עיצבון בשמחת תורה | הרב אמנון יצחק שליט"א

- - - לא מוגה! - - - 

ושמחת בחגיך,

אתה ובנך ובתיך,

ועבדך ואמתך,

והלוי,

והגר,

והיתום,

והאלמנה אשר בשערך.

בספר נתיבות אור על מרן הגאון רבי ישראל סלנטר, זכר צדיק וברכה, מובא

פעם אחת ביום שמחת תורה התבוננו עליו כי נפל אור פניו.

שאלו אותו, הלו היום הוא שמחת תורה וצריך לשמוח.

ענה להם במתק שפתיו,

הנה אם יהיה לאיש איזה שמחה וצער ביחד משני עניינים נפרדים.

הלו בהכרח הוא כי השמחה אשר תרנין לבבו מפרט אחד,

תפיג מעט את דאגתו וצערו מפרט השני.

אכן, כאשר יהיה השמחה והצער מעניין אחד,

כדומה,

אחד יש לו בן יחיד נעלה מאוד בכל המעלות החמודות,

אשר נפש אביו קשורה בנפשו ושמח בו מאוד,

כאשר יקרה מקרה כי זה הבן הנחמד יהיה חולה מסוכן, נחמנא לצלן.

הייתכן כי שמחתו בבנו תפיג דאגתו ועצבונו ממחלתו?

הלו עוד נהפוך הוא כי כל עת אשר יעלה בלבבו זיכרון בנו האהוב

ומעלותיו החמודות עוד נכפל צער יגונו על מחלתו?

כך הדבר היום.

יש לנו לשמוח בתורתנו הקדושה,

אולם לעומת זאת התעורר רגשי צער,

כי בעוונותינו הרבים התורה גוססת רחמונו לצלן,

הוגיה ומקיימיה ימחטו מיום אל יום.

ולזה כל אשר יגביר האדם שמחת לבבו בתורתנו הקדושה,

ככה תתעורר בקרבו ביותר רגשי צער ויגון מהמצב הנורא שהתורה חלילה יורדת פלאים אחורנית.

בכל זאת,

הרבה לדבר דברי צוף, אמרי נועם,

כי עם כל זה יש מקום לשמחה.

נו, ולעניות דעתנו נראה,

כי יש מקום לשמחה,

ואין השמחה והצער מעניין אחד,

כי ההבדל בין האמת והשקר

הוא שהשקר הוא לא מציאות.

ואם אף אחד לא ישתמש בו, הרי הוא כלום.

ואם משתמשים עם השקר, אז ישנו.

אבל אם לא משתמשים בו, איננו במציאות.

כי השקר הוא לא מציאות בפני עצמו.

לא כן האמת.

האמת היא מציאות בפני עצמה.

אפילו אם אף אחד לא משתמש בה, היא לא נפגמת

ולא נפחתת מחשיבותה.

האמת,

מציאות בפני עצמה.

כמו הקדוש ברוך הוא שהוא אדון עולם,

אשר מלך

בטרם כל יציר נברא, ולא צריך לנבראים,

ולא נתוסף בו כלום

במה שאנשים עובדים אותו,

כמו שכתוב, אם צדקת, מה תיתן לו?

וגם, אם לא עובדים אותו, אין פגם חס ושלום בו.

הפגם הוא בנו.

אנחנו נפגמים אם לא עובדים אותו.

כך היא האמת.

הוא לא נפגם כלום

במה שלא משתמשים בו.

ובזה אפשר לבאר את מאמר חכמים זיכרונם לברכה שהתורה נבראה

לפני בריאת העולם.

הכוונה שהיא לא תלויה בשום אדם.

לפני בריאת העולם עוד לא היה בני אדם, והיא הייתה קיימת.

אז היא יכולה להיות קיימת גם בלי בני אדם.

אי אפשר לשנות את האמת.

האמת תישאר תמיד כמו שהייתה לפני בריאת העולם.

יש מאמר החכם,

כי אין גזלן על האדם

כמו האמת.

למשל,

אם אחד יתערב עם חברו

בחיי בנו יחידו

על לילה שהוא יום,

ויבכה,

ויתחנן לפני האמת,

שהאמת תודה לו שעכשיו יום,

כי בזה כבר תלוי חיי בנו יחידו.

האמת לא יודה לו,

כי האמת לא יכולה להשתנות בשום אופן אפילו כלשהו.

אז אין גזלן על האדם כמו האמת.

אחד יתערב בחיי בנו,

בן יחיד שהלילה הוא יום,

ואם הוא יפסיד, ילך הבן.

ועכשיו הוא מתחנן לאמת שתודה שעכשיו יום,

והטענה חיי הבן היחיד תלויים בזה.

יש מצב שהאמת תודה לו?

האמת לא תודה לעולם.

כי האמת לא יכולה להשתנות בשום אופן, אפילו כלשהו. ברגע שהיא תגיד כן,

היא תהפוך להיות שקר. זה אי אפשר. אמת לא יכולה להפוך לשקר.

אמת זה אמת, נקודה.

אם כן, גם התורה הקדושה

אינה גוססת בזה שאנשים לא שומרים אותה.

אנשים גוססים שהם לא שומרים את התורה,

ודואב הלב עליהם.

אם כן, השמחה והצער

הם לא בעניין אחד.

השמחה

היא עם התורה שחיי עולם נטע בתוכנו.

הצער

הוא על האנשים שלא שומרים את התורה,

והשמחה מפיגה את הצער.

אמרנו שאם השמחה והצער הם משני עניינים שונים,

אז יש כוח בשמחה להפיג מן הצער.

אז לנו יש שמחה שחיי עולם נטע בתוכנו.

אבל יש צער שיש אנשים גוססים, מסכנים, לא שומרים את התורה.

אבל בכל אופן, כששני אלה עומדים לנגד עינינו, השמחה תפיג את הצער.

נו, אנחנו שנמצאים בחג הסוכות עכשיו, יש לנו את ההזדמנות.

לא עובדים,

פנויים לעבודת השם,

נמצאים.

תעצילה דמהימנותה, צל האמונה.

השם חופה עלינו בסוכת שלומו.

פורה סוכת שלום עלינו.

חג האמונה,

אושפיזין.

יכול אדם לעסוק בתורה,

לקיים את המצוות של החג.

מצווה ושמחת בחגיך שלוש פעמים.

נו, צריך לנצל את זה עכשיו.

ואם הוא יכול לגרום לעוד כמה אנשים שיכנסו בצל הסוכה והתחזקו בתורה וביראת שמיים, הנה מה טוב ומה נעים.

אז לכן רבויסאי,

כל יהודי שרוצה בעזרת השם יתברך לחסות בצל הסוכה.

אז ביום ראשון בעזרת השם

פנו מספר אנשים שרוצים להגיע לסוכה,

אז יוכלו להגיע פה מהנץ

עד חצות יום.

ביום ראשון הקרוב,

לסוכה פה בסוויטה.

אז הציבור המעוניין מוזמן יום ראשון להגיע, אם רוצים,

ברוכים יהיו.

ונשמח בשמחת

חג ושמחת בחגיך והיית אך שמח.

חג שמח.