הצייד עשיו

 

- - - לא מוגה! - - - 

לצבעי יום

גד בן מנבלו

חזרה בתשובה שלמה עם כל המשפחה ויזכה להיות במחיצת שומרי תורה ומצוות

ויעלה בתורה ויזכה לנפל דרך עינשיו

והשם ישמור עליו מקורע.

בנימין בן שלמה חזרה בתשובה שלמה על בריאות הנפש והכוס.

דניאן בן אסתר

עסקו עומרה לתולריות עושר שלום מיד ונחת מן הילדים.

אמן. אלירז בן מוריס,

עסקי זירוג הגון,

הם קפוצניקים

שהקמפיין יצליח כמה שיותר בעזרת השם ברר.

שיהיה גם אלו משפחות אלו שאין מי שיאמר עליהם פרדיש.

אוהב.

יאפה אמריץ',

בת ילפים בארבעים בן פנדה,

וזרע של פרדישה נעלם אמן.

אמן.

אציין עסקו

בשעה שיצחק אבינו נוצר ללכת בנו עסקו

ביקש בקשה אחת קודם

עשני מטעמים כאשר אהבתי

תמוה

אדם קדוש כי יצחק אבינו מחפש דברים מגושנים להגיאת גופו?

ביתר העם כן.

בשעה שבא רוצה לברך

את בנו ברכות שמייניות שכולן רוחניות,

עכשיו הוא מחפש דבר נשמי ביותר,

לא עם תוכן,

לא ולא.

מוסיף הרמב״ם להקשוט

בכל הדורות

היו צדיקים רבים שלא רצו ליהנות מן העולם הזה.

ובני המשפחה ניסו בדרכים שונות לאלץ את הצדיקים הללו לאכול פן ימות וברעב.

אז איך יכול להיות שיצחק אבינו קדוש עליון מחפש מטעמים?

למה ביקש?

כדי לברך ברכה אמיתית וראויה צריך שנפשו תהיה קשורה בנפשו.

ולכן עשו שהיה איש ציד ביקש

יצחק אבינו שיביא לו מאומנותו משהו,

התעסק בו תדיר,

ובכך יקשרו נפשותיהם

מי יוכל.

לברכו בלב שלם ובנפש חפצה.

כי על זה למדנו שאם רוצים המצרים של דעות תרכב התבואה,

אומר המהרן מפרן ביקש מהם יוסף הצדיק לבמול.

מה פתאום הם צריכים לבמול? מה זה קשור לתבואה?

צריך להתקשר לצדיק, להיות מכוון לצדיק, ואז אתה זוכה.

מה שיש לצדיק.

אתה מוצא ברכת הצדיק, צריך להיות מקושר גם.

והיות שיוסף הצדיק הוא מידת היסוד, שמירת הברית,

אז אתם צריכים גם כן, אם אתם רוצים לענות

ולהשתתף, להיות בדיוק

באותו עניין, ואז נפשו כביכול קשורה בנפשו.

עוד מוסיף הרמב״ן,

אף על פי שמאכל הוא גשמי,

בכוחו להביא שמחה.

שמחה

מביאה לרוח הקודש.

אז בעצם המאכל נועד לשמח.

כי המברך צריך לשמוח בשעה שהוא מברך.

מתוך שמחה, אז שורה רוח הקודש.

הוא ידע על מה לכבד בברכות.

אז אם יסיעתא דשמיא מן השמיים,

אז מן השמיים מוציאים את הדברים כמו שצריך.

אז צריך שמחה. לכן עושים שורדות מצווה.

לכן שעונד שבץ.

שמחה.

עכשיו התבונן במעלת יצחק אבינו גבוה מעל גבוה.

כתוב בספר מלכים, ועתה קחו לי בנגן,

והיה כנגן המנגן, ותהי עליו יד אדוני.

הנביא

אלישע,

בשעה שיצאו יהורם מלך ישראל ויהושפט מלך יהודה למלחמה,

וחששו מהפסד,

הלכו להתייעץ

עם אלישע הנביא.

הגמרא בפסחים סוו

הנישע היה בכעס.

למה? כי המלך יהורם בן אחיו, היה רשע בן רשע,

והוא לא הביט בו כלל, ולא היה מדבר עימו

אלמלא הושפט המלך שבא עימו.

ומאחר שבא לכלל כעס,

‫אז נסתלקה ממנו הנבואה.

‫לא היה דרך להחזיר אותה.

‫רק על ידי הבאת מנגן, ‫שינגן לפניו.

‫ואז יוכל לשמוח,

‫ותחזור אל המוחקות.

‫הגמרה בשבת ל',

‫אין שכינה שורה,

‫לא מתוך עצבות, לא מתוך צחוק,

‫אלא רק מתוך שמחה של מצווה.

‫לכן מבחר רש״י,

‫אלישה רצה שיביאו מנגן,

‫שתשרה עליו שמחה של מצווה,

‫וכך תשרה עליו השמינה

‫ביערות בש,

חלק א' יג.

‫אפילו בבית המקדש היה צורך בניגונים,

‫ובשירת הלוויים, ‫כדי לבוא לרוח הקודש,

‫שנאמר עוז וחדווה במקומו.

‫אין אפשרות להשיג רוח הקודש ללא שמחה.

‫וכידוע, אחד הנגינה גבוה מעל גבוה ‫בעולמות העליונים.

‫אפשר על ידי נגינה להחיות מתים.

‫למה באמת היכל המדינה מחיי מתים?

‫הגאון מבילה בהקדמה לפאת השולחן אומר,

‫שפנגינה גדוסים רוב סודות התורה.

‫והמהר״ל בשבת ל״א אומר,

‫כיצד נעשה הדבר?

‫על ידי שירה הנפש משתלמת ‫בכל מיני שלמויות,

‫ורק כך יכולה לשנות שפינה.

‫סנהדרין צדיק ה׳,

‫חכמים זיכרונם לברכה אומרים ‫שמיליונים, מיליונים חיילים

של סנחרים מתו ‫כששומעות שירת המלאכים בעיות הכובש.

‫רואים שהניגור מחיה ויכול גם להביט.

‫נתנו תרשת שיצרנו נגד הזמרים הפסולים ‫במניעת הפסולות שלהם,

‫כשכעסנו מחקרים,

‫שאם שרים רוק,

‫כן,

‫אז זה גורם לטירוף.

‫כעסנו ניסויים מדעיים, ‫והכניסו, חוץ מכותכם, עכברים לתוך

‫אקווריון והשמיעו להם רוק.

והם התחילו להרוג אחד את השני כמו אלה ששודרים את הוויטר עוד מעט כשהשמיעו להם שירים של מוצאר

השמיעו שירים של מוצאר

לעלים פרחים

אז הם פתחו יפה, נוי, תרשי פעיה, משהו, משהו

והשמעו פרחים דומים

רוק

הם הלכו ונבלו בבית

מוזיקה פועלת, אתה שומע מוזיקה, פתאום הרגל שוטה זה זה ככה, ככה, ככה, ככה, אפשר או להרוג

או לפייס, בקיצור

יונה בן אמיתי הנביא נזקק לשמחה מתוך שירה מאחד הנגינה

כדי שתחול על המוח הקודש

ירקו צ'יבעון יונה תקן

בשעה שעלה לרגל לבית המלדש

השתתף בשמחת בית השאובה,

שרתה עליו רוח הקודש ונתנפה.

גם דוד מלכנו נזקק לכינור להגיע להיכן המגינה,

ככה, בפסחים קופיות זל,

שחלק ממזמורי התהילים נאמר בהם מזמור לדוד,

חלק אחר נאמר לדוד מזמור.

כשדוד היה שרוי בשמחה ושורה עליו שכינה

או שהוא מתנבא

הוא אומר את פרק התהילים לדוד מזמור.

אולם בעת שהיה שרוי בצער דאגה

הוא צריך קודם להגיע להיכן של הנגינה,

הוא קודם כל צריך להגיע למזמור.

זה רק אחר כך שורה על רוח הקודש,

לכן נאמר מזמור לדוד.

אז רואים,

כדי להשרות רוח הקודש,

גם דוד מלכנו, גם אלישע הנביא, גם יונה הנביא, השתמשו בהיכל הנגינה.

והנה אם כך עולה שאלה,

למה ביקש יצחק מעשה מאכל גשמי כדי שתשרה עליו שכינה?

למה לא ביקש ממנו נגינה רוחנית

שתשרה עליו השכינה?

אלא מוכיח רבנו בחייה

שזה סימן מובהק

שהגדולה של יצחק אבינו מעל ומעבר לכל הנביאים האחרים.

יצחק אבינו על ידי מאכל גשמי יכול היה לו...

כוחות הנפש להגיע לכוח אקוניס

ובאמת

כמה פעמים הוא מזכיר את עניין הנפש

הוא אומר לו שייכים לו

מאחר ומה הוא אומר בעבור תברכך נפשי

כי לא תענוג יש מי ביקש אלא עניין נפשי

בעבור תברכני נפשך

עשו היה איש יודע ציד,

גשמי,

אז בירך אותו יצחק בברכות גשמיות מדל השמיים ומשמני הארץ

וכך טמחו לברכה על עשו שעוסק

בעניינים אלה

למה הסתירו מן השמיים את לשעתו של עשו?

למה מנע השם ממנו לגלות את האמת לאמיתה שהבן שלו רשע מרושע?

מבאר החתם סופר ביקור נפלא

אם יצחק היה יודע שבנו רשע?

לא היה שמח אפילו יום אחד מימי חייו

אז זה השם שתשרה על השכינה

לכן מוכרח שיסתירו ממנה את העניין

הרי הפעם הקדימו את מיתתו בחמש שנים

בשביל שלא יראה שעשו יצר תרבותיו

הקדימו את מיתתו

אז כל שכן שמונעים מיצחק

לדעת את הדבר הזה כדי שלא יפסיד את השרעת השכינה

איומן כסף

טוב בשעה שיצחק מבקש שיכינו מטעמים

עומד לו שא נא כליך תליכה מקשתך וצא השדה בצודה לי ציד

הרבה פליאות יש כאן

יצחק אבינו צריך ללמד את עשו כיצד לצות?

עשו לא יודע שצריך קשת וחרף

הרי הוא איש יודע ציד

היה מספיק לומר לא עובד עם הטעמים

בצודה לי ציד

מפרש רש״י מן ההפקר, לא מן הגזל

אני רוצה שאתה תצוד

תצוד מן ההפקר

ולא תבין אם הוא חן גזול שמישהו אחר לקח קצת וזהו אתה תבין מהצביעו

שים לב

וכן אמרו במדרש רבי ס. י.ג.

יצחק אבינו אוכל מצדו של עשיו

משעה שהוא היה בן 13

הוא כבר החל לרשיע כי הם נבנו שניהם

תעקב ועשיו עד גיל 13 אותו דבר, נבאו אותו דבר, וזה היה נכון דרך הטובה, בסדר גבוה?

עד מעמד הבכורה הוא היה בן 63 אז 50 שנה תמימות

רק עכשיו הוא מעורר אותו ואומר לו שלא ייקח מן הגזל?

למה יתעורר דווקא עכשיו? נגיד לך שלא ייקח מן הגזל

50 שנה הוא רוצה צייד

הוא אומר לו, סנא

הוא אומר רשי, מה זה סנא?

לשון השחזה

זאת אומרת

המדרש אומר, ציווה יצחק אבינו את עשיו שישחיז את הסכין היטב

שישחט כראוי בהיטב ולא יאכיל אותו, חלילה טרפה

מפרש הראש

לדעת זקנים ובעל הטורים

כשהתורה נכתבה, בתורה נכתבה המילה צייד עם האות ה'

שזה כמו צידה

אבל קוראים צייד

בשביל מה ה' המיותרת?

היא באה לרמז על חמישה דברים הפוסלים את השחיטה

שזה הלכה למשה מסיני

שהייה, דרסה, חלתה, הגרמה ועיכול

אלה חמשת הכללים המכילים את כל הלקות שחיטה

והפסוק הוסיף

ה'

לרמז שיצחק לימד את עשיו את כל הלקות שחיטה

והפליאה זועקת לשמיים

מקשה עתם סובל בשוק יורד העז אימן

כתב

למה היה צריך ללמד אותו לקודש שחיטה?

הרי הוא אוכל מצידו כבר חמישים שנה

עוד שאלה

במסכת חולין

בדף ה' מבואר ששחיטת מומר פסולה

ואם כן, כיצד ניתן לעלות על הדעת שחמישים שנה אחר יצחק בשחיטה של עיסק?

ומה זה קשקחה?

מה טועה לקשל?

אם הוא צד על ידי קשל, הפהמה תהיה טרפה.

אבל בשביל מה צריך קשל?

וואי, וואי, וואי.

שאלת השאלות

במדרש רבה סג' יג'

מטל קדל פי לעזר כדל מבהר שהיו לעיסוק בגדים מיוחדים

שלבשם כל החיות היו מתקבצות סביבו ונכנעות.

לא צריך לקנוף עליו.

אפשר לובש את הבגדים בעיני בגדי החמודות

שזה מהאדם הראשון משתנשרות, ושם זה סיפור מאוד.

הוא היה לובש עליה תמונות, כאילו, של כל

בעלי החיים,

והם היו רואים אותו ככה עם זער.

היו כולם מתקרבים אליו ונכנעים.

אז מישהו רוצה, הוא לוקח, אבל שאלה הוא לא מצוין.

למה הוא לא בא עם זה?

אז קודם כל, מאיפה היו לנו את הבגדים?

הבגדים הגיעו עד נמרוד,

עשו יצא למלחמה נגדו,

ויעקב אבינו יעץ לו

שיגיד לנמרוד, זה לא גבורה שאתה נלחם עימי כשאתה לובש את הבגדים הללו.

בוא נראה אותך בלי זה.

למרות שמע לו

ועשה טעות,

ולכן ניצח אותו עשם והרג אותו.

מתי היה הקרב?

ביום הפטירה של אברהם אבינו.

מה עושה יעקב באותה שעה?

מאכל אבלים, נזיד חדשים.

חוזר עשם מן השדה, חייף מן הניצחון,

והוא אמר,

עתני נא מן האדום, האדום הזה.

וכך התגלגלו הדברים עד שמכר את הבכורה על יעקב.

אמרו במדרש, הבגדים המיוחדים הללו קיבל אותם אדם הראשון

מהשם יתברך.

אחרי שהוא אכל מחיר.

בגבורש מדלענן

נאמר ויעש אדוני אלוהים לאדם ולאשתו קטנות עור וילבישם

המעלה של הבגדים האלה הייתה כה גדולה

שאני לובש אותם שולט בפריאה ובחיית השדה

זה גם שמר עליו

והבגדים האלה נאמר עליהם בגדי עשם החמודות

שנתנה רבקל יעקב כשנכנס להתברך אצל אביב יצחק

עכשיו פלא,

למה לא נתן עשם את הבגדים הללו באותו יום כשהוא יוצא לצוד

באותו יום הוא היה זקוק נואשות לבגדים הללו

שהרי אמרו שכל אותו יום היה עשם צד צבעים קושר אותם

כשהיה פונה לדרכו לצוד צבי נוסף

היה במלאך ומתיר את הראשון

וכל זה לעכב אותו בשביל שיספיק יעקב להיכנס ולהתברך אצל יצחק

למה הוא לא נטל את הבגדים כדאי לצוד?

ואז בקלות

היו מתעסקים אליו לוקח מה שהוא רוצה והוא עוזר הביתה, צ'יק צ'אק

במה ארזו על מדרש רבה סמיכי ט״ז

הוסיף נדבך

עשיו לא נטל עמו את בגדי עשיו החמודות

כיוון שאביו ציווה אותו בפירוש שא נא תלייכה וקשתך

אביו מצווה עליו לצוד בסכין ובקשת

לא על ידי הבגדים

אז למה נותרה לו ברירה אלא להשאיר את הבגדים בבית?

ולמה מקפיד יצחק

שהוא יעשה זאת בסכין ובקשת?

למה לא על ידי הבגדים?

על פי דברי המושב סקנים שמקשה קושיה נוספת

לאחר שיצחק שלח את עשיו לצוד בליל הסדר

שהוא יום טוב של פסח

יש לתמוה

איך הוא מצווה אותו דבר כזה?

הלא אסור לצוד ביום טוב

כך מבואר במשנה במסכת בצע כג

מתבאר מדבריו חידוש גדול

לא רק שמעמד הברכות היה בליל הסדר,

אלא כל הציד של עשם

וכל לבישת הבגדים של למש יעקב

וכל הבישול של רבקה היה בליל הסדר.

כל העברייה נסייג.

והדבר מפורש בירקוט שיבעון העיר, רמז קו יד.

כל המעשה הזה היה בליל הסדר בשעה שעשם יצא לצעוד

עד שנתן יעקב את הברכות.

וכך נאמר במפורש בפרקי דרבי יחזר לב.

הגיע הלל פסח,

קרא יצחק לעשו ואמר לו

הלילה הזה כל העולם אומר הלל,

באוצרות טללים נפתחים בזה.

עשני מטעמים בלילה הזה כדי שעבר חיכה.

מבאר הרדל שמכל העולמות העליונים אומרים הלל ומכיוון שבלילה הנשגב הזה נפתחים אוצרות טללים.

לכן ברך יצחק וייתן לך אלוהים מטל השמיים.

וכיוון שהיה זה בליל הסדר עשתה לוקחה שני גדיי עזים

קורבן פסח וקורבן חגיגה

ונתנה אותם יעקב על מנת שיבין לאביו שיברכהו.

והוסיף על יעקב שבלילה הזה עתידים בניו להתגאל ולומר שירה.

אז נתברך יעקב אבינו עשר ברכות

כנגד עשרה מאמרות

שנברא העולם

יצר מעוטר כחתן וכמלך.

טוב,

עכשיו אנחנו צריכים להתבונן

היות וזה יום טוב.

ברור שהעשר לא יכול להשתמש בבקדים הפלאיים

כי אסור לצוד ביום טוב.

לשם מה יצחק אבינו שולח אותו לצוד?

וכי איך יוכל לצוד ביום טוב?

אז העץ יוסף על מדרש רבה ס' יג',

הרדל והראם בגלים חידוש, פלא.

יש רק דרך אחת ויחידה שאפשר לצוד ביום טוב.

על ידי חץ וקשר.

למעשה אסור לצות בהמות בחיות ביום טוב.

אף על פי שבשבת אסור לשחוט בהמות בחיות,

לשחוט,

לשחוט,

ביום טוב נותר לשחוט.

כיוון שזה מלאכת עורר נבל שנותנת ביום טוב.

לכן אומר יצחק לעשר,

שא נא תלייך בקשתך.

כלומר,

אל תצוד את גדי העזים קודם,

צידה, שזה אסור,

ואחר כך תשחט אותם,

כי אסור לצוד.

אלא שימו לב, עליך נראות עץ מן הקשת

שהוא הסכין שחיטה,

חץ הוא סכין השחיטה,

והוא השחט את העוף בעודו אף באביר ממרחק.

זאת פעולה מותרת ביום טוב,

כי שפיטתו בצידתו כאחד בעין.

עשו הרם אומן,

מומחה באיי ידיעם בצידיו,

והיה מסוגל לעשות מלאכת כתוב.

עכשיו נבין מה עמדנו יצחק.

עשה נתניך בקשתך,

כי יום טוב היום,

ועשו לצוד על ידי הבגדים המופלאים.

לכן אתה מוכרח הפעם הראשונה בחייך לצוד על ידי חץ וקשת.

לכן תשפיז את החץ כראוי מכל צדדיו.

ובאמת במסכת חולין,

דף ל',

מבואר שרב יונה שחט עוף

בעודו באוויר.

וכך מבואר שם שרב אבדק את החץ מכל צדדיו,

כפי שבודקים סכין של שחיטה.

ועדת.

ומעתה אין איש תומם על שחיטה באוויר.

אם האמוראים הצליחו במשימה זו,

ודאי שאיש יודע ציד איש שדה כעשר מיומן אפלי בשחיטה מסובכת כזו.

ולא מונקי סוכר.

כאשר קצת כי אם עושים את זה לעוף אבל הוא לא ביקש ממנו עוף

ומה שהגישו לו זה די עין זיהו.

לא עוף זה

בעצם לשלוח באימוץ הצבעי ובקשר די אריזים

אז איך לה מסתדר?

טוב, צריך לבדוק עוד נקודות. אבל עצם הרעיון בא פתרון קשת,

חץ,

להשחית

וללמד אותו עכשיו הלכות, מה קרה לי? מה יהיה באנשים שנה?

לא בליל יום טוב.

שנה יצחק

אצל עשת הבגדים המופלאים שלבש אדם הראשון

הבין לשמיים עומזים לי, עשב איש כשר.

לכן במשך חמישים שנה

חשב אותו שהוא עוד בכור והוא ראוי לבגדים

והוא לא ידע שהם באו לרב בדרך של רציחה.

והעצם זה שמץ לא,

אז הוא ידע שזה בגדים מיוחדים,

קודשים, באדם הראשון.

אז כל אותם שנים עשיו היה צעד על ידי הבגדים.

והבגדים היו מעשי נשיאים.

הם לא היו שותפים בעבירה.

לכן יצחק אבינו ידע בביאור שהוא אוכל מזון

בכל חשש גזל.

כי לא צריך לגזול עוד אחיות באות אליו.

גם טרף הוא לא חשש.

למה?

כי יצחק שחק בעצמו תמיד.

את השחיטה היה עושה יצחק תמיד.

וכך מבהרים חכמים במדרש רבה סמכויות.

שיצחק איבד את כוח הראייה בגין מאה עשרים ושלוש.

מתי?

כשהוא רצה למערכת בנו עיסא,

באותה שעה סובבו מן השמיים שהוא יתעוור

כדי שיבוא יעקב ויתור את הברכות

שנאמר ויהי כי זקן יצחק ותכינה עינם מריאות.

ויקרא את עשיו

בעבור תברכך נפשי.

אז היו צריכים להקדים את העיוורון

שלא יראה מי נכנס להתבלך.

עכשיו כיוון שהוא התעוור בגין זה

ועד עתה הוא היה שוחט בעצמו ומעולם לא אכל משחיטתו של מר

לכן גם לא היה צריך ללמד אותו עד עכשיו לגוד שחיטה.

ועתה הוא נאלץ פעם ראשונה לסמוך על השחיטה של עיסאו

לכן לימד אותו לגוד שחיטה.

ומה פוסלת השליטה?

איך יתקיימו כל החמישה האלה

על ידי חץ?

לא, הוא חוט שלו.

לכן מדגיש יצחק אבינו לעשה, דע לך,

היום עליך לצוד על ידי קשת,

לא על ידי הבגדים,

ותיזהר מן הגזל.

והצורך לשחוט דווקא באמצעות קשת,

כי אסור לצוד ביום טוב,

רק בחץ וקשת.

לכן הזהיר אותו מגזל ומטרפה,

להשחיז את החץ כראוי כסכין שחיטה.

וככה סובבה השגחה על יונה,

כדי שיישארו הבגדים הפלאיים בביתה של רבקה,

כדי שיוכל יעקב ללבוש

לשעה שמקבל את ברכות עולם.

ויש שאלה שמטרידה את כולם.

למה חפץ יצחק מלכתחילה לברך את עשיו?

ולמה התרצה לבסוף

לברכות שהוא נתן ליעקב,

ואמר גם ברוך יהיה.

כל העניין נעוץ בבגדים.

ראה יצחק שהבגדים הפלאיים בגדי הכהן הגדול

התגלגלו מן השמיים לעשיו בנו בחור.

אז אמרנו שהוא חשב ודאי שהוא ראה לשמל את הברכות.

אבל בשעה שיעקב נכנס לקבל את הברכות קרה שינוי גדול.

ומבקע ימינו את העדשה של רבש את אותם בגדים פלאיים,

כי הוא הכהן הגדול וממשיך הדרך.

בשעה שיצעק אבינו מבחין בשינוי,

וירח את ריח בגדיו,

מיד הוא מתרצל יעקב,

כי הוכח על ידי הבגדים

שהברכות הן שלו,

וכך גם מבואר.

מדוע כינתה התורה דווקא כאן את הבגדים בגדי עשיו החמודות?

ללמד אותנו כמה גלגולים עלו בגורלם של הבגדים שהוא חמד מנמרוד.

בירושלמי במגילה א' י' נאמר שבגדי עשיו החמודות הם בגדי...

הכהן הגדול כששימש בהם אדם הראשון כשהקריב קורבן ראשון השם יתברך אחרי החטא

ועשיו חמד את הבגדים הללו

וחשב אם הוא יהרוג את נמרון יזכה בהם

אבל לא הבין

לא הבין

אדרבה כהן שרצח

לא יישא כפיו

ובדיוק אז הוא הפסיד את הבכורה

את הכהונה הוא הפסיד

וגם את הבגדים יחדיו כי הם מיועדים לכהן לא לרוצח

לרוצח

לא יישא כפיו אז הוא השתיק גם את הבגדים וגם שבועיים

ולכן בשעה שהרקת נמרוד

אז איבד הבכורה את הכהונה ליעקב

בתשיעה כשהגיעה העת אחרי חמישים שנה

נאלץ בציווי אבים לצוד עם חץ וקשת

ולא בעזרת הבגדים

ואז איבד לא רק את הבכורה גם את הבגדים

וכל זה כדי שיפסיד את הברכות

ובעץ יוסף ובמהר זו

על מדרש רבות צדיק זנב כתבו יסוד שהברכות

וגם הבגדים

שייכים רק לבכות

יעקב אמינו

שם בואו שם

החדשות של נמרות ישמעו וברכותך שומרי שומרי שומרי שבת

דקור לעוריך שבת יספרו למהר כותיכם שומרי שומרי שבת דקור לעוריך שבת

על מקדשי מקדשי מקדשי מקדשי מי איש הבא

‫אבל אוהב שלום.

‫-בואו שלום.

‫אלה אם יורדו את המשחק נכון, ‫היא אוהב סימכה.

‫אני רואה את חושבי שאני נולד ‫בין הקבילה שפשוט כאילו מראה, ‫אבל פגען, שמענו, תגידו, ‫אולי עושה את האט... ‫וואו, אולי אפשר לדעת, ‫קבלו ערכיסי, אתה סימכו.

‫אבל באחד ביותר ש...

‫סימכו.

‫כבר אם יראה סימכו.