך בשביל לשטוף. הוא היה מבטל אותו מתורה. אבל זה העבודה שלו לכאורה, כן, אבל אתה לא יכול לבטל יהודי מתורה, בשעה שהוא לומד תורה אתה צריך להקים אותו כל פעם, מחייבים אותו בדין ביטול תורה. נו, אנשים יודעים דברים כאלה? אפשר לדבר על זה שעות בשביל להבין דרך ארץ מהי.
אם אין תורה אין דרך ארץ, דאילו היה דרך ארץ היה בהכרח שיצמיח תורה. אז לפי הפירוש הזה כשאתה רואה בן אדם שאין לו תורה אתה צריך להבין שאין לו דרך ארץ, למה כי אם היה לו דרך ארץ זה היה מצמיח תורה, ואם לא צומחת תורה בעל כרחך שאין גם דרך ארץ, דאדם והשלמתו הם אחד, ואי אפשר להפרידם בשום אופן.
יוצא מזה הערה לאדם בחומר העוון של השחתת כוחות המוטבעים בו וערך של שמירת כוחות עצמו, כל התורה חכמה ובינה הכל נבנה על כוחות המוטבעים באדם, נטיעה בשכל, ואם יסתלק אבן היסוד, אם אין דרך ארץ בהכרח אין תורה, המבחן שבו ייבחן האדם הוא מצב הכוחות המוטבעים בו.
בפירוש הזה אם אין דרך ארץ אין תורה, אם אין תורה אין דרך ארץ, ככה אומרת המשנה, אז אם אין דרך ארץ הראשון זה השכל שנטוע בו כל הדברים האלה, זה כל בן אדם בעולם, ואם אין את זה - לא יכול להגיע לתורה. ידיעת התורה זה לא תורה, גם באוניברסיטאות לומדים תורה, גם פילוסופים גויים לומדים תורה, זה לא תורה, תורה זה שיש בה את הדרך ארץ, שיש בה את המידות הטובות, אם לא אין תורה כי התורה לא שינתה אותו כלום, יש לו ידיעות. אח"כ כתוב אם אין תורה אין דרך ארץ, כי לתורה יש דרך ארץ עוד יותר ממה שמוטבע בשכלו של האדם, דברים ששכל האדם בכלל לא היה מחייב אותם. אבל מכל מקום דרך ארץ ראשונית, ראשונית, שהיא מוטבעת בשכלנו זה חייב שיהיה באדם אחרת אין תורה. אז המידה והמדידה לדעת אם אדם הוא תלמיד חכם או לא צריך לראות בהתנהגותו, יש דרך ארץ או אין דרך ארץ.
רבי חנניה בן עקשיא אומר, רצה הקב"ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצוות...