מיהו בן העולם הבא?
תאריך פרסום: 10.09.2015, שעה: 23:49
- - - לא מוגה! - - -
בכבוד.
מיהו בן
העולם הבא?
הגמרא בעבודה זרדף יז עמוד א' אומרת את הסיפור הידוע
אמרו עליו
על רבי אלעזר
בן דורדאי
שלא הניח
זונה אחת בעולם
שלא באה עליה.
רבי אלעזר בן דורדאי היה אדם
בשפל המדרגה,
בתחתית.
המהר״ל אומר שדורדאי
זה מלשון הפסולת של היין, השמרים.
המצב
שרבי אלעזר בן דורדאי היה,
זה היה פסולת שמרים, משהו פשוט
הדבר הכי גרוע שיכול להיות.
אבל איך קראו לו?
אלעזר. מה זה אלעזר?
כן עזר.
הקדוש ברוך הוא עזר לו לחזור בתשובה.
הוא רצה לחזור בתשובה והקדוש ברוך הוא עזר לו.
מה היה המעשה שם?
הוא הגיע,
עבר שבע נערות בשביל להגיע לאישה אחת שהייתה מעבר לים,
הרחק ממקום מגוריו,
של רבי אלעזר בן דורדאי.
והיא הייתה לוקחת כיס של דינארים בשכרה.
היא לא הייתה פשוטה, היא הייתה אחת
שמכל העולם היו מגיעים אליה.
טוב,
בשעת הרגל דבר,
כשהוא רצה לבוא עליה,
הפיחה
דבר לא נעים.
אמרה,
כשם שההפיכה הזו אינה חוזרת למקומה,
כך אלעזר בן דורדאי,
אין מקבלים אותו בתשובה.
הפיכה הזו לא חוזרת למקומה.
זה דבר שאין בו ממש.
זה לא דבר שיצא מהגוף.
הוא יכול לחזור, הוא לא יכול לחזור, אין מה שיחזור בכלל.
היא משווה ואומרת, אתה,
אלעזר בן דורדאי,
וההפיכה הזו, דומים.
אתה גם כן לא יכול לחזור,
אתה גם כן כדבר שאין בו ממש,
שלא יקבלו אותך בתשובה.
טוב, הגמרא שם מעריכה, ידוע הגמרא,
באותו רגע הוא התעורר בתשובה,
והוא אמר,
אין הדבר תלוי אלא בי,
כתוב שם שהוא הלך לירח,
ללבנה שיבקשו בשבילו, ולכוכבים והמזלות, לשמש,
ערים וגבעות וכו' וכו',
הוא ביקש מכל היקום שיעזור לו לחזור בתשובה,
עד שהוא הגיע ואמר, אין הדבר תלוי אלא בי,
הניח ראשו בין ברכיו וגאה בבכייה,
עד שיצתה נשמתו,
יצאה בת קול ואמרה,
רבי אלעזר בן דורדאי מזומן לחיי העולם הבא.
לפני שנתחיל
קצת לדבר על המעשה הזה,
קודם כל צריך להבין מה זה רבי אלעזר בן דורדאי.
המילה רבי, זה לא ניתן לכל אדם.
רבי זה לאדם שמלמד תורה,
שהוא מלמד אותנו איזשהו משהו.
מה הוא לימד אותנו?
היהודי הזה היה חוזר בתשובה
כמה שעות בלבד ונפטר,
הוא לא הספיק אפילו,
אולי הוא לא הספיק אפילו לפתוח איזה ספר
מאז שהוא חזר בתשובה.
רבי אלעזר בן דורדאי,
לאחורי היה צריך לקרוא לו הצדיק,
הקדוש,
עובד על עצמו,
שבחים אחרים, מה זה רבי?
אומר על ספתי חיים,
הוא מביא שמה,
הוא הרב
של כל היהדות כולה.
הוא לימד את כולם את המושג של חזרה בתשובה.
אנחנו יכולים לחשוב שכשאדם נמצא
במצב כזה ירוד,
במצב כזה פחות,
הקדוש ברוך הוא כבר בעצם רוצה חס ושלום להתנתק ממני,
הוא לא רוצה אותי.
רבי אלעזר בן דורדאי לימד אותנו.
שלא.
שמהמצב הכי ירוד,
כל עוד האדם חי בעולם הזה,
כל עוד האדם נמצא פה,
הוא עדיין יכול להפוך את כל הקערה על פיה.
הוא יכול לחזור בתשובה, הוא יכול להתחזק.
אז הוא רב של כל היהודים,
שתמיד בכל מצב אפשר להתחזק.
כותב המהרל
על רבי אלעזר בן דורדאי,
שהוא קיים
ואהבת בכל לבביך ובכל נפשך ובכל מאודיך,
הציווי שיש לנו זה לקיים את זה, ואהבת את השם אלוקיך.
אבל הוא אהב את העבירה,
הוא אהב את ההפך מהתורה,
וכל לבבך,
את כל הלב שלו השקיע,
את כל האנרגיות
וכל נפשך, מסירות נפש, לעבור שבע נהרות.
זה לא היום שכשעוברים במטוס ומגיעים לכל מקום בעולם,
בקלות.
שבע נהרות זה דבר שלוקח
המון זמן,
ובזמנם זה היה סכנת נפשות ממש.
יורדי הים צריכים להגיד הגומל, כי יש להם סכנה גדולה.
שבע נהרות הוא עבר, לא אחד, לא שתיים.
בכל נפשך
ובכל מאודיך, הנאה
של כמה זמן,
לקח כיס של דינרים בשכרה,
וקיים בכל לבבך, אומר המהרל,
בכל נפשך ובכל מאודיך בעבירה.
זה מה שהוא עשה.
הבן יהוידע אומר,
לכאורה לא מובן פה כל הסיפור הזה.
אישה שמכינה את עצמה לעבירה,
מכינה את עצמה שגופה יהיה נקי.
היא רוצה הרי בעצם להיות רצויה על זה שבא איתה במגע.
אבל היה פה משהו שמימי.
משהו לא טבעי.
והיא מגיעה במקום להתנצל,
מה היא עושה?
בדיוק הפוך, מזלזלת בו.
אומרת לו,
אתה לא כזה, אתה דומה ל...
הרוח הזה,
מה הפירוש בזה?
היא הייתה צריכה לבקש צריכה, להתנצל, הרי כל המטרה שלה
זה להרוויח כיס של דינארים.
אלא היא אמרה לו,
היא רצתה בעצם לחזק אותו בעבירה,
אומר הבן יהוידע.
היא רצתה לחזק אותו בעבירה. מה היא רצתה?
שהוא יתמיד ברשעות שלו.
לומר לו,
אל תברח מפה,
אל תנסה לחזור בתשובה.
למה?
כי אתה כבר כל כך שקוע בעבירה.
אתה כל כך שקוע ברשע,
שלא יקבלו אותך.
בוא תהנה מהעולם הזה.
כמו שידוע בגמרא, עם אחר,
כשהוא הגיע,
הוא שמע את הבת קול שאמרה לו,
שובו בנים שובבים חוץ מהאחר.
אז הוא שאל שם מי בראש וכולו.
אז הוא אמר, אה, לא מקבלים אותי בתשובה?
אין בעיה.
יצא ואמר, לפחות שאני איהנה בעולם הזה.
ישר זה היה בשבת,
הוא עקר שם איזשהו עשב משהו,
ופגש איזה אחת, ובא עליה וכולו.
היא גם רמזה לו,
אותו אחת, רמזה לרבי אליעזר בן דורדאי.
לא יקבלו אותך בתשובה.
אין לך סיכוי.
אל תתרגש ממה שקרה פה.
תתמיד בעבירה.
תמשיך ברשע.
כי כבר בינקו, אתה כבר נמצא פה ואתה לא...
זה, אלו הם דברי הגמרא.
אבל השאלה העצומה שיש פה,
איך
רבי אליעזר בן דורדאי
התחזק
מאישה שפלה,
מאישה פחותה כזאת?
הוא יכל לומר לה, טלי קורה מבין עינייך,
איפה את נמצאת?
הרבינו חננאל במקום,
יש לו איזושהי גרסה מעניינת.
בגמרא אצלנו כתוב,
אמרה,
מי אמרה?
אותו אישה, מה היא אמרה?
כשם שהפיכה זו אינה חוזרת למקומה,
כך אלעזר בן דורדאי,
אין מקבלים אותו מתשובה.
אבל רבינו חננאל אומר,
שמע אבו אומרין.
הוא שמע שהיו אומרין.
הוא לא דיבר בצורה מכובדת לאישה הזו.
שמע אבו אומרין זה אומר שהוא שמע מישהו מכובד יותר.
את מי הוא שמע?
מה הוא שמע?
והשאלה הראשונה באמת, איך הוא התחזק ממנה?
מה הוא עשה פה?
אנחנו נמצאים עוד שבועיים,
חג הסוכות.
יש את הגמרא הידועה במסכת עבודה זרה, דף ג'.
עובדי כוכבים יאמרו לעתיד לבוא לפני הקדוש ברוך הוא.
הם יגידו, הקדוש ברוך הוא, שהם גם כן רוצים עולם הבא.
למה אתה נותן רק ליהודים?
כך כתוב בגמרא,
בעבודה זרה של עתיד לבוא,
יגיעו אומות העולם ויאמרו לקדוש ברוך הוא.
תנה לנו מראש ונעשינה.
תן לנו עכשיו, אנחנו רוצים עכשיו איזושהי מצווה אחת כללית,
ואנחנו נעשה אותה,
ועל זה נקבל עולם הבא.
ככה מבקשים אומות העולם, ככה יבקשו
אומות העולם מהקדוש ברוך הוא לעתיד לבוא.
אמר להם הקדוש ברוך הוא,
שוטים שבעולם.
מי שטרח בערב שבת,
מה זה ערב שבת? זה העולם הזה, אומר רשי,
יאכל בשבת.
מי שלא טרח בערב שבת,
מהיכן יאכל בשבת?
אין לו מה לאכול.
עכשיו זה שבת,
זה עולם שכולו שבת, עולם שכולו טוב.
כבר פה אי אפשר להכין אוכל.
אבל הקדוש ברוך הוא
מתנהג איתם במידת הרחמים, ואומר להם, אף על פי כן, מצווה קלה יש לי,
וסוכה שמה.
לכו ועשו לכם סוכות,
בראש הגגות שלכם,
ותקבלו על זה עולם הבא.
מצווה קלה.
טוב,
כמו שכבר ידוע הגמרא הזאת,
מיד
כל אחד נוטל
והולך ועושה סוכה בראש גגו,
והקדוש ברוך הוא
ברוך הוא מגדיר עליהם חמה בתקופת תמוז,
וכל אחד ואחד מבעט בסוכתו ויוצא,
שנאמר,
ננתקה את מסורותינו ונשליכה ממנו אבותינו.
אומות העולם ביקשו, התחננו,
הם כבר נמצאים בעולם האמת,
הם רואים שכל מה שהם עשו בעולם הזה זה אפס, זה כלום.
הם מבקשים הזדמנות,
והקדוש ברוך הוא נותן להם
הזדמנות חד פעמית,
הזדמנות נדירה.
ומה הם עושים?
מבעטים בסוכה.
כנראה שזה לא היה אלה שמדברו עם הקדוש ברוך הוא הפועל הפשוט,
שמנקה ברחובות שהוא...
מדובר בעובדי כוכבים החכמים,
כמו שכתוב שחוכמה בגויים תאמין.
כנראה שמדובר בחכמים.
באלה שיודעים
מה באמת שווה ומה לא.
כזה רוח שטות נכנסה בהם.
לנתק,
לנתקה את מסורותינו ונשליכה ממנו אבותינו.
מה קרה?
הרי אתם נמצאים פה בעולם האמת.
ואתם יודעים שכדי לזכות לעולם הבא צריך לעשות איזושהי מצווה,
ונתנו לכם את המצווה הנדירה הזו, מצווה קלה.
אבל יש עוד שאלה,
שאת השאלה הזו כבר הגמרא שואלת.
הגמרא שואלת,
הרי לכאורה, עזיבת הסוכה
זה הדבר המתבקש.
הפוך, מי שנשאר בסוכה כשיש חמה,
הוא נקרא שוטה,
מצטער, פטור מן הסוכה.
גם יהודי שנקרא למצב כזה,
התפקיד שלו זה לצאת מהסוכה.
תרצת הגמרא,
ניי דפטור ביותא מי מבייתא?
היהודי פטור,
אבל הוא לא מבעט.
אז מה היה הכישלון שלהם?
מה היה הכישלון במבחן האחרון שנתנו להם?
לא שם הם עזבו את הסוכה.
לבעיטה שנתנו לסוכה.
עוד יותר צריך להבין.
איזה טורף הדעת, איזה שיגעון נכנס בהם.
הם לא יכולים להתאפק?
חייבים לבעוט בסוכה? מה זה הבעיטה הזו?
כך שואל הסבא מכלם.
נשאיר את זה בצד, נענה את זה עוד מעט,
ונלך לעוד גמרא, גם כי היא מפורסמת.
רבי ברוקה,
הגמורה נמשלת במסכת תעני, דף כב עמוד א'.
רב ברוקה חוזה,
אב אשכיח בשוקא דבילפת.
רבי ברוקה הגיע לשוק.
אב אשכיח אליהו גבי.
את מי הוא פוגש שמה?
אליהו הנביא.
אמר ליה,
שאל אותו הרב ברוקה את אליהו הנביא,
איכא באי שוקא בר עלמא דעתי?
האם יש פה בשוק הזה מישהו שהוא בן העולם הבא?
אמר ליה, לא.
אף אחד פה לא בן העולם הבא מהשוק.
טוב, אנחנו רוצים לדעת מיהו בן העולם הבא.
אדה אחי ואחי.
אטו אנך תרי אחי.
הגיעו שני אחים.
אמר ליה,
הוא אמר ליהו הנביא, הנה,
אנך, אתה רואה את שני האחים האלה?
אנך.
בני העולם, בני אלמדעת הנינו, הם בני העולם הבא.
אז אליהו גבי.
הרב ברוקה אמר, אני חייב לדעת
למה
הם זכו בזכייה הגדולה הזאת שהם בני העולם הבא.
אמרו ליה,
אינצ'ה בדוכה נאן.
מבדחין הנצי ומשכילים שלום. זה הגמרא שמה, המפורסמת במסכת הענית.
מיהו בן העולם הבא?
שני האחים האלה,
עומר אליהו הנביא. ולמה?
אנצ'ה בדוכה נאן.
השאלה נשאלת.
מה יצא?
שכל אדם שרוצה להיות בן העולם הבא,
יישב כל לילה עם עצמו,
יכין לזה חמש בדיחות טובות,
יבוא בבוקר, יצא לשוק, יתחיל להגיד את הבדיחה פה,
ויצחיק את ההוא, ויגיד בדיחה שמה ויצחיק את ההוא,
והוא יזכה עם זה לעולם הבא?
איפה התורה?
איפה המצוות?
הכל נעלם, זהו, אנשי עבדו חאנן.
כך שואל בספר עין יעקב,
יש שם בצד,
אוצר הגאונים.
הוא שואל את זה במסכת תענית,
ואני רוצה להקריא את זה מבתוכו.
הרב בורקה חוזאי אבי קאי בשוקה דבי לפת.
את אליהו, איתך זה לב וכולו.
כותב החידושי הגאונים,
זה המאמר וקשה הציור.
ואיכך אוכל להבין
שיהיו בני העולם הבא בעבור שהם משמחי בני אדם המעוצבים.
מי שמשמח,
זה אוכל עולם הבא,
ואיך יובן
שבבדיחותם יסתובבו השלום,
ואין אלו אלא דברי טעימה.
אומר החידושי הגאונים מהלך אחד,
אחר כך נראה את המהלך השני.
חידושי הגאונים אומר שמדובר פה לא כמו שאנחנו מבינים
בפשט הפשוט.
זאת אומרת, הפשט הפשוט, מי שמבין באמת שהם הלכו ואמרו בדיחות,
אולי זה נקרא אפילו מגלה פנים בתורה שלא כהלכה.
כי זה ודאי שאין לנו עניין, אין לנו שום מצווה כזו,
אין לנו בהשקפה שלנו מושג כזה לבוא ולבדח אנשים,
להצחיק אנשים,
ועם זה לזכות לעולם הבא.
אלא אומר חידושי הגאונים,
אשר על כן אומר אני שאין ספק
שאלו השני בני אדם
היו בעלי תורה,
שמחים בה וישמחו בה,
כעניין שנאמר,
פיקודי השם ישרים משמחי לב.
וכשרואים בני אדם בלי לב,
אשר לא נתן להם השם לב
להבין ועיניים לראות ודעתם אחורה,
מתעצבים כל אחד מהם.
כשהוא ראה בן אדם עצוב, למה הוא עצוב?
טבע האדם כשהוא נולד, ילד קטן כשהוא נולד,
הוא תמיד שמח.
מה קרה פתאום אתה רואה את האדם הזה עצוב?
אלא הנפש שלו דורשת תורה,
והוא לא מבין תורה,
לא נתן להם השם לב להבין.
הם לראות בתורה ודעתם אחורה מתעצבים כל אחד מהם על כי אשמן ליבו ועיניו אכבד
והתעצב אל ליבו על הדבר הזה
הם עצובים. למה?
כי הם לא למדו תורה.
הם טורחים ולומדים עמו
ומשמחים אותו כשיבין דברי התורה וכמעשה דה רבי פרידא בירובין שארבע מאות פעם הוא לימד אותו.
אומר חידושי הגאונים
שמה שהם עשו שני הבתחנים האלה
לא כמובן שהם היו אומרים בדיחות
אלא התפקיד שלהם היה ללמד את השני ללמוד.
וכשהוא מלמד את השני ללמוד הוא זוכה לחיי העולם הבא.
כך מסביר חידושי הגאונים.
אבל עוד מעט נסביר ביאור חדש
שבמובן ספר ראשית חוכמה
ביאור אחר.
טוב,
אז אנחנו פה בעצם ראינו עוד מקור
של חיי העולם הבא.
מיהו בן העולם הבא?
ראינו פה אנשי בדוחי.
ומה זה?
אז ביארנו ביאור אחד, אבל עוד מעט נגיד ביאור אחר,
שישפוך לנו אור על כמה סוגיות.
הגמרא,
בעבודה זרה, פלא פלאים הגמרא הזאת.
פלא פלאים.
תנו רבנן,
כשכלה רבי יוסי בן קיסמא,
רבי יוסי בן קיסמא חלה.
הלך רבי חנינא בן תרדיון לבקרו.
רבי יוסי בן קיסמא חלה את חוליו האחרון.
הגיע לבקר אותו רבי חנינא בן תרדיון.
אמר לו,
חנינא אחי,
אי אתה יודע שאומה זו, מלאכות רומי,
מן השמיים ימליחוה,
שהחריבה את ביתו
ושרפה את היכלו,
והרגה את חסידיו,
ועבדה את טוביו,
ועדיין היא קיימת.
אומר רבי יוסי בן קיסמא
לרבי חנינה בן תרדיון,
ואני שמעתי עליך שאתה יושב ועוסק בתורה.
הוא מקהיל קהילות ברבים,
וספר תורה מונח לך בחיקיך.
איך אתה עושה את זה?
הרי הקדוש ברוך הוא כעת
המליך את רומי,
ורומא שולטת,
והם החריבו את ביתנו,
שרפו את היכלנו, הרגו בנו,
טבחו בנו,
והם כעת אוסרים עלינו ללמוד תורה.
אנחנו רואים הרי שרצון השם זה שלא נעסוק בתורה ברבים.
אז איך אתה עושה את זה שאתה מרביץ תורה ברבים?
כך שאל
רבי יוסי בן קיסמא את רבי חנינא בן תרדיון.
אומר רבי חנינא בן תרדיון,
מה הוא אמר לו?
מה הוא ענה לו?
אמר לו, מן השמיים ירחמו.
תשובה טובה לכאורה.
אני עושה מה שמוטל עליי,
ומן השמיים ירחמו.
ענה לו רבי יוסי בן קיסמא, טמא אני.
לא, לפני כן הוא אמר לו,
אני אומר לך דברים של טעם,
ואתה אומר לי, מן השמיים ירחמו.
אני אומר לך דברים של טעם, רומא שולטת.
והקדוש ברוך הוא בעצם לא רוצה לכאורה שנקיל קהילות ברבים.
ואתה עונה לי, מן השמיים ירחמו.
טמא אני אם לא ישרפו אותך ואת ספר תורה באש.
ככה רבי יוסי בן קיסמא אומר רבי חנינא בן תרדיון על מה שהוא לימד תורה ברבים.
אמר לו, רבי,
באותו רגע רבי חנינא בן תרדיון לכאורה,
רבי, מה אני לחיי עולם הבא?
אתה אמר שישרפו אותי?
מה, חיי עולם הבאים?
רעייני לפחות.
אמר לו, כלום מעשה בא לידך?
יש לך איזשהו מעשה טוב לספר על עצמך שעשית?
אמר לו, כן, יש לי.
מה המעשה?
מעות של פורים התחלפו לי במעות של צדקה,
וחילקתם לעניים.
מסביר רשי מה היה המעשה שם.
היה לו שתי כיסים.
כיס אחד היה כתוב על זה צדקה,
וכיס אחד היה כתוב על זה פורים.
הוא כל פעם חסך למהות של פורים.
שם 10 שקל, 20 שקל, זה יהיה לסעודת פורים.
דפק אצלו יום אחד עני בבית,
מבקש ממנו צדקה,
רץ מהר לארנק,
והוא לקח במקום מהמעות של צדקה,
הוא לקח מהמעות של פורים.
אמר לו, אם כן,
מחלקך יהיה חלקי,
ומגורלך יהיה גורלי.
אם זה מה שעשית כזה מעשה נורא,
אני מקנא בך, הלוואי שגם אני אהיה כמוך.
השאלה נשאלת,
מה הוא התפעל כל כך?
פשש, מעות של פורים נתחלפו לי.
הבן אדם לקח 100 שקל
מהכיס
של עצמו, ושם את זה בכיס של פורים.
זה הופך את האדם לחיי העולם הבא?
כזה מעשה פעוט?
לכאורה,
עוד קשה.
הגמרא אומרת, בעבודה זרה גם כן, דף י״ג,
לעולם
אל ייתן אדם מאותיו לארנקי של צדקה,
אלא אם כן ממונה עליהם תלמיד חכם,
כרב חנינא בן תרדיון.
כתוב פה בגמרא שרב חנינא בן תרדיון ניהל קופה של צדקה.
הוא גם היה בעל מעשים טובים.
לא רק עשה 100 שקל הזה שהוא השקיע פה למאות של פורים.
הוא היה בעל צדקה, הייתה לו קופת העיר גדולה.
זה לא עמד לו עדיין להיות בן העולם הבא.
הוא למד תורה, גם זה עדיין לא עמד לו.
לימד תורה, גם זה לא עמד לו.
במסירות נפש, גם זה לא.
מעוד של פורים התחלפו לי, או!
זה משהו גדול.
הוצאת 100 שקל, התבלבלת והוצאת 100 שקל מהכיס שלך,
זה משהו גדול.
פן לפלאות הגמרא הזאת.
מה המהלך פה? מה הפשט פה?
בן אדם, 100 שקל...
השקיע יותר.
זה הופך אותו לבין העולם הבא.
גם את זה עוד מעט נבאר.
הרמב״ם כותב בפירוש המשניות,
כותב הרמב״ם, בסוף זכת מכות,
שעל ידי מצווה אחת הוא מביא מהגמרא הזאת ראיה,
שעל ידי מצווה אחת אפשר לזכות לחיי העולם הבא.
הוא כותב ככה, וזה הלשון.
מעיקרי האמונה בתורה,
כי כשיקיים אדם מצווה,
מתרי״ג מצוות.
כראוי וכהוגן,
ולא ישתף עימה כוונה מכוונות העולם בשום פנים,
אלא שיעשה אותה לשמה מאהבה,
כמו שביארתי לך,
הנה זכה בה לחיי העולם הבא.
ועל זה אמר רבי חנינא,
כי המצווה בהיותם הרבה, אי אפשר שלא יעשה אדם בחייו אחת מהם על מתכונתה ושלמותה.
ובעשותה אחת,
ובעשותה אותה, המצווה תחיה נפשו באותה מעשה.
זה רבי חנינא תמיד שאומרים, רבי חנינא בן-קשייה אומר,
רצה הקב' לזכות את ישראל
לפיכך הרבה עליהם תורה ומצוות.
כשרוצים לזכות, מרבים תורה ומצוות,
אלא זה הכוונה.
כשיש הרבה מצוות,
לא יימלט שמצווה אחת לא תקיים על מתכונתה.
והוא מביא אחר כך, וממה שיורה על העיקר הזה,
למה ששאל רבי חנינא בן-תרדיון,
מה אני בחיי העולם הבא?
והוא שאל אותו, כלום מעשה בא לידך.
כלומר, נזדמן לך לעשות מצווה כהוגן?
השיבו כי נזדמנה לו מצווה של צדקה על דרך שלמות,
ככל מה שאפשר
וזכה לחיי העולם הבא.
אלו הם דברי הרמב״ם.
מצווה בשלמות
מזכה לחיי העולם הבא.
ופה אומר הרמב״ם,
נתגלגל לידו, במאות של צדקה, במאות של פורים,
מצווה בשלמות.
יש כאלה שמתרצים שאדם נבחן בכסף.
כשיש כסף,
הרי הוא יכול להתיר לעצמו כל מיני היתרים, והוא לא התיר לעצמו.
יש כאלה שאומרים שזו הייתה מצווה בצנעה.
אבל גם על זה אנחנו רוצים לתרץ מהלך אחד על כל ה...
על כל השאלות ששאלנו פה.
ונתרץ את זה על פי הנתיבות שלום.
האדמור מסלונים אומר,
כתוב בפסוק,
ושבת עד השם אלוקיך ושמעת בקולו.
מה זה ושבת עד השם אלוקיך?
ושבת עד השם אלוקיך.
תחזור בתשובה
ותקיים את כל המצוות.
מה זה ושמעת בקולו? מה זה התוספת הזו?
מסביר הנתיבות שלום,
יש בכל מה שקורה בעולם
כל השם.
הקדוש ברוך הוא יש לו כוונה בכל דבר או דבר שקורה בעולם.
אין אדם נוקף את זבאו מלמטה עד שמאכזים עליו מלמעלה,
אומרת הגברה.
זה ושמעת בקולו.
גם כשחוזרים בתשובה,
צריך ושמעת בקולו.
ראה אנוכי נותן לפניכם בברכה וקללה
את הברכה אשר תשמעום.
לשמוע את קול השם.
אחרי השם אלוקיך תלכו ואותו תיראו ואת מצוותיו תשמרו ובקולו תשמעו.
לשמוע את קול השם.
מי שחי דבקות בה הקדוש ברוך הוא ורואה ומרגיש שכל מה שהולך בעולם,
כל מה שקורה בעולם,
יש סיבה למה זה קרה,
זהו בן העולם הבא.
הקדוש ברוך הוא מדבר עם הבן אדם.
האדם צריך לקלוט ולשמוע מה הקדוש ברוך הוא מדבר איתו.
ויש לו הרבה שפות.
יש גמרא שאומרת,
כל אורע סוטה בקלקולה יזיר עצמו מן היין.
מה זה כל אורע סוטה בקלקולה?
אורע סוטה שעשתה עבירה, יזיר עצמו מן היין.
למה?
אם מן השמיים זימנו לו לראות
סוטה בקלקולה, יש פה קול השם. מה קול השם?
יזיר עצמו מן היין.
שיתחזק מהדברים שמביאים אותו לידי קלות ראש.
ידינו,
כתוב בעגלה ערופה, אז ידינו לא שפכו את הדם הזה, כך אומרים זקני העיר,
ועינינו לא ראו.
צריך להבין, ידינו לא שפכו את הדם, מובן,
לא שפרנו את הדם, אבל מה זה ועינינו לא ראו?
מה זה קשור?
התשובה היא, לא ראינו משהו
שיכול לגרום לנו שאנחנו נהיה קשורים. אם היינו רואים איזשהו רצח,
אולי לא מחינו,
אולי לא עשינו מה שהיה צריך לעשות,
זה גרם לרצח השני.
לא, לא ראינו.
אין לנו כל קשר
לרצח הזה, לא בישיר וגם כן לא על ידי ראייה שלא מחינו.
הבעל שם טוב אומר
על החזל שאומרים
שכל הנגעים אדם רואה
חוץ מנגעי עצמו.
הפירוש הפשוט
זה כל הנגעים אדם רואה חוץ מנגעי עצמו.
זאת אומרת,
שאדם יכול לראות את כל הנגעים,
לבדוק נגעים של אחרים,
חוץ מנגעי עצמו.
אבל הבעל שם טוב אמר,
כל הנגעים אדם רואה חוץ
אם אדם רואה
נגע, חוץ אצל אדם חיצוני,
זה הכל מנהיגי עצמו.
כנראה שהוא נגוע בזה ויש לו איזושהי בעיה אישית שקשור לנושא הזה.
לא סתם הוא ראה
אצל מישהו אחר את הנגע הזה.
ברוך אתה אדוני, אלוהים לך העולם שהכל נהיה בדברו.
אחת השפות שהקדוש ברוך הוא מדבר איתנו לפעמים,
זה האיסורים.
הגמר ברכות דפי אומרת,
אם רואה אדם
שאיסורים באים עליו,
יפשפש במעשיו,
פשפש ולא מצא יתלה בביטול תורה.
אומר רב חיימי ולושין,
ועוד הרבה מאוד שואלים את השאלה הזאת,
מה הפירוש פשפש ולא מצא יתלה בביטול תורה?
אחרת יש לו ביטול תורה,
אתה יכול להגיד פשפש ולא מצא?
אומר רב חיימי ולוז'ין בשער ד', פרק כ״ט,
הוא מדייק את זה ברש״י.
רש״י אומר
שלא מצא עוון שיהיו ראויים האיסורים הללו לבוא אליו.
הוא מחפש למה האיסורים הללו באים אליו.
מה הפירוש?
שבכל
איסורים שמגיעים אליו,
אחד שיש לו איסורים ביד,
אז כנראה שצריך לתקן משהו ביד.
אחד שברגל, ברגל, בראש, בראש.
אבל כשהוא רואה שהוא לוקה במשהו והוא לא מבין
מה הסיבה שדווקא האיבר הזה נקה ולא האיבר האחר.
מה פגמתי באיבר הזה?
למה הקדוש ברוך הוא הביא לי דווקא את האיסור הזה ולא את השני?
יתלה בביטול תורה.
כי הביטול תורה
זה בעצם סיבה לכל הגוף.
התורה היא מחיה את כל הגוף.
וכשאדם לוקה בגופו באיזה כל מקום,
יתלה בביטול תורה.
כך מסביר רב חיים מוולוז'ין.
אני אגיד עוד שני הסברים.
הגאון מווילנה,
בספר עמרי נועה, מסביר פה על הגמרא בברכות דף ה',
שיתלה בביטול תורה פירושו,
היות והוא התבטל בתורה,
אז הוא לא יודע באמת לבדוק
למה דווקא האיבר הזה קיבל ולא האיבר השני.
כי הוא לא מכיר את כל התורה,
הוא לא מכיר את כל המצוות שיש על היד הזאת
או על הרגל הזה.
עוד ביאור אומר אחידה,
הפוך,
ביטול תורה, היית צריך כן להתבטל בתורה. יש לפעמים שצריך להתבטל.
אם יש מצווה עוברת,
זמן קריאת שמע,
אחד שלומד על חשבו לחזרת השץ.
זה הכוונה,
ושבת עד השם אלוקיך ושמעת בקולו.
תשמע את קול השם.
למה
קיבלת את העונש הזה בעבר הזה דווקא?
לשמוע ולקרוא את רצון השם.
הרמב״ם כותב
בהלכות תענית, מצוות עשה מן התורה,
לזעוק
ולהריע בחצוצרות
על כל צרה שתבוא על הציבור שנאמר,
על הצרה צורר אתכם
והרותם בחצוצרות. כלומר,
כל דבר שייצר לכם, כגון בצורת.
ודבר
והרבה וכיוצא בהן,
זעקו עליהן והריעו.
ודבר זה מדרכי התשובה.
שבזמן שתבוא צרה ויזעקו עליה ויריעו,
ידעו הכל שבגלל מעשיהם הרעים הוא ראה להם.
ככתוב,
עוונותיכם עטו וגומר.
וזהו שיגרום להם להסיר הצהרה מעליהם.
אבל אם לא יזעקו
ולא יריעו,
אלא יאמרו, דבר זה ממנהג העולם יראה לנו.
וצרה זו נקראת,
נקרו נקראת,
הרי זו דרך אכזריות
וגורמת להם להידבק במעשיהם הרעים.
ותוסיף הצהרה צרות אחרות,
הוא שכתוב בתורה,
והלכתם עמי בקרי והלכתי גם אני עמכם בחמת קרי.
כלומר,
כשאביא עליכם צרה כדי שתשיבו, כדי שתשובו,
אם תאמרו שהוא קרי, שזה קרה במקרה,
אוסיף לכם חמת אותו קרי.
הרמב״ם כותב,
אכזריות, מי שמפרש
שזה היה במקרה.
למה זה אכזריות?
מה האכזריות פה?
אתה יכול לשמוע את קול השם ואתה לא שומע.
בגללך ממשיך הלאה העונש, זה אכזריות. אתה גורם לאחרים שיסבלו.
בלעם אמר, חטאתי כי לא ידעתי,
כי אתה ניצב לקראתי בדרך. מה זה חטאתי כי לא ידעתי?
אחד שלא יודע, אז הוא לא חוטא.
ככה שואלים מהעולם.
מה הפירוש?
חטאתי כי לא ידעתי,
לא שמתי ליבי, וידעת היום,
והשבות אל לבביך. כשבן אדם יודע, הוא שב אל ליבו.
הוא היה צריך להבין, בלעם,
שהאתון לא סתם יורדת מהדרך, מהשביל.
ננחצת לקיר,
כי היא לא רוצה ללכת.
הוא היה צריך להתבונן, היה תביעה עליו.
חטאתי כי לא ידעתי.
החטא שלי היה שלא התבוננתי למה זה קרה, הדבר הזה.
אברהם אבינו
היה בדרך לעקדה,
והוא שאל,
את בנו יצחק,
אתה רואה מה יש שם?
אתה רואה שם משהו? אז הוא אמר, כן, אני רואה את ההר ואת הענן.
וישמעאל והנערים לא ראו.
הם ראו.
הוא ראה והם לא ראו.
אברהם ויצחק ראו,
אבל ישמעאל והנערים לא ראו.
מה הפירוש ראו?
הם ראו שיש ענן והם הבינו רמז,
אז למה דווקא על ההר הזה קשור ענן?
כל השם שנעשה דווקא פה, זה רצון השם.
כל דבר, לראות
את הסיבה למה זה קרה.
ידוע שהחפץ חיים בספר שם עולם הביא,
שכשיצאה המצלמה,
כשיצא הרמקול,
אז הוא אמר, זה צריך לחזק לנו את האמונה.
עין רואה
והאוזן שומעת
וכל מעשיך בספר נכתבים.
על ידי שנתחדשו בעולם המכשירים האלו,
יש לנו הזדמנות
להתרשם ולהתעורר
ולהבין שהקדוש ברוך הוא רואה הכול.
מסופר על החפץ חיים,
כשהוא היה שומע את הרעמים,
הוא היה תמיד שואל,
מה אבא רוצה עכשיו?
הגמרא הרי אומרת,
לא נבראו רעמים
אלא לפשט
הקמומיות שבלב.
כשאנחנו שומעים רעמים,
אנחנו אומרים, נו,
לא,
אבל החפץ חיים,
איזה הקמומיות הקדוש ברוך הוא עכשיו רוצה ליישר לי.
מה עכשיו הוא רוצה לעשות לי? אם שמעתי...
סימן שאני צריך לשמוע.
רבי סיימל מלצר מסופר עליו
שהוא ישב עם תלמידים שלו בבית,
הלך איזשהו תלמיד להביא ספר,
ופתאום הוא אומר,
הרב מבריסק מגיע.
הוא ראה שם איזשהו זקן שנדמה לו כאילו זה הרב מבריסק.
הרב מבריסק הגיע,
מגיע לפה.
ישר הוא חלץ על הבית,
לבש נעליים, הוריד את החלוק,
לבש מעיל. רבי סר זלמן התכונן לבוא גדול הדור, הרב מבריסק.
רץ החוצה לקבל את פניו,
בסוף הוא רואה שזה סתם יהודי שקצת דומה
לרב מבריסק, יהודי מבוגר.
טוב,
רבי סר זלמן לא התבלבל,
הכניס אותו הביתה בכבוד גדול,
כאילו זה הרב מבריסק.
נתן לו לשבת
למעלה בשולחן כבוד, כאילו זה הרב מבריסק.
הגיש לו שתייה, הגיש לו עוגות, כאילו זה הרב מבריסק.
שואל אותו, אתה צריך משהו? הרב רוצה? בשביל מה הגעתם לפה? למה טרחתם?
בוא'נה, אני צריך המלצה על איזשהו משהו.
ודאי, ודאי.
כתב המלצה.
כבוד הרב, הגאון,
כיבד אותו בכל הכבוד שבעולם כשהוא כתב לו את ההמלצה.
לאחר כמה דקות כשהוא יצא,
הוא ראה,
רבי סר זלמן, שאחד הבחורים מלגלג,
הצגה יפה הייתה פה עכשיו,
אמר אותו בחור.
רבי סר זלמן לקח זקן והתנהג איתו כאילו זה הרב מבריסק.
אמר לו רבי סר זלמן,
למה הקדוש ברוך הוא גלגל לנו את הטעות הזאת?
למה הוא עשה את זה?
היה מגיע לזקן הזה כבוד.
אני ידעתי שזה לא רב חיים מבריסק. ישר כשהגעתי ראיתי,
ישר חשבנתי למה הקדוש ברוך הוא גלגל את זה. ושמעת בקולו.
יש מעשה נורא שמובא בספר והיגדת על מגילת אסתר.
הרבי מסקולן,
זצל.
הוא הצליח
להיחלץ מציפורני השלטון ברומניה.
הוא הגיע לארצות הברית, שם היו הרבה חסידים שלו.
לאחר תקופה הוא הגיע לארץ ישראל.
כשהוא הגיע לארץ ישראל,
הוא הלך לקברו
של התנא האלוקי,
רבי שמעון בר יוחאי.
המשבק שלו
היה לצידו
ביחד עם רבה של מירון,
הרב מאיר שטרן.
יחד הם עלו בהר
לכיוון הקבר.
האדמו מסקולן רק נכנס
לקבר ופתאום שומע איזשהו אחד שצועק,
מנוול, החוצה!
מנוול, ארויס!
באותו רגע
אדמו מסקולן נעצר,
חברו הפנים שלו,
הסתובב ובא ללכת.
הרב שטרן, הרב של מירון,
כשהוא שמע את זה, הוא הרגיע את הרבה ואמר לו,
איזה אחד האנשים הטימונים,
הוא צועק על היצררה שלו,
תצא החוצה. לא, לא התכוונו לעד רב בכלל, הרב יכול להיות רגוע,
בואו נמשיך להיכנס.
אמר לו האדמו מסקולן,
מה אתה חושב?
שאני לא יודע?
שאני לא הבנתי שצעקה שלו זה לא היה כלפיי, הוא אפילו לא ראה אותי עוד.
אבל אם אני שמעתי את זה,
אם הוא צעק בדיוק כשבאתי להיכנס,
לא שתי דקות לפני, לא שלוש דקות אחרי,
אז יש פה בת קול משמיים, ושמעת בקולו.
הוא חזר חזרה,
הוא אמר,
אני אקים עכשיו מוסד תורני במירון.
לקח כמה, שכר כמה דירות,
הביא כמה ראשי, הביא ראש שיבה, מלמדים, הביאו ריהו, ציוד, רשמו תלמידים,
ועכשיו הוא נכנס לרשב״י.
עכשיו אני יכול להיכנס לפה, הגעתי עם מתנה לרשב״י.
זה ושמעת בקולו.
עד היום הוקם שמה חסד לאברהם שהוא הקים, האדמוון מסקולן.
דיברנו על השאלה בגמרא
שרב חנינה בן תרדיון זכה לחיי העולם הבא
בגלל המאה שקל שהוא נתן למאות של צדקה.
שאלנו איך זה יכול להיות?
בן אדם נותן מאה שקל לצדקה?
זה העולם הבא שלו.
מה עם הקופת העיר שהוא ניהל?
מה עם הלימוד תורה?
מה עם הללמד תורה? מה עם המסירות נפש בתורה?
מאה שקל שהוא נתן לצדקה?
בואו נתבונן בסיפור הזה.
נחזור שוב מה היה פה המעשה.
המעשה היה
שהיה לו שתי ארנקים, אחד
עם כסף שהוא חסך לפורים,
אחד עם כסף של צדקה.
הוא בטעות הוציא מאה שקל כשהעני ביקש
מארנק של פורים ולא מארנק של צדקה.
מה אדם רגיל היה עושה?
לוקח מאה שקל מפה, שם פה ואומר, המאה שקל של צדקה
נמצאים פה, בטעות לקחתי מפה, מחליף ונגמר הסיפור.
ואולי על פי הלכה מותר לעשות את זה.
אבל הוא שמע את קול השם.
למה הקדוש ברוך הוא גלגל שאני אטעה
במקום לקחת כסף מהארנק הזה,
לקחת מהארנק השני.
ושמעת בקולו,
הוא חיפש פה לשמוע את קול השם.
מה קול השם?
מגיע רבי יוחנן מן ברוקה ואומר, אה,
זה בין העולם הבא.
אחד שחי כל-כולו את רצון השם, את קול השם,
זהו בין העולם הבא.
יש את המעשה הידוע בנביא שמואל,
פרק א',
סליחה, שמואל א', פרק ט'.
כמו קיש,
בן אביאל, בן צרור וכולו. ולא היה בנו שמו שאול,
בחור וטוב,
ואין איש מבני ישראל טוב ממנו,
משכמו ומעלה, גבוה מכולם.
ותאבדנה האתונות הקיש,
האתונות של קיש נאבדו.
ויאמר קיש על שאול, הבן שלו,
קח איתך את אחד מהנערים ולך תבקש את האתונות.
אלו היו אתונות מיוחדים.
טוב,
ציווי אביו הוא עושה.
ויעבור בהר אפרים,
ויעבור בארץ שלישה, ולא מצאו.
ויעבורו בארץ שאלים ועין,
ויעבור בארץ ימינים, ולא מצאו.
המה באו בארץ סוף,
כבר הגיעו כבר למקום החמישי, שישי,
ושאול אמר לנערו אשר אימו,
לך ונשובה.
שאול אומר, בואו נחזור, פן יחדל אביא מן האתונות ודאג לנו.
אנחנו כבר ימים רבים מחפשים אחר האתונות.
האבא ידאג לנו עוד מעט, לא לאתונות.
ויאמר לו,
הנה נא איש האלוקים בעיר הזאת.
והאיש נכבד,
כל אשר ידבר בוא יבוא.
התענה לך שם, אולי יגיד לנו את דרכנו אשר הלכנו עליה.
הם הולכים כעת לנביא.
מה הם שואלים את הנביא?
אני הייתי אומר שהנביא יגיד לנו איפה נמצא האתונות.
לא, לא זה מה שכתוב.
הנה נא איש האלוקים בעיר הזאת.
והאיש נכבד,
כל אשר ידבר בוא יבוא.
אתה נלכה שם, אולי יגיד לנו את דרכנו אשר הלכנו עליה.
מה הסיבה שהלכנו כל כך הרבה?
אם היינו מוצאים את האתונות,
מילא, אז הלכנו בשביל למצוא את האתונות.
אבל לא מצאנו, יגענו ולא מצאנו.
אז למה יגענו?
זה מה שכתוב פה.
לפנים בישראל,
כה אמר האיש בלכתו לדרוש אלוקים,
לכו ונלכה עד הרועה,
כי לנביא היום יקרא לפנים הרועה. היום קוראים לו נביא,
אבל פעם קראו לו רועה, כך כותב שמואל.
הוא היה רועה,
הוא היה מבין מדוע הקדוש ברוך הוא נתן לו לעשות את...
כל הדרך הזאת.
זה מה שהוא חיפש.
הוא לא היה בא לחפש איפה האתנות.
אמרי בן לב היה בזמן הבית יוסף.
כשיצא בית יוסף על הטור,
הוא לא הסכים,
גזר על התלמידים שלו לא ללמוד את זה.
והוא אמר,
זה ממעט את הבקיאות.
ככה אתם יודעים
כל דבר מה המקור שלו.
הרי בית יוסף מביא את כל המקורות מהגמרא עד הראשונים
של כל הלכה והלכה בטור.
זה ממעט את העמל.
הוא לא רצה שילמדו בזה.
אחרי שהוא גזר את הגזרה הזאת על התלמידים שלו,
הוא חיפש איזשהו מקור בשס,
דבר ששנים לא היה לו והוא לא מצא.
תמיד הוא היה יודע את כל השס על בוריו,
וגם התלמידים שלו, הוא לימד אותם כך.
אבל הוא לא זוכר,
ניסה וחיפש בקור ובכור ולא מצא.
עד שהוא הבין ושמעת בקולו
שהקדוש ברוך הוא רוצה שכן יתפרסם ספר בית יוסף בעולם.
ולכן
הוא אמר ללמוד כן ספר בית יוסף.
הגמרא בברכות מספרת
שהיה איזה צידוקי
שהיה שם בשכנות של רבי יהושע בן לוי,
שהיה מצייר אותו.
הוא היה מציק
לרבי יהושע בן לוי.
יום אחד הוא לקח תרנגולת, שם את זה בין הרגליים שלו,
ואמר את זה, ואמר,
יש איזה רגע ביום שהקדוש ברוך הוא כועס,
ורואים את זה על התרנגולת.
באותו רגע נקלל את הצידוק כשהוא ימות.
אבל באותו רגע הוא נרדם, מספרת הגמרא.
מה הוא אמר, שמע מינא לאו אורח ארא למי ודחי,
ורחמיו על כל מעשיו כתיב.
ורחמיו על כל מעשיו.
פלא פלאות, הוא לא הכיר את הפסוק הזה עד היום.
הוא הכיר,
אבל הוא שומע.
כשהוא ראה שהקדוש ברוך הוא לא רוצה שהוא נרדם, הוא יכל עוד פעם אחר בבוקר לעשות את זה, אבל הוא לא עשה,
ושמעת בקולו.
מסופר בגמרא שרב פאפה
ירד במדרגות,
ופתאום השתמט
הרגל שלו והוא נפל,
אז הוא ישר אמר, מה, התחייבתי סקילה כמחללי שבתות וכובדי עבודת כוכבים?
הוא ישר התעורר, מה רצון השם ממני?
מסופר על החזון איש בספר תמ״א דקרא שהוא לא היה
מבקש יותר מפעמיים-שלוש
לחפש בן אדם.
אם הוא ביקש ממישהו,
תקרא לי לפלוני,
נחפש אותו עוד פעם,
פעם השלישית שלא מצא, זה הבין רצון השם שאני לא אמצא אותו.
הרב יפונוביץ' מסופר עליו,
כשהיה מתעורר מהשינה, הוא ישר היה קם ליום חדש,
אפילו אם זה היה שעה או שעתיים אחרי השינה.
היה מישהו שאיזה טרקטור שאירו אותו למטה, איזה משאית,
הוא כבר אומר, זהו,
מיצאתי את השינה על הלילה,
כי התעוררתי.
ואם התעוררתי,
סימן
שאני צריך לקום.
זה הפירוש בגמרא שאמרנו על אותם בתכנים.
שני הבתכנים,
הם היו אנשים שמשמחים,
אבל מה הפשט בזה?
אומר הראשית חוכמה.
בשער האהבה,
פרק יב,
בסוף,
לקראת הסוף,
אומר ראשית חוכמה,
והנה,
בעניין השמחה כבר ביארנו,
שמתוך הביטחון והאמונה תבוא השמחה.
בשביל להיות שמח,
צריך לבטוח בהשם ולהאמין בו.
כי העבד הבוטח באדונו מאמין שישלם לו שכר,
עבודתו כפלי כפליים.
יעבוד בשמחה והוא שמח וכולו.
כגון החולה,
שיאכל סמים שמרים בשביל הרפואה,
אבל יודע שזה ירפא אותו.
עוד יש תלילת בשמחה כמו שני האנשים שאמר עליהם אליהו, זה הגמרא שלנו.
שמבני העולם הבא,
שהיו אנשים שמחנים,
וכשהיו רואים איש הצבע, היו משמחים אותו,
וכולו.
הראשית רוחמה אומר פה שהשמחה שלהם זה היה
בצורה כזאת.
היה מגיע אדם והיה אומר,
שני האחים האלה ראו אדם עצוב.
שואלים אותו, למה אתה עצוב?
למה אני עצוב?
הבוס שלי פיטר אותי,
אשתי ככה, הילדים ככה,
השכנים,
פרנסה, אין לי כלום, מה? למה שאני אהיה שמח?
בואו נתאר לעצמנו שאומרים לו שתיים-שלוש בדיחות.
זה יעשה לו משהו?
הוא יצחק עשר דקות, רבע שעה.
אחר כך,
הוא חוזר חזרה לעצבות.
הרי הסיבות לא נמוגו.
אבל כשאני מתחיל לדבר איתו
בענייני אמונה וביטחון,
להסביר לו שהכול מת השם והכול לטובה,
זה גורם לבן אדם להיות שמח.
זה המבחן האחרון
של אומות העולם, ונותנים להם בחינה אחת, סוכה.
אתה יוצא מהסוכה,
יש שמש.
אבל מה זה הבעיטה הזאת?
אתה נותן בעיטה, זה אומר הסבבה מקלם, זה לא בעיטה עם הרגל,
אלא זה בעיטה בלב.
יהודי שיוצא,
הוא יוצא עצוב.
למה הקדוש ברוך הוא עשה לי את זה?
קיצון מים על פניו,
הוא מרגיש לא טוב עם זה.
אתה רוצה עולם הבא?
בואו נראה איך אתה מקבל את רצון השם.
אם תקבל את זה בשמחה,
באמונה, בביטחון,
תדע שיש פה כל השם שרוצה שזה מה שיקרה וזה הכי טוב לי,
תהיה בין העולם הבא.
אתם רוצים עולם הבא? אומות העולם?
בואו נראה איך אתם יודעים לשמוע את כל השם, ואת זה הם לא יודעים.
אומרים ביום כפורים על החטא שרתנו לפניך באונס.
אונס, אונס רחמנא פטרי, איזה חטא זה?
התשובה היא,
כשמגיע לבן אדם אונס, הוא שמח או עצוב?
אחד שהיה פטור מתפילה,
תפילת שחרית,
יש לו הרבה ילדים,
אשתו בדיוק ילדה באותו בוקר,
אשתו הייתה צריכה אותו לידו.
עד שעבר זמן התפילה, עד חצות.
מי ינץ עד חצות, הוא היה עסוק במצווה שהוא לא אכל באמת.
הוא מרגיש איזה שהוא רעב?
הוא מרגיש שלא התפללתי היום?
את הארוחת בוקר שהוא לא אכל בבוקר
הוא היה יכול להכניס באמצע,
או שעכשיו הוא אומר, אני עדיין רעב.
איך האדם מגיב לאונס?
זה אחרת שאתה דפניך באונס.
רבי אלעזר בן דורדאי,
אמרנו שהוא שמע
שהוא שמע את כל,
שהאישה אמרה לו,
כשם שהפיכה הזו אינה חוזרת למקומה,
ככה אלעזר בן דורדאי אינו חוזר.
אז הבאנו את דברי רבינו חננן שאומר, שמע אבו אומרין.
שאלנו מה זה הלשון המכובדת הזאת?
אומר על שפתי חיים, הרב חיים מוולוז'ין, סליחה, רב חיים פרילדנדר אומר,
הוא שמע את כל השם, כמו שהבאנו את הבן יוידע,
שזה דבר לא טבעי, שאישה
שמכינה את עצמה לעבירה, היא מכינה עד הסוף, שלא יהיו לה את הדברים האלו.
וזה קרה לה,
הוא שמע פה את כל השם.
הוא הבין שהקדוש ברוך הוא רוצה שהוא כן יחזור בתשובה,
ולכן הוא חזר בתשובה.
זה שמע אבו אומרין, הוא שמע את הקדוש ברוך הוא. אמנם האישה השפלה הזו אמרה את זה,
אבל הוא הבין מכל הסיטואציה שזה רצון השם. אדם כזה,
אומרים חזל, רבי אלעזר בן דורדאי,
מזומן לחיי העולם הבא.
בשביל לזכות לעולם הבא,
אנחנו צריכים מכל מקרה וכל מעשה שקורה לנו
להבין מה רצון השם,
למה יש לי את העיכוב הזה,
למה קיבלתי את העונש הזה.
וכך נהיים בן העולם הבא.
רבי אלעזר בן דורדאי, מזומן
לחיי העולם הבא. לא כתוב שהוא, הרי עכשיו הוא בן העולם הבא. מזומן.
ממתי?
מאותו רגע שהוא הבין, שמע, אבו אומרים.
שנזכה לקיים
בעזרת השם,
ושבת עד השם אלוקיך ושמעת בקולו.
בוקר טוב כבוד הרב. ב"ה ההרצאה בברוקלין מרגשת מאוד. כמעט כל הרצאה או שיעור ששמעתי באקראי זה ממש כמו אגרות קודש עונה לכל שאלה שבאותו רגע. תודה רבה ענקית. אין על רבנו הקדוש.🙏 הרב היחיד שדברי תורה חודרים עמוק לתוך הלב ופועלים. זה כמו איפוס ליאוש. ואז דף חדש הכל משתנה. רואים כל דבר בצורה נכונה. אין מילים.
🌹 מעלתה של הארת פנים 🌹״אם אדם לא מאיר פנים כל המתנות לא שוות כלום. אם הוא מאיר פנים נחשב שנתן הכל אפילו שלא נתן... אז מי שמאיר פנים לסובבים בנעימות ובנחת מרוויח בכפל לא רק מצווה חשובה בין אדם לחברו, אלא המצווה הכי גדולה בעולם, קידוש השם.״ ✨ הרב אמנון יצחק שליט״א ✨ ב"ה הרצאה מדהימה, תודה רבה 🙌
לרבנו היקר, אנחנו מודים לבורא עולם ששם אותך בעולמנו ונתן לנו שכל בינה ודעת להבחין ולהכיר בך ברב האמת. תודה שאתה מוסר נפש מדי שעה למען עם ישראל. יהי רצון וכל עם ישראל יזכה להכיר בך ולדבוק באמת. והשי"ת הטוב יאריך ימיך בטוב ובנעימים הרבה מזל טוב לרגל יום הולדתך, אמן! אוהבים משפחת ב. י .
שלום וברכה לרב היקר והאהוב! ב"ה קראתי בעיון רב את כלל הברכות והאיחולים המרגשים שגרמו לשמחה רבה. אני לא מכיר אישיות ראויה ממך לכול החום והאהבה מאנשים יקרים שכתבו, ברכו באפשרויות שונות וכאלה שברכו בליבם. בכל אופן, אני מצטרף ואם יורשה לי מוסיף שבעתיים על כל הברכות החמות והלבביות!!!🌹♥️🙏
לכבוד הרב היקר אמנון יצחק שליט״א, ליום הולדתך אנו רוצים להודות על אור התורה שאתה מפיץ , על הסבלנות על מאור הפנים ועל הדרך המיוחדת שבה אתה מקרב ומחזק את כולנו. יה"ר שהקב״ה ימלא כל משאלות ליבך לטובה ולברכה שיתן לך השי"ת כוחות איתנים להמשיך להנהיג את דרכנו מתוך בריאות איתנה שפע, שמחה ונחת מכל משפחתך. מזל טוב ואריכות ימים ושנים בטוב ובנעימים. מאחלים: משפחת מ. מיבנה, ההורים של נ. מ.
כבודו אבא היקר מפז יה"ר שהשי"ת ישמרכם ויברכם לעד אמן ואמן💐 רצינו לאחל לרב מזל טוב מעומק הלב בבריאות ואריכות ימים ושנים בהמשך עשייה מבורכת ונחת לבורא יתברך, תודה להשי"ת שזכינו בכם אין מילים לתאר את התודה הענקית על כל מה שאתם עושים עבור עם ישראל, תודה להשי"ת שזכינו בכם יה"ר שהשי"ת ישמרכם לאריכות ימים ושנים אוהבים אתכם מעומק הנשמה כל הישועות והברכות וההצלחות בבניין שופר הגדול במהרה ובביאת משיח צדקנו יחד עם כבודו אמן ואמן הרבה מזל טוב ומאחלים לרב שיזכה להיות שמח תמיד ויגשים השי"ת משאלות ליבכם לטובה משפחת א.🩷
תודה רבה לכבוד הרב על כל העשיה למען כבוד ה' יתברך, אנו בטוחים שבזכות העשיה של הרב מתמתקים הדינים מעל עם ישראל בכלל ובפרט, על השפלת השקר והעמדת האמת, על שמחזיר אותנו בתשובה יום יום, על שמלמד אותנו דעת בינה והשכל מא' ועד ת', מלמדנו לדייק בדברנו, על הדאגה והאכפתיות לכל יהודי ובפרט לנו, היריעה קצרה מהכיל את כל התודות שאנו חייבים וזה המעט שאנו יכולים להשיב כהכרת הטוב לרב. מאחלים לרב חודש טוב ומזל טוב עד 120 בבריאות שלמה ואיתנה, יהי רצון שחפץ ה' עליכם יצלח ותמשיכו בזיכוי הרבים ובהחזרת כל עם ישראל בתשובה שלמה לאביהם שבשמים, תזכו לנחת רוח מכל המשפחה והתלמידים ותזכו לראות בעבודת כהן גדול בבית המקדש ולחזות פני משיח צדקנו במהרה בימינו אמן כן יהי רצון! נ. מ. ומשפחתו.
לכבוד הרב האהוב והיקר לי מכל. אני מאחל לך שאת כל הברכות שבירכת ואיחלת לכולם יה"ר שהשי"ת ישפיע מטובו ויברכך. לנחת מכל משפחתך, בריאות עד 120 שמחה והגשמת כל היעדים והמשאלות שיש לרב, בקודש - ומה שהוא רוצה בשביל עם ישראל. כי כזה אתה רבינו כל כולך זה נתינה לבנים של הקב"ה. אוהב מוקיר ומעריך, י. ח.
בס"ד, עליכם השלום והברכה מו"ר, רציתי לעדכן בקידוש שם שמים בזכות כבוד הרב. ב"ה עשינו השגחה של כשרות על אולם ארועים גדול. שזה כולל את כל הדרך של הרב: הכשרה של כל הכלים במטבח התעשייתי, בקיצור עשינו הכשרה כמו בפסח לאולם. והגיע צוות של כ-10 אברכים לבדוק את כל הירקות מתולעים על ידי שולחנות שיקוף באור, וחיתוך של כל הגמבות פלפלים ושיקוף. ובירור האורז והקוסקוס וכל הבדיקה של כל פרט ופרט עד גרגיר השומשום. וכמובן שהבאנו תבלינים ממשפחת ש. הי"ו אמן. וכל המשגיחים הן מטעם הרבנות והן מטעם כשרויות אחרות והספקים ועובדי האולם מאוד התפעלו לטובה ואמרו "שמעולם לא ראו דבר כזה אף כשרות ואף השגחה לא עושה כמונו!" וזה אולם שעובד עם כל ההשגחות החרדיות "בָּרוּךְ ה' לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן" (תהלים פט, נג) תודה רבה לרב על הכל מכל כל, אשרינו שב"ה זכינו בזכותך.
לכבוד הרב היקר והאהוב, יום הולדת שמח! תודה מעומק הלב על הזכות שנפלה בחלקי להכירך, ועל כך שב"ה בזכותך זכיתי לחזור בתשובה, להתחזק באמונה ולגלות מחדש את הדרך אל השי"ת. אתה שליח נאמן של הקדוש ברוך הוא, המאיר את לבבות, מחזק את עם ישראל ומפיץ אור ותורה בעולם. מאחלת, שתזכה לבריאות איתנה, לאריכות ימים ושנים, לשמחה גדולה, לפרנסה טובה, ולנחת מכל יקיריך. שתמשיך להיות צינור של אור, אהבת השי"ת וקדושה, ושכל מילה טובה שתוצא מפיך תחזור אליך בברכה כפולה ומכופלת. ♡ מזל טוב, הרב היקר! שתזכה לראות את פירות עמלך, ולהמשיך להאיר את העולם כולו, אמן! בהערכה עצומה, באהבה ובהכרת הטוב.